ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה סיבה ותוצאה ✔בודהיזם - סיבתיות ✔השיחה הארוכה על סיבתיות Mahnidna Sutta מַהָאנִידָאנַה סוּטַּההתהוות מותנית... - ידע להצליח התחייבות! ל:...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨בודהיזם - סיבתיות
השיחה הארוכה על סיבתיות

Mahnidna Sutta

מַהָאנִידָאנַה סוּטַּההתהוות מותנית

(paiccasamuppdo)

I.כך שמעתי. [1] פעם אחת הבודהה התגורר בין בני הקוּרוּ, היכן שהיתה עיר בשם קַמָּאסַדְהַמַּה. [2] והמכובד אָנַנְדַה ניגש אל הבודהה, ברך אותו בכבוד והתיישב בקירבתו. ובעוד הוא יושב שם פנה אל המכובד בדברים הבאים: "אדון נכבד, זה מופלא, זה מדהים עד כמה עמוקה היא ההתהוות המותנית ועד כמה היא נראית עמוקה! ועדיין, היא נראית לי ברורה לגמרי."

"אל תאמר זאת, אָנַנְדַה, אל תדבר כך, אָנַנְדַה! התהוות מותנית זו הינה עמוקה ונראית עמוקה. מתוך חוסר הבנה ואי חדירה לתוך אמת דהמה זו, אָנַנְדַה, דור זה הפך כפקעת חוטים סבוכה, סבוך כמו קן של ציפור, [3] סבוך כעשב מחוספס, חסר יכולת לצלוח מעבר למצבי השאול, יעדי האומללות, הצער ומעגל הסַמְסָארַה.

I.אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להיווצרות הזדקנות ומוות? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי להזדקנות ומוות? ' עליך לומר: 'עם לידה כתנאי נוצרים הזדקנות ומוות. ' [4]

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להיווצרות לידה? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי ללידה? ' עליך לומר: 'עם קיום כתנאי נוצרת לידה. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להיווצרות קיום? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי לקיום? ' עליך לומר: 'עם היקשרות כתנאי נוצר קיום. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להיווצרות היקשרות? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי להיקשרות? ' עליך לומר: 'עם השתוקקות כתנאי נוצרת היקשרות. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להשתוקקות? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי להשתוקקות? ' עליך לומר: 'עם הרגשה כתנאי נוצרת השתוקקות. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להרגשה? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי להרגשה? ' עליך לומר: 'עם מגע כתנאי נוצרת הרגשה. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי למגע? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי למגע? ' עליך לומר: 'עם מנטליות - חומריות [5] כתנאי נוצר מגע. ' [6]

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי למנטליות - חומריות? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי למנטליות - חומריות? ' עליך לומר: 'עם הכרה כתנאי נוצרת מנטליות - חומריות. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להכרה? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי להכרה? ' עליך לומר: 'עם מנטליות - חומריות כתנאי נוצרת הכרה. '

I.כך, אָנַנְדַה, הכרה מותנית במנטליות - חומריות ומנטליות - חומריות מותנית בהכרה, מגע מותנה במנטליות - חומריות, הרגשה מותנית במגע, השתוקקות מותנית בהרגשה, היקשרות מותנית בהשתוקקות, קיום מותנה בהיקשרות, לידה מותנית בקיום, ועם לידה כתנאי נוצרים הזדקנות ומוות, צער, קינה, כאב, עצב, ויאוש. כך נוצרת כל מסת הסבל הזו.

הזדקנות ומוות

I.כך אמרתי: 'עם לידה כתנאי נוצרים הזדקנות ומוות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה לידה בכלל, בשום מקום, של אף אחד ושל שום דבר: של דֶווֹת למצב של דֶווֹת, של גַנְדְהַבּוֹת למצב של גַנְדְהַבּוֹת, של יַקְהוֹת למצב של יַקְהוֹת, של רוחות למצב של רוחות, [7] של בני - אנוש למצב של בני - אנוש, של הולכים על ארבע למצב של הולכים על ארבע, של ציפורים למצב של ציפורים, של זוחלים למצב של זוחלים - אם לא הייתה לחלוטין אף לידה של כל היצורים האלו, אז, בהיעדרות מוחלטת של לידה, בהפסקה מוחלטת של לידה, האם הזדקנות ומוות יכלו להופיע?"

"כמובן שלא, אדוני."

"לכן, אָנַנְדַה, זהו בדיוק הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של הזדקנות ומוות - כלומר, לידה."

לידה

I.כך אמרתי: 'עם קיום כתנאי נוצרת לידה. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היה קיום בכלל, בשום מקום, של אף אחד ושל שום דבר - כלומר, לא קיום בעולמות החושים, לא קיום בעולמות החומר העדין, ולא קיום בעולמות האל - חומר - אז, בהיעדרות מוחלטת של קיום, בהפסקה מוחלטת של קיום, האם לידה תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, זהו בדיוק הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של לידה - כלומר, קיום."

קיום

I.כך אמרתי: 'עם היקשרות כתנאי נוצר קיום. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה היקשרות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר - כלומר, לא היקשרות לחושים, לא היקשרות להשקפות, לא היקשרות לאמונות ופולחנות, או היקשרות לאמונה בעצמי - אז, בהיעדרות מוחלטת של היקשרות, בהפסקה מוחלטת של היקשרות, האם קיום יוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, זהו הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של קיום, כלומר - היקשרות."

היקשרות

I.כך אמרתי: 'עם השתוקקות כתנאי נוצרת היקשרות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה השתוקקות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר - כלומר, לא השתוקקות למראות, השתוקקות לצלילים, השתוקקות לריחות, השתוקקות לטעמים, השתוקקות לתחושות מגע, השתוקקות למחשבות ותופעות מנטליות - אז, בהיעדרות מוחלטת של השתוקקות, בהפסקה מוחלטת של השתוקקות, האם היקשרות תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, זהו הגורם, המקור, המוצא, והתנאי של היקשרות, כלומר - השתוקקות."

השתוקקות

I.כך אמרתי: 'עם הרגשה כתנאי נוצרת השתוקקות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה הרגשה בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר - כלומר, לא הרגשה הנולדת ממגע - עין, הרגשה הנולדת ממגע - אוזן, הרגשה הנולדת ממגע - אף, הרגשה הנולדת ממגע - לשון, הרגשה הנולדת ממגע - גוף, הרגשה הנולדת ממגע - תודעה - אז, בהיעדרות מוחלטת של כל הרגשה, בהפסקה מוחלטת של הרגשה, האם השתוקקות תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, זהו הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של השתוקקות, כלומר - הרגשה."

תלוי בהשתוקקות

I.כך, אָנַנְדַה, כאשר יש הרגשה נוצרת השתוקקות, כאשר יש השתוקקות נוצר חיפוש, [8] כאשר יש חיפוש נוצר רצון להשיג, [9] כאשר יש רצון להשיג נוצרת לקיחת - החלטה, [10] כאשר יש לקיחת - החלטה נוצרת משאלת - תשוקה, [11] כאשר יש משאלת - תשוקה נוצרת הימשכות, [12] כאשר יש הימשכות נוצרת לקיחת בעלות, [13] כאשר יש לקיחת בעלות נוצרת תאוות בצע, [14] כאשר יש תאוות בצע נוצר רצון להגן על הרכוש, [15] וכתוצאה מרצון להגן על הרכוש, מתחילים להשתמש באלות וחרבות, נוצרים סכסוכים, מאבקים, ויכוחים, ריבים, הטחת עלבונות, השמצות, אמירת שקרים ותופעות רעות ומזיקות אחרות.

II.כך אמרתי: 'כל התופעות הרעות והמזיקות האלו מופיעות בגלל הרצון להגן על הרכוש - אז מתחילים להשתמש באלות וחרבות, נוצרים סכסוכים, מאבקים, ויכוחים, ריבים, הטחת עלבונות, השמצות ואמירת שקרים. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היה רצון להגן על רכוש בכלל, בשום מקום, לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של רצון להגן על רכוש, בהפסקה מוחלטת של הרצון להגן על רכוש, האם יווצרו תופעות רעות ומזיקות שונות כאלו?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, רצון להגן על רכוש הוא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל התופעות הרעות והמזיקות השונות הללו.

I.כך אמרתי: 'עם תאוות בצע כתנאי נוצר רצון להגן על רכוש. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה תאוות בצע בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של תאוות בצע, בהפסקה מוחלטת של תאוות בצע, האם רצון להגן על רכוש יוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

לכן, אָנַנְדַה, תאוות בצע היא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של כל רצון להגן על רכוש.

I.כך אמרתי: 'עם לקיחת בעלות כתנאי נוצרת תאוות בצע. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה לקיחת בעלות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של לקיחת בעלות, בהפסקה מוחלטת של לקיחת בעלות, האם תאוות בצע תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, לקיחת בעלות היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של תאוות בצע.

I.כך אמרתי: 'עם הימשכות כתנאי נוצרת לקיחת בעלות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה הימשכות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של הימשכות, בהפסקה מוחלטת של הימשכות, האם לקיחת בעלות תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, היקשרות היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל לקיחת בעלות.

I.כך אמרתי: 'עם משאלת - תשוקה כתנאי נוצרת הימשכות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה משאלת - תשוקה בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של משאלת - תשוקה, בהפסקה מוחלטת של משאלת - תשוקה, האם הימשכות תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, משאלת - תשוקה היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל הימשכות.

I.כך אמרתי: 'עם לקיחת - החלטה כתנאי נוצרת משאלת - תשוקה. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה לקיחת - החלטה בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של לקיחת - החלטה, בהפסקה מוחלטת של לקיחת - החלטה, האם משאלת - תשוקה היתה יכולה להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, לקיחת - החלטה היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל משאלת - תשוקה.

