האם קרה לך, שכל כך רצית מישהו, שכל כך פחדת שלא תצליחו לבנות מערכת יחסים? שפרשת כל התנהגות שלו ככזו שמשקפת את חוסר רצונו להיות איתך? האם קרה לך, שיצאת עם מישהי, וחששת שתעזוב אותך, כי אם תעזוב אותך תשאר בודד?

בחרדת נטישה, אנחנו תולים בבן או בבת הזוג שלנו, את האושר שלנו, את הערך העצמי שלנו, ורואים בו או בה את הסיבה לכך שאנחנו שווים.

לאיזה רווק או רווקה לא קרה, שנשאלו, מה עם זוגיות? למה הם לא בזוגיות? אמירות אלו יכולות להישמע במקומות שונים ותחומי חיים שונים: החל ממקום העבודה, חברים, מכרים, או סתם אנשים שלא מכירים. המילים "בקרוב אצלך", "יש לי מישהו לשדך לך" ואמירות רבות אחרות, מבטאות תפיסה חברתית לפיה האדם חייב להיות בזוגיות, שטוב להיות בזוגיות, ו"לא טוב היות האדם לבדו".

האם זה בהכרח נכון? האם כל זוגיות היא טובה לכל אחד? האם כל הזוגות חשים מאושרים בתוך הזוגיות? מי לא שמע על זוגות שנמצאים ב"בכלוב מזהב"? אם כך, האם זוגיות זה דבר טוב או לא טוב?

על מנת לבנות מערכת יחסים זוגית טובה ומספקת צריך לחוות תחושה של הערכה עצמית אמיתית, מחוברת לקרקע ולמציאות עצמה, ומתוך היכולת לקבל דברים כמו שהם, פשוטו כמשמעו. היכולת לקבל את עצמך ולהבין שהחסרונות שלך לא אמורים לגרום לך לאהוב את עצמך פחות. יכולת זו היא שתקדם את הגעתך לזוגיות.

ובחזרה לנושא המרכזי - חרדת נטישה מתרחשת כאשר יש מחסור במענה לצורך קיים. המחסור יכול להיות בצרכים שקשורים להערכה עצמית, לאהבה ללא תנאי של עצמך, לביטחון עצמי או כל סברה שחסרה לך תכונה כזו או אחרת. לעיתים האדם אינו מודע לכך, אך עשויות לנהל אותו מחשבות שונות המתנות את ערכו העצמי בהימצאותו במערכת יחסים רומנטית. "כשאהיה במערכת יחסים רומנטית, אהיה מספיק שווה; מאושר / ת; אצליח יותר בחיים (קריירה, חברים, ועוד ועוד) ". האדם לעיתים נאחז באשליה שהקשר עם בת זוג שיש לה את התכונה או המאפיין שאין לו ושיש לו צורך בהם (כגון: ביטחון עצמי גבוה, מקובלות חברתית, מוחצנות ועוד) יגרום לכך שהוא עצמו יהיה בעל אותן תכונות. אך אשליה זו עתידה להתפוצץ כמו בועת סבון.

כל הצרכים האלה הם משמעותיים לאדם ובצדק. כאשר הוא מאבד או עשוי לאבד את התנאי לקבלת מענה לצרכים אלו (הימצאותו במערכת יחסים רומנטית), הוא עשוי לחוות תחושת חרדה. כאשר אדם חש שהוא מקבל את כל אלה, בזכות הקרבה לבן או לבת הזוג, הוא חש טוב עם עצמו. אך הרגשה טובה זו היא כמובן זמנית מאחר שהיא תלויה בדבר כלשהו, שעלול להיעלם, ולעיתים אף נעלם. הרי, האם בן או בת זוג יכולים להיות כל הזמן מפרגנים, אוהבים, יוצרים קשר, כל היום 7/24? האם לא יכול לקרות מצב של דחייה גם בתוך מערכת יחסים אוהבת? האם לא יכול לקרות מצב של חוסר יצירת קשר עקב עיסוקים שונים? יכול גם יכול.

לכל החרדים מנטישה, בדקו: איפה אתם מחבקים את עצמכם, איפה לא. התשובה ככל הנראה נמצאת שם (-: