* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון.

אדם שלא רוצה לסבול צריך לבדוק את חוקי המציאות, אם המציאות היא אקראית ואתה חופר ושואל מדוע הדברים קרו לי, אז אתה סובל. בהנחה שהכל אקראי ואתה שואל, למה קרה לי? אז אתה טיפש. מה אכפת לך הרי זה אקראי. אתה סתם מבזבז משאבים, והרי אין לזה שום משמעות, שום סיבה, שום תכנון, שום שכל, אתה סתם מבלבל למה זה קרה.

בהנחה שכול דבר קורה עם סיבה, אתה לא חוקר, אז אתה גם טיפש, כי יש סיבה, רצו לרמוז לך משהו, לא סתם הדבר קרה. כשהלכת ברחוב וראית מולך עמוד, לא סתם ראית את העמוד. למשל תסתכלו לשם, יש שם השתקפות על המראה של תמונה, למה יש שם השתקפות? מה זה אומר? אני במקרה מבין את השכל של מה שזה אומר, תכף נעשה חידון מה זה אומר ההשתקפות של התמונה על המראה. אבל תבינו אם זה סיבתי יש בזה שכל.

מה זה אומר? זה אומר שיש תמונה שלא קיימת, יש תמונה או אין תמונה? יש תמונה וגם אין תמונה. אז יכול להיות שאת היא השתקפות של משהו שהוא שם בכלל. את בכלל נמצאת בחוץ, ואת רק משתקפת, כמו שיש כאלה שמצלמים עצמם מחזיקים את השמש, אבל למעשה הם לא מחזיקים את השמש, זה כאילו מחזיק את השמש, זה הנושא של ההשתקפות, אנחנו השתקפות של משהו אחר בכלל.

בכל מקרה הנושא פשוט, אם העולם אקראי ואתה הולך ברחוב ומישהו נכנס בך, ואתה שואל, למה הוא נכנס בי, מה עשיתי? אז אתה טיפש כי זה אקראי, למה אתה שואל בכלל? ואם כל דבר פה הוא סיבתי וכל דבר יש בו חוכמה ושכל, ואתה לא שואל, אז אתה גם טיפש, לכל דבר יש פה שכל, יש כאן אוצרות ומלא שכל, ואתה לא משתמש בו, אז אתה גם טיפש. ואם חלק יש שכל וחלק אין שכל ואתה חוקר את החלק האקראי אז אתה גם טיפש

שאלה: איך יודעים מה זה אקראי או לא אקראי?

אליעד: על ידי ששואלים ברמת האירוע הבודד, האם זה אקראי או סיבתי?

הפסקה

שאלה: האדם מחפש משמעות, דברנו על זה בעבר אבל עדיין זה לא התבהר. הוא מחפש באמצעות דברים חיצוניים, עבודה, ילדים... מבין שזה לא זה, ממשיך לחקור, הולך לקבלה הולך לקורסים.. ולפי מה שאתה אומר בעצם שברגע שאני מבינה שאני חלק מהשלם, חלק מהכל, אז הגעתי

אליעד: משהו כזה.

שאלה: אז איך אני מתחילה איזה שהוא תהליך, אני יושבת בגוף וממשיכה לחפור, אז איך אני יוצאת מהלופ? למשל בעבודה שכול כך רציתי את התפקיד, אני יושבת בעבודה וזה סתם.

אליעד: אני רוצה לחדד את השאלה שלה, היא אמרה שהאדם מחפש משמעות, אני אחדד, זה לא האדם מחפש משמעות, זה האדם שמחפש להרגיש טוב, והמשמעות גורמת לו להרגיש טוב. את לא מחפשת משמעות, הדבר האחרון שאכפת לך שיהיה לך משמעות, את פשוט רוצה להרגיש טוב

שאלה: יש חשיבות למה אני פה?

אליעד: לא, לא אכפת לך למה את פה, את מחפשת להרגיש טוב.

שאלה: ואם אני ארגיש טוב זה יספיק לי?

אליעד: כן, אם הייתי נותן לך זריקה שגורמת לך להרגיש תמיד טוב, אכפת היה לך מה המשמעות?

שאלה: לא.

אליעד: אז מה שאת מחפשת זה להרגיש טוב. האדם כדי להרגיש טוב מחפש מה המשמעות, הוא אומר אם זה משהו משמעותי זה עושה לי טוב.

שאלה: אם אדם מחפש משמעות זה סימן שלא טוב לו.

אליעד: נכון, האדם הוא אלוהים ולא אכפת לו מה היא המשמעות. כי אם אתה אלוהים האם אכפת לך מה המשמעות של מה שעשית? אם עשית, האם אתה מחפש מה רמזת לעצמך? אבל כן, אם אתה אלוהים אתה מחפש מה רמזת לעצמך, תסתכל על עצמך, מה השכל שלי אומר לי, לא משנה זה נושא אחר. בכל מקרה האדם מחפש משמעות ואז הוא מנסה להיאחז בדברים משמעותיים, עבודה, קריירה וכו' וזה לא עובד לו, אז הוא רץ מבור אחד לבור אחר, וגם זה לא עובד לו, מה אני מסביר, במקום לרוץ אחרי המשמעות, תנסה להבין את המשמעות, מה זה להבין את המשמעות? להבין מה היא המשמעות של העולם, לא מה אני עושה פה, מה העולם הזה עושה פה, למה יש עולם, למה יש מציאות? הבנת את הנקודה? במקום לחשוב אני, מה אני עושה? למה אני? תגידי אני חלק ממשהו אחר, למה המשהו הזה קיים בכלל? למה המציאות קיימת, למה הזמן קיים?

שאלה: כששאלתי מי אני הגעתי למסקנה שאני חלק ממשהו.

אליעד: אני זה צורה של משהו. אז מה זה המשהו שאני צורה שלו? נלך צעד אחד אחורה, ההבנה של המשמעות הכללית של העולם היא זו שתתן לך את המשמעות, היא המשמעות, אז אם הבנת מה המשמעות של העולם את לא צריכה לשאול מה המשמעות שלי. כי הבנת כבר מה המשמעות הכללית. אם הצלחת להבין את הכללי הבנת את הכל, וכבר קבלת את המשמעות.

זה לא משמעות החיים להביא ילדים, תביאי ואז תקבלי משמעות, זה לא זה, זה לא מה תשיגי, אם תביני מה המשמעות של העולם, לא תצטרכי עכשיו להתאמץ להשיג אותו. כי כבר יש לך אותה, ההבנה של משמעות העולם נותנת לך את הכל. ואיך לצאת מהלופ של המרדף הרגיל? על ידי שימוש בשכל, על ידי זה שהאדם אמיתי, למה האדם עושה טעויות כי הוא לא משתמש בשכל, כי הוא משקר את עצמו, הוא אומר נכון שהבנתי מה שאליעד אמר אבל אם אני יעשה את זה אולי לא יהיה לי טוב, הוא משקר את עצמו.

אדם שהוא איש אמת, מבין שהוא לא יוכל להבין מה משמעותו אם לא יבין מה משמעות החיים, נכון?

אז אם אתה מבין את זה אז לא שייך לחפש מה המשמעות של החיים אם אתה לא מבין מה המשמעות של העולם בכלל.

שאלה: אבל האנשים חושבים שאם הם יבינו את המשמעות הקטנה הם יבינו את המשמעות הגדולה.

אליעד: איך אתה יכול להבין, אתה למשל נכנס למקום עבודה ואין לך מושג מה העסק עושה בכלל, אין לך מושג מה עושים בחברה הזאת בכלל, אתה לא יודע מה עושים או מייצרים, האם תוכל לדעת מה התפקיד שלך? אין לך מושג מה עושים שם, אתה לא יודע כלום, אולי מוכרים שם חלליות, אולי זה בכלל מתקן לחיסול אנשים, אין לך בכלל מושג, האם אתה יכול לשאול מה התפקיד שלי? קודם תשאל מה עושים במפעל.

שאלה: אז זה מוביל לשאלה מה אנחנו עושים כאן.

