🖨זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 9פרק 7
מכיוון שראיתי כיצד תכניות ABA ו - VBA מקדמות מאד את הילד ולצערי לא מצאתי, מלבד ספרו הראשון של לובאס, תכנית עבודה מפורטת של גישת ABA החלטתי כי מן הראוי שיהיה בנמצא עבור ההורים דוגמאות של תכניות טיפוליות.
דוגמאות של תכניות טיפוליות
לאחר שקבענו מה היא מטרת העל, מהן המטרות המשניות, איזו שיטת טיפול מתאימה לילד (או שיטות טיפול), מצאנו תרפיסטיות להכשיר ומנחה שינחה אותן יש לגשת לבניית התכנית. את התוכנית בונה המנחה. לפני הפעלת התכנית יסביר המנחה להורים ולתרפיסטיות כיצד הוא רואה את מצבו של הילד, מה צריך הילד כרגע וכיצד נעזור לו להגיע לשם. על ההורים לזכור תמיד לשאול את השאלות הנכונות ועל פיהן לדרוש את הדרישות הנכונות - גם לגבי התכנית הטיפולית וגם בסיטואציות אחרות הקשורות בילד:
1.תמיד לשאול את עצמך כהורה ואת המנחה: למה בחרת בתכנית הספציפית הזו כרגע עבור הילד? מה המטרה של התכנית?
2.איך המטפלות יעבירו את המטרות של תכנית ספציפית? (לא מספיק לכתוב את התכנית, צריך להסביר למטפלות כיצד לעשות את הדברים בשטח כדי שלא יגרמו לנזק).
לפני שניגש לתכניות עצמן אני רוצה להזכיר ולהדגיש שבכל מקרה אין כאן המלצה ליישם את הדוגמאות לתכניות הללו לבדכם על ילדכם. רק מנחה בעל ניסיון רב המכיר את התכניות הטיפוליות השונות ומכיר את האוטיזם על מגוון הפנים שהוא מציג יכול להתאים תכנית טיפולית מלאה ואחראית לילדכם. העתקת תכנית זו או אחרת ויישומה על ילדכם עשויה לגרום לו נזק במקום תועלת. יש "לתפור" את התכנית הטיפולית כחליפה או ככפפה ליד ספציפית של כל ילד וילד.
מטרתי בהצגת תכניות לדוגמה היא שתוכלו כהורים להבין את רוח הדברים, מניין הם באים ולאן הם לוקחים את הילד בטיפול.
התנהגות - תכנית רוגע
מטרה: הילד יבין מהו מצב של היות רגוע ויוכל להיות רגוע יותר ככל שהטיפול ימשיך
1.תהליך: ספרו לילד סיפור בטון רגוע, סיפור עם מסר של רוגע ושלווה. בכל פעם שהילד יושב וגופו רגוע ונינוח (שימו לב שהגוף והבעות הפנים רגועים, אל תחזקו בטעות על גוף שנראה רגוע אבל רגליים מקפצות או ראש שזז מצד לצד) חזקו את הילד ע"י ליטוף של גבו או ידיו בעדינות ואמרו "אתה רגוע עכשיו, איזה יופי" או "אתה רגוע עכשיו, זה נעים לי לקרוא לך ככה".
2.תהליך: במידה והכנתם פינה עם כריות ופוף אפשר לשבת שם ולתרגל נשימות (עמוקות ורגועות). לבצע תרגיל נשימות רק כשהילד נראה לכם רקוע למדי יחסית ליכולתו להירגע. התרגיל אינו פשוט וצריך לוודא שמבצעים אותו נכון. במידה ואתם רואים שהילד אינו מצליח לבצעו נכון הפסיקו ונסו תכנית זו בעוד חודש. יש לשבת מול הילד כששניכם ישובים על כסא. אומרים לילד:
a.תעשה כמוני.
b.במידה האפשר יוצרים קשר עין עם הילד.
c.מדגימים נשימה עמוקה. שואפים באופן מופגן עמוק וארוך אוויר לריאות ואח"כ נושפים באופן מופגן באותה דרך.
d.תעשה כמוני.
e.אם הילד מצליח רק לשאוף ולא לנשוף רגוע מנסים שוב להראות לו מה הדרך הנכונה, "תראה, תעשה כמוני, ככה" (נסו לא לומר "לא, זה לא נכון ככה").
f.אם הילד מתחיל להתנשף מהר (היפר - וונטילציה) עצרו את התרגיל ועברו למשהו אחר.
g.במידה והילד ישב בכל אחד מהשלבים (אפילו אם לא הצליח לעשות את התרגיל עצמו של הנשיפה ושאיפה ברוגע) שבחו אותו מאד - "כל הכבוד, אתה מנסה, אתה רגוע" (בקול לוחש) או "נהדר, איך אתה רגוע, תענוג" או "נעים לי שאתה רגוע". בכל מחמאה יש להכניס את המילה רגוע, כך הילד יבין לאט מהי הכוונה במצב רוגע וידע להתכוונן לשם במהלך הזמן כשנבקש ממנו להירגע.
תכנית חיקוי מוטורי
מטרה: הילד יחקה את תנועותיו של המטפל.
תהליך:
1.אמרי לילד "עשה כמוני".
2.אמרי לילד "ידיים למעלה" והרימי את ידייך למעלה. אם הילד אינו מבצע אמרי שוב "עשה כמוני חמוד".
3.אם הילד עדיין אינו מבצע בצעי שוב את המטלה בעצמך.
4.אמרי לילד "ידיים למעלה" והרימי את ידייך למעלה.
5.אם הילד אינו מבצע סייעי לו פיזית. קחי את ידיו של הילד והרימי אותן למעלה, הכל בעדינות. ואז אמרי "הידיים למעלה, איזה יופי, כל הכבוד, עשית כמוני!". דברי באינטונציה שמחה, בקול גבוה יחסית ובהתלהבות. הביטי לעיניו של הילד.
6.את החיזוק המילולי החיובי אמרי מהר ועוד לפני שידיו של הילד ממש למעלה, כך תמנעי לעיתים קרובות מזעמו של הילד על כך שהפעלת אותו פיזית ללא רשותו ורצונו. החיזוק החיובי המיידי (שניתן עוד באמצע הדרך להשלמת משימת הרמת הידיים) עשוי לשמח את הילד ולנטרל את תגובת הנגד שלו.
תכנית חיקוי אורלי
מטרה: הילד יחקה הברות או מילים.
תהליך:
1.בתחילת העבודה בחרי הברה או מילה שהילד יודע לומר אותה.
2.למדי את הילד לומר את ההברה על פי בקשתך (ולא רק כשהיא יוצאת מפיו באופן ספונטאני ולא מתוכנן דווקא).
3.מצאת שהילד יודע לומר את ההברה "אה".
4.אימרי לילד "תגיד אה".
5.הדגישי את ההברה אה והאריכי אותה.
6.שימי לב שהילד מסתכל על פניך, או טוב יותר, על פיך כשאת מבצעת את ההברה.
7.במידה והילד אינו מבצע בקשי ממנו שוב עד שינסה לפחות.
