תקציר⬅ ביופידבק - מבוא ביופידבק או משוב ביולוגי הוא שיטת טיפול באמצעות מערכת ממוחשבת המנטרת מדדי גוף, שנועדה לאפשר למטופל שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות במצבים של לחץ וחרדה. השיטה פותחה החל משנות ה - 40 של המאה ה - 20 והיא נמנית עם שיטות הרפואה האלטרנטיבית והטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי. תוכן עניינים: 1 מהלך הטיפול 2 שימושים 3 היסטוריה ומחקר 3.1 אתגרים במחקר 3.2 מחקר בישראל מהלך הטיפול: המטופל מחובר למערכת המנטרת מדד אחד או יותר בגופו ומציגה את הנתונים בזמן אמת המשוב החוזר המתקבל במהלך הביופידבק תצוגת הנתונים שנאספים במהלך טיפול ביופידבק הביופידבק פועל על עקרון הלמידה דרך משוב (פידבק) מיידי. הוא כולל שלושה תהליכים שונים המנוהלים על ידי המכשור האלקטרוני המשמש לטיפול: איתור והגברה של מגוון אותות ביולוגיים או אלקטרו - ביולוגיים מתוך גופו של האדם על ידי מערכת המנטרת מדד אחד או יותר בגופו. למשל דופק, נשימה, מתח שרירים, מוליכות חשמלית של העור, חום גוף, היבטים מסוימים של אלקטרואנצפלוגרם ועוד. מדדים ... אמת. המשוב יכול להינתן בצורה פשוטה של גרף המתעדכן בזמן אמת. עם זאת, פעמים רבות נעשה שימוש במערכת ייצוג מידע מתוחכמת יותר. מערכת כזו מציגה את השינויים באופן מוחשי כמו צלילים שגובהם משתנה בהתאם, או ייצוג חזותי שמבטא את התקדמות המטופל. הטיפול בביופידבק לרוב נמשך מספר שבועות או חודשים (10-15 מפגשים או יותר), לאחריהם המטופל אמור להיות מסוגל ליישם את מה שלמד גם מחוץ למסגרת הטיפול, בכל עת שהדבר נדרש. במפגש הראשון נערך על ידי המטפל איבחון פסיכופיזיולוגי באמצעות ערוצים שונים במכשור, ובהתאם לתוצאות הפרופיל נבנית תוכנית טיפול ולמידה מותאמת למטופל ולבעייתו הרפואית או הפסיכולוגית. המטופל מקבל הסבר על תוצאות האיבחון והוא שותף פעיל לתוכנית הטיפולית. השיטה היא סוג של רפואה אקטיבית המבוססת על תרגול הנלמד בקליניקה ויישום במצבי חיים יומיומיים. הטיפול מתבצע על ידי איש מקצוע בעל הכשרה וניסיון קליני מוסמכים ומוכחים בביופידבק. תרגיל לדוגמה יכול להיות ביצוע טכניקות נשימה שניתן לנטרן באמצעות המכשור; נשימה נכונה ומותאמת למצב חיים משפרת את יכולת ההתמודדות של המטופל עם בעייתו, יוצרת תחושה של נינוחות והרפיה וגורמת לאיזון התפקוד הפסיכופיזיולוגי של המטופל. המטופל לומד כיצד לשלוט בצורה רצונית בתגובות בלתי רצוניות למצבי לחץ שונים, לכאבים וכדומה. התצוגה המיידית של הנתונים מאפשרת למטופל לראות על צג המחשב כיצד אכן הוא מצליח לשנות בצורה רצונית את הנתונים הפיזיולוגיים של גופו. תפקיד המטפל הוא להדריך, לתווך ולהסביר למטופל את המוצג על גבי מסך המכשיר. שימושים: הביופידבק הוא חלק מתוכנית עבודה טיפולית מלאה, אשר כוללת על פי רוב גם הקניית טכניקות הרגעות, הנחייה בנוגע לתרגום וליישום המיומנויות שנרכשו, מסירת מידע בנוגע למקור הקשיים ומערכות האיברים המעורבים בהם ולעתים גם ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ טיפול התנהגותי קוגניטיבי בשילוב ביופידבק בתופעת חוסר יכולת וקשיים בבליעה. Dysphagia מאת ד"ר יגאל גליקסמן אורלי (שם בדוי) בחורה בת 26, אחות מוסמכת במקצועה, הופנתה לטיפולי באמצעות רופא המשפחה שלה. סיבת ההפניה הייתה קשיים בבליעת מזון מוצק. בדיקות רפואיות מקיפות של מומחי אף אוזן וגרון לא הצביעו על כל ממצא פתולוגי. השאלה הייתה האם מדובר בסוג של תגובה היסטרית Globus Hystericus כשהגיעה אורלי לפגישה הראשונה התנצלה על העובדה שהיא מבזבזת זמן על בעייה כל כך טיפשית.. מתוצאות הפרופיל הפסיכופיזיולוגי בשילוב מכשור שיטת הביופידבק התרשמתי כי מדובר באדם היפרטנסיבי והיפרסנסטיבי, עם רמת פגיעות וביישנות גבוהה. היא החלה לעבוד כאחות במחלקה הפנימית באחד מבתי החולים לפני כשנה. באותה תקופה הופסק קשר אינטימי בן 4 שנים עם בן זוגה. הניתוק בקשר היה ... מוצק מחמירה ומגבירה את רמת החרדה שלה ממצבים בהם חששה שהסימפטום של קושי בבליעה עם תחושת החנק יופיע שוב. בפגישה השניה הוסברו לאורלי העקרונות והרציונאל של הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי ויתרונות השילוב של שיטת הביופידבק המאפשרת פיתוח יכול שליטה רצונית על תגובות בלתי רצוניות תוך קבלת משוב מידי, אמין וברור וניתור התהליך הודגש ההיבט הלימודי והתרגול העצמי. נקבעה לה תכנית טיפולית שהתבססה על טכניקות הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בשילוב שיטת הביופידבק. מטרת התוכנית הטיפולית הייתה חשיפה הדרגתית ומבוקרת לאכילה במקומות ציבוריים. בוצעו סימולציות מתוכננות ומבוקרות בקליניקה תוך הדגשת הצורך ביישום הנלמד לחיי היומיום עם רישום ותיעוד יומיומי של תחושותיה בעת החשיפה למצבים דומים. בתחילה ... בהם אכלה מזון חצי מוצק כגון: בשר טחון, תפוחי אדמה מעוכים וכד' בחברת חברה קרובה ובצורה הדרגתית החלה לאכול מזון מוצק כשהייתה לבד ועם חברים. לאחר 8 מפגשים טיפוליים חד שבועיים הייתה רמת מתאם גבוהה בין יכולתה של אורלי להשיג תוצאות טובות במכשור הביופידבק בעת ביצוע סימולציות בקליניקה לבין יכולה לחזור ולאכול מזון מוצק בחברת חברים ללא קשיי בליעה ותחושת החנק. לסיכום על המטפל בטיפול התנהגותי קוגניטיבי בכלל והמשלב ביופידבק בפרט ללמד ולהנחות את המטופל לעקוב אחר התכנית הטיפולית ולבצעה בהתאם. אשמח לקבל תגובותיכם 0546670570 בברכה ד"ר יגאל גליקסמן www.gliksman.co.il ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הביופידבק (משוב ביולוגי) מאת ד"ר יגאל גליקסמן הצורך בשליטה עצמית רצונית על המערכת הבלתי רצונית (אוטונומית - סימפתטית). של הגוף, מלווה את האדם במשך אלפי שנים. מאחר ולא ניתן לשלוט על מה שאיננו מודעים לו, ניצבת בפני האדם זה שנים רבות המטרה לפיתוח ושיפור המודעות העצמית במקום הגבוה בסדר העדיפויות ... הפילוסופיה המזרחית: היוגה, הבודהיזם והזן בניגוד לזו הקיימת בעולם המערבי, הוא ללמד ולאמן את האינדיבידואל " יכולת הסתכלות והקשבה פנימה" וזאת על מנת לשלוט באמצעות המחשבה והרצון על פעילויות פיזיולוגיות המתרחשות בגוף. הביופידבק נחשב לאחד מהגילויים החדשים המסעירים ביותר ופוטנציאלית מרחיקי הלכת ביותר אשר צמח אי פעם מבסיס המחקר הביו - רפואי הפעיל. זו הייתה למעשה התפרצות וולקנית של גילוי שגרמה למהפכה ולגורם מדרבן בחשיבה המדעית והציבורית אם כן מדובר בשיטה לימודית חוויתית, לא חודרנית שמטרתה להקנות לאדם תוך זמן קצר ידע, כלים ומיומנויות לצורך פיתוח רגישות, מודעות ושליטה רצונית על תגובות לא רצוניות. על מה מבוססת השיטה? השיטה מבוססת על שלשה תחומים עיקריים: 1.הרפואה - הביולוגיה. 2.הפסיכולוגיה. 3.הטכנולוגיה. כמו כן גם על תחומים כמו: הרפואה ההתנהגותית לפיה נלמדות טכניקות התמודדות לצורך מניעת מחלות ובעיות רפואיות תוך כדי שיפור וטיפוח איכות החיים, שינוי הרגלי התנהגות מזיקים ובכך לגרום ליכולת תפקודית אישית טובה יותר במצבי חיים שונים. השימוש המוקדם בביופידבק ללא מכשור היה כבר ידוע לפני שנים רבות. ידוע כי יוגיסטים למדו לווסת את קצב המטבוליזם שלהם על ידי טכניקות נשימה שאפשרו להם להגיע לנשימה אחת לדקה בזמן שהממוצע האופטימאלי הידוע במקרים של הרפיה הוא 6-8 נשימות לדקה. 1938 Lindsley & Sassaman דיווחו על אדם שהיה מסוגל לשלוט על סימור שערו בכל שטח ... של נבדק שהצליח לשנות את קצב פעימות ליבו בצורה חדה ולהורידו ל - 40 פעימות לדקה מסף של 80 פעימות. כמו כן הצליח לחמם את טמפרטורת העור בידו האחת ובאופן סימולטני להוריד את טמפרטורת היד השנייה. ניצנים ראשונים של השימוש בביופידבק צמחו בארצות הברית בשלהי שנות ה - 50 2.למעשה נוצרה קואליציה בין תחומים כמו הלמידה הביהביוריסטית ההנדסה הביו רפואית הפסיכופיזיולוגיה ועוד.. כבר מאמצע שנות ה - 60 הוכיחו חוקרים כמו מילר, שפירו, אנגל ועמיתים כי ניתן לשלוט בצורה רצונית על תפקודים בלתי רצוניים כמו קצב פעימות הלב, הנשימה, ... שרירי הוושט והצוואר. זו תגובה בלתי רצונית ולכן גם בלתי נשלטת. הודיני תרגל שוב ושוב את השליטה ברפלקס זה באמצעות החדרת תפוח אדמה קטן שהיה תלוי בחוט אל תוך הגרון ולמד לשלוט בבלתי נשלט כביכול. כיצד פועלת השיטה? 3.בשיטת הביופידבק נעשה שימוש במכשור אלקטרוני מתוחכם וממוחשב אליו מתחבר האדם (בדרך כלל בקצות אצבעות הידיים או על המצח) המכשור מודד באופן מדויק ואמין, מעבד ומזין חזרה לאדם נתונים על תהליכים ושינויים פיזיולוגיים המתרחשים בגופו כמו: רמת המתח הרגשי והפיזיולוגי, קצב ואופן הנשימה, קצב הדופק, הפעילות המוחית וכד'... במה שונה שיטת הביופידבק משיטות טיפול אחרות? בשיטת הביופידבק מתרחש תהליך לימודי בו האדם אקטיבי ולא פסיבי, הוא לומד ומבין כי בכוחו וביכולתו לתרום בעצמו לשיפור בריאותו ואיכות החיים שלו. אין כאן תלות בתרופות או במטפל. זה לא דומה לשיטות אחרות בהן מישהו עושה משהו למטופל כמו: דיקור, רפלקסולוגיה, שיאצו, עיסוי, כירופרקטיקה וכד'... המושג ביופידבק ביו = חיים פידבק = היזון חוזר, מתייחס להיזון חוזר של אינפורמציה ביולוגית לאדם המחובר למכשיר. האדם קולט את האותות מעולמו הפנימי, מבין אותם ולומד באמצעותם על תהליכים פסיכו - פיזיולוגיים המתרחשים בגופו. הוא רואה את הקשר בין תגובותיו הפיזיולוגיות לגירויים אליהם הוא נחשף מהעולם החיצוני או ... מעין זו הייתה ועדיין מהווה את אחת המטרות אליה שואף האדם להגיע. אמנם הגיע האדם לירח, הוא חוקר את החלל החיצון, אך עדיין אינו יודע מספיק על הנעשה בגופו ובנפשו ובמיוחד על מערכת יחסי הגומלין בין הגוף והנפש. באמצעות שיטת הביופידבק ניתן לגרום לשינוי באיכות חיים, בתפקוד ובשיפור ביצועים של אנשים בריאים. קבוצות, זוגות ויחידים. לשם כך נבנו פרוטוקולים ייחודיים לאימון (Coaching) וייעוץ בשילוב ביופידבק: למנהלים, אומנים, יוצרים בעיקר מוסיקאים מופיעים, ספורטאים, מורים, מדריכים, מרצים ועוד. ברוב הבדיקות אותן אנו עוברים אצל הרופא, אנו מצפים לתרגום הדיאגנוסטי ופרוש הנתונים שהוא נותן לאחר שבדק אותנו וקיבל את תוצאות המעבדה או הצילומים. כלומר מדובר באדם אחר הקורא את נתוני גופנו. הוא זה שמתרגם ומעריך אותם ומגיע לידי החלטה ושיפוט באשר למצבנו הבריאותי. שאנו כנבדקים נשארים במצב פסיבי!!! בשיטת הביופידבק המטופל הופך לשותף פעיל לתכנית הטיפול המתבססת בראש ובראשונה על נתוני הפרופיל הפסיכו - פיזיולוגי אותו חייב המטפל לבצע בשלב האבחון וההערכה הראשוניים. בדומה לחייט האמור לקחת מידות לפני שהוא תופר את החליפה. על המטפל להסביר למטופל את נתוני הפרופיל ומסקנות האבחון כמו כן לשתף אותו בשיקולי דעתו המקצועיים בכל הקשור לתכנית הטיפול שאמורה להיות מותאמת לבעייתו הרפואית או הפסיכולוגית (תדירות ומספר המפגשים המשוער, עקרונות הטיפול המתבססים עם שתוף פעולה ותרגול עצמי בבית של המטופל לוח זמנים וכד'). האדם המשתמש בשיטת הביופידבק לומד לשלוט טוב יותר על, תגובותיו למצבי חיים מלחיצים באמצעות י טכניקות נלמדות, הוא מסוגל לוותר על שליטה ולהרפות את עצמו לומד לתקשר טוב יותר עם גופו. שיטת הביופידבק יכולה להיות מיושמת בכל זמן ובכל מקום, לאחר שנלמדו הטכניקות הבסיסיות. יתרונות שיטת הביופידבק חברת הביטוח האמריקאית " קייזר פרמננטה" פרסמה תוצאות מחקריה בנושא האפקטיביות הטיפולית והכספית של שיטת הביופידבק לעומת שיטות טיפול אחרות והמסקנות היו: השיטה מהווה סוג של רפואה אקטיבית. נמצאה הפחתה ניכרת בתלות ובשימוש בתרופות ובביקורי רופאים. נמצאה הפחתה משמעותית בעלות התרופות הפרופילאקטיות (מניעתיות) והאנאליטיות (הניתנות בהתאם לצורך). העלאת סף וסיבולת הכאב. הפחתה בתביעות לאובדן כושר עבודה ופיצויים. הפחתה ניכרת בימי ההיעדרות ממקומות העבודה. הפחתה ניכרת בכמות התביעות מביטוחי בריאות שונים. הפחתה בימי האשפוז בכלל ואשפוזים חוזרים בפרט. עיכוב בתשלומי ביטוח חיים למבוטחים. שיפור משמעותי בסגנון ואיכות החיים של מטופלים. שיפור בתקשורת הבינאישית במשפחה, בעבודה ובחברה. עליה ביכולת הריכוז וברמת האפקטיביות התפקודית. שיפור ביכולת השליטה וההתמודדות עם מצבי חיים מלחיצים. ירידה משמעותית בכמות ובמעורבות בתאונות דרכים ועבודה. באילו בעיות ניתן לטפל בעזרת ביופידבק? ניתן ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ אסטרטגיה אושר=שלמות רגשית אדם צריך לתכנן את הדברים כמה צעדים קדימה, האדם מכיר את עצמו ועליו להיות מודע למגבלות שלו, וליתרונות שלו, להכיר את עצמו כפי שהוא, ולהבין את המציאות כפי שהיא. כאשר אדם מתכנן כמה צעדים קדימה ומתבונן על המטרה שלו ואיך היא תשיג את המטרה היותר גדולה המהלכים שלו הרבה יותר מחושבים נכון. ולכן, על האדם להיות מסודר בדברים בחיים, שיתחיל את הסדר בדברים הפשוטים, ויעשה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכיאטריה - מבוא פסיכיאטריה היא תחום במדע הרפואה הקלינית העוסק בבריאות הנפש. המונח "פסיכיאטריה" נטבע בשנת 1808 בידי יוהאן כריסטיאן רייל. התאחדות הפסיכיאטרים העולמית מגדירה כי: כל פסיכיאטר הוא בהכשרתו דוקטור לרפואה והפסיכיאטריה מנתחת את ההפרעות הנפשיות מנקודת המבט הרפואית ומנסה להציע דרכי מניעה, הערכה, איבחון, טיפול ושיקום המבוססים בדרך כלל על שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה. רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט והטיפול הפסיכיאטרי מתמקד באיזון ביוכימי של הגוף, ריסון התסמינים, הקלת מצוקת החולה ושיקומו. טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת מוסדית מתמחה, במסגרת קהילתית או בבית החולה בהתאם לחומרת ההפרעה. בשונה מענפי רפואה אחרים ובשל ההשפעה של מחלות נפש על כושר השיפוט של חלק מהחולים, נתונה בחוק ברוב המדינות סמכות לטיפול פסיכיאטרי שלא בהסכמת החולה במקרים בהם המחלה מסכנת את שלומו של החולה או של הסובבים אותו. הגדרת גבולותיה של סמכות זו הינה נושא שנוי במחלוקת. במדינות טוטליטריות מסוימות נעשה בה שימוש לרעה ככלי דיכוי נגד האוכלוסייה בניגוד לאתיקה הרפואית. היסטוריה העת העתיקה וימי הביניים המוסד הפסיכיאטרי בדלאם במאה ה - 18 - פסיכיאטריה עוד בעת העתיקה מרפאים במצרים ויוון חקרו הפרעות נפשיות בולטות כדיכאון והיסטריה, והיו הראשונים שניסו להגדירן כבעיות רפואיות ולא כתופעה על טבעית. אבי הרפואה המערבית היפוקרטס חקר הפרעות נפשיות, והוא זה שטבע את המונח "היסטריה" בהתייחסו להיסטריה נשית, מתוך הנחה שגויה שמדובר בתופעה הקשורה לרחם (הקרוי ביוונית היסטרה). באירופה הנוצרית של ימי הביניים נסוגה התפישה המקובלת של הפרעות פסיכיאטריות בחזרה לפרדיגמה הדתית התולה את ההפרעה בהשפעת שדים וישויות על טבעיות או דיבוק, והטיפול התמקד בגירוש שדים. היו מקרים בהם הוצאו להורג חולים שהוקעו כשטניים על ידי בני קהילתם. המוסדות הראשונים בהם התבצע טיפול בהפרעות נפשיות בגישה רפואית נפתחו ככל הנראה במזרח התיכון החל מהמאה השמינית, כאשר ידוע במיוחד בית החולים שנפתח בבגדאד על ידי הפילוסוף והרופא אל ראזי. בימי הביניים המאוחרים החלו להיפתח מוסדות ייעודיים לסובלים מהפרעות נפשיות במצרים וספרד המוסלמית ובעקבותיהם גם באירופה הנוצרית, בה המוסד הוותיק ביותר הפועל עד היום הוא המוסד האנגלי בדלאם (Bethlem Royal Hospital), שנוסד במאה ה - 13. רוב המוסדות הפסיכיאטריים בימי הביניים באירופה לא התיימרו להציע כל סוג של טיפול ומטרתם הייתה הרחקתו של החולה מהחברה וריסונו. מוסדות אלו נודעו כמקומות קשים ואכזריים והתנאים בהם הביאו במקרים רבים להחמרת מחלתם של השוהים בהם והחרפת סבלם. תיאורים וציורים מהתקופה מלמדים שנעשה שימוש תכוף בכפיתת חולים וכבילתם בשלשלאות. היחס אל החולים לא היה כאל בני אדם ובמספר מוסדות אף היו מציגים את החולים ... היחס הקשה לחולים עד ראשית העת החדשה. הרנסאנס - צעדים ראשונים במאה ה - 16 התפרסם הרופא והמיסטיקן ההולנדי יוהאן וייר (Johann Weyer) כאחד מהמלומדים הראשונים של הרנסאנס האירופי שטענו שחלק מהתופעות המשויכות לכישוף או דיבוק הן למעשה תסמינים של מחלות. וייר היה הראשון שעשה שימוש במונח "מחלת נפש". באותה תקופה החלו חוקרים נוספים להתייחס להפרעות נפשיות כאל מצב רפואי, וניסו לסווג ולקשר אותן למדע הנוירולוגיה שהחל את צעדיו הראשונים במאה ה - 17. אחד הבולטים שבחוקרים היה תומאס ויליס (Thomas Willis), אבי הנוירולוגיה, שחיבר בשנת 1672 מחקרים שהיו הראשונים שעסקו בניתוח רפואי של הפרעות נפשיות כגון שיתוק ואלם היסטרי, מלנכוליה, היפוכונדריה ועוד. ויליס היה גם הראשון שתיאר מחלות פסיכוסומטיות ואף הגדיר את האסתמה כמחלה המושפעת ממצב נפשי. במאה ה - 18 ניתן לפסיכיאטריה מעמד רשמי ברפואה כשה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות היסטריונית - מבוא הפרעת אישיות היסטריונית היא הפרעת אישיות מאשכול ב'. אנשים הסובלים מהפרעה זו נוטים לעוררות יתר, התנהגות רגשנית, וכן נראה כי הם מתנהגים באורח צבעוני, דרמטי ומוחצן. יחד עם זאת, לרוב נראה כי הם מתקשים להשאר במערכות יחסים ארוכות טווח. על פי ה DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת על ידי: דפוס חוזר של רגשנות יתר וחיפוש תשומת לב, המתחיל בבגרות המוקדמת ומופיע במגוון הקשרים, ומתבטא בחמישה או יותר מהבאים: 1.חש/ה שלא בנוח במצבים בהם הוא / היא אינם מרכז תשומת הלב 2.האינטראקציה עם אחרים לעתים קרובות מאופיינת בהתנהגות בלתי תואמת בעלת ... זאת דל בפרטים 6.מציגים רגשות בצורה דרמטית ומוגזמת 7.ניתנים להשפעה בקלות על ידי אחרים או נסיבות 8.נוטים לתפוס מערכות יחסים שלהם עם אחרים כאינטימיות יותר ממה שהן במציאות תוכן עניינים: 1 אפידמיולוגיה 2 מאפיינים קלינים 3 טיפול אפידמיולוגיה: לפי ה DSM IV TR נראה כי שיעור ההפרעה באוכלוסייה הכללית הוא כ - 2-3 אחוזים. הפרעה מאובחנת יותר בנשים מאשר בגברים. מחקרים שונים מצאו קשר בין הפרעה זו להפרעת סומטיזציה ושימוש מוגזם באלכוהול. מאפיינים קלינים: אנשים הסובלים מהפרעת אישיות היסטריונית נוטים להתנהגות המחפשת תשומת לב. הם נוטים להגזים במחשבותיהם ורגשותיהם, ולגרום לדברים להשמע חשובים יותר ממה שהם. הם מציגים התקפי זעם, בכי והאשמות כאשר אינם נמצאים במרכז תשומת הלב. התנהגות פתיינית שכיחה בשני המינים, אך הם סובלים לעתים קרובות מבעיות בתפקוד המיני. הצורך ... בלתי פוסק, והם עשויים להשתמש בדחפים המיניים על מנת לאשר לעצמם שהם מושכים בעיני המין השני. יחד עם זאת, מערכות היחסים שהם יוצרים נוטות להיות שטחיות, והם עשוים להיות שקועים בעצמם, יהירים ותלותיים. מנגנוני ההגנה המרכזיים בהפרעת אישיות זו הם הדחקה והתקה. משום כך לעתים נראה כי הם אינם מודעים לרגשותיהם האמיתיים, ואינם מצליחים להסביר את הנעותיהם. במצבי דחק, שיפוט המציאות נפגע בקלות. טיפול: פסיכותרפיה - לעתים קרובות האנשים הסובלים מההפרעה אינם מודעים לרגשותיהם האמיתיים, הבהרה של רגשות אלו היא תהליך טיפולי חשוב. טיפול הבחירה הוא כפי הנראה פסיכותרפיה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות פרנואידית - מבוא הפרעת אישיות פרנואידית היא הפרעת אישיות מאשכול א' בסיווג הפרעות האישיות. אנשים הסובלים מהפרעה זו מתאפיינים בחשדנות וחוסר אמון ארוך טווח באנשים ככלל. לרוב הם מסרבים לקחת אחריות על רגשותיהם ומטילים אחריות זו על אחרים. לעתים קרובות הם עוינים ורגזניים. תוכן עניינים: 1 אבחנה 2 אפידמיולוגיה 3 מאפיינים קלינים 4 טיפול אבחנה: על פי ה - DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת על ידי: חוסר אמון וחשדנות שאחרים ככלל הם חורשי רע, המופיעים כדפוס קבוע, שתחילתו בבגרות המוקדמת ומופיעים במגוון הקשרים, כפי שמתאפיין בשלוש או יותר מהבאים: 1.חושדים, ללא בסיס מספק, שאחרים הם נצלניים, פוגעניים או מרמים אותם. 2.עסוקים יתר על המידה בספקות בלתי מוצקים לגבי נאמנותם של חברים או ... ללא הצדקה בבוגדנות בן / בת זוגם או שותפם למין. אפידמיולוגיה: לפי ה - DSM IV TR, נראה כי שיעור ההפרעה באוכלוסייה הכללית הוא כ - 0.5-2.5 אחוז. לרוב הסובלים מההפרעה לא יפנו לטיפול בעצמם, אלא יופנו אליו על ידי בן משפחה או מעסיק. ההפרעה קיימת בשיעור גבוה יותר בבני משפחה של חולים סכיזופרנים, והיא שכיחה יותר בגברים מאשר בנשים. יש הטוענים ששיעורה גבוה יותר גם בקבוצות מיעוט, מהגרים, וחירשים. מאפיינים קלינים: התכונה המרכזית של אנשים הסובלים מהפרעה זו היא נטייה חוזרת ולא מוצדקת לפרש את פעולותיהם של ... כלפי אלו אותם הם תופסים כחלשים, חולים, לקויים או בצורה כלשהי, פגומים. בסיטואציות חברתיות, הם יכולים להראות כעסקיים ויעילים, אך הם מעוררים לעתים קרובות פחד או קונפליקט באחרים. טיפול: פסיכותרפיה - זהו טיפול הבחירה בהפרעה זו. לרוב חולים אלו לא יסתדרו היטב בקבוצות טיפול, ולכן מומלץ טיפול אישי. טיפול תרופתי - טיפול זה יוצע על מנת לעזור בתקופות של רגזנות או עוררות יתר, או במצבים בהם קיימת חשיבה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים - 2 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: גוף נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים. אליעד: ברור, הסברתי לך גם איך. קודם כל זאת ההבנה, בשורה התחתונה ההתבוננות הפנימית משנה את התפיסה שלך את עצמך, את הרצונות שלך, את התודעה שלך, ואז היא גם משנה את החוויה שלך. זאת הפואנטה. שאלה: אתה הסברת באתר לגבי אהבה עצמית, שהאדם צריך לאהוב את כל ההיבטים שבמציאות, אולי אתה יכול להסביר איך בן אדם יכול לאהוב את אותם חלקים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות גבולית - מבוא הפרעת אישיות גבולית (באנגלית: Borderline personality disorder; בר"ת: BPD) היא הפרעה נפשית, שעל פי DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) מאופיינת על ידי דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין - אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, לצד אימפולסיביות משמעותית מבנה אישיות זה מאופיין בקושי להבנות באופן קבוע את ההבחנה בין פנים לחוץ. האבחנה ניתנת כאשר ... או התנהגות של פגיעה עצמית. 6.חוסר יציבות רגשית ושינויים חדים במצב הרוח. 7.תחושת ריקנות כרונית. 8.כעס עז, וקושי לשלוט בו. 9.חשיבה פרנואידית או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים. מאפיינים אלה קיימים אצל אנשים רבים ברמה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מנת להפוך להפרעה נפשית עליהם להימשך זמן רב, להיות קבועים ובעלי עוצמה. תוכן עניינים: 1 אפידמיולוגיה 2 גורמים 3 תסמינים 4 טיפול אפידמיולוגיה: הפרעת אישיות גבולית נחשבת לאחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות יחסית: בין 1% ל - 4% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעה זו. הלוקים בהפרעה מהווים 10% מכלל מטופלי החוץ מקרב חולי הנפש, 20% מהמטופלים הפסיכיאטריים. שיעור הנשים המאובחנות בהפרעה גבוה מזה של גברים, אך קיימת מחלוקת לגבי הסיבות לכך ולגבי עצם קיומם של הבדלים מגדריים אמיתיים בהפרעה זו. גורמים: הפרעת אישיות גבולית בבסיסה היא הפרעה התפתחותית שעדיין לא נקבע כמה ממנה הוא ביולוגי וכמה הוא תוצר של הסביבה. הדעה הרווחת היא שמדובר בשילוב של פוטנציאל עם סביבה "המגשימה" את אותו פוטנציאל ברמה זו אחרת. הסובלים מהפרעת אישיות גבולית חסרים את מנגנוני ההתמודדות הבסיסיים ביותר עם החיים, כאלה הנחוצים לחיים והממלאים את האדם תחושות טובות של אושר וסיפוק, זאת בשילוב עם העובדה שרוב הסובלים מהפרעה זו עברו התעללות או טראומה מסוג כלשהו. החלקים שנעצרים ... של ממש (כפי שתואר לעיל), כמו כן מעל למחצית מהם סובלים מסוג זה או אחר של התמכרות, וחלק אף פוגעים בעצמם פיזית - למשל, חותכים עצמם ואף שמים קץ לחייהם. כל אלה ועוד אינם מפתיעים בלשון המעטה בשל רמת המצוקה הגבוהה והתמידית בה הוא נתון. התנהגות אופיינית לסובל מהפרעת אישיות גבולית היא תפישה הכרוכה בקושי בכל הנוגע לקטלוגם של סיטואציות ואנשים בתחומי הביניים שבין שחור ולבן. הדימוי העצמי איננו יציב גם הוא כתוצאה מכך. תסמינים: דפוס מתפשט של חוסר יציבות ביחסים בין אישיים, בדימוי - עצמי, וברגשות ... אדם נהיה מנותק במידה מסוימת מהמציאות, בין אם מדובר בחלימה בהקיץ, בביצוע פעולות מבלי להיות מודע לחלוטין לביצוען ("לפעול על אוטומט"), או פעולות מנותקות אחרות. מדובר בהפך מ"קישור", וכרוך בהיעדר הקישור, לרוב הזהות העצמית של מישהו, עם שאר העולם. לא קיימות הפרעות אישיות גבוליות טהורות. הן מתקיימות תמיד עם מחלות אחרות. הפרעת אישיות גבולית עשויה להתקיים ביחד עם: הפרעת דחק פוסט טראומטי. הפרעות מצב - רוח. הפרעות חרדה / פאניקה. התמכרות לחומרים ממכרים (54% מבעלי BPD סובלים גם מבעיית התמכרות לחומרים ממכרים). הפרעת קשב. הפרעות אכילה. הפרעת ריבוי אישיות. הפרעה אובססיבית - קומפולסיבית. טיפול: בעבר, נהוג היה לחשוב שאין ביכולתם של הסובלים מההפרעה להחלים ומדובר בקרב חסר טעם מבחינת הפרוגנוזה אך היום ישנן דרכי טיפול אפשריות הדורשות זמן ומאמץ מאחר שלא פשוט לשנות דפוסי חשיבה שנקבעו במשך שנים ארוכות. איכות חייו של המטופל יכולה להשתפר מאוד כשמטרתו להפוך את דרכי ההתמודדות הבריאות יותר לנגישות עבורו ובזאת להפחית את המצוקה הנפשית. טיפול תרופתי - מיועד לתת מענה עיקרי לבסיס הפיזיולוגי של הפרעת אישיות גבולית. טיפול באמצעות פסיכותרפיה - יש הטוענים כי אין טעם להתמקד בסימפטומים של ההפרעה באופן פיזיולוגי בלבד. בעיניהם חשוב להבין את שורש הבעיה כעיקר ולטפל בו כגורם היכול לשנות את ההשלכות הללו. טיפול התנהגותי - שיטה זו מתבססת על התאוריה כי ההפרעה היא בבסיסה תוצאה של שילוב בין הפרעה ביולוגית להפרעה סביבתית. הביולוגי כפגם המנגנון האחראי על ארגון ושליטה ברגשות טובים כרעים והסביבתי כמערכת נסיבות היוצרת ענישה קשה, טראומה או הזנחה של אותה פגיעות רגשית. מכאן שלהפרעה יש שני מוקדים אליהם יש להתייחס בטיפול: פגיעות רגשית ומחסור בכישורים הדרושים לפיקוח על הרגשות המתעוררים, חיוביים כשליליים. השיטה עוסקת בשינוי אך תוך הימנעות מביטולו של הסובל. זאת במטרה לקבלו ועם זאת ללמדו טווח רחב יותר של כישורים התנהגותיים. טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT -Mentalization Based Treatment) - שיטה שפותחה על ידי פיטר פונגי ואנתוני בייטמן, על בסיס מושג המנטליזציה. על פי הגישה, הלוקים בהפרעת אישיות גבולית מתקשים בעיסוק תקין במנטליזציה, בייחוד בהקשרים בין - אישיים טעונים רגשית, ויכולת זו נפגעה בעקבות טראומה, התעללות או יחסים לא - מיטיבים עם ההורים בילדות המוקדמת. טיפול מבוסס מנטליזציה מוגדר כפסיכותרפיה דינמית, המתמקדת בקשר המתקיים בין ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעה נפשית - מבוא הפרעה נפשית (ידועה בסיווג ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי כ"הפרעה נפשית והתנהגותית" ; מונחים אחרים בשימוש הם הפרעה פסיכיאטרית (באנגלית: Mental disorder או Psychiatric Disorder), ובחלק מהמקרים - מחלת נפש או "מחלה נפשית" (באנגלית: Mental Illness) היא ליקוי בריאותי בתחום ההתנהגות וההרגשה הנפשית המתבטאת בדפוס התנהגותי או חשיבתי, שונה מהנורמה והגורם למצוקה משמעותית או לפגיעה משמעותית בתפקוד. בתחום הפסיכולוגיה הקלינית והפסיכיאטריה משמש המונח בסיווג התנהגויות על ציר בין נורמאליות לבין אבנורמליות לצורך איבחון וטיפול. קשת רחבה של התנהגויות סווגו על ידי הפסיכולוגיה כאבנורמליות (סוטות מן הנורמה). סיווג זה השתנה עם השנים, וייתכנו בו הבדלים בין תרבויות. העיסוק בנושא בעייתי במיוחד, שכן הוא טעון משמעויות במגוון תחומים, משמעויות הנושאות עימן השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים במקצועות בריאות הנפש בארצות - הברית הוא הגרסה הרביעית של ה DSM של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. בשנת 2013, הוצאה לאור גרסה חדשה של סיווג זה - DSM-5. ההפרעות הנפשיות יכולות להיות בדרגות חומרה שונות: קלות, בינוניות, חמורות, זמניות או כרוניות. בשפה המדוברת, המונח הישן והצר "מחלת נפש" או "מחלת רוח" מתייחס בעיקר למקרים חמורים של הפרעה נפשית, לרוב כשמתלווים תסמינים פסיכוטיים. בישראל המונח "חולה נפש" ו"מחלת נפש" מופיע בחוקי המדינה. המונחים המשפטיים "חולה נפש" ו"מחלת נפש" צרים במובנם ומתייחסים למצב פסיכוטי בחוק הטיפול בחולי נפש, האחרון בשנת 1991, ובחוק העונשין ("מחלה שפגעה ברוחו" של אדם). מושג רחב יותר של "נכי נפש" מופיע ב"חוק לשיקום נכי הנפש בקהילה" משנת 2000. המושגים "טירוף הדעת", "בלתי שפוי בדעתו", המתייחסים למצבים פסיכוטיים או פגיעות ... וחברות ביטוח. תוכן עניינים: 1 ההגדרה 2 היסטוריה 2.1 העת העתיקה 2.2 השקפות ימי הביניים 2.3 תקופת הרנאסנס 2.4 המאה ה - 19 וה - 20 3 הגורמים למחלה הנפשית 4 השפעת ההפרעה הנפשית על סביבת הפרט 5 הטיפול במחלה הנפשית 6 משך הטיפול בהפרעה הנפשית 7 יתרונות הטיפול במחלה 8 חסרונות הטיפול במחלה 9 השפעת ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות תלותית - מבוא הפרעת אישיות תלותית היא הפרעת אישיות מאשכול ג'. אנשים הסובלים מהפרעה זו מכפיפים את צרכיהם לאלו של אחרים, גורמים לאחרים לקחת אחריות על חלקים נרחבים מחייהם עצמם, סובלים מהיעדר בטחון עצמי ועשוים לחוות חוסר נוחות משמעותי כאשר הם נשארים לבדם ליותר מזמן קצר. בעבר נקראה הפרעה זו ... בהפרעת התפתחות בשלב האורלי המתאפיינת בתלותיות, פסימיזם, פחד ממיניות, ספק עצמי, פסיביות, קלות להשפעה, וחוסר התמדה. תיאור זה דומה לאבחנה הבאה. על פי ה DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת על ידי: צורך מוגזם וכוללני לטיפול על ידי אחרים שמוביל להתנהגות כנועה ופחד מפרידה ונטישה המתחיל בבגרות המוקדמת ומתקיים במגוון הקשרים כפי שמתאפיין בחמישה או יותר מהבאים: 1.מתקשים לקבל החלטות יומיומיות ללא כמות מוגזמת של עצות ואישורים של אחרים. 2.זקוקים שאחרים יקחו אחריות על רוב ... מוגזמים כדי להשיג תמיכה מאחרים, עד לדרגה בה יתנדבו לעשות משימות בלתי נעימות לצורך כך. 6.מרגישים חוסר נוחות או חוסר אונים כאשר הם לבדם בשל פחדים מוגזמים שלא יהיו מסוגלים לטפל בעצמם. 7.מחפשים בדחיפות מערכת יחסים קרובה חלופית כאשר הקודמת נגמרת, כמקור לדאגה ותמיכה. 8.עסוקים יתר על המידה בצורה לא מציאותית בפחדים שיוותרו לבדם לטפל בעצמם. אפידמיולוגיה הפרעת אישיות תלותית שכיחה יותר בנשים מבגברים. היא שכיחה יותר גם באנשים שסבלו בילדותם המוקדמת ממחלה כרונית. מאפיינים קלינים הפרעת אישיות תלותית מתאפיינת בדפוס חוזר של התנהגות תלותית וכנועה. אנשים הסובלים מההפרעה אינם מסוגלים לקבל החלטות בעצמם, ללא כמות מוגזמת של עצות ואישורים מאחרים. הם נמנעים מעמדות אחריות, ויגיבו בחרדה על בקשה להיות בעמדת מנהיגות. כאשר הם לבדם הם מתקשים ... כך, מערכות היחסים שהם יוצרים מעוותות בשל הצורך שלהם להיות צמודים לאדם אחר. בהפרעה הנקראת פולי א - דו Folie -deux - הפרעה פסיכוטית המשותפת לשניים, אחד מבני הזוג סובל לרוב מהפרעת אישיות תלותית. בן הזוג הכנוע לוקח על עצמו את המערכת הדלוזיונלית של בן הזוג השני, האגרסיבי והאסרטיבי יותר בו הוא ניתלה. מאפיינים את התנהגותם פסימיות, ספק עצמי, פסיביות ופחדים מהבעת רגשות מיניים ואגרסיבים. טיפול פסיכותרפיה - טיפול זה מצליח לעתים קרובות. טיפול מכוון לתובנה מאפשר למטופלים להבין את הבסיס להתנהגותם, ולכך ניתן להוסיף טיפול התנהגותי, אימון באסרטיביות, טיפול משפחתי וקבוצתי. מכשולים בטיפול יכולים לעלות כאשר המטפל מעודד את המטופל לשנות את הדינמיקה של מערכת יחסים פתולוגית - לדוגמה, מעודד אישה מוכה לפנות למשטרה. במצב זה המטופלת עשויה להרגיש קרועה בין הרצון לשתף פעולה עם המטפלת, ובין פחד מאובדן מערכת היחסים הפתולוגית. טיפול תרופתי - טיפול תרופתי יכוון לשליטה בתסמיני חרדה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים - 4 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: גוף נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים. שאלה: למה רבי נחמן? אליעד: אני קראתי הרבה ספרים וכו', ואז אתה מגיע לעניין של אלוהים, ויש את שאלת המפתח בקבלה, שנקראת שאלת הצמצום, מהי שאלת הצמצום? האר"י ז"ל, ספר שמונה שערים, רבי חיים ויטל, כל חוכמת הקבלה כולה מתחילה בדבר הבסיסי שלפני הבריאה הכל היה אין סוף וכאשר רצה לברוא את הבריאה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ טיפול פסיכיאטרי - מבוא טיפול פסיכיאטרי הוא טיפול בהפרעה נפשית או במחלת נפש המתבצע על ידי רופא מומחה לפסיכיאטריה, לעתים בשילוב עם פסיכולוג, עובד סוציאלי, מטפל אמנויות או מומחה לריפוי בעיסוק. הטיפול הפסיכיאטרי בנוי בדרך כלל מאיבחון, טיפול תרופתי או פסיכותרפי ושיקום. טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת בית חולים מתמחה, במסגרת קהילתית או בבית החולה בהתאם לחומרת ההפרעה. רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט, והטיפול הפסיכיאטרי מתמקד באיזון ביוכימי של הגוף, ריסון התסמינים, הקלת מצוקת החולה ושיקומו. בשונה מענפי רפואה אחרים ובשל ההשפעה של מחלות נפש על כושר השיפוט של החולה, נתונה בחוק ברוב המדינות סמכות לטיפול פסיכיאטרי שלא בהסכמת החולה, במקרים בהם המחלה מסכנת את שלומו של החולה או של הסובבים אותו. גבולותיה של סמכות זו הם נושא שנוי במחלוקת. עקרונות הטיפול הפסיכיאטרי הטיפול הפסיכיאטרי השתנה מהותית בעשורים האחרונים. בעבר נהוג היה לאשפז חולים לתקופות ארוכות במוסדות, לעתים לשנים ארוכות. כיום רוב החולים מטופלים במסגרת מרפאות חוץ ומחלקות יום. במקרים בהם נדרש אשפוז הוא נמשך שבועות ספורים, ורק אחוז קטן של החולים מאושפז לתקופות ארוכות. רוב הטיפולים הפסיכיאטריים נעשים ביוזמת המטופלים ובהסכמתם, בשל מצוקה אישית על רקע נפשי. חלק מהמטופלים פונים באופן אישי וחלקם מופנים על ידי רופאי משפחה או בתי החולים הכלליים. ישנם מטופלים שמופנים בפסיקת בית משפט לאחר איבחון, כתחליף לעונש מאסר וישנם מקרים נדירים של אשפוז כפוי על פי חוק במידה וקיים סיכון ממשי לחולה או לסביבתו. פחות מאחוז מהפונים לטיפול פסיכיאטרי בישראל מופנים דרך רשויות החוק. טיפול פסיכיאטרי יכול להינתן לכל דורש במרפאות הציבוריות בישראל. כל אדם הסובל ממצוקה נפשית או מסימפטומים הקשורים להפרעת התנהגות או הפרעה נפשית יכול לפנות באופן עצמאי לבדיקה או להיות מופנה משירותי הבריאות הכלליים. אבחון פסיכיאטרי הליך האבחון הפסיכיאטרי זהה לכל ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות אנטיסוציאלית - מבוא הפרעת אישיות אנטיסוציאלית (Antisocial personality disorder, בראשי תיבות: ASPD) היא הפרעת אישיות המאופיינת בדפוסי התנהגות של הפרת זכויות אחרים, מחסור באמפתיה ומוסריות, אימפולסיביות, והתנהגות תוקפנית. ההפרעה מסווגת ומאובחנת לפי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (DSM), ונמצאת גם במסמך סיווג המחלות הבינלאומי (ICD), בשם "הפרעת אישיות דיסוציאלית" (Disocial personality disorder). לעתים מכונה ההפרעה "פסיכופתיה" או "סוציופתיה", למרות שאלו הם תת - סוגים של ההפרעה. תוכן עניינים: 1 אבחנה 2 אפידמיולוגיה 3 טיפול אבחנה: בספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, ה - DSM, מוגדרת הפרעת אישיות אנטיסוציאלית כדפוס התנהגות של התעלמות ופגיעה בזכויותיהם של אחרים המתרחש מגיל חמש - עשרה וכולל שלושה מהמאפיינים הבאים: 1.התנהגות לא קונפורמית, בהשוואה לנורמות המתייחסות לשמירה על החוק; ביצוע תכוף של מעשים שיכולים להוות עילה ... תחושת אשמה, במיוחד בעונש. 6.נכונות להאשים אחרים או להציג סיבה רציונלית להתנהגות שהביאה את האדם לעימות עם החברה. התחלואה הנלווית להפרעה כוללת הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעות שליטה בדחפים, התמכרויות, הפרעות קשב וריכוז, והפרעות אישיות אחרות. אפידמיולוגיה: על - פי המקובל, סובלים מן ההפרעה כ - 3% מן הגברים וכ - 1% מן הנשים. ההפרעה שכיחה יותר באזורים עירוניים עניים, ובתוך אזורים אלה - באנשים שאין להם בסיס מגורים יציב. ההפרעה מתבטאת לפני גיל 15. שלושה - רבעים מן האסירים סובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית. ההפרעה שכיחה פי 5 בקרובי משפחה של אנשים הסובלים ממנה, ביחס לאוכלוסייה הכללית. רבים מהסובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית משתמשים באלכוהול או בסמים אחרים. טיפול: הפרעת אישיות אנטיסוצאלית מטופלת לעתים נדירות, משום שהלוקים בהפרעה אינם נוטים לבקש עזרה. לרוב, אנשים אלו מופנים לטיפול על ידי בני משפחה או גורמי חוק בגלל תחלואות נלוות (כגון דיכאון מג'ורי או התמכרויות), התנהגות עבריינית או איומים אובדניים. בדרך כלל, אנשים אלו לא ירצו ואף יתנגדו לטיפול, אך כאשר הוא ניתן, הוא יכול להיות יעיל. כאשר ההפרעה מטופלת, ההמלצה המקובלת היא טיפול פסיכותרפיסטי. לעתים קרובות משולב או מתקיים בנפרד טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפולים אלו מתמקדים בהתמודדות עם השלכות ההפרעה ושליטה בהתנהגויות מסוכנות. כאשר התסמינים חמורים, תוצאות הטיפול מוטלות בספק. אין תרופות ספציפיות להפרעת אישיות אנטיסוציאלית, אך סוגים מסוימים של תרופות יכולים לעזור בטיפול בתסמינים, כגון אגרסיביות וחוסר שקט. לרוב, מומלצות תרופות אנטי - פסיכוטיות, מייצבי מצב רוח ונוגדי דיכאון. על פי הצורך, מומלץ בנוסף ליטול תרופות לתחלואות הנלוות להפרעה. לרוב, תרופות אלה ניתנות בזהירות ובבקרה בגלל הסיכון ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות טורדנית כפייתית - מבוא הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית (באנגלית: Obsessive-compulsive personality disorder, בר"ת: OCPD) היא הפרעת אישיות מאשכול ג'. הפרעת אישיות טורדנית כפיייתית היא דפוס כרוני ולא אדפטיבי של פרפקציוניזם קיצוני, התעסקות בפרטים קטנים וצורך מופרז בשליטה על סביבתו של האדם הגורמים למצוקה ופגיעה בתפקוד, בפרט בתחום של יחסים בינאישיים. הפרעה זו שונה מהפרעה טורדנית - כפייתית, אשר אינה הפרעת אישיות אלא הפרעת חרדה, החולקת עימה קווי דמיון. אנשים הסובלים מהפרעה זו מאופיינים בצמצום רגשי, חוש סדר מפותח, עקשנות, צורך מופרז בשליטה, פרפקציוניזם וחוסר גמישות. אבחנה על פי ה - DSM IV, הפרעה זו מאופיינת על ידי: דפוס חוזר של עיסוק יתר בסדר, פרפקציוניזם, שליטה נפשית ובינאישית על חשבון גמישות, פתיחות ויעילות. דפוס זה מתחיל ... ונוקשים. אבחנה מבדלת בינה ובין הפרעה טורדנית - כפייתית (OCD) קיימים קווי דמיון מסוימים בין OCPD ל - OCD או הפרעות אחרות של הספקטרום הטורדני כפייתי. כך למשל גם ב - OCD וגם בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית יכול להיות עיסוק יתר בניקיון וסדר, ובדומה לאגרנות כפייתית, גם בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית יכול להיות איסוף מופרז של חפצים וקושי להיפטר מהם. כמו כן, קיים קשר חזק בין OCD להפרעת אישיות טורדנית כפייתית, כשבין 23% ל - 32% מהאנשים עם OCD עונים גם לסימפטומים של הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (ששיעורה, כאמור, הוא כ - 1% באוכלוסייה הכללית. עם זאת, יש הבדלים ניכרים בין ההפרעות כפי שיפורט לעיל: 1.