הרבי נחמן מדבר על הארת הרצון, שזה מצב בו אתה ער לא למושא הרצון, אלא לעצם הרצייה או לתהליך הרציה או לרוצה או לרגש או לתחושת הרצון. כלומר אתה משנה את כיוון החשיבה מהאובייקט המואר, לאובייקט המאיר. וזה מזכיר לך בעצם שללא האור של הפנס לא הייתה רואה דבר, על כל אשר תביט תזכור את המביט=זכירה עצמית.

אבל זה עוד סיסמא שמסבכת כי האדם המבין את מה שכתוב פה בקלות יחסית, אבל לא מבין איך זה עוזר לו בחיים!!!

ובכן לאט לאט כאשר אתה מתרגל להביט פנימה לתוך עצמך, אתה הופך לסוג של מתבודד. וכאשר עולה לך בעיה אתה גם ניגש לפתור אותה בצורה אחרת מהרגיל ובמקום לפנות אצבע מאשימה כלפי חוץ, אתה מבין מי המקור של כל הסיפור, ואתה ניגש ישר אליו כדי שיפתור את הבעיה וזה = (השכל שלך)... אם אדם יתבונן לתוכו הוא יגלה רוב המניעות נמצאות בשכל של עצמו וכי הוא בעצמו יוצר את הבעיה מימנה הוא סובל, ולא משנה לאיזה מורה תפני ואת מי תשאל, אם השכל שלך לא ישתף פעולה כמו אור הפנס שנשכח, אתה תמשיך לחפש בחוץ שהאשם נמצא בפנים... לשבת במדיטציה כל היום ולזיין את המוח בהרצאות אין סוף ותרגילים אין ספור זה יציאה החוצה! האדם צריך להסתכל על המנגנון שלו עצמו בעצמו ולהיוכח מיתוך עצמו בעצמו איך הוא "עובד" וכך שיש בעיה הוא הולך לעצמו לפתור אותה...

בחיי היום יום מרכז הכובד שלך עובר מבחוץ פנימה, ובמקום להישען מנטאלית על אחרים כדי לקבל פידבקים לרצונות שלך, אתה הולך למהות ישר אל הרצון עצמו. וזה לא מנתק אותך מהבחוץ. אתה ממשיך לחיות רגיל אבל אתה נוכח בתוך עצמך כי אינך מחפש את "אשריך או את הסיבות למצבך בחוץ".

כל מה שנכתב פה נכתב מיתוך שלווה עמוקה ואמיתית והבנה שכל פחד שבתוכך לא משנה מי יושיט יד לעזרה אם אתה לא תושיט יד לעצמך לא יעזור דבר...

הנקודה בה אתה מבין שאתה צריך להושיט יד לעצמך, הנקודה בה אתה מסוגל להתבונן למקום שאתה בורח מימנו באופן הרגיל

דע כי שם מעבר לנקודה הזו מסתתר האושר של עצמך ולא ולא משנה איזה סוג של אושר אין סופי או אושר קטנטן אף אחד לא צריך מורה כדי לדעת שאם יתגבר על המניעות שלו, ירגיש מאושר יותר באופן יחסי.

והאושר נובע מכך כי יש לך יכולת להתבונן לפחדים שלך בפנים, ולחצות אותם, וגם אם יש עדיין פחדים אתה מודע לכך שעליך לפנות לעצמך לנקודה מסויימת בתוך עצמך נקודה שרק אתה מכיר למעשה ללכת פשוט לתוך ה פ ח ד פשוט לפחד ולהסתכל לו בעיניים ולגלות שזה שד ואולי לא.. ולהיות מוכן למות לתוכו זו הארה מבחינתי...

כל הידיעות והתורות שלמדתי היו רק הקדמות לכך שעלי לפגוש את עצמי ואין מנוס יש צורך להיכנס לערפל כמו שמשה נכנס לערפל והעם נותר מאחור, כך אתה עם הפחדים שלך

ושתיכנס תגלה שם את השכל שלך יושב לו מתגלגל מצחוק על שהפחיד אותך עד מוות

ואז הוא פשוט יפנה את מקומו לאדון שבמקום להיות נשלט ע"י הרצון הוא מקבל את המושכות של הרצון לידיו מרסן את הסוס הפראי עולה על גבו ומתמזג עם הטבע זו הארה

יהיה טוב לכל אחד לפני שהוא שואל שאלה שישאל את עצמו לפני כן למה הוא שואל את השאלה מה האינטרס שלו והאם הוא לא יכול לספק את זה בעצמו...