יעדים אפשריים בתכניות
ילדים אוטיסטים יכולים להיות כל כך שונים בסימפוטים שהם מראים עד שלעיתים נדמה לאדם בעל העין הלא מיומנת שמדובר בסינדרומים שונים. לכן הדימוי של "קשת" אוטיסטית או טווח אוטיסטי כל כך מתאים בנוגע לתחום זה. הקשת נפרשת מילדים בתפקוד נמוך שיכולים להראות סימפטומים כמו חוסר דיבור, המהום מתמיד, תנועות חוזרות על עצמן (סטימולציות כמו נפנוף ידיים ונדנוד הגוף או הנעת הראש וכו') התנתקות חזקה מאד מהסביבה. בקצה השני של הקשת מצויים ילדים בתפקוד גבוה (חלק מהם נקראים בשם מיוחד - אספרגר שגם שייך לקשת האוטיסטית) שיכולים להראות סימפטומים שנראים לצופה מבחוץ יחסית קלים, אך הם אינם כאלה. סימפטומים כמו ריצה בלתי פוסקת, חוסר דיבור או דיבור חלקי, תבניתי, אקוללי (חוזר על דברי אחרים), אי יכולת אכילת מזון מוצק, רגישות סנסורית, בעיות בקשר עין (לא מביטים לעיני אחרים) וחוסר יחס, קשר ותקשורת לילדים או מבוגרים, התעניינות מקובעת ואובססיבית בתחומי עניין מצומצמים (רכבות, תמרורים, קלפים, חרקים, דגלים, ארצות וכו'). אפשר להסיק מכך שכל ילד זקוק לטיפול מדויק ונכון כדי לקרבו לאפשרות של תפקוד כמה שיותר טוב בעולם. כדי לתת להורים ומטפלים שונים מידע על סוגי היעדים ותכניות הטיפול המובילים אליהם תוכלו לקרוא את הרשימה הבאה, אך יש להתייחס אליה כרשימה בלבד ולא לנסות להרכיב ממנה לבדכם כהורים (שאין להם מספיק ניסיון וידע מקצועי רב שנים עם ילדים אוטיסטים) תכנית טיפולית. גם אם בחרתם, מסיבות שונות, להיות המטפלים של ילדכם ולבנות תכנית טיפולית (למשל דרך אתר האינטרנט הנ"ל) כדאי להעזר, לפחות לתקופת מה, במנחה. אינני ממליצה על עריכת תכנית לבד, לכל הפחות יש לשכור את שירותיו של מנחה. אפשר לחסוך בעלויות המטפלים במידה ואתם מוכנים להיות המטפלים של ילדכם - אך קחו בחשבון שיש במצב זה בעיות לא פשוטות, מצד שני הוא חוסך בעלויות כספיות. מצאתי שילדים לומדים טוב ובקלות יחסית כאשר מתחילים בתכניות הקלות להם יותר ובתחומים בהם הם חזקים. כך מחזקים לילד את הביטחון העצמי וכן את הקשר עם המטפל ואח"כ הילד מסוגל, לאט, לעמוד גם במטלות בתחומים שבהם הוא חזק פחות.
יעדים ותחומים שיש להתייחס אליהם כשבונים תכנית טיפולית:
1.ויסות תחושתי - תת רגישות או רגישות יתר בתחושות של הילד (שמיעה, מגע, ראיה ועוד). דוגמאות:
* הילד ילמד כיצד להכיל רעש רקע כשהוא צריך להתרכז.
* הילד ילמד כיצד להגיב למגע שאינו נעים לו (במקום לצרוח אפשר ללמד את הילד לדבר או להראות תמונה של "תפסיק").
* הילד ילמד להתמרח בבוץ, בקצף גילוח וכו' כדי להרגיע את הצורך הסנסורי שלו.
2.חיקוי - חיקוי של הילד את הסובבים אותו. דוגמאות:
* הילד ילמד לחקות פיזית את המבוגר שמולו (הרמת ידיים, מחיאת כפיים, טפיחות ידיים על הברכיים, ידיים על הכתפיים וכו')
* הילד ילמד לחכות פעילויות קלות הנדרשות בבית (שימוש במטאטא, ניגוב במטלית, סידור צעצועים וכו').
