ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 9 ✔פרק 7 מכיוון שראיתי כיצד תכניות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 9
פרק 7

מכיוון שראיתי כיצד תכניות ABA ו - VBA מקדמות מאד את הילד ולצערי לא מצאתי, מלבד ספרו הראשון של לובאס, תכנית עבודה מפורטת של גישת ABA החלטתי כי מן הראוי שיהיה בנמצא עבור ההורים דוגמאות של תכניות טיפוליות.

דוגמאות של תכניות טיפוליות

לאחר שקבענו מה היא מטרת העל, מהן המטרות המשניות, איזו שיטת טיפול מתאימה לילד (או שיטות טיפול), מצאנו תרפיסטיות להכשיר ומנחה שינחה אותן יש לגשת לבניית התכנית. את התוכנית בונה המנחה. לפני הפעלת התכנית יסביר המנחה להורים ולתרפיסטיות כיצד הוא רואה את מצבו של הילד, מה צריך הילד כרגע וכיצד נעזור לו להגיע לשם. על ההורים לזכור תמיד לשאול את השאלות הנכונות ועל פיהן לדרוש את הדרישות הנכונות - גם לגבי התכנית הטיפולית וגם בסיטואציות אחרות הקשורות בילד:

1.תמיד לשאול את עצמך כהורה ואת המנחה: למה בחרת בתכנית הספציפית הזו כרגע עבור הילד? מה המטרה של התכנית?

2.איך המטפלות יעבירו את המטרות של תכנית ספציפית? (לא מספיק לכתוב את התכנית, צריך להסביר למטפלות כיצד לעשות את הדברים בשטח כדי שלא יגרמו לנזק).

לפני שניגש לתכניות עצמן אני רוצה להזכיר ולהדגיש שבכל מקרה אין כאן המלצה ליישם את הדוגמאות לתכניות הללו לבדכם על ילדכם. רק מנחה בעל ניסיון רב המכיר את התכניות הטיפוליות השונות ומכיר את האוטיזם על מגוון הפנים שהוא מציג יכול להתאים תכנית טיפולית מלאה ואחראית לילדכם. העתקת תכנית זו או אחרת ויישומה על ילדכם עשויה לגרום לו נזק במקום תועלת. יש "לתפור" את התכנית הטיפולית כחליפה או ככפפה ליד ספציפית של כל ילד וילד.

מטרתי בהצגת תכניות לדוגמה היא שתוכלו כהורים להבין את רוח הדברים, מניין הם באים ולאן הם לוקחים את הילד בטיפול.

התנהגות - תכנית רוגע

מטרה: הילד יבין מהו מצב של היות רגוע ויוכל להיות רגוע יותר ככל שהטיפול ימשיך

1.תהליך: ספרו לילד סיפור בטון רגוע, סיפור עם מסר של רוגע ושלווה. בכל פעם שהילד יושב וגופו רגוע ונינוח (שימו לב שהגוף והבעות הפנים רגועים, אל תחזקו בטעות על גוף שנראה רגוע אבל רגליים מקפצות או ראש שזז מצד לצד) חזקו את הילד ע"י ליטוף של גבו או ידיו בעדינות ואמרו "אתה רגוע עכשיו, איזה יופי" או "אתה רגוע עכשיו, זה נעים לי לקרוא לך ככה".

2.תהליך: במידה והכנתם פינה עם כריות ופוף אפשר לשבת שם ולתרגל נשימות (עמוקות ורגועות). לבצע תרגיל נשימות רק כשהילד נראה לכם רקוע למדי יחסית ליכולתו להירגע. התרגיל אינו פשוט וצריך לוודא שמבצעים אותו נכון. במידה ואתם רואים שהילד אינו מצליח לבצעו נכון הפסיקו ונסו תכנית זו בעוד חודש. יש לשבת מול הילד כששניכם ישובים על כסא. אומרים לילד:

a.תעשה כמוני.

b.במידה האפשר יוצרים קשר עין עם הילד.

c.מדגימים נשימה עמוקה. שואפים באופן מופגן עמוק וארוך אוויר לריאות ואח"כ נושפים באופן מופגן באותה דרך.

d.תעשה כמוני.

e.אם הילד מצליח רק לשאוף ולא לנשוף רגוע מנסים שוב להראות לו מה הדרך הנכונה, "תראה, תעשה כמוני, ככה" (נסו לא לומר "לא, זה לא נכון ככה").

