האשליה גדולה ביותר היא ההבנה.
הבנה באה והולכת כמו כל דבר, הבנה היא חוויה בדיוק כמו כל דבר אחר.
הבנה היא מצב שחולף.
אין צורך להיאחז בהבנה - זה יהיה חוסר הבנה של האמת.
רק הבנה אחת היא הבנה נצחית ורק הבנה אחת היא הבנה אמיתית ומוחלטת והיא אינה באה והולכת.
מי הוא זה שמבין? ומיהו זה שלא מבין? רק ההבנה הזאת לא חולפת אבל זאת לא הבנה רגילה אלא הוויה.
הוויה היא הבנה מוחלטת בעוד הבנה היא יחסית.
ההבנה האמיתית מתרחשת כאשר אני מוכן לשחרר את מה שהבנתי, ובזרימת השחרור נוכחת ההבנה המוחלטת.
ההבנה המוחלטת אינה יציבה ואינה סטטית ועם זאת אינה חולפת לעולם, ההבנה המוחלטת היא המבין עצמו.
עם כל שחרור של הבנה יחסית מעמיקה ההבנה המוחלטת, זאת שאין צורך להחזיק בה, לייצב אותה או לזכור אותה.
עם כל שחרור של הבנה יחסית נותרת ההבנה המוחלטת חשופה יותר, גלויה יותר, ברורה יותר.
עם כל שחרור של הבנה יחסית מתבהרת עוד הידיעה שהיא מעבר להבנה רגילה - ידיעה היא הוויה.
רק השחרור הוא אמיתי ואין מילים שיתארו מהו שחרור.
רק השחרור הוא הבנה אמיתית, ואין שום דרך להבין בצורה יחסית את ההבנה המוחלטת.
רק השחרור הוא האמת והאמת אינה הבנה שיכולה להעלם או להישכח.
כל מה שיכול להעלם או להישכח מוטב שנאפשר לו להעלם ולהישכח ללא פחד - האמת אינה יכולה להעלם או להישכח אך האמת אינה הבנה יחסית, האמת אינה הבנה בכלל, האמת היא זה שמבין.
זה שמבין הוא ההבנה המוחלטת אך אי אפשר להבין את זה שמבין - אפשר רק להיות... למעשה, אי אפשר שלא להיות... זה הדבר היחיד שאי אפשר לברוח ממנו - ההוויה.
אי אפשר לברוח מזה שבורח.
הכל יכול העלם ורק האמת לא, הכל יכול להישכח ורק האמת לא, כל הבנה יכולה להתפוגג וכל ההבנות כולן מתפוגגות בחזרה אל זה שמבין ורק הוא נותר.
זה שנותר הינו הדבר היחיד שלא בא והולך, ולהבין את זה באופן מוחלטמשחרר מכל ניסיון להיאחז בהבנה יחסית.
כל מה שצריך זה לדעת מי אני, יותר מזה לא צריך להבין... כל ההבנות כולן באות מתוך ההוויה וחוזרות אליה.
לא רק שלא צריך לדעת שום דבר יותר מזה, זה גם לא אפשרי לדעת יותר מזה, לפחות לא בצורה מוחלטת.
הדבר היחיד שאפשר לדעת בצורה מוחלטת היא ההוויה.
אם הייתי צריך לנסח במילים מהי האווירה או האטמוספרה של שחרור (ולא שאני טוען שאני משוחרר או משהו כזה)...
הייתי אומר משהו כזה: כל מה שיכול למות - שימות.
כל מה שיכול להישכח - שישכח.
כל מה שיכול לבוא וללכת - שיבוא וילך.
כל מה שיכול להיהרס - שייהרס.
כל מה שיכול להתפרק - שיתפרק.
כך אין צורך בהגנות, כך אין פחד שיוצר הגנות, כך אין מאמץ להחזיק או לשמר שום דבר, כך אין שום חיפוש אחריי שום דבר ואין חשש שמה לא נמצא את מה שאנחנו מחפשים.
כך ישנה הרפיה וישנו שחרור, כך ישנו מקום למנוחה ולאמון מלא שמה שאמיתי לא יכול להעלם או להילקח מאיתנו ואינו יכול למות, להיהרס או להתפרק.
כך, עם כל שחרור וכל אפשור לדברים לבוא וללכת ולהיוולד ולמות, גדלה המנוחה הפנימית והוודאות שהאמת אינה צריכה תמיכה, שימור או הגנה ושהיא מעולם לא הייתה זקוקה לשום מאמץ מצידנו על מנת להיות.
כך גם מי שחשבנו שאנחנו מתפרק, נעלם ומת ומה שנשאר הוא זה שהכל נולד מתוכו ומת בו.
מה שנשאר היא הקרקע, הקרקע ממנה נולד כל מה שיכול להיוולד ובה מת כל מה שיכול למות, ואילו הקרקע עצמה מעולם לא נולדה ולעולם לא תמות.
תבין מה שתבין, בסוף גם זה יעלם ורק אתה תיוותר... אתה... מקור כל ההבנות, אתה היא ההבנה המוחלטת, אתה היא האמת.
הבנה באה והולכת כמו כל דבר, הבנה היא חוויה בדיוק כמו כל דבר אחר.
הבנה היא מצב שחולף.
אין צורך להיאחז בהבנה - זה יהיה חוסר הבנה של האמת.
רק הבנה אחת היא הבנה נצחית ורק הבנה אחת היא הבנה אמיתית ומוחלטת והיא אינה באה והולכת.
מי הוא זה שמבין? ומיהו זה שלא מבין? רק ההבנה הזאת לא חולפת אבל זאת לא הבנה רגילה אלא הוויה.
הוויה היא הבנה מוחלטת בעוד הבנה היא יחסית.
ההבנה האמיתית מתרחשת כאשר אני מוכן לשחרר את מה שהבנתי, ובזרימת השחרור נוכחת ההבנה המוחלטת.
ההבנה המוחלטת אינה יציבה ואינה סטטית ועם זאת אינה חולפת לעולם, ההבנה המוחלטת היא המבין עצמו.
עם כל שחרור של הבנה יחסית מעמיקה ההבנה המוחלטת, זאת שאין צורך להחזיק בה, לייצב אותה או לזכור אותה.
עם כל שחרור של הבנה יחסית נותרת ההבנה המוחלטת חשופה יותר, גלויה יותר, ברורה יותר.
עם כל שחרור של הבנה יחסית מתבהרת עוד הידיעה שהיא מעבר להבנה רגילה - ידיעה היא הוויה.
רק השחרור הוא אמיתי ואין מילים שיתארו מהו שחרור.
רק השחרור הוא הבנה אמיתית, ואין שום דרך להבין בצורה יחסית את ההבנה המוחלטת.
רק השחרור הוא האמת והאמת אינה הבנה שיכולה להעלם או להישכח.
כל מה שיכול להעלם או להישכח מוטב שנאפשר לו להעלם ולהישכח ללא פחד - האמת אינה יכולה להעלם או להישכח אך האמת אינה הבנה יחסית, האמת אינה הבנה בכלל, האמת היא זה שמבין.
זה שמבין הוא ההבנה המוחלטת אך אי אפשר להבין את זה שמבין - אפשר רק להיות... למעשה, אי אפשר שלא להיות... זה הדבר היחיד שאי אפשר לברוח ממנו - ההוויה.
אי אפשר לברוח מזה שבורח.
הכל יכול העלם ורק האמת לא, הכל יכול להישכח ורק האמת לא, כל הבנה יכולה להתפוגג וכל ההבנות כולן מתפוגגות בחזרה אל זה שמבין ורק הוא נותר.
זה שנותר הינו הדבר היחיד שלא בא והולך, ולהבין את זה באופן מוחלטמשחרר מכל ניסיון להיאחז בהבנה יחסית.
כל מה שצריך זה לדעת מי אני, יותר מזה לא צריך להבין... כל ההבנות כולן באות מתוך ההוויה וחוזרות אליה.
לא רק שלא צריך לדעת שום דבר יותר מזה, זה גם לא אפשרי לדעת יותר מזה, לפחות לא בצורה מוחלטת.
הדבר היחיד שאפשר לדעת בצורה מוחלטת היא ההוויה.
אם הייתי צריך לנסח במילים מהי האווירה או האטמוספרה של שחרור (ולא שאני טוען שאני משוחרר או משהו כזה)...
הייתי אומר משהו כזה: כל מה שיכול למות - שימות.
כל מה שיכול להישכח - שישכח.
כל מה שיכול לבוא וללכת - שיבוא וילך.
כל מה שיכול להיהרס - שייהרס.
כל מה שיכול להתפרק - שיתפרק.
כך אין צורך בהגנות, כך אין פחד שיוצר הגנות, כך אין מאמץ להחזיק או לשמר שום דבר, כך אין שום חיפוש אחריי שום דבר ואין חשש שמה לא נמצא את מה שאנחנו מחפשים.
כך ישנה הרפיה וישנו שחרור, כך ישנו מקום למנוחה ולאמון מלא שמה שאמיתי לא יכול להעלם או להילקח מאיתנו ואינו יכול למות, להיהרס או להתפרק.
כך, עם כל שחרור וכל אפשור לדברים לבוא וללכת ולהיוולד ולמות, גדלה המנוחה הפנימית והוודאות שהאמת אינה צריכה תמיכה, שימור או הגנה ושהיא מעולם לא הייתה זקוקה לשום מאמץ מצידנו על מנת להיות.
כך גם מי שחשבנו שאנחנו מתפרק, נעלם ומת ומה שנשאר הוא זה שהכל נולד מתוכו ומת בו.
מה שנשאר היא הקרקע, הקרקע ממנה נולד כל מה שיכול להיוולד ובה מת כל מה שיכול למות, ואילו הקרקע עצמה מעולם לא נולדה ולעולם לא תמות.
תבין מה שתבין, בסוף גם זה יעלם ורק אתה תיוותר... אתה... מקור כל ההבנות, אתה היא ההבנה המוחלטת, אתה היא האמת.
050-3331-331