הפרעת אישיות - מבוא הפרעת אישיות הנה בדפוס האישיות ואינה בעיה מוחית, ביולוגית, ובעיקר אינה מחלה נפשית. המאופיינת על ידי תבנית נוקשה של מחשבה והתנהגות שנמשכת לאורך זמן. ובה חוסר גמישות, הפרעת אישיות, יכולה לגרום לקשיי הסתגלות, מצבי דיכאון, חרדה, מצבים פסיכוטיים קצרים, התמכרויות וכו, ולפעמים לאחרים ולקשיים בתפקוד במישורים שונים. תוכן עניינים: 1 איבחון הפרעות אישיות לפי ה - DSM 1.1 קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות 1.2 רשימה של הפרעות אישיות שמופיעות ב - DSM 2 ביקורת איבחון הפרעות אישיות לפי ה - DSM: האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית מגדירה הפרעות אישיות, כתבנית מתמשכת של חוויה פנימית והתנהגות בלתי גמישה המופיעה במצבים רבים בחייו של האדם. כמו כן, אפשר לראות את ההתחלה של תבנית זאת כבר בתחילת תקופת הבגרות. ניתן לאבחן אדם כנושא הפרעת אישיות, בתנאי שהתבנית ההתנהגותית גורמת למצוקה משמעותית או פוגמת במצבים אישיים, חברתיים או תעסוקתיים. במהדורה הנוכחית של המדריך של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (dsm 5-TR), הפרעות אישיות מסווגות בציר II קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות: 1.חוויה והתנהגות שסוטים באופן בולט מהמצופה בחברה בה האדם חי. קוגניציה (תפיסה ופירוש של העצמי, האחר ואירועים שונים). אפקט ... החברתי או התעסוקתי או בתפקודים חשובים אחרים. 4.התבנית יציבה ונמשכת זמן רב 5.התבנית המתמשכת אינה ניתנת להסבר כתוצאה של הפרעה נפשית אחרת. 6.התבנית המתמשכת אינה תוצאה של השפעה פסיכולוגית ישירה של חומר או מצב רפואי כללי כגון פגיעת ראש. אנשים מתחת לגיל 18 שמתאימים לקריטריונים של הפרעת אישיות בדרך - כלל לא מאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות, למרות שהם יכולים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעה נפשית אחרת. בכל מקרה, לא ניתן לאבחן הפרעת אישיות אנטיסוציאלית באנשים מתחת לגיל 18. רשימה של הפרעות אישיות שמופיעות ב - DSM: ה - DSM מונה עשר הפרעות אישיות, שמקובצות בשלושה אשכולות: אשכול א - הפרעות מוזרות או אקצנטריות הפרעת אישיות פרנואידית הפרעת אישיות סכיזואידית הפרעת אישיות סכיזוטיפלית אשכול ב - הפרעות דרמאטיות, אמוציונאליות או בלתי יציבות הפרעת אישיות אנטיסוציאלית הפרעת אישיות גבולית הפרעת אישיות היסטריונית הפרעת אישיות נרקיסיסטית אשכול ג - קרובות להפרעות חרדה או פחד הפרעת אישיות נמנעת הפרעת אישיות תלותית הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית (שונה מהפרעה טורדנית - כפייתית) ב - dsm 5 יש קטגוריה נוספת, לתבניות התנהגות שלא תואמות לעשר האבחנות, אבל עדיין עונות על ההגדרה של הפרעת אישיות. קטגוריה זו נקראת הפרעת אישיות NOS (ראשי תיבות של Not Otherwise Specified). במהדורת DSM-III-R (המהדורה הקודמת המעודכנת של ה - DSM) הופיעו גם הפרעת אישיות פסיבית - אגרסיבית, הפרעת אישיות תבוסתנית והפרעת אישיות סדיסטית. קטגוריות אלה הושמטו בגרסה הנוכחית, מכיוון שלא ברור אם אלה הפרעות נפרדות. אישיות פסיבית - אגרסיבית והפרעת אישיות דיכאונית מופיעות בנספח ל - dsm 5 למטרות מחקר. ביקורת: המבקרים את הפרקטיקה של הפרעות האישיות טוענים, כי מעולם לא הוכח כי קיומם של מאפיינים אלו (קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות), גם אם רובם או אף כולם מתקיימים אצל אותו אדם, הם אלו שגרמו למצוקה הנפשית אליה הוא נקלע. יש ... נבדלות האחת מהשנייה, עצמאיות ולא תלויות האחת בשנייה (כלומר אבחון של הפרעה אישיות מסוימת לא מעלה את הסיכוי לאבחון הפרעת אישיות אחרת). ועל כן הן נחלקות לסוגים רבים, מתוך הנחה שיש לאבחן קודם הימצאותה של הפרעת אישיות ורק לאחר מכן, את סוג ההפרעה. אך ממחקרים רבים מסתבר שיש חפיפה של 85% בין הפרעות האישיות השונות. כלומר שרק 15% מאובחנות בנפרד, ויתכן שישנו יותר מאבחון להפרעת אישיות.