* הילד ילמד לחקות הבעות פנים (עצוב, שמח, כועס וכו').
* הילד ילמד לחקות מילים ושירים.
3.בעיות תקשורת - הבנת ג'סטות, שפת גוף והבעות, הבנת שפה. דוגמאות:
* הילד ילמד לזהות הבעות פנים כמו שמחה, כעס, עצב.
* הילד ילמד להצביע.
* הילד ילמד להביע במספר מילים את כוונתו ("את זה", "רוצה", "לא", "כן" וכו')
* הילד ילמד לשאול שאלות
* הילד, במידה ואינו מדבר, ילמד להשתמש בתמונות וסמלים כדי להביע את עצמו.
4.מוטוריקה עדינה - גזירה, אחיזת "פינצטה", אחיזת עפרון נכונה ועוד. דוגמאות:
* הילד ילמד להחזיק עפרון
* הילד ילמד לגזור בקו ישר עם מספריים
* הילד ילמד לאחוז עם פינצטה גרגר שעועית.
* הילד ילמד לצייר קו ישר
* הילד ילמד לצייר עיגול.
* הילד ילמד לצייר אדם (באופן הגס ביותר).
5.מוטוריקה גסה - קפיצה, ריצה, התגלגלות, טיפוס על מיתקנים, שיווי משקל, קואורדינציה. דוגמאות:
* הילד ילמד לעלות במדרגות
* הילד ילמד לטפס על סולם חבלים
* הילד ילמד לשחק בארגז החול
* הילד ילמד להתנדנד
* הילד ילמד לעמוד על רגל אחת
* הילד ילמד לתפוש כדור ולזרוק אותו
* הילד ילמד לקפוץ בחבל
6.תכנון מוטורי - ביצוע רצף פעולות נכון במציאות. דוגמאות:
* הילד ילמד דרך פעולה אחת להשיג צעצוע (לקחת צעצוע מידו של מבוגר על פי בקשת המבוגר).
* הילד ילמד דרך 2 פעולות להשיג צעצוע (לקחת צעצוע שנמצא מעט רחוק ממנו. פעולה 1 הילד יזחל לצעצוע, פעולה 2 הילד יושיט יד וייקח את הצעצוע).
* הילד ילמד דרך 3 פעולות להשיג צעצוע ולהביאו למבוגר (לקחת צעצוע שנמצא על מדף נמוך על פי בקשת המבוגר. פעולה 1 הליכה לכיוון המדף, פעולה 2 הושטת יד ולקיחת הצעצוע, פעולה 3 הליכה חזרה למבוגר עם הצעצוע ביד).
* הילד ילמד 4 פעולות להשיג צעצוע (לקחת צעצוע שנמצא על מדף גבוה על פי בקשת המבוגר: פעולה 1 הליכה לכיוון המדף, פעולה 2 קירוב כסא למדף, פעולה 3 עמידה על הכסא, פעולה 4 לקיחת הצעצוע וירידה מהכסא).
7.טונוס שרירים -
* תכנית עם פיזיוטרפיסט. (יש דרך קופות החולים).
8.עיבוד רגשי וקוגניטיבי - הילד לומד להבחין ברגשות אחרים וברגשותיו שלו וללמוד כיצד לקרוא להם בשם. דוגמה:
* כשאדם אחר בוכה הילד ילמד לומר "הוא עצוב" (במידה והילד אינו מדבר הוא ילמד להצביע על תמונה או ציור של אדם עצוב). כך גם לגבי רגשות אחרים.
9.עיבוד חזותי ומרחבי -
* תכנית של מרפאת בעיסוק. (יש דרך קופות החולים).
10.הפקת שפה - למידת ההברות והפקתן, חיבור ההברות למילים אח"כ למשפטים. לדוגמה:
* הילד ילמד להפיק הברות שהוא יודע על פי בקשה של המבוגר.
* הילד ילמד להפיק הברות שאינו יודע על פי בקשת המבוגר.
* הילד ילמד לחבר את ההברות למילים קצרות.