אגו סינטוני לעומת אגו דיסטוני. באגו סינטוני הכוונה היא שהאדם אינו רואה את ההפרעה כדבר שלילי, והיא מתאימה לערכיו, מטרותיו ותפיסת העולם שלו. באגו דיסטוני הכוונה שהאדם רואה את ההפרעה כשונה מהאישיות שלו, היא גורמת לו סבל והוא מעוניין להיפטר ממנה. OCD היא הפרעה אגו דיסטונית, ולעומת זאת הפרעת אישיות טורדנית כפייתית היא אגו סינטונית ולרוב אנשים עם הפרעה זו אינם פונים לטיפול כיוון שהם סובלים מההפרעה, אלא בשל פגיעה שלה ביחסים בינאישיים או לחץ הסביבה. 2.מחשבות טורדניות. ב - OCD יש מחשבות טורדניות, הנחוות כמופרזות ולא הגיוניות, וגורמות סבל לאדם. בהפרעה טורדנית כפייתית יש אומנם מחשבות רבות על סדר, ניקיון וכללים, אולם הן אינן נחוות כמופרזות או לא הגיוניות ואינן גורמות סבל. 3.פעולות כפייתיות. בהתאם ליחס למחשבות, אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית עושים טקסים כדי להרגיע את המצוקה שהם חווים עקב המחשבות הטורדניות. לעומתם, אנשים עם הפרעת אישיות טורדנית כפייתית מבצעים פעולות שיכולות להיראות מופרזות או טקסיות על מנת להרגיש טוב עם התוצאה הסופית. אומנם גם הם חווים מצוקה אם ההתנהגות נמנעת מהם, אך המניע לפעולה שונה והם מרגישים כי הם מבצעים את הפעולה מבחירה. אפידמיולוגיה השכיחות של הפרעת אישיות טורדנית כפייתית היא 1% מהאוכלוסייה הכללית, ו - 3% - 10% בקרב מטופלים פסיכיאטריים. הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית שכיחה פי שניים בקרב גברים מאשר בקרב נשים., ולרוב מאובחנת בילדים הבכורים במשפחתם. ישנה שכיחות גבוהה יותר של ההפרעה בקרובי משפחה מדרגה ראשונה של הסובלים ממנה מאשר באוכלוסייה הכללית, דבר המצביע על מרכיב גנטי. מאפיינים קליניים הסובלים מהפרעת אישיות טורדנית - כפייתית עסוקים מאוד בחוקים, תקנות, סדר וניקיון, פרטים והגעה לשלמות. תכונות אלו מובילות לצמצום הכללי של אישיותם ככלל. פעמים רבות הם מתארים סגנון חינוך קפדני למשמעת בילדותם. פרויד הניח כי ההפרעה קשורה בקושי בשלב האנלי של ההתפתחות הפסיכוסקסואלית, לרוב סביב גיל שנתיים. מחקרים שונים לא הצליחו לאשש תאוריה זו. ... מתמידים בעבודתם, לרוב יש להם מספר קטן מאוד של חברים. כל דבר שמאיים על מה שהם תופסים כיציבות או שגרה מוביל לחרדה ניכרת, ולטקסים שהם כופים על חייהם ומנסים לכפות גם על אחרים. טיפול פסיכותרפיה - בניגוד להפרעות אישיות אחרות, הסובלים מהפרעה זו מודעים לעתים קרובות לסבל שהיא גורמת להם, ופונים ביוזמתם לטיפול (אשר עשוי להיות ארוך ומורכב). עם זאת, מרבית בעלי ההפרעה אינם סובלים מן ההפרעה עצמה, אלא מהשלכותיה השליליות על היחסים הבין - אישיים. רבים מבעלי הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית יכולים להיות גאים בסטנדרטים הגבוהים (ועל פי רוב גם נוקשים) שלהם בכל הנוגע לסדר ולניקיון, ולצפות גם מהזולת לעמוד בסטנדרטים דומים; כשהזולת אינו נוהג בהתאם לאותם סטנדרטים גבוהים של בעלי ההפרעה, נוצרים חיכוכים בינם ובין אותו זולת - יהא זה בן זוג, עמית לעבודה או נותן שירות. מבחינה זו, הפרעה זו היא אגוסינטונית (הולמת את ה"אני"), בכך שאינה גורמת סבל לאדם עצמו, אלא לזולתו או לאדם עצמו בקשרים עם הזולת. לעתים "מופנה" בן הזוג הסובל מההפרעה על ידי אחד מבני המשפחה לטיפול, ולעתים ההפרעה עצמה מלווה בחרדה שבה ניתן לטפל בתרופות מסוג SSRI; ואולם, המקרה השכיח הוא שהאדם אינו מקשר בין התנהגותו הכפייתית (שהיא בעיניו נורמטיבית וכך צריכים לנהוג כולם) ובין יחסיו הבין אישיים הבעייתיים. ישנם יתרונות בטיפול קבוצתי והתנהגותי. בשתי צורות טיפול אלה קל יותר להפנות את תשומת לב המטופלים לצורה בה הם מתייחסים לאחרים. מניעת השלמת ההתנהגות הטקסית שלהם יכולה לגרום לעלייה של החרדה, אך כך הם יכולים ללמוד אסטרטגיות התמודדות חדשות. בנוסף, ניתן ליצור מערכת של חיזוקים חיוביים ישירים לשינוי בתוך קבוצת הטיפול. טיפול תרופתי - ישנם ניסיונות לטפל בתרופות הניתנות גם להפרעה טורדנית - כפייתית - תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים וכן מקבוצת הSSRI (מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין). אלו יכולות לעזור להתקדמות בטיפול הפסיכותרפי, וכן להקל על התסמינים הכפייתיים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות - מבוא הפרעת אישיות הנה בדפוס האישיות ואינה בעיה מוחית, ביולוגית, ובעיקר אינה מחלה נפשית. המאופיינת על ידי תבנית נוקשה של מחשבה והתנהגות שנמשכת לאורך זמן. ובה חוסר גמישות, הפרעת אישיות, יכולה לגרום לקשיי הסתגלות, מצבי דיכאון, חרדה, מצבים פסיכוטיים קצרים, התמכרויות וכו', ולפעמים לאחרים ולקשיים בתפקוד במישורים שונים. תוכן עניינים: 1 איבחון הפרעות אישיות לפי ה - DSM 1.1 קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות 1.2 רשימה של הפרעות אישיות שמופיעות ב - DSM 2 ביקורת איבחון הפרעות אישיות לפי ה - DSM: האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית מגדירה הפרעות אישיות, כתבנית מתמשכת של חוויה פנימית והתנהגות בלתי גמישה המופיעה במצבים רבים בחייו של האדם. כמו כן, אפשר לראות את ההתחלה של תבנית זאת כבר בתחילת תקופת הבגרות. ניתן לאבחן אדם כנושא הפרעת אישיות, בתנאי שהתבנית ההתנהגותית גורמת למצוקה משמעותית או פוגמת במצבים אישיים, חברתיים או תעסוקתיים. במהדורה הנוכחית של המדריך של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (DSM-IV-TR), הפרעות אישיות מסווגות בציר II קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות: 1.חוויה והתנהגות שסוטים באופן בולט מהמצופה בחברה בה האדם חי. קוגניציה (תפיסה ופירוש של העצמי, האחר ואירועים שונים). אפקט (הטווח, האינטנסיביות, היציבות וההתאמה של התגובה הרגשית). תפקוד בינאישי. שליטה בדחפים. 2.התבנית המתמשכת אינה גמישה וסוטה מהנורמה בטווח רחב של מצבים אישיים וחברתיים. 3.התבנית המתמשכת מובילה לדחק משמעותי או פוגמת בתפקוד החברתי או התעסוקתי או בתפקודים חשובים אחרים. 4.התבנית יציבה ונמשכת זמן רב 5.התבנית המתמשכת אינה ניתנת להסבר כתוצאה של הפרעה נפשית אחרת. 6.