8.אם הילד ניסה (אפילו אם לא הצליח באופן מלא לומר את ההברה) מחאי לו כפיים, דגדגי אותו (במידה והדבר נעים לו) צחקי ואמרי לו כמה הוא נפלא, "כמה יפה אמרת אה (או ניסית להגיד אה), כל הכבוד לך, אני יודעת שזה קשה".
לימוד הצבעה
מטרה: הילד ילד להצביע על עצמים.
תהליך: הוציאו 2 חפצים מעניינים (אבל לא מעניינים מידי כדי שהילד לא יחטוף אותם). הניחו על השולחן. בקשו מן הילד להצביע על אחד מהחפצים: "תצביע בבקשה על הכדור" והצביעו אתם על הכדור לשם הדגמה. אם הילד אינו מצביע סייעו לו פיזית, קחו בעדינות את ידו ועזרו לו להצביע.
שבחו אותו בכל דרך אפשרית. נסו את התרגיל הזה מספר פעמים בכל טיפול, עם אותם חפצים בהתחלה, אח"כ שנו חפצים, אח"כ הרחיבו את ההצבעה לדברים מעט יותר רחוקים (על המדף למשל).
ברגע שההצבעה מופיעה ספונטנית (ללא בבקשה או עזרה של המטפל) יש לחזק מאד את הילד, בחיבוקים, קפיצות שמחה ועידוד מילולי.
תכנית התחלתית לחיזוק קשר עין
הכירי את הילד היטב ודעי אילו צעצועים הוא אוהב ורוצה.
הניחי לידך בקופסא סגורה את הצעצועים האהובים עליו.
שחקי עם הילד במשחקים אחרים כאשר המשחק נעים לשניכם.
הוציאי בשקט צעצוע אהוב על הילד מתוך הקופסא. אם הילד מבחין בכך ומנסה לקחת ממך את הקופסא או את הצעצוע אמרי: "רק אני יכולה לגעת בקופסא עכשיו, תחכה בסבלנות".
אחזי בצעצוע ביד אחת והניחי אותו מעל אפך, בין עיניך.
אמרי "תראה, הנה הברווז!" אם הילד עדיין אינו מביט בך הכניסי את ראשך עם הצעצוע מוחזק בין עיניך למרחב הפרטי של הילד והתקרבי אל ראשו מאד. (אם אפשר אז רצוי ליישם תכנית טיפולית זו על השטיח).
כאשר הילד מבקש את הצעצוע במילים, תנועות או מחוות אל תתני לו את הצעצוע עד שהוא יוצר קשר עין איתך.
אם הילד לא מצליח ליצור קשר עין לבדו סייעי לו ע"י אמירה: "תסתכל בעיניים שלי בבקשה".
ברגע שהילד מסתכל לעיניך אפילו לשבריר שנייה אמרי "הסתכלת לי בעיניים! כל הכבוד, נעים לי לשחק איתך" ותני לו את הצעצוע בחיוך.
התנהגות - תכנית לויתורים
מטרה: הילד יוותר על צעצועים, רצון לקום מהשולחן וכו'.
תהליך:
שחקי עם הילד בצעצוע שאינו אהוב עליו באופן מיוחד, לדוגמה דובון.
בקשי מהילד לשחק במשהו אחר, שאהוב עליו מעט יותר. "בוא נשחק ברכבת עכשיו".
כשהילד מוותר על הצעצוע הקודם (הדובון) כדי לשחק בדבר מה אחר אמרי "אתה מוותר על הדובון, כל הכבוד לך, איזה בוגר!".
עברי כך ממשחק למשחק. וודאי שעל הילד לוותר בתחילה על צעצועים שאינם משאת נפשו ולאט מאד במהלך מספר פגישות בקשי ממנו לוותר על צעצועים שהוא אוהב יותר. תני חיזוק מילולי קונקרטי לכל וויתור ושבחי אותו מאד.
התנהגות - תכנית סבלנות
מטרה: הילד ימתין בסבלנות לדבר מה שהוא רוצה.
תהליך: כשמתחילים בתכנית טיפולית עובדים בקצב של הילד מבחינת יכולת הסבלנות שלו. אם הוא רוצה דבר מה ואינו מסוגל לחכות אפילו רגע בסבלנות, נותנים לו את מה שהוא רוצה באותו רגע. במהלך הפגישות מאריכים את הזמן שעל הילד להמתין כדי לקבל את מה שהוא רוצה, בתחילה לכמה שניות ואח"כ אפשר להגיע לכמה דקות ספורות. תלוי בגיל הילד. כך מלמדים את הילד שאי אפשר לקבל סיפוק מיידי ברוב תחומי החיים (כשילדי מתלוננים על כך אני נוהגת לומר "רק חיבוק אפשר לקבל עכשיו, כל השאר לוקח זמן" ואז מחבקים אותם כמובן).
מהלך העבודה:
שחקי עם הילד עד שהוא בעצמו יבקש דבר מה.
למרות שאת יכולה להביא לילד את מה שהוא מבקש באותו רגע, הימנעי מכך והביאי לו את מה שביקש לאחר כ - 10 שניות.
העבירי את 10 השניות הללו בשאלות שתשאלי את הילד.
לדוגמה: הילד אומר "משאית". או רק "אית" ואת יודעת שזו דרכו לבקש את המשאית הכחולה שנמצאת על המדף העליון. למרות כל זאת עשי את עצמך שאינך מבינה. אמרי "מה אתה רוצה, תסביר לי".
הילד ינסה לומר שוב משאית או "את זה". שאלי אותו "אתה מתכוון למשאית?"
הילד יענה כן, או ינדנד בראשו, או יביט לעבר המיקום בו המשאית נמצאת.
שאלי את הילד, "יש כאן הרבה משאיות, איזו מהן אתה רוצה? תראה לי"
הילד יצביע על המשאית שהוא רוצה, יאמר את צבעה וכו'.
נסי לא למתוח את סבלנותו של הילד יותר מידי. כשאת רואה ששאלותיך מתחילות להביא אותו למצב שהוא כבר לא יכול להכיל אותן ואותך אמרי "אה, אתה רוצה את המשאית הכחולה שעל המדף? איזו מבולבלת אני, הבנתי!"
"בוא, נלך להביא אתה משאית". גשי עם הילד למדף והושיטי לו את המשאית שביקש, השתדלי שהילד יצור קשר עין איתך (לא עם המשאית) לפני שאת מגישה לו אותה. ואמרי "חיכית כל כך בסבלנות, אתה נהדר!" (הדגישי את המילה בסבלנות והאריכי אותה מעט שהילד יבין שזה הדבר שאת מבקשת ממנו).
יש עוד תכניות רבות להארכת סבלנותו של הילד וללמדו מהי סבלנות. את התכנית הנ"ל אפשרות לבצע גם במהלך היום יום כאשר הילד מבקש דבר מה, אוכל למשל. בכל התכניות הללו חשוב מאד לא לשכוח לחזק את הילד בחיזוק חיובי מילולי, ואם החלטתם עם המנחה, גם בחיזוקים חיוביים פיזיים (מתנות קטנות, אוכל שהילד אוהב במיוחד וכו').
קשב - מה חסר?
המטרה - להעמיק את הקשב של הילד ולהאריכו.