טיפול פסיכיאטרי - מבוא טיפול פסיכיאטרי הוא טיפול בהפרעה נפשית או במחלת נפש המתבצע על ידי רופא מומחה לפסיכיאטריה, לעתים בשילוב עם פסיכולוג, עובד סוציאלי, מטפל אמנויות או מומחה לריפוי בעיסוק. הטיפול הפסיכיאטרי בנוי בדרך כלל מאיבחון, טיפול תרופתי או פסיכותרפי ושיקום. טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת בית חולים מתמחה, במסגרת קהילתית או בבית החולה בהתאם לחומרת ההפרעה. רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט, והטיפול הפסיכיאטרי מתמקד באיזון ביוכימי של הגוף, ריסון התסמינים, הקלת מצוקת החולה ושיקומו. בשונה מענפי רפואה אחרים ובשל ההשפעה של מחלות נפש על כושר השיפוט של החולה, נתונה בחוק ברוב המדינות סמכות לטיפול פסיכיאטרי שלא בהסכמת החולה, במקרים בהם המחלה מסכנת את שלומו של החולה או של הסובבים אותו. גבולותיה של סמכות זו הם נושא שנוי במחלוקת. עקרונות הטיפול הפסיכיאטרי הטיפול הפסיכיאטרי השתנה מהותית בעשורים האחרונים. בעבר נהוג היה לאשפז חולים לתקופות ארוכות במוסדות, לעתים לשנים ארוכות. כיום רוב החולים מטופלים ... יום. במקרים בהם נדרש אשפוז הוא נמשך שבועות ספורים, ורק אחוז קטן של החולים מאושפז לתקופות ארוכות. רוב הטיפולים הפסיכיאטריים נעשים ביוזמת המטופלים ובהסכמתם, בשל מצוקה אישית על רקע נפשי. חלק מהמטופלים פונים באופן אישי וחלקם מופנים על ידי ... מקרים נדירים של אשפוז כפוי על פי חוק במידה וקיים סיכון ממשי לחולה או לסביבתו. פחות מאחוז מהפונים לטיפול פסיכיאטרי בישראל מופנים דרך רשויות החוק. טיפול פסיכיאטרי יכול להינתן לכל דורש במרפאות הציבוריות בישראל. כל אדם הסובל ממצוקה נפשית או מסימפטומים הקשורים להפרעת התנהגות או הפרעה נפשית יכול לפנות באופן עצמאי לבדיקה או להיות מופנה משירותי הבריאות הכלליים. אבחון פסיכיאטרי הליך האבחון הפסיכיאטרי זהה לכל המטופלים, ללא קשר לסיבת הגעתם למרפאה או לגורם שהפנה אותם. השלב הראשון באבחון הוא הערכה של מצבו ... למטופל ומתבצעות בהסכמתו, למעט במקרים נדירים של אשפוז כפוי או בצו בית משפט. במידה וזוהו תסמינים של מצוקה או הפרעה נפשית ונשללו בעיות רפואיות ונוירולוגיות או השפעת סמים, משתמש הפסיכיאטר במדריכי DSM ו - ICD על מנת לסווג במדויק את ההפרעה הנפשית או מחלת הנפש ממנה סובל החולה. על סמך זיהויה המוחלט של ההפרעה מחליט הפסיכיאטר על הטיפול המומלץ - תרופתי, פסיכואנליטי או אחר. במקרים מסוימים ממליץ הפסיכיאטר על אשפוז קצר במחלקה או במוסד שיקומי עד לאיזון ההפרעה. טיפול פסיכיאטרי רוב הטיפולים הפסיכיאטריים מתבצעים במתכונת של מפגשים תקופתיים, בדומה לטיפול בכל מחלה אצל רופא מומחה. המטופל מגיע לפגישות קבועות מראש עם הפסיכיאטר בהן מתבצעת הערכה של מצבו ולעתים טיפול פסיכותרפי. תדירות הפגישות יכולה להיות אחת למספר ימים עד לאחת למספר חודשים, ... הפגישות מתבצעות לעתים רחוקות מאוד. ממוצע המפגשים למטופל בישראל הוא כעשרה, כשברוב המקרים הטיפול נמשך 2-5 מפגשים. אשפוז יום פסיכיאטרי אשפוז יום הוא טיפול במקרים בהם נדרש טיפול אינטנסיבי או אצל מטופלים שנמצאים בראשית הטיפול עד שיתיצב