I.כך אמרתי: 'עם רצון - להשיג כתנאי נוצרת לקיחת - החלטה. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היה רצון - להשיג בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של רצון - להשיג, בהפסקה מוחלטת של רצון - להשיג, האם לקיחת - החלטה היתה יכולה להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, רצון - להשיג הוא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של כל לקיחת - החלטה.

I.כך אמרתי: 'עם חיפוש כתנאי נוצר רצון - להשיג. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היה חיפוש בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של חיפוש, בהפסקה מוחלטת של חיפוש, האם רצון - להשיג היה יכול להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, חיפוש הוא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל רצון - להשיג.

I.כך אמרתי: 'עם השתוקקות כתנאי נוצר חיפוש. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה השתוקקות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של השתוקקות, בהפסקה מוחלטת של השתוקקות, האם חיפוש היה יכול להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, השתוקקות היא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של כל חיפוש. כך, אָנַנְדַה, שתי תופעות אלו מתאחדות בהרגשה. [16]

הרגשה

I.כך אמרתי: 'עם מגע כתנאי נוצרת הרגשה. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היה מגע בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר - כלומר, לא מגע - עין, מגע - אוזן, מגע - אף, מגע - לשון, מגע - גוף, מגע - תודעה - אז, בהיעדרות מוחלטת של מגע, בהפסקה מוחלטת של מגע, האם הרגשה היתה יכולה להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, מגע הוא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של כל הרגשה.

מגע

I.כך אמרתי: 'עם מנטליות - חומריות כתנאי נוצר מגע. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם איכויות, תכונות, מאפיינים וסימנים אלו באמצעותם נוהגים לתאר את הגוף - המנטלי [17] לא היו קיימים, האם תפיסת המושג הגוף - החומרי [18] היתה יכולה להופיע?"

"'כמובן שלא, אדון נכבד."

"או אם איכויות, תכונות, מאפיינים וסימנים אלו באמצעותם נוהגים לתאר את הגורם - החומרי לא היו קיימים, האם תפיסת תגובה חושית בגורם - המנטלי היתה יכולה להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"אם איכויות, תכונות, מאפיינים וסימנים אשר באמצעותם מתארים את הגורם - המנטלי והגורם - החומרי - לא היו קיימים, האם תפיסת המושג או תגובה חושית היו יכולים להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"אם איכויות, תכונות, מאפיינים וסימנים אלו באמצעותם מתארים את המנטליות - חומריות לא היו קיימים, האם מגע היה יכול להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, מנטליות - חומריות היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל מגע.

מנטליות - חומריות

I.כך אמרתי: 'עם הכרה כתנאי נוצרת מנטליות - חומריות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם הכרה לא הייתה נכנסת לרחם האם, האם מנטליות - חומריות היתה מתפתחת שם?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"אם, לאחר שנכנסה לרחם, ההכרה היתה עוזבת, האם מנטליות - חומריות הייתה נולדת לתוך מצב הקיום הנוכחי?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"ואם ההכרה של יצור עדין שכזה היתה נקטעת באיבה, האם מנטליות - חומריות היתה גדלה, מתפתחת ומגיעה לבגרות?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, הכרה היא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של מנטליות - חומריות.

הכרה

I.כך אמרתי: 'עם מנטליות - חומריות כתנאי נוצרת הכרה. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם הכרה לא היתה מוצאת אחיזה במנטליות - חומריות, האם היה נראה מקור לסבל העצום - ללידה עתידית, הזדקנות, ומוות?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, מנטליות - חומריות היא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של הכרה.

אָנַנְדַה, במידה זו [אנו יכולים להתחקות] אחר לידה, הזדקנות, מוות ומעבר מהעולם הזה והיוולדות יצורים מחדש באחר, בטווח זה משתרעת מידת יכולת התיאור, בטווח זה משתרעת מידת יכולת ההמשגה, בטווח זה משתרעת מידת יכולת ההבנה, עד היכן שהמעגל מגיע וסובב עד כמה שניתן להבחין בחיים אלו, קרי, מנטליות - חומריות יחד עם הכרה.

הסברים לגבי טבע העצמי

(attapaatti)

I.אָנַנְדַה, באילו דרכים, אנשים מסבירים את טבע העצמי? ישנם כאלו שאומרים שהעצמי חומרי ומוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי חומרי ומוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי חומרי ובלתי מוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי חומרי ובלתי מוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי אל - חומרי ומוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אל - חומרי ומוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי אל - חומרי ובלתי מוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אל - חומרי ובלתי מוגבל. '

II.כך, אָנַנְדַה, מי שמכריז שהעצמי חומרי ומוגבל, מחשיב אותו ככזה בהווה או בעולם הבא, במחשבה: 'למרות שהעצמי אינו כזה כעת, אני אעשה מאמץ להשיגו שם. ' מאחר וכך, זה כל מה שניתן לומר על השקפת העצמי כבעל צורה חומרית ומוגבל, וכך גם ביחס לשאר ההשקפות. בדרכים אלו, אָנַנְדַה, מי שמציע הסבר לעצמי מתאר אותו.

הסברים לגבי אי - טבע העצמי

(nttapaatti)

I.באילו דרכים, אָנַנְדַה, מסבירים את אי - טבע העצמי? ישנם כאלו שאומרים שהעצמי אינו חומרי ומוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אינו חומרי ומוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי אינו חומרי ובלתי מוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אינו חומרי ובלתי מוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי אינו אל - חומרי ומוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אינו אל - חומרי ומוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי אינו אל - חומרי ובלתי מוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אינו אל - חומרי ובלתי מוגבל. '

II.כך, אָנַנְדַה, מי שמכריז שהעצמי אינו חומרי ומוגבל, מחשיב אותו ככזה בהווה או בעולם הבא, במחשבה: 'למרות שהעצמי אינו כזה כעת, אני אעשה מאמץ להשיגו שם. ' מאחר וכך, זה כל מה שניתן לומר על השקפת העצמי כחסר צורה חומרית ומוגבל, וכך גם ביחס לשאר ההשקפות. בדרכים אלו, אָנַנְדַה, מי שמציע הסבר לאי - טבע העצמי מתאר אותו.

התייחסויות לעצמי

(attasamanupassan)

I.אָנַנְדַה, באילו דרכים אנשים מתייחסים לעצמי? הם משווים את את העצמי עם הרגשה, באמירה: 'הרגשה היא העצמי שלי. ' [19] או 'הרגשה היא אינה העצמי שלי, העצמי שלי חסר חוויית הרגשה. ' [20] או 'הרגשה היא אינה העצמי שלי, אך העצמי שלי אינו חסר - תפיסה. העצמי שלי בעל יכולת תפיסה. ' [21]

II.כעת, אָנַנְדַה, זה שאומר 'הרגשה היא העצמי שלי. ' צריך להישאל: 'חבר, קיימים שלושה סוגים אלו של הרגשות - הרגשה נעימה, הרגשה לא - נעימה, והרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה. מבין שלושה אלו, איזו מהן אתה מחשיב כעצמי? '

אָנַנְדַה, ברגע בו מישהו חווה הרגשה נעימה הוא אינו חווה באותו רגע הרגשה לא נעימה או הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה, באותו רגע הוא חווה רק הרגשה נעימה. ברגע בו מישהו חווה הרגשה לא - נעימה הוא אינו חווה באותו רגע הרגשה נעימה או הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה, באותו רגע הוא חווה רק הרגשה לא - נעימה. ברגע בו מישהו חווה הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה, הוא אינו חווה באותו רגע הרגשה נעימה או הרגשה לא - נעימה, באותו רגע הוא חווה רק הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה.

I.אָנַנְדַה, הרגשה נעימה הינה ארעית, מותנית, [22] מתהווה בתלות, נתונה לדעיכה, להעלמות, להתפוגגות, לחידלון. הרגשה לא - נעימה הינה ארעית, מותנית, מתהווה בתלות, נתונה לדעיכה, להעלמות, להתפוגגות, לחידלון. הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה הינה ארעית, מותנית, מתהווה בתלות, נתונה לדעיכה, להעלמות, להתפוגגות, לחידלון.

כך, אם, בזמן חוויית הרגשה נעימה, מישהו חושב: 'זה העצמי שלי. ' אז בהפסקת ההרגשה הנעימה הזו יחשוב: 'העצמי שלי נעלם! ' אם, בזמן חוויית הרגשה לא - נעימה, מישהו חושב: 'זה העצמי שלי. ' אז בהפסקת ההרגשה הלא - נעימה הזו יחשוב: 'העצמי שלי נעלם. ' אם בזמן חוויית הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה, מישהו חושב: 'זה העצמי שלי. ' אז בהפסקת ההרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה הזו יחשוב: 'העצמי שלי נעלם. '

כך מי שאומר: 'הרגשה היא העצמי שלי' מאמין בעצמי כדבר שאפילו כאן ועכשיו בחיים אלו הינו ארעי, עירוב של אושר וסבל, ונתון להופעה והיעלמות. לכן אָנַנְדַה, אין זה נכון להאמין ש'הרגשה היא העצמי שלי. '

I.אך אָנַנְדַה, את מי שאומר 'הרגשה היא אינה העצמי שלי, העצמי שלי חסר חוויה של הרגשה. ' - יש לשאול: 'חבר, אם לא הייתה נחוויית אף הרגשה, האם היתה יכולה להופיע המחשבה 'אני'?".