f.אם הילד מתחיל להתנשף מהר (היפר - וונטילציה) עצרו את התרגיל ועברו למשהו אחר.

g.במידה והילד ישב בכל אחד מהשלבים (אפילו אם לא הצליח לעשות את התרגיל עצמו של הנשיפה ושאיפה ברוגע) שבחו אותו מאד - "כל הכבוד, אתה מנסה, אתה רגוע" (בקול לוחש) או "נהדר, איך אתה רגוע, תענוג" או "נעים לי שאתה רגוע". בכל מחמאה יש להכניס את המילה רגוע, כך הילד יבין לאט מהי הכוונה במצב רוגע וידע להתכוונן לשם במהלך הזמן כשנבקש ממנו להירגע.

תכנית חיקוי מוטורי

מטרה: הילד יחקה את תנועותיו של המטפל.

תהליך:

1.אמרי לילד "עשה כמוני".

2.אמרי לילד "ידיים למעלה" והרימי את ידייך למעלה. אם הילד אינו מבצע אמרי שוב "עשה כמוני חמוד".

3.אם הילד עדיין אינו מבצע בצעי שוב את המטלה בעצמך.

4.אמרי לילד "ידיים למעלה" והרימי את ידייך למעלה.

5.אם הילד אינו מבצע סייעי לו פיזית. קחי את ידיו של הילד והרימי אותן למעלה, הכל בעדינות. ואז אמרי "הידיים למעלה, איזה יופי, כל הכבוד, עשית כמוני!". דברי באינטונציה שמחה, בקול גבוה יחסית ובהתלהבות. הביטי לעיניו של הילד.

6.את החיזוק המילולי החיובי אמרי מהר ועוד לפני שידיו של הילד ממש למעלה, כך תמנעי לעיתים קרובות מזעמו של הילד על כך שהפעלת אותו פיזית ללא רשותו ורצונו. החיזוק החיובי המיידי (שניתן עוד באמצע הדרך להשלמת משימת הרמת הידיים) עשוי לשמח את הילד ולנטרל את תגובת הנגד שלו.

תכנית חיקוי אורלי

מטרה: הילד יחקה הברות או מילים.

תהליך:

1.בתחילת העבודה בחרי הברה או מילה שהילד יודע לומר אותה.

2.למדי את הילד לומר את ההברה על פי בקשתך (ולא רק כשהיא יוצאת מפיו באופן ספונטאני ולא מתוכנן דווקא).

3.מצאת שהילד יודע לומר את ההברה "אה".

4.אימרי לילד "תגיד אה".

5.הדגישי את ההברה אה והאריכי אותה.

6.שימי לב שהילד מסתכל על פניך, או טוב יותר, על פיך כשאת מבצעת את ההברה.

7.במידה והילד אינו מבצע בקשי ממנו שוב עד שינסה לפחות.

8.אם הילד ניסה (אפילו אם לא הצליח באופן מלא לומר את ההברה) מחאי לו כפיים, דגדגי אותו (במידה והדבר נעים לו) צחקי ואמרי לו כמה הוא נפלא, "כמה יפה אמרת אה (או ניסית להגיד אה), כל הכבוד לך, אני יודעת שזה קשה".

לימוד הצבעה

מטרה: הילד ילד להצביע על עצמים.

תהליך: הוציאו 2 חפצים מעניינים (אבל לא מעניינים מידי כדי שהילד לא יחטוף אותם). הניחו על השולחן. בקשו מן הילד להצביע על אחד מהחפצים: "תצביע בבקשה על הכדור" והצביעו אתם על הכדור לשם הדגמה. אם הילד אינו מצביע סייעו לו פיזית, קחו בעדינות את ידו ועזרו לו להצביע.

שבחו אותו בכל דרך אפשרית. נסו את התרגיל הזה מספר פעמים בכל טיפול, עם אותם חפצים בהתחלה, אח"כ שנו חפצים, אח"כ הרחיבו את ההצבעה לדברים מעט יותר רחוקים (על המדף למשל).

ברגע שההצבעה מופיעה ספונטנית (ללא בבקשה או עזרה של המטפל) יש לחזק מאד את הילד, בחיבוקים, קפיצות שמחה ועידוד מילולי.

תכנית התחלתית לחיזוק קשר עין

הכירי את הילד היטב ודעי אילו צעצועים הוא אוהב ורוצה.

הניחי לידך בקופסא סגורה את הצעצועים האהובים עליו.