מצבם. בשיטה ... במחלקה הוא משתתף בפעילויות קבוצתיות של ריפוי בעיסוק או דיונים קבוצתיים, ושיחות עם מטפל אישי, רופא או פסיכותרפיסט. אשפוז פסיכיאטרי במקרים של הפרעות נפשיות חריפות ומתמשכות בהם מאובחנים כושר תפקוד עצמאי לקוי או סכנה לחולה או לסביבתו נשקלת אפשרות אשפוז פסיכיאטרי מלא. באשפוז מלא החולה נמצא כל שעות היממה בבית החולים במחלקה פתוחה (רמת השגחה נמוכה והיתר לצאת ולהיכנס כרצונו) ... ישנן מחלקות ייעודיות לנוער ולמטופלים כרוניים. עם זאת, קיימת גם ביקורת על האשפוז, ויש הטוענים כי במקרים מסוימים האשפוז הפסיכיאטרי עצמו עשוי להחוות כטראומטי ולהחריף את מצב החולה. כיום נטיית הממסד הפסיכיאטרי היא למעט באשפוז מלא של חולים ולקצר את תקופת האשפוז במידת האפשר. רוב המטופלים משוחררים אחרי מספר שבועות למסגרת ... שיקום בביתם. משכו הממוצע של האשפוז המלא בישראל הולך ופוחת משנה לשנה.. אם החולה אינו מעוניין באשפוז מלא ואבחנת הפסיכיאטר היא שהוא אינו כשיר לנקוט בשיקול דעת נאות עקב מחלתו, הפסיכיאטר מחויב להיוועץ בבני משפחתו וכן לעתים ביועץ משפטי. במחלקות עוברים המטופלים טיפול דומה למקובל אצל מקרים קלים יותר במחלקת ...

הפרעת אישיות גבולית - מבוא הפרעת אישיות גבולית (באנגלית: Borderline personality disorder, ברת: BPD) היא הפרעה נפשית, שעל פי DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) מאופיינת על ידי דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין - אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, לצד ... או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים. מאפיינים אלה קיימים אצל אנשים רבים ברמה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מנת להפוך להפרעה נפשית עליהם להימשך זמן רב, להיות קבועים ובעלי עוצמה. תוכן עניינים: 1 אפידמיולוגיה 2 גורמים 3 תסמינים 4 טיפול אפידמיולוגיה: הפרעת אישיות גבולית נחשבת לאחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות יחסית: בין 1% ל - 4% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעה זו. הלוקים בהפרעה מהווים 10% מכלל מטופלי החוץ מקרב חולי הנפש, 20% מהמטופלים הפסיכיאטריים. שיעור הנשים המאובחנות בהפרעה גבוה מזה של גברים, אך קיימת מחלוקת לגבי הסיבות לכך ולגבי עצם קיומם של הבדלים מגדריים אמיתיים בהפרעה זו. גורמים: הפרעת אישיות גבולית בבסיסה היא הפרעה התפתחותית שעדיין לא נקבע כמה ממנה הוא ביולוגי וכמה הוא תוצר של הסביבה. הדעה הרווחת היא שמדובר בשילוב של פוטנציאל עם סביבה המגשימה את אותו פוטנציאל ברמה זו אחרת. הסובלים מהפרעת אישיות גבולית חסרים את מנגנוני ההתמודדות הבסיסיים ביותר עם החיים, כאלה הנחוצים לחיים והממלאים את האדם תחושות טובות של אושר ... לחייהם. כל אלה ועוד אינם מפתיעים בלשון המעטה בשל רמת המצוקה הגבוהה והתמידית בה הוא נתון. התנהגות אופיינית לסובל מהפרעת אישיות גבולית היא תפישה הכרוכה בקושי בכל הנוגע לקטלוגם של סיטואציות ואנשים בתחומי הביניים שבין שחור ולבן. הדימוי העצמי איננו ... פעולות מנותקות אחרות. מדובר בהפך מקישור, וכרוך בהיעדר