ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה אקראי ✔רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון 3 ✔* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון 3
* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון.

אדם שלא רוצה לסבול צריך לבדוק את חוקי המציאות, אם המציאות היא אקראית ואתה חופר ושואל מדוע הדברים קרו לי, אז אתה סובל. בהנחה שהכל אקראי ואתה שואל, למה קרה לי? אז אתה טיפש. מה אכפת לך הרי זה אקראי. אתה סתם מבזבז משאבים, והרי אין לזה שום משמעות, שום סיבה, שום תכנון, שום שכל, אתה סתם מבלבל למה זה קרה.

בהנחה שכול דבר קורה עם סיבה, אתה לא חוקר, אז אתה גם טיפש, כי יש סיבה, רצו לרמוז לך משהו, לא סתם הדבר קרה. כשהלכת ברחוב וראית מולך עמוד, לא סתם ראית את העמוד. למשל תסתכלו לשם, יש שם השתקפות על המראה של תמונה, למה יש שם השתקפות? מה זה אומר? אני במקרה מבין את השכל של מה שזה אומר, תכף נעשה חידון מה זה אומר ההשתקפות של התמונה על המראה. אבל תבינו אם זה סיבתי יש בזה שכל.

מה זה אומר? זה אומר שיש תמונה שלא קיימת, יש תמונה או אין תמונה? יש תמונה וגם אין תמונה. אז יכול להיות שאת היא השתקפות של משהו שהוא שם בכלל. את בכלל נמצאת בחוץ, ואת רק משתקפת, כמו שיש כאלה שמצלמים עצמם מחזיקים את השמש, אבל למעשה הם לא מחזיקים את השמש, זה כאילו מחזיק את השמש, זה הנושא של ההשתקפות, אנחנו השתקפות של משהו אחר בכלל.

בכל מקרה הנושא פשוט, אם העולם אקראי ואתה הולך ברחוב ומישהו נכנס בך, ואתה שואל, למה הוא נכנס בי, מה עשיתי? אז אתה טיפש כי זה אקראי, למה אתה שואל בכלל? ואם כל דבר פה הוא סיבתי וכל דבר יש בו חוכמה ושכל, ואתה לא שואל, אז אתה גם טיפש, לכל דבר יש פה שכל, יש כאן אוצרות ומלא שכל, ואתה לא משתמש בו, אז אתה גם טיפש. ואם חלק יש שכל וחלק אין שכל ואתה חוקר את החלק האקראי אז אתה גם טיפש

שאלה: איך יודעים מה זה אקראי או לא אקראי?

אליעד: על ידי ששואלים ברמת האירוע הבודד, האם זה אקראי או סיבתי?

הפסקה

שאלה: האדם מחפש משמעות, דברנו על זה בעבר אבל עדיין זה לא התבהר. הוא מחפש באמצעות דברים חיצוניים, עבודה, ילדים... מבין שזה לא זה, ממשיך לחקור, הולך לקבלה הולך לקורסים.. ולפי מה שאתה אומר בעצם שברגע שאני מבינה שאני חלק מהשלם, חלק מהכל, אז הגעתי

אליעד: משהו כזה.

שאלה: אז איך אני מתחילה איזה שהוא תהליך, אני יושבת בגוף וממשיכה לחפור, אז איך אני יוצאת מהלופ? למשל בעבודה שכול כך רציתי את התפקיד, אני יושבת בעבודה וזה סתם.

אליעד: אני רוצה לחדד את השאלה שלה, היא אמרה שהאדם מחפש משמעות, אני אחדד, זה לא האדם מחפש משמעות, זה האדם שמחפש להרגיש טוב, והמשמעות גורמת לו להרגיש טוב. את לא מחפשת משמעות, הדבר האחרון שאכפת לך שיהיה לך משמעות, את פשוט רוצה להרגיש טוב

שאלה: יש חשיבות למה אני פה?

אליעד: לא, לא אכפת לך למה את פה, את מחפשת להרגיש טוב.

שאלה: ואם אני ארגיש טוב זה יספיק לי?

אליעד: כן, אם הייתי נותן לך זריקה שגורמת לך להרגיש תמיד טוב, אכפת היה לך מה המשמעות?

שאלה: לא.

אליעד: אז מה שאת מחפשת זה להרגיש טוב. האדם כדי להרגיש טוב מחפש מה המשמעות, הוא אומר אם זה משהו משמעותי זה עושה לי טוב.

שאלה: אם אדם מחפש משמעות זה סימן שלא טוב לו.

אליעד: נכון, האדם הוא אלוהים ולא אכפת לו מה היא המשמעות. כי אם אתה אלוהים האם אכפת לך מה המשמעות של מה שעשית? אם עשית, האם אתה מחפש מה רמזת לעצמך? אבל כן, אם אתה אלוהים אתה מחפש מה רמזת לעצמך, תסתכל על עצמך, מה השכל שלי אומר לי, לא משנה זה נושא אחר. בכל מקרה האדם מחפש משמעות ואז הוא מנסה להיאחז בדברים משמעותיים, עבודה, קריירה וכו' וזה לא עובד לו, אז הוא רץ מבור אחד לבור אחר, וגם זה לא עובד לו, מה אני מסביר, במקום לרוץ אחרי המשמעות, תנסה להבין את המשמעות, מה זה להבין את המשמעות? להבין מה היא המשמעות של העולם, לא מה אני עושה פה, מה העולם הזה עושה פה, למה יש עולם, למה יש מציאות? הבנת את הנקודה? במקום לחשוב אני, מה אני עושה? למה אני? תגידי אני חלק ממשהו אחר, למה המשהו הזה קיים בכלל? למה המציאות קיימת, למה הזמן קיים?

שאלה: כששאלתי מי אני הגעתי למסקנה שאני חלק ממשהו.

אליעד: אני זה צורה של משהו. אז מה זה המשהו שאני צורה שלו? נלך צעד אחד אחורה, ההבנה של המשמעות הכללית של העולם היא זו שתתן לך את המשמעות, היא המשמעות, אז אם הבנת מה המשמעות של העולם את לא צריכה לשאול מה המשמעות שלי. כי הבנת כבר מה המשמעות הכללית. אם הצלחת להבין את הכללי הבנת את הכל, וכבר קבלת את המשמעות.

זה לא משמעות החיים להביא ילדים, תביאי ואז תקבלי משמעות, זה לא זה, זה לא מה תשיגי, אם תביני מה המשמעות של העולם, לא תצטרכי עכשיו להתאמץ להשיג אותו. כי כבר יש לך אותה, ההבנה של משמעות העולם נותנת לך את הכל. ואיך לצאת מהלופ של המרדף הרגיל? על ידי שימוש בשכל, על ידי זה שהאדם אמיתי, למה האדם עושה טעויות כי הוא לא משתמש בשכל, כי הוא משקר את עצמו, הוא אומר נכון שהבנתי מה שאליעד אמר אבל אם אני יעשה את זה אולי לא יהיה לי טוב, הוא משקר את עצמו.

אדם שהוא איש אמת, מבין שהוא לא יוכל להבין מה משמעותו אם לא יבין מה משמעות החיים, נכון?

אז אם אתה מבין את זה אז לא שייך לחפש מה המשמעות של החיים אם אתה לא מבין מה המשמעות של העולם בכלל.

שאלה: אבל האנשים חושבים שאם הם יבינו את המשמעות הקטנה הם יבינו את המשמעות הגדולה.

אליעד: איך אתה יכול להבין, אתה למשל נכנס למקום עבודה ואין לך מושג מה העסק עושה בכלל, אין לך מושג מה עושים בחברה הזאת בכלל, אתה לא יודע מה עושים או מייצרים, האם תוכל לדעת מה התפקיד שלך? אין לך מושג מה עושים שם, אתה לא יודע כלום, אולי מוכרים שם חלליות, אולי זה בכלל מתקן לחיסול אנשים, אין לך בכלל מושג, האם אתה יכול לשאול מה התפקיד שלי? קודם תשאל מה עושים במפעל.

שאלה: אז זה מוביל לשאלה מה אנחנו עושים כאן.

אליעד: רגע, הרעיון הוא על ידי השאלה איך למצוא את התשובה, על ידי זה שאתה שואל את השאלות הנכונות. אם אדם קם בבוקר ושואל את עצמו איך אני יכול להיות מאושר, ואז הוא שואל למה העולם קיים? בסוף הוא ימצא את התשובה. אם הוא ימשיך לחפור מה אני צריך לעשות עכשיו, מה אני צריך לעשות עכשיו, הוא לא ימצא, כי הוא צריך להבין שכדי שאני אהיה מאושר אני צריך להבין מה זה העולם הזה בכלל

שאלה: שאלתי, אנשים שואלים את זה עשרות שנים, ולא מגיעים.

אליעד: לא שואלים, תראי לי אחד ששאל ולא הגיע. למעשה את לא יכולה לראות, האם את שאלת ולא הגעת? אמנם הרבה אנשים שואלים ולא מגיעים אבל הם לא שואלים רק את זה, אם אתה שואל את זה ועוד שאלה, אז לא הבנת מה השאלה.

שאלה: אז אני צריכה להתמקד רק בשאלה הזאת?

אליעד: לא, את צריכה להגיע להבנה שהיא תמקד אותך רק בשאלה הזאת. אם יש לך בעולם עוד שאלה שמציקה לך, למה העולם קיים? אז לא הבנת שזאת השאלה בכלל. אם האדם חצי יום ישאל האם העולם קיים וחצי יום ישאל איך להיות מאושר, אז הוא מזגזג, המוח לא מרוכז בו ולא בו, ואז הוא לא מוצא לא פה ולא פה.

לכן לפני שאתה שואל שאלה אתה צריך לשאול האם השאלה בכלל נכונה? יש שלוש אפשרויות, למשל אדם קם בבוקר ויש לו שתי שאלות, הראשונה זה איך להינות והשאלה השנייה למה העולם קיים. עכשיו יש לו שלוש אפשרויות לשאול, אפשרות אחת לשאול רק איך אני יכול להינות? אפשרות שנייה לשאול למה העולם קיים? ואפשרות שלישית לשאול חצי חצי, עכשיו לפני שאתה מתחיל לשאול את השאלות תשאל מה אני צריך לשאול, כי אם אתה צריך לשאול רק שאלה אחת ואתה מבזבז משאבים לשאול את החצי השני, אז אתה לא תמצא את התשובה.

אני טוען שאדם כדי שהוא יקבל תשובה עליו באמת לשאול את השאלה, כדי לקבל משהו אתה באמת צריך לרצות אותו, לשאול פירושו לרצות לקבל תשובה. אבל אם אתה אומר אני מאוד רוצה לדעת למה העולם קיים, אבל אני גם רוצה שיסדרו לי משהו, אז אתה לא באמת רוצה, אתה רוצה, אבל רוצה עוד משהו, אז אל תתפלא שאתה לא מקבל. זה דבר גדול המציאות הזאת, וזאת מתנה גדולה להבין את המציאות אבל אתה חייב באמת לרצות, זה התנאי. אתה לא יכול להגיד אני גם רוצה לרצות אותה וגם חשוב לי מה קורה. זה לא עובד.

עכשיו האם את מכירה אדם אחד בעולם שבאמת כל כולו רצה להבין ולא הבין? את לא מכירה, את גם לא יכולה לדעת, אבל על עצמך.

שאלה: אני יודע.

אליעד: אתה לא יודע אם הוא יודע את התשובה או לא, מאיפה אתה יודע?

שאלה: אתה

אליעד: ידעתי שתגיד אתה, אבל אתה לא יכול לדעת אם אני יודע, אולי אני לא יודע, אתה יכול להאמין לי שרציתי מאוד, אבל אתה לא יכול לדעת שאני יודע, אתה יודע מה אני יודע? אולי אני לא יודע.

שאלה: זה למעשה לא משנה לי

אליעד: אתה צריך לבדוק מנקודת המבט שלך, כל זמן שלא נתת מאה אחוז אתה לא יודע אם זה עובד או לא. הרבה אנשים אומרים לי שהשיטה שלי לא עובדת, אבל השיטה שלי היא שיטת המאה אחוז, לכן אני כותב מאה אחוז הצלחה, אבל זה רק עובד במאה אחוז

שאלה: מאה אחוז נתינה.

אליעד: אני לא יודע

שאלה: מאה אחוז רצון.

אליעד: אני אומר משהו אחר, השיטה שלי היא הדברים המוחלטים, הדברים שפעם עובדים ופעם לא עובדים יש הרבה כאלה, יש הרבה מורים רוחניים שפעם זה עובד ופעם לא עובד, פעם זה טוב ופעם רע, אני עובד במושגים מוחלטים, תיתן מאה אחוז תקבל מאה אחוז, עכשיו אם לא נתת מאה אחוז בכלל עוד לא התחלת את מה שאני הצעתי.

זה כמו אדם שקודח בקיר, אבל הוא צריך מקדח מסוים, ועד שהוא לא ישתמש במקדח הזה, הוא יכול להגיד שהוא קודח, אבל הוא לא קודח עם המקדח הנכון, המקדח הנכון הוא המקדח של המוחלטות, הנחישות.

אין אדם אחד בעולם שיכול להגיד שהוא בנחישות רצה משהו ולא קיבל אותו. באמת רצה, וכל כולו רצה, ולא רצה שום דבר אחר, ולא קבל אותו. אין דבר כזה. אם אתה כל כולך תרצה, המציאות תתהפך למה שתרצה. ולכן אם אדם אומר ניסיתי ולא הצלחתי זה אומר שניסית אבל לא בצורה הנכונה, זה כמו ניסית לקדוח בקיר במקדח הלא נכון, אתה צריך מקדח מסוג מסוים שהיא אפשר לזייף אותו, היא אפשר להשתמש בשלושה מקדחים שונים, יש מקדח מאוד ספציפי שקוראים לו אמת, תרצה באמת, תקבל. אתה רוצה לקבל משהו, אתה צריך לרצות אותו באמת, אין אפשרות להגיד אבל רציתי, אבל זה לא באמת.

שאלה: אז זה קשור לרצון?

אליעד: נכון.

שאלה: אז אם הרצון לא בשליטתי אז קצת נדפקתי.

אליעד: נכון, נדפקת קצת הרבה, אבל את מהצד שלך, זה שיש לך ספק את חייבת לבדוק את זה. יכול להיות שזה לא בשליטתך אבל את חייבת לבדוק את זה.

שאלה: ככול שסובלים יותר אז מוכנים ללכת יותר חזק.