התהליך:
שבי ליד שולחן מול הילד. הניחי שלושה פריטים (או שני פריטים, תלוי מה הילד מסוגל, על פי הוראות המנחה) מול הילד. בחרי פריטים לא מסובכים שאת יודעת שהילד מכיר היטב ויודע לומר את שמם (או ידע להצביע על לוח תקשורת כדי להביע מה שמם).
אמרי לילד "תראה!".
הצביעי עם אצבעך על כל אחד מהחפצים ואמרי את שמם. עשי זאת לאט כשאת ממתינה 2-3 שניות בין אמירת שמו של כל אחד מהחפצים.
לאחר שאת בטוחה שהילד ראה את הצבעתך ושמע כשאת אומרת בקול את שמות החפצים העלימי לתוך כף ידך אחד מהחפצים.
אמרי לילד: "תראה! משהו חסר כאן. מה חסר ?"
אם הילד אינו מצליח לאחר שתי ניסיונות כאלה (עברי שוב את כל השלבים עד כה), נסי דרך נוספת.
בפעם השלישית, כאשר את מגיעה לשלב שבו את אמורה להצביע על החפצים סייעי לילד פיזית. קחי בעדינות את ידו של הילד, צרי מכף ידו ג'סטה של הצבעה (בעדינות)... ועם אצבעו של הילד הצביעי על כל אחד מהחפצים כאשר את אומרת את שמם.
שוב החביאי אחד החפצים (כאשר הילד אינו מצליח כדאי להחביא כל הזמן את אותו חפץ כדי למנוע ממנו בלבול מיותר בשלב זה).
אמרי: "אוי... משהו חסר כאן. מה חסר?"
כאשר הילד יענה לך מה חסר התפעלי מאד ממנו, חייכי, הביעי בשפת גופך שמחה ואמרי "מדהים! אתה מצאת מה חסר! כל הכבוד חמוד".
בתחילת הדרך יש לבצע את התרגיל לא יותר משלוש פעמים. במידה והילד לא מצליחה לאחר שלוש פעמים (כאשר הפעם השלישית היא עם סיוע פיזי) יש לומר לילד מה חסר ולעשות זאת בעדינות ובחיוך.
אל תאמרי בשום אופן "לא הצלחת". אם הילד מנחש לא נכון ואומר שדבר מה אחר חסר אפשר לאמר "חמוד, התבלבלת. תנסה שוב. מה חסר?". בכל אחת מהתוכניות המוצגות כאן אין לתת לילד הרגשה שהוא אינו מצליח. זהו משחק עבור הילד ולכן הוא אמור ליהנות ממנו. במידה ואת נתקלת בקשיים הפסיקי את המשחק ביוזמתך לפני שהילד יכנס להתנהגות לא נאותה או יסתגר בעצמו ושאלי את המנחה כיצד לבצע זאת נכון יותר עבור הילד.
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתיאיזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתיאיזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי? אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ... לו, ואם יצליח לשכנע את עצמו בצורה עמוקה שהעישון אינו מועיל לו, הוא פשוט יפסיק לעשן מעצמו. לעומת זאת, טיפול התנהגותי עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל בפועל לשנות את ההרגל הבעייתי, גם תפיסתו ... כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך כדי השינוי. כך, בטיפול לגמילה מעישון, המטופל מתבקש להפסיק לעשן, אך במקביל עליו לעקוב אחרי המחשבות והרגשות שמתעוררים אצלו תוך כדי התהליך. לדוגמה, מחשבות כמו קשה ... הגישה המשולבת היא אידיאלית כיוון שהיא מטפלת בבעיה הן ברמת החשיבה והן ברמת ההתנהגות, ומאפשרת להתמודד עם בעיות שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר הוא תמיד השינוי הקוגניטיבי. מדוע ... רק כשהוא ינסה להפסיק לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: לשנות בפועל את ההרגל ... חסר לו באותו רגע. זהו תהליך של חקירה עמוקה שמוביל גם לשינוי התנהגותי וגם לשינוי מחשבתי. איך לבחור את הטיפול המתאים ביותר? לסיכום, אליעד כהן מציין שאין תשובה חד משמעית מוחלטת לשאלה מהו הטיפול הכי טוב?. שינוי התנהגותי בלבד יכול להיות יעיל, אך לא יחזיק מעמד אם החשיבה לא תשתנה. מנגד, שינוי חשיבתי בלבד יכול להישאר בתיאוריה ולא להוביל לשינוי ממשי אם האדם לא מתמודד עם ההתנהגות בפועל. לכן, לרוב, הטיפול המשולב - CBT -הוא הבחירה האידיאלית ביותר, מכיוון שהוא מתמודד עם הבעיה גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה ההתנהגותית, ובכך מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה לאורך זמן. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל מתאים? טיפול ב - OCD ובהפרעות כפייתיות טיפול תת הכרתי וכיצד הוא פועל עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה למה כדאי להבין את ההבדל בין טיפול התנהגותי לבין טיפול קוגניטיבי? הדיון מתחיל בהבחנה בין שלושה סוגים עיקריים של טיפול: טיפול קוגניטיבי (שינוי חשיבה), טיפול התנהגותי (שינוי הרגלים) וטיפול משולב המכונה CBT (Cognitive Behavioral Therapy). ההבדל נובע מהשאלה אם עדיף להתמקד קודם בשינוי צורת החשיבה ... לו באופן מוחלט, או יבין מהן הסיבות האמיתיות שמובילות אותו לעשן, הוא עשוי להפסיק את ההרגל באופן טבעי. כיצד טיפול התנהגותי פועל דרך שינוי הרגלים? טיפול התנהגותי מבוסס על הרעיון שאם אדם יתחיל לשנות את הרגליו בפועל, הוא יוכל בסופו של דבר להסתגל לשינוי גם מבחינה קוגניטיבית. כך, במקרה של עישון, המטפל עשוי להנחות את המטופל להפסיק מיד לעשן או להפחית בהדרגה, ולהחליף את זמן העישון בפעילות אחרת. השאיפה היא שדרך ההפסקה בפועל והתמודדות עם הקושי, המטופל ילמד לחשוב בצורה שונה, כיוון שיצופו רגשות ומחשבות חדשות שלא הופיעו כל עוד המשיך באותו הרגל. מהו טיפול CBT (טיפול התנהגותי - קוגניטיבי) וכיצד הוא משלב בין השניים? טיפול CBT מנסה לשלב את שני הכיוונים: גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה ושינוי של דפוסי חשיבה. לדוגמה, מטופל שרוצה להיגמל מעישון יתבקש מצד אחד להפסיק לעשן (שינוי התנהגותי), ומצד שני לעקוב אחר המחשבות והרגשות שעולות לו במהלך ... התנהגותי. לכן, יש מקרים שבהם רק התנסות בשטח תציף מחשבות וקונפליקטים שהאדם לא היה מודע אליהם, ואז ניתן יהיה לטפל בהם קוגניטיבית. איך בפועל משלבים בין טיפול התנהגותי לטיפול קוגניטיבי? הגישה המומלצת בהרצאה היא להתחיל בשניהם במקביל: להפסיק או לשנות את ההרגל בפועל (לדוגמה, להפסיק לעשן מיד ... פועלות יד ביד עד שהשינוי הופך לעומק ולרוחב - הן ברמת המעשה והן ברמת התודעה. לסיכום, איך לבחור את הטיפול הנכון? הרעיון הוא להבין שלא תמיד פתרון מהיר של שינוי התנהגותי יחזיק לאורך זמן ללא טיפול בסיבות העמוקות שגרמו להתנהגות מלכתחילה. מצד שני, רק דיבור על שינוי בלי לפעול בפועל יכול להישאר בגדר תיאוריה בלבד. לכן, ... הפתרון הטוב ביותר, כשהוא כולל גם התמודדות מעשית עם הבעיה וגם חקירה חשיבתית מעמיקה. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל מתאים טיפול ב - OCD ובהפרעות כפייתיות טיפול תת הכרתי וכיצד הוא פועל טיפול ממוקד שינוי לעומק עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה עכשיו יש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי. ש: התנהגותי. אליעד: התנהגותי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי. אוקי? ש: לא ידעתי את ההתנהגותי קונטיבי. אליעד: יש בעיקרון שניים טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי ויש את ההוא שמשלב ביניהם, עכשיו השאלה היא מה עדיף טיפול קוגניטיבי במובן של לשנות לך את החשיבה טיפול התנהגותי במובן של לנסות לשנות לך את ההתנהגות לדוגמה או משולב, נניח ולא ישר להגיד משולב בסדר כי זה לא ... את החשיבה על העישון וזהו והעישון יפסק מעצמו, טיפול שני אומר התנהגותי תפסיק לעשן בוא נרגיל אותך בלהפסיק לעשן, הטיפול הנוסף אומר גם להרגיל אותך בלהפסיק לעשן וגם נשנה לך את החשיבה. מה עדיף אולי עדיף רק לשנות את החשיבה ... יגידו המחשבות שלו? אליעד: לא יודע בהנחה שיהיה לו בחירה המחשבות ולכן התיאוריה אומרת שטיפול קוגניטיבי יהיה עדיף על טיפול התנהגותי לשנות את החשיבה עדיף. ש: זאת תיאוריה. אליעד: השאלה מה האמת? ש: איזה עוד בדיוק. אליעד: מה האמת? ש: ... גם שינוי התנהגותי וגם שינוי של חשיבה זה האידיאל אבל בסופו של דבר במחויב זאת החשיבה. אני לא אומר שטיפול התנהגותי לא יעבוד בכלל אני לא אומר את זה אני אומר שלא תמיד הוא יעבוד, קוגניטיבי אם הוא נכון הוא ...
גישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותיגישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי... cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי מדוע הטיפול הנפשי לא תמיד מצליח ומה הסיבה האמיתית לכך? כאשר טיפול נפשי אינו מצליח, אליעד כהן מסביר שאין זה נכון להאשים את המטופל כבעייתי או גרוע. ההסבר לכך פשוט: תפקיד הטיפול הוא להתאים את עצמו למטופל, אפילו אם המטופל מאתגר או קשה במיוחד. לכן, בכל מקרה של כישלון, האחריות מוטלת על הטיפול עצמו. אם שיטת הטיפול אינה מתאימה או שהגישה של המטפל אינה נכונה למטופל, הטיפול ייכשל. מה ההבדל בין טיפול שלא הצליח למרות שהיה אמור להצליח לבין טיפול שלא היה אמור להצליח מלכתחילה? אליעד כהן מבחין בין שני סוגי כישלונות בטיפול: הראשון, כאשר טיפול נכשל למרות שהיה אמור להצליח, והשני, כאשר המטופל מצפה לתוצאות מיידיות מטיפול שלא נועד לכך. הוא נותן כדוגמה אדם שרץ פעם אחת על הליכון, ואז מתלונן שהמשקל לא השתנה. הטיפול, במקרה זה הריצה, לא היה אמור להביא לתוצאות כה מהירות. לכן, לא מדובר בכישלון של הטיפול, אלא בתפיסה מוטעית של המטופל. מה עושים כשהטיפול עובד ואז מפסיק לעבוד? מצבים נפוצים הם כאשר מטופלים יורדים במשקל ואז עולים שוב, או מפסיקים לעשן ואז חוזרים לעשן. הסיבה לכך היא שטיפול שהתמקד בשינוי התנהגותי בלבד, ... יהיו יציבות יותר לטווח הארוך. מדוע גם שינוי חשיבתי יכול להיכשל? עם זאת, שינוי חשיבה אינו תמיד בטוח. אם המטופל מאמץ חשיבה חדשה בצורה לא מדויקת, למשל באמצעות מנטרות חיוביות מוגזמות או אמונות מוחלפות ללא בדיקה מעמיקה, השינוי יחזיק ... מדגיש שכדי להבטיח שהשינוי יחזיק מעמד, יש לבחון לעומק את החשיבה החדשה מכל הכיוונים האפשריים. לא מספיק להסתפק בכך שהמטופל מרגיש טוב או מרגיש שזה נכון, אלא יש לבדוק היטב אם כל ההנחות השליליות נשללו לחלוטין, ולהבטיח שהמטופל אינו יכול אפילו לדמיין סיבה הגיונית לחזור להתנהגות הישנה. לדוגמה, אם אדם הפסיק לכעוס ב - 51% בלבד, הטיפול ... בירור אמיתי של המציאות ולא על החלפת אמונה באמונה אחרת. טיפול טוב מציף בכוונה את הבעיה הישנה ובודק האם המטופל יכול לדמיין באופן הגיוני שהוא חוזר להתנהגות הישנה, ואם כן, הטיפול ימשיך לטפל בנקודה זו עד שהמטופל לא יוכל לראות שום היגיון בשיבה להרגל הישן. טיפול נפשי והתאמתו למטופל שינוי התנהגותי מול שינוי ... נפשי לא מצליח, אין להסתפק בהסבר שהמטופל לא מתאים או שהוא בעייתי, משום שטיפול טוב אמור להתאים את עצמו למטופל בכל מצב. הטענה שלפיה המטופל הוא הבעיה אינה נכונה, כי אם המטופל מתקשה, על המטפל להתאים לו שיטה אחרת או גישה שונה. לכן, בכל מצב ... כה מהירה. דוגמה לכך היא אדם שרוצה לרזות ורץ פעם אחת על הליכון, ואז מתאכזב שאין שינוי מידי במשקל. הטיפול (הריצה) לא היה אמור לתת תוצאות כל כך מהר, ולכן אין לתלות בו את הכישלון. למה כישלון של טיפול הוא תמיד באחריות הטיפול עצמו? אם טיפול באמת מתחייב ליצור שינוי ולמרות זאת איננו מוביל לתוצאות, הרי שהוא צריך לבדוק איך להסתגל לאותו מטופל. אם הטיפול טוען ... מטופל שלא מגיב באותה דרך, על המטפל לשנות את הגישה ולא להסתפק באמירה שהמטופל כשלעצמו גרוע. מה קורה כשנראה שהטיפול הצליח ואז הפסיק לעבוד? יש מצבים שבהם טיפול מתחיל לעבוד בהתחלה, אך אחר כך