אליעד: רגע, הרעיון הוא על ידי השאלה איך למצוא את התשובה, על ידי זה שאתה שואל את השאלות הנכונות. אם אדם קם בבוקר ושואל את עצמו איך אני יכול להיות מאושר, ואז הוא שואל למה העולם קיים? בסוף הוא ימצא את התשובה. אם הוא ימשיך לחפור מה אני צריך לעשות עכשיו, מה אני צריך לעשות עכשיו, הוא לא ימצא, כי הוא צריך להבין שכדי שאני אהיה מאושר אני צריך להבין מה זה העולם הזה בכלל

שאלה: שאלתי, אנשים שואלים את זה עשרות שנים, ולא מגיעים.

אליעד: לא שואלים, תראי לי אחד ששאל ולא הגיע. למעשה את לא יכולה לראות, האם את שאלת ולא הגעת? אמנם הרבה אנשים שואלים ולא מגיעים אבל הם לא שואלים רק את זה, אם אתה שואל את זה ועוד שאלה, אז לא הבנת מה השאלה.

שאלה: אז אני צריכה להתמקד רק בשאלה הזאת?

אליעד: לא, את צריכה להגיע להבנה שהיא תמקד אותך רק בשאלה הזאת. אם יש לך בעולם עוד שאלה שמציקה לך, למה העולם קיים? אז לא הבנת שזאת השאלה בכלל. אם האדם חצי יום ישאל האם העולם קיים וחצי יום ישאל איך להיות מאושר, אז הוא מזגזג, המוח לא מרוכז בו ולא בו, ואז הוא לא מוצא לא פה ולא פה.

לכן לפני שאתה שואל שאלה אתה צריך לשאול האם השאלה בכלל נכונה? יש שלוש אפשרויות, למשל אדם קם בבוקר ויש לו שתי שאלות, הראשונה זה איך להינות והשאלה השנייה למה העולם קיים. עכשיו יש לו שלוש אפשרויות לשאול, אפשרות אחת לשאול רק איך אני יכול להינות? אפשרות שנייה לשאול למה העולם קיים? ואפשרות שלישית לשאול חצי חצי, עכשיו לפני שאתה מתחיל לשאול את השאלות תשאל מה אני צריך לשאול, כי אם אתה צריך לשאול רק שאלה אחת ואתה מבזבז משאבים לשאול את החצי השני, אז אתה לא תמצא את התשובה.

אני טוען שאדם כדי שהוא יקבל תשובה עליו באמת לשאול את השאלה, כדי לקבל משהו אתה באמת צריך לרצות אותו, לשאול פירושו לרצות לקבל תשובה. אבל אם אתה אומר אני מאוד רוצה לדעת למה העולם קיים, אבל אני גם רוצה שיסדרו לי משהו, אז אתה לא באמת רוצה, אתה רוצה, אבל רוצה עוד משהו, אז אל תתפלא שאתה לא מקבל. זה דבר גדול המציאות הזאת, וזאת מתנה גדולה להבין את המציאות אבל אתה חייב באמת לרצות, זה התנאי. אתה לא יכול להגיד אני גם רוצה לרצות אותה וגם חשוב לי מה קורה. זה לא עובד.

עכשיו האם את מכירה אדם אחד בעולם שבאמת כל כולו רצה להבין ולא הבין? את לא מכירה, את גם לא יכולה לדעת, אבל על עצמך.

שאלה: אני יודע.

אליעד: אתה לא יודע אם הוא יודע את התשובה או לא, מאיפה אתה יודע?

שאלה: אתה

אליעד: ידעתי שתגיד אתה, אבל אתה לא יכול לדעת אם אני יודע, אולי אני לא יודע, אתה יכול להאמין לי שרציתי מאוד, אבל אתה לא יכול לדעת שאני יודע, אתה יודע מה אני יודע? אולי אני לא יודע.

שאלה: זה למעשה לא משנה לי

אליעד: אתה צריך לבדוק מנקודת המבט שלך, כל זמן שלא נתת מאה אחוז אתה לא יודע אם זה עובד או לא. הרבה אנשים אומרים לי שהשיטה שלי לא עובדת, אבל השיטה שלי היא שיטת המאה אחוז, לכן אני כותב מאה אחוז הצלחה, אבל זה רק עובד במאה אחוז

שאלה: מאה אחוז נתינה.