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, אין זה נכון להאמין ש'הרגשה היא אינה העצמי שלי, העצמי שלי חסר חוויה של הרגשה. '

I.אָנַנְדַה, ואת מי שאומר 'הרגשה היא אינה העצמי שלי, אך העצמי שלי אינו חסר חוויה של הרגשה. העצמי שלי מרגיש. ' - יש לשאול: 'חבר, אם כל ההרגשות היו נפסקות לחלוטין ללא שארית, אז, בהיעדרות מוחלטת של כל ההרגשות, עם ההפסקה של הרגשות, האם היתה יכולה להופיע המחשבה 'אני כך'?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, אין זה נכון להאמין ש'הרגשה היא אינה העצמי שלי, אך העצמי שלי אינו חסר חוויה של הרגשה. העצמי שלי מרגיש. '

I.אָנַנְדַה, כאשר נזיר לא מאמין עוד שהרגשה היא העצמי, או שהעצמי חסר חוויית הרגשה או כבעל יכולת תפיסה וחוויית הרגשה - אז, כאשר הוא נטול אמונות מעין אלו, הוא לא נקשר לדבר בעולם. ללא היקשרות, הוא אינו מרוגש מדבר. כאשר אינו מרוגש, הוא מגשים ניבאנה בעצמו. [23] והוא מבין: 'הלידה מוצתה, החיים הרוחניים הושלמו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך. '

אָנַנְדַה, ואם מישהו יאמר על נזיר שתודעתו השתחררה כך שהוא מאמין 'הטַטְהָאגַטַה קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי, או שהוא מאמין 'הטַטְהָאגַטַה אינו קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי, או שהוא מאמין 'הטַטְהָאגַטַה גם קיים וגם לא קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי, או שהוא מאמין 'הטַטְהָאגַטַה לא קיים ולא אינו קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי. מדוע? מאחר ונזיר זה משוחרר בידיעה ישירה של טווח התיאור ומידת יכולת התיאור, טווח השפה ומידת יכולת לשפה, טווח ההמשגה ומידת יכולת ההמשגה, טווח ההבנה ומידת יכולת ההבנה, עד היכן שהמעגל מגיע וסובב. נזיר זה משוחרר מכל זה דרך תבונת - על, ולחשוב שנזיר משוחרר שכזה אינו יודע ואינו רואה - תהיה השקפה שגויה ולא ראויה.

שבע תחנות ההכרה

(satta viahiti)

I.אָנַנְדַה, קיימות שבע תחנות להכרה ושני מצבים, [24] מהן השבע? אָנַנְדַה, ישנם יצורים השונים בגוף ושונים בתפיסה, כגון יצורי אנוש, חלק מהישויות השמימיות, וכמה יצורים מהעולמות התחתונים. זוהי התחנה הראשונה של ההכרה.

ישנם יצורים השונים בגוף אך זהים בתפיסה, כגון הישויות של פמליית - הבְּרַהְמָא הנולדים שם באמצעות השגת [הג'האנה] הראשונה. זוהי התחנה השניה של ההכרה.

ישנם יצורים הזהים בגוף אך שונים בתפיסה, כגון ישויות האָבְּהַסַּרַה. זוהי התחנה השלישית של ההכרה.

ישנם יצורים הזהים בגוף וזהים בתפיסה, כגון ישויות הסוּבְּהַקִינַּה. זוהי התחנה הרביעית של ההכרה.

ישנם יצורים אשר דרך התעלות מעבר לכל תפיסה של צורה חומרית, בהעלמות של תפיסות רשמי - חושים, ואי - תשומת - לב לתפיסת המגוון, במחשבה 'המרחב אינסופי' משיגים את בסיס אינסופיות המרחב. זוהי התחנה החמישית של ההכרה.

ישנם יצורים אשר דרך התעלות מעבר לבסיס אינסופיות המרחב, במחשבה 'ההכרה אינסופית' משיגים את בסיס אינסופיות ההכרה. זוהי התחנה השישית של ההכרה.

ישנם יצורים אשר דרך התעלות מעבר לבסיס אינסופיות ההכרה, במחשבה 'אין דבר' מגיעים לבסיס האפסות. זוהי התחנה השביעית של ההכרה.

שתי הספירות הן הספירה של היצורים חסרי התפיסה, [25] והספירה של לא - תפיסה - ולא - חוסר - תפיסה.

I.כעת, אָנַנְדַה, בנוגע לתחנה הראשונה של ההכרה, של היצורים השונים בגוף ושונים בתפיסה, כמו במקרה של יצורי אנוש, אם מישהו מבין אותה, את מקורה, את קיצה, את המושך שבה, את הסכנה שבה [26] ואת המפלט ממנה, האם יהיה נכון מבחינתו למצוא בה עונג?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"אם מבינים את שאר תחנות ההכרה ואת שני המצבים באותו אופן... האם יהיה נכון מבחינתו למצוא בהן עונג?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"אָנַנְדַה, כאשר נזיר - הבין כפי שהם באמת המקור, הקץ, המושך, הסכנה והמפלט בנוגע לשבע תחנות ההכרה האלו ושני המצבים - הוא משוחרר ללא היקשרות, אז הוא מכונה נזיר המשוחרר דרך חוכמה. [27]

שמונה החירויות

(aha vimokkh)

I.אָנַנְדַה, קיימות שמונה חירויות. [28] מהן השמונה?

(1) בהיותו חומרי הוא רואה צורות חומריות. [29] זוהי החירות הראשונה. (2) מבלי לתפוס צורות חומריות פנימית הוא רואה צורות חומריות חיצונית. [30] זוהי החרות השניה. (3) במחשבה: 'זה יפה', הוא הופך ממוקד בזה. [31] זוהי החירות השלישית. (4) דרך התעלות מעבר לכל תפיסות של חומר, בהעלמות התפיסות של רשמי - חושים, ובאי - תשומת - לב לתפיסת המגוון, במחשבה 'המרחב אינסופי' הוא נכנס ושוהה בבסיס המרחב האינסופי. זוהי החירות הרביעית. (5) דרך התעלות מעבר לבסיס אינסופיות המרחב, במחשבה 'ההכרה אינסופית' הוא נכנס ושוהה בבסיס אינסופיות ההכרה. זוהי החירות החמישית. (6) דרך התעלות מעבר לבסיס אינסופיות ההכרה, במחשבה 'אין דבר' הוא נכנס ושוהה בבסיס האפסות. זוהי החירות השישית. (7) דרך התעלות מעבר לבסיס האפסות, הוא נכנס ושוהה בבסיס של לא - תפיסה - ולא - חוסר - תפיסה. זוהי החירות השביעית. (8) דרך התעלות מעבר לבסיס הלא - תפיסה - ולא - חוסר - תפיסה, הוא נכנס ושוהה בחידלון - התפיסה - וההרגשה. [32] זוהי החירות השמינית.

I.אָנַנְדַה, כאשר נזיר משיג את שמונה החירויות האלו בסדר עולה, בסדר יורד, ובשניהם - בסדר עולה ויורד, וכאשר הוא נכנס אליהם ויוצא מהם כל אימת שהוא רוצה, ושוהה בהם כל אורך זמן שהוא רוצה, והוא הגשים באמצעות תבונת - העל שלו כאן ועכשיו גם את הרס הנגעים המנטליים, וגם את שחרור הלב חסר - הפגמים דרך חוכמה, [33] אז נזירים, הוא מכונה 'משוחרר בשתי הדרכים' [34] ואָנַנְדַה, אין שחרור אחר בשתי דרכים שגבוה או נעלה מזה.

כך אמר הבודהה והמכובד אָנַנְדַה נהנה ושמח מדבריו.


[1] קיים תרגום נוסף לשיחה זו מאת בהיקהו בודהי הכולל גם את הפרשנות. The Great Discourse on Causation: The Mahnidna Sutta and its Commentaries, translated from the Pli by Bhikkhu Bodhi (BPS, 1984).

[2] על פי הפרשנות לא היה מקום בעיר בו הבודהה יכל להתאכסן, לכן הוא התגורר מחוצה לה בג'ונגל: ומכאן הביטוי 'היכן שהיתה עיר בשם... '

[3] סבוך כמו קן של ציפור: גוּלָאגוּטְהִיקַה - גָ'אטַה, Guguhika-jta.

[4] מילולית: 'עם א' כתנאי, ב' מתהווה. ' מתורגם לעיתים גם - ב' מותנה ב - א'.

[5] מנטליות - חומריות: נָאמַה - רוּפַּה, nma-rpa.

[6] ששת בסיסי החושים המהווים חלק משרשרת ההתהוות המותנית מושמטים משום מה בסוטה הזו.

[7] רוחות: בְּהוּטָאנַם, bhtnam. מילולית 'יצורים' אך המונח הזה מיוחס לעיתים במובן של 'רוחות'. הפרשנות משנה מזהה אותם עם קוּמְבְּהַנְדוֹת (Kumbha) המוזכרים בסוטה 32 שבקובץ השיחות הארוכות.

[8] חיפוש: פַּרִיֶסַנָא, Pariyesan. פסקאות 9-18 מהוות הרחבה נוספת.

[9] רצון להשיג: לָאבְּהַה, Lbha.

[10] לקיחת החלטה: וִינִיצְּ'הַיַיה, vinicchaya.

[11] משאלת - תשוקה: צְ'הַנְדַה - רָאגַה, Chanda-rga.

[12] הימשכות: אַגְּ'הוֹסָאנַה, ajjhosna (=adhi-ava-sna, 'לנטות לעבר משהו').

[13] לקיחת בעלות: פַּרִיגַהַה, pariggaha.

[14] תאוות בצע: מַצְּ'הַרִייַה, Macchariya.

[15] רצון להגן על הרכוש: אָרַקְּהַה, rakkha.

[16] שני ההיבטים של השתוקקות: (1) השתוקקות ראשית, כבסיס ללידה מחדש (2) והשתוקקות כחלק מהפעולה (samudcratah).

[17] הגוף - המנטלי: נָאמַה - קָאיַה, nma-kya. המרכיב המנטלי מהצמד נָאמַה - רוּפַּה (nma-rpa) מנטליות - חומריות, או גוף ותודעה.

[18] הגוף - החומרי: רוּפַּה - קָאיַה, rpa-kya. זהו המרכיב החומרי מהצמד נָאמַה - רוּפַּה (nma-rpa) מנטליות - חומריות, או גוף ותודעה. שני המונחים רוּפַּה ו - קָאיַה מתורגמים כ - 'חומר' ו - 'גוף' ויש הבדל ביניהם. רוּפַּה הוא גוף כחומר, במובן שהוא בעל צורה פיזית נראית וניתנת למגע, בעוד קָאיַה הוא גוף כאחד מחמשת המצרפים, גוף של יצור חי, גוף של אדם.