אליעד: נכון, כי אין להם אלטרנטיבה אחרת.

אבל האם את הבנת את הנקודה. המקדח קוראים לו אמת, ואמת זה הדבר היחיד שאי אפשר לזייף אותו. אתה לא יכול להגיד, מאוד רציתי, אין מאוד, יש רציתי וקבלתי, אין מאוד רציתי, כמו שאמרת מקודם ככול שאתה יותר, זה לא כך או שאתה מבין או לא מבין.

שאלה: אבל יש הבנה חלקית, אתה אמרת לי.

אליעד: חלקי, זה עדיין לא שם.

שאלה: אולי הדבר שיוצר את הדבר שיוצר את הדבר שיוצר את הדבר לא רוצה שנדע.

אליעד: את מהצד שלך יש לך ספק אז את חייבת לבדוק. תראי מהצד שאין לך בחירה לא היית שואלת את השאלה, אם היית יודעת שאין לך בחירה לא היית שואלת אותי שאלה כי זה לא משנה מה אני אגיד, בכל מקרה את עושה את מה שרוצים שתעשי.

אבל את שאלת אותי שאלה, נכון? אם באמת היית חווה שכול מה שאת עושה זה מה שרוצים שאת תעשי, אז למה את שואלת בכלל? הרי זה לא משנה מה אני אגיד לך, הרי מישהו מחליט מחר מה תעשי, אז מה אכפת לך מה אני אומר. מישהו מחליט בכל רגע מה תעשי, מה זה משנה מה אמרתי ומה לא אמרתי, מה למדת או מה עשית, או מה תלמדי, בשביל מה ללמוד? הרי מישהו מחליט מה יקרה.

שאלה: השאלה אם זה נכון?

אליעד: בגלל שיש לך ספק, ובגלל זה את שואלת אותי, אז אני עונה לך שאם את רוצה לדעת בוודאות את חייבת לרצות באמת, זה התנאי, חברים אני מתנצל, מי שאשם במחדל זה כל אחד ואחד מכם, כי אלוהים החליט שאלה החוקים. החוקיות של המשחק אומרת, תרצה באמת תקבל את האמת, לא תרצה באמת לא תקבל אותה. אין מה לעשות, רבי נחמן אמר, יש אור אין סוף שהוא כל כך גדול שאתה לא יכול לקבל ממנו חלק, או שאתה מקבל אותו או שאתה לא מקבל אותו, או שהבנת או שלא הבנת, אי אפשר להבין חלקית, ואתה צריך כל כולך לרצות אותו, אם אתה באמת רוצה אותו אתה מקבל אותו.

שאלה: אומרים שדרך הרצון תוכל להגדיל את הכלי.

אליעד: למה המילה הגדלה לא נכונה כי זה לא פונקציה של הגדלה, זה לא הגדלת הכלי, זה ביטול הכלי, כי אם אתה רוצה בגודל מסוים, אז אתה לא מספיק רוצה, אתה צריך לרצות ללא כלי, לרצות עד הסוף לבטל את הכלי. שלא יהיה כלי של רצון, שתרצה רק דבר אחד.

אם כל הרצון שלך יהיה ממוקד רק על דבר אחד, אתה תקבל אותו.

שאלה: רציתי לספר משהו מצחיק, הייתי בבית מלון והיה לי זרם ברגליים שדגדג לי מאוד, לא יכולתי שנייה לשאת זאת, אמרתי אם רוצים להוציא ממני מידע שיעשו לי את זה, ואז אמרתי אני חייב לעשות ניסוי, התרכזתי ואמרתי אני לא רוצה להרגיש את זה, התהפך העולם אני לא רוצה להרגיש זאת, ופתאום הפסקתי להרגיש, מדהים, החלטתי וניתקתי את ההרגשה.

אליעד: אבל זה לא נכון, זה משהו אחר, אם נגיד משהו מדגדג לך בכפות הרגליים, ותוך כדי משהו צובט אותך ממש, אתה לא תרגיש את כפות הרגליים.

שאלה: נכון, אבל זה משהו אחר.

אליעד: זה לא משהו אחר, זה תלוי היכן המחשבה שלך נמצאת, אתה פשוט צריך לחשוב על דבר אחר

שאלה: אבל כאן הוא ביטל את המחשבה.

אליעד: הוא היה עדיין בעימות, אם יכאב לי או לא.

את הבנת את התשובה? את יודעת מה השאלה? תסבירי.

שאלה: מה שאמרת הוא שאם באמת יש לי רצון להבין את משמעות העולם למה הוא קיים, אני צריכה מספיק לשאול את זה ולרצות את זה.

אליעד: המילה מספיק לא נכונה, אנחנו מדברים במושגים מוחלטים, מה האמת? מספיק זה כמותי.

שאלה: אני צריכה באמת לשאול ואז אקבל את התשובה.

אליעד: אם תרצי באמת תקבלי.

שאלה: מה העניין שנאמר גם אם האדם לא ירצה אני אגרום לו לרצות?

אליעד: אני יכול לגרום לאדם לרצות

שאלה: להגדיל לאדם את הרצון?

אליעד: משהו כזה. העניין הוא איך לשלוט ברצון של האדם, יש משהו ששולט ברצון של האדם, מה שולט ברצון? מה אחראי על הרצון, השכל והידיעה, הידיעה יוצרת את הרצון, אתה רוצה לפי הידיעה, אם אתה יודע שזה טוב וזה רע, אז תרצה את זה ולא את זה, הבנת? זאת אומרת שיש מנגנון ששולט ברצון, אם אני גורם לך לדעת שזה טוב וזה רע אז אתה ממילא תרצה את זה, אתה לא יכול להתנגד לי.

על ידי הידיעה, על ידי ההבנה, האדם אומר אין לי מספיק רצון, אני מבין אבל לא מספיק רוצה את זה, מה לעשות? אם תבין זה יכפה את רצונך, לכן אני אומר רק תבין. אם באמת תבין הרצון שלך ינעל. אין אפשרות לברוח, זה כמו מנגנון שאין אפשרות להתחמק ממנו. ההבנה היא הדבר החזק ביותר, יותר חזק מהרצון. הרצון הוא תוצאה של הבנה. ואם האדם אומר אני מבין שאני צריך לרצות אבל אין לי מספיק רצון, הבנתי מה שאמרת אבל אין לי מספיק רצון, מה לעשות? עזוב אותך מהרצון, תנסה להבין את מה שאמרתי. תבין את השכל של הדבר, אם תבין שזה באמת ככה אז אתה באמת תרצה את זה. אם היית מבינה במאה אחוז שהאושר שלך נמצא שם וכדי להגיע לשם עליך במאה אחוז לרצות אותו, אז היית רוצה אותו במאה אחוז וגם היית מקבלת. אבל את אומרת אני מבינה את מה שהוא אומר אבל זה אולי לא בדיוק, אולי יש דרך קיצור, אולי אני לא צריכה מאה אחוז, אולי זה לא מחויב? אז הספקות הורסים לך את הרצון, אבל אם היית מבינה שכדי להיות מאושרת עליך לעשות X דברים היית עושה את זה.

לכן למשל הורה שיש לו בעיה עם הילדים, והילד לא מקשיב לו, מה היא הדרך, תתעסק עם ההבנה של הילד, אם הילד יבין הוא יתנהג בהתאם, אם הוא לא יבין לא יעזור לך שום דבר

זה הכל עניין של הבנה, ההבנה היא האחראית לרצון, כדי שהאדם יסבול הוא צריך לא להבין, לכן האדם סובל. ההבנה והידיעה היא הדבר העליון.

על ידי זה שאתה משתמש ברצון הקיים כדי להבין את מה שאתה יכול, זה בונה לך את הרצון הנוסף. מה הבנת?

שאלה: שההבנה היא החזקה ביותר, והתוצאה של ההבנה זה הרצון, ואמרת שעצם זה שאנחנו מפרידים בין טוב לרע, פה פספסתי משהו.

אליעד: לאדם יש הבנה חסרה, הוא לא מבין למה זה קורה וזה קורה, ואז הוא אומר זה טוב וזה רע, זה בגלל שהוא לא מבין, הבנה שגויה מביאה רצון שגוי

שאלה: ההבנה קודמת לרצון?

אליעד: רגש רע נוצר בגלל שהרצון שלו לא תקין, יש לו בעיה כי הוא לא רוצה את המציאות, למה הרצון שלך רע? מה זה רצון רע? רצון רע פירושו שאתה לא רוצה את המציאות. להרגיש רע זה לא לרצות את המציאות, מאיפה נוצר רצון רע? כשאתה לא מבין את המציאות או מבין אותה בצורה שגויה, למשל אתה חושב אולי זה הכל סיבתי ואולי זה הכל אקראי, כאשר את מבין את המציאות בצורה רעה נוצרים לך רצונות רעים ותחושות רעות. תבין את המציאות בצורה טובה יהיו לך רצונות טובים ותחושות טובות.

שאלה: השאלה שלי מה קדם הרצון להבנה או ההבנה לרצון? האם יש הבנה ללא רצון

אליעד: כן, אבל השאלה מה זה נקרא רצון, זה תמיד הולך ביחד, ההבנה והרצון תמיד ביחד, אתה שואל מי אחראי למה שהוא מבין, למשל ההבנה אחראית לרצון אבל מי אחראי שתבין, אתה יכול להגיד הרצון אחראי למה שאני אבין

שאלה: ברגע שאתה אומר שהרצון הוא תוצר של הבנה, האם זה כמו המקום והזמן?

אליעד: זה בו זמנית, כל הזמן יש לך רצון והבנה, והבנה לפי הרצון. אתה תמיד קיים, תמיד מבין, ותמיד רוצה.