אליעד: אני לא יודע

שאלה: מאה אחוז רצון.

אליעד: אני אומר משהו אחר, השיטה שלי היא הדברים המוחלטים, הדברים שפעם עובדים ופעם לא עובדים יש הרבה כאלה, יש הרבה מורים רוחניים שפעם זה עובד ופעם לא עובד, פעם זה טוב ופעם רע, אני עובד במושגים מוחלטים, תיתן מאה אחוז תקבל מאה אחוז, עכשיו אם לא נתת מאה אחוז בכלל עוד לא התחלת את מה שאני הצעתי.

זה כמו אדם שקודח בקיר, אבל הוא צריך מקדח מסוים, ועד שהוא לא ישתמש במקדח הזה, הוא יכול להגיד שהוא קודח, אבל הוא לא קודח עם המקדח הנכון, המקדח הנכון הוא המקדח של המוחלטות, הנחישות.

אין אדם אחד בעולם שיכול להגיד שהוא בנחישות רצה משהו ולא קיבל אותו. באמת רצה, וכל כולו רצה, ולא רצה שום דבר אחר, ולא קבל אותו. אין דבר כזה. אם אתה כל כולך תרצה, המציאות תתהפך למה שתרצה. ולכן אם אדם אומר ניסיתי ולא הצלחתי זה אומר שניסית אבל לא בצורה הנכונה, זה כמו ניסית לקדוח בקיר במקדח הלא נכון, אתה צריך מקדח מסוג מסוים שהיא אפשר לזייף אותו, היא אפשר להשתמש בשלושה מקדחים שונים, יש מקדח מאוד ספציפי שקוראים לו אמת, תרצה באמת, תקבל. אתה רוצה לקבל משהו, אתה צריך לרצות אותו באמת, אין אפשרות להגיד אבל רציתי, אבל זה לא באמת.

שאלה: אז זה קשור לרצון?

אליעד: נכון.

שאלה: אז אם הרצון לא בשליטתי אז קצת נדפקתי.

אליעד: נכון, נדפקת קצת הרבה, אבל את מהצד שלך, זה שיש לך ספק את חייבת לבדוק את זה. יכול להיות שזה לא בשליטתך אבל את חייבת לבדוק את זה.

שאלה: ככול שסובלים יותר אז מוכנים ללכת יותר חזק.

אליעד: נכון, כי אין להם אלטרנטיבה אחרת.

אבל האם את הבנת את הנקודה. המקדח קוראים לו אמת, ואמת זה הדבר היחיד שאי אפשר לזייף אותו. אתה לא יכול להגיד, מאוד רציתי, אין מאוד, יש רציתי וקבלתי, אין מאוד רציתי, כמו שאמרת מקודם ככול שאתה יותר, זה לא כך או שאתה מבין או לא מבין.

שאלה: אבל יש הבנה חלקית, אתה אמרת לי.

אליעד: חלקי, זה עדיין לא שם.

שאלה: אולי הדבר שיוצר את הדבר שיוצר את הדבר שיוצר את הדבר לא רוצה שנדע.

אליעד: את מהצד שלך יש לך ספק אז את חייבת לבדוק. תראי מהצד שאין לך בחירה לא היית שואלת את השאלה, אם היית יודעת שאין לך בחירה לא היית שואלת אותי שאלה כי זה לא משנה מה אני אגיד, בכל מקרה את עושה את מה שרוצים שתעשי.

אבל את שאלת אותי שאלה, נכון? אם באמת היית חווה שכול מה שאת עושה זה מה שרוצים שאת תעשי, אז למה את שואלת בכלל? הרי זה לא משנה מה אני אגיד לך, הרי מישהו מחליט מחר מה תעשי, אז מה אכפת לך מה אני אומר. מישהו מחליט בכל רגע מה תעשי, מה זה משנה מה אמרתי ומה לא אמרתי, מה למדת או מה עשית, או מה תלמדי, בשביל מה ללמוד? הרי מישהו מחליט מה יקרה.

