מה גורם לנו לנתח ולהבין אנשים בצורה מסויימת? כיצד נקבל החלטות טובות יותר?

אם נציג למספר אנשים אדם המבצע פעולה מסוימת או אומר דבר מסוים ונבקש מהם להסביר מה לדעתם עבר לאותו אדם בראש ומה היו המניעים שלו, כנראה שיהיו לנו יותר הסברים אפשריים מאשר כמות האנשים המפרשים. בחיים אנחנו כל הזמן מפרשים ומנסים להבין את האנשים שסביבנו ושיש להם קשר אלינו. מה המטרות שלהם? מה הם רוצים להשיג? למה באמת הם מתכוונים? מה באמת הם חושבים ומה באמת עובר להם בראש? ועוד.

מאחר שאנחנו רואים שלכל אדם יש פירוש אחר על אותה פעולה בודדת ומאחר שגם לנו בעצמנו יש לעיתים די קרובות מספר אפשרויות לפרש את האדם והאירוע שמולנו

נמצא אם כן כי התהליך שבו אנחנו מנתחים את האדם שמולנו אינו ע"פ נוסחא לוגית ומדויקת, כי אילו התהליך היה כזה, אם כן היינו יודעים מה בדיוק עובר בראשו של זה שמולנו. ולמרות שיתכן כי אפילו אותו אדם שמולנו לא ממש מודע לעצמו, עדיין היינו אמורים לדעת גם את המידע הזה עצמו על האדם שמולנו.

בטרם ננסה לדעת כיצד ניתן לקרוא אנשים טוב יותר וכיצד ניתן לפתח את האינטואיציה שלנו כדי להבין אנשים אחרים, קודם כל רצוי שנבין מה גורם לנו לפרש את האנשים והאירועים שסביבנו בצורה כזו או אחרת. וכאן יש מספר גורמים ואפשרויות שמשפעים על הצורה שבה אנחנו מפרשים את האדם שמולנו בפרט ואת הדברים שקורים סביבנו בכלל. אין משקל קבוע למספר האחוזים של כל גורם בתהליך שלנו אבל בדרך כלל אנחנו מושפעים מ 3 גורמים שונים כדלהלן:

גורם אחד והראשון שמשפיע עלינו זו כמובן האמת האובייקטיבית של מה שבאמת קורה בפועל, דהיינו שלפחות חלק מהפירוש שלנו את המציאות של האדם שמולנו הוא אכן אמיתי ונובע ממה שבאמת קורה במציאות. לגורם הזה נקרא "גורם המציאות".

גורם נוסף שמשפיע על הצורה שבה אנחנו מפרשים דברים הוא ההשתקפות שלנו באדם ובאירועים שמולנו.

כפי שכבר התבאר במאמר כיצד תפתח את היכולת להבין ולהרגיש תחושות ומחשבות של אנשים אחרים? אנחנו לעיתים די קרובות רואים באדם שמולנו את ההשתקפות שלנו. וזה בעיקר משום שאנחנו מפרשים את המעשים של האחר לפי קווי החשיבה שלנו על ידי לימוד מהנסיון האישי של עצמנו. לגורם הזה נקרא "גורם ההשתקפות".

להלן מספר דוגמאות ל"גורם ההשתקפות". נניח שאתה רגיל להשתמש בצורת דיבור מסוימת כדי להביע רגש כזה או אחר. ברגע שאתה תשמע אדם אחר שמשתמש באותה צורת דיבור, אתה אינסטינקטיבית תחשוב שהוא רוצה להביע את אותו הרגש שאתה רגיל להביע כאשר אתה מתבטא באותה הצורה. למה?

כי אוטומטית תהיה לך אסוציאציה של עצמך במקרה דומה ואתה תפרש את זה שמולך כאילו דפוס ההתנהגות שלו זהה לשלך. דוגמא נוספת אדם שרגיל לשקר יחשוד באחרים שהם משקרים לו גם אם הם אומרים לו את האמת וכן להפך אמין לא יחשוד באחרים שהם משקרים לו גם אם לעיתים זה מה שבאמת קורה.

גורם נוסף שמשפיע על הצורה שבה אנחנו מפרשים את זה שמולנו, הוא הרצון הפנימי שלנו ומה שאנחנו רוצים (לעיתים בצורה בלתי מודעת) שיקרה. לדוגמא אתה מאוד רוצה / חושש שמישהו יאמר לך דבר כלשהו. גם אם הוא יאמר לך את אותו הדבר בציניות ובצחוק חלק בך יפרש אותו ברצינות, למה?