* הילד ילמד לומר מילים ארוכות יותר, אח"כ שתי מילים אחת אחרי השניה, אח"כ משפט.
* הילד ילמד את כוחה של השפה מבחינה תקשורתית ופונקציונאלית.
* הילד ילמד לומר מילים באינטונציה נכונה.
11.דיבור פונקציונאלי - לימוד אמירה בסיטואציה הנכונה של"תפתחי לי", "תסגרי", "תני לי", "קחי", "בואי", "לא רוצה", "רוצה", "זוזי" וכו'. לדוגמה:
* הילד ילמד לומר "תפתחי לי" כשהוא מתכוון לדלת הארון.
* הילד ילמד לומר "תני לי" כשהוא רוצה דבר מה.
12.דיבור ברמת שיחה - לדוגמה:
* פיתוח שיחה בין הילד למטפל (בהתחלה) הכוללת התעניינות באחר ("מה שלומך?")
* הכרה בנוכחותו ("איך קוראים לך", "איפה אתה גר"?)
* הכרה ברגשותיו ("נפלת, אתה עצוב").
* באופן כללי הגברת לקיחת תורות בשיחה בין הילד למטפל ופיתוח נושאי שיחה מקובלים ושונים בסיטואציות הנכונות.
* הגדלת מעגלי השיח ממעגל אחד החוזר על עצמו (הילד חוזר כל הזמן על אותה שאלה או אמירה מסיבות נוירולוגיות שונות, בהסבר פשוט - משום שהוא לא יודע כיצד לתקשר מעבר לזה כי חסרים לו המנגנונים במח. אבל זכרו שבגיל צעיר אפשר להקים מנגנונים עוקפים במח לאילו שאינם קיימים או לא מתפקדים כראוי) למעגלי שיחה הולכים ומתרחבים ("איך קוראים לך?" "אני רוני" "אני גר בירושלים" "יש לי אח שקוראים לו אורן". לקיחת תור בשיחה באופן הנכון תקשורתית).
* לימוד של שאילת שאלות - מה, איך, כמה, מתי, למה וכו'.
* עבודה על טענות, פקודות, ברכות, בקשות והצהרות.
* לימוד רצפים בזמן (קודם הילדה טיפסה על המגלשה, אח"כ ישבה בראש המגלשה למעלה ואח"כ התגלשה והגיעה לארגז החול").
13.כישורי למידה - כדי שהילד יוכל להגיע לשלב בו הוא לומד עליו לדעת להתאים מושגי יסוד שאפשר ללמד אותם בדרכים שונות, אנחנו עשינו זאת דרך משחקי קופסא ומשחקים אחרים שיפורטו בהמשך בפרק המשחקים. חלקים במשחק, מושגי יסוד כמו צורות, צבעים, רחוק, קרוב ועוד.
* זיהוי חלקים מתוך השלם ואת השלם כבנוי מחלקים.
* זיהוי צורות - משולש, מרובע, עיגול.
* זיהוי צבעים.
* זיהוי של מושגים כמו רחוק, קרוב, למעלה, למטה.
14.למידה - חשבון, קריאה, כתיבה.
* לימוד ספירת מספרים וזיהויים.
* זיהוי כמויות. איפה יש יותר ואיפה פחות - אם בקבוצה אחת של סוכריות יש 10 סוכריות ובשנייה 2 סוכריות על הילד לדעת להבחין שבקבוצת ה - 10 יש יותר סוכריות מאשר בקבוצת ה - 2 (מבלי לספרות את הסוכריות, רק ממבט בכמות).
* לימוד ספירת כמויות.
* זיהוי אותיות על פי השיטה הפונטית. לילדים אוטיסטים רבים קושי בלמידה בע"פ של מילים שלמות. כדאי ללמד ילדים אלה לקרוא על פי השיטה הפונטית של זיהוי צליל האות.
* קריאת מילים.
15.התייחסות לבעיות התנהגות - דוגמאות:
* על הילד להכיר בכך שהמבוגר הוא המדריך / מורה שלך ושכדאי ונחמד ללמוד ממנו.