שחקי עם הילד במשחקים אחרים כאשר המשחק נעים לשניכם.

הוציאי בשקט צעצוע אהוב על הילד מתוך הקופסא. אם הילד מבחין בכך ומנסה לקחת ממך את הקופסא או את הצעצוע אמרי: "רק אני יכולה לגעת בקופסא עכשיו, תחכה בסבלנות".

אחזי בצעצוע ביד אחת והניחי אותו מעל אפך, בין עיניך.

אמרי "תראה, הנה הברווז!" אם הילד עדיין אינו מביט בך הכניסי את ראשך עם הצעצוע מוחזק בין עיניך למרחב הפרטי של הילד והתקרבי אל ראשו מאד. (אם אפשר אז רצוי ליישם תכנית טיפולית זו על השטיח).

כאשר הילד מבקש את הצעצוע במילים, תנועות או מחוות אל תתני לו את הצעצוע עד שהוא יוצר קשר עין איתך.

אם הילד לא מצליח ליצור קשר עין לבדו סייעי לו ע"י אמירה: "תסתכל בעיניים שלי בבקשה".

ברגע שהילד מסתכל לעיניך אפילו לשבריר שנייה אמרי "הסתכלת לי בעיניים! כל הכבוד, נעים לי לשחק איתך" ותני לו את הצעצוע בחיוך.

התנהגות - תכנית לויתורים

מטרה: הילד יוותר על צעצועים, רצון לקום מהשולחן וכו'.

תהליך:

שחקי עם הילד בצעצוע שאינו אהוב עליו באופן מיוחד, לדוגמה דובון.

בקשי מהילד לשחק במשהו אחר, שאהוב עליו מעט יותר. "בוא נשחק ברכבת עכשיו".

כשהילד מוותר על הצעצוע הקודם (הדובון) כדי לשחק בדבר מה אחר אמרי "אתה מוותר על הדובון, כל הכבוד לך, איזה בוגר!".

עברי כך ממשחק למשחק. וודאי שעל הילד לוותר בתחילה על צעצועים שאינם משאת נפשו ולאט מאד במהלך מספר פגישות בקשי ממנו לוותר על צעצועים שהוא אוהב יותר. תני חיזוק מילולי קונקרטי לכל וויתור ושבחי אותו מאד.

התנהגות - תכנית סבלנות

מטרה: הילד ימתין בסבלנות לדבר מה שהוא רוצה.

תהליך: כשמתחילים בתכנית טיפולית עובדים בקצב של הילד מבחינת יכולת הסבלנות שלו. אם הוא רוצה דבר מה ואינו מסוגל לחכות אפילו רגע בסבלנות, נותנים לו את מה שהוא רוצה באותו רגע. במהלך הפגישות מאריכים את הזמן שעל הילד להמתין כדי לקבל את מה שהוא רוצה, בתחילה לכמה שניות ואח"כ אפשר להגיע לכמה דקות ספורות. תלוי בגיל הילד. כך מלמדים את הילד שאי אפשר לקבל סיפוק מיידי ברוב תחומי החיים (כשילדי מתלוננים על כך אני נוהגת לומר "רק חיבוק אפשר לקבל עכשיו, כל השאר לוקח זמן" ואז מחבקים אותם כמובן).

מהלך העבודה:

שחקי עם הילד עד שהוא בעצמו יבקש דבר מה.

למרות שאת יכולה להביא לילד את מה שהוא מבקש באותו רגע, הימנעי מכך והביאי לו את מה שביקש לאחר כ - 10 שניות.

העבירי את 10 השניות הללו בשאלות שתשאלי את הילד.

לדוגמה: הילד אומר "משאית". או רק "אית" ואת יודעת שזו דרכו לבקש את המשאית הכחולה שנמצאת על המדף העליון. למרות כל זאת עשי את עצמך שאינך מבינה. אמרי "מה אתה רוצה, תסביר לי".

הילד ינסה לומר שוב משאית או "את זה". שאלי אותו "אתה מתכוון למשאית?"

הילד יענה כן, או ינדנד בראשו, או יביט לעבר המיקום בו המשאית נמצאת.

שאלי את הילד, "יש כאן הרבה משאיות, איזו מהן אתה רוצה? תראה לי"

הילד יצביע על המשאית שהוא רוצה, יאמר את צבעה וכו'.

נסי לא למתוח את סבלנותו של הילד יותר מידי. כשאת רואה ששאלותיך מתחילות להביא אותו למצב שהוא כבר לא יכול להכיל אותן ואותך אמרי "אה, אתה רוצה את המשאית הכחולה שעל המדף? איזו מבולבלת אני, הבנתי!"

