שואלת הגמ' בברכות אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק מאי כְּרֻם זֻלּוּת, לִבְנֵי אָדָם אמר ליה אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום שנאמר כרום זלות לבני אדם.

סוף שנה היא תחילתה. בכל סוף שנה, על האדם העולם לחזור לראשו, לתחילתו. תחילת שנה, ענינה חזרה למהות לשורש אשר יש ורחקנו ממנו. טבע האדם ככל שגדל מתפתח ומשיג אשר הוא רוצה, שוכח את שורשו, שוכח את מהות קיומו. שוכח האדם מאין באת ולאן אתה הולך.

אומר ר' נחמן, האדם תמיד צריך להפוך תורות לתפילות. האיש הישראלי מצווה, תמיד, להביא את אשר השיג בחכמה בדעת ובתבונה, לידי תפילה. התפילה הינה לבקש ולהשיג אמיתות אשר הוא השיג. אמיתות ההשגה הינה קישור של כל התורות, החכמות למקורם, ה' יתברך. ה' יתברך, הכל יכול, הכל שלו, הכל ממנו, אין קיום כלל ללא החיבור אליו יתברך. כל תורה, כל לימוד והשגה, צריך שתהא מקושרת אליו ית', שכן זוהי מהות קיומה. על כך על האדם להתפלל ולהתחנן, להיותו מסוגל לראות מקורה של חכמה, לתחבר למקור זה. היינו להפוך תורות לתפילות. הפיכת התורה, הידע, לתפילה, עושה כלשון ר' נחמן, שעשועים גדולים בשמים. שעשועים בשמים נוצרים בגין תורות אלו הנהפכות לתפילות, ענינם המלכת הקב"ה בעולם. על כן כל תפלה, כל תורה ההופכת לתפילה, עושה שעשוע גדול וחדש בשמים. ממליכה את הקב"ה בעולמו. הידיעה שהכל מאיתו ית' היא הממליכה את הקב"ה בעולמו, זהו השעשוע הנוצר בשמים.

התפלה היא הכְּרֻם זֻלּוּת, לִבְנֵי אָדָם, הדברים העליונים אשר בני אדם מזלזלים בהם.

אומר הזהר, על התפילות שהינן רק לצרכי הגוף של האדם, צווחין הב, הב, הב לן חיי, הב לן מזוני. מתפילות אלו אין נחת רוח לקב"ה.

ימים אלו המתחילים בר"ה עד לשמיני עצרת. אומר ר' נחמן כל עבודתינו בימים אלו להקים התפילה, להעלותה. התפילה נפולה, עלינו להקימה. ימים אלו אינם ימים של תורה, ימים אלו הינם ימי תפילה, ימי הפיכת תורות לתפילות. או' ר' נחמן התפילה הינה, מלכות, מלכות בית דוד.

הקמת המלכות מתחילה בראש השנה ומסתיימת חג הסוכות, בתפילה גדולה, הרחמן הוא יקים לנו סוכת דוד הנופלת. יקים לנו המלכות, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.

שנה טובה, שנת גאולה, שנה בה נגלה בעלום שה' אחד ושמו אחד.