העיסוי כשיטת טיפול החל בסין לפני כ - 3,000 שנה. כבר אז הבינו שלעיסוי השפעות חיוביות על המטופל. לאורך ההיסטוריה השתמשו עמים ותרבויות שונות בשיטות שונות של עיסוי. היוונים, הרומאים ההינדים והפרסים השתמשו בעיסויי אמבטיה, והאינדיאנים נהגו לעסות את לוחמיהם לפני צאתם לקרב.

תרפייה בעיסוי ביוון העתיקה

לשינוי הגדול בעולם המערבי גרם פרופסור שבדי בשם פר הנריק לינג, ילדי שוודיה בתחילת המאה 19, לפני 200 שנה בערך. לינג, מדריך סייף באקדמיה המלכותית בשטוקהולם, סבל משיגרון (ארטריטס) והחיפוש אחר מזור הביא אותו ליפן שם למד את העיסוי הסיני העתיק "אנמה". הוא שילב בזאת את הידע שלו באנטומיה ופיזיולוגיה וטכניקות עיסוי מערביות וכך פיתח את שיטתו.

פר - לינג הקים בית הבראה בו טיפלו וריפאו אנשים באמצעות עיסוי, צמחי מרפא ומים, ולמעשה פיתחו שיטת העיסוי המוכרת לנו כיום בשם "עיסוי שוודי". טכניקות העיסוי שמחליקות ולשות את הגוף, עובדות על שיפור והמרצת זרימת הדם הגוף.

תועלותיו רבות, ובינהם חילוף החומרים בגוף אשר מואץ ומערכת העיכול מתפקדת בצורה בריאה. העור מוזן גם הוא מהזרמת הדם הדם ומקבל ברק וגמישות. וכמו כן, טווח הפעילות של המוח ומערכת העצבים גדל כתוצאה מאספקת דם מוגברת. העיסוי מסייע לעבודת הלב ולכן העבודה היא על איברי הקצוות מהכפות אל מרכז הגוף.

לינג החל לטפל בעצמו בעיסוי וכתב את הספר "יסודות ההתעמלות" ובו דיבר על שילוב של אימון

עם עיסוי. הוא הגדיר עיסוי למטרות ספורטיביות, היגייניות, בריאותיות ואסטטיות. הוא הדגיש את

חשיבות הטיפול במגע ובגוף באומרו: "התנועה, לעיתים קרובות יכולה להחליף תרופות שונות, אך

אף תרופה לא יכולה להחליף את התנועה".

ב1813 פתח את בית הספר לעיסוי הראשון בשטוקהולם והחל ללמד אחרים את השיטה. כיום זוהי

דרך העיסוי הנפוצה ופופולרית ביותר במערב.

המונח הוליסטי נטבע מאוחר יותר והוא מהמילה שלם בלועזית (whole ). בעיסוי הוליסטי המעסה מתייחס לגוף כשלם אשר הינו יותר מאשר סך כל האיברים. תשומת לב ניתנת לחיבור בין האיברים וכל איבר מטופל לא כחלק נפרד העומד בפני עצמו אלא בהתייחס להשפעה של העיסוי שלו על חלקי גוף אחרים ועל המקבל עצמו.