"בוא, נלך להביא אתה משאית". גשי עם הילד למדף והושיטי לו את המשאית שביקש, השתדלי שהילד יצור קשר עין איתך (לא עם המשאית) לפני שאת מגישה לו אותה. ואמרי "חיכית כל כך בסבלנות, אתה נהדר!" (הדגישי את המילה בסבלנות והאריכי אותה מעט שהילד יבין שזה הדבר שאת מבקשת ממנו).

יש עוד תכניות רבות להארכת סבלנותו של הילד וללמדו מהי סבלנות. את התכנית הנ"ל אפשרות לבצע גם במהלך היום יום כאשר הילד מבקש דבר מה, אוכל למשל. בכל התכניות הללו חשוב מאד לא לשכוח לחזק את הילד בחיזוק חיובי מילולי, ואם החלטתם עם המנחה, גם בחיזוקים חיוביים פיזיים (מתנות קטנות, אוכל שהילד אוהב במיוחד וכו').

קשב - מה חסר?

המטרה - להעמיק את הקשב של הילד ולהאריכו.

התהליך:

שבי ליד שולחן מול הילד. הניחי שלושה פריטים (או שני פריטים, תלוי מה הילד מסוגל, על פי הוראות המנחה) מול הילד. בחרי פריטים לא מסובכים שאת יודעת שהילד מכיר היטב ויודע לומר את שמם (או ידע להצביע על לוח תקשורת כדי להביע מה שמם).

אמרי לילד "תראה!".

הצביעי עם אצבעך על כל אחד מהחפצים ואמרי את שמם. עשי זאת לאט כשאת ממתינה 2-3 שניות בין אמירת שמו של כל אחד מהחפצים.

לאחר שאת בטוחה שהילד ראה את הצבעתך ושמע כשאת אומרת בקול את שמות החפצים העלימי לתוך כף ידך אחד מהחפצים.

אמרי לילד: "תראה! משהו חסר כאן. מה חסר ?"

אם הילד אינו מצליח לאחר שתי ניסיונות כאלה (עברי שוב את כל השלבים עד כה), נסי דרך נוספת.

בפעם השלישית, כאשר את מגיעה לשלב שבו את אמורה להצביע על החפצים סייעי לילד פיזית. קחי בעדינות את ידו של הילד, צרי מכף ידו ג'סטה של הצבעה (בעדינות)... ועם אצבעו של הילד הצביעי על כל אחד מהחפצים כאשר את אומרת את שמם.

שוב החביאי אחד החפצים (כאשר הילד אינו מצליח כדאי להחביא כל הזמן את אותו חפץ כדי למנוע ממנו בלבול מיותר בשלב זה).

אמרי: "אוי... משהו חסר כאן. מה חסר?"

כאשר הילד יענה לך מה חסר התפעלי מאד ממנו, חייכי, הביעי בשפת גופך שמחה ואמרי "מדהים! אתה מצאת מה חסר! כל הכבוד חמוד".

בתחילת הדרך יש לבצע את התרגיל לא יותר משלוש פעמים. במידה והילד לא מצליחה לאחר שלוש פעמים (כאשר הפעם השלישית היא עם סיוע פיזי) יש לומר לילד מה חסר ולעשות זאת בעדינות ובחיוך.

אל תאמרי בשום אופן "לא הצלחת". אם הילד מנחש לא נכון ואומר שדבר מה אחר חסר אפשר לאמר "חמוד, התבלבלת. תנסה שוב. מה חסר?". בכל אחת מהתוכניות המוצגות כאן אין לתת לילד הרגשה שהוא אינו מצליח. זהו משחק עבור הילד ולכן הוא אמור ליהנות ממנו. במידה ואת נתקלת בקשיים הפסיקי את המשחק ביוזמתך לפני שהילד יכנס להתנהגות לא נאותה או יסתגר בעצמו ושאלי את המנחה כיצד לבצע זאת נכון יותר עבור הילד.
שחיקה הוראה הדרכת הורים מה היא רוצה איך לשכוח לשכוח איך לחנך ילדים מרחב pdd רוגע לומר לילד pdd אוטיזם איך לחנך ילדים אספרגר בעיות התנהגות בעיית התנהגות הדרכה להורים הדרכת הורים הורה הורות הורים התנהגות התפתחות זיהוי זיהוי וטיפול חינוך ילדים טיפול טיפול בילד טיפול בילדים טיפולים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לחנך ילדים מדריך להורים מטופל מטפל מטפלים עיכוב התפתחותי
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור לילד להתמודד עם מצב שבו הרצונות שלו אינם מתממשים במלואם. אם הילד יבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, הוא יהיה רגוע יותר כאשר הרצונות שלו לא מתממשים. מדוע ילדים מתחרפנים כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים? הסיבה לכך שילדים משתגעים או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים בדיוק מה שהוא רוצה. הילד מתרגל לכך, ואז ברגע שלא מתממש רצונו, הוא מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת. איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר? אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או ... בדיוק מה שאני רוצה? באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי ...
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ... שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב / פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 ... צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ... את המציאות. 2 - לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה, דהיינו, לשנות את הרצון. וזה בעצם אומר, שכאשר הילד כועס, יש אפשרות למנוע את זה, או על ידי זה שנעשה בדיוק את מה שהילד רוצה שנעשה, וככה המציאות תהיה כרצונו של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך גורמים לילד לרצות את מה שקורה, כדי שהוא לא יכעס ושלא ירביץ כתוצאה מכך? וגם כאן, לפני שננסה למצוא רעיונות איך לגרום לילד לרצות את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. זא צריך לקחת סיטואציות לדוגמה שהילד כועס בהן עד כדי אלימות, וננסה להבין, מה ככ מכעיס את הילד? ומכאן כבר כל מקרה לגופו. להבין מה בדיוק הילד מרגיש בסיטואציות מסוימות. אבל לצורך הדוגמה, נניח שמדובר בסיטואציות שהילד ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של ילדים מסוימים, ולהתמקד בהבנה מה עושה את הילדים האלה יותר מקובלים בחברה, והאם יש משהו בהבדלים בין הילד לבין אותם ילדים שעשוי להשפיע על הדינמיקה החברתית. האם כדאי ללמד את הילד לשנות את עצמו או לקבל את המצב? אליעד כהן מציין כי כל ילד הוא שונה, ולכן לא תמיד יש פתרון אחד שמתאים לכולם. אם הילד מאוד רגיש לדחייה חברתית, יתכן שהוא יוכל להפיק תועלת רבה יותר מהבנת המציאות כפי שהיא וללמוד לקבל את המצב. לעומת זאת, אם הילד קשה לו להבין את כללי המשחק החברתי, ייתכן שיהיה מועיל יותר ללמד אותו כישורים חברתיים שיסייעו לו להסתגל בקלות יותר. כיצד ללמד את הילד להתמודד עם דחייה חברתית? אליעד כהן מציע למורים וההורים ללמד את הילד להתמודד עם סיטואציות דחייה חברתית על ידי פיתוח יכולת חשיבה לוגית. יש להבין מדוע הוא לא מתקבל, ולבדוק אילו הבדלים קיימים בין הילד לבין אלה שמצליחים להתחבר חברתית. חשוב ללמד את הילד שלא כל דחייה היא אישית, ושההבדלים החברתיים לא תמיד קשורים ...
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חוויית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות הפיזיות עצמן, אלא גם בהרגשה שהן מייצרות. ... אדם אחר עשוי ליהנות מאותו קסם לא מתוך חוויות פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר מההכרחיות הזו כדי לחוות את חוויית המשחק כמו ילד, שהיא חוויה בלתי תלויה במטרה. איך אפשר להגיע למצב שבו נהנים כמו ילד? אליעד מציע שדרך אחת היא להבין את החוויה של הילד, ללא הצורך להגיע למטרה או להספיק משהו. הדרך השנייה היא להסתכל על המשחק עם משקפיים של ילד ולהתמקד בהנאה ובחוויות שולי המטרה, ולא בהשגת תוצאה. איך להיות כמו ילד במשחקים כשיש לך מטרות בוגרות? כדי לחוות את המשחקים כמו ילד, אליעד מציין שצריך להיות מסוגלים להתמקד בתהליך עצמו, בלי להתחשב בתוצאה או במטרה רחוקה. כל ניסיון לפתח את היכולת להתרכז בהנאה שבתהליך ולא בתוצאה הוא הצעד הראשון לעבר השחרור הרגשי. שחרור רגשי הרגשה כמו ילד משחקים עם ילדים להיות חופשי כמו ילד שחזור חוויות הילדות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? בהרצאה זו, אליעד מדבר על הצורך להשתחרר רגשית ולהרגיש חופשי כמו ילד. ... הצעד הראשון לעבר השחרור הרגשי. שחרור רגשי הרגשה כמו ילד משחקים עם ילדים להיות חופשי כמו ילד שחזור חוויות הילדות
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, ... קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר ילד מקבל תמיד את כל מבוקשו, הוא עלול לגדול בתחושה שהחיים חסרי מחיר וללא מאמץ, מה שעלול לגרום לו למשבר קשה כשהוא ייצא לעולם האמיתי שבו הוא יידרש לשלם מחיר על מעשיו. אליעד נותן דוגמה של ילד שביקש מים והוריו מיד נתנו לו כל מה שהוא ביקש ללא גבולות, וכשגדל גילה שהעולם לא מתנהל כך והתחיל לחוות חרדות וקשיים נפשיים. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד שיש מחיר לדברים ויעזור לו לפתח מודעות למציאות. איך למנוע מהילד תחושת מרדנות או התנגדות לחינוך? אליעד מציין כי שימוש בשיטות כפייתיות או באיומים, בלי הסבר הגיוני, עלול לגרום לילד לפתח תחושת מרדנות והתנגדות לחינוך. הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא ללמד את הילד לחשוב בצורה הגיונית, לבחון את ההתנהגות שלו, להבין את המשמעויות של פעולותיו, ולעשות בחירות מתוך מודעות ולא מתוך פחד. אם הילד יבין את ההיגיון שמאחורי מה שמצפים ממנו, הוא לא יראה בכך כפייה, אלא יבחר באופן עצמאי לשנות את התנהגותו, ... בשימוש בסמכות או בגבולות, אך השימוש צריך להיעשות מתוך מודעות ואחריות מלאה, ולא כאמצעי ראשון או בלעדי לטיפול בהתנהגות הילד. איך להתמודד עם ילד אלים? איך להפסיק קללות אצל ילדים? למה ילד מרביץ ללא סיבה? איך ללמד ילד לחשוב בעצמו? מה לעשות עם ילד מתחצף? האם שיטת שכר ועונש יעילה בחינוך ילדים? איך לגלות אמפתיה לילד מתמרד? איך להתמודד עם אלימות אצל ילדים? איך להגיב כשהילד מקלל? איך להתנהג עם ילד ... לעזור לילד אלים? איך מטפלים בילד מרביץ? מה לעשות אם הילד שלי מרביץ? למה הילד מרביץ ללא סיבה? איך לחנך ילד לחשוב? למה לא לפנק ילדים יותר מידי? חינוך או שתלטנות, איך להתמודד עם מרדנות אצל ילדים? איך להתמודד עם ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש ... האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של הילד. אם הילד מוצף ברגשות או מתלונן בצורה מוגזמת, על ההורה לנסות להרגיע אותו מבלי להיכנס להיסטריה או למהר לפתרון. לדוגמה, אם ... להיות חרדתי איך לטפל בילד חרדתי איך לאהוב ילדים למה ההורים אוהבים ילדים התמודדות עם ילד רגיש, הענקת יתר, ילדה רגישה מאוד, חרדה אצל ילדים בגיל הרך, פחד של ילדים, פחדי ילדים, איך מוציאים פחדים לילדים? ילד עם פחדים, ... למה הילד רגיש? למה הילד תלותי? למה הילד פחדן? למה הילד עצבני? למה הילד חרדתי? למה הילד מפחד? למה הילדה רגישה? למה הילדה תלותית? למה הילדה פחדנית? למה הילדה עצבנית? למה הילדה חרדתית? למה הילדה מפחדת? איך לגרום לילד לא לפחד? איך לגרום לילדה לא לפחד? טיפול בפחדים אצל ילדים, טיפול בחרדה אצל ילדים, ילדה רגישה, הדרכת הורים לילדים עם חרדות
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק ... שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג ... ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג ... משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות ... נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) ... האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא ... מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר ילד משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, אם ילד משתולל, לעיתים הורים מצדיקים זאת בכך שהוא רק ילד, במקום ללמד אותו משמעת והתנהגות בוגרת. כך הם מחנכים אותו להיות חסר אחריות, ולאחר מכן מתפלאים מדוע הוא לא ... של מבוגר. השפעת היחס על התנהגות הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של בעל הפרעת קשב וריכוז, הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ... והרמת משקולת של שלושה טון דורשות את אותה טכניקה - ההבדל הוא רק בקושי. אנשים עשויים לומר שיותר קשה לחנך ילד אוטיסט מאשר ילד רגיל, אך האמת היא שלעיתים הם מתקשים גם עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה. התוצאה הסופית המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא ... באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון שיש לו הפרעת קשב וריכוז בן אדם סכיזופרן מאובחן כסכיזופרן, עכשיו רוב ... שזה לא משנה איך אתה מקטלג אותו מה שמשנה זה איך אתה מטפל בו זאת אומרת אם נגיד יש ילד אוטיסט ואתה תקטלג תאבחן אותו כאוטיסט ואתה תטפל בו בצורה נכונה אז הוא לא יהיה אוטיסט לצורך העניין או ... ש: המסר הזה זה. אליעד: נכון עכשיו בא ניקח את זה למשהו שכולם יקחו לחיי היומיום הסיבה המרכזית לכך שילדים לא מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני ...
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות ... רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו ... לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר ... חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות ... סוג של מוות, ושהפחד שלו הוא רק כי הוא מדמיין ששינה היא משהו שונה מאוד מחיי הערות. אפשר לתת לילד גם דוגמאות נוספות שימחישו לו את הרעיון: כשאתה רואה טלוויזיה ומרוכז מאוד, האם קורה לפעמים שלא שמת לב למשהו ... פשוט במצב של ריכוז במשהו אחר, ואין בזה שום דבר מפחיד. אליעד מדגיש כי חשוב לא לנסות לשכנע את הילד שאין שום סיכון, אלא דווקא להראות לו שהסיכון שהוא מדמיין אינו רלוונטי למציאות. כך הוא יפסיק לפחד, לא מתוך הכחשה, אלא מתוך הבנה אמיתית. איך להתמודד נכון עם פחדים של ילדים באופן כללי? השיטה הכללית שאליעד כהן מציע להתמודדות עם פחדים של ילדים, היא לשאול אותם שאלות שיסייעו להם להבין את האמת בכוחות עצמם. במקום לשכנע אותם שאין סיכוי שהפחד יתגשם, או שאין מה לפחד, יש לכוון אותם להבנה נכונה של המציאות. ילד שמבין לבד שהסיכון שהוא מפחד ממנו אינו הגיוני, יפסיק לפחד באופן טבעי ומתוך תחושת ביטחון אמיתית. איך להתמודד עם ילד שמפחד להירדם? פחד מהרעלה אצל ילדים הסבר לילדים על פחדים איך להסביר לילד מה זה מוות? התמודדות עם OCD בילדים ילד מפחד שיש רעל באוכל
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את הילד שזה לגיטימי להרגיש קושי ושזה בסדר להתמודד עם דברים שהם נגד רצונו. אם ההורה בעצמו אינו מסוגל להתמודד עם דברים שקשים לו, איך הוא יכול לצפות מהילד לעשות זאת? אליעד מבהיר שהפתרון העמוק הוא שההורה ילמד את עצמו ואת הילד לקבל מציאות שבה לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, ושזה לא בהכרח רע או אסון. ילד שגדל עם ההבנה הזאת, יצליח להתמודד טוב יותר עם שיעורי בית, עם מצבים לא נעימים ועם החיים בכלל. מדוע הורים מגוננים יותר מדי על ילדיהם? אליעד מציין שאחת הסיבות להורות מגוננת היא שההורים מנסים להעניק לילד את מה שהם עצמם רצו לקבל מהמציאות: אהבה ללא תנאים וחיים ללא קושי. ההורה מגונן מדי על הילד כי הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם קושי, ומכך הילד לומד שגם הוא לא מסוגל להתמודד עם אי נוחות. הורה שמגיב בצורה מוגזמת לכל מצב קשה, בעצם מלמד את הילד שהמציאות נגד רצונו היא אסון. כך הילד גדל בתחושה שכל אי נוחות קטנה היא עניין גדול, והמציאות נעשית עבורו ... שהוא יכול להתמודד בעצמו עם נפילות, קשיים ואי - נעימות, והופך עצמאי וחזק יותר נפשית. האם קיימת דרך מושלמת לחינוך ילדים? אליעד מבהיר שאין דרך מושלמת אחת לחנך ילדים. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא המודעות של ההורים למה שהם עושים. חשוב להיות מודעים ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד ... שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר ... פיזי בלבד. הם רואים בזה השפלה, ניצול, אירוע טראומטי קשה ביותר, והתגובה הזו בדיוק היא שמגבירה את הטראומה של הילד. הסיבה לכך, כפי שמסביר אליעד, היא שהילד עצמו חווה את האירוע בעיקר ככאב פיזי, ללא המשמעויות הרחבות והשליליות שהמבוגרים מעניקים לו. כדוגמה לכך הוא מביא את ... מילה לא הייתה מקובלת חברתית, ניתן היה לראות בה התעללות מינית או טראומה קשה. אבל משום שזה מקובל חברתית, ילדים שעוברים ברית מילה אינם חווים זאת כטראומה מינית או התעללות. מכאן הוא מסיק שכל המשמעויות החברתיות והרגשיות שהילד מייחס לאירועים כאלה נרכשות מההורים ומהסביבה. לכן, אליעד ממליץ להורים לשדר לילדים רוגע גם במצבים קשים או מלחיצים. אם ההורה ישדר שהפגיעה שנגרמה לילד אינה מעבר לכאב פיזי זמני, הילד יחווה ... איך ילדים לומדים התנהגות? טיפול בילד שעבר התעללות, התמודדות עם ילד שעבר אונס, התמודדות עם ילד שנאנס, טראומת אונס מהילדות, ברית מילה, איך לגדל ילדים בוגרים? איך לגרום לילד לא לכעוס? ילדים מחקים את ההורים, חיקוי ההורים של ידי ... של הורים, דוגמה הורית, הורים כמודל לחיקוי, איך לגרום לילד לא להילחץ? איך לגרום לילד לא לפחד? התעללות בילדים, ילדה שנאנסה, ילדה שעברה התעללות, טראומת ילדות של אונס, טראומת אונס, טראומה מהילדות, טראומה מתקופת הילדות
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ילד
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילד, איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? דיכאון? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילד, איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בראיון עבודה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לקבל החלטות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם גירושין? איך להעביר ביקורת בונה? איך להעריך את עצמך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לא להישחק בעבודה? איך להיגמל מהימורים? איך להיות מאושר ושמח? איך לפרש חלומות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לחנך ילדים? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה יש רע וסבל בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם אפשר לדעת הכל? איך להנות בחיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם המציאות היא טובה או רעה? בשביל מה לחיות? האם יש בחירה חופשית? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש או אין אלוהים? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? האם באמת הכל לטובה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש אמת מוחלטת? למה העולם קיים? מה המשמעות של החיים? איך להיות מאושר? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? מי ברא את אלוהים? למה יש רע בעולם? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
קורסים לעשות כסף פחד לאבד את הזוגיות פרנויה קשה להיכנס לנעליים חלום עמוק מהסיבות הלא נכונות לגרום לילד לא לפחד איך לא לפחד מהתרחיש הגרוע ביותר? לגרום למישהו לפתח ביטחון עצמי להאמין בעצמי אחרי כישלון אני אוהב משהו איך נוצרת אהבה עצמית? אושר בלי כסף להיות מאושר באמצעות הרצון לכסף היכרות בדייט למה לא לחזור לאקס? לקבל החלטות רעות לחץ בקבלת החלטה התמודדות עם בוס איך להתמודד עם דיכאון מהדיכאון? להצליח במשימה הצלחה בכל דבר שכיר שעובד במכירות לטפל בהמון לקוחות לגרום לילד לעזור ילדה חוזרת בתשובה מחפש מורה רוחני סבל בתת מודע מחשבות שווא אבסורדיות מניעת מחלות נפש לשכוח את האקס או לחזור לאקס מה לומר לאקסית? איך לבחור תרגיל לאימון? שימוש ברצועות אחיזה למה יש אלוהים? הוכחה שאלוהים כל יכול המסע אל ההארה הארה רוחנית לילדים מה מיוחד בספר להיות אלוהים? להיות אלוהים חלש לימודים כהשקעה עסקית כסף ולהרוויח מהי משמעות החיים? בחירת משמעות החיים מחשבות שליליות בזוגיות כיוון חיובי אין בחירה חופשית האם יש לנו רצון חופשי? האם העולם נוצר מעצמו? קיום העולם עוד נושאים ...
האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי להפרעות קשב וריכוז, מאמן אישי לתזונה נכונה, מאמן רוחני בנושאי ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 17_09_2025 השעה 15:40:37 - wesi4