תקציר⬅ ... חושב, משמע אני קיים - רנה דקארט - מבוא אני חושב, משמע אני קיים (בצרפתית: Je pense, donc je suis; בלטינית: Cogito ergo sum, מכונה גם: הקוגיטו) הינו משפט פילוסופי של הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה - 17, רנה דקארט, המבטא את הרעיון שאל מול החושים המתעתעים, החשיבה של האדם מעידה על קיומו. תולדות המשפט רנה דקארט - אני חושב, משמע אני קיים המשפט הופיע לראשונה, בצרפתית, בספר "מאמר על המתודה" שיצא ב - 1637. היא הוצגה בלטינית בספרו ... של דקארט בספקנות מתודולוגית, הוא ביקש למצוא נקודת מוצא ודאית שלא ניתן להטיל בה ספק. את תוצאות חקירתו הוא סיכם במשפט אני חושב - משמע אני קיים. בלטינית: cogito ergo sum, לכן מכנים משפט זה בקיצור הקוגיטו. משפט זה מבטא את טענתו של דקארט שמכיוון שהחושים יכולים לתעתע את האדם, העדות האמינה היחידה לקיומו של האדם היא העובדה שהוא חושב, שכן אם אדם חושב, חייבת להיות ישות שהיא "אני שחושב את המחשבה". לטענתו, זה התחום היחיד בו ל"שד המתעתע" אין השפעה - שכן אינו יכול לגרום לנו להאמין כי אנו ... הטלת הספק (שכן הספק מוטל על ידי התודעה) וטענה זו היא בגדר פרדוקס. למעשה, גם אם אדם מטיל ספק בהטלת הספק, הוא מטיל ספק ועל כן בין כך ובין כך הוא חושב. בכך, למעשה, מוכיחה התודעה את קיומה. ביקורות על הקוגיטו אחת הביקורות החשובות על הקוגיטו שאף נכתבה בזמנו של דקארט, טענה כי דקארט לא הטיל ספק בלוגיקה האנושית ואילו היה עושה זאת, היה מגיע למסקנה שההוכחה הלוגית שלו לוודאות האדם אינה נכונה, מכיוון שניתן להטיל ספק במושג "הוכחה לוגית". דקארט השיב לביקורת זו בטענה כי הקוגיטו אינו היסק אלא אינטואיציה פנימית שאמיתותה אינה מותנית בתורת ההיגיון, ומכאן שמביטולה של האחרונה אין נובעת שלילה של הקוגיטו עצמו. הטענה השנייה, שאותה העלה קאנט, גורסת כי "אני קיים" הוא משפט חסר תכלית מכיוון שזו היא קביעה אנליטית שבה הנושא והנשוא של הקביעה מתלכדים. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על הקוגיטו - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ספקנות מתדולוגית, ניסיון להטיל ספק בכל אשר ניתן להיחשב כשקרי. בדרך זו מגיע למסקנה שלא ניתן להטיל ספק בהטלת הספק ובאקט החשיבה הנלווה לו. מכאן המשפט "אני חושב, משמע אני קיים". על סמך ידיעת משפט זה, התכוון דקארט לבסס את כלל הידיעה האפשרית. הקוגיטו הוא הבסיס האפיסטמולוגי במערכת הפילוסופית של דקארט. רכישת ידיעה הדיון בנוגע לרכישת ידיעה עוסק במספר שאלות: הבחנות אפיסטמיות בין ידע אפריורי וידע אפוסטריורי; הבחנה בין סינתזה לאנליזה ככלי הוכחה של ידע; הוויכוח ההיסטורי בין אמפיריציזם לרציונליזם; בעיית הקריטריון או הרגרסיה. אפריורי ואפוסטריורי ההבחנה בין המושגים נתונה אמנם במחלוקת אולם ניתן לאפיינם באופן כללי כך: ידע אפריורי הוא ידע ... ⬅לקריאת המשך המאמר על הקוגיטו - לחץ כאן...