ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילדים ✔זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 3 ✔פרק 3 בנית תכנית טיפולית כיצד...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 3
פרק 3

בנית תכנית טיפולית

כיצד תוכלו לדעת אם ילדכם נמצא על הקשת האוטיסטית? באופן כללי מאד ניתן לאמר שכאשר יש לילד עיכוב בהתפתחות השפה כמו דיספרקציה או אפרקציה הוא יפצה על כך תקשורתית דרך ג'סטות ותנועות גוף, מבטים והבעות פנים. לעומת זאת, ילד על הקשת האוטיסטית הוא בעל פגיעה נרחבת יותר והליקויים שלו הם רחבים ועמוקים יותר. אם הוא אינו מדבר הוא כמעט ולא יפצה על כך בדרכים תקשורתיות אחרות כמו מחוות, מבטים והבעות. הילד לא מפתח דרכי תקשורת ואינו מתעניין, או שיש לו התעניינות מועטה מאד, בקשר ובתקשורת עם האחר.

אם ההתנהגויות והסימפטומים האלה נשמעים לכם מאד מוכרים סביר להניח שילדכם עשוי לסבול מאיזה שהוא סוג של עיכוב התפתחותי עד הרמה של אוטיזם. כדאי לגשת כמה שיותר מהר לאיש מקצוע, מניסיוני נוירולוג המתמחה בבעיות שפה, תקשורת וויסות חושי יערוך לילדכם את האבחון הנכון ביותר. על פי כל המחקרים שנערכו בעולם עד היום נקבע כי התערבות בגיל כמה שיותר צעיר עוזרת לילד להגיע לתפקוד ברמה גבוהה יותר מרמתו ההתחלתית. כדאי לעשות אבחון מקיף אצל בעל מקצוע עם ניסיון של שנים רבות ולא לחסוך בעניין זה. המלצתי היא לא להסתפק באבחונים של המכון להתפתחות הילד בלבד ואם ניתן לגשת לאבחון פרטי אצל איש מקצוע המומלץ ע"י הורים שילדם כבר אובחן אצלו. אפשר גם להתייעץ עם אלו"ט או לקבל מידע מבית לורן. אבחון רציני ואמין כולל תצפית על הילד כשהוא משחק לבדו, משחק של המאבחן עם הילד וצילומו בוידיאו כדי שיוכל לצפות בו אח"כ אם יש לו ספק לגבי דבר מה, כדאי גם לצלם את הילד בסיטואציות חברתיות או בגן (אם הוא הולך לגן). שאלון התפתחות מובנה שממלא המאבחן יחד עם ההורים, שאלון לגננת, ראיון עם ההורים המספרים כיצד הם רואים את הילד והתפתחותו (חשוב בראיון שלא להגזים בבעיות הילד ובאותה מידה לא להפחית מעוצמת החומרה שלהם ולכן חשוב שיגיעו שני ההורים ויתנו שתי נקודות מבט המשלימות זו את זו ומציירות תמונת ילד שלמה יותר). בנוסף מבחן פסיכולוגי לילד, הערכה תפקודית ומילוי שאלון סנסו - מוטורי ע"י ההורים. לעיתים קרובות תימצאו בסיטואציה שנוירולוג מאבחן את הילד דרך כלי אבחון שונים מפסיכולוג או ממרפא בעיסוק וקשה למצוא מאבחן אחד שיאבחן בדרכי הערכה שונות הקשורות לליקויים השונים של הילד. ישנם אבחונים שונים דרכם מקובל להחליט האם ילדך נמצא על הספקטרום האוטיסטי אול לא, אולם אבחון מעמיק ונכון כולל בתוכו התייחסות ל - DSM, שהוא "התנך" של הפסיכולוגים המפרט בתוכו את כל מחלות הנפש והלקויות הידועים לנו כיום, ביניהם אוטיזם. לעיתים קרובות בכדי להקיף את כל יכולות הילד וצרכיו האישיים יש לגשת למספר בעלי מקצוע. לעיתים קרובות מי שיאבחן את ילדכם לא יאמר לכם לגשת לאבחון נוסף הקשור לתחום התפתחותי אחר שאותו הוא לא איבחן. עליכם כהורים לקחת את היוזמה לשאול, לחקור ולדרוש אבחונים נוספים הקשורים לתחומי הליקוי השונים הקשורים באוטיזם. לאחר כל תוצאת אבחון תוכלו לדעת האם ילדכם זקוק לעזרה בתחום זה. לדוגמה, נוירולוג לא יאבחן את ילדכם בד"כ דרך שאלון סנסו - מוטורי מפורט (יתכן שהוא ישאל שאלות כלליות על התפקוד הסנסורי שלו) ולכן יש לגשת למרפאת בעיסוק מקצועית המתמחה בבעיות סנסוריות ולאבחן את הילד אצלה ולבנות לו תכנית סנסורית המתאימה לו, זאת בנוסף לתכניות נוספות שימליץ עליהן הנוירולוג, הפסיכולוג, קלינאית התקשורת, טיפולי ABA ומטפל בשיטת גריספן, טיפול בשיטת ורדי ועוד. יש מאבחנים המשתמשים בחלק מהכלים שהזכרתי כדי לאבחן. חשוב מאד שההורים יחושו שנעשתה מבחינתם ומבחינת המאבחן עבודה רצינית ושהאבחון מלא ומשקף את מצב הילד. כאשר הילד מאובחן כנמצא על הקשת (טווח) אוטיסטית כדאי לבנות תכנית טיפולית ביתית כמה שיותר מהר ובמידת הצורך והמלצת המומחים לשלוח את הילד לגן תקשורתי או טיפולי. במידה והילד הולך לגן רגיל כדאי להתייעץ ולשקול צירוף סייעת שתהיה צמודה לילד ותקבל הדרכה ממנחה התכנית כיצד לקדם את הילד מבחינת ההתנהגות ומבחינה חברתית דרך הגן. הסייעת עוזרת לילד במקומות שהליקוי שלו אינו מאפשר לו תקשורת חלקה ונכונה עם הסביבה. היא משמשת כגשר בין הילד לעולם וברגעים שהילד אינו זקוק לה היא מצטרפת לצוות הגן בכל מה שקשור בחיי היום יום בגן ותפקודו. מניסיוני, אני ממליצה על הגישה האקלקטית. כלומר, לא "להאמין" בשיטה אחת ולטפל בילד רק דרכה אלא לשלב מספר שיטות (ולא להגזים גם בזה, בסה"כ מדובר בילד צעיר שיכולת ההכלה שלו מוגבלת). מומחים בכל אחת מהן עשויים לומר לכם שהן סותרות אחת את השנייה. במידה והילד נמצא במצב שלדעתכם, ולדעת רוב המומחים שהתייעצתם עמם, אינו מאפשר לו להשתלב בטיפולים במספר שיטות כדאי להתחיל בשיטה אחת (אני ממליצה על ABA) ולהתמיד בה לפחות חצי שנה כדי להבחין בתוצאות. במידה ולאחר חצי שנה (או שלושה חודשים לכל הפחות) אינכם רואים שיפור בליקויים של הילד כדאי מאד להפחית בשעות הטיפוליות של סוג הטיפול הראשי שבחרתם ולהכניס במקום שעות אלה טיפולים מסוגים שונים שעשויים