תקציר⬅ ... מדומה - האם אנחנו וירטואליים? האם אנחנו וירטואליים? העולם של World of Warcraft כאנלוגיה וירטואלית למציאות, או המציאות עצמה? אחת החברות המובילות בתחום משחקי המחשב הינה חברת Blizzard ואחד ממשחקי המחשב של חברה זו נקרא World of Warcraft. משחק זה הוא אנלוגיה וירטואלית למציאות שלנו ולפעמים אף נידמה לי שזו המציאות עצמה. לפני מספר שנים נפל לי האסימון בעניין זה, בעת שצפיתי בבני גיא משחק במשחק זה. ... לעצמו שחקן (האדם בגלגול הנוכחי) עם תכונות מסוימות, עם דרך ושלבים שהוא רוצה לעבור במשחק, עם מטרות התקדמות שיש לבצע. אותו ילד שמשחק יכול ליצור קשר עם ילדים אחרים ברחבי הגלובוס שלנו (נשמות אחרות) לזמנם לאזור המשחק שלו (מדינה) לשתף פעולה איתם (ליצור חברה, משפחה), כדי להגיע למימוש מטרות מסוימות. הילד (נשמה) יודע מה מצפה לשחקן (האדם) במשחק? ומה הן המטלות שעליו לעבור? אבל אין באפשרותו ליצור קיצורי דרך, השחקן הווירטואלי שלו (האדם) חייב לעבור את כולם, משימה אחר משימה ולהתפתח פיזית ורוחנית בדיוק כמו בחיים, או כמו שפתגם סיני אומר: "למקומות אליהם שווה להגיע אין קיצורי דרך". ובכן האם אנחנו שחקנים אמיתיים במשחק החיים שלנו? או יצורים וירטואליים שעוברים חוויה רגשית עמוקה? ברור לנו שמי שיצר אותנו רצה שנבין כמה אנחנו חלקיק קטן ביקום אין סופי, הנחית אותנו על כוכב קטן (במין קפסולה ענקית) עם מכשולים עצומים של הטבע הרים, גיאיות, יערות, נהרות, מדבריות, ימים וכו', זימן לנו סביבה מסוימת, עם לאום, דת מדינה וכו, זמן וגנטיקה, מין, צבע עור, מחלות, ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הקוונטים - האם אנחנו רובוטים? מי מכם לא מכיר את הסרט "מטריקס"? הסרט בעצם מדבר על מעין תוכנה שבה חיים בני האדם מבלי ידיעתם. הסרט מציג אותנו כרובוטים שתוכנתו לחשוב מה שהם חושבים - בדיוק כמו שבני האדם מתכנתים רובוטים שיצייתו להם. להפתעתי הרבה מצאתי את המוטו של הסרט מטריקס גם בתורה היהודית ואפילו יש הרצאות שלמות על הנעשה בסרט מכיוון הדת היהודית. המדע גילה לאחרונה את פיזיקת הקוונטים - פיזיקת האפשרויות - כל מה שאתה רואה הוא בסך הכל ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - האם אנחנו מי שאנחנו בגלל שנולדנו כך, או בגלל שהפכנו לכאלה? סיפור האסטרולוג ילד נולד בהודו למשפחה עשירה. ההורים המאושרים, שהיה זה בנם הראשון וכמקובל לייחוס ולמעמד הזמינו אסטרולוג שיערוך לתינוק את מפת המזלות וחיבור הגורלות. האסטרולוג בדק את המפה השמיימית וכך אמר להורים: "בנכם לא יאריך ימים וימצא את מותו בקרוב. אם תאכילו מאה קבצנים אולי הוא יחיה עוד שבוע, אם תתרמו למאה אנשים רוחניים, אולי יאריכו ... "לשנות את הקארמה" הוא השחרור מהגורל ומהקארמה או שמא גם הוא חלק מהגורל שנקבע מראש? האם אירוע אחד מוביל לזה שאחריו, האם אנו יושבים כעת בחדר הזה בגלל רצף של אירועים, או שהיינו יושבים במקום אחר ובהשתלשלות מעט אחרת, עם דמויות אחרות בחיינו? האם כל מה שקרה לנו היה חייב לקרות? האם אנחנו מכילים בתוכנו את עתידנו עד אינסוף? האם גורמים ותוצאות הם מקריים, פרי בחירה, או שמא הכל קבוע מראש? האם אנחנו מי שאנחנו בגלל שנולדנו כך, או בגלל שהפכנו לכאלה? מבוסס על סיפור אינטרנטי של ניסים ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - לגדול במשפחה מכורה - עולמם של ילדי מכורים הביטוי "נפגעי סמים" אינו מכוון רק לאותו אדם שמשתמש והתמכר לסמים, אלא לכל מי שנפגע כתוצאה מהשימוש שלו בסמים. הפגיעה היא למעשה רחבה מאוד והיא כוללת את כל החברה, את כל אחד ואחת מכן. רבים מאלו שנפגעו מפריצה לביתם או למכוניתם, ממקרי אלימות או ... ומימון באמצעות מיסים של מע' ציבורית רחבה המתמודדת עם התופעה - משטרה, בתי משפט, בתי כלא וגורמי טיפול. אבל במאמרי זה לא אתמקד בכל מי שנפגע מהסמים בחברה הרחבה, אלא בנפגעים העיקריים - בני המשפחה המכורה ובעיקר הילדים שגדלים בה. אתייחס כאן להורה המתמכר בלשון זכר, אולם חשוב לי להדגיש כי ישנן משפחות רבות שבהן המכורה היא האישה - האימא. כאשר זהו המצב, ובמיוחד כשהאם מגדלת את ילדיה לבד, הנזקים והקשיים איתם מתמודדים הילדים, הם רבים יותר. המשפחה המכורה ביטוי זה משקף את מציאות החיים של המשפחה, אשר מאבדת את יכולתה לשלוט במהלך החיים התקין שלה, במקביל לאיבוד השליטה של המכור במהלך החיים הפרטי שלו. המשפחה כולה מתארגנת סביב המכור וצרכיו וסביב ההתנהגויות הקיצוניות והבלתי צפויות שלו המושפעות מהסמים או האלכוהול שצרך, או מחסרונם (שגורם לכמיהה וקריז). התפקוד המשפחתי והיחסים במשפחה תלויים בסם ובהשפעותיו ולכן מתפתחת אצל כל המשפחה סוג של תלות בסם. עם הזמן המשפחה מסתגלת ומתארגנת כך שתוכל להתמודד עם ההתמכרות שבתוכה, אבל באופן אבסורדי, דווקא