* לימוד יכולת לשבת ליד שולחן.
* יכולת לשחק בתורות ולפי חוק בסיסי אחד או שניים במשחק ספציפי.
* ללמוד לוותר לאחר (על צעצוע למשל).
* ללמוד לדבר (או להצביע על תמונה או סמל) כשאתה רוצה משהו למרות שאתה מתוסכל וכועס - ולא לצעוק ולבכות.
* צמצום או הכחדת התנהגויות שמסכנות את הילד כמו הכאה עצמית, נשיכה עצמית וכו'. (בד"כ ככל שהילד מתקדם בתחומים האחרים שציינתי עד כה כך ההתנהגויות המסכנות פוחתות, אך לא תמיד).
16.מיומנות חברתית - דוגמאות:
* משחק הולם עם אחר.
* ביטוי רגשות: אני כועס חטפת לי את הרכבת!
* תקשורת הולמת עם הזולת, הבנת סיטואציות חברתיות (לא מתפשטים באמצע הקניון גם אם הבגדים לא נוחים לך עכשיו).
* בעניין מיומנויות חברתיות ראה הרחבה בפרק 7.
17.מיומנויות חיים והכללת הלימוד ליום יום - לדוגמה:
* הילד ידע להתקלח.
* להתלבש.
* ללכת לשירותים.
* לאכול לבדו.
* כיצד קונים מצרכים בסופר.
* כיצד נוסעים באוטובוס.
* מה עושים בסרט.
* איך מתנהגים בפארק ובג'ימבורי.
* איך מתנהגים שהולכים לחבר וכו'.
* הילד יבין את משמעותם של מילים, אותיות ומספרים במציאות. למשל, המספר 2 במעלית מייצג את הקומה השנייה. התמרור שכתוב עליו לא לעשן מייצג את החוק בסביבה שאסור לאף אדם לעשן כאן.
18.משחק בצעצועים ומשחק דמיוני - לדוגמה:
* הילד ילמד לשחק במשחקי "כאילו". הבובה נפלה וקיבלה מכה.
* המכונית עשתה תאונה עם המשאית.
* הדובי חוגג יום הולדת ושאר החיות שרות לו שירים ומכינות עוגה.
19.העסקת הילד את עצמו - לדוגמה:
* הילד צריך ללמוד לשחק בשקט עם עצמו. למשל לשחק במכוניות במשך מספר דקות.
* לשחק משחק דמיוני לבדו.
* לשחק משחק קופסא לבדו.
20.עקרון הרציונאליות (כשר, מלכסון, שם). השגת המטרה בדרך האפקטיבית ביותר בהשקעת העלות הנמוכה ביותר. לדוגמה:
* הילד האוטיסט פועל לפי עקרון הרציונאליות, כמו כולנו, אבל הפרשנות שהוא נותן לשפה וההקשר היא שקובעת למה יתייחס וממה יתעלם. אוטיסטים רואים בשולים את המרכז ואילו את הדברים החשובים והמרכזיים (עבור רובינו) הם מחמיצים. לכן חשוב ללמד את הילד להתייחס לנושא המרכזי בשיחה או במשפט ולא לשולי. כאשר הילד מתייחס לשולי אין לו יכולת אח"כ להכליל את המרכזי (משום שלא התייחס אליו כמרכזי) לסיטואציות אחרות. למשל כדאי לספר סיפור קצר ולשאול את הילד שאלות לגביו, לתקן אותו אם הוא שם דגש על השולי במקום על הרעיון המרכזי.
* בתחום הויזואלי - לעבוד עם הילד על התרכזות במשימה העיקרית ולא בדברים שוליים מסביב שהוא תופש כנושא המרכזי. לשם כך על המטפל להיות קשוב מאד לקשב של הילד ולדעת לשאול אותו שאלות לגבי מה הוא עושה, למה עושה זאת, מה מעניין אותו בסיטואציה, כיצד הוא תופש את מה שנאמר או קורה וכו'.
ישנן עוד תכניות רבות, מה שהצגתי עד כה הן חלק מהתכניות הבסיסיות שבהמשך להן ניתן אח"כ לבנות תכניות נוספות.
