... מושג!!! סוג המרצה הזה נמשך תמיד לאדם הלא מושג. ריצוי בדכ נובע מהרגשת
אשמה (עשיתי משהו לא בסדר, אני צריך לפצות את האחר על כך על מנת שלא ידחה אותי). ריצוי נובע מחוסר יכולת להגיד לא, על מנת לא לאכזב את האחר, או לא לריב ולהתווכח. ריצוי נובע ... מחבל אחר). המרצה בדכ מרגיש קרבן. הוא נוטה לרחם על עצמו והוא נוטה
להאשים את האחר בבעיותיו (ואת העולם ואת המדינה ואת ההוא חוץ מעצמו). חייו של המרצה מסתובבים סביב:
אשמה, בושה, נתינת יתר, חוסר קבלה ולעיתים אף אובססיביות. באופן כללי רמת האושר בחייו לקויה בחסר והוא חווה חוסר הצלחה בחיים. (הצלחה כאינדיווידואלי אליו). מכשהבנו את הבעייתיות ... ואת אשר בליבכם בצורה שלמה, שלווה ואוהבת!! בלי כעס, בלי טענו ובלי
אשמה. (גבולות תוקפניים מורידים ערך ודוחים את האחר מלתת לנו). במידה ואתם מרגישים רגש שלילי (כמו: כעס, טינה, צורך
להאשים וכד זה אמר שקיים בכם פחד ומהמקום הזה לא מדברים!! רק עושים!!) אתם יכולים לבחור להתרחק, או לומר זה לא הזמן בשבילי לדבר, נשוחח אחכ או לחילופין לתת חיזוק שלילי חכם. חיזוק ... אבל אני בוחר להתרחק ממך כרגע כי המעשים שלך עושים לי לא טוב. (אין
אשמה, אתה בסדר, אך לי זה לא מתאים). 9. צאו מנקודת הנחה (ושדרו זאת כלפי חוץ) שכולם רוצים בטובתכם, אך קודם כל חושבים על עצמם וזה לגיטימי. מה שאומר, שכל אדם שאנו נפגשם איתו ...