תקציר⬅ ... הדבר דווקא על מופנמות ורצון למגע וחום. עיצוב כזה לעיתים ייצור אי שקט להיפראקטיבים או לאנשים אלימים או עצבניים. עיצוב המתבסס על גווני הכחול והשחור משדר ריחוק אלגנטיות וכבוד. עיצוב כזה יצביע על אדם תוסס מידי הזקוק לרוגע. עודף כחול לאורך זמן עלול לשתק ולהוריד מוטיבציה עד כדי מחשבות אובדניות. עיצוב ירוק על גווניו ישדר רוגע מחד והתעוררות מאידך שכן הוא מזכיר את האביב. עודף ירוק לאורך זמן ייצור אי שקט. עיצוב בגווני האדמה משדר יציבות, כבדות, אינטימיות, רוך ובטחון. לעיתים יעיד על אדם מעופף הזקוק ליציבות ותמיכה. צבעוניות רבה מידי יכולה לשדר שמחה ויחד עם זה גם בלבול. הבנת הדברים יסייעו לנו ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בנטיות אובדניות - לחץ כאן...

תקציר⬅ התאבדות - מבוא התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה. הערכות מדברות על כמיליון בני אדם המתים כל שנה כתוצאה מהתאבדות בקרב אוכלוסיית העולם כולו, יותר מאשר במלחמות ומקרי רצח. אחוז המתאבדים גבוה משמעותית (פי 3 ויותר) בקרב גברים לעומת נשים. השיעור גבוה במיוחד בקרב מתבגרים וצעירים עד גיל 35. נהוג למדוד את המתאבדים בכמות לכל 100,000 אנשים. בעולם כולו הממוצע עומד על כ - 16, כאשר הראשונה בטבלה העולמית היא גרינלנד עם כ - 83. בפער ניכר במקום השני, ליטא עם כ - 36, ואילו בכמה מדינות כמו נפאל, האיטי ואנטיגואה השעור הוא אפסי (פחות מ - 0.1). ההתאבדות נתפסת כמעשה קיצוני ביותר ברוב רובן של החברות האנושיות, ואסורה באיסור חמור מאוד ולעתים גם חמור ביותר בדתות המונותיאיסטיות וכן בבודהיזם וההינדואיזם. תוכן עניינים: 1 גורמי ההתאבדות 2 סימנים מקדימים להתאבדות 3 פסיכולוגיה של המתאבד 3.1 התאוריה של דורקהיים 4 סוגים נוספים של התאבדות 4.1 התאבדות אידאולוגית 4.2 התאבדות בטרור ובמלחמה 4.3 התאבדות כעונש 5 היחס להתאבדות 5.1 ביהדות 5.1.1 במקרא 6 התאבדויות בישראל 6.1 התאבדויות בצה"ל 6.2 אתוס ההתאבדות בהיסטוריה של ישראל 7 טענות על התאבדות בקרב בעלי חיים 8 התאבדות בספרות גורמי ההתאבדות: התאבדות היא תסמין ולא מחלה, והיא נחשבת לאקט קיצוני הנובע מסיבות אחדות או שילוביהן: בדידות, מחלה, כישלון בתחום הרומנטי, קשיים כלכליים כאבטלה או קריסת העסק; ומשפחתיים כגירושין או התאלמנות, הם הסיבות העיקריות שבהן מסבירים אנשים ניסיון התאבדות שעשו. אך בראש ובראשונה, הסיבה העיקרית להתאבדות היא דיכאון. השילוב בין דיכאון לשתיית משקאות חריפים מסוכן במיוחד. גם הגירה היא גורם סיכון לאובדנות. על פי פרופ' ישראל אור - בך "כל התאבדות קשורה לאובדן מסוג זה או אחר: אובדן אוהב, אהוב, הערכה עצמית, דימוי עצמי, חלק אחר מן האני, מעמד, רכוש או חלק מהגוף, שלו מתלווה האימה שמבלי להשיב את האובדן, אין עוד טעם לחיים ואין כל סיכוי לאושר". כמה מחקרים מקשרים בין רמות נמוכות של המוליך העצבי סרוטונין להתאבדות. אין זה מפתיע, שכן מוליך עצבי זה קשור למניעת דיכאון ולהפחתת אגרסיביות. בשל חשיבותו של הסרוטונין, דיאטה מופחתת כולסטרול (הקשור לסרוטונין) מסוכנת אם היא נעשית בידי בעלי נטייה אובדנית רצינית. נטען שתרופות נגד דיכאון, בעיקר מהדור הישן, עלולות להעלות את סכנת ה ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בנטיות