ובנימה אופטימית זו נמשיך בפעם הבאה.
שאלות להתבוננות בעבודה מראה אין לך בחירה אופטימיות החזק ביותר תהליך לא רוצה אני מאוד האם יש להשיג אקראי אקראי או סיבתי אקראיות בחירה בחירה חופשית בחירת הרצון הבנה החיים הרצון הרצון החופשי חופש חופש הרצון חופש רצון חיים חיפוש עצמי מהות החיים מטרת החיים משמעות משמעות החיים סיבתי או אקראי סיבתיות רצון רצון חופשי תכלית החיים
האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון
האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון
... אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון האם המחשבה כנראה אכשל היא נכונה או לא נכונה? אליעד כהן דן בשאלה חשובה שנוגעת ... המחשבה הזאת נכונה. הוא מסביר שהדבר תלוי בשאלה האם ההצלחה היא סיבתית או אקראית: אם ההצלחה היא אקראית, אין משמעות לכישלונות קודמים. לדוגמה, אם אדם מילא לוטו אלפי פעמים ולא זכה, בפעם הבאה הסיכוי שלו ... (כל זריקה מחדש היא אירוע חדש לחלוטין). המסקנה שאליעד מסביר היא שבמערכות אקראיות התוצאה אינה תלויה במה שהיה קודם. האם ניסיונות חוזרים משפרים או פוגעים בסיכוי להצליח? אליעד מביא ... מחדש. הוא מדגיש שוב ושוב את הצורך לבדוק לעומק האם הכישלון הוא סיבתי או אקראי: במקרה של הצלחה אקראית, אין שום משמעות לניסיונות קודמים. במקרה סיבתי, יש לבדוק האם הגורמים שגרמו לכישלון עדיין קיימים או השתנו. הוא מסביר את החשיבות של הבנת הגורמים הסיבתיים והאקראיים, ומדגיש כי לא מספיק להניח שהמצב הוא סיבתי או אקראי, אלא צריך באמת לבדוק זאת לעומק. האם צריך להמשיך לנסות גם כשזה נראה חסר סיכוי? אליעד מסביר כי הרבה ... קורה? כי הם לא ניתחו נכון את הסיטואציה ולא זיהו אם מדובר במצב סיבתי או אקראי, ואם הסיבות השתנו או לא. אם אדם נכשל פעמים רבות ועדיין חושב לנסות שוב, עליו לבדוק האם הכישלון שלו סיבתי או אקראי. אם הסיבה סיבתית והסיבות לא השתנו - אין טעם לנסות שוב. אם הסיבות השתנו, יש טעם לנסות שוב, כי כעת יש אפשרות להצליח. אם ההצלחה אקראית לחלוטין, כמו הגרלה, אז הכישלון בעבר לא משפיע על הסיכויים בעתיד. דוגמת משה והסלע: סיבתי או אקראי? אליעד נותן דוגמה נוספת: משה הכה בסלע, האם יציאת המים היא סיבתית או אקראית?. אם זה תלוי בנס, אז זה תלוי ברצון האל. אם הרצון האלוהי תלוי בתפילה, אז הפעולה שלך משפיעה, כלומר, יש גם גורם סיבתי וגם אקראי. אם אין לך השפעה על רצון האל - אז זה חסר משמעות להמשיך לנסות. איך להעריך אם כדאי להמשיך לנסות? אליעד מסכם ומסביר כי כל אדם צריך: קודם כל להבחין בין הצלחה אקראית לבין הצלחה סיבתית. אם המצב סיבתי - לבדוק לעומק את הסיבות שהביאו לכישלון עד כה, ואם הגורמים השתנו או לא. אם הגורמים השתנו - לנסות שוב. אם לא - חבל על הזמן. אם המצב אקראי - אין שום משמעות למה שהיה עד עכשיו, ולכן אפשר לנסות שוב בלי קשר לעבר. הוא מדגיש שאנשים טועים בהערכות ... הניתוח המדויק של סיבות הכישלון או ההצלחה, או לא מזהים נכון את הרכיבים האקראיים והסיבתיים, וזה מה שמוביל אותם לטעות בתחזיות שלהם. אליעד מסיים עם ההבנה שכל אדם צריך קודם כל לשאול את עצמו האם ההצלחה או הכישלון שהוא חווה הם סיבתיים או אקראיים, ומשם להחליט האם יש טעם לנסות שוב או לא. איך להתמודד עם פחד מכישלון? האם הכישלון שלי אקראי או סיבתי? האם יש טעם לנסות שוב אחרי כישלון? למה אני נכשל כל הזמן? האם הכישלון שלי הוא באשמתי? עכשיו ... הבאה אני אכשל או שזה כמו הטלת קובייה שכאילו יכול להיות שהיה לי עכשיו אקראית מזל מאוד רע. אליעד: יפה עכשיו רגע קודם כל השאלה לא הייתה האם זה מחויב שהוא יכשל השאלה אם באמת יש ... אומר זה שנכשלתי אם אני אנצח או לא זה לא תלוי בכמה ניסיתי זה תלוי במשהו אקראי בכלל יש קובייה זורקים אני יכול להצליח זאת אומרת ההצלחה היא לא תלויה בפעולות שלך ההצלחה היא אקראית נכון, זאת אומרת שיכול להיות מצב. ש: אלא אם כן במאה אחוז אתה בטוח שהדבר שאתה רוצה להשיג איננו במאה ... כן או לא תשובה תלוי בנסיבות, זאת אומרת אם מדובר על דבר שההצלחה שלך היא אקראית אין שום קשר למה שניסית קודם לא רק שאין קשר במובן מסוים אפילו אם עד היום נכשלת זה אפילו מגדיל את ... יותר ויש פרספקטיבה שאומרת אין לזה שום משמעות. ש: אבל אתה מדבר על מערכת אקראית עד עכשיו. אליעד: נכון ולכן התשובה שאתה היית צריך לתת היא תלוי כשהוא שואל אם ניסיתי עד היום ולא ... שאומרת כנראה שאני אכשל בעתיד האם היא נכונה או לא תשובה אם ההצלחה היא אקראית אז אין משמעות לזה שנכשלת עד היום אם ההצלחה היא סיבתית אז תלוי אם הנסיבות נשארו אותו דבר אם הנסיבות ... הנסיבות השתנו אבל זה לא נכון קודם כל הוא היה צריך להגיד האם זה סיבתי או אקראי מה הוא הניח הוא הניח שזה סיבתי ואם זה אקראי מה אכפת לי אם עשית שיעורי בית, כשאתה נתת תשובה אתה נתת תשובה אתה היית צריך לעשות קודם כל חלוקה סיבתי ואקראי אתה דילגת על זה אתה הלכת לרובריקה של הסיבתי לא על האקראי נכון. ש: זה כן אבל בהמשך אמרתי. אליעד: רגע חכה קודם כל אתה היית צריך לחלק את זה קודם כל לסיבתי ואקראי החלוקה הראשונה היא סיבתי ו
אסטרטגיה רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית
אסטרטגיה רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית
... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי ... עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם ... או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר ... מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג שתי אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים : גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות . כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. ... אבל הסיכון כאן הוא שהגישה הרציונלית עצמה עשויה לשכנע אותנו שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם ... שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי ... שאליעד מציע לבסוף היא שילוב בין שני התהליכים: מצד אחד, להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי ... אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, ... הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי ...
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים מה ההבדל בין גורל לבין אקראיות? אליעד כהן פותח את הנושא בשאלה בסיסית לגבי ההבדל בין שני מושגים שנראים לעיתים חופפים: גורל ואקראיות. לדבריו, קיימות גישות שונות לנושא - יש אנשים שטוענים שהכל נקבע מראש על ידי הגורל, ויש כאלה שמאמינים שהכל הוא מקרי לחלוטין ללא סיבה. לדעת אליעד, יש כאן הבחנה חשובה: מקרה מוגדר ... והוא תלוי בתפיסה האישית של האדם. כלומר, ניתן לומר שהגורל הוא אירוע עם סיבה או ללא סיבה, הכל תלוי כיצד מתבוננים על הנושא. האם אפשרי דבר שהוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שהמילה מקרה יכולה לשמש בשלוש דרכים שונות: לתאר דבר סיבתי, לתאר דבר אקראי, או לתאר מצב שיכול להיות גם סיבתי וגם אקראי. לפי הגדרתו, מקרה במובן הפשוט ביותר הוא תמיד משהו אקראי לחלוטין, כלומר, דבר שאין לו סיבה בכלל, שאינו קשור לאירועים קודמים ולא משפיע על אירועים עתידיים. דוגמה לכך היא מצב שבו אדם מקבל משכורת בלי קשר לעבודה שעשה לפני כן. אם אין שום קשר בין הכסף שקיבל לבין העבודה שלו, הרי שזה אקראי. לעומת זאת, סיבתיות משמעותה שיש סיבה לכל דבר שמתרחש, וכל תוצאה היא בהכרח תוצר של אירוע קודם. מה ההבדל בין אינסוף יחסי לאינסוף מוחלט? אליעד מביא דוגמה מהעולם המתמטי כדי להסביר את מושג הסיבתיות והאקראיות: הוא מציג את השאלה כמה מספרים קיימים, ומסביר שיש אינסוף מספרים חיוביים ואינסוף מספרים שליליים. הוא מכנה את זה אינסוף יחסי - מכיוון שמבחינת כל מספר שתבחר, תמיד יש עוד מספרים לפניו ואחריו. זהו אינסוף יחסי כי הוא תלוי בנקודת ההתייחסות שלנו. הדוגמה הזו מדגימה שהשאלה אם משהו הוא סיבתי או אקראי יכולה גם היא להיות תלויה בפרספקטיבה, ואין בהכרח תשובה חד - משמעית. האם יכולה להיות סיבתיות בלי התחלה? אליעד מציג את הנושא של סיבתיות אינסופית, ומסביר שאם לכל דבר יש סיבה, נגיע ... מכאן הוא טוען שגם מושג הסיבתיות בסופו של דבר נתקל בפרדוקס - אם יש סיבה לכל דבר, תמיד ניתן לשאול מה הסיבה לסיבה עצמה, וכך מגיעים ללופ אינסופי. מהו אקראי מוחלט ומהי סיבתיות מוחלטת? אליעד מציג שני קצוות נוספים של המושגים: אקראי מוחלט הוא מצב שבו דבר מתרחש בלי שום סיבה קודמת ובלי שום קשר למה שיקרה אחריו. לעומתו, סיבתיות מוחלטת היא מצב שבו כל דבר קורה בהכרח, באופן שאין אפשרות שהוא לא יתרחש, ואין דבר שיכול להשפיע עליו או למנוע אותו. כאן הוא מדגיש שההבדל העיקרי בין שני המצבים הוא שהאקראי מוחלט לא מחויב כלל, והסיבתי מוחלט הוא לגמרי מחויב ואי אפשר שלא יתרחש. האם קיומה של סיבה ראשונה אפשרי? אליעד עוסק בשאלה הפילוסופית של קיום הסיבה הראשונה. לדבריו, אם הסיבה הראשונה היא מחויבת, זה אומר שיש משהו שקדם לה, ולכן היא לא יכולה להיות ראשונה באמת. אם היא לא מחויבת, אז היא אקראית. התוצאה היא שאין באמת דרך להגדיר סיבה ראשונה ללא בעיות לוגיות, כי או שהיא לא באמת ראשונה, או שהיא חייבת להיות אקראית לחלוטין. האם כל המציאות היא סיבתית או אקראית? לסיכום אליעד טוען, שהניסיון האנושי לחלק את העולם לסיבתיות ואקראיות הוא בעצמו מוגבל ושרירותי. בפועל, מה שאנו מכנים סיבתי או אקראי תלוי אך ורק ברמת ההבנה והידע שלנו. משהו שנראה לנו סיבתי, הוא פשוט דבר שהצלחנו להבין את הסיבה שלו, ומשהו שנראה לנו אקראי הוא דבר שהסיבה שלו נסתרת מאיתנו. אליעד מדגיש שבפרקטיקה, האדם נמצא תמיד במצב של חיסרון - אם הוא חושב שהמציאות סיבתית לחלוטין, הוא מאבד תחושת שליטה על חייו, כי הכל כבר נקבע מראש. אם הוא חושב שהכל אקראי לחלוטין, הוא מאבד את תחושת המשמעות והיציבות בחיים. לפיכך, בין אם נאמין שהמציאות סיבתית או אקראית - בכל מקרה נישאר תמיד עם תחושת חוסר שלמות וחוסר הבנה מלאה של המציאות. האם הכל נקבע מראש? מהי אקראיות מוחלטת? האם יש סיבה לכל דבר? מה ההבדל בין גורל למזל? האם קיימת בחירה חופשית? האם יש אינסוף מספרים? ...
התאמה זוגית, למצוא את האחד, איך בוחרים בן זוג? איך לדעת מי מתאים לך? האם מישהו מתאים לי? התאהבות בלי סיבה, קליק ראשוני, קשה למצוא זוגיות, קשה למצוא אהבה, איך מתאהבים? למה אוהבים? מציאת זוגיות
התאמה זוגית, למצוא את האחד, איך בוחרים בן זוג? איך לדעת מי מתאים לך? האם מישהו מתאים לי? התאהבות בלי סיבה, קליק ראשוני, קשה למצוא זוגיות, קשה למצוא אהבה, איך מתאהבים? למה אוהבים? מציאת זוגיות
... בכל העולם שמתאים לך, אלא במובן שכל אדם יכול להיחשב כהאחד אם אתה מחליט שהוא מתאים לך. זהו עניין של החלטה ואקראיות במוח, ולא רק של רשימה סיבתית של תכונות רצויות. לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר להחליט שאתה אוהב אפילו את סדאם חוסיין, אם ... שהאהבה והתאמה זוגית אינן באמת מוגבלות על ידי רשימה אובייקטיבית של תנאים. האם התאמה זוגית היא עניין סיבתי או אקראי? לפי אליעד כהן, התאמה זוגית מורכבת משני היבטים מרכזיים: היבט סיבתי: שבו אדם מחפש תכונות מסוימות אצל בן הזוג, למשל גובה מסוים, יופי, או אופי מיוחד. היבט אקראי: שזה משהו שמתרחש ללא סיבה ברורה, פשוט כי ככה יצא. למשל, אדם יכול לאהוב שמלה בלי באמת לדעת למה דווקא השמלה הזאת מושכת אותו, וזה מוכיח שיש רכיב אקראי בהעדפות שלנו. בסופו של דבר, הוא מסביר שההעדפות שלנו אמנם נראות סיבתיות (יש להן הסבר), אבל אם נחקור לעומק, נגלה שהן מבוססות על החלטה אקראית ראשונית. כיצד המודעות לכך שהכל אקראי יכולה לעזור לנו בחיים? אליעד מסביר שאם תבין שכל החלטה בחיים, בין אם מדובר בבחירת בן זוג, עבודה או בית, היא בסופו של דבר אקראית, זה יעזור לך להפסיק לחפש את השלמות הבלתי אפשרית. במקום זאת, תוכל להחליט לקבל את מה שיש לך ולהיות מרוצה מזה. יחד עם זאת, הוא מדגיש שאם תיקח את הגישה האקראית עד הקצה, גם לא יהיה טעם לחפש או להעדיף דבר על דבר, כי אז תוכל להיות מרוצה מכל דבר שהוא. האם אפשר לשלוט באהבה ובשנאה? ... שטיפת מוח, אלא מודעות עצמית גבוהה. הוא מסיים בהבהרה שצריך להבין שכל אהבה או רצון הם תמיד שילוב של סיבתיות ואקראיות, ולכן לא צריך לחפש כל הזמן את הסיבות מדוע אתה רוצה דבר מסוים, כי בסוף תמיד יש גם חלק אקראי שאין לו סיבה הגיונית. איך לדעת מי מתאים לי? מהי אהבה ללא תנאים? האם קיים דבר כזה האחד? האם רגשות הם אקראיים או סיבתיים? האם אפשר לשלוט ברגשות? איך להתגבר על אהבה נכזבת? מה ההבדל בין אהבה לשטיפת מוח? עכשיו נושא של התאמה ... לך טוב, עכשיו מה גורם לכך שמשהו יעשה לך טוב האם זה שהוא ממלא את רצונך או שיש פה עוד רכיב התשובה היא שזה גם אקראי נגיד שאת רואה שמלה ואת אוהבת את השמלה ונשאל אותך למה את אוהבת את השמלה ואז את תתני סיבה כי ככה וככה יש סיבה למה את ... את השמלה. על פניו זה נשמע סיבתי אבל מה אמרנו קודם שאם אנחנו נחקור את זה לעומק אנחנו נגלה שיש פה גם רכיב אקראי כי אם אנחנו נחקור ולמה את אוהבת דווקא את הצבע הזה ולמה את רוצה דווקא את זה ולמה זה דווקא זה בסוף התשובה תהיה ככה זה לא ... ככה זה ממילא זה אומר שתיאורטית גם יכול דווקא לאהוב את השני והיה לך הגיוני למה את אוהבת את השני אבל זה גם אקראי , יפה וזה בעצם אומר שכשאת מוצאת מישהו שמתאים לך יש פה גם תהליך סיבתי אם הוא מתאים לי בגלל זה ובגלל זה אבל זה גם אקראי כי באותה מידה יכולת להגיד לא אני רוצה דברים אחרים יכולת להגיד לא אני לא רוצה אני כן רוצה לא רוצה. ולכן זה עובד ככה מהצד ... הסיבות שאתה מחפש כמות התנאים שאתה מחפש בבן או בת הזוג בזה זה תלוי ומההיבט הזה זה קשה אבל יש גם את ההיבט שזה אקראי בכלל ובהיבט של האקראי אתה יכול להחליט זה מה שאני, תיקחי מישהו תגידי אוקי עכשיו אני החלטתי לאהוב אותו וכל התכונות הרעות שלו אני אמצא את הטוב ... מאחר שאפשרי לאהוב כל דבר לכן הזה זה מאוד קל למצוא אהבה זה מאוד קל למצוא מישהו שמתאים לך כי ההתאמה היא גם אקראית אקראית זה כמו להגיד אתה לא באמת צריך משהו מסוים כל דבר יכול להתאים לך. אז אני אומר עוד פעם כשבן אדם יש משהו ... בסיבות מהצד תראה זה מאוד קשה כי יש פה רשימה ארוכה של תנאים. אבל נחקור יותר לעומק אנחנו נגלה שכל הסיבות הם אקראיות כאילו כי הסיבה לא מחייבת את התוצאה הסיבה גם עצמה לא מחויבת זה שאת רוצה גבר שנגיד יהיה חזק נניח יכולת גם לרצות גבר חלש יכולת גם להגיד כאילו באותה מידה יכולת לרצות את ההפך בסוף זה גם היה אקראי בסוף זה שאת רוצה מישהו זה גם בגלל שהוא מתאים לך אבל זה גם בגלל שאת פשוט רוצה אותו בלי סיבה כי את פשוט רוצה אותו אין סיבה ובגלל שיש פה גם את הרכיב של האקראיות לכן זה מאוד קל למצוא אהבה כי אתה תמיד יכול לעשות פוס זה מה אני רוצה וזהו. ש: האקראיות היא בקליל כי אפשר להגיד שזה גם כאילו קליק האקראיות הזאת? אליעד: כן. ש: זה קליל כזה שאתה לא ברור לך למה. אליעד: נכון עכשיו מה האמת שכל פעם כשיש קליק שלא ברור לך למה אפשר למצוא למה אפשר למצוא את הסיבות אבל מצד שני גם כשאין קליק וברור לך למה גם כשברור לך למה זה גם אקראי. עכשיו נגיד שאת מחפשת מישהו שיתאים לך אוקי שהבן זוג שלך יתאים לך עכשיו אם את בתוך תוכך יודעת שבסופו של דבר כל אחד יכול ... כשאתה מחפש עבודה שמתאימה לך כשאתה מחפש בית כשאתה מחפש משהו תהיה מודע לזה שבסוף גם אחרי שזה יתאים לך זה יהיה אקראי אם אתה לא מודע לזה אז אתה תמיד ממשיך לחפש את הדבר המושלם הרבה פעמים את האחד את האחת אבל יש את הרכיב שזה אקראי, מאחר שזה אקראי עכשיו אם אתה תגיד טוב זה אקראי סבבה אז אני אגור ברחוב אני אקנה את הרכב הראשון ומה האמת שאתה יכול לקנות את הרכב הראשון ולהיות מרוצה ממנו זאת באמת האמת אבל אז אתה משחק משחק אבל בסוף הבחירה היא אקראית כאילו אל תצפה בהכרח שיקרה איזה משהו שיגיד לך זה הדבר. לא תמיד בהכרח יש את הדבר הזה אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן אקראי צריך אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן
רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת ... לתחושות בטן או לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות ... הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים ... ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים ... אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע ... האם יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את הרצון הראשון? האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים ... אחר כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על ... בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים ... או שאין, אבל לא נוכיח עכשיו. בא נזרום על שלוש האפשרויות, אם אין משמעות מבחינה אובייקטיבית, אם הכל אקראי, אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי? אז אין שום טעם לבדוק. לא רק שאין טעם לבדוק, אלא שאם אתה בודק אתה דופק את עצמך, כי אתה משקר את עצמך, אתה מיחס משמעות לדברים לא משמעותיים. אתה חי במציאות אקראית ומייחס לה פרשנויות שהם מיותרות. עכשיו אם לכל דבר בעולם יש ... משמעות. אם לאירועים אין משמעות, האם יש משמעות לתחושה? שאלה: לא אליעד: אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי של אירועים שמתרחשים באנדרלמוסיה מוחלטת, האם יש משמעות לתחושה חזקה? שאלה: לא, כי התחושה היא גם סתם אירוע אקראי. אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק ... אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, ... יש לי תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן שכל אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר יש שכל וצריך לבדוק הכל, בלי קשר לתחושה. אלא מה יכול להיות שיש דבר אקראי ויש דבר שיש לו שכל, עכשיו איך נדע? מאוד יכול להיות שיש לך תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ויכול להיות שמהצד השני ... כי היא לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי? אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ... אז לא צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת? שאלה: הבנתי שאם הכל אקראי, אז גם התחושה החזקה היא אקראית ואין פה שאלה בכלל. אליעד: וגם אם את בודקת זה אקראי ואם את לא בודקת זה אקראי, בהנחה שזה אקראי. שאלה: אם לכל דבר יש סיבה, אז התחושה החזקה היא כמו תחושה ... הרי אותו כוח שמביא את החייזרים הוא זה שעושה שיהיה פה קימוט בספה. שאלה: כי הספה הם חושבים שזה אקראי והחייזרים מכוון. אליעד: אבל זה לא נכון, כי זה אותו כוח אחד, ... בטן האם היא מכווננת לדברים שצריך לבדוק? אולי תחושת הבטן מקולקלת ולא צריך לבדוק את זה. שאלה: אז זה אקראי? אליעד: נכון. ולכן במקום לבדוק מה זה אומר לי, צריך לבדוק האם ...
שכנוע אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע?
שכנוע אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע?
... אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו ... מסביר את המנגנונים הבסיסיים של שכנוע ואיך ניתן להשפיע על אדם לשנות את דעתו או התנהגותו. על פי אליעד, כל מחשבה או פעולה של האדם נוצרת משילוב של שני מנגנונים - סיבתי ואקראי. מצד אחד, קיימת סיבה הגיונית וברורה שבגללה האדם חושב או מתנהג כפי שהוא מתנהג. מצד שני, תמיד קיים מרכיב אקראי לחלוטין שמביא את האדם לחשוב ולפעול ... גם ללא סיבה ברורה. לדוגמה, אדם יכול להגיד שהוא רוצה להתאבד. אם ננסה לשכנע אותו לא לעשות זאת, קיימים שני נתיבים שונים לשכנוע שלו. הראשון הוא נתיב סיבתי, והשני הוא נתיב אקראי . איך פועל השכנוע הסיבתי ומהי חשיבותו? ... במלואן. במקרה זה, השכנוע נעשה על ידי טיעונים נגדיים והסברים לוגיים. עם זאת, אליעד כהן מדגיש שאם האדם אינו מגיב לנתיב השכנוע הסיבתי, קיימת אפשרות שנייה, שהיא נתיב אקראי. האם ניתן לשכנע אדם באמצעות שכנוע אקראי בלבד? אליעד מסביר שהנתיב השני של השכנוע, השכנוע האקראי, אינו מצריך היגיון או נימוק ברור. כאן המטרה היא לחזור שוב ושוב על אותו המסר בדיוק, ללא שינוי, גם אם אין טיעון הגיוני או הוכחה מאחוריו. הוא טוען שהשפעה זו מבוססת על מרכיב אקראי שקיים בכל אדם - לפעמים אדם ישתכנע ... על המשפט החיים טובים, מבלי לנסות אפילו להוכיח זאת. למרות שאין לנו דרך להוכיח שהחיים טובים יותר מרעים, ההיגיון כאן הוא שאם חוזרים על המסר מספיק פעמים, ייתכן שהמרכיב האקראי במוחו של האדם יגרום לו להשתכנע שהחיים אכן טובים. מהי המשמעות של לחזור על אותו מסר בשכנוע אקראי? אליעד מציין שבדרך כלל אנשים מאמינים ... כי כביכול זו פעולה חסרת היגיון. אנשים רגילים לחשוב שאם אמרו משהו והוא לא השפיע, כנראה שהוא כבר לא ישפיע גם בפעמים הבאות. אבל אם מבינים שהשכנוע יכול להתבסס גם על רכיב אקראי ולא רק על סיבות הגיוניות, יש היגיון ... הדבר ומצפה לתוצאה שונה. לפי דעתו, מי שהמציא משפט זה הוא הטיפש, משום שהוא מניח שכל הפעולות הן סיבתיות בלבד, ולא מביא בחשבון שישנן פעולות שמצליחות דווקא בגלל המרכיב האקראי. מכיוון שקיימת האפשרות האקראית, בהחלט ייתכן שדווקא חזרה עקבית על ... במצב של קונפליקט פנימי מתמיד, כי כל פעם שאומרים לו החיים טובים הוא חייב להתמודד מחדש עם הסתירה למחשבה שלו שהחיים רעים בלבד. אליעד מדגיש כי לשני המסלולים (הסיבתי והאקראי) יש מקום חשוב בשכנוע. באופן אידיאלי, אפשר לשלב בין שני המסלולים - בתחילה להשתמש בהיגיון ובטיעונים, ואם זה לא עובד, לעבור לשימוש בשכנוע האקראי על ידי חזרה עקבית על אותו המסר. לסיכום, אליעד כהן טוען ששכנוע מבוסס הן על היגיון סיבתי והן על מרכיבים אקראיים. לכן, כשמנסים לשכנע אדם לשנות דעה או התנהגות, כדאי להפעיל את שני המנגנונים - להתחיל בנימוקים לוגיים, ואם הם לא מצליחים, פשוט לחזור על אותו המסר שוב ושוב עד שמשהו, אפילו באקראי, יגרום לו לשנות את דעתו או את ההחלטה שלו. איך לשכנע אדם לא להתאבד? מהו שכנוע סיבתי? כיצד פועל שכנוע אקראי? האם חזרה על מסרים משכנעת? איך לשנות ...
הדרך אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר?
הדרך אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר?
... אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר? איך ניתן להבין את הדרך אל האושר? ההרצאה עוסקת בנושאים שמלמדים כיצד להגיע לאושר אמיתי. נושא האושר והקשר שלו עם סיבתיות ואקראיות עולה במהלך השיחה. אליעד מסביר שלמרות שהרבה אנשים מתעסקים בחיפוש אחר אושר, התשובה אינה תמיד ברורה, ויש ... הוא להשלים עם הדברים כפי שהם. אושר מגיע כשאנו מפסיקים להתנגד לחיים. מהו האושר האקראי ומהו האושר הסיבתי? ההרצאה נוגעת בהבדל בין אושר סיבתי ואושר אקראי. אושר אקראי מתאר מצבים שבהם אנו מרגישים טוב בגלל משהו שנעשה או קרה במקרה. לעומת זאת, אושר סיבתי קשור לסיבות ברורות ... אליעד מדבר על הדרך בה אנשים רואים את העולם, ולפיה לפעמים מה שנראה כאירוע אקראי, עשוי להיות תוצאה של סדר סיבתי עמוק יותר. האם מדיטציה יכולה לעזור בהשגת אושר? כחלק מההרצאה, מדיטציה עולה ... החיים? שאלה מרכזית שעולה בשיחה היא האם יש לנו שליטה מוחלטת על החיים או האם הכל אקראי. אליעד מסביר כי רוב האנשים מנסים להבין ולהשפיע על כל פרט ופרט בחיים שלהם, אך בסופו של דבר החיים הם סדרה של ... שלנו ולחיות בצורה שמביאה לתוצאה חיובית עבורנו. האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית? חלק נוסף בהרצאה עוסק בשאלה האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית או סיבתית. אליעד מציע שייתכן כי חלק מהפעולות שלנו מתרחשות באופן אקראי, מבלי שנוכל להבין את הסיבה מאחוריהן. הוא טוען שייתכן שחיים עצמם אינם תמיד סיבתיים. כל פעולה, גם אם היא נראית כפעולה סיבתית, יכולה למעשה להיות תוצאה של גורמים אקראיים שלא נוכל תמיד לשלוט בהם. מהי האמת שאנחנו מחפשים? אליעד מסביר את הקשר בין החיפוש אחרי האמת לבין השאלה איך ... איננה בהכרח להבין או לשלוט בכל פרט, אלא למצוא את הדרך להגיע לאושר, בין אם הוא אקראי או סיבתי. מהם האושר הסיבתי והאקראי? איך ניתן להגיע לאושר? האם מדיטציה עוזרת להשגת אושר? האם יש לנו שליטה על החיים? איך להבין את עצמנו טוב יותר? האם כל פעולה שלנו אקראית?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון האנושי - מה קורה כאשר אדם רוצה משהו ... מהי ההשוואה בין סיבתיות בחיים למציאות של סרט מצויר? אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, המציאות היא אחרת ... קשר לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו בעבר, הוא אינו יכול להיות ... הזיכרון הוא לא הוכחה לאמיתות האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא נותן דוגמה של השקעות בבורסה - ... יכולים לנסות לחזות אם מניה תעלה או תרד, והם עשויים להרגיש שיש סיבות לכך שהיא עולה או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען שהמציאות מתנהגת באופן דומה לסרט מצויר: מה שקובע את ... שהסיבה שאנחנו מחפשים חוקיות או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, התשובה האמיתית היא שאי אפשר לדעת בוודאות מראש, ... בפועל, ייתכן שאין קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם הסברים בדיעבד בלבד, ואף פעם אין לנו הוכחה אמיתית לכך שהאירועים הם סיבתיים. אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם? ...
ניתוח תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי
ניתוח תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי
... תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע? אליעד כהן ... וצמא מאוד רוצה מים, אבל הוא לא ימצא מים רק בגלל שהוא רוצה אותם. זאת אומרת שהתודעה אמנם מכוונת את תשומת הלב, אבל לא יוצרת מציאות חדשה באופן ישיר. האם התהליך אקראי או סיבתי? אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים, אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. ... הוא מתחיל לחפש באינטרנט באופן יזום. במקרה הזה, ההתמקדות שלו היא פעולה סיבתית, כלומר, הוא בוחר באופן פעיל למצוא מידע בנושא. מצד שני, יש גם אירועים שנראים אקראיים - למשל, לפתע מופיעה פרסומת או עובר לידו מידע שקשור לרכב, שאותו הוא לא חיפש באופן מכוון. המוח פשוט שם לב אליו יותר בגלל המיקוד המודע שלו. אליעד מסביר שבסופו של דבר אין דבר שהוא באמת אקראי לגמרי או סיבתי לגמרי. כל תופעה כוללת שילוב של תהליכים מודעים וסיבתיים לצד תהליכים תת - מודעים ואקראיים. התודעה משחקת משחק של התמקדות בדברים בהתאם ... בלבד, אלא שהמחשבה יוצרת רק נקודת מיקוד ספציפית בתוך האינסוף הקיים. איך עובד התת מודע? מה גורם למוח לשים לב? האם התודעה משפיעה על המציאות? מה זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או סיבתי? ...
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח תוצאה ... יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. ... אש הנייר נשרף, מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד מציע לבדוק מה מקור החוזק של הסיבתיות. אם ... מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות . כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי? לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון 3
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: אקראי, איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? דיכאון? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: אקראי, איך להעביר ביקורת בונה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור אהבה? איך לא להישחק בעבודה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לקבל החלטות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשתול מחשבות? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להאמין בעצמך? איך לפרש חלומות? איך להעריך את עצמך? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך לנהל את הזמן? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשנות תכונות אופי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להיות מאושר ושמח? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מה המשמעות של החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש אמת מוחלטת? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? למה יש רע בעולם? האם יש או אין אלוהים? איך להיות הכי חכם בעולם? למה העולם קיים? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? האם באמת הכל לטובה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה לא להתאבד? האם יש משמעות לחיים? האם יש בחירה חופשית? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם המציאות היא טובה או רעה? אולי אנחנו במטריקס? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מי ברא את אלוהים? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום? בשביל מה לחיות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא רטוריקה, מטפל קוגניטיבי התנהגותי, מטפל הוליסטי בתחום אקראי - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 23_05_2025 השעה 17:34:23 - wesi4