השיחה הארוכה על סיבתיות

Mahnidna Sutta

מַהָאנִידָאנַה סוּטַּההתהוות מותנית

(paiccasamuppdo)

I.כך שמעתי. [1] פעם אחת הבודהה התגורר בין בני הקוּרוּ, היכן שהיתה עיר בשם קַמָּאסַדְהַמַּה. [2] והמכובד אָנַנְדַה ניגש אל הבודהה, ברך אותו בכבוד והתיישב בקירבתו. ובעוד הוא יושב שם פנה אל המכובד בדברים הבאים: "אדון נכבד, זה מופלא, זה מדהים עד כמה עמוקה היא ההתהוות המותנית ועד כמה היא נראית עמוקה! ועדיין, היא נראית לי ברורה לגמרי."

"אל תאמר זאת, אָנַנְדַה, אל תדבר כך, אָנַנְדַה! התהוות מותנית זו הינה עמוקה ונראית עמוקה. מתוך חוסר הבנה ואי חדירה לתוך אמת דהמה זו, אָנַנְדַה, דור זה הפך כפקעת חוטים סבוכה, סבוך כמו קן של ציפור, [3] סבוך כעשב מחוספס, חסר יכולת לצלוח מעבר למצבי השאול, יעדי האומללות, הצער ומעגל הסַמְסָארַה.

I.אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להיווצרות הזדקנות ומוות? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי להזדקנות ומוות? ' עליך לומר: 'עם לידה כתנאי נוצרים הזדקנות ומוות. ' [4]

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להיווצרות לידה? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי ללידה? ' עליך לומר: 'עם קיום כתנאי נוצרת לידה. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להיווצרות קיום? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי לקיום? ' עליך לומר: 'עם היקשרות כתנאי נוצר קיום. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להיווצרות היקשרות? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי להיקשרות? ' עליך לומר: 'עם השתוקקות כתנאי נוצרת היקשרות. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להשתוקקות? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי להשתוקקות? ' עליך לומר: 'עם הרגשה כתנאי נוצרת השתוקקות. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להרגשה? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי להרגשה? ' עליך לומר: 'עם מגע כתנאי נוצרת הרגשה. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי למגע? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי למגע? ' עליך לומר: 'עם מנטליות - חומריות [5] כתנאי נוצר מגע. ' [6]

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי למנטליות - חומריות? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי למנטליות - חומריות? ' עליך לומר: 'עם הכרה כתנאי נוצרת מנטליות - חומריות. '

אָנַנְדַה, אם שואלים אותך: 'האם יש תנאי להכרה? ' עליך לומר: 'אכן כן. ' אם שואלים אותך: 'מה התנאי להכרה? ' עליך לומר: 'עם מנטליות - חומריות כתנאי נוצרת הכרה. '

I.כך, אָנַנְדַה, הכרה מותנית במנטליות - חומריות ומנטליות - חומריות מותנית בהכרה, מגע מותנה במנטליות - חומריות, הרגשה מותנית במגע, השתוקקות מותנית בהרגשה, היקשרות מותנית בהשתוקקות, קיום מותנה בהיקשרות, לידה מותנית בקיום, ועם לידה כתנאי נוצרים הזדקנות ומוות, צער, קינה, כאב, עצב, ויאוש. כך נוצרת כל מסת הסבל הזו.

הזדקנות ומוות

I.כך אמרתי: 'עם לידה כתנאי נוצרים הזדקנות ומוות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה לידה בכלל, בשום מקום, של אף אחד ושל שום דבר: של דֶווֹת למצב של דֶווֹת, של גַנְדְהַבּוֹת למצב של גַנְדְהַבּוֹת, של יַקְהוֹת למצב של יַקְהוֹת, של רוחות למצב של רוחות, [7] של בני - אנוש למצב של בני - אנוש, של הולכים על ארבע למצב של הולכים על ארבע, של ציפורים למצב של ציפורים, של זוחלים למצב של זוחלים - אם לא הייתה לחלוטין אף לידה של כל היצורים האלו, אז, בהיעדרות מוחלטת של לידה, בהפסקה מוחלטת של לידה, האם הזדקנות ומוות יכלו להופיע?"

"כמובן שלא, אדוני."

"לכן, אָנַנְדַה, זהו בדיוק הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של הזדקנות ומוות - כלומר, לידה."

לידה

I.כך אמרתי: 'עם קיום כתנאי נוצרת לידה. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היה קיום בכלל, בשום מקום, של אף אחד ושל שום דבר - כלומר, לא קיום בעולמות החושים, לא קיום בעולמות החומר העדין, ולא קיום בעולמות האל - חומר - אז, בהיעדרות מוחלטת של קיום, בהפסקה מוחלטת של קיום, האם לידה תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, זהו בדיוק הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של לידה - כלומר, קיום."

קיום

I.כך אמרתי: 'עם היקשרות כתנאי נוצר קיום. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה היקשרות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר - כלומר, לא היקשרות לחושים, לא היקשרות להשקפות, לא היקשרות לאמונות ופולחנות, או היקשרות לאמונה בעצמי - אז, בהיעדרות מוחלטת של היקשרות, בהפסקה מוחלטת של היקשרות, האם קיום יוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, זהו הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של קיום, כלומר - היקשרות."

היקשרות

I.כך אמרתי: 'עם השתוקקות כתנאי נוצרת היקשרות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה השתוקקות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר - כלומר, לא השתוקקות למראות, השתוקקות לצלילים, השתוקקות לריחות, השתוקקות לטעמים, השתוקקות לתחושות מגע, השתוקקות למחשבות ותופעות מנטליות - אז, בהיעדרות מוחלטת של השתוקקות, בהפסקה מוחלטת של השתוקקות, האם היקשרות תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, זהו הגורם, המקור, המוצא, והתנאי של היקשרות, כלומר - השתוקקות."

השתוקקות

I.כך אמרתי: 'עם הרגשה כתנאי נוצרת השתוקקות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה הרגשה בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר - כלומר, לא הרגשה הנולדת ממגע - עין, הרגשה הנולדת ממגע - אוזן, הרגשה הנולדת ממגע - אף, הרגשה הנולדת ממגע - לשון, הרגשה הנולדת ממגע - גוף, הרגשה הנולדת ממגע - תודעה - אז, בהיעדרות מוחלטת של כל הרגשה, בהפסקה מוחלטת של הרגשה, האם השתוקקות תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, זהו הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של השתוקקות, כלומר - הרגשה."

תלוי בהשתוקקות

I.כך, אָנַנְדַה, כאשר יש הרגשה נוצרת השתוקקות, כאשר יש השתוקקות נוצר חיפוש, [8] כאשר יש חיפוש נוצר רצון להשיג, [9] כאשר יש רצון להשיג נוצרת לקיחת - החלטה, [10] כאשר יש לקיחת - החלטה נוצרת משאלת - תשוקה, [11] כאשר יש משאלת - תשוקה נוצרת הימשכות, [12] כאשר יש הימשכות נוצרת לקיחת בעלות, [13] כאשר יש לקיחת בעלות נוצרת תאוות בצע, [14] כאשר יש תאוות בצע נוצר רצון להגן על הרכוש, [15] וכתוצאה מרצון להגן על הרכוש, מתחילים להשתמש באלות וחרבות, נוצרים סכסוכים, מאבקים, ויכוחים, ריבים, הטחת עלבונות, השמצות, אמירת שקרים ותופעות רעות ומזיקות אחרות.

II.כך אמרתי: 'כל התופעות הרעות והמזיקות האלו מופיעות בגלל הרצון להגן על הרכוש - אז מתחילים להשתמש באלות וחרבות, נוצרים סכסוכים, מאבקים, ויכוחים, ריבים, הטחת עלבונות, השמצות ואמירת שקרים. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היה רצון להגן על רכוש בכלל, בשום מקום, לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של רצון להגן על רכוש, בהפסקה מוחלטת של הרצון להגן על רכוש, האם יווצרו תופעות רעות ומזיקות שונות כאלו?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, רצון להגן על רכוש הוא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל התופעות הרעות והמזיקות השונות הללו.

I.כך אמרתי: 'עם תאוות בצע כתנאי נוצר רצון להגן על רכוש. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה תאוות בצע בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של תאוות בצע, בהפסקה מוחלטת של תאוות בצע, האם רצון להגן על רכוש יוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

לכן, אָנַנְדַה, תאוות בצע היא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של כל רצון להגן על רכוש.

I.כך אמרתי: 'עם לקיחת בעלות כתנאי נוצרת תאוות בצע. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה לקיחת בעלות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של לקיחת בעלות, בהפסקה מוחלטת של לקיחת בעלות, האם תאוות בצע תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, לקיחת בעלות היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של תאוות בצע.

I.כך אמרתי: 'עם הימשכות כתנאי נוצרת לקיחת בעלות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה הימשכות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של הימשכות, בהפסקה מוחלטת של הימשכות, האם לקיחת בעלות תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, היקשרות היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל לקיחת בעלות.