בגלל ההסתגלות הזו, היא הופכת בסופו של דבר למע' שמשמרת ומזינה את ההתמכרות. למרות התפקיד המרכזי והמשמעותי שמקבלת ההתמכרות במשפחות האלה, היא בד"כ נשמרת כסוד גדול. כנראה משום שעצם ההכרה בקיומה תדגיש את החולשה וחוסר האונים שבני המשפחה חשים בהתמודדות מולה ואת הבושה והאשמה על כך שההתמכרות הפכה להיות חזקה מהם והם אינם מצליחים להתגבר עליה. המשפחות עוברות עם הזמן תהליך של התגברות הסובלנות להתנהגותו של המכור ולהשפעות הסם ושבירה של המע' הערכית - שקרים רבים, התעללות, הזנחת הילדים, אלימות, חשיפת הילדים לעולם הסמים והעבריינות ועוד. בכל פעם חוצים עוד "קו אדום" שבעבר חשבו שלעולם לא יגיעו אליו - ממש בדומה לתהליך ... מושפעים ע"י המכור והסם שלו, הרי שהיא הולכת ומאבדת את הזהות העצמית שלה ואת יכולתה לביטוי עצמי והתפתחות אישית. מנגד, היא מקבלת פיצוי: היא הופכת להיות האחראית הכמעט בלעדית על המשך תפקודה של המשפחה ולכן מתמלאת תחושה של ייעוד ומרכזיות שיוצרת אשליה של כוח. ומה קורה לילדים במשפחה המכורה? בואו נתחיל עם נתוני הפתיחה שאיתם הם באים אל העולם: כ - 150 תינוקות מכורים לסמים נולדים בארצנו מדי שנה. (לאמהות שהשתמשו בזמן ההיריון בהרואין וקוקאין) תינוקות אלו סובלים מיד עם לידתם מתסמונת גמילה חזקה וקשה שמתבטאת ב: הזעת יתר, בכי בלתי פוסק, התכווצויות ... ילדים להורים מכורים נמצאים בסיכון גבוה פי 5 מהאוכלוסייה הרגילה לפיתוח התמכרות בעצמם. גם בשל קיומם של גורמים גנטים ותורשתיים, וגם בהתחשב בתהליכים התפתחותיים של חיקוי ולמידה של דרכי התמודדות במשפחה, הזדהות עם ההורה המכור וסביבה שמציעה הרבה יותר נגישות ולגיטימציה לחומרים ממכרים. הזנחה והשפעותיה משפחות נורמטיביות מתארגנות בד"כ עפ"י הצרכים של הילדים, וגם עוברות את שלבי ההתפתחות שלהן בהתאם לשלבי ההתפתחות של הילדים. אין הדבר דומה במשפחה מכורה, אשר מתארגנת בעיקר עפ"י המכור וצרכיו. פעם הוא נקי ואח"כ מועד, פעם לוקח סם שעושה אותו רדום ופעם משהו שעושה אותו מלא מרץ ופעיל, סף התסכול שלו נמוך מאוד ולכן הסיכוי להתפרצות אלימה עומד באוויר כל הזמן ויוצר אוירה של פחד. הילדים במשפחה כזו נשכחים! צרכיהם מוזנחים, הם אינם מקבלים התייחסות חינוכית עקבית וגבולות ברורים. יש מעברים חדים בין אדישות וחוסר פיקוח לבין ענישת יתר. לעיתים קרובות הם נופלים קורבן לאלימות פיזית, מינית ונפשית מהוריהם או מאחרים הנמצאים בקרבת המשפחה או בתוכה, ומנצלים לרעה את חוסר היכולת של ההורים להגן על ילדיהם ואת הצימאון של הילדים לדאגה ותשומת לב. הילדים במשפחות מכורות נחשפים לפחדים רבים כגון: פחד מאלימות, פחד ממוות של אחד ההורים ופחד מנטישה. בנוסף, הם מתמודדים עם תסכול וחוסר אונים עקב אי יכולתם לשנות את המצב וכן בושה ובדידות רגשית כתוצאה מהקוד המשפחתי של ההכחשה וההסתרה. בתוך הבלבול, חוסר האונים וחוסר השליטה שקיימים במשפחה המכורה, הילד לומד לחיות עפ"י שלושת הלאווים: לא לבטוח, לא להרגיש, לא לספר לא לבטוח - בהוריו ובמבוגרים בכלל. ההורה המכור, שאמור היה לשמש לו עוגן של בטחון ויציבות, הפך לגורם שמערער את עולמו ומטלטל את חיי המשפחה בהתאם לצרכיו האישיים ולתלות שלו בסם. לא להרגיש - לרגשותיו אין כל תוקף ומשמעות. הוריו עסוקים בעצמם ואינם פנויים לראות, להבין ולהתייחס לצרכיו ולרגשותיו, וממילא אינם מסוגלים לעשות את השינוי הנדרש כדי להקל עליו מבחינה רגשית. לא לספר - הקוד המשפחתי הוא שאת הסיפור הטראגי של המשפחה אסור להוציא החוצה ואם יעשה זאת הוא עלול להיחשב כבוגד בעיני הוריו ולעתים קרובות גם בעיני המשפחה המורחבת. תפקידים במשפחה הילד ההורי / הגיבור - למרות שהם רק ילדים, איבוד השליטה של ההורים מגייס אצלם צורך פנימי להציל את המשפחה ואז לעתים קרובות הם נכנסים לתפקיד זה. הילד ההורי מתנהג כפי שמצפים ממנו ואינו מוסיף טרדות להוריו, לוקח על עצמו תחומי אחריות בבית כמו: טיפול באחים קטנים, הכנת אוכל, ותחומים נוספים בניהול הבית. בנוסף, הוא לוקח על עצמו להיות זה שדואג להוריו - לדוגמא: לוקח את ההורה לטיפול ... של האב. הילדים האלו הם בעלי פוטנציאל הישרדות גבוה בד"כ, אבל לעתים הם נשברים אחרי תקופה מסוימת ועוברים לתפקיד האחר שאופייני לילדי מכורים - השעיר לעזאזל - מטרתו של תפקיד זה היא לנקז את הבעיות המשפחתיות לכיוון אחר. זה מתבטא בהתנהגות מופרעת ואלימה, בשימוש בגיל מוקדם בסמים ואלכוהול, פיתוח של הפרעה כלשהיא, מעורבות במעשים עבריינים ועוד. תפקיד זה הוא פונקציונאלי ל ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ המשפחה - קשר של שתיקה האינטימיות האמיתית והמלאה בחיי המשפחה מושגת ע"י פתיחות שבה יכולים שני בני הזוג להיות הם עצמם. פתיחות שבאה לידי ביטוי ביכולת להתחלק בחוויות, ברגשות, בציפיות, במחשבות, בפחדים