הקישור, לרוב הזהות העצמית של מישהו, עם שאר העולם. לא קיימות הפרעות אישיות גבוליות טהורות. הן מתקיימות תמיד עם מחלות אחרות. הפרעת אישיות גבולית עשויה להתקיים ביחד עם: הפרעת דחק פוסט טראומטי. הפרעות מצב - רוח. הפרעות חרדה / פאניקה. התמכרות לחומרים ... הבריאות יותר לנגישות עבורו ובזאת להפחית את המצוקה הנפשית. טיפול תרופתי - מיועד לתת מענה עיקרי לבסיס הפיזיולוגי של הפרעת אישיות גבולית. טיפול באמצעות פסיכותרפיה - יש הטוענים כי אין טעם להתמקד בסימפטומים של ההפרעה באופן פיזיולוגי בלבד. בעיניהם חשוב ... Based Treatment) - שיטה שפותחה על ידי פיטר פונגי ואנתוני בייטמן, על בסיס מושג המנטליזציה. על פי הגישה, הלוקים בהפרעת אישיות גבולית מתקשים בעיסוק תקין במנטליזציה, בייחוד בהקשרים בין - אישיים טעונים רגשית, ויכולת זו נפגעה בעקבות טראומה, התעללות או ...

הפרעת אישיות טורדנית כפייתית - מבוא הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית (באנגלית: Obsessive-compulsive personality disorder, ברת: OCPD) היא הפרעת אישיות מאשכול ג. הפרעת אישיות טורדנית כפיייתית היא דפוס כרוני ולא אדפטיבי של פרפקציוניזם קיצוני, התעסקות בפרטים קטנים וצורך מופרז בשליטה על סביבתו של האדם הגורמים למצוקה ופגיעה בתפקוד, בפרט בתחום של יחסים בינאישיים. הפרעה זו שונה מהפרעה טורדנית - כפייתית, אשר אינה הפרעת אישיות אלא הפרעת חרדה, החולקת עימה קווי דמיון. אנשים הסובלים מהפרעה זו מאופיינים בצמצום רגשי, חוש סדר מפותח, עקשנות, צורך ... בין OCPD ל - OCD או הפרעות אחרות של הספקטרום הטורדני כפייתי. כך למשל גם ב - OCD וגם בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית יכול להיות עיסוק יתר בניקיון וסדר, ובדומה לאגרנות כפייתית, גם בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית יכול להיות איסוף מופרז של חפצים וקושי להיפטר מהם. כמו כן, קיים קשר חזק בין OCD להפרעת אישיות טורדנית כפייתית, כשבין 23% ל - 32% מהאנשים עם OCD עונים גם לסימפטומים של הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (ששיעורה, כאמור, הוא כ - 1% באוכלוסייה הכללית. עם זאת, יש הבדלים ניכרים בין ההפרעות כפי שיפורט ... ההפרעה כשונה מהאישיות שלו, היא גורמת לו סבל והוא מעוניין להיפטר ממנה. OCD היא הפרעה אגו דיסטונית, ולעומת זאת הפרעת אישיות טורדנית כפייתית היא אגו סינטונית ולרוב אנשים עם הפרעה זו אינם פונים לטיפול כיוון שהם סובלים מההפרעה, אלא בשל ... אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית עושים טקסים כדי להרגיע את המצוקה שהם חווים עקב המחשבות הטורדניות. לעומתם, אנשים עם הפרעת אישיות טורדנית כפייתית מבצעים פעולות שיכולות להיראות מופרזות או טקסיות על מנת להרגיש טוב עם התוצאה הסופית. אומנם גם הם ... אם ההתנהגות נמנעת מהם, אך המניע לפעולה שונה והם מרגישים כי הם מבצעים את הפעולה מבחירה. אפידמיולוגיה השכיחות של הפרעת אישיות טורדנית כפייתית היא 1% מהאוכלוסייה הכללית, ו - 3% - 10% בקרב מטופלים פסיכיאטריים. הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית שכיחה פי שניים בקרב גברים מאשר בקרב נשים., ולרוב מאובחנת בילדים הבכורים במשפחתם. ישנה שכיחות גבוהה ... ההפרעה בקרובי משפחה מדרגה ראשונה של הסובלים ממנה מאשר באוכלוסייה הכללית, דבר המצביע על מרכיב גנטי. מאפיינים קליניים הסובלים מהפרעת אישיות טורדנית - כפייתית עסוקים מאוד בחוקים, תקנות, סדר וניקיון, פרטים והגעה לשלמות. תכונות אלו מובילות לצמצום הכללי של אישיותם ... או שגרה מוביל לחרדה ניכרת, ולטקסים שהם כופים על חייהם ומנסים לכפות גם על אחרים. טיפול פסיכותרפיה - בניגוד להפרעות אישיות אחרות, הסובלים מהפרעה זו מודעים לעתים קרובות לסבל שהיא גורמת להם, ופונים ביוזמתם לטיפול (אשר עשוי להיות ארוך ומורכב). ... זאת, מרבית בעלי ההפרעה אינם סובלים מן ההפרעה עצמה, אלא מהשלכותיה השליליות על היחסים הבין - אישיים. רבים מבעלי הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית יכולים להיות גאים בסטנדרטים הגבוהים (ועל פי רוב גם נוקשים) שלהם בכל הנוגע לסדר ולניקיון, ולצפות ...

הפרעת אישיות אנטיסוציאלית - מבוא הפרעת אישיות אנטיסוציאלית (Antisocial personality disorder, בראשי תיבות: ASPD) היא הפרעת אישיות המאופיינת בדפוסי התנהגות של הפרת זכויות אחרים, מחסור באמפתיה ומוסריות, אימפולסיביות, והתנהגות תוקפנית. ההפרעה מסווגת ומאובחנת לפי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (DSM), ונמצאת גם במסמך סיווג המחלות הבינלאומי (ICD), בשם הפרעת אישיות דיסוציאלית (Disocial personality disorder). לעתים מכונה ההפרעה פסיכופתיה או סוציופתיה, למרות שאלו הם תת - סוגים של ההפרעה. תוכן עניינים: 1 אבחנה 2 אפידמיולוגיה 3 טיפול אבחנה: בספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, ה - DSM, מוגדרת הפרעת אישיות אנטיסוציאלית כדפוס התנהגות של התעלמות ופגיעה בזכויותיהם של אחרים המתרחש מגיל חמש - עשרה וכולל שלושה מהמאפיינים הבאים: 1.התנהגות ... לעימות עם החברה. התחלואה הנלווית להפרעה כוללת הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעות שליטה בדחפים, התמכרויות, הפרעות קשב וריכוז, והפרעות אישיות אחרות. אפידמיולוגיה: על - פי המקובל, סובלים מן ההפרעה כ - 3% מן הגברים וכ - 1% מן הנשים. ... אלה - באנשים שאין להם בסיס מגורים יציב. ההפרעה מתבטאת לפני גיל 15. שלושה - רבעים מן האסירים סובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית. ההפרעה שכיחה פי 5 בקרובי משפחה של אנשים הסובלים ממנה, ביחס לאוכלוסייה הכללית. רבים מהסובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית משתמשים באלכוהול או בסמים אחרים. טיפול: הפרעת אישיות אנטיסוצאלית מטופלת לעתים נדירות, משום שהלוקים בהפרעה אינם נוטים לבקש עזרה. לרוב, אנשים אלו מופנים לטיפול על ידי בני ... אלו מתמקדים בהתמודדות עם השלכות ההפרעה ושליטה בהתנהגויות מסוכנות. כאשר התסמינים חמורים, תוצאות הטיפול מוטלות בספק. אין תרופות ספציפיות להפרעת אישיות אנטיסוציאלית, אך סוגים מסוימים של תרופות יכולים לעזור בטיפול בתסמינים, כגון אגרסיביות וחוסר שקט. לרוב, מומלצות תרופות אנטי - ...

