עבודת רגשות - מבוא
עבודת רגשות (באנגלית: Emotional labor) היא התהליך שבו עובד מנהל ומווסת את הרגשות אותם הוא מביע במהלך האינטראקציה עם לקוחות ועמיתים בעבודה, כך שיתאימו לצרכים ולנורמות ... שניצבים בפתח חנות ודואגים לסדר נדרשים לבצע עבודה רגשית תוכן עניינים: 1 הגדרה 1.1 ויסות רגשי 1.2 סוגים של
עבודת רגשות 2
עבודת רגשות בארגונים 2.1 גורמים המשפיעים על
עבודת הרגשות של העובד 2.2 השלכות של השימוש
בעבודת רגשות הגדרה: המונח
עבודת רגשות הוגדר לראשונה על ידי הסוציולוגית ארלי הוכסצילד בשנת 1983. הוכסצילד טענה שהמושג מתייחס לניהול התחושה הרגשית לצורך הצגה גופנית או הבעתית של התחושה בפומבי. על מנת להבדיל בין
עבודת רגשות לתופעות רגשיות אחרות היא טענה
שעבודת רגשות היא מצב שבו עובד מביע רגשות אשר נדרשים על ידי הארגון, ושזה בדרך כלל קורה בעיסוקים אשר דורשים מגע ישיר עם הציבור. עיסוקים אלה בדרך כלל דורשים מהעובד ליצור מצב רגשי באדם אחר ודורשים מהעובד לשלוט ברמה מסוימת בתגובות הרגשיות של עצמו. פיתוח וקידום החשיבות של חקר
עבודת רגשות נעשה על ידי חוקרים שונים בהתנהגות הארגונית ובהם ענת רפאלי (שנמצאת כיום בטכניון) ורוברט סטון (אשר נמצא באוניברסיטת סטנפורד). הם הגדירו
עבודת רגשות כתהליך שבו עובדים מביעים רגשות כך שיהיו בהלימה עם כללים נדרשים על ידי הארגון או התפקיד. הם גם זיהו מנגנונים של מיון עובדים, הדרכת עובדים ותגמול עובדים אשר ... להסתיר) וכיצד הם רשאים לבטאם. ויסות רגשי: ויסות רגשי (Emotion regulation) מתייחס לתהליכים העומדים בבסיסה של
עבודת הרגשות. אלו הם התהליכים שבאמצעותם האדם מנהל ושולט על סוג הרגשות שהוא חווה או מביע, על העיתוי שלהם, ועל אופן חווייתם והבעתם. קיימת הבחנה בספרות בין שני סוגים ... מגיע מאוחר יותר לאחר שהרגש כבר נחווה, באסטרטגיה זו מעכבים את הסימנים החיצוניים של הרגשות הפנימיים. סוגים של
עבודת רגשות: קיימת הבחנה בין שני אופנים של הצגה רגשית שבה נוקטים עובדים במטרה לייצר את הרגשות הרצויים לתפקיד: הצגה שטחית, מהווה מעין כיסוי בצבע או זיוף של ההבעה הרגשית ... בעוד שהצגה שטחית מקושרת לרמות גבוהות יותר של לחץ, תשישות רגשית, וכן לדיכאון ולתחושה של חוסר - אותנטיות.
עבודת רגשות בארגונים: מלצרות היא עיסוק הכרוך
בעבודת רגשות. המלצרית מצופה לחייך ללקוחות ולהביע רגשות חיוביים, כגון סבלנות ונעימות תפקידים ועיסוקים רבים בארגונים שונים כרוכים כיום
בעבודת רגשות של העובד, ביחסים בין אישיים הן מול גורמים שונים בארגון והן מול לקוחות. בעבר, מחקרים התייחסו לצורך
בעבודת רגשות ובכללי הצגה כרלוונטיים לעיסוקים מסוימים בלבד, כמו מלצרות, סיעוד, עבודה בבתי - חולים, עבודה סוציאלית, עריכת דין, מזכירות, גביית חובות, וכדומה. אולם, למעשה, ... קבוצת עיסוקים ספציפית, אלא מהווים את הדרישות הבין - אישיות הקיימות כמעט בכל תפקיד שהוא. גורמים המשפיעים על
עבודת הרגשות של העובד: נורמות ארגוניות, תעסוקתיות וחברתיות. כך למשל, נמצא כי בחנויות שיש בהן תנועה רבה של קונים, קיימת נורמה מסוימת, הכוללת ציפייה נמוכה יותר הן מצד המעסיק והן מצד הלקוח
לעבודת רגשות של העובד (להבעה של רגשות חיוביים ודיכוי רגשות שליליים באינטראקציה עם הלקוח)., וכי התרבות הרגשית אליה משתייך העובד יכולה אף היא להשפיע על המידה שבה הוא ... והסמלים הקוגניטיביים (למשל שלט תמיד תחייכו) שהארגון מציג לראות גם דוגמה אישית של מנהליהם. השלכות של השימוש
בעבודת רגשות: מחקרים מעידים על כך שלעובדים, הבאים במגע עם הלקוח בתפקידים שונים, קיימת השפעה על רגשותיו של הלקוח. כך למשל, דיילים מצליחים לרומם את רוחם של הנוסעים, נושים ... של השרות שניתן, וכן לכוונה של הלקוח לחזור לקבל שרות זה בעתיד או להמליץ עליו לאחרים. מחקרים רבים מעידים כי
עבודת רגשות במסגרת התפקיד עשויה להוביל לשחיקה ולתשישות רגשית של העובד לאורך זמן, וכן לפגום בשביעות רצונו של העובד בתפקיד. כך נמצא, כי רמות גבוהות של שימוש בוויסות רגשי ... גבוהות יותר של תשישות רגשית ורמות נמוכות יותר של שביעות רצון בקרב העובדים. ישנן ראיות מחקריות לכך שדרישה
לעבודת רגשות בתפקיד אינה בהכרח מתוגמלת בשכר, אלא כי תגמול זה הנו מותנה בדרישות הקוגניטיביות הכלליות של התפקיד. כלומר, בעיסוקים בעלי דרישות קוגניטיביות גבוהות, השכר הנו גבוה יותר ככל שהדרישה
לעבודת רגשות הנה גבוהה יותר, ואילו בעיסוקים שבהם הדרישות הקוגניטיביות נמוכות, השכר דווקא יורד ככל שהדרישה
לעבודת רגשות גבוהה יותר. ...