ילדים אוטיסטים יכולים להיות כל כך שונים בסימפוטים שהם מראים עד שלעיתים נדמה לאדם בעל העין הלא מיומנת שמדובר בסינדרומים שונים. לכן הדימוי של "קשת" אוטיסטית או טווח אוטיסטי כל כך מתאים בנוגע לתחום זה. הקשת נפרשת מילדים בתפקוד נמוך שיכולים להראות סימפטומים כמו חוסר דיבור, המהום מתמיד, תנועות חוזרות על עצמן (סטימולציות כמו נפנוף ידיים ונדנוד הגוף או הנעת הראש וכו') התנתקות חזקה מאד מהסביבה. בקצה השני של הקשת מצויים ילדים בתפקוד גבוה (חלק מהם נקראים בשם מיוחד - אספרגר שגם שייך לקשת האוטיסטית) שיכולים להראות סימפטומים שנראים לצופה מבחוץ יחסית קלים, אך הם אינם כאלה. סימפטומים כמו ריצה בלתי פוסקת, חוסר דיבור או דיבור חלקי, תבניתי, אקוללי (חוזר על דברי אחרים), אי יכולת אכילת מזון מוצק, רגישות סנסורית, בעיות בקשר עין (לא מביטים לעיני אחרים) וחוסר יחס, קשר ותקשורת לילדים או מבוגרים, התעניינות מקובעת ואובססיבית בתחומי עניין מצומצמים (רכבות, תמרורים, קלפים, חרקים, דגלים, ארצות וכו'). אפשר להסיק מכך שכל ילד זקוק לטיפול מדויק ונכון כדי לקרבו לאפשרות של תפקוד כמה שיותר טוב בעולם. כדי לתת להורים ומטפלים שונים מידע על סוגי היעדים ותכניות הטיפול המובילים אליהם תוכלו לקרוא את הרשימה הבאה, אך יש להתייחס אליה כרשימה בלבד ולא לנסות להרכיב ממנה לבדכם כהורים (שאין להם מספיק ניסיון וידע מקצועי רב שנים עם ילדים אוטיסטים) תכנית טיפולית. גם אם בחרתם, מסיבות שונות, להיות המטפלים של ילדכם ולבנות תכנית טיפולית (למשל דרך אתר האינטרנט הנ"ל) כדאי להעזר, לפחות לתקופת מה, במנחה. אינני ממליצה על עריכת תכנית לבד, לכל הפחות יש לשכור את שירותיו של מנחה. אפשר לחסוך בעלויות המטפלים במידה ואתם מוכנים להיות המטפלים של ילדכם - אך קחו בחשבון שיש במצב זה בעיות לא פשוטות, מצד שני הוא חוסך בעלויות כספיות. מצאתי שילדים לומדים טוב ובקלות יחסית כאשר מתחילים בתכניות הקלות להם יותר ובתחומים בהם הם חזקים. כך מחזקים לילד את הביטחון העצמי וכן את הקשר עם המטפל ואח"כ הילד מסוגל, לאט, לעמוד גם במטלות בתחומים שבהם הוא חזק פחות.
יעדים ותחומים שיש להתייחס אליהם כשבונים תכנית טיפולית:
1.ויסות תחושתי - תת רגישות או רגישות יתר בתחושות של הילד (שמיעה, מגע, ראיה ועוד). דוגמאות:
* הילד ילמד כיצד להכיל רעש רקע כשהוא צריך להתרכז.
* הילד ילמד כיצד להגיב למגע שאינו נעים לו (במקום לצרוח אפשר ללמד את הילד לדבר או להראות תמונה של "תפסיק").
* הילד ילמד להתמרח בבוץ, בקצף גילוח וכו' כדי להרגיע את הצורך הסנסורי שלו.
2.חיקוי - חיקוי של הילד את הסובבים אותו. דוגמאות:
* הילד ילמד לחקות פיזית את המבוגר שמולו (הרמת ידיים, מחיאת כפיים, טפיחות ידיים על הברכיים, ידיים על הכתפיים וכו')
* הילד ילמד לחכות פעילויות קלות הנדרשות בבית (שימוש במטאטא, ניגוב במטלית, סידור צעצועים וכו').
* הילד ילמד לחקות הבעות פנים (עצוב, שמח, כועס וכו').
* הילד ילמד לחקות מילים ושירים.
3.בעיות תקשורת - הבנת ג'סטות, שפת גוף והבעות, הבנת שפה. דוגמאות:
* הילד ילמד לזהות הבעות פנים כמו שמחה, כעס, עצב.
* הילד ילמד להצביע.
* הילד ילמד להביע במספר מילים את כוונתו ("את זה", "רוצה", "לא", "כן" וכו')
* הילד ילמד לשאול שאלות
* הילד, במידה ואינו מדבר, ילמד להשתמש בתמונות וסמלים כדי להביע את עצמו.
4.מוטוריקה עדינה - גזירה, אחיזת "פינצטה", אחיזת עפרון נכונה ועוד. דוגמאות:
* הילד ילמד להחזיק עפרון
* הילד ילמד לגזור בקו ישר עם מספריים
* הילד ילמד לאחוז עם פינצטה גרגר שעועית.
* הילד ילמד לצייר קו ישר
* הילד ילמד לצייר עיגול.
* הילד ילמד לצייר אדם (באופן הגס ביותר).
5.מוטוריקה גסה - קפיצה, ריצה, התגלגלות, טיפוס על מיתקנים, שיווי משקל, קואורדינציה. דוגמאות:
* הילד ילמד לעלות במדרגות
* הילד ילמד לטפס על סולם חבלים
* הילד ילמד לשחק בארגז החול
* הילד ילמד להתנדנד
* הילד ילמד לעמוד על רגל אחת
* הילד ילמד לתפוש כדור ולזרוק אותו
* הילד ילמד לקפוץ בחבל
6.תכנון מוטורי - ביצוע רצף פעולות נכון במציאות. דוגמאות:
* הילד ילמד דרך פעולה אחת להשיג צעצוע (לקחת צעצוע מידו של מבוגר על פי בקשת המבוגר).
* הילד ילמד דרך 2 פעולות להשיג צעצוע (לקחת צעצוע שנמצא מעט רחוק ממנו. פעולה 1 הילד יזחל לצעצוע, פעולה 2 הילד יושיט יד וייקח את הצעצוע).
* הילד ילמד דרך 3 פעולות להשיג צעצוע ולהביאו למבוגר (לקחת צעצוע שנמצא על מדף נמוך על פי בקשת המבוגר. פעולה 1 הליכה לכיוון המדף, פעולה 2 הושטת יד ולקיחת הצעצוע, פעולה 3 הליכה חזרה למבוגר עם הצעצוע ביד).
* הילד ילמד 4 פעולות להשיג צעצוע (לקחת צעצוע שנמצא על מדף גבוה על פי בקשת המבוגר: פעולה 1 הליכה לכיוון המדף, פעולה 2 קירוב כסא למדף, פעולה 3 עמידה על הכסא, פעולה 4 לקיחת הצעצוע וירידה מהכסא).
7.טונוס שרירים -
* תכנית עם פיזיוטרפיסט. (יש דרך קופות החולים).
8.עיבוד רגשי וקוגניטיבי - הילד לומד להבחין ברגשות אחרים וברגשותיו שלו וללמוד כיצד לקרוא להם בשם. דוגמה:
* כשאדם אחר בוכה הילד ילמד לומר "הוא עצוב" (במידה והילד אינו מדבר הוא ילמד להצביע על תמונה או ציור של אדם עצוב). כך גם לגבי רגשות אחרים.
9.עיבוד חזותי ומרחבי -
* תכנית של מרפאת בעיסוק. (יש דרך קופות החולים).
10.הפקת שפה - למידת ההברות והפקתן, חיבור ההברות למילים אח"כ למשפטים. לדוגמה:
* הילד ילמד להפיק הברות שהוא יודע על פי בקשה של המבוגר.
* הילד ילמד להפיק הברות שאינו יודע על פי בקשת המבוגר.
* הילד ילמד לחבר את ההברות למילים קצרות.
* הילד ילמד לומר מילים ארוכות יותר, אח"כ שתי מילים אחת אחרי השניה, אח"כ משפט.
* הילד ילמד את כוחה של השפה מבחינה תקשורתית ופונקציונאלית.
* הילד ילמד לומר מילים באינטונציה נכונה.
11.דיבור פונקציונאלי - לימוד אמירה בסיטואציה הנכונה של"תפתחי לי", "תסגרי", "תני לי", "קחי", "בואי", "לא רוצה", "רוצה", "זוזי" וכו'. לדוגמה:
* הילד ילמד לומר "תפתחי לי" כשהוא מתכוון לדלת הארון.
* הילד ילמד לומר "תני לי" כשהוא רוצה דבר מה.
12.דיבור ברמת שיחה - לדוגמה:
* פיתוח שיחה בין הילד למטפל (בהתחלה) הכוללת התעניינות באחר ("מה שלומך?")
* הכרה בנוכחותו ("איך קוראים לך", "איפה אתה גר"?)
* הכרה ברגשותיו ("נפלת, אתה עצוב").
* באופן כללי הגברת לקיחת תורות בשיחה בין הילד למטפל ופיתוח נושאי שיחה מקובלים ושונים בסיטואציות הנכונות.
* הגדלת מעגלי השיח ממעגל אחד החוזר על עצמו (הילד חוזר כל הזמן על אותה שאלה או אמירה מסיבות נוירולוגיות שונות, בהסבר פשוט - משום שהוא לא יודע כיצד לתקשר מעבר לזה כי חסרים לו המנגנונים במח. אבל זכרו שבגיל צעיר אפשר להקים מנגנונים עוקפים במח לאילו שאינם קיימים או לא מתפקדים כראוי) למעגלי שיחה הולכים ומתרחבים ("איך קוראים לך?" "אני רוני" "אני גר בירושלים" "יש לי אח שקוראים לו אורן". לקיחת תור בשיחה באופן הנכון תקשורתית).
* לימוד של שאילת שאלות - מה, איך, כמה, מתי, למה וכו'.
* עבודה על טענות, פקודות, ברכות, בקשות והצהרות.
* לימוד רצפים בזמן (קודם הילדה טיפסה על המגלשה, אח"כ ישבה בראש המגלשה למעלה ואח"כ התגלשה והגיעה לארגז החול").
13.כישורי למידה - כדי שהילד יוכל להגיע לשלב בו הוא לומד עליו לדעת להתאים מושגי יסוד שאפשר ללמד אותם בדרכים שונות, אנחנו עשינו זאת דרך משחקי קופסא ומשחקים אחרים שיפורטו בהמשך בפרק המשחקים. חלקים במשחק, מושגי יסוד כמו צורות, צבעים, רחוק, קרוב ועוד.
* זיהוי חלקים מתוך השלם ואת השלם כבנוי מחלקים.
* זיהוי צורות - משולש, מרובע, עיגול.
* זיהוי צבעים.
* זיהוי של מושגים כמו רחוק, קרוב, למעלה, למטה.
14.למידה - חשבון, קריאה, כתיבה.
* לימוד ספירת מספרים וזיהויים.
* זיהוי כמויות. איפה יש יותר ואיפה פחות - אם בקבוצה אחת של סוכריות יש 10 סוכריות ובשנייה 2 סוכריות על הילד לדעת להבחין שבקבוצת ה - 10 יש יותר סוכריות מאשר בקבוצת ה - 2 (מבלי לספרות את הסוכריות, רק ממבט בכמות).
* לימוד ספירת כמויות.
* זיהוי אותיות על פי השיטה הפונטית. לילדים אוטיסטים רבים קושי בלמידה בע"פ של מילים שלמות. כדאי ללמד ילדים אלה לקרוא על פי השיטה הפונטית של זיהוי צליל האות.
* קריאת מילים.
15.התייחסות לבעיות התנהגות - דוגמאות:
* על הילד להכיר בכך שהמבוגר הוא המדריך / מורה שלך ושכדאי ונחמד ללמוד ממנו.
* לימוד יכולת לשבת ליד שולחן.