הפרעת אישיות תלותית - מבוא הפרעת אישיות תלותית היא הפרעת אישיות מאשכול ג. אנשים הסובלים מהפרעה זו מכפיפים את צרכיהם לאלו של אחרים, גורמים לאחרים לקחת אחריות על חלקים נרחבים ... ספק עצמי, פסיביות, קלות להשפעה, וחוסר התמדה. תיאור זה דומה לאבחנה הבאה. על פי ה DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת על ידי: צורך מוגזם וכוללני לטיפול על ידי אחרים שמוביל להתנהגות כנועה ופחד מפרידה ונטישה ... כאשר הקודמת נגמרת, כמקור לדאגה ותמיכה. 8.עסוקים יתר על המידה בצורה לא מציאותית בפחדים שיוותרו לבדם לטפל בעצמם. אפידמיולוגיה הפרעת אישיות תלותית שכיחה יותר בנשים מבגברים. היא שכיחה יותר גם באנשים שסבלו בילדותם המוקדמת ממחלה כרונית. מאפיינים קלינים הפרעת אישיות תלותית מתאפיינת בדפוס חוזר של התנהגות תלותית וכנועה. אנשים הסובלים מההפרעה אינם מסוגלים לקבל החלטות בעצמם, ללא כמות מוגזמת ... אחר. בהפרעה הנקראת פולי א - דו Folie -deux - הפרעה פסיכוטית המשותפת לשניים, אחד מבני הזוג סובל לרוב מהפרעת אישיות תלותית. בן הזוג הכנוע לוקח על עצמו את המערכת הדלוזיונלית של בן הזוג השני, האגרסיבי והאסרטיבי יותר בו הוא ...

הפרעת אישיות נמנעת - מבוא הפרעת אישיות נמנעת היא הפרעת אישיות מאשכול ג. אנשים הסובלים מהפרעה זו מתאפיינים ברגישות קיצונית לדחייה שיכולה להובילם לחיי התבודדות. למרות שהם ביישנים מאוד, הם ... לערובות חזקות שלא ידחו. לעתים קרובות הם מתוארים כסובלים מתסביך נחיתות. על פי ה - DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת על ידי: דפוס חוזר של הימנעות חברתית, רגשות של חוסר התאמה ורגישות להערכה שלילית המתחיל ... לפי ה - DSM IV TR, נראה כי שיעור ההפרעה באוכלוסייה הכללית הוא כ - 1-10 אחוז. נראה כי להפרעת אישיות נמנעת קיימים גורמים משותפים רבים עם חרדה חברתית מוכללת, לעתים הן מופיעות אצל אותו אדם בקומורבידיות, ויש הטוענים כי ... הימנעותם ממערכות יחסים בפחד מדחייה. כאשר מדברים עימם הם מביעים חוסר החלטיות והעדר ביטחון עצמי. בהיבט התעסוקתי, חולים עם הפרעת אישיות זו לרוב יבחרו במקצוע או תפקיד בשוליים, וימנעו מעמדות הדורשות שימוש בסמכות על אחרים או טיפול בקהל. טיפול: פסיכותרפיה ...

הפרעת אישיות היסטריונית - מבוא הפרעת אישיות היסטריונית היא הפרעת אישיות מאשכול ב. אנשים הסובלים מהפרעה זו נוטים לעוררות יתר, התנהגות רגשנית, וכן נראה כי הם מתנהגים באורח צבעוני, דרמטי ... עם זאת, לרוב נראה כי הם מתקשים להשאר במערכות יחסים ארוכות טווח. על פי ה DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת על ידי: דפוס חוזר של רגשנות יתר וחיפוש תשומת לב, המתחיל בבגרות המוקדמת ומופיע במגוון ... בנשים מאשר בגברים. מחקרים שונים מצאו קשר בין הפרעה זו להפרעת סומטיזציה ושימוש מוגזם באלכוהול. מאפיינים קלינים: אנשים הסובלים מהפרעת אישיות היסטריונית נוטים להתנהגות המחפשת תשומת לב. הם נוטים להגזים במחשבותיהם ורגשותיהם, ולגרום לדברים להשמע חשובים יותר ממה שהם. הם ... עם זאת, מערכות היחסים שהם יוצרים נוטות להיות שטחיות, והם עשוים להיות שקועים בעצמם, יהירים ותלותיים. מנגנוני ההגנה המרכזיים בהפרעת אישיות זו הם הדחקה והתקה. משום כך לעתים נראה כי הם אינם מודעים לרגשותיהם האמיתיים, ואינם מצליחים להסביר את הנעותיהם. ...