אובדניות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... המפתח מאוד ישן = האדם שכח את הפרספקטיבה שלו להבנה שהכל אחד והכל טוב. הוא בקושי יודע להבדיל כשהוא תינוק בין אבא שלו לאחר. כשהאדם נולד הוא קרוב יותר להיות מאושר. בשכל של האדם יש טוב ויש רע וזה מה שיוצר לאדם את הסבל והאדם שכח את התודעה של הכל טוב. המפתח לגן עדן הוא שהאדם "מתאבד" ברמה השכלית, לא התאבדות. נניח שאנחנו גורמים לאדם מת לחיות מהפרספקטיבה שלהם זה נקרא להתאבד הוא התאבד מהמוות. האדם צריך "להרוג את השכל" זאת אומרת גם להחיות את השכל, קיימת בו נפרדות, צריך "לחסל" את הנפרדות למרות שאני רואה טוב ורע למרות הכל הכל אחד. אדם צריך להגיד למרות שאני חווה טוב ורע הם אחד. מצד האמת השכל של האדם מחובר לשכל אחר. יש שכל אחד שדבר והיפוכו יכול להיות נכון השכל של האדם הוא רק ביטוי של השכל הזה. השכל של ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בנטיות אובדניות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... "העשירים החדשים" או "העשירים הנאורים", מה שבטוח הוא שהצורך בחיבור הזה קיים והוא עובד. ואם הצורך הזה קיים והוא עובד, כנראה שיש סיבה לכך, אחרת הוא לא היה נולד בכלל והעולם היה ממשיך לייצר אנשים עשירים שהם אומללים, כי הם מרגישים ריקים מתוכן ואלה היו ממשיכים להתאבד על ימין ועל שמאל. מסתבר שקיצוניות אינה טובה לנו כבני אדם. מסתבר שאם יש לך רק חומר ללא טיפה של רוח, אתה דחוס מדי בשביל להכיל את החיים, אתה מלא, אבל אין לך מקום לחיים... מצד שני, זה אשר הוא אך ורק רוח, אנחנו אומרים עליו קדיש... לא? המסקנה שלי היא שנדרש איזון או יותר נכון, נדרשת הרמוניה בחיים בין העושר החומרי לעושר הרוחני. שימו לב, פה אני כבר משתמש בביטוי עושר רוחני במקום רוחניות, כי כבר קפצנו שלב אחד. ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בנטיות אובדניות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בן פרחיה אומר עשה לך רב, וקנה לך חבר פגשתי בו אחרי שנים של חיפושים. הוא ראה שאני עייף, ומותש מחיפושים."תראה, הכל בפנים. זה נשמע כמו קלישאה אבל זו האמת. יש שתי מציאויות אחת בחוץ, ואחת בפנים. אתה מוכן לעשות הכל בחוץ כדי להרגיש טוב בפנים. מה שלא תעשה, מה שלא תקנה, במי שלא תלחם, גם אם יש לך מחשבות הרסניות של התאבדות, כל זה כי אתה חושב שזה יעשה לך להרגיש טוב בפנים. ושתדע! שכל ידע שאני משתף אותך היום, יכול להיות השקר של מחר. הודאות היחידה היא "אולי". הסתכל לאחור בחייך, הם מורכבים מהרבה "אולי", ובכל זאת אתה פה כי אתה חלק מ... ובהיותך חלק מ.. המציאות תדאג לך, ותמיד תהיה נדיבה יותר מהמחשבות שלך עליה. פה טמון סוד השחרור. היכולת לאבד שליטה בידיעה כי המציאות היא השולטת על חייך. אני יודע האגו כועס עכשיו. לקחת לו את ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בנטיות אובדניות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מתוכו שתי תפיסות המגלות עולם ומלואו למתבונן בראי ה"ביורגונומי" והרי הם לפניכם: תיאוריה ראשונה: תהליך התפתחות סרטן לפי התיאוריה הרווחת, קורה בשלבים המתוארים להלן. שלב א: גורמי סיכון. שלב ב: אירוע ראשוני לא ידוע. שלב ג: שינוי גנטי בתא - הפעלה וחוסר הפעלה של גנים באופן אקראי. שלב ד: מתפתח לשני כוונים, 1-התאבדות התא. 2-שמירת הנזק הגנטי לתא והמשכת ההתחלקות ומכאן בהמשך התפתחות גידול סרטני. תיאוריה שנייה: על פי TCM סרטן מתפתח בתהליך זה: שלב א: חוסר צ'י ודם. שלב ב: coldness שלב ג: סטגנציית צ'י, הצטברות נוזלים. ושלבים נוספים, עד להתפתחות גוש סרטני. לצורך ההסבר נסתפק בשלבים עד כאן. בהתבוננות מעמיקה בשתי תיאוריות אלה, נשים לב למכנה משוטף אחד, שבעיניי הוא המפתח לריפוי ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בנטיות אובדניות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אי סבילות של חלב וכן חוסר חלב באישה מניקה. הוא גם אחת התרופות הבולטות לכאבי ראש אלימים, במיוחד על רקע הורמונלי (כאבי ראש בזמן המחזור, באל - ווסת, בזמן היריון). אך לא רק! אותו חלב דל - שומן כתרופה הומיאופתית בפוטנץ גבוה מתאים גם למצבי דיכאון קשים ביותר עם מחשבות אובדניות, כשמטופל חושב על מוות ללא הפחד, מהרהר על הדרך הקלה ביותר למות ומנבא את שעת מותו. כיצד חלב יכול להשפיע על רמה רוחנית כה שורשית ועמוקה? זה קורה אך ורק בזכות תהליך המיהול ודינמיזציה בעקבותיו כוח הריפוי של התרופה גדל ואתו יכולת החדירה והשפעה על רבדים העמוקים ביותר באדם. עיקרון הטיפול האינדיווידואלי והטיפול במכלול הרפואה הקונוונציונלית אינה מייחסת חשיבות לביטויים אישיים בהופעת סימפטומים של אותה המחלה. בין אם שיעול מוחמר או מקל ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בנטיות אובדניות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בנוגע להופעה החיצונית או לחלקים ממנה שהאדם מוטרד מהם נסיגה חברתית, בדידות או חרדה חברתית. מודעות מוגברת באירועים חברתיים, ומחשבה שאחרים מבחינים בפגם ולועגים לאדם. דיכאון קליני עם או בלי מחשבות אובדניות ביטחון עצמי נמוך ובושה שימוש באלכוהול או חומרים אחרים כניסיון לריפוי עצמי. התנהגויות כפייתיות בהפרעה: התנהגויות כפייתיות נפוצות ב - BDD: בדיקות כפייתיות בראי ומשטחים אחרים (כמו חלונות ראווה, מראות של מכוניות). לחלופין, הימנעות מוחלטת ממראות, כולל הסרת המראות בבית. ניסיונות להסוות את הפגם לכאורה, למשל על ידי לבישת בגדים ... חרדה חברתית, הפרעת אישיות נמנעת, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות תלותית, הפרעות אכילה, תלישת שיער כפייתית, חיטוט בעור והזיות אודות ריח הגוף של האדם. 80% מהסובלים מהפרעת גוף דיסמורפית חושבים על התאבדות, ושיעור ההתאבדות אצלם גבוה פי 45 מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית, כפול משיעור ההתאבדויות אצל הסובלים מדיכאון קליני, ופי 3 מאנשים עם מאניה - דפרסיה. הוצע גם כי קיים קשר בין הפרעת גוף דיסמורפית לא מאובחנת להתאבדות, כיוון שהאובדנות בקרב אנשים שעברו ניתוחים פלסטיים גבוהה מהממוצע באוכלוסייה. גורמים משוערים: גורמים ביולוגיים - אצל חלק מהסובלים מ - BDD מופיעות גם הפרעות אכילה, אצל אחרים OCD או הפרעות אחרות מהספקטרום הטורדני כפייתי (כמו חרדת בריאות, טריכוטילומניה), ואצל אחרים מופיעות גם הפרעות הקשורות להימנעות חברתית כמו חרדה חברתית. הקשר להפרעות שונות רומז על ... זה טרם נחקר עד תומו, ואזהרה מעודכנת של מנהל המזון והתרופות האמריקאי קוראת למטפלים להגביר את העירנות בעת מתן נוגדי