התבנית המתמשכת אינה תוצאה של השפעה פסיכולוגית ישירה של חומר או מצב רפואי כללי כגון פגיעת ראש. אנשים מתחת לגיל 18 שמתאימים לקריטריונים של הפרעת אישיות בדרך - כלל לא מאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות, למרות שהם יכולים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעה נפשית אחרת. בכל מקרה, לא ניתן לאבחן הפרעת אישיות אנטיסוציאלית באנשים מתחת לגיל 18. רשימה של הפרעות אישיות שמופיעות ב - DSM: ה - DSM מונה עשר הפרעות אישיות, שמקובצות בשלושה אשכולות: אשכול א' - הפרעות מוזרות או אקצנטריות הפרעת אישיות פרנואידית הפרעת אישיות סכיזואידית הפרעת אישיות סכיזוטיפלית אשכול ב' - הפרעות דרמאטיות, אמוציונאליות או בלתי יציבות הפרעת אישיות אנטיסוציאלית הפרעת אישיות גבולית הפרעת אישיות היסטריונית הפרעת אישיות נרקיסיסטית אשכול ג' - קרובות להפרעות חרדה או פחד ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הרוחנית של חולי הנפש - מציאת תרופה למחלה סכיזופרניה ו/או פיצול אישיות - כיום המחלה שמוגדרת כמחלה הכי קשה ללא תרופה היא מחלת הנפש ובעיקרה מחלת הסכיזורפניה (בעברית - שסעת). זאת כיוון שבמחלה הזו החולה מאבד את זהותו והוא נע בין עולמות דימיוניים כאשר הקשר בין דימיון למציאות מטשטש ונעלם לחלוטין. הוא כלל אינו מבין שהוא חולה ורק מטלטלת בין עולמות או בין מגבלות שהציב לעצמו. החולה ... המדברים איתו מושכים אותו להזיות דימיוניות ולמציאות מבולבלת עד כדי אובדן. מחזור המכירות של התרופות למחלה זו נעות סביב ה - 40 - 50 מיליארד בעולם כולו בשנה. ובכל תרופות אלו אין כלל מענה אמיתי למחלה אלא רק הקלה והרגעה. מהי מחלת הנפש הזו וכיצד ניתן להגדיר אותה מבחינה רוחנית? ובכן מחלה זו פורצת בעיקרה בגילאים 15 - 25 והיא איננה נעלמת לחלוטין. חלק מהחולים במחלה זו לומדים כיצד לחיות עם המחלה בעזרת כדורי הרגעה וכדומה. ובכן איך מסבירה הרוחניות מחלה זו ובמה שונה נשמתם של החולים ... פגום לפי מראיתנו, מהו תפקידן כאן, וכו'. המקרה המפורסם בארץ הוא של ילדת הפלא גליה - ילדה שנולדה פגועה בשיתוק מוחין ובאמצעות שיטה זו תקשרה עם אמה ועל כך העבירה אמה הרצאות בכל רחבי הארץ. התקשורת נעשית על ידי תמיכה של המטפל בידו של פגוע המוח כיוון שלפגוע המוח כמעט ואין שליטה בגפיו. פגוע המוח אינו זקוק לראות את האותיות אלא רק להקיש עליהן עם אצבעו. לעיתם הוא מקיש על לוחות האותיות גם כאשר פניו מופנות לצד אחר לגמרי. תביעה גדולה נערכה בתחום בטענה שהמטפל הוא שמוביל את ידיו של פגוע המוח והוא כלל איננו מבין מה קורה, ובעצם המטפל מחליט מה תהיינה התשובות של המטופל והוא זה שמחליט בשבילו. באחד המקרים כאשר הגיעה מטפלת מארה"ב לישראל אמו של פגוע המוח כתבה שאלות בביתה על מנת שתשאל את בנה אם יצליחו לתקשר איתו. המטפלת כמובן לא מכירה את המשפחה וכלל לא ידעה את מי היא עומדת לפגוש. לאחר כמה ניסיונות הצליחו ... המדען הנודע סטיבן הוקינג. הוא מנצל את שכלו טוב יותר מאיתנו, כלומר את החוכמה של נשמתו שניתנה לו כיוון שמוחו לא "מסתיר" לנשמה כפי שקיים אצל בני אדם רגילים והוא יכול להגיע להבנות שלנו קשה להגיע אליהם. מעלתם הרוחנית של חולי הנפש החולים בעיקר בסכיזופרניה היא די דומה. אותם חולים טוענים שהם שומעים קולות, רואים דמויות, ומרגישים בזהות נוספת שיש להם לעיתים. ומה עם אותם מתקשרים שגם רואים דמויות בעת התקשור, שומעים קולות ומרגישים ביישויות, לעיתים גם מתקשרים עם נפטרים? מה ההבדל בינם לבין אותם חולי נפש? ההבדל הדק והגורלי כל כך הוא שאותם מתקשרים מסוגלים לשלוט באנרגיה שחודרת אליהם בזמן התקשור בעוד שחולי הנפש לא מבינים כלל מה קורה איתם עקב חוסר שליטה ולעיתים ישנה אף הקשבה עד כדי ציוט לאותם קולות שבעצם מהווים כמדריכים שלהם והם פוקדים עליהם פקודות! הם אינם מחליטים מתי לראות או מתי להרגיש בניגוד למתקשרים שיודעים כיצד לזמן לגופם סוג כזה של אנרגיה מהעולם ... כל התשובה והסוד במציאת תרופה למחלה זו טמונה ביכולת להיכנס לאותם מקומות שנמצאים החולים ו"לדבר" עם אותן יישויות כדי להבין מדוע זה קרה וכיצד ניתן מכאן לתקן את הנשמה שדרושה תיקון ולכן זה שקיבל את אותה נשמה נאלץ להיות חולה במחלה נפשית כזו. לכל המעוניין ורוצה להביע את דעתו ובכך אולי לעזור במציאת תרופה אמיתית למחלה אשמח לשמוע רעיונות ודעות שונות לצורך המחקר המתמשך שלי למציאת תרופה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות נרקיסיסטית - מבוא הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא הפרעת אישיות שמאפייניה העיקריים הם עיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו, והיעדר יכולת לאמפתיה. מקור המונח באגדה המספרת על נסיך יווני יפה תואר בשם נרקיסוס, ששבר את ליבן של כל כך הרבה עלמות, שאפרודיטה הענישה אותו בכך שהתאהב בבבואתו הנשקפת ממי הביצה ולא יכול היה להינתק ממנה עד ... מופיעות לא פעם הצורות המשובשות "נרקסיזם", "נרקסיסט"). תוכן עניינים: 1 מאפיינים 2 נרקיסיזם גרנדיוזי ופגיע 3 נרקיסיזם שניוני 4 ביקורת מאפיינים: ביחס לעצמם, אנשים הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית הם בעלי הערכה עצמית גבוהה ושאפתנות חסרת גבולות. הם מרגישים כאישיות חשובה וראויה להערצה, ולרוב מפריזים בתיאור הישגיהם ומאמינים כי הם מיוחדים במינם. ביחס לזולת, הם מאופיינים בזלזול באחרים ובהישגיהם, באנוכיות, בחוסר אמפתיה לזולת, ביהירות, בשתלטנות, ובניצול הזולת לצורך קידום שאיפות אישיות. כמו בהפרעות אישיות רבות, רמה מסוימת של נרקיסיזם עשויה להימצא אצל כל אדם. התופעה מסווגת כהפרעת אישיות רק במקרים קיצוניים. יצר ההישגיות של הלוקים בהפרעה זו מפותח במידה כזו שהם אינם מהססים לפגוע בסובבים אותם על מנת להאדיר את שמם או להדגיש את ערכם בעיני עצמם ובעיני אחרים. בני אדם רבים מאופיינים בדפוסי אישיות הדומים דמיון רב למאפייני האישיות של אדם המאובחן כלוקה בהפרעת אישיות נרקיסיטית, אולם נראה כי מי שיוגדר כלוקה בהפרעת אישיות מסוג זה, הוא בעיקר מי שתפקודו לוקה מאד בחסר ואינו מסוגל להחזיק במשרה בקביעות או שיחסיו החברתיים והזוגיים לוקים מאד בחסר. נרקיסיזם הוא כינוי להתנהגות אגוצנטרית המתבטאת בהשקעה רבה בעצמי, כגון השקעה מוגזמת בטיפולי יופי ובפיתוח הגוף ואהבה עצמית. התנהגות מעין זו מעידה על חוסר נכונות לתרום לאחר או להיות קשוב לסביבה. מעריכים כי הנרקיסיזם הוא מנגנון הגנה פסיכולוגי הבא להגן על ערכו ושלמותו של האגו מפני איומים מבחוץ. ההתנהגות הנרקיסיסטית מפצה על חסכים שונים ורגשי נחיתות ויכולה לפצות על רגשי כישלון והערכה עצמית שלילית. הנרקיסיסט מחליף את הרגשת הדכדוך במצב רוח מרומם והרגשת גאווה. כאשר אדם לוקה בדיכאון ונזקק לטיפול פסיכיאטרי בו הוא מאובחן כסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, סביר להניח כי ההערכת העצמית שלו תהיה נמוכה במיוחד, בניגוד לתפישה של נרקיסיסטים כנהנים, או מציגים, הערכה עצמית גבוהה במיוחד. במישור היחסים בין בני זוג יכולה התנהגות נרקיסיסטית להוות מכשול, שכן הנרקיסיסט מתקשה להעניק מעצמו לאחר ועם זאת דורש תשומת לב מרובה. ... כי אחרים מקנאים בו. 9. בעל יחס יהיר, שחצן ומתנשא. נרקיסיזם גרנדיוזי ופגיע: חלק מהחוקרים, וכן תאורטיקנים כגון אוטו קרנברג ואריך פרום, מבחינים בין שני סוגים קיצוניים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית (סוגים אלו לא מופיעים במדריכי האבחנות הפסיכיאטריים הרשמיים) : נרקיסיזם ממאיר או נרקיסיזם גרנדיוזי - שילוב של הפרעת אישיות נרקיסיסטית, אנטי - סוציאלית וסדיסטית או היסטריונית. נרקיסיזם פגיע - שילוב של הפרעת אישיות נרקיסיסטית עם הפרעת אישיות נמנעת, מופנמות, דימוי עצמי נמוך ונטייה לדיכאון. נרקיסיזם שניוני: וריאציה לתופעת הנרקיסיזם היא "נרקיסיזם שניוני" (secondary narcissism). ההערצה לדמות ה"אני" מתנפצת מול "אני" מרוקן, חסר הערכה עצמית. כתחליף תאומץ דמות נערצת, בעלת תכונות בולטות של יופי, כוח, כשרון והצלחה, ... חווים זמרים, שחקנים וספורטאים תופעות של סגידה קיצונית, עד כדי סיכון חייהם על ידי מעריצים, המסרבים לפעמים להאמין שאליליהם הם אנשים בשר ודם. ביקורת: הביקורת על החלת אבחנה על מטופל כלוקה בהפרעת אישיות נרקיסיסטית מתחלקת לרוב לשני ממדים: המימד המתודולוגי - מוסרי, והמימד הטיפולי. מן הבחינה המוסרית, הרי שהקביעה כי אם אדם מאופיין בחמישה מאפיינים או התנהגויות מן הרשימה שלמעלה, הרי שהוא גם, בהכרח, מאופיין ביתר המאפיינים, היא קביעה מופרכת מן הבחינה המדעית, ומזוהמת מן הבחינה המוסרית. לדוגמה, אם אדם אכן ניחן בחמשת המאפיינים הראשונים ברשימה הנ"ל, הרי שמבחינת הפסיכיאטריה ברור כי הוא גם אדם נצלן ונעדר אמפטיה. בנוסף לזאת, מעולם לא הוכח כי קיומם של מאפיינים אלו, גם אם רובם או אף כולם מתקיימים אצל אותו אדם, הם אלו שגרמו למצוקה הנפשית אליה הוא נקלע. יש אנשים רבים שמאופיינים בחמישה או יותר מן הסעיפים ברשימה והם מקיימים חיים בריאים עם תפקוד גבוה. מן הבחינה הטיפולית, הרי שהחלת האבחנה של הפרעת אישיות נרקיסיסטית על אדם המטופל במסגרת של אשפוז פסיכיאטרי, עלולה לגרום לו להפגין התנהגויות בלתי סתגלניות, שאף עלולות להסב לו נזקים קשים שבחלקם אף עלולים להיות בלתי הפיכים. זאת בשל קיומן של הטיית אישור ונבואה המגשימה את עצמה בקרב הפסיכיאטרים המטפלים, המצפים שהמטופל יפגין התנהגויות הנכללות ברשימת תשעה המאפיינים שברשימה למעלה. נזק טיפולי נוסף עלול להיגרם לדימוי העצמי של המטופל נשוא האבחנה ולפגיעה בהערכתו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת אישיות סכיזואידית - מבוא הפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid Personality Disorder) היא קבוצה של הפרעות אישיות אשר מאופיינות בחוסר עניין ביחסים חברתיים (בעיקר ביחסי קרבה אינטימיים), נטייה לסגנון חיים מתבודד וקור רגשי. הפרעה זו היא נדירה למדי לעומת הפרעות אישיות אחרות. אנשים המושפעים מהפרעת אישיות זו מסוגלים להציג ולנהל עולם פנימי עשיר, משוכלל וייחודי. ניתן להסתכל על כך גם כדמיון פורה ופעיל במיוחד אשר התפתח בילדות המוקדמת (ייתכן שכבר מגיל שנה). הפרעת אישיות סכיזואידית (SPD) איננה סכיזופרניה, למרות שישנן תכונות המשותפות להן, כמו למשל ניתוק והקהיה אמוציונלית. בנוסף, ישנה שכיחות גבוהה יותר של הפרעה זו בקרב משפחות עם סכיזופרניה. תוכן עניינים: 1 שכיחות 2 היסטוריה 2.1 המסורת התיאורית 2.2 המסורת הדינמית 3 אבחון 3.1 אבחון על פי DSM-IV-TR 3.2 אבחון על פי ICD-10 3.3 אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן 3.4 תתי סוגים של ההפרעה על פי מיילון 3.5 אמות מידה דינמיות על פי קליין 3.5.1 "הסכיזואיד החשאי" על פי קליין 3.6 הקריטריונים של גנטריפ 3.7 הפרופיל הפנומנולוגי על פי אקטאר 3.7.1 המאפיינים הקליניים על פי חלוקה לתחומי תפקוד פסיכולוגים על פי אקטאר 4 קשרים ומערכות יחסים עם אחרים 5 מיניות סכיזואידית 6 אבחנה מבדלת 7 טיפול שכיחות: הפרעת אישיות סכיזואידית נפוצה מעט יותר בקרב גברים והיא נדירה בהשוואה להפרעות אישיות אחרות. שכיחותה נאמדת בפחות מ - 1% מהאוכלוסייה הכללית. הפסיכותרפיסט פיליפ מאנפילד (Philip Manfield) טוען כי שכיחות הפרעת אישיות זו גבוהה בהרבה ועמדת על כ - 40% מכלל הפרעות האישיות. סתירה גדולה כזאת נובעת כנראה מהעובדה שטיפול הוא סוג של התחייבות לקשר, ואם הוא סוג של קשר, הרי שבאופן מעגלי, הסכיזואיד יימנע להגיע לטיפול ביחס לסובלים מהפרעות אישיות אחרות. מאנפילד חוזר על הצהרה זו עם מחקר של ווליאנט ודרייק (Valliant & Drake) משנת 1985 שמצאו שיותר מ - 40% מהפרטים בקבוצות מדגם מהערים היו גברים בעלי הפרעה סכיזואידית. היסטוריה: המונח סכיזואיד נטבע לראשונה ב - 1908 על ידי דר' אויגן בלוילר כדי לציין את השסע או הפיצול ("Schizo") בנפשו של אדם בין עולם המציאות, החיצוני לו, לבין העולם הפנימי ... לכן במושגי הפסיכופתולוגיה. בולר גם סיווג את ההקצנה של נטייה זו כ"אישיות סכיזואידית".. מאז התפצל מחקר ההפרעה הסכיזואידית לשני ערוצים נפרדים: הערוץ הראשון הובל על ידי מסורת הפסיכיאטריה התיאורית שהתמקדה בסימפטומים התנהגותיים גלויים לעין, ניתנים לצפייה, וניתנים לתיאור, שמוצגים באופן הבהיר והמפורט ביותר ב - DSM-IV revised (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות). הערוץ השני פותח על ידי מסורת הפסיכיאטריה הדינמית שכללה את המחקר של המניעים והמבנה הסמויים או התת - מודעים שפותחו על ידי הפסיכואנליזה בגישותיה השונות. ארנסט קרצ'מר המסורת התיאורית: תחילתה של מסורת זו בתיאור של ארנסט קרצ'מר (Ernst Kretschmer) ב - 1925 את ההתנהגויות הניתנות לצפייה של הסכיזואיד. התנהגויות אלה ארגן בתוך שלוש קבוצות של מאפיינים: 1.חוסר חברתיות, שקט, איפוק / ריסון, ... (כפיף / גמיש), חביבות (נחמדות, נעימות, טוב לב), הגינות (יושר), אדישות, שתקנות, וקור לגבי רגשות. מאפיינים אלה ניתן לראות כסימן מבשר לחלוקת האופי הסכיזואידי ב - DSM-IV לשלוש הפרעות אישיות מובחנות וברורות. קרצ'מר עצמו לא חשב להפריד התנהגויות אלה למצב של בדידות קיצונית. במקום זאת החשיב אותן כמגוון סימולטני של פוטנציאלים בקרב אינדיבידואלים סכיזואידים. לתפיסתו של קרצ'מר, רוב הסכיזואידים אינם רק בעלי רגישות יתר או קור רגשי, אלא גם בעלי רגישות יתר וגם קרים בעת ובעונה אחת. תכונות אלו מופיעות בפרופורציות יחסיות משתנות, עם נטייה לנוע ... קאהן (1974), אקטר (1987), סיינפלד (1991), מאנפילד (1992) וקליין (1995). אבחון: אבחון על פי DSM-IV-TR: על פי DSM-IV-TR, המהדורה הרביעית של "המדריך האבחוני והסטטיסטי של מחלות הנפש" משנת 2000 (בהוצאת אגודת הפסיכיאטרים האמריקנית), מוגדרת הפרעת אישיות סכיזואידית (בציר II, אשכול A) בסעיף 301.20, לפי הקריטריונים הבאים: דפוס נרחב של ניתוק, (היבדלות, חוסר עניין, אדישות) מיחסים חברתיים וטווח מוגבל של הבעת רגשות במסגרת בינאישית שתחילתם בבגרות המוקדמת (גיל 18 או מבוגר יותר), המוצגים בהקשרים מגוונים ב - 4 או יותר מהאינדיקציות הבאות: 1.היעדר תשוקה או הנאה מיחסים קרובים, כולל היות חלק ממשפחה. ... מדרגה ראשונה. 6.נראה אדיש או שווה נפש לדברי שבח או ביקורת מצד אחרים. 7.מבטא קור רגשי, היבדלות / ניתוק או רגשות שטוחים. ההגדרה על דרך השלילה: על המאבחן לוודא שאכן מדובר בהפרעת אישיות ולא בהתרחשות המהווה חלק, סימפטום או שלב הקשור להפרעה אחרת. זוהי דרישה של DSM-IV -שכל אבחון של הפרעת אישיות ספציפית יספק גם קריטריונים כלליים המשותפים לכל הפרעות האישיות (כאבחנה מבדלת). לפי דרישה זו, יש לוודא כי לא מדובר בהתרחשות בלעדית לסכיזופרניה, או בהפרעת מצב רוח עם סממנים פסיכוטיים, או כל הפרעה פסיכוטית אחרת, או בהפרעה התפתחותית מפושטת, וכן שלא מדובר בהיבטים רגשיים - פסיכולוגיים הנובעים ממצב רפואי. אבחון על פי ICD-10: לפי המדריך האבחוני ICD-10, הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת על ידי לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים: קור רגשי, ניתוק ורגשנות מועטה. יכולת מוגבלת לבטא רגשות חיוביים או שליליים כלפי אחרים. העדפה עקבית לפעילות הנעשית ביחידות. מעט מאוד (אם בכלל) חברים קרובים או מערכות יחסים וחוסר רצון לכך. אדישות לשבחים וביקורת. השתתפות במעט פעילויות מהנות, אם בכלל. אדישות למוסכמות ונורמות חברתיות. שקיעה בדמיון ואינטרוספקציה מופרזת. עניין מועט בהתנסויות מיניות עם אדם אחר. אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן: מארק צימרמן (Zimmerman) הציע את השאלות הבאות להערכת מטופלים עם ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים - 1 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: גוף נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים. אליעד: אז מה שאת שואלת האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות. אז קודם כל כקו מנחה, זה מין טיפ כזה, אם יש לך כמה אפשרויות שאחת מהן מפרידה בין דברים, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. זאת אומרת האם אני יעשה ככה או ככה, אם את רוצה טיפ, תמיד תדעי שזה לא משנה. שמצד האמת יש תמיד מכנה משותף לכל הדברים. בואי נגיד לדוגמא שכאב פיזי זה בעיה מסוג אחד וכאב מנטלי מסוג ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...