"אני רואה תיק אדום"

יכול להיות שאין צבעים בעולם...

יכול להיות שאין צורות בעולם...

יכול להיות שאין חוש ראייה (הכל פנימי)...

מלבד קיומו, ניתן להטיל בהכל ספק.

ולכן...

מסדרים לפי סדר מחויבים:

מחויב 1: אני

מחויב 2: רואה (חוש)

מחויב 3: תיק (צורה)

מחויב אחרון: אדום (צבע)

ואם באמצע השרשרת בחרת להאמין שאחד המחויבים קיים - כל המחויבים שיבואו לפניו, אוטומטית הופכים לקיימים בעולמך.

למשל לצורך העניין, הצבע האדום קיים.

מחויב שכל שלושת המחויבים שקדמו לו, קיימים.

כי הצבע הוא המחויב האחרון.

לא יכול להיות שעבורי התיק יהיה בצבע אדום אם אין בכלל תיק, או אם אין לי ראייה או אם אני לא קיים.

אם בעולמי התיק בצבע אדום - מחויב שאני קיים, שאני רואה ושיש תיק.

ואם אני מאמין שהתיק (מחויב שלישי) קיים, אז אני (מחויב 1) וחוש הראייה (מחויב 2) מחויבים.

ואילו הצבע האדום (מחויב רביעי) הוא רק אפשרי ואינו מחויב.

הבריאה כולה היא שרשרת של עלול ועילה.

שרשרת של מחויבים.

רק קיומך מחויב. כל השאר הוא אפשרי.

אבל יש שרשרת מחויבים. ולכן אם אתה יוצא מנקודת הנחה לצורך השיחה שמחויב 1457 קיים...

אז אתה לא יכול לטעון שמחויבים 1 - 1456 אינם קיימים.

עצם קיומו של מחויב 1457, מחייב את קיומם של כל קודמיו.

אבל כל המחויבים מ1458 והלאה... הופכים לאפשריים לצורך העניין.