כי אתה רוצה להאמין שזה נאמר ברצינות. אתה מנסה לפרש את המציאות שסביבך כפי שאתה רוצה / חושש שהיא תהיה גם אם בפועל, היא איננה כזאת. לגורם הזה נקרא "גורם הדמיון".

הגורם הזה "גורם הדמיון" נפוץ מאוד בכל מה שקשור למערכות יחסים. אם אתה רוצה שמישהו יאהב אותך אז כל פעולה שהוא יעשה שיכולה להתפרש כאילו היא נעשית בגלל אהבה, אתה תפרש אותה ככזו בגלל שזה מה שאתה רוצה שיקרה. וכן להפך כמובן, אם אתה חושב שמישהו מנסה להציק או להרע לך לדוגמא, אז כל פעולה וכל דבר תמים שהוא יגיד אתה תפרש אותו בצורה שלילית. למה?

כי אתה מלביש את הרצונות והחששות של התת מודע שלך על המציאות שלך גם אם היא אינה כזו בפועל,. דוגמא נוספת, אדם שמאמין באמונות טפלות ובעין הרע והוא מאמין שאם הוא יעשה X זה יגרום ל Y, אז אם הוא עושה את X ואז קורה Y, אז גם אם אין שום קשר בין הדברים ו Y קרה בלי שום קשר ל X ואולי אפילו "למרות" X, לא רק שהוא יראה את הקשר החיובי בין X ל Y

יתרה על כך, הוא אפילו יהפוך את האירוע להוכחה ש X גורר את Y למרות שאין לכך שום קשר למציאות וזה כמובן בגלל "גורם הדמיון" שלו. כי הוא מלביש את הדמיון שלו על המציאות האמיתית עד שלעיתים "גורם הדמיון" דוחה גם את "גורם המציאות".

א"כ יש לנו 3 גורמים שיוצרים את הפרשנות שלנו למציאות שמולנו, 1 - "גורם המציאות" המבוסס על המציאות עצמה בצורה אובייקטיבית ואמיתית, 2 - "גורם ההשתקפות" המבוסס על ההשתקפות שלנו שאנחנו רואים בדברים שקורים סביבנו, 3 - "גורם הדמיון" המבוסס על הרצונות / חששות שיש לנו גם בצורה בלתי מודעת ושאנחנו מלבישים אותם על המציאות שקורת לנו.

עכשיו נעצור לרגע ונחשוב עד כמה כל גורם כזה אכן הגיוני שנפרש לפיו את המציאות ומה ההשלכות של כל זה לגבינו? הגורם הראשון "גורם המציאות" כמובן הוא האידיאלי ביותר הוא הגורם שבו אנחנו מפרשים את האירוע על פי העובדות שאנחנו יודעים שקרו בפועל,. אילו הוא היה הגורם היחיד הקיים, ממילא היו הרבה פחות אפשרויות לפרש אירוע בודד, כי הכל היה תלוי אך ורק במה הצופה יודע שקרה באירוע באמת. אך בפועל, קיימים עוד גורמים של פרשנות סובייקטיבית שלנו את האירוע, מה שיוצר את מגוון האפשרויות בגלל שאר הגורמים.

הגורם השני "גורם ההשתקפות" הוא גורם פחות טוב אך עדיין יש היגיון בשימוש בו. כאשר אנחנו רואים שקורה X ואנחנו מנסים להבין את אירוע X, הגיוני הוא שאם אין לנו דרך להבין את X בגלל העובדות עצמן ובגלל שחסר לנו מידע, אז הגיוני הוא שננסה לפרש את X ממה שכן ידוע לנו מהנסיון האישי שלנו. הניסיון האישי שלנו בעצם הופך לחלק מהעובדות שעל פיהן אנחנו מפרשים את מה שקרה.

ולמרות שהעובדות האלו קרו רק אצלנו ולא במקרה הספציפי שאותו אנחנו מפרשים אצל האחר (או אפילו אצלנו - ראה להלן), בכל זאת באם אין לנו מידע אחר, אז אך טבעי הוא הדבר להשתמש במידע שיש לנו מעצמנו של מקרים דומים ולפרש על פיהם את מה שקורה כרגע ע"פ צורת החשיבה האישית שלנו והניסיון האישי שלנו.

אם לדוגמא מישהו אומר X ולא ניתן להבין את כוונתו בצורה ברורה על ידי "גורם המציאות", זה הגיוני לנסות להבין את כוונתו על ידי "גורם ההשתקפות" שבו אנחנו מניחים שהוא מתכוון למה שאנחנו היינו מתכוונים אילו אמרנו את אותו הדבר באותה הסיטואציה ובאותו ההקשר. אנחנו שמים את עצמנו במקום הדובר ודרך זה מנסים להיכנס לראש שלו על ידי שימוש ב"גורם ההשתקפות".