נפסק. למשל, בדיאטה - אדם יורד ... בו צריך להיזהר. אם מחליפים אמונה באמונה אחרת בצורה לא מדויקת (כמו שימוש יתר במנטרות חיוביות או עוגנים מסוימים בטיפול), השינוי עשוי להצליח לזמן מה, אך בסופו של דבר עלול להתפרק כאשר עולה ספק לגבי האמונה החדשה. לדוגמה, חשיבה חיובית ... של כל הסיבות שהובילו להתנהגות הבעייתית, ושל כל ההנחות המחשבתיות שגורמות לה. אם חלק מההיגיון הישן עודנו נשמר בלב המטופל, הדבר עלול לגרום לחזרה להתנהגות לא רצויה בעתיד. חשוב להגיע למצב שבו לא נשארת אפשרות שנראית הגיונית לחזור להרגל הישן ... - 51% ביטחון בשינוי, אלא בשאיפה לרמה גבוהה הרבה יותר. איך מזהים טיפול טוב? טיפול טוב לא מסתפק בכך שהמטופל הפסיק בעיה מסוימת - הוא גם בודק אם קיים פוטנציאל לחזרת הבעיה. הוא מציף את האפשרות לחזור להרגל ומנטרל אותה ... מצליח? בוא נחלק את זה לשתי קטגוריות: קטגוריה אחת, הטיפול לא מצליח, מפני שהוא היה גרוע. ויש קטגוריה שנייה, שהמטופל היה גרוע נכון? אבל זה לא נכון. כי אם המטופל היה גרוע, אז הטיפול היה צריך להתאים את עצמו, למטופל הגרוע. לכן, אין דבר כזה מטופל מטפל. אם אתה אומר המטופל היה גרוע, אז גם המטפל היה גרוע. אוקי? כי אתה כמטפל אמור לטפל, במטופל הרוגע, אין דבר כזה תראה, זה לא עובד עליו אז הטיפול שלך גרוע. אם הטיפול שלך לא עובד אצלו, אז ... שימו לב, בוא נחלק את זה לשתי קטגוריות אחרות: נגיד, בן אדם הולך לטיפול והטיפול לא עובד. קטגוריה אחת, שהטיפול היה אמור לעבוד והוא לא עובד. קטגוריה שניה, שהטיפול לא היה אמור לעבוד, ואתה חושב שהוא היה אמור לעבוד, והוא ... להתמודד נתן את כל כוחותיו. חזר הביתה עלה על המשקל ראה שהוא שוקל אותו הדבר, אז הוא אמר לעצמו הטיפול היה לא עוזר עכשיו, מה האמת שזה לא עוזר? זה לא היה אמור לעזור, כי זה היה אמור לעזור, אחרי ... התיימר לעבוד אחרי פעם אחת. אף אחד לא התיימר לתת לא את זה. עכשיו, בא נדבר על מקרים, בהנכחה שהטיפול התיימר שזה יעבוד, וזה לא עבד. אז זה תמיד יהיה על הטיפול, ואף פעם לא על המטופל. כי הטיפול היה אמור להתאם את עצמו למטופל. עכשיו, בא נניח, שהטיפול עבד. הלכת לטיפול הלכת לאיזה טיפול כלשהו והטיפול עבד, והפסיק לעבוד. לדוגמה, עשית דיאטה ירדת המשקל וחזרת. הלכת לטיפול להפסיק לעשן, הפסקת, וחזרת. הלכת ליפול להפסיק לכעוס, הפסקת, ושוב חזרת לכעוס. בטיפול הפסיק לעבוד. ממה זה נובא שהטיפול מספיק לעבוד? עכשיו, מה זה אומר? קודם כל יש לנו שני סוגרי טיפולים: יש ... את הבעיה, ונראה אם ניתן ליצור אותה מחדש. אם ניתן ליצור אותה מחדש, לא מספיק טוב, בא נמשיך את הטיפול. באיזה מובן? לוודא שזה לא יחזור על עצמו. נגיד, בן אדם עשה כימותרפיה ואתה משחרר אותו הביתה, ואומר הנה עכשיו הכל תקין. יכול להיות, שזה יחזור שוב פעם יכול להיות שיחזור יותר מאוחר, יכולים להיות הרבה דברים. אבל, לכן, בטיפול הטוב, איך רבי נחמן אמר? לא רק תפתור את הבעיה, תפתור את הפוטנציאל של הבעיה. הוא אומר, לא רק שאתה ... אחוזים הוא לא רוצה לחזור לזה. עכשיו, בדרך כלל בטיפול, אם 51 אחוזים אתה לא רוצה לחזור לזה. הנה הטיפול הצליח. אתה לא קופה על עצמך לא לעשות את זה, אתה באמת לא רוצה לעשות את זה, אבל, רק ב ...
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? ... אליעד מדגיש שבאמצעות שיחה נוחה והדרגתית, המטופל יכול לחזור למצב של איזון נפשי תוך זמן קצר. ההיגיון שבבסיס השיטה המטופל הסובל מההפרעה הנפשית פועל על פי היגיון אחר. לדוגמה, אדם הסובל מהפרנויה וחש שחוצנים רודפים אחריו יכול לשאול את עצמו ... הגדולה של מטפלים רבים - הפחד מלהיסחף לעולם של המטופל. כשמטפל חושש שההיגיון שלו יישאב אל תוך עולמו של המטופל, הוא לא מצליח לעזור לו. כדי למנוע זאת, חשוב שמטפל יהיה בעל היגיון חזק וברור, שאינו נוטה להיסחף או להיכנס לתוך דמיונות המטופל. המסר הסופי: כל אחד יכול להיות חכם ומאוזן נפשית לסיום, אליעד מדגיש כי כל אחד יכול ללמוד לחשוב בהיגיון ולסייע ... מוחלט, הם לא היו מפחדים לדבר לעומק עם כל חולה נפש, כי אין שום סיכוי שישתגעו. לכן, כדי להגיע לטיפול במאה אחוז הצלחה, נדרש אדם עם היגיון מושלם, או לפחות היגיון גבוה יותר מאשר עוצמת חוסר ההיגיון של המטופל. כיצד ... לא מאבד את עצמו בדרך. לכן, אם מישהו רק משחק שהוא בודק, בלי כוונה אמיתית להיכנס לכל מחשבה של המטופל, הוא לא יוכל לשחרר אותו באמת. הוא יסתפק לזרוק משפטים כמו אין דבר כזה או אתה מדמיין, והמטופל לא באמת ... אינה מחזיקה מים, מדוע איננה עולה בקנה אחד עם החשיבה המסודרת. הוא יבריא כתוצאה מכך. כיצד הדבר מייצר תקווה לטיפול בכל ההפרעות? נטען בתוכן הזה שהשיטה הזו תקפה לכל סוגי המחלות הנפשיות, בכל עוצמה ובכל מגוון. בין אם מדובר בסכיזופרניה, ... אמת לבין פיתוח חוסן נפשי איך לרפא סכיזופרניה? מומחה לבריאות הנפש, מומחה לנפש האדם, מי המומחה מספר אחד בעולם לטיפול במחלות נפש ולטיפול בהפרעות נפשיות? מי יכול לרפא כל מחלה נפשית? מי יכול לפתור כל הפרעה נפשית? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? איך ניתן לפתור כל הפרעה נפשית, תרופה לכל הפרעה נפשית, אבחון עצמי של הפרעות נפשיות, טיפול בפוביות, טיפול במחשבות שווא של רדיפה, מומחה לטיפול בהפרעות אישיות, 100 הצלחה, טיפול בפאניקה, טיפול במחלות נפש אצל ילדים, תרופות נפשיות, טיפול בהפרעה בי פולארית, אבחון הפרעות נפשיות, להיכנס לשכל של חולה נפש, טיפול בחרדה מוכללת, תרופות להפרעה נפשית, לחפש את האמת ולהשתגע, מדינה של עשירות, האם אני באמת חכם? מומחה לטיפול בהפרעות התנהגות, טיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית, תרופה להפרעת התנהגות, טיפול בחרדת פרידה, טיפול בהפרעות הקשורות לטראומה ומשבר, מי משפיע על מי? טיפול במחלות נפש, האם אני שמח? תרופה להפרעות נפשיות, טיפול במחלות נפש בילדים, טיפול בהפרעות ניתוק, איך להפוך משוגע לחכם? תרופה להפרעות התנהגות, איך לרפא מחלות נפש? מומחה להפרעות התנהגות, טיפול בפסיכופתיה, גנטיקה של הפרעות נפשיות, סכנה להיות מטפל, איך נוצרות הפרעות נפשיות? איך נוצרת הפרעת התנהגות? האם אני אופטימי? טיפול בהפרעת התנהגות, מבוא לטיפול במחלה נפשית, מומחה לטיפול במחלות נפש, תרופה למחלות נפש, טיפול בסכיזופרניה, מומחה למחלה נפשית, האם אני מאושר? טיפול בהפרעות נפשיות, מומחה להפרעת אישיות, מומחה לטיפול בהפרעת אישיות, איך לרפא מחלה נפשית? טיפול בחרדה, מחלות נפשיות גנטיקה, האם אני חכם? ההיגיון של השיגעון, השפעת המטופל על המטפל, גנטיקה נפשית, טיפול במחלות נפש מיניות, לחשוב כמו סכיזופרן, טיפול בפרנויה, מומחה להפרעה נפשית, טיפול בשיגעון גדלות, תרופות למחלה נפשית, טיפול במחלות נפש מוזרות, טיפול בדיכאון, שיטות לטיפול בהפרעת אישיות, תרופות להפרעת אישיות, שיטות לטיפול במחלה נפשית, איך לרפא הפרעות נפשיות? איך לטפל בהפרעת אישיות? איך לטפל בהפרעות נפשיות? החכם הכי גדול בעולם, טיפול בהזיות שמיעה, איך נוצרת סכיזופרניה? מאה אחוז שכל, תרופות להפרעות אישיות, מסוכן לטפל באחרים, תרופות פסיכיאטריות, על מה לדבר עם משוגע? מה זה מאה אחוז שכל? מחלת נפש גנטיקה, להיכנס לנעליים, איך לטפל בהפרעה נפשית? טיפול במחלת הרדיפה, מומחה לטיפול במחלה נפשית, איך נוצרות הפרעות אישיות? מאיפה השכל של אליעד כהן? טיפול בהפרעה דו קוטבית, איך ...
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתיתטיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתיתטיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד? טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את מספר האנשים שהוא עומד מולם. באופן דומה, אדם ... גבהים יתמודד תחילה עם מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי. האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח? למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, במקרים של פחד טיסה קשה לבצע חשיפה הדרגתית, משום שאי ... חזקה עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת. מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד? חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק ... משמעותית את הפחד, כי הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה. כיצד דוגמת התפוז המכני ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה? בסרט התפוז המכני מוצגת דוגמה לכך שחשיפה בלבד לא בהכרח יוצרת שינוי רגשי אמיתי. גם כאשר מראים לאדם שוב ... ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות. איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מגוקים או מים? במקרה של פחד מגוקים, אפשר להציע לאדם להתקרב לגוק באופן הדרגתי כדי לראות ... זה באמת כל כך נורא?. ההתבוננות מאפשרת לאדם לראות את חוסר הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים? העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה מפחיתה פחד, אז מניעה (התנזרות) יכולה להחליש התמכרות או תשוקה חזקה מדי. למשל, ... עשוי לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן עולה החשיבות הגדולה של ההתבוננות הפנימית, בנוסף לחשיפה או להימנעות עצמן. למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול? החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את התפיסות הקודמות של האדם. ההתבוננות הפנימית שבאה לאחר מכן מאפשרת לו להבין ... במחשבותיו המקוריות ולפרק אותן בצורה שכלית ומדויקת. שילוב זה יוצר שינוי עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות. טיפול בפחדים וחרדות שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה התמודדות עם התמכרויות ותאוות בירור הנחות יסוד והתבוננות פנימית איך להתמודד עם פחד קהל? כיצד להפחית חרדה חברתית? מהו טיפול בחשיפה? ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה? תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או פחד גבהים), הוא לומד, ... מול מעט אנשים, אחר כך מול מספר גדול יותר, וכך הלאה, עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני. האם טיפול בחשיפה תמיד עובד? ש: אם פשוט נחשפים עוד ועוד, האם זה תמיד יעלים את הפחד? תשובה: לא בהכרח. יש מקרים ... משהו רע. ההתבוננות מאפשרת לבדוק: מה באמת יקרה אם אכשל? האם זה נורא כפי שאני חושב? וכן הלאה. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות? ש: מה הקשר בין פחד למשהו לבין הרצון לעשות משהו (למשל, התמכרות)? תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק לפחד. כך גם בקיצוניות השנייה: אם אתה רוצה משהו יותר ... שבירת תאווה? ש: נאמר שאם שוברים תאווה אחת, לפעמים מופיעה תאווה אחרת. למה הכוונה? תשובה: הרעיון הוא שאם לא מטפלים בשורש התאווה או הפחד, אז במקום אחד היא אולי נעלמת, אבל במקום אחר היא מתגברת או הופכת לתאווה אחרת. בדומה ... שדמיין. בשלב הבא, מתבוננים ומפרקים את המחשבות שהיו לפני ההתנסות ואחריה. כך נוצרת למידה עמוקה, ולא רק פעולה אוטומטית. טיפול בפחדים וחרדות שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה התמודדות עם התמכרויות ותאוות בירור הנחות יסוד והתבוננות פנימית עכשיו יש מושג שנקרא טיפול בחשיפה, מה זה אומר טיפול בחשיפה מה אתה יודע על זה? ש: נגיד מישהו יש לו חרדה חברתית אז חושפים אותו למצב שהוא חרד ממנו ... כזה שידבר מול אנשים לאט לאט כאילו ליותר סיטואציות שהוא מפחד מהם. אליעד: נכון אז זה הפירוש הפשוט של טיפול בחשיפה נגיד בן אדם נגיד מפחד במקום גבוהה אז בוא נעלה אותו למקומות גבוהים ואז הוא יראה שזה לא באמת ... שאוהבים את זה ואז זה יגרום לך לאהוב את זה, יש דוגמה כזאת אוקי עכשיו השאלה היא האם באמת טיפול בחשיפה עובד או לא עובד, אז כמובן שהשאלה הראשונה היא אם בן אדם ממש מפחד הוא גם מפחד להיחשף לדבר ... הוא לא רוצה הוא מפחד להמריא. בכל מקרה אז קודם כל יש אתה דילמה של בכלל איך להביא אותו לטיפול בחשיפה והשאלה השנייה היא האם באמת טיפול בחשיפה באמת עובד כי יכול להיות מצבים שבהם טיפול בחשיפה דווקא יקצין את זה עוד יותר, בן אדם נגיד יעלה לטיסה ואז הוא עוד יותר יחווה חרדות מהטיסה ואז ... אלך אני אדבר עם אנשים אבל הוא מת מפחד לדבר עם אנשים ואז הוא בלופ אבל מה שכן לגבי טיפול בחשיפה יש פה עוד רכיב שצריך להוסיף אותו הרכיב זה רכיב ההתבוננות כאילו זה לא מספיק רק שאתה עושה את ... אם היית אוהב מישהו מה היית עושה תעשה את זה זה יגרום לך לחשוב שאתה אוהב אותו אז פה טיפול בחשיפה עובד על אותו מנגנון, אם לא היית מפחד ממשהו והיית עושה אותו יפה אז תעשה אותו ואז תשכנע את ... זה גם פשטני מדי כי אם בן אדם יש לו איזה הנחות יסוד שבגללן הוא מפחד מהדבר צריך גם לטפל בהנחות היסוד האלה זה לא רק טוב אם תעשה את זה מספיק פעמים אז המוח שלך יגיד למה אני עושה ... המחשבות זה לא רק בא נעשה את זה וזהו. מה אתה אומר? ש: עלה לי איזה משהו מעניין שההפך מטיפול בחשיפה זה טיפול במניעה כלומר, במקום להיחשף להימנע מלעשות משהו שאתה אוהב ואז זה מתבטא בהפך אם חשיפה מטפלת בפחד נגיד אז מניעה ... לא הבנתי מה אתה הצעת, בן אדם נגיד מפחד לטוס אז מה אתה אומר אל תטוס יותר. ש: זה הטיפול בחשיפה סבבה. אליעד: סבבה מה אתה אומר מה זה טיפול במניעה מה המקרה? ש: לא זה מטפל בהפך מפחד. אליעד: תן דוגמה תלביש את זה בדוגמה. ש: נגיד הוא רוצה ... אז לא אז תגיד ככה נגיד בן אדם לדוגמה מכור למשהו והוא רוצה להתנתק מההתמכרות, נכון אז אם יש טיפול בחשיפה אז יהיה לך טיפול בהתנזרות תתנזר. אוקי יפה עכשיו אותו דבר נגיד בא נסביר את זה נגיד לגבי עישון, אוקי בן אדם רוצה להפסיק ...
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשייםטיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשייםטיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות דתי, חילוני, לקחת או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות במצבו הנפשי, בהרגליו או בסגנון חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם מכור לסמים וגם לאדם נקי מסמים, למכור לפורנו ולאדם א מיני, ליהודי וללא יהודי, לסכיזופרן ולפרופסור. כלומר, אם טיפול הוא מספיק טוב, הוא יעבוד לכולם. מה הסימן שטיפול הוא טוב ויעיל באמת? המדד לטיפול טוב, לפי אליעד, הוא יכולתו לעבוד ללא סתירות עם שום טיפול אחר או מצב חיים אחר. כלומר, אם השיטה באמת שורשית ומספיק עמוקה, אף דבר לא יוכל לסתור אותה או ... תהיה מספיק חזקה כדי שלא תהיה שום תרופה אחרת שתנצח אותה או תפגע ביעילותה. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא טיפול בדיכאון באמצעות חשיבה חיובית, כאשר המטפל אוסר לשמוע שירי דיכאון במהלך הטיפול, מה שמעיד על כך שהטיפול לא מספיק חזק. ... מומלץ לשלב טיפולים או לקבל דעות מנוגדות? אליעד כהן ממליץ בצורה ברורה לקבל את כל המידע האפשרי מכל השיטות והטיפולים הזמינים, גם אם הן נראות מנוגדות. לשיטתו, אם במהלך הלימוד או הטיפול האדם נתקל בסתירה כלשהי, מומלץ לחקור אותה, לבדוק את הסתירה לעומק ולפתור אותה באופן שכלי. אם המטפל מנסה להסתיר סתירה או להגביל את המטופל מלקבל מידע נוסף, זה מעיד על חוסר בשורשיות ובאיכות הטיפול שלו. אליעד מדגיש שכדאי לאדם לשמוע את כל הדעות, ... נותן הסתייגות קלה ומסביר שלמרות שאישית הוא יכול להמליץ לאדם להימנע משימוש בסמים, הטיפול שלו יהיה יעיל גם אם המטופל ישתמש בסמים מהבוקר עד הערב. למרות שהנושא של סמים הוא מורכב בפני עצמו, הוא מדגיש שהעיקרון של טיפול טוב ... זהה - הטיפול יעבוד בכל מצב. לסיכום - איך לבחור טיפול נפשי איכותי? אליעד מסכם שהקריטריון החשוב ביותר לבחירת טיפול הוא שהטיפול לא יגביל אותך בשום צורה. טיפול נפשי טוב ואיכותי באמת הוא כזה שמאפשר לך ללמוד ולהתפתח ללא שום ... או לדעות מנוגדות. שיטה טובה ואמיתית תהיה חזקה מספיק כדי להכיל הכל, ולא תחשוש משום סתירה. טיפולים מנוגדים כמה טיפולים בו זמנית? איך לבחור מטפל? גישות טיפוליות סותרות האם טיפול CBT יעיל? שימוש בסמים תוך כדי טיפול טיפול תוך כדי שימוש בסמים, טיפול גמילה מסמים, טיפול תוך כדי טיפול אחר, גישות מנוגדות, דעות מנוגדות, איך לזהות כת? טיפול במקביל, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים מקבילים, תרופות מנוגדות, כפל טיפולים