לתמוך בילד טוב יותר ולהקל עליו ועליכם. לדוגמה, ילדה שטופלה במשך שנתיים בשיטת גרינספן ומצבה לא הוטב באופן משמעותי (אכן התרחבו מעט מאד מעגלי התקשורת שלה אך לא יותר מכך, היא נשארה, כפי שהגדירה זו אימה "בתוך עצמה"). היה טוב אם לאחר חצי שנה של טיפול שאינו אפקטיבי מספיק לשנות ולהכניס טיפולים אחרים ולראות מה הכי עוזר לילדה (לאיזה טיפול היא מגיבה הכי טוב) ואז לתגבר את מספר השעות שעובדים עימו בטיפולים החדשים תוך כדי הפחתת שעות הטיפול הקודם בהדרגתיות. דוגמה אחרת היא של ילד שקיבל במשך חצי שנה טיפולי ABA ולאחר תקופה זו החל להציג התנהגויות מתנגדות מאד לטיפול ולמטפלים. כאשר הפחיתו את שעות ה - ABA (מ - 35 שעות שבועיות ל - 22 שעות שבועיות) והכניסו במקום ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, רכיבה טיפולית, מספר שעות גרינספן המתמקדות במשחק זוגי חברתי (של שני ילדים הנמצאים פחות או יותר באותו מקום על הספקטרום), וכן 6 שעות בשבוע טיפוליVBA, הילד הפך רגוע יותר, בעל יכולת הכלה רגשית גבוהה יותר ורגוע יחסית מבחינה סנסורית. מניסיון אני יכולה לומר שגם חופשות מטיפול, כלומר הורדה בשעות הטיפול ולא הפסקתו לגמרי, בתקופות מסוימות בשנה, בעיקר בחודשי הקיץ החמים בהם קשה לילד להתרכז בטיפול, יכולים להטיב עם הילד ולתת לו הזדמנות להכיל את כל מה שקיבל במהלך השנה. ילדם מתפתחים בקפיצות. לאחר שלא דיברו, "פתאום" הם מדברים, כשלא היו רגועים, פתאום הם רגועים יותר וכו'. הקפיצות הללו מגיעות בד"כ לאחר תקופה שעבדנו עם הילד באינטנסיביות ואז תקופה נוספת שבה אנו מניחים לילד ולא ממשיכים לדחוק בו ללא הפוגה. תנו אמון בילד שלכם וביכולת שלו להפנים את מה שלמד ולעבד אותו. אותי הפתיע עד כמה חופשה קצרה של סוף שבוע או שבוע שלם במקום חדש וקסום לילדים יכולה להביא את הילד האוטיסט למקום אחר מבחינת ההתפתחות שלו, כשהוא מניח לכל הטיפולים ופשוט נהנה להיות ביחד עם משפחתו באווירה טובה ואוהבת. כמובן שגם בחופש זה יש לתכנן היטב לאן לקחת את הילד כך שיוכל ליהנות ולהפיק כמה שיותר מהחופשה. אם נוסעים לאילת למשל אפשר לגשת לריף הדולפינים בו כל ילד יכול לחוש את האהבה הבלתי תלויה בדבר של הדולפין לאדם. הדולפין מביט לתוך עיני הילד ואולי נותן לילד ללטף אותו. ילדים רבים חווים רגעים כאלה כרגעי מפתח בהיפתחות שלהם לעולם ולטוב שבו. כל חוויה חדשה, כשמביאים אותה לילד בזמן הנכון ובאופן הנכון יכולה להעשיר אותו ולהעיר אותו לבני אדם אחרים ולעולם.

לאחר האבחון חפשו וראיינו מספר מנחים. כדאי להתייעץ עם הורים שאתם מכירים, עם נוירולוג עליו אתם סומכים וגם עם הורים שאינכם מכירים שניתן למצוא דרך בית לורן או באתרי אינטרנט כמו קהילות תפוז ואחרים. על המנחה להיות אדם מקצועי, כלומר שעבר מספר קורסים המכשירים אותו לתפקידו והיה בעבר תרפיסט ואח"כ אולי מרכז צוות ולבסוף עבד בצמוד עם מנחה צוות וותיק ובעל ניסיון. אם זהו מנחה בשיטת ABA צריך לוודא שסיים קורס מטפלי ABA וכן קורס מנחי ABA וכדאי מאד שיהיה בוגר קורס ניתוח התנהגותי. אם בחרתם במנחה או מטפל בשיטת גרינספן וודאו היכן למד, היכן עבר התמחות, כמה שנים עובד כמטפל וכמנחה, מי מייעץ לו ברגעי משבר כשאינו יודע כיצד להמשיך ולעזור לילד. בנוסף חשוב מאד שיהיו למנחה שנות ניסיון רבות עד כמה שניתן. חשוב שהמנחה עצמו יהיה קשור לאדם נוסף שאליו הוא יכול לפנות במידת הצורך ולקבל הדרכה בעצמו במידה והוא נתקל בשאלה או בעיה שאינו מכיר מספיק טוב. אדם זה יכול להגיע אחת לכמה חודשים כדי לצפות בילד ולהחליט עם ההורים והמנחה מה ראוי לעשות בנקודה זו בטיפול. יש כמה וכמה אנשים בארץ שיכולים לשמש בתפקיד זה ולכן אינני ממליצה לממן שהות בארץ וטיסה למומחה מחו"ל, אלא אם כן אתם מרגישים שאכן הגעתם למבוי סתום מבחינת שאלות מהותיות לגבי הילד והטיפול בו. גם אז כדאי לחפור היטב באזורינו ולהפתעתכם תגלו שבישראל ישנם לא מעט מומחים שיכולים לעזור לכם בשאלות ספציפיות. כדאי לוודא עם הורים אחרים שהמנחה עבד בעבר עם ילדיהם שאכן הילדים התקדמו ושהמנחה מסוגל להדריך את הצוות, ולעקוב אחריו, מסוגל לתת הנחיה להורים ולצוות הגן ומסוגל אף לגייס ולהכשיר תראפיסטיות. כדאי לסכם מראש את תנאי העבודה, כפי שהזכרתי קודם לכן, כל הקשור במה כרוך בתשלום ומה כלול בתשלום. מנחים רבים אינם טורחים לעבוד עם הילד עצמו ומשאירים את כל העבודה הטיפולית למטפלים בלבד ולעיתים לרכזת הצוות. אינני יכולה להמעיט בחשיבות הצורך שהמנחה עצמו יעבוד עם הילד שעה בשבוע או בשבועיים כמטפל (כך הוא גם יכול להדגים למטפלים כיצד לעבוד עם הילד, כשהמטפלים צופים בשעת טיפול של המנחה בילד). המנחה, מתוקף תפקידו, צריך לדעת בדיוק היכן הילד נמצא ואת זאת לא ניתן לעשות דרך תצפיות בלבד. גם רופא שהוא פרופסור עם ניסיון רב שנים לא מבקש מסטג'ר שלו לאבחן חולה בלי לבדוק אותו בעצמו ולוודא שאכן האבחון נכון ואז להחליט מהו הטיפול הרצוי. כך גם במקרה זה. כאשר המנחה עובד באופן פרטני עם הילד הוא יודע בדיוק למה הילד זקוק באותו רגע וכך יידע טוב יותר לאיזה כיוון לקחת את התכנית הטיפולית וכיצד להדריך את המטפלים. מנחה אשר מסרב לעבוד עם ילדכם אפילו שעה אחת בחודש אינו רציני ואין הוא יכול לדעת את מצב הילד במדויק, אינו יכול לחוש את הילד ולהבין את מקומו ההתפתחותי וצרכיו המשתנים, הוא יכול רק לנחש מצפייה בקטעי וידאו או בטיפולים של מטפלים אחרים עם הילד. מנחה כזה ייתן בד"כ תכניות עבודה "על פי הספר" ולא על פי צרכיו של הילד, דבר שיכול לפגוע בילד במקום לעזור ולקדם אותו. כאשר המנחה מנותק מרמת השטח גם המטפלים מרגישים בכך והם עשויים לחוש שאינם מקבלים מענה אמיתי לבעיות שעולות בינם לבין הילד בשעת הטיפול. כך יכולים נושאים חשובים עבור הילד להישאר ללא מענה. יש תכניות טיפוליות שמעסיקות גם מנחה וגם רכז צוות. רכז הצוות משמש כמטפל בכיר וכן כחוליה מקשרת בין שאר המטפלים למנחה. היררכיה זו אינה אופטימלית כלל ובמקרים רבים גורמת לניתוק גדול יותר בין המנחה לבין הצוות המטפל. המנחה מקבל דיווחים מהרכז ואנשי הצוות מרגישים רחוקים מידי ממנו. אם נדמה את הקומפלקס הטיפולי לאדם אז המנחה הוא הראש השולט בגפיים ואילו המטפלים הם הגפיים. אין צורך להכניס כאן אדם נוסף שירכז את העניינים משום שהוא רק מעכב את הקשר הנכון בין הראש לידיים. לעיתים על הראש (המנחה) לרדת לרמת הידיים (המטפל) ולטפל בילד בעצמו כדי לדעת שאופן החשיבה שלו נכון ומתחבר לילד ושהוא לא מטפל בילד "לפי הספר" בלבד אלא מתאים את התכנית לצרכיו, אופיו ויכולותיו של הילד הספציפי. רצוי שאותו מנחה, במידה והוא מוכשר לכך, ינחה גם את הצוות הטיפולי בבית וגם את הסייעת המטפלת בילד בגן ובמידת הצורך גם את צוות הגננות וההורים כמובן. במידה ונראה לכם שהמנחה לתכנית הטיפולית בבית אינו מתאים להיות גם המנחה של צוות הגננות והסייעת בגן חפשו אדם אחר שמתמחה בתחום הזה. לפני בנית התכנית הטיפולית על המנחה לערוך שיחה מקיפה עם ההורים בה הם יספרו על עברו של הילד ועל ההווה ויציינו מהם הנושאים המדאיגים אותם. ראיון רציני לוקח בין שעה לשעתיים. בנוסף יבצע המנחה תצפית על הילד, התצפית כוללת צפייה בילד כשהוא משחק עם מבוגר אחר או ילד נוסף, ובנוסף הילד בסיטואציה הביתית והילד בגן. כן כוללת התצפית טיפול אחד לפחות של המנחה בילד, המנחה מטפל בילד ומשחק איתו כדי להכיר אותו ואת צרכיו. מקובל כיום בשוק שהמפגש הראשוני עם הילד והוריו האורך כשעתיים, בנית התכנית ע"י המנחה, הנחיית הורים טלפונית, שיחות טלפוניות כלליות ואי מיילים עימו לא נכללים בעלות המנחה. לעומת זאת, טיפול אישי בילד, הנחיה אקטיבית של צוות, צפייה בילד בגן והנחיית הסייעת וההורים במפגש נכללים בשקלול השכר של המנחה. שוק המנחים והמטפלים בארץ כיום פרוץ מאד ואינו מקצועי מספיק ברוב המקרים. מעט מאד מנחים משתלמים בחו"ל וחלקם דורשים מההורים להטיס לארץ ולממן את לימודיהם בארץ ע"י מומחה מחו"ל, לעיתים באמתלה שהמומחה מחו"ל בא כדי להעריך את בעיותיו של הילד ולתת להם פתרון וזאת כאשר ישנם כיום בארץ מומחים שכאלה. הצעתי לכם היא, יחד עם הדאגה הגדולה לילד והעמדת שלומו והתפתחותו במקום הראשון, שלא להיכנע לדרישות לא סבירות, כלכליות ואחרות, של המנחה או של תרפיסטים (פגשתי גם תרפיסטים שלא התביישו לדרוש סכומים לשעה בגובה שלוקח מנחה בכיר כאשר לא הייתה לכך שום הצדקה). ברגע שהורים לא יתנו ידם לפעולות ודרישות שאינן נחוצות או נכונות עבור ציבור המשפחות לילדים האוטיסטים אז השוק לא יהיה פרוץ כל כך ויהיה אפשר למצוא מנחים ומטפלים מקצועיים במחיר כלכלי הגיוני. תפקידו של המנחה הוא לכתוב את תכנית העבודה הטיפולית ולהיות אחראי שהיא מיושמת כראוי, חלק נוסף של תפקיד המנחה הוא למצוא תרפיסטים ולהכשירם, להיות בקשר עם כל הגורמים המטפלים בילד וכמובן להיות לרשות ההורים בזמנים סבירים. התכנית מחולקת לכמה חלקים: מטרות לטווח רחוק, יעדים מעשיים, הדרך בה יפעל הצוות להשגת היעדים - כלומר פירוט התכניות העכשוויות והעתידיות שהילד זקוק להם. כמובן שזוהי תכנית תיאורטית בלבד ונתונה לשינויים בכל מפגש שבועי של הצוות וההורים עם המנחה. התכנית התיאורטית - כללית מהווה מסגרת לטיפול ומאפשרת להורים ולמנחה לעקוב אחר התקדמות הילד לקראת המטרות שהוצבו. בנוסף, טוב יהיה אם המנחה יהיה בקשר טלפוני וכן אחת לכמה חודשים יזום מפגש גדול ורחב יותר עם מטפלים אחרים שאינם תחת אחריותו, כמו מטפלים ברכיבה טיפולית, מרפא בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג, מטפל באומנות ומוסיקה, מטפל בהידרו - טראפיה וכו'. חשוב מאד שהמנחה ידע בדיוק מהם נקודות החוזק ומהם החולשות של הילד כפי שהם באים לידי ביטוי בכל אחד מהטיפולים אותם הוא מקבל וכך הוא יוכל ליצור תמונה שלמה ואמיתית כמה שיותר לגבי הילד. מלבד פגישה זו אחת לכחודשיים - שלושה על המנחה להיות בקשר טלפוני עם כל אחד מהמטפלים של הילד, שאינם משיטת ABA, כדי לראות את השינויים שחלים בילד ולהתאים את התכניות הטיפוליות להתקדמותו. כדאי מאד לבחור מנחה שאתם מסתדרים איתו מבחינה אישיותית. אין טעם לעבוד עם אדם המקשה עליכם בנוכחתו. יש לכם מספיק קשיים להתמודד עימם. מנחה טוב ושקול יודע לשים את האגו שלו ואת הפילוסופיה בה הוא מאמין בצד ולהכניס באהבה לתוך סל הטיפולים של הילד טיפולים שונים ואחרים שיכולים לתת מענה במקומות ששיטת הטיפול שהמנחה דוגל בה אינה נותנת, או לחזק נקודות שעובדים עליהן אצל הילד גם דרך שיטות טיפול אחרות.
נאמנות הדרכת הורים ילדים טיפול בהפרעות פסיכיאטריות לא להיכנע פסיכולוגים הפילוסופים לא לחסוך תנך איך לעבוד לקיחת אחריות pdd אוטיזם אספרגר בעיה בעיות בעיות התנהגות בעיית התנהגות הדרכה להורים הדרכת הורים הורה הורות הורים התנהגות התפתחות זיהוי זיהוי וטיפול חינוך ילדים טיפול טיפול בילד טיפול בילדים טיפולים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לחנך ילדים מדריך להורים מטופל מטפל מטפלים עיכוב התפתחותי
להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?
להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?
... ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים? למה כדאי להביא ילדים לעולם? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה אם כדאי להביא ילדים לעולם, והאם יש סיבה מוסרית או רגשית לעשות זאת. אליעד מציין כי שאלת ההבאה של ילדים לעולם היא שאלה שנוגעת באופן ישיר לתפיסת החיים של כל אדם. פעמים רבות השאלה עולה כאשר אדם עובר קשיים אישיים או כאשר הוא חווה את העולם כמרגע סבל. הוא מציין שמי שחי חיים מלאים בקשיים, עשוי לחשוב שלא כדאי להביא ילדים לעולם, מתוך תפיסה שהחיים הם סבל ואין סיבה להביא ילדים כדי שהם יסבלו. מה קורה כשחווים את החיים כסבל? כאשר אדם רואה את המציאות כסבל, הוא עלול לחשוב שלסבול זהו מצב קבוע, ולכן יחשוש להביא ילדים שיחוו את אותו הסבל. אליעד מציע שזו לא הדרך הנכונה להתבונן בעולם. הוא מדגיש כי החיים אינם רק סבל, הם גם משחק. ... קשים. תהליך זה של הבנת החיים בצורה מעמיקה יותר יכול לעזור למי שחי מתוך תחושת סבל להבין שהוא יכול למצוא הנאה גם בתוך הקשיים, ולהפוך את החיים למשהו מהנה יותר. למה להביא ילדים לעולם? ההסבר שמבקש אליעד להעביר הוא, שבסופו של דבר, אם אדם מרגיש טוב עם עצמו ועם חייו, אם הוא מרוצה מהם, אז אין סיבה שלא לרצות להביא ילדים לעולם. בדיוק כמו כל החלטה אחרת בחיים, זו החלטה של תהליך אישי שבו כל אדם בוחר את הדרך שלו. אליעד טוען שזו ... אנשים שבוחרים לצבור כסף, אחרים בוחרים לטוס ולטייל, ויש גם את אלו שבוחרים להקים משפחה. כל אחד מההחלטות האלו מהווה משחק או חוויה חדשה שהאדם יכול לחוות בחיים. האם להביא ילדים זה משחק? הוא מציין כי כל אחת מההחלטות הללו היא כמו משחק. יש לו יתרונות, חסרונות, מחירים, אבל הוא חלק מהחיים. כמו שמישהו יכול לבחור לשחק את משחק העושר, זוגיות, או כל תחום אחר, כך ניתן גם לשחק את המשחק של לגדל ילדים. אליעד מדגיש שמי שמרגיש טוב עם עצמו, מי שחי חיים מלאים בעניין והנאה, יכול בהחלט לבחור להביא ילדים, זהו בהחלט החלטה לגיטימית. לסיכום: אליעד מסביר שההחלטה אם להביא ילדים או לא היא החלטה אישית, והיא קשורה לעולם הפנימי של כל אדם. אם אדם מרגיש שזו חוויה שהוא רוצה לחוות, אם הוא מצליח לראות את החיים כמשחק, אם הוא לא רואה אותם כסתם סבל, הוא יכול לבחור להביא ילדים לעולם. זהו חלק מהמשחק של החיים, ואחת מהאפשרויות שנמצאות בפניו. למה להביא ילדים? האם להביא ילדים? איך לראות את החיים כמשחק? סיבות לא להביא ילדים סיבות כן להביא ילדים למה אנשים שואלים אם כדאי להביא ילדים לעולם? יש אנשים שתוהים למה להביא ילדים , בעיקר כשהם מסתכלים על העולם וחווים בו קשיים או סבל. לעתים הם חושבים שזה עולם רע, או שאסור להביא
אלימות ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים, קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניה
אלימות ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים, קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניה
... ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים, קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניה למה כעס של ילד אוטיסט שונה מכעס של ילד רגיל? כאשר ילד רגיל כועס, ניתן לתקשר איתו בשלב כלשהו ולברר למה הוא כעס. אפשר לשאול אותו שאלות כמו למה כעסת? או מה גרם לך להתעצבן?, וכך לנסות לפתור את הבעיה. לעומת זאת, במקרה של ילד אוטיסט, פעמים רבות לא ניתן לתקשר איתו בצורה ברורה או להבין בדיוק מה הוא רוצה. גם לאחר שהילד האוטיסט נרגע, הוא לרוב לא מסוגל להסביר מה גרם לו להתפרץ בזעם, ולכן קשה מאוד לפתור את הבעיה בצורה ישירה. מה הגורם הכללי להתפרצויות כעס אצל ילדים ואצל מבוגרים? כל כעס, אצל כל אדם, נובע מכך שהמציאות מתרחשת נגד רצונו. כאשר האדם רוצה דבר מסוים וזה לא מתרחש, או כאשר קורה ... נכונה. גם אם לא ברור מה בדיוק גרם לילד האוטיסט להתפרץ, עדיין בוודאות ניתן לומר שהוא כועס כי משהו במציאות מתנגש עם הרצון שלו. מה לעשות כאשר הילד כבר בעיצומו של התקף הזעם? כאשר הילד כבר נמצא במצב של כעס קיצוני, לא ניתן לתת פתרון אוניברסלי אחד. כל מקרה לגופו: אם הילד מסכן את עצמו או אחרים, צריך לפעול באופן נקודתי - להרחיק חפצים מסוכנים, להחזיק אותו או להרגיע בצורה אחרת. אליעד