ובחרדות. צורך זה הוא שהביא את אחד מבני הזוג לאימון. המושג המתאר את ההתחלקות ברגשות אלה הוא התקשורת. התקשורת היא דו - סיטרית. אין די בכך שאנו יודעים להיפתח ולאפשר לשני ... מאוד. צורת חיים זו שלה אינה מותירה זמן ליצור תקשורת טובה עם בן הזוג. כתוצאה מכך, החליטה להקדיש לכך יותר זמן. בשיחות עלה כי בן הזוג אינו שותק בכוונה מסויימת כנגדה אלא, כי כזה הוא באופיו. הוא גם ממעט לדבר בחברה, גם במקום העבודה שלו הוא נתפס כאדם ענייני, וכן בקשריו עם יתר בני המשפחה הוא זה שמקשיב, וממעט לדבר. מאחר וזהו אופיו, דיברנו על דרכים נוספות בהן יכולה להכיר אותו. ואז, ציינה כי באמצעות סבר פניו יודעת מה מרגיש. כלומר, דרך נוספת להכיר את בן הזוג היא באמצעות תקשורת בלתי - מילולית. העלאת הנושא על סדר היום, והתמקדות בכך, יצרה כשלעצמה שיחה ותקשורת בין בני הזוג. בן הזוג השתקן חש ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... כעסים במשפחה כולנו מרגישים כי הכעס והמתח בחיינו אינם מיטיבים עימנו, אין ספק שיש לכך השפעה שלילית על הגוף, הנפש ועל מערכות היחסים שלנו, אך מה מסתתר מאחורי הכעס? מה הכעס אומר לנו על עצמנו? כיצד הכעס משפיע על גידול ילדינו? האם אנו מנהלים את הכעס ... את העיניים. התרגיל פועל בשלושה מימדים: עצימת העיניים מאפשרת ניתוק מיידי מהסיטואציה המכעיסה, הקטנת התמונה מקטינה את חשיבות הסיטואציה בתת המודע, שלוש הנשימות מחדירות חמצן לגוף ומרגיעות אותנו. 12 טיפים לניהול כעסים במשפחה: 1. כאשר ילדכם כועס, הסיחו את דעתו, דברו איתו או הראו לו משהו אחר שיעניין אותו. 2. פעילות משפחתית - כל פעילות גופנית תפחית את מידת המתח ותחזק את המערכת החיסונית. 3. טיול משפחתי בטבע - אפילו 10 דקות של טיול באוויר הצח יעשו את העבודה. 4. זכרו שצעקות ואיבוד שליטה מתפרשים אצל הילד כחולשה וכחוסר כבוד. 5. השתדלו לא להגיב בזמן שאתם כועסים, חכו קצת ואז תגיבו מתוך מחשבה. 6. כבדו את הכעס של ילדכם והגיבו באמפתיה: ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... במשפחה על פי התאוריה הפרוידיאנית, רגשות של תוקפנות בתוך המשפחה הנן דבר טבעי מכיוון שכל סוגי הרגשות והדחפים, החל מאהבה, דרך אשמה, מיניות ואפילו שנאה, מופיעים ומתפתחים במסגרת היחסים הקרובים בתוך המשפחה התפישה הרווחת כי ארועי רצח אלימים מבוצעים בעיקר על ידי חולי נפש נובעת מסטיגמות חברתיות שאינן נכונות. העובדה הסטיסטית והמדעית היא שמרבית מקרי האלימות הקשים שמתרחשים בתוך המשפחה נעשים על ידי אנשים שבריאים בנפשם כאשר נדירים המקרים שבהם רצח בוצע על ידי חולי נפש. התבוננות חטופה על מקרי האלימות הרבים מהחודשיים האחרונים, הרציחות במועדונים, רציחות בין עבריינים, רציחות בין קרובי משפחה, מלמדת ש מרביתם נעשו על ידי אנשים בריאים שסובלים מהפרעות רגשיות או בעיות אישיות שונות, אך אינם מאובחנים כחולים פסיכיאטרים. על פי התאוריה הפרוידיאנית, רגשות של תוקפנות בתוך המשפחה הנן דבר טבעי מכיוון שכל סוגי הרגשות והדחפים, החל מאהבה, דרך אשמה, מיניות ואפילו שנאה, מופיעים ומתפתחים במסגרת היחסים הקרובים בתוך המשפחה. הסיבה לכך טמונה בעובדה שהדמויות הראשונות שאנו נמצאים איתן בקשר קרוב הנן הורינו, אחינו ובבגרות ילדנו. אך טבעי הדבר שאנו נפנה כלפי אותן דמויות את עוצמת הרגשות והדחפים העזה ביותר. זיגמונד פרויד היה אחד המדענים הראשונים שהעלה ... הוא זכה להתנגדות עזה מצד כל הקהילה המדעית. במחקר אנתרופולוגי מעמיק בספרות על תרבויות שונות שפרויד ערך, הוא מצא וגילה שבכל סוגי התרבויות מהנאורות ועד הפרמיטיביות ביותר, קיימים טאבו ובעקבותיו סנקציות קשות כנגד הפרה של שני דברים: האחד - גלוי עריות והשני הינו רצח בתוך המשפחה. בחשיבה הפראדוכסלית של "הפוך על הפוך", האופיינית לפרויד, הוא סבר כי אותן סנקציות קשות שמקובלות בכל חברה אנושית, מלמדות אותנו שאגרסיה ומיניות הנם דחפים טבעים במשפחה, שכן אם הם לא היו טביעים לא היה צריך ליצור מחסומים נוקשים כנגדם. יצר האלימות קיים בכל אדם ובעיקר בין בני משפחה. כך לדוגמא, במחקר שבוצע על ידי סוכנות האף. בי. איי בארצות הברית ב - 1986 נמצא, כי שליש ממקרי הרצח באותה שנה בוצעו בין בעלי קרבת דם או משפחה על רקע של שנאה וסכסוכים במשפחה. התהליך הנפשי במסגרתו נוצר הקונפליקט בין דחפים אלו לבין חוקי המשפחה והחברה הנו מה שפרויד כינה "תסביך אדיפוס". במהלך שנות הילדות, נתן לראות רגשות עזים של תחרות, צרות עין ועוינת גם בין אחים, מכיוון שבמהות קימת בינהם תחרות על המשאבים החשובים ביותר - האהבה, תשומת הלב והמקום שנותנים להם הוריהם. ... אנחנו מייד נרתעים מעצמנו ומדחיקים את אותן הרגשות. בפסיכולוגיה יש כלל בסיסי מאוד שאומר שכשמבטאים את הרגש במילים, הסיכוי