הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=603868
האם אנחנו שייכים למשפחת ה"אוגרים"?

במהלך נסיעה ברכב עם חברה, שוחחנו על חג הפסח המתקרב ובא, חג זה בשמו הלא רשמי "חג הניקיון". שוחחנו על כמות הציוד העצומה שהיא מוציאה מהבית, שיחה זו העלתה בי מחשבות רבות בנושא "האגירה".

אנחנו אוגרים כל הזמן, ציוד, בגדים אוכל וגם פחדים, דפוסי התנהגות, דפוסי חשיבה, פרדיגמות, חוויות.

זמן הפסח הוא זמן טוב, לעשות בדק בית ולנקות.

כיצד נדע האם לפנות או להשאיר?

נשאל את עצמנו את השאלה: האם הדבר מועיל לנו? האם אנו משתמשים בו בהווה?

נסתמך על עובדות בלבד ולא על השערות, כי הרי לכל אחת בארון יש בגד שאולי תלבש בעתיד, אבל המציאות שונה ונערמים אצלנו, דברים שגורמים לנו עומס, בלגן, בלבול ולא מאפשרים מקום לדברים חדשים להיכנס. הדבר נכון גם לחפצים וגם לדפוסי חשיבה והתנהגות.

גם אצלנו בראש צריך לפנות מקום, לשבת ולחשוב עם עצמנו, עלינו בהווה, ומה מהעבר נמצא במגרה שתופסת לנו מקום ובעצם אינה רלוונטית לחיינו. כל מגרה שנפנה, כל פחד שנסלק, כל דפוס חשיבה שלילי שנמחק, "יאוורר אותנו" יפנה לנו מקום, ייתן לנו הרגשה של התחדשות, רעננות ואופטימיות, כי הרי אנו עושים משהו טוב למען עצמנו ובנוסף מפנים מקום להכניס חוויות חדשות, תחומי עניין חדשים וכ"ו.

אז בואו נשוב להשתייך למשפחת בני האדם, נפסיק לאגור, נאוורר ונאפשר לעצמנו מקום.

חג שמח!!!

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן