אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. י טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם - וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ: מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. יא לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ - וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.

מתארת התורה, מי ואיך עומדים "לפני ה אלקיכם". מי העומדים? אתם וכולכם. איך? ומתי? נצבים, היום. לאחר מכן מונה התורה 10 רמות של העוברים בברית ה' ובאלתו.

הדרישה הראשונה בבואך לעבור בברית ה' ובאלתו, הינה, היות "אתם". אתם כוונתו, האדם ומהות שורשו היא העומדת לפני ה'. מהות האדם איננה ראשיכם או שבטיכם אף לא חוטב עציך או שואב מימך. מהות האדם איננה זקניכם או טפכם איננה איש ישראל או נשיכם. הנצבים קודם לכל הינם אתם, אתם, קודם לכל תואר נלווה, החשוב לכשעצמו.

היות האדם, "אתה" היא המאפשרת לו להיות ניצב, היינו לעמוד על עומדו. היות ניצב גם בעברך בברית ה'. האדם צריך שיהיה "אתה", אתה ולא אחר.

אתם ניצבים. האדם הינו חלק מהכלל, הבודד הוא מרכיב הכלל. מהיות הבודד "אתה" הכלל הינו "אתם" סך ה"אתם" הינו "כולכם". היינו, אתה + אתה= אתם. אתם + אתם עד הסוף =כולכם.

היכולת להיות ניצב לפני ה' אלקיכם מצריך אתה, אתם וכולכם. רק יחדיו יש היכולת לעבור בברית ה'. היחד יוצר שלמות, הגם שכל פרט ופרט הינו חסר. היחד היא השלמות המאפשרת עמידת ניצב לפני ה' אלקיכם, עמידת היחיד המאפשרת עמידת הציבור.

בימים נוראים "אנו מתירים להתפלל עם העברינים". מתירים ענינו צריכים, ע"מ שתפלתנו תעלה לפני כסא הכבוד. ע"מ שנוכל לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ - וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם, זקוקים אנו לכולם, עלינו לבוא לפני הקב"ה רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם - וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ: מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. איש איש מהותו ותוארו.

ימים אלו של תשובה, דין ורחמים. ימים אלו אשר קמים עלינו לכלותינו, עלינו להיות ניצבים מראשיכם ועד שואב מימיך לעברנו בברית ה' ובאלתו.

והקב"ה מצילנו מידם.