לפעול את הרגשות קטן. כששומעים חבר שאומר שיש רגעים שהוא רוצה לתת סתירה לילדו, לרוב קטן הסיכוי שאותו חבר יהיה אלים בפועל כלפי ילדיו. בבסיסה של כל משפחה שוכנים גם כוחות הרסניים שכוללים אלמנטים של צרות עין, תוקפנות ותוקפנות כלפי שאר בני הבית ולכן הסיכוי לפריצת אלימות בקרב המשפחה היא גבוה. הדחף הטבעי לאלימות במשפחה מתרחש במלוא עוצמתו כאשר אנחנו לא מצליחים לווסת את מערבולת הרגשות ולהתמקם בצורה נורמלית אל מול יקירנו. הכותב הוא דוקטור לעבודה סוציאלית ומרצה במרכז להבעה ויצירה בסמינר ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - נשים רודניות במשפחה נשים רודניות במשפחה נראה שהאמרה: "קשה איתה ואי אפשר בלעדיה", מדברת על הקשר הזוגי עם האישה הרודנית. בחיבור זה נעמוד על אופייה של האישה הרודנית בקשרי הזוגיות, וגם נציע לבן זוגה דרכים כדי להתמודד עימה. נשים רודניות במשפחה רודנות הינה תופעה אשר קיימת מתחילת ההיסטוריה האנושית, בכל חברה שהיא, ובכל סוג של תקשורת בין אדם לאדם. רודנות הינה תכונה אנטי תקשורתית, המאופיינת בשיח חד צדדי אשר בקיצוניותו מהווה "מונולוג". לתופעת הרודנות במשפחה בכלל ורודנות נשים בפרט, יש גוון מיוחד משלה לאור הקשרים המיוחדים אשר נובעים מהחיים במשפחה. רודנות נשים במשפחה מעלה שאלות על מקור ההתנהגות, סיבתה והדרך להתמודד איתה. ננסה להבין את התופעה, ולהשיב על חלק מהשאלות הנוגעות אליה מניסיון החיים. ראשית יש לומר שתכונת הרודנות אינה תכונה מגדרית, וכשם שיש נשים אשר רודות בבעליהן, כך יש גם גברים אשר רודים בנשותיהם. השוני אשר קיים בין רודנות נשית לרודנות גברית נובע מהתפקידים שהאישה נוטלת על עצמה במשפחה ומהאפקטים הרגשיים שהם חלק בלתי נפרד מאופייה. היקף ועוצמת הרודנות נמדד בשלושה מוקדים: 1. הפוטנציאל ועוצמת הכוח הפנימי של הרודן. 2. גודל האטימות שמגלה הרודן כלפי דעה חיצונית. 3. חוסר התייחסות, והעדר התמודדות מצד בן זוגו. מאין שואבת הרודנות את הכוח ומה בסיסה? אחד מהכוחות אשר המניעים את הרודנות הינו הצורך ביוזמה ועשייה ללא גבולות ... על אחר שיעשה גם את חלקו של הרודן. נדון ברודנות מן הסוג הראשון שהיא גם השכיחה יותר. האישה הרודנית תכונת הרודנות של נשים כלפי בעליהן מופיעה בצורות ועוצמות שונות. צורות ההופעה באות לידי ביטוי כפי שנאמר לעיל, באותם תפקידים שהאישה נוטלת על עצמה בזוגיות ובמשפחה. עוצמות הרודנות הינן פונקציה של אופי כל אחד מבני הזוג ואופי הקשר בניהם. האישה הרודנית אשר לעיתים קרובות נקראת - "הקלאפטה" נתפסת כאישה חזקה, הפועלת ללא פשרות, היא קובעת את כל הכללים במשפחה, דבר לא נעלם מעיניה, ועל פיה יישק דבר. כך או כך, התנהגות שיש בה צורך מתמיד ליוזמה ועשייה מגיעה מאופיו של אדם אשר מונע בכוח פנימי רב עוצמה, כאשר מחד הוא יכול לקדם את בין זוגו להישגים עיליים, ומנגד הוא יכול להרוס אותו נפשית, עקב אפיסת כוחות, ביטול אישיות, ביטול הגדרה עצמית והעדר נוכחות. "לא ינום ולא ישן שומר ישראל" הצורך באיזון חוזר ... מטרתן לאזן ולתעל את הכוח הפנימי אשר טמון בה לכיוונים חיוביים ונכונים ולא לדכה אותו. לחץ חזק מידי עלול לתסכל את הרודנית אשר תכנס למצוקה נפשית שתתבטא בתגובות קיצוניות או בדיכאון. הכיוונים החיוביים והנכונים עבורה הינם עשייה שקולה ומושכלת לקידום כלל המשפחה. התמודדות עם האישה הרודנית הינה התמודדות על בסיס יומי, אין הרבה רגעים ודברים ידועים מראש ואין להירדם בשמירה. ניתן להגיד על דרך ההלצה (שהיא גם נכונה) שעם אישה כזאת, לא משעמם אף פעם, משום שהיא תמיד גורמת לריגושים. רודנות נשית - גדלה ומתגברת עם הדור תופעת הרודנות הנשית קיימת מקדמא דנא, אך היא גדלה בהיקפים ותופסת תאוצה בהתאם להתקדמות ... לבן הזוג לאבד בשום אופן את הנוכחות והעצמיות שלו גם אם האישה הרודנית ניחנת באישיות כריזמטית מאד. וכן, אסור לו לוותר על היכולת להטיל וטו על החלטות שלה כאשר הוא בטוח שהיא טועה, ואפילו במחיר של כעס גדול ו/או ברוגז לימים. ויתור של בן הזוג על המעמד שלו במשפחה משמעו תחילת סיום היחסים בין בני הזוג והתפוררות הקשר. 10. דרך אפשרית להתמודד עם האישה הרודנית הינה כאשר היא נוהגת באגרסיביות ואלימות מילולית בזמן שמבוקשה או דעתה לא באים לידי ביטוי, הוא להגיד לה במפורש שבכל פעם שהיא תגיב כך, היא לא תקבל שיתוף פעולה כדבר שבעקרון, גם אם היא צודקת. חשוב גם לבצע את מה שנאמר באופן עקבי עד להחלשות משמעותית של התופעה. ומה עם האחריות של הרודנית כלפי בין הזוג והמשפחה? תופעת הרודנות ואפילו יש בה גם צדדים חיוביים, אינה סיבה להטיל את מלוא משקל ההתמודדות על בן הזוג, ולהוריד אחריות משכמה של האישה. על האישה להיות מודעת לנזק שעלול להיגרם למשפחה כתוצאה מהתנהגותה הקיצונית, ולכן היא חייבת לעשות הכל כדי למתן את התגובות שלה בהתאם, מתוך הבנה שלכל אדם ואדם קצב התקדמות ועשייה משלו. על האישה הרודנית לדעת שאין שום תירוץ או סיבה מוצדקת לתוקפנות ו/או תגובה אלימה מצידה אלא אם מדובר בהצלת חיים של ממש. ועל האישה הרודנית להבין שבדרך אלימות היא משיגה את ההיפך הגמור ממה שהיא מייעדת. והינה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מתמודדים עם מחלה של בן משפחה? למה הסיטואציה הזו כל כך קשה לנו לעיכול? מדוע כל כך קשה לנו לראות בן משפחה סובל? באיזו מידה היה הקושי בהתמודדות באם זה היה אדם אחר שאינו מוכר לנו? כשאדם הקרוב לנו חולה כל אחד ואחת חווה את זה בדרכים שונות אך הגורמים שמשפיעים על החוויה דומים אצל כולנו. תחושת מחויבות לאותו אדם יקר וקרוב - לעתים נוצרת קרבה וקשר, בעקר במערכות משפחתיות, היוצרים מצב שבו בן המשפחה המטפל באדם שחולה חש מחויבות לטוב שלו. בחורה שאימה חולה במחלה כלשהי שמצריכה טיפולים עשויה לחשוב שהיא "חייבת" ואחראית לכך שיהיה לאימא שלה טוב. למה היא "חייבת"? האם היא באמת "חייבת"? מדוע לאנשים אחרים בעולם הסובלים אין לה מחויבות? מה ההבדל בעצם, אדם הוא אדם לא? יש פה מוטיב של ... "חייבת" לעשות הכל כדי שיהיה לאימא טוב. היא רוצה שיהיה לה יותר טוב, היא רוצה שתרגיש טוב, ורוצה לפעול לטובת מטרה זו. אך אינה "חייבת". המילה חייבת יוצרת מחשבה שהיא גם "יכולה" לגרום לכך שבן המשפחה יחוש יותר טוב ויוצרת אשליה של שליטה במחלה. באופן כללי, מומלץ להוציא מילה זו (חייב \ ת) מלקסיקון המחשבות והאמונות. אנו מעריכים בד"כ בצורה שגויה את הסבל של בן המשפחה. נחזור לאותה בחורה שדואגת לאימה. יתכן מצב שבו היא מעריכה את הסבל של אימה כגדול יותר ממה שהוא באמת, או כקטן יותר ממה שהוא באמת. האם אפשר באמת להעריך בצורה מדויקת את מידת הסבל של אדם אחר? מה נחשב כסבל? ושאלת השאלות - האם סבל הוא דבר רע? תמיד? בכל מצב, סיטואציה, עצמה? הערכת ... ההמלצה היא בעצם לנסות לחשוב אחרת על הסבל שלה ולשאול את השאלות הבאות: איך אני יודעת שהיא סובלת? האם היא אכן סובלת במידה שאני מעריכה? איך מתבטא הסבל שלה? האם היא סיפרה לי על הסבל? נניח שבן המשפחה אכן סובל במידה מסוימת, המחשבה שעובדת הסבל שלו היא רעה תוביל לתחושות שליליות גם. האם סבל הוא תמיד דבר נוראי? האם הוא נמשך לעד בכל שנייה ודקה? האם הוא נחווה בעצמה הכי גבוהה שיכולה להיות? האם יש רק סבל או עוד דברים ותחושות אחרות מלבד סבל? האם החיים אמורים להיות רק מאושרים ולא ... ובאדם שקרוב אליך, לנסות לראות את עובדת הסבל כדבר לא רק רע, לנסות לחשוב האם יש תוצאות אחרות מלבד תוצאות שליליות. ישנן מחשבות, אמונות והטיות חשיבה נוספות שגורמות לסבל של אדם המטפל ודואג לבן משפחתו הסובל ממחלה או נזקק לטיפולים כלשהם. לעתים אנו מעריכים את מידת השליטה וההשפעה שלנו כיותר גבוהה או נמוכה ממה שהיא באמת. שנית, אנו תולים את אושרנו באושרו של האדם האהוב או באושרם של אחרים. לבסוף, אנו תולים את האפשרות שלנו להמשיך לחיות ולתפקד בתפקודו ובחייו של האדם האהוב. להלן פירוט של הטיות אלו. אנו נוטים לחשוב שיש לנו יותר שליטה ממה שבאמת ומכאן מאשימים את עצמנו. אנו חושבים שאם נפעל בצורה כזו או אחרת נמנע או נקל על הסבל, נרפא או נגרום לכך שבן המשפחה יחלים. האם זו האמת? בכל מצב? האם יש לך שליטה על הסבל של בן המשפחה, האם אתה יצרת את המחלה? אפשר להבין את הציפייה להקל ולהשפיע על הסבל של בן המשפחה, במידה זו או אחרת. אך החיידקים, התאים או כל גורם אחר בגוף של בן המשפחה אינם תחת שליטתך. בן המשפחה הדואג לחולה עשוי להאשים את עצמו שלא עשה מספיק כדי לגרום להחלמתו של החולה. אך יש המון גורמים המשפיעים על מצבו הבריאותי של מלבד פעולותיו של האדם הדואג לו. לא לכל מחשבה אנו מודעים. יש כל כך הרבה מחשבות בראשנו שלרובן אנו כלל לא מודעים למען האמת. המחשבה ש"תחושת השמחה והאושר שלי תלויה בשמחה ובאושר של בן המשפחה" אמנם לא תמיד במודעות אך קיימת במצבים רבים. יש פה אמונה שהטוב שלי תלוי בגורמים אחרים. עם זאת, המחשבות הן שקובעות את רגשותיך, לא הסבל או האושר של אדם אחר. המחשבה שהאדם היקר לך סובל היא שגורמת לך לסבול. תחושה של אחריות כלפי האחר מביאה למחשבה שהטוב שלי תלוי בטוב של האחר. כך ... אכן אפקטיבית ומועילה להתמודדות עם מצב החולי? האם אכן אתה אדם המלוכד במוחך עם האדם האחר? האם אתה אכן מרגיש את הסבל בגלל סבלו של האחר או בגלל מחשבותיך על סבלו של האחר? אמת היא שבמצבים של קרבה משפחתית ואף בסוגים אחרים של קשרים ישנה תחושת מחויבות ואחריות. הגיוני שקשה לנו לראות את אהובנו סובל, אך יש גבול דק בין הדאגה לבן המשפחה לבין הזדהות יתר עם סבלו. תלות בבן המשפחה - מחשבה שלא תוכלו לחיות בלי אותו אדם יקר. האם אכן כך הדבר? האם אכן