דיכאון, מכיוון שבעיקר בעת תחילת הטיפול אלו יכולים להגביר את הנטייה לדיכאון ולהתאבדות. קיימת הסכמה כי הדרך הטובה ביותר לטיפול בהפרעה זו הוא שילוב של טיפול תרופתי באמצעות פרוזק, (הטיפול מתחיל להיות אפקטיבי לאחר כ - 6 עד 16 שבועות, על פי מחקרו של פיליפס הדבר תלוי בסוג הפלואוקסטין הניתן) בשילוב עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שמטרתו לשנות את דפוסי המחשבה שהביאו מלכתחילה להפרעה ולחזק אצל הסובלים ממנה את ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בנטיות אובדניות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... עם אובדן חלק ב' התמודדות עם אובדן חלק א'. להלן מוצגים התיאורים של השלבים בתהליך האבל. הכחשה. אנשים שמקבלים הודעות על מות אדם קרוב ויקר להם, מגיבים פעמים רבות במשפטים כמו: ''לא יכול להיות'' ''זאת בודאי טעות'' ''אני לא מאמין''. ההתנהגות שלהם והתגובות הרגשיות, בשעות ובימים הראשונים אחרי האובדן, נראית לעיתים תמוהה לסביבה, המצפה מהם להסתגר ביגונם. פעמים רבות הם ממשיכים לעסוק בעיסוקים יומיומיים, משוחחים בערנות עם הסביבה, אינם בוכים או מפגינים סימנים אחרים של כאב ויגון. תגובות אלה מוסברות על ידי מנגנון ההכחשה שמופעל אצלם לנוכח האובדן. ההכחשה מתבטאת בכך, שהאדם אינו קולט את המשמעות הרגשית של האובדן, ועושה הפרדה בין ההבנה השכלית, הפורמאלית, של האירוע שהתרחש, לבין קליטת מלוא המשמעות הרגשית של האירוע עבורו. לו הינו קולטים בבת אחת את מלוא המשמעות הרגשית של האובדן, המערכת הנפשית הייתה נתונה לאיום חזק מידי. הכחשה היא מנגנון הגנה שאינו מודע, כלומר האדם אינו מפעיל אותו באופן מכוון, אלא מגיב להנחיות שמקורן בתת מודע. מטרת ההכחשה היא למתן את התהליך של קליטת המשמעות הרגשית של האובדן, לאפשר לנו לעבור בשלום את הגל הראשון והבלתי צפוי לחלוטין של הכאב. כעס וביטויים רגשיים אחרים: עם התפוגגות ההשפעה הממתנת של ההכחשה, מתחילה לעלות למודעות המציאות הכואבת, אבל אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל אותה ולהשלים עימה. הרגשות החזקים שממלאים את הגרעין הפנימי הפגיע שלנו מתפרצים, ושכיח במיוחד ביטוי של כעס. הכעס יכול להיות מכוון כלפי מגוון רחב ... גם הכעס, בדומה להכחשה, אינו רציונאלי ואינו לגמרי נשלט. גם הכעס, בדומה להכחשה, מהווה חלק מהמאמץ הלא מודע שלנו להיאבק נגד המציאות הכואבת שפלשה להוויה שלנו ללא כל הודעה והכנה, אם כי בדרך שונה. בשלב ההכחשה אנחנו מתעלמים מהמשמעות הרגשית של האובדן, ובשלב הכעס אנחנו מביעים מחאה והתרסה כנגדו ומנסים ''לפגוע'' בו. התמקחות: האובדן כרוך בתחושה חזקה של פגיעות וחוסר אונים. אנחנו מרגישים שאיננו שולטים בהתרחשויות שמשפיעות על המצב הנפשי שלנו, וקשה מאד להתמיד בתחושה כזאת. בתגובה לכך אנחנו מנסים להחזיר את תחושת השליטה באמצעות הפעלה של מנגנון נוסף, גם הוא לא רציונאלי - התמקחות. תהליך זה בא לידי ביטוי במחשבות כמו ''אם לא היינו נותנים לו לצאת מהבית, היינו מונעים את המוות'', ''אם היינו מבקשים חוות דעת מרופא אחר, היינו מצליחים להציל אותה'', ''אם היינו נותנים לה יותר תשומת לב, אולי ההתאבדות הייתה נמנעת''. גם ההתמקחות, בדומה להכחשה ולכעס, מגויסת למאמץ הלא מודע שלנו לדחות את ההשלמה עם המציאות הכואבת. דיכאון: שלב הדיכאון מגיע מספר שבועות אחרי האובדן, כאשר אנחנו מתחילים לחוש את החלל שנוצר בעולמנו עם ההסתלקות של הדמות האהובה, מתחילים לחוש געגועים, מתחילים להתעמת עם החוויה הכואבת של האובדן, אבל עדין לא מוכנים לקבל אותה. הדיכאון מתבטא בתחושה של עצב, געגועים, כאב, הסתגרות, ירידה ביוזמה ובאנרגיות הפנימיות שלנו. על אף העובדה שחלק מסימני הדיכאון בתהליך האבל, חופפים לסימנים של דיכאון קליני, אין מדובר בתגובה פתולוגית. ההבדל בין אבל לבין דיכאון שימש נושא למאמר מפורסם שכתב פרויד בתחילת המאה העשרים, בשם ''אבל ומלנכוליה''. לטענתו של ... האדם הלוקה בדיכאון, (מלנכוליה), סובל מהערכה עצמית ירודה ומרגשי אשמה, בנוסף על הצער והעצב, בעוד אשר אצל האדם המתאבל, הצער אינו מלווה בערך עצמי נמוך. ניתן לראות את שלב הדיכאון בתהליך האבל, כביטוי נוסף להתנגדות של האדם האבל, להשלים עם האובדן. אם בשלבים הקודמים הוא הכחיש את משמעות האובדן, הביע מחאה והתרסה, וניסה להתמקח כדי להחזיר את הגלגל אחורנית, בשלב הדיכאון הוא נמצא בנסיגה, לוקח פסק זמן משגרת ההתנהלות היומיומית ומקיום קשרים מלאים עם הסביבה, שקוע בעצמו. שלב זה דרוש, כנראה, כדי להגיע לשלב האחרון, שמציין את המעבר מתקופת האבל, לשגרת הפעילות. התמודדות עם אובדן חלק ג' (החלק האחרון בסדרה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בנטיות אובדניות - לחץ כאן...

תקציר⬅ התאבדות - הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת - חלק 1 מה תאמר לאדם שעל הגג? הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת ד"ר אבשלום אליצור פרופ' חיים עומר תקציר: לנוכח חסרונו של טקסט בסיסי למניעת התאבדות בספרות המקצועית, אנו מציעים דוגמא לטקסט כזה ודנים בשימושיו. מטרת הטקסט היא לשמש בסיס לפנייה אל כל מתאבד, ידוע או אנונימי, ובפרט במצבים בהם לזמן תפקיד מכריע, כשהמתאבד עומד לבצע את מעשהו בכל רגע ומצוי מחוץ להישג ידה של התערבות פיזית. טקסט זה עשוי לשמש גם כפנייה אנונימית לכל מתאבד פוטנציאלי העשוי להגיע אל מסר כזה דרך אמצעי התקשורת, כדוגמת האינטרנט. לנוכח העובדה שמתאבדים פוטנציאליים רבים סורקים אמצעים אלה כדי לבקש רעיונות לאמצעי ביצוע או לחיזוק כוונתם, ראוי שגם טקסט נוגד התאבדות יהיה נגיש להם באותה מידה. מכל המשברים בהם נתקלים העוסקים במקצועות בריאות הנפש, אין מצב שישווה בחומרתו ובדחיפותו למשבר האובדני. מול האדם שכבר גמר אומר בנפשו למות, עומדות הפסיכולוגיה הקלינית והפסיכיאטריה כמעט חסרות אונים. בין הסיבות לחוסר - אונים זה ניתן למנות את המהירות בה מתפתח המצב האובדני בשלביו הסופיים, את הצורך לקבל החלטות בזמן אמת כאשר, מטבעה של הפסיכותרפיה, נדרשת שהות להידברות ולבנייה הדרגתית של קשר עם המטופל, ואת הצורך לנקיטת עמדה וקבלת אחריות במצב של חיים או מוות, פשוטו כמשמעו. כמה מקרי התאבדות שאירעו בצה"ל לאחרונה המחישו בצורה מכאיבה חוסר אונים זה. בכולם הסתגרו חייל או חיילת עם נשק בחדר נעול בכוונה לשים קץ לחייהם. לעתים נוצר קשר של הידברות עם החייל או החיילת, הן באמצעות מפקדיהם והן באמצעות אנשי בריאות הנפש. אולם חרף מאמצים אלה, הסתיימו כמה מהמקרים באסון. בשיחות שקיימנו עם האנשים שהיו מעורבים במקרים אלה בלט היעדרם המוחלט של