דיכאון - ואיך יוצאים ממנו?דיכאון - ואיך יוצאים ממנו? תראי היא אומרת לי, זה בא והולך, את יודעת. אז אני נזכרת בשיר של פוליקר שממשיך משם ואומר זה כואב שאני, אני בך נוגע, זה כואב שאת בוכה. זה עולה לי, כי מולי המטופלת מספרת על הכאב של הפרידה שלה אצלה כאן ועכשיו זה בא והולך, ושוב בא...לא לתת תמצית פלא שתוריד את הדיכאון. אלא לצאת למסע עם המטופל ולראות ביחד מה מביא אותו לזה, וכך מוציאים אותו מהמקום העמוק - הסיבתי ממנו הוא מגיע. בודקים את המטופל, איזה מין טיפוס הוא? האם הוא משחק לפני כולם את הבדרן, המצחיק, החברמן, שבחבורה ובתוכו מסתתרת דמות מתייסרת? כאלה יש הרבה, החייל שמריץ את הדחקות בגדוד, הנער בתנועה שמרכז את כל העניינים, הבחורה שמשחקת לכולם שאצלה הכל בסדר והיא תרוץ עם המסכה כל היום, בעבודה, בלימודים, בבית וכן, גם שהיא הולכת לישון, גם עם עצמה היא עם המסכה. כאן הטיפול יעזור לאותם...