כמה טיפולים צריך? כמה זמן אמור להימשך טיפול? איך לבחור מטפל? בחירת מטפל, תוך כמה זמן אפשר לטפל? כמה פגישות צריך? כמה זמן טיפול פסיכולוגי? כמה זמן אורך טיפול? טיפול קצר מועד, טיפול CBT, אימון אישי, טיפול דינמיכמה טיפולים צריך? כמה זמן אמור להימשך טיפול? איך לבחור מטפל? בחירת מטפל, תוך כמה זמן אפשר לטפל? כמה פגישות צריך? כמה זמן טיפול פסיכולוגי? כמה זמן אורך טיפול? טיפול קצר מועד, טיפול CBT, אימון אישי, טיפול דינמיכמה טיפולים צריך? כמה זמן אמור להימשך טיפול? איך לבחור מטפל? בחירת מטפל, תוך כמה זמן אפשר לטפל? כמה פגישות צריך? כמה זמן טיפול פסיכולוגי? כמה זמן אורך טיפול? טיפול קצר מועד, טיפול CBT, אימון אישי, טיפול דינמי האם אפשר להתחייב מראש על מספר פגישות לטיפול נפשי? כאשר אדם הולך לקבל טיפול נפשי, טיפול פסיכולוגי, טיפול CBT, אימון אישי או טיפול דינמי, הוא רוצה לדעת מראש כמה פגישות הוא יצטרך וכמה זמן ייקח הטיפול. אליעד כהן מסביר בהרצאתו שהשאלה הזאת היא הגיונית וטבעית, אך התשובה עליה מורכבת. לדבריו, כשאדם משלם על מוצר או ... לכן, הגיוני שאדם הסובל מחרדה, דיכאון, מחשבות טורדניות או כל בעיה רגשית אחרת ירצה לדעת מראש כמה זמן יימשך הטיפול וכמה כסף הוא יעלה. אך אליעד מסביר שטיפול נפשי הוא לא מוצר רגיל שאפשר לתת עליו אחריות או התחייבות מראש. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של רכב ... רגשיות או פסיכולוגיות - עד שלא מבינים לעומק את השורש של הבעיה, אי אפשר באמת לדעת כמה זמן ייקח הטיפול. מה הבעיה בהתחייבות מראש על זמן הטיפול? אליעד מסביר בפירוט שאם מטפל נפשי מבטיח מראש מספר מדויק של פגישות, הוא בהכרח מטעה או מרמה את המטופל. זאת מכיוון שאין דרך לדעת מראש כמה עמוקות הבעיות, מה באמת השורש שלהן וכמה זמן יידרש לפתרונן. גם אם מדובר בטיפול CBT או טיפול קצר מועד, ואף אם המטפל משתמש בשיטות מוגדרות מראש, עדיין יש משתנים רבים שלא תלויים רק במטפל עצמו, אלא גם במטופל ובתהליך הטיפולי עצמו. אם המטפל קובע מראש מספר מדויק של פגישות - הוא יוצר אשליה. הוא עושה זאת כנראה כדי למשוך ... אך הוא לא יכול לדעת אם הפתרון אכן יקרה בזמן שהבטיח. באילו מקרים כן אפשר לתת הערכה זמן מדויקת לטיפול? לפי אליעד, רק במקרים בהם כל הגורמים תלויים אך ורק במטפל ואין שום תלות במטופל, אפשר לתת הערכה זמן מדויקת מראש. למשל, אם יש פעולה ברורה וידועה מראש שניתן לבצע ללא תלות במטופל, כמו התקנת מנורה או החלפת רכיב ברכב - אז אפשר לתת הערכה מדויקת של הזמן. אך בטיפול נפשי, הריפוי תלוי בשיתוף הפעולה של המטופל, ביכולת שלו להבין, בשורשים הרגשיים שלו ובמורכבות הבעיה. למשל, מטופל יכול להגיע עם חרדה ספציפית, ובמהלך הטיפול מתגלה שהבעיה עמוקה יותר, כמו טראומה מהעבר. במצב כזה, הטיפול יכול להתארך ... לבחור מטפל היא לא לפי התחייבות מראש על משך זמן הטיפול, אלא לפי רמת האמינות של המטפל ולפי תחושת המטופל כלפיו. חשוב לבחור מטפל שאומר את האמת - שהוא לא יודע מראש כמה זמן ייקח הטיפול - כי אז ... שהוא כנה. צריך לבחור לפי האמון באדם, ולא לפי הבטחות שהוא לא יכול לקיים. בנוסף, אליעד מדגיש כי על המטופל לשקול מראש כמה חשובה לו התועלת שהוא מצפה להפיק מהטיפול לעומת העלות האפשרית. למשל, אם הבעיה חמורה ופוגעת משמעותית בחיים, כדאי אולי להשקיע יותר זמן וכסף גם בלי ודאות על משך הטיפול המדויק. מהי השרלטנות בטיפולים פסיכולוגיים ובאימונים אישיים? אליעד מצביע על טרנדים בשוק הטיפולים והאימונים האישיים, שבהם המטפלים מנסים לשווק את עצמם באמצעות הצגת החולשות והבעיות שלהם עצמם. הם מציגים את עצמם כמטפלים או מאמנים מהשטח, כאילו הם כמו המטופלים, וחווים בעצמם בעיות נפשיות או רגשיות. לדבריו, זאת שרלטנות, כיוון שאדם שסובל מאותן בעיות באופן כרוני אינו יכול להיות ... מי שלא פתר בעיות לעצמו - לא יכול להתחייב על פתרונן לאחרים. אליעד מתייחס גם לנושא סנדלר יחף - מטפלים שלא הצליחו לפתור את בעיותיהם האישיות אך מנסים לפתור בעיות דומות אצל אחרים. הוא מזהיר שדווקא מטפל שהבעיה שלו ... שמגיעים להבנה של השורש האמיתי. כל זמן שמעבר לכך נובע רק מחוסר ידע, חוסר בהירות או התנגדות פנימית של המטופל. לכן, גם המטפל הכי טוב לא יכול לתת הערכה מדויקת על הזמן, כיוון שאין לו דרך לדעת מראש עד כמה המטופל יהיה מוכן לשיתוף פעולה ועד כמה מהר יגיעו לשורש האמיתי של הבעיה. בסיכומו של דבר, אליעד מסביר כי התשובה לשאלה כמה זמן אמור להימשך טיפול? היא שאין אפשרות אמיתית לדעת מראש. הטיפול יכול להימשך בין פגישה אחת לאינספור פגישות, הכל תלוי במורכבות הבעיה, בשיתוף הפעולה של המטופל, וברמת האבחון המדויק שנעשית בפועל. לכן, כל הבטחה למספר מדויק של טיפולים היא בגדר הטעיה. כמה זמן לוקח טיפול פסיכולוגי? איך לבחור מטפל נפשי? האם אפשר להתחייב על מספר טיפולים מראש? טיפול קצר מועד, CBT או דינמי? מתי טיפול פסיכולוגי נחשב לשרלטנות? למה קשה לקבוע מראש כמה פגישות צריך בטיפול? האם אפשר לפתור בעיות נפשיות לבד?
מאת:
ענת טסלר מסיקה. בעלת תואר M.A ובעלת נסיון רב בהוראה מתקנת. מתמקדת בטיפוח הילד, בהעצמה והענקת תחושת מסוגלות, כך שכישורי למידה אסטרטגיה והוראה מתקנת הופכת להיות חלק מעולמו הלימודי של הילד ביום יום. ארגז הכלים שלי כולל כלים מקצועיים רבים אשר רכשתי לאורך השנים- משחקים, ציור, מצגות, ביבליותרפיה, עבודה אמנותית, הוראה מתקנת ועוד.
בעלת היכרות מעמיקה עם ילדי ובני נוער מרתקי המתמודדים עם ADHD וגם ASD, ולקויות למידה שונות, ועם דרכי ההתמודדות האפקטיביות בהן.
מחנכת בחינוך ולדורף (אנתרופוסופיה) מזה 7 שנים, מורה לציור ופיסול בחימר, תואר שני בספרות, מנחת קבוצות בגישת מעגלי הקשבה, מדריכה בגישת תקשורת לא אלימה (nvc), מקדמת ילדים עם עיכוב התפתחותי בשיטת Vba, ומורה להוראה מתקנת.
כניסה לאתר:
merkazlimudi.co.il
לחץ כאן לעוד
מאמרים של ענת טסלר מסיקה.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...
050-3331-331