[19] מזהה את העצמי לכאורה עם מצרף - ההרגשה (vedan-khandha).

[20] מזהה את העצמי לכאורה עם מצרף - הגוף (kaya-khandha).

[21] מזהה את העצמי לכאורה עם מצרף - הזיהוי / תפיסה, מצרף התגובות המנטליות ומצרף ההכרה (על פי הפרשנות).

[22] מותנית: סַנְקְהַטַה, sankhata. (בניגוד ליסוד הבלתי - מותנה, שהוא ניבאנה).

[23] הוא מגשים ניבאנה בעצמו, באופן אישי: פַּצַּ'טַּם, paccattam.

[24] מצבים: אַיַטַנָאנִי, ayatanni. בדרך כלל מתורגם כ'בסיסים' כאן מתורגם כ'מצבים' כדי להמנע מבילבול עם 'בסיס' המרחב האינסופי וכדומה, הכלולים בין שבע התחנות. מפורש גם כ'משכנים' (נִיבָאסַנַטְּהָאנָאנִי, nivsanahnni), הם שונים בתכלית מהתחנות כמקומות בהם יצורים חסרי - הכרה (או לא בהכרה מלאה) נולדים.

[25] מתורגם גם כ - 'חסרי הכרה'. 'תפיסה' מתורגמת גם כ'זיהוי'.

[26] המושך שבה והסכנה שבה, כלומר, הסיפוק שבה וחוסר הסיפוק שבה.

[27] משוחרר דרך חוכמה: פַּנְּיַיה - וִימוּטּוֹ, pa-vimutto. למרות שיש המפרשים זאת כ'הבנה', וולש מדגיש שזוהי חוכמה אמיתית הנולדת מתובנה. הפרשנות מסבירה: "שחרור ללא סיוע משמונה 'החירויות' הבאות." יש לשים לב שתחנות 5-7 תואמות לחירויות 4-6. ההבדל הוא שבדרך הראשונה התחנות האלו נצפות באמצעות תובנה ונדחות, בעוד שבדרך השניה נעשה בהן שימוש כאמצעי להתקדמות לעבר שחרור.

[28] אלו בעצם שמונה חירויות יחסיות, מאחר ויש לעבור דרכן בהדרגה על מנת להשיג חופש אמיתי.

[29] בהתייחס לעולם החומר כמו בפיסקה 23. ג'האנה מושגת כאן באמצעות התבוננות של האדם בסימני גופו.

[30] כאן הקַסִינַה (kasia, דיסק צבע שנעשה בו שימוש כאובייקט מדיטציה) חיצונית לאדם.

[31] כאשר מישהו פטור מהרעיון של 'יופי'. מצב בו המודט מרוכז לחלוטין בצבע הטהור והבוהק של הקַסִינַה.

[32] חידלון - התפיסה - וההרגשה: נִירוֹדְהַה - סַמָאפַּטִּי, sa-vedayita-nirodha או nirodha-sampatti. מצב תודעה בו הפעילות המנטלית מושהה, אליו ניתן לפרוץ ממצב של 'לא - חוזר' או 'אַרַהַנְט'. מידע נוסף: Nyaponika, Abhidhamma Studies, עמוד 113.

[33] שחרור הלב דרך חוכמה: צֶ'טוֹ - וִימוּטִּי פַּנְּיַיה - וִימוּטּי, ceto-vimutti pa-vimuti. (ראה סוטה 6, פסקה 12), כלומר, בשתי הדרכים המוזכרות.