מעלתם הרוחנית של חולי הנפש - מציאת תרופה למחלה סכיזופרניה ו/או פיצול אישיות - כיום המחלה שמוגדרת כמחלה הכי קשה ללא תרופה היא מחלת הנפש ובעיקרה מחלת הסכיזורפניה (בעברית - שסעת). זאת כיוון שבמחלה הזו החולה מאבד את זהותו והוא נע בין עולמות דמיוניים ... - 50 מיליארד בעולם כולו בשנה. ובכל תרופות אלו אין כלל מענה אמיתי למחלה אלא רק הקלה והרגעה. מהי מחלת הנפש הזו וכיצד ניתן להגדיר אותה מבחינה רוחנית? ובכן מחלה זו פורצת בעיקרה בגילאים 15 - 25 והיא איננה נעלמת ... מסתיר לנשמה כפי שקיים אצל בני אדם רגילים והוא יכול להגיע להבנות שלנו קשה להגיע אליהם. מעלתם הרוחנית של חולי הנפש החולים בעיקר בסכיזופרניה היא די דומה. אותם חולים טוענים שהם שומעים קולות, רואים דמויות, ומרגישים בזהות נוספת שיש להם ... שגם רואים דמויות בעת התקשור, שומעים קולות ומרגישים ביישויות, לעיתים גם מתקשרים עם נפטרים? מה ההבדל בינם לבין אותם חולי נפש? ההבדל הדק והגורלי כל כך הוא שאותם מתקשרים מסוגלים לשלוט באנרגיה שחודרת אליהם בזמן התקשור בעוד שחולי הנפש לא מבינים כלל מה קורה איתם עקב חוסר שליטה ולעיתים ישנה אף הקשבה עד כדי ציוט לאותם קולות שבעצם ... זה קרה וכיצד ניתן מכאן לתקן את הנשמה שדרושה תיקון ולכן זה שקיבל את אותה נשמה נאלץ להיות חולה במחלה נפשית כזו. לכל המעוניין ורוצה להביע את דעתו ובכך אולי לעזור במציאת תרופה אמיתית למחלה אשמח לשמוע רעיונות ודעות שונות ...

סכיזופרניה - מבוא סכיזופרניה (מיוונית: schizophrenia,, בעברית: שסעת) היא הפרעה נפשית כרונית מורכבת והטרוגנית בביטוייה, השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות, גורמת לנכויות נפשיות מן החמורות ביותר. המחלה מתאפיינת באוסף של תופעות ... לסכיזופרניה, הייתה לפיצול או אי תיאום בין תפקודים נפשיים שונים - רגש, חשיבה, התנהגות. אך שם זה, המקובל בסיווג הפסיכיאטרי, אינו תיאור מדויק לכל הצורות והביטויים המגוונים של מחלה זו. התחלת ההפרעה מתרחשת ברוב המקרים בגיל צעיר, עם שכיחות ... מרצון או כפוי. משך האשפוזים התקצר בצורה משמעותית ותדירותם פחתה בעשורים האחרונים. עדיין רוב המאושפזים בבתי החולים או המחלקות הפסיכיאטריות סובלים ממחלה זו. הטיפול מתנהל במקרים רבים במסגרת מרפאתית (אמבולטורית). החולים בסכיזופרניה יכולים לסבול בנוסף מהפרעות דיכאון וחרדה ומהתמכרויות ... של סכיזופרניה 4 אבחנה 5 אפידמיולוגיה 6 אטיולוגיה 7 טיפול 8 סכיזופרניה בתרבות 1 1 1 היסטוריה: אויגן בלוילר, פסיכיאטר שווייצרי שטבע את המונח סכיזופרניה ספרו של בלוילר דמנציה פרקוקס או קבוצת הסכיזופרניות, במהדורה משנת 1911 מימי קדם ועד ... מוקדם (בלטינית: Dementia praecox, דמנציה פרקוקס, קהיון מוקדם). מושג זה, המתורגם בעבר לעברית גם כשטיון היבחרות - התפרסם