מדגיש שבאופן ... הטובה ביותר אינה להמתין למצב שהילד כבר התפרץ בזעם, אלא למנוע את ההתפרצויות מראש. איך למנוע מראש את התפרצויות הזעם של ילד אוטיסט? כדי למנוע התפרצויות זעם מראש יש לפעול בשני כיוונים: ללמד את הילד להכיל את המציאות, גם כשהיא מנוגדת לרצונותיו. ללמד את הילד איך לשנות את המציאות בצורה אפקטיבית כדי שיתאים לו. איך ללמד את הילד להכיל את המציאות גם כשהיא נגד רצונו? ביום יום, צריך לחשוף את הילד באופן מבוקר והדרגתי לסיטואציות שבהן הוא לא מקבל את מבוקשו באופן מיידי. למשל, אם הוא מבקש להחליף ערוץ בטלוויזיה, במקום להחליף מיד, ... לומר בעוד דקה או עוד שתי דקות, וכך הילד מתרגל למצב שהרצון שלו לא מתממש מיד. דוגמה נוספת: אם הילד צמא, במקום להביא לו את המים מיד, אפשר לעודד אותו להביא מים בעצמו. כך הילד מתרגל למציאות שדורשת ממנו מאמץ ואינה תמיד תואמת בדיוק את רצונו המיידי. המהות היא לאזן בין חשיפה מבוקרת למציאות מתסכלת לבין סיפוק ... נוספות, וחשיפה קטנה מדי לא תאפשר לילד לפתח את יכולת ההכלה. איך ללמד את ה
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות
... הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה אחת פחדה מאוד להביא ילד כי היא חששה שאם תביא ילד, הוא עלול להיפגע או אפילו למות, והיא לא תוכל לשאת את הכאב הנפשי שיתלווה לכך. האישה הזו היא דוגמה למישהי שלוקחת אחריות רבה ואינה מקבלת החלטות בקלות דעת, אלא ... היא תכננה מראש את כל ההיבטים הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה של קושי. הפחד שלה התמקד בדאגה לילד: הפחד שהוא ימות, ידרס בכביש, יעבור התעללות בגן, ייאנס, יירצח ועוד. החרדה התבססה על ההבנה שקשה מאוד לאדם להגן אפילו על עצמו, ולכן כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר שהפחד של אותה אישה דומה לפחדים רבים אחרים שיש לאנשים, כגון הפחד להיכנס ... אינו נובע מהפעולה עצמה אלא מהתלות בתחושת הטוב שאדם מצפה לקבל מהפעולה. אם אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את עצמה מדוע היא נהנית מאותם רגעים. התשובות עשויות להיות: הילד נותן לה תחושת משמעות בחיים. הוא גורם לה להרגיש שייכת. הוא יוצר אצלה תחושת משפחתיות. הוא מספק לה תחושת ביטחון שהיא לא תהיה לבד בעתיד. הוא מאפשר לה להרגיש כאמא טובה. לאחר זיהוי הצרכים הללו, עליה למצוא דרך להרגיש את התחושות האלו גם ללא ילד. למשל, אם היא מפחדת להזדקן לבד, עליה לפתור את הפחד ישירות ולא באמצעות הבאת ילד. לאחר שתרגיש שהיא יכולה להשיג את התחושות הללו בעצמה, ללא תלות בילד, רק אז תוכל לבחור באמת האם היא רוצה ילד או לא, ממקום של חופש אמיתי ולא מתוך פחד. מדוע לא מספיק לשקול סיכוי מול סיכון? יש גישה שאומרת שעל האדם לשקול יתרונות מול חסרונות. אך אליעד מסביר שזה פתרון לא מספיק, כי באמת יש סיכון משמעותי שמשהו רע יקרה לילד. במקום זאת, הפתרון הוא לטפל ישירות בגורם לפחד - התלות הרגשית בדבר. אם האדם יכול להרגיש טוב גם ללא הדבר שהוא פוחד לאבד, הוא משחרר את עצמו מהפחד. איך גישה זו קשורה ... עצמו, הוא ייגש לאישה מתוך חופש בחירה ולא מפחד. היכולת להרגיש טוב בלי תלות במשהו מאפשרת בחירה חופשית אמיתית. אם האדם כבר מרגיש מסופק ומאושר בלי ילדים, הוא יכול לבחור להביא ילדים ממקום נקי מפחד. אם יגיע למצב שבו הוא משיג את כל הטוב שהוא מדמיין שהילדים יעניקו לו ללא ילדים, הוא עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. מה באמת מניע אנשים אל - הוריים? רוב האנשים האל - הוריים אינם בוחרים בכך באמת, אלא מתוך פחד. רבים מהם רואים את העולם ... לא - רבים היו בוחרים שלא להיוולד מלכתחילה. הם אינם מסוגלים לדמיין את עצמם מסתדרים עם האתגרים והכאב שהחיים מציבים, ובמיוחד לא עם הקושי שבהבאת ילדים לעולם. איך להגיע לבחירה חופשית אמיתית לגבי ילדים? האדם האידיאלי, לפי אליעד, הוא מי שיכול להביא ילדים וגם לא להביא
ילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים, אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדים
ילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים, אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדים
ילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים , אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדים למה ילדים זה שמחה? האם ילדים באמת גורמים לאושר אמיתי ולשמחה בחיים? לפי אליעד כהן, למרות שלא כולם חושבים שילדים הם שמחה, ואף שיש כאלו המשכנעים את עצמם בכך משום שכבר יש להם ילדים, ישנם היבטים מהותיים שהופכים את הילדים למקור אמיתי לשמחה. אחת הסיבות המרכזיות לכך שילדים הם שמחה היא שהילדים מאפשרים להורים לחוות סוג ייחודי ונדיר של אושר, אושר שקשה למצוא בדברים אחרים בחיים. אליעד כהן מסביר שלעומת קניית בית, רכב או אפילו מערכת יחסים זוגית, אשר לרוב מבוססות על תנאים מסוימים והדדיות, האהבה לילדים היא כמעט תמיד אהבה ללא תנאים. כאשר אדם קונה בית, הוא אוהב אותו כל עוד הבית עומד בתנאים מסוימים של נוחות ואיכות. בזוגיות, האהבה נשענת על מערכת יחסים הדדית של לתת ולקבל, ואם משהו משתבש בתנאים האלה, היחסים מסתיימים. לעומת זאת, ילדים הם שלך לתמיד, ולכן האהבה אליהם היא אהבה נקייה וללא תנאים. אליעד כהן מוסיף ומדגיש, כי ההורים מביאים ילד לעולם לא במטרה לקבל משהו ממנו בטווח הקצר, אלא בעיקר מתוך הרצון להעניק לו אהבה, חום ודאגה. ההורה נהנה מהיכולת לתת ולתת בלי תנאים ובלי לחשב אם מקבלים בחזרה מספיק, וזו הסיבה המרכזית לכך שהאושר מילדים הוא גדול ומיוחד. כאשר אדם אוהב ללא תנאים, הוא משתחרר מתחושת הלחץ והסטרס של האהבה שמבוססת על תנאים. באהבה מותנית תמיד יש פחד וסטרס: אוהבים אותי או לא, מקבל מספיק או לא, מנצלים אותי או לא. אבל באהבת ילד, האהבה היא בחינם לחלוטין, נטולת חששות או פחדים, ולכן היא טהורה, כיפית ומאושרת. מה הכיף בלשנוא ומה הכיף בלאהוב? ... דבר רע, לבין שנאה עם סיבה. לצד זה, אליעד מציין שגם לאהוב בחינם, כלומר, ללא תנאים, זו חוויה מדהימה ונדירה שאנשים רבים לא מכירים ולא חווים. האהבה לילדים היא דוגמה מעולה לאהבה ללא תנאים וללא גבולות, וזה מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת. ההורים נותנים הרבה יותר משהם מקבלים, וזו חוויה מעצימה של נתינה טהורה, ללא חישובים וללא חשבונות, וכשנותנים ככה - זה פשוט כיף. האם יש משהו יותר טוב מאהבת הורים לילדים? אליעד כהן מסביר שקיימת רמה גבוהה יותר, אפילו מעבר לאהבת ההורים לילדים. הרמה הזו מתבטאת ביכולת של האדם לאהוב ללא תנאים לא רק את ילדיו, אלא גם את עצמו ואת המציאות כולה. כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מסוגל לאהוב את עצמו ואת כל המציאות ללא תנאים, הוא למעשה מגיע לשיא הגבוה ביותר האפשרי של חוויית האהבה. אחרי שהאדם מגיע למצב הזה, הוא יכול לבחור אם להביא ילדים או לא, כי האושר והאהבה שלו אינם תלויים בילדים אלא הם נמצאים בתוכו באופן תמידי ושלם. למה אנשים אוהבים את הילדים שלהם ללא תנאים? אליעד כהן מסביר שהאהבה ללא תנאים לילדים נובעת גם מסיבות פסיכולוגיות ורגשיות עמוקות יותר. בין השאר, ההורים רואים בילדיהם המשכיות של עצמם, ולכן הם אוהבים אותם בצורה בלתי מותנית. בנוסף לכך, התחושה שה
חרדות של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדות
חרדות של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדות
... של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדות למה לילדים יש יותר חרדות מאשר למבוגרים? אליעד כהן מסביר שילדים נוטים לחוות חרדות ופחדים בעוצמה גדולה יותר ממבוגרים, כמו פחדים ממפלצת מתחת למיטה, מחלות, או פחדים מדברים שנראים בלתי פרופורציונליים למבוגרים. הסיבה לכך איננה שילדים הם מטבעם פחדנים יותר, אלא שהם נמצאים בשלב שבו המודעות שלהם מתפתחת. הילד הוא כמו דף חלק, ולכן אין לו עדיין פרספקטיבה שמאזנת מחשבות מפחידות. כשהילד שומע שמשהו עלול להיות מסוכן, הוא לוקח את זה ברצינות רבה כי אין לו עדיין מחשבות אחרות, כמו מה הסיכוי שזה יקרה או גם אם יקרה משהו, אפשר להתמודד עם זה. לכן, פחדים אצל ילדים יכולים להיות מאוד חזקים כי אין להם עדיין יכולת להרגיע את עצמם בעזרת מחשבות מאזנות. איך נוצר פחד ממפלצת מתחת למיטה אצל ילדים? אליעד כהן מתייחס לשאלה אם מישהו באמת מלמד ילדים לפחד ממפלצות. לעיתים ילדים לומדים לפחד מסיפורים שמספרים להם המבוגרים על מפלצות. אך הוא מוסיף שגם ללא סיפורים מפורשים, ילדים יכולים לפתח פחד ממפלצת רק מתוך הדמיון שלהם. ילדים משלימים מידע חסר בעזרת דמיונם, שיכול להיות פעיל מאוד, וכך נוצרים פחדים דמיוניים, כגון פחד ממפלצות מתחת למיטה. הילד לא יודע להבחין עדיין בין דמיון למציאות באופן ברור, וכאשר חסר לו מידע, הוא משלים אותו בהשערות שעלולות להיות מפחידות. מה גורם לילד שלא פחד בעבר להתחיל לפחד? ילד שנולד לא מפחד באופן מודע, ולעיתים נדמה כאילו הוא מתנהג בצורה חסרת פחד לגמרי, למשל כאשר הוא רץ לכביש ללא מודעות לסכנה. עם זאת, ברגע שילד לומד שיש סכנה, כמו מכונית שעלולה לדרוס אותו, הוא מתחיל לפתח פחד. השינוי הזה קורה כי הילד לומד להכיר את הסכנה, אך לא מקבל יחד עם זה את הצד המרגיע של מה הסיכוי האמיתי שזה יקרה או איך ניתן להתמודד עם הסכנה. אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההסבר המאוזן: אם מלמדים את הילד לפחד ממשהו, חשוב להסביר לו גם איך ניתן להעריך את הסכנה בצורה נכונה וכיצד להתמודד עמה, אחרת הפחד הופך למוגזם ובלתי מאוזן. האם יש ילדים שאינם מפחדים כלל? לפי אליעד כהן, אין ילדים שבאמת אינם מפחדים כלל. כל ילד נולד עם מנגנון פחד בסיסי, אך השאלה היא עד כמה מופעל המנגנון הזה ולגבי אילו דברים.