[34] כאן שוב מיוחס לשתי הדרכים המוזכרות. האופנים השונים של שחרור בדרך אחת מוזכרים בקובץ השיחות הארוכות, סוטה 28, פיסקה 8.
העולם הזה טבע איך להאמין בעצמך עונג הרגשה נוצרת היעדרות מוחלטת מושגים חושים הוויה הישארות הנפש לשים לב בודהיזם סיבה ותוצאה סיבתיות
ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1
ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה ... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחה שתתבאר כאן בהמשך: למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות? להלן מספר תועלות לדוגמה: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס]. אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב]. אני עצבני כי חם לי. [סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני]. נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. [סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי]. הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. [סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי]. אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. [סיבה: אשתי לא אוהבת ... בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש / רוצה / אוהב / שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם היה ... אני לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי. ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחויב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחויב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי. בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה. שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה: בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, ... התוצאה. שלב 3 - הבנת 4 הטענות במשפט הסיבה והתוצאה: עכשיו צריך להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר: נניח שנאמר יורד עכשיו ... 2 הראשונות מהן הן: 1 - תלבש מעיל. 2 - יורד עכשיו גשם. אבל בגלל שהוספנו גם את רכיב הסיבתיות שבין 2 המשפטים (באמצעות המילה כי / בגלל / למרות / משום וכיוב), הרי שיש לנו עוד 2 טענות ... זה בגלל שיורד גשם, שזו הסיבה. ובכל מקרה, צריך לדעת לזהות את 4 האמירות האלו, שישנן בכל משפט של סיבה ותוצאה. לדוגמה: אני אוכל את העוגה כי אני רעב. אז שלב ראשון נגדיר את 4 הטענות. 1 - אני אוכל ... [התוצאה נגרמת מהסיבה. התוצאה שאני אוכל את העוגה, נגרמת מכך שאני רעב]. ובשלב הזה, צריך להיות ברור לנו, מהי הסיבתיות + מהי הסיבה ומהי התוצאה + מהן 4 הטענות שנטענו במשפט הסיבה והתוצאה. שלב 4 - איך בודקים אם ... אם נראה שהתשובות עליהן ברורות ופשוטות. שלב 6 - הבנת התשובות האפשריות לשאלות הנל: אז בעצם לקחנו משפט של סיבה ותוצאה, הפכנו אותו ל 4 טענות ועל כל אחת מהטענות שאלנו, האם ועד כמה היא האמת. ועכשיו אסביר, מהן התשובות ... האמת, אולי זו בכלל לא האמת וכולי. וככל שעושים את התהליך הזה יותר טוב, כך התמונה של החוקיות ושל הסיבתיות מתבהרת יותר טוב. דברים לשים לב / טעויות נפוצות: אחת הטעויות הנפוצות, שכאשר שואלים את השאלות, משנים את הנוסח ... ולכן צריך לדייק ושהשאלות יהיו מנוסחות בדיוק לפי הנוסח המקורי של הסיבה והתוצאה. טעות נוספת היא, שכאשר חוקרים את הסיבתיות, אז מדלגים על כל מיני אפשרויות ומנסים לקצר תהליכים. שזה כמובן מפתה, אבל מגדיל את הסיכוי לכך שתטעה ושלא ... מקרה, השאלה האם זה באמת קורה ואם כן אז מה, היא נגזרת מהשאלות הנל. איך להבין יותר טוב את הסיבתיות ולמה חשוב לשאול את 2 השאלות שנראות דומות, שאלות 3 + 4: אפשרי לדמיין שולחן שיש לו מספר רגליים. ... לפטר אותך. לכן תמיד חשוב לשאול, האם ועד כמה הסיבה / תוצאה נכונות, גם בפני עצמן וגם בלי קשר לסיבתיות שביניהן. דוגמאות לשאלות בשפה חופשית, שנגזרות מדרך החשיבה הנל: אני מפחד שחברה שלי תעזוב אותי: האם באמת ועד כמה ... נשאל, למה? ואז תהיה תשובה כגון, כי היא לא עונה לי לטלפון. אז יש לנו כאן משפט חדש של סיבה ותוצאה. שהוא, בגלל שהיא לא עונה לי לטלפון, זה אומר שהיא לא אוהבת אותי. ואז צריך לנתח גם אותו. וכך ... מחקר מעמיק כנל וניתוח מלא של כל הרגשות וכל התהליכים שקורים בתוך האדם עצמו. שליטה מלאה בנושא של ניתוח סיבתיות כנל, יביא את האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולגלות את האמת מאחורי ההפרדה שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, מגלה את הסיבתיות של חוקי הלוגיקה עצמם, ועולה אל מעל השכל האנושי ואל מה שיש לפני חוקי הלוגיקה, שזה שכל על אנושי וכולי. בנוסף, כל מי שיעמיק בנושא הסיבתיות, זה יהפוך אותו למוצלח יותר בכל תחום שהוא, לאורך כל הדרך אל האושר המוחלט. לסיכום: השאלות הנל הן הבסיס ...
סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות?
סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות?
סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות? איך סיבה גורמת לתוצאה? כשאנחנו נתקלים בשני אירועים שונים, אנו נוטים להניח שאחד מהם הוא הסיבה והשני הוא התוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו מדליקים אש בעזרת גפרור ומקרבים אותה לנייר, התוצאה היא שהנייר נשרף. במקרה כזה, האש נחשבת לסיבה, והשריפה של הנייר היא התוצאה. לאחר שזיהינו את הסיבה והתוצאה, עולה השאלה איך האש גרמה לנייר להישרף? למעשה, בשאלה הזו אנחנו מנסים להבין לעומק את התהליך הסיבתי עצמו. ... איך משהו קורה?, כמו איך השמש זורחת?, איך כדור הארץ מסתובב? או איך הנייר נשרף?, אנחנו בעצם מחפשים מהי הסיבה לכך שאותו אירוע התרחש. כלומר, השאלה איך משהו קורה? היא ניסיון להבין את הסיבות לתופעה שאנו עדים לה. כשאנחנו יודעים כבר שיש לנו סיבה ותוצאה, מדוע אנחנו בכל זאת שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה? הרי לכאורה כבר יש לנו את הסיבה. למה לשאול איך הסיבה גורמת לתוצאה אם כבר יש לנו סיבה? כשאנחנו שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה?, אנו בעצם מנסים למצוא את החוליה החסרה או את השלבים הנסתרים בתהליך הסיבתיות. אם אנחנו מזהים סיבה כלשהי לתוצאה מסוימת, אך עדיין שואלים איך היא גורמת לכך?, זה אומר שאנחנו חושבים שיש משהו נוסף בין הסיבה שזיהינו לבין התוצאה עצמה. יש לכך שתי אפשרויות מרכזיות: הסיבה שזיהינו היא לא הסיבה הישירה או הקרובה ביותר לתוצאה, אלא היא חלק משרשרת ארוכה יותר של סיבות, מה שנקרא ... על התוצאה. לכן השאלה איך האש גורמת לשריפה? תהיה ניסיון להבין אילו סיבות נוספות פועלות יחד איתה. איך לנתח סיבתיות ולמצוא את הסיבה של משהו? כאשר אנחנו רוצים להבין מהי הסיבה האמיתית למשהו שקרה או איך סיבה מסוימת גרמה לתוצאה, עלינו לבצע תהליך ברור של ניתוח סיבתיות: השלב הראשון הוא לקחת את התוצאה ולהגדיר אותה באופן מדויק - להבין היטב מה בדיוק קרה. למשל, הנייר נשרף, ... אליה. איך הסיבה גורמת לתוצאה? איך למצוא את הסיבה? איך לגלות את הסיבה? איך לנתח את הסיבה? מבנה של סיבתיות מבנה של סיבה ותוצאה ניתוח מבנה של שאלה: איך משהו גורם למשהו אחר? כאשר אנו שואלים איך משהו גורם למשהו אחר? אנו מתייחסים ... בכל המקרים, אנו מחפשים את הגורם שמביא לתוצאה. איך ייתכן שאנו שואלים כיצד הסיבה גורמת לתוצאה? אם כבר זיהינו סיבה ותוצאה, למה בכל זאת אנו שואלים כיצד הסיבה גורמת לתוצאה? הסיבה לכך היא: לעיתים אנו מזהים סיבה, אך מבינים כי יש שלבים נוספים בשרשרת הסיבתיות. הסיבה המזוהה עשויה להיות חלק מסיבה רחבה יותר. ייתכן שהתוצאה נובעת משילוב של מספר סיבות מקבילות. שני מבנים אפשריים של סיבתיות 1. מבנה שרשרת סיבתיות (סבא - אבא - בן): תוצאה מסוימת נגרמת על ידי סיבה ישירה. הסיבה הישירה היא בעצמה תוצאה של סיבה אחרת. כך נוצרת שרשרת של סיבות ותוצאות. 2. מבנה סיבות מקבילות (אבא - אמא - ילד): לתוצאה יש מספר סיבות שאינן בהכרח תלויות זו בזו. שילוב ... היא היחידה או שיש עוד סיבות אפשריות. סיכום כדי להבין כיצד סיבה מובילה לתוצאה, יש לבצע ניתוח של מבנה הסיבתיות: לפרק את התוצאה לחלקים. לזהות את הסיבות הישירות לכל חלק. להבין את הקשר בין הסיבות השונות. לוגיקה סיבתיות איך למצוא סיבה של משהו ניתוח סיבתיות יחסי סיבה ותוצאה איך הסיבה גורמת לתוצאה? איך למצוא את הסיבה? איך לגלות את הסיבה? איך לנתח את הסיבה? מבנה של סיבתיות, מבנה של סיבה ותוצאה
ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2
ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה ... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר ... שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני ... הכביסה אכן רטובה וכיוב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם ... להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם ... משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ... ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ... מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמה: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה. תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית: כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. ... נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף. לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי? דוגמה נוספת: אם אכשל, זה ... שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא אם יפטרו אותי זה לא תלוי בסיבה משתנה כלשהי? לדוגמה: זריחת השמש, אפשרית, אך אין משהו שמגדיל או מקטין את הסיכוי שהיא תקרה. עוד דוגמה: סיבה: אכלתי. תוצאה: אני שבע. >> הסיבה והתוצאה כבר קרו בעבר, ניתן לבדוק אותן בפני עצמן. סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> הסיבה כבר קרתה בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אחכ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אחכ ביחס לסיבה. סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת ...
ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? איך לנתח סיבה ותוצאה? הסיבה קדמה לתוצאה, התוצאה קדמה לסיבה, מה קדם למה? מהי סיבה? מהי תוצאה? איך לנתח תהליכים? ניתוח תהליכים, ניתוח סיבה ותוצאה
ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? איך לנתח סיבה ותוצאה? הסיבה קדמה לתוצאה, התוצאה קדמה לסיבה, מה קדם למה? מהי סיבה? מהי תוצאה? איך לנתח תהליכים? ניתוח תהליכים, ניתוח סיבה ותוצאה
ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? איך לנתח סיבה ותוצאה? הסיבה קדמה לתוצאה, התוצאה קדמה לסיבה, מה קדם למה? מהי סיבה? מהי תוצאה? איך לנתח תהליכים? ניתוח תהליכים, ניתוח סיבה ותוצאה איך מנתחים נכון סיבה ותוצאה? כדי להבין לעומק מהי סיבה ומהי תוצאה ואיך נכון לנתח קשרים של סיבתיות, אליעד כהן מסביר תחילה מה ההבדל בין סיבה לתוצאה ומדגיש שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה. לפי אליעד, אירוע או פעולה המתרחשת קודם היא הסיבה, ואילו הפעולה או האירוע המתרחש כתוצאה מכך, הוא התוצאה. לדוגמה, אם בניין קרס לאחר שהסיקו אדריכל במקום מהנדס, אז הסיבה היא בחירת האדריכל במקום המהנדס, והתוצאה היא קריסת הבניין. עם זאת, אליעד מבהיר שהקשר בין סיבה לתוצאה אינו תמיד ברור כל כך, ולכן צריך לשאול שלוש שאלות מרכזיות כדי לנתח נכון את הסיבתיות: האם הסיבה שהוזכרה באמת התרחשה? האם הסיבה שהוזכרה בהכרח מובילה לתוצאה שקרתה? האם התוצאה שקרתה יכולה הייתה לנבוע מסיבה אחרת לגמרי או אפילו מסיבה הפוכה? איך ניתן לזהות סיבה לעומת תוצאה? אליעד מביא דוגמה פשוטה מהחיים: אדם שאוכל כי הוא רעב. הוא שואל האם האדם אוכל כי הוא רעב או שהוא אוכל כדי להיות שבע. הוא מחדד, כי הרעב יכול להיחשב כסיבה ראשונית שגורמת לאדם לאכול, אך הסיבה הישירה לפעולת האכילה היא הרצון להרגיש שבע. כלומר, קיים תכנון ומחשבה על התוצאה העתידית עוד לפני שהפעולה מתרחשת בפועל. אליעד מסביר שהסיבה היא תמיד לפני התוצאה, ולכן כאשר האדם אוכל, פעולת האכילה (הסיבה) מתרחשת לפני ההגעה למצב של שובע (התוצאה). דוגמה נוספת שאליעד נותן היא לגבי אדם שהולך לעבוד בשביל משכורת. אם האדם עבד אך בסוף לא קיבל את המשכורת, נשאלת השאלה האם הסיבה לעבודה שלו היא עצם הרצון במשכורת (סיבה) או העובדה שבסוף קיבל משכורת (תוצאה). אליעד מסביר שהסיבה האמיתית היא תמיד הרצון, כלומר, המחשבה שהייתה לפני הפעולה, ולא התוצאה הממשית שהתרחשה בפועל. האם סיבה תמיד מתרחשת לפני תוצאה? אליעד מתייחס לנקודה פילוסופית עמוקה יותר: איך ייתכן שמשהו שטרם קרה משפיע על מה שקורה ... משהו בעתיד הם אלו שקורים לפני הפעולה בפועל. כלומר, מה שמניע את הפעולה זה המחשבה על התוצאה העתידית, שהיא הסיבה האמיתית שמקדימה את התוצאה. איך בודקים אם סיבה אכן גרמה לתוצאה מסוימת? אליעד מלמד שיטה לניתוח נכון של סיבתיות באמצעות הצגת המשפט זה קרה בגלל זה, והפרכתו על ידי הוספת האם באמת? ואז הצגת ההפך של המשפט המקורי. לדוגמה, אם נטען שהחניון קרס בגלל שהסיקו אדריכל ולא מהנדס, ניתן לבדוק כך: האם באמת הסיבה (החלפת מהנדס באדריכל) התרחשה? האם באמת הסיבה הזאת חייבה את התוצאה (קריסת החניון)? האם ייתכן שהתוצאה הייתה מתרחשת מסיבה אחרת לגמרי, או אפילו להיפך, שהחלפת האדריכל במהנדס הייתה מונעת את הקריסה? לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר לשאול אם החניון היה קורס גם אם המהנדס המקורי היה אחראי. או האם בכלל קרס מסיבה אחרת לגמרי, למשל עומס יתר על הגג או אירוע חיצוני לא צפוי. אפשר גם לשאול שאלה הפוכה, האם בחירת ... דווקא הייתה אמורה למנוע את הקריסה ולמרות זאת הקריסה התרחשה. באמצעות השאלות האלו אפשר לבדוק עד כמה הקשר בין הסיבה לתוצאה הוא אמיתי, הכרחי, ומחויב. מה המשמעות של הביטוי למרות בניתוח סיבה ותוצאה? אליעד מסביר גם את המושג למרות, שאומר שהתוצאה התרחשה אף שלא הייתה אמורה להתרחש בהינתן הסיבה שהייתה אמורה למנוע ... שמנסה להימנע מאחריות, כמו מהנדס שפוטר או גורם אחר שרוצה לטשטש את אחריותו. לסיכום, לפי אליעד כהן, כדי לנתח סיבה ותוצאה יש תמיד לחקור לעומק את המהות של הסיבה, לבדוק עד כמה היא ודאית, מחויבת, ואם התוצאה לא יכלה לנבוע ... יש תמיד לשאול האם הקשר שנוצר הוא מחויב או שהוא רק פרשנות ואינטרס של מישהו שטוען אותו. איך לנתח סיבה ותוצאה? מה קדם למה, סיבה או תוצאה? איך לזהות סיבתיות? האם סיבה חייבת להתרחש לפני תוצאה? כיצד לבדוק אמיתות סיבתיות? מהי סיבה מחויבת? מתי התוצאה קודמת לסיבה?
ניתוח סיבתיות, מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות
ניתוח סיבתיות, מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות
ניתוח סיבתיות, מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות מה הסוד של אליעד כהן בפתרון בעיות בעזרת ניתוח סיבתיות? אליעד כהן מציג נוסחה של ניתוח סיבתיות שהיא כלי יעיל לפתרון בעיות, הפחתת פחדים ורצונות שליליים, והחלשת מחשבות שמכבידות על האדם. על פי הנוסחה, כל בעיה או מחשבה נובעת ממערכת של סיבה ותוצאה. במטרה לשנות או להחליש רצון או מחשבה, יש להבין את הסיבה שמובילה לתוצאה ולהעריך את הקשר ביניהם. המטרה היא לזהות אם הסיבה אכן מחייבת את התוצאה, ואם לא, החלשת הרצון או המחשבה נעשית באופן טבעי. כדי להדגים את השיטה, אליעד מציין ... אני רוצה שיאהבו אותי?, נגלה שלעיתים התשובה היא כי אני לא מעריך את עצמי מספיק. השאלה המרכזית היא אם הסיבה הזו באמת מקדימה את הרצון שיאהבו אותו, ואם היא מחייבת את הרצון הזה. אם התשובה היא לא, אז הרצון ייחלש, וזהו שלב חשוב בניתוח סיבתיות. איך ניתוח סיבתיות עוזר בהחלשת רצון? הנוסחה מציעה ארבע שאלות שמסייעות להחליש רצון או מחשבה שלילית: 1. האם התוצאה מחויבת? - האם ... לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו אם הוא באמת רוצה שיאהבו אותו ברמה כזו. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? - האם הרצון להיות נאהב באמת נובע מחוסר הערכה עצמית, או שיש סיבות נוספות או שונות? 3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? - האם חוסר הערכה עצמית באמת מחייב רצון כזה, או שאפשר להעריך את עצמי גם אם אינני רוצה שיאהבו אותי? 4. האם הסיבה עצמה מחויבת? - אם אדם טוען אני לא מעריך את עצמי כי אין לי השכלה, אפשר לשאול אם זה נכון או אם אפשר להעריך את עצמי גם ללא השכלה. אליעד מסביר ששאלות אלו בודקות את הקשר בין סיבה לתוצאה, ובמהלך התהליך מתחילים להבין שהרצון או המחשבה לא תמיד מחויבים כפי שנראה בהתחלה. ברגע שמבינים שאין קשר סיבתי מוחלט, הרצון או המחשבה מתחילים להיחלש. דוגמאות נוספות ליישום ניתוח סיבתיות במהלך ההרצאה, אליעד מספק מספר דוגמאות להמחשה של ניתוח סיבתיות: - חוקר משטרה והאישום ברצח: אם שוטר מאשים אדם ברצח בגלל שיש לו משקפיים, השאלה הראשונה תהיה: האם המשקפיים ... מחייב פחד, והאם אפשר להישאר שליו גם כאשר צוחקים עליו. איך ליישם את הנוסחה בחיים האישיים? הנוסחה של ניתוח סיבתיות נועדה לא רק להחליש רצונות שליליים, אלא גם כדי לפתור בעיות ולהתמודד עם פחדים וחרדות. כל אדם יכול להשתמש ... כדי להבין את הסיבות שמובילות לרגשות או מחשבות מסוימות, ולבצע את השאלות המפורטות על מנת להחליש את הקשר בין הסיבה לתוצאה. ברגע שנשאלות השאלות בצורה נכונה, תהליך החלשת הרצון או המחשבה נעשה באופן טבעי. מה ניתן ללמוד משיטה זו? ... בשיטה שיכולה לעזור לאדם להבין את מהות הרצון או המחשבה, ולהתמודד איתם בצורה יותר ברורה ומועילה. הכוח של ניתוח סיבתיות טמון ביכולת לזהות סיבות מיותרות ולהחליש אותן, כך שהרגשות והתגובות לא יהיו כל כך חזקות. ניתוח סיבתיות איך למצוא את הסיבה האמיתית לבעיה טיפים לחקירת רצונות ומחשבות דרכים להתמודדות עם פחדים וחרדות החלשת מחשבות טורדניות מהי הנוסחה הנקראת ניתוח סיבתיות ואיך היא קשורה להחלשת רצון? נוסחה שניתן להשתמש בה כדי לפתור מגוון רחב של בעיות אישיות ורגשיות נקראת ניתוח סיבתיות. הרעיון הוא שכאשר רוצים להחליש רצון, או להיפטר ממחשבה שלילית, אפשר לנתח את הסיבה והתוצאה שבאות לידי ביטוי בציר הזמן. הסיבה תמיד מקדימה את התוצאה, וכך ניתן לשאול שאלות החושפות את מקור המחשבה או הרצון ואת מידת החיוב שלהם. דוגמה ... רוצה שיאהבו אותו? כששואלים למה אני רוצה שיאהבו אותי?, לוקחים את המחשבה אני רוצה שיאהבו אותי והופכים אותה לתוצאה. הסיבה, למשל, עשויה להיות אני לא מעריך את עצמי מספיק. בשלב זה נשאלת השאלה אם אכן חוסר הערכה עצמית מקדים ... עצמי ובכל זאת לא לרצות שיאהבו אותי, הקשר הסיבתי נחלש, והרצון עצמו נחלש. מדוע כל כך חשוב להבין מהי סיבה ומהי תוצאה? דוגמה להמחשת חשיבות ההבחנה בין סיבה לתוצאה היא שריפת דף נייר באש: האש היא הסיבה, שריפת הנייר היא התוצאה. הסיבה תמיד מקדימה את התוצאה בציר הזמן. אם מישהו טוען שיש סיבה, אבל מסתבר שהסיבה קרתה אחרי התוצאה, אי אפשר להגדיר זאת כסיבה אמיתית. לכן, כאשר מחפשים את סיבת הרצון (למשל, למה אני רוצה שיאהבו אותי?), יש לוודא שהסיבה אכן קדמה לרצון ... שהיא הופיעה רק לאחר שכבר היה רצון - אז היא לא יכולה להיות הסיבה האמיתית. איך השאלות של ניתוח סיבתיות מסייעות להחלשת רצון? יש ארבע שאלות עיקריות העוזרות בפירוק הקשר שבין סיבה לתוצאה ובהחלשתו של רצון לא רצוי: 1. ... הרי שאין הכרח באותה סיבה (חוסר הערכה), ואז הרצון שהתבסס עליה נחלש עוד יותר. אילו דוגמאות ממחישות את ניתוח הסיבתיות? ישנן כמה דוגמאות מפורטות להמחשת השיטה: חוקר משטרה והאישום ברצח: אם שוטר עוצר אדם ומאשים אותו ברצח ראש הממשלה ... אם היא עצמה אמיתית או הכרחית, וכך מתרחש תהליך שגורם לרצון או למחשבה הלא רצויה להיחלש או להיעלם. ניתוח סיבה ותוצאה איך למצוא את הסיבה האמיתית לבעיה טיפים לחקירת רצונות ומחשבות דרכים להתמודדות עם פחדים וחרדות החלשת מחשבות טורדניות דוגמה לניתוח סיבתיות, איך לנתח תהליך סיבתי? תרגול ניתוח סיבתיות, מהי סיבה? מהי תוצאה? ניתוח סיבתיות של סגר הקורונה, מה הנוסחה של אליעד כהן? מה השיטה של אליעד כהן? האם הסיבה מחויבת? האם הסיבה אפשרית? ...
אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1
אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1
אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1 מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ומדבר על יחסי הגומלין ביניהם, תוך שהוא בוחן כיצד הם משפיעים על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מסביר כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שהוא נראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. אליעד מציין כי כל קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי, ולא תמיד יש קשר ישיר בין השניים. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד, לא תמיד התוצאה חייבת להתרחש בעקבות סיבה מסוימת. הוא מציין כי לא כל סיבה בהכרח מובילה לתוצאה אחת ספציפית. לדוגמה, הוא מביא את הדוגמה של אדם שזורק כוס מים על הרצפה, ושואל האם זה מחויב שהמים שעל הרצפה הגיעו בגלל זריקת הכוס. התשובה היא לא בהכרח, שכן ייתכן שהמים הגיעו לרצפה מסיבה אחרת, כמו דליפה. כמו כן, הוא מציין שייתכן שהכוס לא נשפכה בכלל, לדוגמה אם היא הייתה ריקה או חסומה. המסקנה היא כי קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? הסיבה והתוצאה לא יכולות להיות זהות לחלוטין, כיוון שכאשר סיבה ותוצאה זהות, לא ניתן להבחין ביניהן ואין מקום למונחים שונים. אליעד מביא את הדוגמה של המשפט אני פה כי אני פה, שמציג מצב שבו הסיבה והתוצאה הן זהות לחלוטין. במקרה כזה, אין תובנה נוספת מעבר למשפט הזה, כיוון שאין הבדל בין הסיבה לבין התוצאה. המשמעות היא שסיבה ותוצאה אינן יכולות להיות זהות לחלוטין, כי ברגע שהן זהות לא נוכל להוציא מהן תובנה או משמעות. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מציין את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת: - סיבה מחייבת היא סיבה שהופכת את התוצאה לבלתי נמנעת. לדוגמה, אם חדר ריק, הכנסת אובייקט לתוכו מחייבת שהחדר כבר לא יהיה ריק. - סיבה מאפשרת היא סיבה שיוצרת תנאים בהם תוצאה יכולה להתרחש, אך לא בהכרח שהיא תתרחש. דוגמה לכך היא אדם שמניח כוס מים על הרצפה. הסיבה מאפשרת את שפיכת המים, אך לא בהכרח היא תוביל לכך. ייתכן שהכוס לא תישפך. מדוע בלתי אפשרי להגדיר סיבה ראשונה? לפי אליעד כהן, הרעיון של סיבה ראשונה או אלוהים כסיבת כל הסיבות לא מספק תשובה מוחלטת. אם אלוהים ... רעיון הסיבה הראשונה לא יכול להיחשב לסיבה מוחלטת. תמיד יישארו שאלות פתוחות לגבי מניעיו של האל, ובכך הרעיון של סיבתיות מוחלטת אינו אפשרי מבחינה לוגית. כיצד פועל הרצון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שהרצון האנושי נובע מהבדל בין שני ... אך קיומן לא מחייב צורת מקום או זמן מסוימת. המשמעות היא שכל מה שקיים במציאות, כולל כל תהליך של סיבה ותוצאה, הם למעשה ביטוי של יחסים בין מהות וצורה. מה ניתן ללמוד מהסבריו של אליעד כהן על המציאות? אליעד מסכם ... בין מהות לצורה? כיצד פועל הרצון האנושי? מהי סיבת כל הסיבות? האם אלוהים הוא הסיבה הראשונה? מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בהרצאה מה עומד מאחורי המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ויחסי הגומלין ביניהם, וכיצד הדבר משפיע על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מדגיש כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שנראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד כהן, לא בהכרח ... סיבה אינה מחויבת באופן מוחלט ליצור תוצאה מסוימת, ולכן קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? אליעד מסביר שרק כאשר סיבה ותוצאה זהות לחלוטין הן יכולות להיות מחויבות זו לזו באופן מוחלט. אבל במצב כזה, לדבר על סיבה ותוצאה הופך לחסר משמעות. אם התוצאה זהה לסיבה, אז למעשה אין הבדל ביניהן ואין צורך במונחים שונים. כדוגמה לכך הוא ... או אלוהים אינם יכולים להיחשב כסיבה מוחלטת. תמיד יישארו שאלות פתוחות לגבי המניעים של הסיבה הראשונה, ובכך הרעיון של סיבתיות מוחלטת אינו אפשרי מבחינה לוגית. כיצד פועל הרצון לפי אליעד כהן? אליעד כהן מרחיב את הדיון גם על תפקוד ... קיומן אינו מחייב שתהיה צורה אחת ספציפית ולא אחרת. המשמעות היא שכל מה שקיים במציאות, כולל כל תהליך של סיבה ותוצאה, הם למעשה ביטוי של יחסים בין מהות לצורה, והבנת היחסים הללו היא המפתח להבנת המציאות. מה ניתן ללמוד מהסבריו ...
סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם?
סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם?
סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? האם סיבה ותוצאה הן מציאות או רק תחושה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט את מושג הסיבתיות, ואת התפיסה האנושית של קשר בין סיבה לתוצאה. האדם רגיל לחשוב שכל אירוע הוא תוצאה של אירוע שקדם לו. למשל, אם מדליקים אש ושורפים נייר, האדם מניח שהאש היא הסיבה לכך שהנייר נשרף. אך אליעד מסביר כי תפיסת סיבה ותוצאה היא למעשה תחושה סובייקטיבית בלבד ולא עובדה מוחלטת. האם אפשר להוכיח שהאש שרפה את הנייר? אליעד נותן דוגמה מפורטת ... שהאש היא זו ששרפה את הנייר, אך לפי אליעד, אין באמת הוכחה חד - משמעית לכך. ייתכן שהנייר נשרף מסיבה אחרת, והאש היא רק דבר שהתרחש במקביל ולא בהכרח סיבת הבעירה. אליעד מדגיש כי למרות שנראה בבירור שיש קשר בין אירועים, הקשר הזה אינו בהכרח מחייב או מוכרח. האם סיבתיות הייתה קיימת אם כל המציאות הייתה רגע אחד בלבד? כדי להבהיר את הנקודה, אליעד משתמש בדוגמה תאורטית שבה המציאות כולה קיימת רק ברגע אחד בודד, ללא עבר וללא עתיד. הוא מבהיר שבמציאות כזו, אי אפשר לדבר כלל על סיבה ותוצאה, כי אם יש רק רגע אחד, כל דבר יהיה גם הסיבה וגם התוצאה של עצמו. אין אפשרות לומר שאירוע מסוים גרם לאירוע אחר, כי אין אירוע קודם ואירוע הבא. כל דבר הוא סיבה לעצמו ותוצאה של עצמו בו זמנית, ולכן הקשר הלוגי של סיבה ותוצאה הופך להיות חסר משמעות. האם האירוע הראשון בזמן חייב סיבה? אליעד מסביר שגם אם מנסים לדמיין את האירוע הראשון בציר הזמן, כמו למשל רגע בריאת הזמן עצמו, מגיעים למסקנה שלא יכול להיות לאירוע הראשון סיבה קודמת, כי לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ראשונה, עצם התפיסה של סיבתיות כבר מתערערת, ומדגיש בכך שהתחושה שלנו שיש קשר של סיבתיות בין אירועים, היא תחושה בלבד ולא עובדה הכרחית. האם אי - הבנת הסיבה הופכת אירוע לאקראי? אליעד מדגיש שאם האדם לא מבין את הסיבה לאירוע מסוים, הוא נוטה לחשוב שהאירוע הוא אקראי. אך הוא מסביר שזו טעות, כי העובדה שהאדם אינו מבין למה אירוע מסוים התרחש, אינה אומרת שלאירוע אין סיבה כלל. בנוסף, אם האדם חושב שהוא מבין את הסיבה, זה עדיין לא בהכרח אומר שהוא באמת זיהה את הסיבה האמיתית, שכן תמיד קיימת האפשרות שהאירוע התרחש מסיבה אחרת שהאדם לא מודע לה. האם המציאות חייבת להמשיך להיות כפי שהייתה עד כה? אליעד נותן דוגמה נוספת שבה ... אפשרויות המציאות קיימות כפוטנציאל אינסופי, הרי שאין באמת הכרח שאירוע אחד יחייב את האירוע הבא אחריו, ולכן כל תחושת הסיבתיות היא לא יותר מאשליה. מה המשמעות האמיתית של סיבה ותוצאה? אליעד מסכם ואומר שהתחושה של האדם שקיים קשר של סיבתיות בעולם, אינה יותר מאשר תחושה סובייקטיבית. גם אם קיימת סיבה, התוצאה תמיד יכולה להיות שונה, כיוון שהמציאות היא אפשרות אינסופית שאינה מחויבת להמשיך באותה הדרך. הוא קורא לצופים להתבונן ... להבין זאת באופן ברור יותר, ובכך להגיע להבנה אינסופית יותר על מהות הקיום והמציאות. האם יש קשר הכרחי בין סיבה לתוצאה? האם המציאות חייבת להיות המשכית? סיבתיות - מציאות או אשליה? מהי אקראיות ומהי דטרמיניזם? האם יש משהו שמבטיח את קיום המציאות? הפעם אני רוצה לתת נקודת מבט, על אחת מהנחות היסוד של התודעה האנושית והיא הקשר של סיבה ותוצאה. סיבה ותוצאה, כל דבר בעצם מביא לאירוע אחר, יש לכל סיבה מסובב אם קורה משהו זה בגלל שרצית את הדבר, ואם לא קרה מה שרצית, זה היה אקראי. כמו לדוגמה, ... אש ושורפים נייר, בעצם, ההנחה היא שבגלל האש הנייר נשרף עכשיו. מי שיתבונן על העניין הזה לעומק, יראה שכל הסיבתיות בעולם, זו סהכ תחושה, אני לא אומר שאין את התחושה הזו שזה קרה אבל זה שזו תחושה, זה לא אומר שבגלל שנעשה משהו. אז אחריו בהכרח יש תוצאה לנעשה, תוצאה של הסיבה. ומי שיתבונן, ויחשוב שאילו היה רק רגע אחד, לא היה שייך שיהיה סיבה ותוצאה, אם המציאות כולה היתה רק רגע אחד לא היה שייך סיבה ותוצאה, כל המציאות כולה רק רגע אחד, כל דבר הוא הסיבה בעצמו הכל הוא רק התוצאה, הכל הסיבה והתוצאה בו זמנית. ואם ניקח את ציר הזמן, למרות שאי אפשר לדמיין את הרגע הראשון, לצורך העניין ניקח את האירוע הראשון לכל האירועים, הסיבה הראשונה שבו נוצרה הסיבה הראשונה, ולפני הסיבה הראשונה אין שום דבר, והאירוע הראשון הוא היווצרות הזמן, האפשרות של היווצרות ... משתנה אף פעם, ומאחר שהאדם מבין שמצד האמת התוצאה תמיד יכולה להיות פוטנציאל אינסופי, הוא יכול להבין שהתחושה של הסיבתיות, היא לא יותר מאשר תחושה ושיהיה לכולם המשך יום של הבנה אינסופית.
ניתוח סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה?
ניתוח סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה?