לאחר שהפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין השתמש בו כשתיאר בצורה יסודית את המחלה (ב - 1893 ו - 1896) וקבע שהיא שונה ... מסוימות לגבי הפרוגנוזה הראשונית שלו בנוגע לאפשרויות ההחלמה מהמחלה. המונח דמנציה פרקוקס נזנח בהמשך לטובת המונח סכיזופרניה שנטבע בידי הפסיכיאטר השווייצרי אויגן בלוילר, בשנת 1911. הוא זיהה כי מצב זה אינו בגדר שיטיון וייחד לו שם נבדל - תחדיש, ... משניות (לא ספציפיות לסכיזופרניה) שהן פסיכוטיות מובהקות כמו הזיות ומחשבות שווא. תרומה חשובה נוספת לחקר הקליני של המחלה תרם הפסיכיאטר הגרמני קורט שניידר שהתרשם שבמצבים הפסיכוטיים המופיעים אצל חולי סכיזופרניה קיימות תופעות שהוא החשיבן כאופייניות. הוא קרא להן תסמינים ... לסכיזופרניה. הן יכולות להופיע גם במאניה, אם כי בשכיחות פחותה יותר. ב - 1918 הופיעה ההפרעה במדריך הדיאגנוסטי הראשון להפרעות נפשיות, The Statistical Manual for the Use of Institutions for the Insane, ולאחר מכן המשיכה להופיע במדריכים דיאגנוסטיים, תחת השמות ... תחת הכותרת תגובות סכיזופרניות (ברוח השקפתו של אדולף מאייר), ובמהדורה השנייה כקבוצת הפרעות - סכיזופרניה. הגישה הנאו - קרפליניאנית בפסיכיאטריה (שנקראה כך בעיקר בניגוד לאסכולה הפרוידיאנית הפסיכואנליטית ששלטה בכיפה שנים ארוכות בפסיכיאטריה האמריקאית) - החזירה את המחקר של המחלה אל מודל המדעי הרפואי של מחלות או הפרעות שאיפיין את עבודותיו של ... אין תסמין בודד שמופיע אצל כל החולים כמכנה משותף, ואין תסמין הייחודי רק למחלה זו. ניתן למצוא אותם תסמינים בהפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות אחרות. גם התסמינים של המחלה אצל אותו החולה עשויים להשתנות מזמן לזמן. לדוגמה, הזיות יכולות להופיע ולהעלם. פעמים ... העדר סימנים חיוביים ושליליים. אף על פי שהסיווג לא נכנס ל - D.S.M, זוהי חלוקה חשובה שהשפיעה רבות על הפסיכיאטריה. תסמינים חיוביים (חיובי - במובן של פרודוקציה של חוויות) : כוללים דלוזיות (אמונות שווא) והלוצינציות (הזיות). דלוזיה יכולה למשל ... חלק מהחולים היא קשה, כמוהם גדלים רבים אחרים אשר אינם מפתחים סכיזופרניה. שנים רבות כעסו משפחות החולים על הקהילייה הפסיכיאטרית שהטילה בהן את האשם למחלה. כיום לא מקובל להתייחס למשפחה או לסביבה כאל גורמים סיבתיים למחלה, אך הדבר עודנו ... יעילים במידה דומה לאשפוזים ארוכי טווח, וכי מוסדות המשלבים בטיפול שיטות התנהגותיות מגיעים לתוצאות טובות יותר. ברוב בתי החולים הפסיכיאטרים הטיפול בחולה ייעשה על ידי צוות רב תחומי, הכולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחים, עובדים סוציאלים, מטפלים באמנויות, מרפאים בעיסוק, ומדריכים חברתיים. רצוי כי הטיפול בבית החולים יהיה מכוון למטרות מוגדרות ...