שאלה: השאלה אם זה נכון?

אליעד: בגלל שיש לך ספק, ובגלל זה את שואלת אותי, אז אני עונה לך שאם את רוצה לדעת בוודאות את חייבת לרצות באמת, זה התנאי, חברים אני מתנצל, מי שאשם במחדל זה כל אחד ואחד מכם, כי אלוהים החליט שאלה החוקים. החוקיות של המשחק אומרת, תרצה באמת תקבל את האמת, לא תרצה באמת לא תקבל אותה. אין מה לעשות, רבי נחמן אמר, יש אור אין סוף שהוא כל כך גדול שאתה לא יכול לקבל ממנו חלק, או שאתה מקבל אותו או שאתה לא מקבל אותו, או שהבנת או שלא הבנת, אי אפשר להבין חלקית, ואתה צריך כל כולך לרצות אותו, אם אתה באמת רוצה אותו אתה מקבל אותו.

שאלה: אומרים שדרך הרצון תוכל להגדיל את הכלי.

אליעד: למה המילה הגדלה לא נכונה כי זה לא פונקציה של הגדלה, זה לא הגדלת הכלי, זה ביטול הכלי, כי אם אתה רוצה בגודל מסוים, אז אתה לא מספיק רוצה, אתה צריך לרצות ללא כלי, לרצות עד הסוף לבטל את הכלי. שלא יהיה כלי של רצון, שתרצה רק דבר אחד.

אם כל הרצון שלך יהיה ממוקד רק על דבר אחד, אתה תקבל אותו.

שאלה: רציתי לספר משהו מצחיק, הייתי בבית מלון והיה לי זרם ברגליים שדגדג לי מאוד, לא יכולתי שנייה לשאת זאת, אמרתי אם רוצים להוציא ממני מידע שיעשו לי את זה, ואז אמרתי אני חייב לעשות ניסוי, התרכזתי ואמרתי אני לא רוצה להרגיש את זה, התהפך העולם אני לא רוצה להרגיש זאת, ופתאום הפסקתי להרגיש, מדהים, החלטתי וניתקתי את ההרגשה.

אליעד: אבל זה לא נכון, זה משהו אחר, אם נגיד משהו מדגדג לך בכפות הרגליים, ותוך כדי משהו צובט אותך ממש, אתה לא תרגיש את כפות הרגליים.

שאלה: נכון, אבל זה משהו אחר.

אליעד: זה לא משהו אחר, זה תלוי היכן המחשבה שלך נמצאת, אתה פשוט צריך לחשוב על דבר אחר

שאלה: אבל כאן הוא ביטל את המחשבה.

אליעד: הוא היה עדיין בעימות, אם יכאב לי או לא.

את הבנת את התשובה? את יודעת מה השאלה? תסבירי.

שאלה: מה שאמרת הוא שאם באמת יש לי רצון להבין את משמעות העולם למה הוא קיים, אני צריכה מספיק לשאול את זה ולרצות את זה.

אליעד: המילה מספיק לא נכונה, אנחנו מדברים במושגים מוחלטים, מה האמת? מספיק זה כמותי.

שאלה: אני צריכה באמת לשאול ואז אקבל את התשובה.

אליעד: אם תרצי באמת תקבלי.

שאלה: מה העניין שנאמר גם אם האדם לא ירצה אני אגרום לו לרצות?

אליעד: אני יכול לגרום לאדם לרצות

שאלה: להגדיל לאדם את הרצון?

אליעד: משהו כזה. העניין הוא איך לשלוט ברצון של האדם, יש משהו ששולט ברצון של האדם, מה שולט ברצון? מה אחראי על הרצון, השכל והידיעה, הידיעה יוצרת את הרצון, אתה רוצה לפי הידיעה, אם אתה יודע שזה טוב וזה רע, אז תרצה את זה ולא את זה, הבנת? זאת אומרת שיש מנגנון ששולט ברצון, אם אני גורם לך לדעת שזה טוב וזה רע אז אתה ממילא תרצה את זה, אתה לא יכול להתנגד לי.