בעת שימוש ב"גורם ההשתקפות" עלינו להיות מודעים כי כאן חלק זה של הפרשנות שלנו היא כבר סובייקטיבית והיא נובעת בגלל "גורם ההשתקפות" ולא בגלל "גורם המציאות", מה שאמור לגרום לנו להיות זהירים יותר בהסקת מסקנות על סמך הפירוש שלנו, מאחר והפירוש לא נובע בוודאות רק מ"גורם המציאות" אלא גם או אפילו "רק" בגלל "גורם ההשתקפות" שהוא הגיוני אך פחות וודאי.

לעומת זאת הגורם השלישי שבו אנחנו מלבישים את החלומות והרצונות שלנו על המציאות, הוא אומנם נחמד מאוד כדי לגרום לנו לתחושה טובה / רעה שנוצרת מכך שאנחנו מפרשים את המציאות בהתאם לרצונות והחששות האישיים שלנו, אך מצד שני הגורם הזה הוא מסוכן ביותר, כי אין לו שום קשר למציאות. הגורם הזה גורם לבני אדם לשבש את יכולת השיפוט שלהם.

כפי שכבר התבאר המציאות שקורת לנו, היא הצורה שבה אנחנו מפרשים אותה בראש שלנו ובלי שום קשר למה שבאמת קורה סביבנו. ולכן בעצם ברגע שאנחנו מלבישים בצורה בלתי מודעת את הרצונות שבתת מודע שלנו על מה שקורה סביבנו, אז אנחנו בעצם "אונסים" את המציאות להיות כפי שאנחנו רוצים, אבל אז אנחנו מאבדים את יכולת השיפוט האובייקטיבית שלנו.

כולנו רוצים כמובן שמערכת השיפוט שלנו תהיה הטובה ביותר, כולנו רוצים שמנגנון קבלת ההחלטות שלנו יהיה המשובח ביותר. ולכן עלינו לנסות כל הזמן להבין את עצמנו טוב יותר ולגלות מה גורם לנו לפרש את X בצורה כזו או אחרת.

נניח שאתה מנהל משא ומתן עם מישהו שמנסה לרמות אותך והוא במסגרת זה שהוא מנסה לרמות אותך אומר לך כל מיני דברים שאתה רוצה לשמוע. אתה לתומך חושב שאכן כוונותיו חיוביות וזה למה בגלל 3 הסיבות הנ"ל, 1 במציאות עצמה הוא אמר דברים חיוביים (גורם המציאות), 2 אתה מפרש את הדברים שלו בצורה חיובית כי אתה יודע מעצמך שאילו אתה היית אומר את אותם הדברים אז אתה בוודאי היית מתכוון לחיובי (גורם ההשתקפות), 3 אתה מאוד רוצה שיקרה מה שהוא אומר ולכן אתה נוטה להאמין למה שהוא אומר (גורם ההשתקפות). ואז מה קורה?

אתה כמובן נפלת בפח בצורה הגרועה ביותר. כי הנוכל באמת (גורם המציאות) אמר דברים שאתה רוצה לשמוע (גורם הדמיון) והוא אפילו אמר אותם בצורה שבה אתה היית אומר אותם (גורם ההשתקפות), מה שגרם לך לחשוב כי אכן כוונותיו חיוביות וליפול בפח.

דוגמא נוספת מתחום של זוגיות, אישה שבעלה בוגד בה ולא אוהב אותה (הדוגמא כמובן מתאימה גם להפך). האישה מאוד רוצה שלום בית והבעל אין לו שום עניין בכך. הבעל הבוגד אומר לאשתו שהוא אוהב אותה, קונה לה מתנות והולך לבגוד בה. מה קורה אז? המון פעמים בגלל שלאישה יש רצון בתוך תוכה בשלום בית ובגלל שהיא מאוד לא רוצה לדעת שהוא בוגד בה, זה גורם לכך שהיא מפרשת את הדברים שלו בצורה חיובית ולא כחלק מתרמית. ולמה?

כי הנוחות שלה לפרש את המציאות כפי שנוח לה וכפי שהיא רוצה שהיא תהיה, גורמת לכך שהיא תתעלם מדברים אחרי שקורים מול עיניה וזה כמובן שילוב של 3 הגורמים הנ"ל.

המשך כאן: מה גורם לנו לנתח ולהבין אנשים בצורה מסויימת ? כיצד נקבל החלטות טובות יותר ? חלק 2