הנך חסר אונים וישע ללא אותו אדם יקר? הפחד שמה הגרוע מכל יקרה ויקירנו ילך מאיתנו, מעיב על ההתמודדות עם מצב החולי. במצב זה, יש לבחון את המחשבות התולות את האפשרות שלנו להמשיך לחיות ללא אותו אדם אהוב. האם הוא ... ושכלית כך שאינך מסוגל לתפקד בצורה עצמאית? ונניח שכן, האם אין פתרונות אחרים במידה ואכן הגרוע מכל קורה? המחשבה ש"אני תלוי\ה" באותו באותו אדם עשויה להביא לחרדה, לה יש השפעה על התפקוד של בן המשפחה המטפל והדואג. בדומה לקושי לקבל את העובדה שיש גם סבל בעולם, ישנו קושי לקבל את העובדה שיש גם אבדן חיים בעולם. שבעולם נולדים ילדים, אך מתים אחרים. בעולם פרחים פורחים ואחרים קמלים, החיים נמשכים, לטוב ולרע. קבלה של עובדה זו אמורה להקל על ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מהתמכרות - על תלות שיתופית (codependency) במשפחות בהן קיימת בעיית התמכרות מהי תלות שיתופית? תלות שיתופית (Codependency) מתארת דפוס יחסים בו שני אנשים עונים על הצרכים אחד של השני בדרכים דיספונקציונליות (לא יעילות). דפוס יחסים זה עשוי להופיע בין היתר במשפחות בהן קיימת התמכרות. במקרים אלה התלות השיתופית מאפיינת את מערכת היחסים בין המכור לבין בן משפחה שלו (לדוגמא: הורה וילד, בני זוג). המשמעות הינה קיומה של תלות הדדית בין המכור ובין בן המשפחה; מצד אחד, ההתמכרות מאפשרת לבן המשפחה לקחת על עצמו תפקיד בעל רווח רגשי, ולכן בתת מודע הוא משתף פעולה עם המכור. מנגד המכור עצמו "נהנה" מכך שמתאפשר לו להמשיך להשתמש בחומרים או בהתנהגויות, ולקבל גם הוא תפקיד בעל רווחים משניים. לדוגמא אשת מכור אשר על אף תלונותיה לגבי ההתמכרות ממשיכה לספק לו כספים לקניית הסם, ומאפשרת לו להשתמש בהם בבית - כך היא חשה בשליטה, וערכה העצמי מושתת על ... וכך מסיחה את דעתה מהתמודדות עם הצרכים, הכאב והריקנות שלה עצמה. פעמים רבות שותפת התלות תופסת עצמה כקורבן או כקדושה מעונה, היא עשויה לעסוק באופן מוגזם וכפייתי בהתמכרות של בן משפחתה המכור; ההתנהגויות יכולות לבוא לידי ביטוי בלקיחת אחריות על הנזקים הנגרמים עקב ההתמכרות, ניסיון להסתיר את ההתמכרות ולחפות על המכור מול הסביבה, ניסיון לשלוט בהתמכרות - לעקוב אחרי המכור, לריב איתו, להעניש... למעשה מבחינה פסיכולוגית והתנהגותית ניתן להמשיל את שותפת התלות ל"מכורה". מעין התמכרות לאדם אחר. התלות השיתופית היא מצב הקיים הרבה לפני המפגש עם המכור, המתחיל עוד במשפחת המוצא של בני הזוג. לפיכך קיימת חשיבות לכך שגם בני המשפחה יעברו תהליך טיפולי על מנת ללמוד איך לספק את צרכיהם הרגשיים בדרכים בריאות ויעילות, שאינן תלויות במכור, ללמוד כיצד להפסיק את מעורבות היתר ואת התנהלותם סביב הצרכים והחיים של האחר. בנוסף קיימת החשיבות ללמוד להפסיק את המעגלים השליליים המשאירים את המכור והמשפחה בתסכול ובחוסר ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... היא מחלה משפחתית - לא רק בגלל שיש נטייה גנטית, אלא בעיקר משום שהסם / אלכוהול הופך להיות הגורם הדומיננטי שמשפיע על ההתרחשויות במשפחה. הסם משפיע על מצב רוחו ותפקודו של המכור, לפעמים עושה אותו רדום ולפעמים מלא מרץ ופעיל. כשהוא בקריז סף התסכול שלו נמוך מאוד ולכן הסיכוי להתפרצות אלימה עומד באוויר ויוצר אוירה של פחד. כשהוא מסטול הוא אדיש ומנותק. מדי פעם הוא נגמל ויש אוירה של אופטימיות ותקווה במשפחה, אח"כ הוא חוזר לשימוש ויש אכזבה, כעס, חוסר אונים ובושה. כלומר, במקביל לאיבוד השליטה של המכור במהלך החיים הפרטי שלו. המשפחה מאבדת את יכולתה לשלוט במהלך החיים התקין שלה. השפעה משמעותית לא פחות יש גם להתמכרות התנהגותית (הימורים, קניות, מחשב וכו') על המכור ומשפחתו. עם הזמן המשפחה מסתגלת ומתארגנת סביב המכור וצרכיו וסביב ההתנהגויות הקיצוניות והבלתי צפויות שלו, כך שתוכל להתמודד עם ההתמכרות שבתוכה ונוצר איזון חדש. באופן אבסורדי, דווקא בגלל ההסתגלות הזו והאיזון שנוצר, המשפחה הופכת בסופו של דבר למערכת שמשמרת ומזינה את ההתמכרות. מאפייני משפחות של מכורים חוסר ודאות - בגלל הדינאמיקה הסוערת והבלתי צפויה של ההתמכרות, המשפחה לא יכולה להתחייב לתכניות כגון אירועים משפחתיים וחברתיים או התחייבויות לילדים, כי אף פעם לא ידוע מה צפוי. (לתת דוגמאות) פחד - מצבי הרוח המשתנים והבלתי צפויים והתפרצויות אלימות של המכור משרים אוירה של פחד מהמכור. אלימות - בהרבה משפחות, בעיקר של אלכוהוליסטים יש אלימות קשה, לעתים גם פגיעה מינית. בושה - התנהגותו של המכור מביישת את בני משפחתו. זה גורם למשפחה להסתגר ולהימנע ממצבים חברתיים חוסר אמון - הבטחות לא מתקיימות, למילה אין ערך. התקשורת במשפחה מתאפיינת בהרבה שקרים והכחשות רגשות אשם והאשמה - בני המשפחה נעים בין רגשות אשם - "אולי זה קורה בגללי", "אולי הייתי צריך לנהוג אחרת" - לבין האשמה הדדית זה את זה. ההתמודדות במשפחה התארגנות סביב צרכי המכור - המשפחות עוברות עם הזמן תהליך של התגברות הסובלנות להתנהגותו של המכור ולהשפעות הסם ושבירה של המע' הערכית - שקרים רבים, התעללות, הזנחת הילדים, אלימות, חשיפת הילדים לעולם הסמים והעבריינות ועוד. בכל פעם חוצים עוד "קו אדום" שבעבר חשבו שלעולם לא יגיעו אליו - ממש בדומה לתהליך ההידרדרות שעובר המכור בעצמו. ההכחשה המשפחתית - למרות התפקיד המרכזי והמשמעותי שמקבלת ההתמכרות, היא בד"כ נשמרת כסוד גדול. כנראה משום שעצם ההכרה בקיומה תדגיש את החולשה וחוסר האונים שבני המשפחה חשים בהתמודדות מולה ואת הבושה והאשמה על כך שההתמכרות הפכה להיות חזקה מהם והם לא מצליחים להתגבר עליה. מעגל ההכחשה - בהתחלה בני המשפחה לא רואים ולא יודעים על השימוש ומתעלמים מסימנים. לאחר מכן כשהעדויות והסימנים כבר טופחים בפניהם, מנסים לגמד את הבעיה. כשמגיע משבר כלשהוא שכבר לא מאפשר להתעלם מכך שיש בעיה, המשפחה נוטה להכחיש את חומרתה ורוצים להאמין שהמכור ייגמל מיד והבעיה תיפתר. כשיש נפילה ההכחשות מתחילות מהתחלה... הימנעות - במשפחות מכורות אין דיון בבעיות, אין ביטוי של רגשות, אין משחק והנאה. כל זה מוביל לבידוד רגשי והערכה עצמית נמוכה של בני המשפ' ובעיקר הילדים. הגנה על המכור - המשפחה מפתחת נורמות התובעות נאמנות של כל חבריה והתגייסותם להגנה על המכור מפני תוצאות מעשיו, גם במחיר פגיעה וחסימת התפתחותם האישית. חולי - בת הזוג והילדים אשר מרגישים שהם מאבדים שליטה ויציבות בחייהם, ומאבדים את הלגיטימציה להביא לידי ביטוי את רגשותיהם וקשיהם, מפתחים לעיתים קרובות מחלות פסיכוסומאטיות או נפשיות שונות וגם התמכרויות מקבילות. זהות - המשפחה מתחילה לפתח זהות המושפעת מההתמכרות. ההתמכרות משרתת מטרה מסוימת עבור משפחת המכור אשר מספקת צידוק לכרוניות של השימוש למרות המחיר שלה. המשפחה נוקטת בפתרונות לטווח קצר לבעיות שמתעוררות וזה משמר את המצב. תלות שיתופית: לכל מכור יש או הייתה שותפת תלות שמאפשרת ובלי יודעין גם מעודדת את ההתמכרות. 85% משותפי התלות הן נשים - בנות זוג ואימהות. אימהות רבות מתפקדות כשותפות תלות גם לבן זוג וגם לילד. לכ50% מנשות המכורים יש מכור במשפחת המוצא, כלומר היא מכירה עוד מהבית את דפוס ההתמודדות הזה ומשחזרת אותו. נוצר מצב פרדוכסלי של תלות - חוסר אונים - אחריות, בו זמנית, שמתעצמים עם הזמן. שותפת התלות מארגנת את חייה סביב הצרכים והאינטרסים של בן הזוג / הילד המכור. ככל שחייה הופכים יותר ויותר מושפעים ע"י המכור והסם שלו, היא הולכת ומאבדת את הזהות העצמית שלה ואת יכולתה לביטוי עצמי והתפתחות אישית. היא חיה תוך הזנחה עצמית והתעלמות מצרכיה ורצונותיה האישיים. היא חסרת אונים משום שאינה שולטת בהתפתחות האירועים, היא רק מגיבה להם. מנגד, היא מקבלת פיצוי: היא הופכת להיות האחראית הכמעט בלעדית על המשך התפקוד של המשפחה ולכן מתמלאת תחושה של ייעוד ומרכזיות שיוצרת אשליה של כוח. בין בני הזוג נוצרת השלמה דיספונקציונלית: המכור תלוי בתפקודה האחראי של בת זוגו כדי לאפשר לו לברוח לסם. מאידך בת זוגו תלויה בחוסר תפקודו כדי להעלות את ערכה ואת מרכזיותה במשפחה. ההדדיות הזו יש בה מלכוד - ככל שהמכור יתפקד פחות ובת זוגו תיקח יותר אחריות כך היא תאבד את הזהות העצמית שלה, אולם אם מצבו ישתפר והוא יחזור לתפקוד, היא תאבד את חשיבותה ומרכזיותה. הורות של מכורים הורים מכורים אינם מורגלים בדפוסי התנהגות נורמטיביים של משפחה ונושאים בתוכם ברוב המקרים ייצוגים פנימיים של הורים שהיו מתעללים או מזניחים שהם משחזרים באופן לא מודע. בעקבות השימוש הם מתנתקים מהסביבה מבחינה נפשית ולעתים גם פיסית. המושג אחריות זר וקשה להכלה עבורם ברמה הבסיסית ביותר (אינם מסוגלים לקחת אחריות אפילו על עצמם). חוויית ההורות שלהם כרוכה לעתים קרובות בתחושת כישלון שגורמת להם לרגשות קשים של צער אשמה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... משפחתי / קשר זוגי - מהי זוגיות? קשר משפחתי בכלל, וקשר זוגי בפרט, הם היסודות לקיום המין האנושי כולו. מכאן, כי איכות הקשר הזוגי וממנו איכות התא המשפחתי, הבית בו אנו שוהים, הם הרובד שיקבע איזו חברה אנו בונים, ומה נשאיר אחרינו. זוג אשר רואה ביכולת שלו ליצור יש מאין, מתוך חיבור שני עולמות ידע, תחושות, צרכים ותשוקות לעולם חדש אחד, הוא זוג הרואה מהות ליכולת שלו לחיות יחדיו מתוך מקום של אמון כבוד הדדי, כבסיס ליצירה. אין זוג בעולם ... בעיותיו. כאשר נבין כי כל אחת ואחד מאתנו אחראי לעולמו, הוא יוצר את עצמו, מחשבותיו ומעשיו, עם כל הקושי בכך, ובמקביל עושה כך בן או בת הזוג, נוכל לקבל כי לבד ויחד נוכל להתפתח ולהגיע למקומות איכותיים יותר. נבין כי 