על ידי הידיעה, על ידי ההבנה, האדם אומר אין לי מספיק רצון, אני מבין אבל לא מספיק רוצה את זה, מה לעשות? אם תבין זה יכפה את רצונך, לכן אני אומר רק תבין. אם באמת תבין הרצון שלך ינעל. אין אפשרות לברוח, זה כמו מנגנון שאין אפשרות להתחמק ממנו. ההבנה היא הדבר החזק ביותר, יותר חזק מהרצון. הרצון הוא תוצאה של הבנה. ואם האדם אומר אני מבין שאני צריך לרצות אבל אין לי מספיק רצון, הבנתי מה שאמרת אבל אין לי מספיק רצון, מה לעשות? עזוב אותך מהרצון, תנסה להבין את מה שאמרתי. תבין את השכל של הדבר, אם תבין שזה באמת ככה אז אתה באמת תרצה את זה. אם היית מבינה במאה אחוז שהאושר שלך נמצא שם וכדי להגיע לשם עליך במאה אחוז לרצות אותו, אז היית רוצה אותו במאה אחוז וגם היית מקבלת. אבל את אומרת אני מבינה את מה שהוא אומר אבל זה אולי לא בדיוק, אולי יש דרך קיצור, אולי אני לא צריכה מאה אחוז, אולי זה לא מחויב? אז הספקות הורסים לך את הרצון, אבל אם היית מבינה שכדי להיות מאושרת עליך לעשות X דברים היית עושה את זה.

לכן למשל הורה שיש לו בעיה עם הילדים, והילד לא מקשיב לו, מה היא הדרך, תתעסק עם ההבנה של הילד, אם הילד יבין הוא יתנהג בהתאם, אם הוא לא יבין לא יעזור לך שום דבר

זה הכל עניין של הבנה, ההבנה היא האחראית לרצון, כדי שהאדם יסבול הוא צריך לא להבין, לכן האדם סובל. ההבנה והידיעה היא הדבר העליון.

על ידי זה שאתה משתמש ברצון הקיים כדי להבין את מה שאתה יכול, זה בונה לך את הרצון הנוסף. מה הבנת?

שאלה: שההבנה היא החזקה ביותר, והתוצאה של ההבנה זה הרצון, ואמרת שעצם זה שאנחנו מפרידים בין טוב לרע, פה פספסתי משהו.

אליעד: לאדם יש הבנה חסרה, הוא לא מבין למה זה קורה וזה קורה, ואז הוא אומר זה טוב וזה רע, זה בגלל שהוא לא מבין, הבנה שגויה מביאה רצון שגוי

שאלה: ההבנה קודמת לרצון?

אליעד: רגש רע נוצר בגלל שהרצון שלו לא תקין, יש לו בעיה כי הוא לא רוצה את המציאות, למה הרצון שלך רע? מה זה רצון רע? רצון רע פירושו שאתה לא רוצה את המציאות. להרגיש רע זה לא לרצות את המציאות, מאיפה נוצר רצון רע? כשאתה לא מבין את המציאות או מבין אותה בצורה שגויה, למשל אתה חושב אולי זה הכל סיבתי ואולי זה הכל אקראי, כאשר את מבין את המציאות בצורה רעה נוצרים לך רצונות רעים ותחושות רעות. תבין את המציאות בצורה טובה יהיו לך רצונות טובים ותחושות טובות.

שאלה: השאלה שלי מה קדם הרצון להבנה או ההבנה לרצון? האם יש הבנה ללא רצון

אליעד: כן, אבל השאלה מה זה נקרא רצון, זה תמיד הולך ביחד, ההבנה והרצון תמיד ביחד, אתה שואל מי אחראי למה שהוא מבין, למשל ההבנה אחראית לרצון אבל מי אחראי שתבין, אתה יכול להגיד הרצון אחראי למה שאני אבין

שאלה: ברגע שאתה אומר שהרצון הוא תוצר של הבנה, האם זה כמו המקום והזמן?

אליעד: זה בו זמנית, כל הזמן יש לך רצון והבנה, והבנה לפי הרצון. אתה תמיד קיים, תמיד מבין, ותמיד רוצה.

ובנימה אופטימית זו נמשיך בפעם הבאה.