ניתוח סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? מהו ניתוח סיבתיות וכיצד מפרקים סיבה ותוצאה? הנושא שאליעד כהן מסביר הוא ניתוח סיבתיות ופירוק של מושגים, רעיונות ומשפטים למרכיביהם הבסיסיים ביותר. אליעד כהן מדגים כי לכל מושג או משפט שאדם אומר יש ... שולחן לבן מורכב למעשה משש הנחות שונות, שכל אחת מהן יש לנתח ולבדוק בנפרד. מהן ארבע הידיעות בתהליך של סיבה ותוצאה? אליעד כהן מפרט על ארבע ידיעות שנמצאות בכל משפט או סיפור שמביע קשר של סיבה ותוצאה. כשהוא מדגים משפט כגון איחרתי כי היה פקק, הוא מסביר כי המשפט כולל ארבעה חלקים הכרחיים: יש טענה שהתוצאה קרתה (איחרתי). יש טענה שהסיבה קרתה (היה פקק). יש טענה שהסיבה (הפקק) קרתה לפני התוצאה (האיחור). יש טענה שהסיבה (הפקק) גרמה לתוצאה (האיחור). כיצד בודקים האם משפט של סיבה ותוצאה נכון? אליעד כהן מסביר כי כדי לבדוק אם משפט סיבה ותוצאה הוא נכון, יש לשאול ארבע שאלות מדויקות לגבי כל אחד מארבעת הרכיבים שפורטו קודם לכן. לדוגמה, כאשר אדם אומר ... כל אחת מהשאלות האלו חיונית, כי גם אם חלק אחד מהן לא נכון, זה מספיק כדי לשבור את משפט הסיבתיות כולו. איך מנתחים סיבתיות כשהיא כוללת רצונות ומחשבות? אליעד כהן מרחיב ואומר שכאשר מדובר ברצונות ומחשבות, הניתוח נהיה מורכב יותר. למשל, כשאדם אומר ... בגלל שלא רציתי להיות רעב - אכלתי. אכלתי, ולכן לא הייתי רעב. גם כאן יש לשאול מה בא קודם, הסיבה (הרצון) או התוצאה (הפעולה), וכך להבין באופן מדויק יותר את המחשבה ואת הקשר שלה לפעולה. איך מנתחים פעולה כמו כתבתי כדי לזכור? ... במשפט זה קיימים ארבעה רכיבים: חשבתי שאני אזכור אם אכתוב. רציתי לזכור ולכן כתבתי. האם באמת כתבתי? האם באמת הסיבה שבגללה כתבתי היא הרצון לזכור? בכל משפט סיבה - תוצאה חשוב להבדיל בין רצון, מחשבה, פעולה ותוצאה, ולוודא שהקשר ביניהם אכן נכון ומחויב. איך מתמודדים עם מורכבות של סיפורים ואירועים מרובי סיבות ותוצאות? אליעד כהן מדגיש שבחיים האמיתיים, אירועים וסיפורים מורכבים מהרבה מאוד משפטים של סיבה ותוצאה, שכולם ארוגים יחד. לדוגמה, כשמישהו מספר סיפור כמו היא זרקה אותי כי אני לא מעניין אותה, גם כאן נדרש ... על המצב? בדרך זו, ניתן להטיל ספק בכל טענה ולחקור את האמת שבה לעומקה. מה החשיבות של תהליך פירוק סיבה ותוצאה? אליעד כהן מסכם שהחשיבות הגדולה של תהליך פירוק סיבה ותוצאה היא בהבנת המציאות ובהכרה במורכבות של כל אמירה, משפט או מחשבה. הוא מדגיש שככל שאדם מתאמן יותר על פירוק סיבתיות, הוא יוכל לבחון ביעילות ובמהירות גדולה יותר את המציאות סביבו, להבין את המחשבות של עצמו ושל אחרים, ולהגיע לתובנות מדויקות יותר לגבי החיים שלו והמציאות בכלל. מהי סיבתיות? איך לפרק סיבה ותוצאה? בדיקת אמיתות טענה ניתוח משפטים מורכבים פירוק מושגים לדוגמה צבעים האם הסיבה מחייבת את התוצאה? ניתוח רצונות ומחשבות
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין ... דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך ... משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה ... פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי מבנה המציאות והאופן בו אתה יכול לתפוס אותה, וזה עצמו כבר סיבתיות נסתרת. האם אפשר להבין שאלות ללא תפיסת סיבתיות? אליעד מציין כי אי אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש ... בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה ... יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין ... סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות כמו אכילה, ומציג את השאלה: למה אנחנו אוכלים? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. ... נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - גם אם איננו מודעים לה - מבוססת על הנחות סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם כך, המוח שלנו חייב להניח כי יש קשר בין סיבה לתוצאה, ואם לא היה ... היינו יכולים להבין שאלה כמו למה הלכת? או למה עשית את זה?. כך, הבנת השאלות, בעיניו, מחייבת את קיום הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, ... גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ...
סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה
סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה
סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה מה קדם למה הביצה או התרנגולת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה הפילוסופית העתיקה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?, שמהווה בסיס לדיון על רעיונות של סיבה ותוצאה, התהליכים האבולוציוניים, וההבנה של זמן. השאלה עצמה היא פרדוקס, אך השיעור לא מתמקד רק בה, אלא בחקירה פילוסופית ועמוקה של הסיבתיות וההבנה שלנו את הזמן. ההגדרה המסורתית של סיבה היא שמשהו קורה קודם לתוצאה, כלומר, הסיבה קודמת בזמן לתוצאה. אליעד מתחיל בדיון על סיבתיות ומעלה את השאלה האם כל סיבה אכן קודמת לתוצאה. הוא מציין, כי בהגדרה של סיבה ותוצאה, יש נטייה לחשוב שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה, אבל הוא מציע שזו לא תמיד הדרך בה הדברים מתנהלים. דוגמה לכך היא, למשל, כאשר אדם מבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד. בסיטואציה כזו, פעולתו היא סיבה לעתיד, אבל אותה סיבה אינה באמת קודמת לה באופן הכרונולוגי. בהמשך, אליעד עובר לדון בשאלה האבולוציונית מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?. הוא ... והביצה והתרנגולת לא תמיד היו באותם מבנים שהכרנו. הוא מציין כי, במסגרת האבולוציה, התהליכים הארוכים והמורכבים קשה להצביע על סיבה אחת בודדת שקדמה לכל. למשל, האם התרנגולת נוצרה קודם לביצה, או להיפך? הסיבה לתהליך האבולוציוני היא לא בהכרח סיבה שמתרחשת בזמן הקודם לתוצאה, במיוחד כשמדובר בתהליכים ביולוגיים מורכבים כמו האבולוציה. לכן, השאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? מקבלת מימד פילוסופי נוסף, בו אין בהכרח סדר כרונולוגי מדויק בין הסיבה לתוצאה. אם נבין את זה, השאלה מקבלת צורה חדשה. הדיון של אליעד כהן עובר גם לשאלות פילוסופיות רחבות יותר, ... להבנה עמוקה יותר של הקיום האנושי ושל התהליכים שמובילים אותנו. הסוגיה של הביצה והתרנגולת, אם כך, לא מציינת רק סיבה ותוצאה מתוך גישה לינארית, אלא היא מבטאת את המורכבות הרבה של תהליכים טבעיים שמתקיימים בשני כיוונים שונים - תוצאה ועתיד שמשפיעים על סיבה, ולאו דווקא סדר כרונולוגי. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מעלה את המחשבה האם יש בכלל סיבה אחת ברורה שמובילה לתוצאה אחת, או ששני הדברים יכולים להתקיים בו - זמנית. מה קדם למה ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית מה קדם למה הביצה או התרנגולת? בהרצאה זו, אליעד ... בשאלה פילוסופית עתיקת יומין: מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? השאלה הזו מהווה בסיס לדיון רחב על רעיונות של סיבה ותוצאה, תהליכים אבולוציוניים, והגדרות של זמן. אליעד מציג את השאלה לא רק כפרדוקס אלא גם כדרך להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. ההרצאה מתחילה בדיון על מושג הסיבתיות. אליעד מעלה את השאלה האם כל סיבה חייבת להקדים את התוצאה. הוא מדגיש שכשיש סיבה ותוצאה, הגדרה מסוימת של סיבה היא שהסיבה קודמת לתוצאה, אך הוא מציין כי ההגדרה הזו אינה תמיד מוחלטת, והסיבה לא תמיד קודמת בזמן לתוצאה. הוא מציין דוגמאות מתוך החיים כדי להמחיש את הרעיון הזה, ומביא מקרים בהם התוצאה נראית כמו סיבה עתידית לפעולה מסוימת. לדוגמה, אדם יכול לבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד, אך באותו רגע הסיבה לתוצאה אינה עדיין קרתה. בהמשך, אליעד עובר לדיון על האבולוציה ובריאת העולם, ובפרט על השאלה מה קדם למה? הביצה ... שהתהליך האבולוציוני הוא זה שיצר את המצב הנוכחי שבו אנו רואים ביצה ותרנגולת. הוא מציין גם את הקושי בהגדרת סיבה ותוצאה, במיוחד כאשר ישנם תהליכים ביולוגיים ארוכים ומורכבים, כמו האבולוציה, שבהם קשה להצביע באופן חד משמעי על סיבה אחת שהתמידה לאורך זמן. תוך כדי הדיון, אליעד מבצע חקירה פילוסופית על איך אנו מבינים את קיום הזמן, מהו העבר ומהו העתיד, ועד כמה הגדרות אלו תורמות להבנת שאלת הסיבתיות. בהמשך, הוא מציין שייתכן שהתשובה לשאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? אינה ברורה לגמרי גם מבחינה פילוסופית. הוא ... פשוטות, אך כל שאלה כזו יכולה לפתוח דלתות להבנת העולם בצורה עמוקה יותר. מה קדם למה? ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על סיבה ותוצאה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: סיבה ותוצאה, איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? דיכאון? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם לחץ? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם עצבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: סיבה ותוצאה, איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך ליצור אהבה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בראיון עבודה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשפר את הזיכרון? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשתול מחשבות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לנהל את הזמן? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בזוגיות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשנות תכונות אופי? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך להאמין בעצמך? איך להעריך את עצמך? איך לקבל החלטות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: בשביל מה לחיות? האם לדומם יש תודעה? האם יש בחירה חופשית? מי ברא את אלוהים? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצר העולם? מה המשמעות של החיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם באמת הכל לטובה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה יש רע בעולם? אולי אנחנו במטריקס? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד? האם יש אמת מוחלטת? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להיות מאושר? למה העולם קיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצ'ר מומלץ, פסיכותרפיסט, מאמן אישי לעסקים בנושא סיבה ותוצאה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 22_08_2025 השעה 13:22:32 - wesi4