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות
... ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות למה קשה להחליט אם להביא ילדים לעולם? אליעד כהן מסביר שהסיבה לקושי בהחלטה אם להביא ילדים לעולם או לא, נובעת מכך שאנשים מנסים למצוא תשובה מוחלטת לשאלה שאין לה באמת תשובה חד - משמעית. אנשים ... הוכחה ברורה לכך שעדיף להביא ילדים או לא להביא ילדים, אך האמת היא שאין נוסחה או תשובה אבסולוטית לכך, בדומה לנושאים רבים אחרים בחיים. ההחלטה מבוססת תמיד על ... האם באמת משנה אם נביא ילדים לעולם או לא? אליעד טוען שבסופו של דבר, מה שקובע את האושר שלנו הוא לא האם יש לנו ילדים או לא, אלא ההתאמה בין מה שיש לנו לבין הרצונות שלנו. הוא מסביר שבעולם קיימות שתי אפשרויות: חיים עם ילדים וחיים בלי ילדים, ובכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות ברורים. אין אפשרות לחיות בצורה אופטימלית לחלוטין, מאחר שבכל ... אפשר להחליט בלי לחץ אם להביא ילדים לעולם? אליעד ממליץ להוריד את הלחץ ולהבין שההחלטה לא קריטית כפי שנדמה לנו. הוא מציע להפנות את הפוקוס ... בשאלה החיצונית האם להביא ילדים או לא, ולהתמקד בשאלה איך להיות מרוצים בכל מצב. לדבריו, אם אדם יוכל לפתח יכולת פנימית של קבלת המציאות כפי שהיא, השאלה אם יהיו לו ילדים או לא תהיה הרבה פחות משמעותית. למה אנשים מתלבטים אם להתחתן או להישאר רווקים? ההתלבטות נובעת לדעתו מכך ... להחלטה מושלמת בנוגע לזוגיות וילדים? אליעד טוען חד - משמעית שאי אפשר להגיע להחלטה מושלמת או מוחלטת. אדם שלוקח את החיים יותר מדי ברצינות ... באמת אנשים מחפשים כשהם רוצים ילדים? אנשים רבים מאמינים שילדים יביאו להם אושר, שמחה, שקט נפשי ותחושה של מימוש עצמי. אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך היא שהילדים נתפסים כיצורים שחיים באופן ספונטני, טבעי, וללא לחץ וחרדות לגבי העתיד. אנשים משתוקקים לשלווה הזו שהילדים משקפים. אך האמת היא שניתן להשיג שלווה פנימית כזו גם בלי קשר להורות או זוגיות, בעזרת עבודה פנימית ... בלי תלות בהחלטה אם להביא ילדים? התשובה של אליעד היא כן. לדבריו, החוכמה האמיתית היא לפתח יכולת ליהנות מכל האפשרויות, גם עם ילדים וגם בלי ילדים. במקום להחליט תחת לחץ, אפשר לפתח יכולת פנימית שתאפשר לאדם לחוות אושר ושלמות פנימית ללא קשר לנסיבות ... ליהנות מהיתרונות של חיים עם ילדים ומהיתרונות של חיים ללא ילדים בו זמנית, ללא תלות מוחלטת בהחלטה עצמה. מה הדרך הטובה ביותר לבחור זוגיות ולחיות טוב? אליעד מציע להתמקד ... להיות?. במקום לשאול אם רוצים ילדים או לא, יש לבדוק אם טוב ונעים להיות עם בן או בת הזוג בחיי היומיום. אם הזוגיות נעימה וכיפית, השאלות על ילדים, חתונה, ושאר ההחלטות הגדולות ייפתרו מעצמן במהלך הדרך. לדעתו, הדרך הכי נכונה ומדויקת היא להיות אותנטיים ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד . הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש שמשהו רע ... חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל ... חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של ה
חינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדים
חינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדים
חינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדים איך אפשר לעזור לילד שלא רוצה עזרה? אליעד מסביר תחילה שיש להבחין בין העובדות עצמן לבין הפירושים שנותנים להן. אם ילדה לא רוצה שההורה יעזור לה, זוהי העובדה. הפרשנות שההורה נותן, לדוגמה שהילדה עקשנית או עצבנית, היא כבר פירוש, ולא עובדה ... הוא מציע תמיד להיצמד לעובדות בלבד. למשל, אם הילדה מקללת את אמא שלה, העובדה היא שהיא מקללת, ולא שהיא ... הרבה פעמים ההורה אומר רע לי כי אני לא מצליח לעזור לילדה שלי. אליעד מחדד זאת ואומר שרע להורה בגלל שהוא רוצה לעזור לילדה, ולא מצליח. הוא מסביר שלא עצם חוסר היכולת לעזור הוא שגורם לרע, אלא הרצון לעזור שאינו מתממש. למה הילדה מתנהגת בצורה בעייתית לפי ההורה? ההורה מייחס לילדה בעיות כמו שאין לה חברים או שהיא עצבנית ואלימה. אליעד ... כי אלו פירושים, ולא עובדות. למשל, ההורה טוען שאין לילדה חברים כי היא לא יוצאת מהבית. אך אליעד מבהיר שהעובדה היחידה היא שההורה לא רואה אותה יוצאת מהבית, והפירוש שהילדה בודדה או שאין לה חברים הוא רק מחשבה או פרשנות של ... יעשה חסד עם עצמו ויגיד בצורה מדויקת: ההתנהגות של הילדה מתפרשת לי כבעייתית, במקום לומר שהיא בעייתית בצורה מוחלטת. מה לעשות כשהילדה לא מבקשת עזרה? אם הילדה לא מבקשת עזרה, אליעד אומר שהדרך היחידה היא פשוט לא לעזור. ואם הילדה מבקשת ואז מתנגדת שוב, יש להבהיר לה בצורה ברורה: את ... לבדוק כיצד אפשר לעזור בפועל במציאות. למשל, לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית, ובכך אולי להשפיע על ההתנהגות שלה. איך לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש שהדרך היעילה ביותר להשפיע על הילדים היא באמצעות דוגמה אישית. הוא מסביר שאם ההורה רוצה שהילדה תפתח מודעות עצמית, עליו להראות לה התנהגות מודעת ... זה נראה לי טיפשי, אבל אולי הוא חושב אחרת. באופן זה הילדה תוכל ללמוד מההורה להטיל ספק במחשבות של עצמה, ולא להאמין להן באופן מוחלט. איך לעזור לילדה להתמודד עם בדידות ושעמום? אליעד מציע אסטרטגיה נוספת: כשהילדה מתלוננת על בדידות או שעמום, ההורה יכול להשתמש בדיוק באותן מילים כדי ליצור הזדהות. למשל, כשהילדה אומרת משעמם לי, גם ההורה יגיד לה: גם לי משעמם לפעמים, ...
התאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים
התאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים
... ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים למה ילדים מתאבדים ואיך הורים קשורים לכך? אחת התופעות המדאיגות ביותר בקרב ילדים ובני נוער היא תופעת ההתאבדות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו בפירוט את הסיבות להתאבדות ילדים, כיצד למנוע זאת, ומה תפקיד ההורים במניעת או בהעצמת התופעה. האם הרצון למות אצל ילדים הוא מולד? אליעד כהן מדגיש באופן ברור שהרצון להתאבד או הרצון למות אינו רצון מולד. הוא מסביר שילדים נולדים ללא פחד ממוות, וללא הבנה ברורה של המוות או של החיים עצמם. ילד שנולד אינו פוחד למות, אבל מצד שני גם אינו רוצה למות. למעשה, הרצון למות הוא משהו שנלמד במשך החיים. לדוגמה, הוא מציג את העובדה שכשנולד תינוק, אין לו מושג או פחד לגבי ... מולדות. מה הקשר בין חרם בבית הספר להתאבדות ילדים? אחת הסיבות המרכזיות להתאבדות ילדים, כפי שמציין אליעד כהן, היא חרם חברתי בבית הספר, בריונות, שיימינג או השפלות מצד בני גילם. הוא מסביר שכאשר ילד עובר השפלה, נידוי או צחוק, הוא עלול להגיע למצב שהוא אינו רוצה לחיות יותר. השאלה החשובה שאליעד מעלה היא: מדוע הילד חושב שזו סיבה מספיק חמורה כדי להתאבד? הוא מסביר שילד חושב שחרם הוא סוף העולם בגלל הדרך שבה חונך בבית. ההורים לימדו את הילד לחשוב שהוא חייב להיות אהוב, שהוא חייב להרגיש טוב, שהוא חייב לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. הילד למד מהוריו שהחיים חייבים להיות בדיוק לפי רצונו, ולכן, כשמשהו אינו מתנהל לפי התסריט האידיאלי הזה, הוא חושב שאין טעם להמשיך לחיות. מדוע ההורים אחראים במידה רבה להתאבדות ילדיהם? אליעד כהן מחדד נקודה שנויה במחלוקת אך חשובה מאוד: ההורים הם אחראים חלקית, ולעיתים משמעותית, להתאבדות ילדיהם. הוא מדגיש כי כוונתו אינה להאשים את ההורים באופן מלא, אבל בהחלט להדגיש את האחריות שלהם ביצירת תפיסת עולם מסוימת אצל הילד. לדוגמה, ילד שחונך בבית שאסור לו להרגיש רע, או שהרגשה רעה היא סוף העולם, יפתח פחד וחרדה ממצבים חברתיים שליליים. ההורים, דרך חינוך שאומר לילד שהוא חייב תמיד להיות אהוב או להצליח, למעשה מעצימים את הסיכון להתאבדות במקרה שהילד יתמודד עם מציאות קשה, כמו חרם או דחייה חברתית. הוא מציג דוגמה מפורטת: כשההורים מחבקים, מלטפים ומפנקים את הילד באופן קיצוני (פוצי מוצי), הם אמנם מעניקים לו הרגשה טובה, אך בו זמנית גם גורמים לו להיות תלוי בהרגשה הזאת ולפחד מאיבוד אותה הרגשה. כשהוא נתקל במציאות קשה, כמו חרם חברתי ... חש שאיבד הכל, עד כדי כך שירצה להתאבד. האם הילדים שמבצעים חרם אשמים במוות? אליעד כהן מבהיר שגם ה
פרפקציוניזם ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים, הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים
... ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים, הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים וכאן יתבאר, כיצד ואיך צריך להתמודד עם הפרעה טורדנית כפייתית (ocd) באופן כללי ואצל ילדים בפרט (ocd של ילדים). ומדובר כאן על מקרים שהילד סובל מהפרעה טורדנית כפייתית. כגון לדוגמה שהילד חוזר על משפטים שהוא אומר. או לדוגמה שהילד חוזר על פעולות שהוא עושה וכיוב. מקרים שבהם הילד עושה פעולות שנראות לא הגיוניות, מתוך סוג של אובססיה וכיוב. והשאלה היא, מה עושים במקרים כאלו? והתשובה לכך היא, שראשית כל יש להבין, שמאחורי כל הפרעת התנהגות, ... שהיא זו שגורמת להתנהגות שלו. והסיבה לכך שהילד סובל מהפרעת התנהגות כפייתית, והסיבה לכך שהילד חוזר על עצמו ועל דברים שהוא עושה ועל משפטים שהוא אומר, היא לפעמים משום, שהילד מחפש את השלמות, ולא מצליח להרגיש שלמות, בפעולות שאינן מושלמות. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא כמעט ולא סובל משום הפרעה נפשית בעיית התנהגות. והילד מבחינתו, (כמעט) הכל מושלם. ואחכ הילד לומד מה טוב ומה רע. וההורים של הילדים, בתהליך חינוך הילד, מחנכים את הילד שידע להבדיל בין טוב לבין רע, ושתמיד יתרחק מהרע ושתמיד יתקרב אל הטוב. ולפעמים מה שקורה זה, שהילד מוציא את הדברים מפרופורציה, והוא מתחיל לסבול מפרפקציוניזם ילדים. שזה אומר, שהילד לפעמים מנסה להיות פרפקציוניסט, ולא מוכן לקבל את חוסר השלמות שיש במציאות שלנו. כי שום דבר במציאות שלנו, אינו מושלם. והחיפוש של האדם אחרי השלמות בכל דבר, מצד ... מתוך רצון שהדבר יהיה מושלם. כגון לדוגמה, ילד שחוזר על המשפטים שלו, פעם אחרי פעם. שזה נובע מכך שהילד רוצה להיות בטוח ב 100% שיש הבנה מלאה, בינו לבין האדם שאיתו הוא מדבר. והבנה מלאה של 100%, אף פעם אין. ואף פעם הילד לא יכול להיות בטוח ב 100%, שבאמת הבינו אותו ב 100%. ואז זה גורם לילד, להתחיל לחזור על עצמו כמה פעמים, כדי להיות בטוח שהבינו אותו. או לדוגמה, ילד שחוזר על הפעולות שלו, והולך לסגור את הדלת של החדר, פעם אחרי פעם. ולפעמים הוא אפילו פותח אותה, וסוגר אותה מחדש, פעם אחרי פעם. וגם זה לדוגמה נובע, מכך ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ילדים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילדים, איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? דיכאון? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? כעס ועצבים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם עצבות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילדים, איך להאמין בעצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך למצוא זוגיות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בזוגיות? איך לנהל את הזמן? איך לקבל החלטות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לעשות יותר כסף? איך להיות מאושר ושמח? איך לא להישחק בעבודה? איך לפרש חלומות? איך ליצור אהבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם הכל אפשרי? האם באמת הכל לטובה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? אולי אנחנו במטריקס? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? איך להיות הכי חכם בעולם? מי ברא את אלוהים? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע בעולם? מה המשמעות של החיים? האם לדומם יש תודעה? למה העולם קיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש משמעות לחיים? בשביל מה לחיות? האם יש אמת מוחלטת? איך להנות בחיים? למה לא להתאבד? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לנוער, רטוריקה, מאמן אישי לעסקים בתחום ילדים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1484 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 10:24:59 - wesi4