* יכולת לשחק בתורות ולפי חוק בסיסי אחד או שניים במשחק ספציפי.
* ללמוד לוותר לאחר (על צעצוע למשל).
* ללמוד לדבר (או להצביע על תמונה או סמל) כשאתה רוצה משהו למרות שאתה מתוסכל וכועס - ולא לצעוק ולבכות.
* צמצום או הכחדת התנהגויות שמסכנות את הילד כמו הכאה עצמית, נשיכה עצמית וכו'. (בד"כ ככל שהילד מתקדם בתחומים האחרים שציינתי עד כה כך ההתנהגויות המסכנות פוחתות, אך לא תמיד).
16.מיומנות חברתית - דוגמאות:
* משחק הולם עם אחר.
* ביטוי רגשות: אני כועס חטפת לי את הרכבת!
* תקשורת הולמת עם הזולת, הבנת סיטואציות חברתיות (לא מתפשטים באמצע הקניון גם אם הבגדים לא נוחים לך עכשיו).
* בעניין מיומנויות חברתיות ראה הרחבה בפרק 7.
17.מיומנויות חיים והכללת הלימוד ליום יום - לדוגמה:
* הילד ידע להתקלח.
* להתלבש.
* ללכת לשירותים.
* לאכול לבדו.
* כיצד קונים מצרכים בסופר.
* כיצד נוסעים באוטובוס.
* מה עושים בסרט.
* איך מתנהגים בפארק ובג'ימבורי.
* איך מתנהגים שהולכים לחבר וכו'.
* הילד יבין את משמעותם של מילים, אותיות ומספרים במציאות. למשל, המספר 2 במעלית מייצג את הקומה השנייה. התמרור שכתוב עליו לא לעשן מייצג את החוק בסביבה שאסור לאף אדם לעשן כאן.
18.משחק בצעצועים ומשחק דמיוני - לדוגמה:
* הילד ילמד לשחק במשחקי "כאילו". הבובה נפלה וקיבלה מכה.
* המכונית עשתה תאונה עם המשאית.
* הדובי חוגג יום הולדת ושאר החיות שרות לו שירים ומכינות עוגה.
19.העסקת הילד את עצמו - לדוגמה:
* הילד צריך ללמוד לשחק בשקט עם עצמו. למשל לשחק במכוניות במשך מספר דקות.
* לשחק משחק דמיוני לבדו.
* לשחק משחק קופסא לבדו.
20.עקרון הרציונאליות (כשר, מלכסון, שם). השגת המטרה בדרך האפקטיבית ביותר בהשקעת העלות הנמוכה ביותר. לדוגמה:
* הילד האוטיסט פועל לפי עקרון הרציונאליות, כמו כולנו, אבל הפרשנות שהוא נותן לשפה וההקשר היא שקובעת למה יתייחס וממה יתעלם. אוטיסטים רואים בשולים את המרכז ואילו את הדברים החשובים והמרכזיים (עבור רובינו) הם מחמיצים. לכן חשוב ללמד את הילד להתייחס לנושא המרכזי בשיחה או במשפט ולא לשולי. כאשר הילד מתייחס לשולי אין לו יכולת אח"כ להכליל את המרכזי (משום שלא התייחס אליו כמרכזי) לסיטואציות אחרות. למשל כדאי לספר סיפור קצר ולשאול את הילד שאלות לגביו, לתקן אותו אם הוא שם דגש על השולי במקום על הרעיון המרכזי.
* בתחום הויזואלי - לעבוד עם הילד על התרכזות במשימה העיקרית ולא בדברים שוליים מסביב שהוא תופש כנושא המרכזי. לשם כך על המטפל להיות קשוב מאד לקשב של הילד ולדעת לשאול אותו שאלות לגבי מה הוא עושה, למה עושה זאת, מה מעניין אותו בסיטואציה, כיצד הוא תופש את מה שנאמר או קורה וכו'.
ישנן עוד תכניות רבות, מה שהצגתי עד כה הן חלק מהתכניות הבסיסיות שבהמשך להן ניתן אח"כ לבנות תכניות נוספות.
050-3331-331