מושגים והנחיות כלשהם ליצירת הידברות עם המתאבד. דומה שאנשים אלה פעלו רק על פי תכתיבי האינטואיציה והחרדה שלהם באותם רגעים. למרות שאיננו מזלזלים בתחושות מיידיות אלה של מפקד או איש מקצוע, אנו חשים שיש צורך בהרבה יותר מכך. המחשה לצורך זה נתן, בשיחה עם אחד מאתנו, יו"ר האגודה הישראלית למניעת התאבדות. אחת לכמה שבועות, כך סיפר, מתקשר אליו אדם ומספר כי ברצונו להתאבד. ביושר נוגע ללב הוסיף האיש ואמר כי במקרים כאלה נעתקות המלים מפיו (!). זוהי בעינינו דוגמא למחסור החריף הקיים בתחום זה: שפע של מחקרים, ספרים ומאמרים הדנים בכל היבט של בעיית ההתאבדות, לעומת היעדרם של מקורות הדרכה פשוטים שיוכלו להורות איך להתמודד עם הבעיה המיידית. אנו שואלים, אם כן, אם תיתכן מערכת פשוטה והגיונית של כללים שתוכל לשמש כל אדם בהתמודדותו עם המתאבד. מערכת כללים זו צריכה, מחד גיסא, להסתמך על מיטב הידע המקצועי לגבי ההתאבדות. מאידך גיסא, צריכה מערכת זו להיות פשוטה ביותר, כדי שתוכל לספק לנו כלים למחשבה, להכרעה ולתקשור בזמן אמת. במאמר זה, שהוא ראשון בסדרה, ברצוננו לנסות ולהתמודד עם אתגר מניעת ההתאבדות בסיטואציה האקוטית ביותר שלו, דהיינו, במצב שבו מוצא אדם את עצמו פתאום, ללא הכנה, ניצב מול מתאבד. מצב זה מודגם לא רק בסיטואציות של חיילים המסתגרים עם נשק אלא גם באינספור מצבים המתרחשים בערים גדולות ובתקופות משבר, וכן במקרים הרבים של הודעה על כוונת התאבדות דרך הטלפון. א. הבסיס המקצועי השאלה הראשונה המדריכה אותנו היא פשוטה: האם, מתוך גוף הידע הענק העומד לרשותנו בנוגע להתאבדות, נוכל לציין מאפיינים שהם נכונים באופן אוניברסאלי לגבי כל מתאבד? התשובה, למרבה הפלא, היא חיובית. שני מאפיינים פנומנולוגיים עיקריים מזדקרים לעין בכל הנוגע למה שמתחולל בנפשו של המתאבד. המאפיין הראשון הוא תחושת הבדידות והניתוק. המתאבד מרגיש שהוא נמצא מעבר להישג ידה של כל עזרה. שום אדם אינו יכול לעזור לו - זולת, לעתים, אותו אדם או מספר אנשים שהביאוהו למצב זה - ושום דבר שיאמר לו כל אדם שהוא אינו יכול עוד להיות רלוואנטי עבורו. במובן זה, מעשה ההתאבדות, לפחות מצד האדם המערבי בן תקופתנו, הוא אקט הנעשה מתוך תחושת בדידות מוחלטת. זה מה שהופך את המלכוד לקטלני כל כך: ככל שהמתאבד רציני יותר בכוונתו, כן הוא מרגיש בודד יותר וכך יטה יותר לדחות ניסיונות עזרה. מבחינתו, אין שום אדם המסוגל להיות אתו או לצדו אל מול סבלו, הנתפס בשעה זאת כייחודי בעוצמתו: כביכול, שום אדם לא חווה דיכאון כזה, יאוש כזה, השפלה כזאת, ולכן אין איש המסוגל להבינו באמת. מבחינתו, אלה המנסים לעזור לו באים רק להחזיר אותו אל הסבל שממנו הוא מבקש מפלט. המאפיין השני של המתאבד הוא צמצום המרחב המנטאלי שלו. גם כאן, ניתן לומר כי ככל שמתקרב המעשה, כך נעשה המתאבד סגור יותר במנהרה צרה (tunnel vision, כפי שמכונה הדבר בספרות המקצועית), הנעשית יותר ויותר בלתי - חדירה לתכנים ומסרים אחרים. כשאצבעו של אדם נלחצת בין הדלת למשקוף, כתב פעם ביאליק, חש האדם כי כל כולו נמצא שם בין הדלת למשקוף. כך גם המתאבד: בתחושתו, קיומו וסבלו היינו - הך הם, ושאר העולם מאבד בעיניו הרבה מממשותו. אין בשני מאפיינים אלה כדי לומר שה ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בנטיות אובדניות - לחץ כאן...