1 + 1 נותן 1 חדש, היא המשפחה המאפשרת לכל אחד מאתנו לצאת ולבוא ממקום חם, תומך, אוהב, על מנת להעשיר הידע, הניסיון, ולתרום אותו חזרה לבן או בת הזוג, לילדים, וזוהי המשפחה הממוצעת. זכרו, כי איך שאתם תתנהגו אחד עם השני, כך ילמדו ילדיכם להתנהג אל הזולת היום מחר, ובהמשך לבן או בת הזוג שלו. לסיום אומר כך: מי שמבין כי זוגיות איכותית היא בסיס למשפחה איכותית, ומשפחה איכותית היא בסיס השפעה רחב הרבה יותר, מבין היכן טמון הכוח האנושי לצמוח, לגדול ולהשפיע על דרך וצורת החיים ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... משפחתי - שיקום הסמכות ההורית אימון משפחתי: שיקום הסמכות ההורית - התמודדות עם התנהגות "קשה" של ילדים בשילוב "המודל המשפחתי" - טיפול דיאדי וטיפול משפחתי, בשילוב הגישה ההתנהגותית הקדמה - רוני בת שנתיים וחצי, צועקת ובוכה, כאשר לא מקבלת את מה שרוצה ואחיה הגדול נאלץ לוותר לה. יאיר בן 5 מסרב לישון במיטתו. שי בן 15 גונב כסף מאמו, חוזר הביתה בשעות מאוחרות, ומסרב לקבל את מרות הוריו. ההורים חוששים כי שותה ומשתמש בסמים. הורים רבים, פונים אליי בבקשה כי אשנה ... ילדיהם. "בתי, ירדן בת 8", אמרה מירב. "כאשר ירדן לא מקבלת את אשר רוצה, מגיבה בצרחות, כשעיקר הקושי הנו בסירובה ללכת לישון, המלווה בוויכוחים ובבכי לתוך הלילה, תוכל לעזור לנו? ". "המודל המשפחתי" מתייחס לכל בן משפחה כמושפע וכמשפיע על המערכת המשפחתית ועל כן נדרשת עבודה מערכתית עם הילד וההורים: ראשית, יש לבחון את המסר הסמוי שבהתנהגות. הגישה יוצאת מתוך נקודת הנחה כי, הדרך העיקרית שבה הילדים מתקשרים עם הוריהם, הינה באמצעות התנהגות. אם כך, בבחינת המסר הסמוי אנו נשאל את עצמנו - מה התנהגות הילד מנסה לספר לנו, על עצמו ועל יחסיו עם הוריו. למשל, ילד ... כאשר ההורה מתייחס מחד, לצורך שעולה מהילד ומאידך, מציבה גבולות ברורים ועקביים. עבודה זו נערכת תחילה בטיפול פרטני ובהדרכת הורים ובהמשך במפגשים משותפים בין ההורה לילד (טיפול דיאדי וטיפול משפחתי). למשל, בטיפול הפרטני של ירון עלו כעסים שלו על הוריו, ובייחוד על היחס המועדף שחש שאחותו מקבלת מאביו (הכעס הסמוי על הקשר בין אחותו לאביו, התבטאו אצל ירון בהתנהגות של חוסר משמעת). לאחר שהובן מסר סמוי זה, הן על ידי ירון והן על ידי אביו, חיים החל מקדיש זמן ייחודי לירון. במקביל, נקבעה שעת חזרה קבועה ... וכאשר היא בוכה וצורחת, הוריה מוותרים. לאור זאת, ההורים למדו להיות עקביים בהשמת גבולות (שעת שינה קבועה), לתמוך ולא לסתור אחד את השני. וכך השיבו לעצמם את סמכותם כהורים. אם כך, "המודל המשפחתי" מאפשר לעבור מדפוס "התנהגות - התנהגות" (הילד מסרב להכין שיעורים ולכן אצעק עליו) לדפוס "המסר הסמוי" (הילד מסרב להכין שיעורים כי מתוסכל? חושש מכישלון? מחפש תשומת לב מהוריו?). מה שמאפשר לתת מקום לצרכי הילד, לצד השמת גבולות ברורים ועקביים, ללא כרסום בסמכות ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... משפחתיים / יעל עיני יום אחד, בעודי נוהגת במכוניתי, מהרהרת בקורס ההורות שלי ובשם שמתאים לו קיבלתי את התקשור הבא (מזל שהיה רמזור אדום): החיים הם מארג של קשרים בתוך קשרים. אנרגיות, מחשבות ומעשים נקשרים האחד בתוך השני, מתפתלים ויוצרים מערכות יחסים. המשפחה היא דוגמת החיים לכך, המחשבות, האנרגיות והמעשים שעשו הורינו טבעו בנו את חותמם וכך גם בילדנו והמעשים שעושים ילדנו טובעים בנו את חותמם וכך גם בהורינו. וכשאנו מטפלים בעצמנו, כשאנו נרפאים והאנרגיה שלנו הופכת להיות קורנת - אנחנו, מהיותנו ארוגים בתוך גווני האנושות, אנו מרפאים אחרים. ואנו, מהיותנו הורים ומהיותנו ילדים ... את המעגלים שמסביבנו. וכך, כשאני מרפאה את עצמי, אני בהכרח מרפאה את הילדים שלי, אבל גם בהכרח מרפאה את ההורים שלי ומה שהיה אתמול - שהיה חולה, לא ישוב ויהיה, אלא יירפא. ואנו נראה זאת מופיע, לא רק באנרגיה ובמחשבות, אלא גם ובעיקר - במעשים, במילים ובהתנהגויות. הקשרים משפחתיים זה מסע של תהליך להתפתחות אישית ולריפוי. מתוך שאנו בוחרים לרפא את עצמנו, אנו מאפשרים לסביבה שלנו לעבור גם כן תהליך של ריפוי. את אחת הדוגמאות האהובות עלי, שמדגימה את זה, נתנה לי שרון, אמא ל - 3 ילדים, אשר בפעם הראשונה שהיא שמעה הרצאה בנושא (בעבר קראתי להרצאות שלי "הורות מודעת"), היא סיפרה שיש לה בעיות עם אחד ... היא בחרה להתמודד עם הנושא של קבלת החלטות אצלה ולטפל בו. כשנפגשנו שוב, שנתיים לאחר מכן, היא סיפרה שמאז שהיא פתרה את בעיית קבלת ההחלטות שלה, גם לבנה אין יותר בעיות בקבלת החלטות, בייחוד לא בבקרים. הכותבת: יעל עיני, הורות מודעת www.newac.co.il/articles/301-הקשרים-משפחתיים ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הרגשת התחדשות - לחץ כאן...