I.כך אמרתי: 'עם משאלת - תשוקה כתנאי נוצרת הימשכות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה משאלת - תשוקה בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של משאלת - תשוקה, בהפסקה מוחלטת של משאלת - תשוקה, האם הימשכות תוכל להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, משאלת - תשוקה היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל הימשכות.

I.כך אמרתי: 'עם לקיחת - החלטה כתנאי נוצרת משאלת - תשוקה. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה לקיחת - החלטה בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של לקיחת - החלטה, בהפסקה מוחלטת של לקיחת - החלטה, האם משאלת - תשוקה היתה יכולה להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, לקיחת - החלטה היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל משאלת - תשוקה.

I.כך אמרתי: 'עם רצון - להשיג כתנאי נוצרת לקיחת - החלטה. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היה רצון - להשיג בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של רצון - להשיג, בהפסקה מוחלטת של רצון - להשיג, האם לקיחת - החלטה היתה יכולה להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, רצון - להשיג הוא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של כל לקיחת - החלטה.

I.כך אמרתי: 'עם חיפוש כתנאי נוצר רצון - להשיג. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היה חיפוש בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של חיפוש, בהפסקה מוחלטת של חיפוש, האם רצון - להשיג היה יכול להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, חיפוש הוא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל רצון - להשיג.

I.כך אמרתי: 'עם השתוקקות כתנאי נוצר חיפוש. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היתה השתוקקות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של השתוקקות, בהפסקה מוחלטת של השתוקקות, האם חיפוש היה יכול להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, השתוקקות היא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של כל חיפוש. כך, אָנַנְדַה, שתי תופעות אלו מתאחדות בהרגשה. [16]

הרגשה

I.כך אמרתי: 'עם מגע כתנאי נוצרת הרגשה. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם לא היה מגע בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר - כלומר, לא מגע - עין, מגע - אוזן, מגע - אף, מגע - לשון, מגע - גוף, מגע - תודעה - אז, בהיעדרות מוחלטת של מגע, בהפסקה מוחלטת של מגע, האם הרגשה היתה יכולה להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, מגע הוא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של כל הרגשה.

מגע

I.כך אמרתי: 'עם מנטליות - חומריות כתנאי נוצר מגע. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם איכויות, תכונות, מאפיינים וסימנים אלו באמצעותם נוהגים לתאר את הגוף - המנטלי [17] לא היו קיימים, האם תפיסת המושג הגוף - החומרי [18] היתה יכולה להופיע?"

"'כמובן שלא, אדון נכבד."

"או אם איכויות, תכונות, מאפיינים וסימנים אלו באמצעותם נוהגים לתאר את הגורם - החומרי לא היו קיימים, האם תפיסת תגובה חושית בגורם - המנטלי היתה יכולה להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"אם איכויות, תכונות, מאפיינים וסימנים אשר באמצעותם מתארים את הגורם - המנטלי והגורם - החומרי - לא היו קיימים, האם תפיסת המושג או תגובה חושית היו יכולים להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"אם איכויות, תכונות, מאפיינים וסימנים אלו באמצעותם מתארים את המנטליות - חומריות לא היו קיימים, האם מגע היה יכול להופיע?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, מנטליות - חומריות היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל מגע.

מנטליות - חומריות

I.כך אמרתי: 'עם הכרה כתנאי נוצרת מנטליות - חומריות. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם הכרה לא הייתה נכנסת לרחם האם, האם מנטליות - חומריות היתה מתפתחת שם?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"אם, לאחר שנכנסה לרחם, ההכרה היתה עוזבת, האם מנטליות - חומריות הייתה נולדת לתוך מצב הקיום הנוכחי?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"ואם ההכרה של יצור עדין שכזה היתה נקטעת באיבה, האם מנטליות - חומריות היתה גדלה, מתפתחת ומגיעה לבגרות?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, הכרה היא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של מנטליות - חומריות.

הכרה

I.כך אמרתי: 'עם מנטליות - חומריות כתנאי נוצרת הכרה. ' וזו הדרך, אָנַנְדַה, שיש להבין זאת: אם הכרה לא היתה מוצאת אחיזה במנטליות - חומריות, האם היה נראה מקור לסבל העצום - ללידה עתידית, הזדקנות, ומוות?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, מנטליות - חומריות היא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של הכרה.

אָנַנְדַה, במידה זו [אנו יכולים להתחקות] אחר לידה, הזדקנות, מוות ומעבר מהעולם הזה והיוולדות יצורים מחדש באחר, בטווח זה משתרעת מידת יכולת התיאור, בטווח זה משתרעת מידת יכולת ההמשגה, בטווח זה משתרעת מידת יכולת ההבנה, עד היכן שהמעגל מגיע וסובב עד כמה שניתן להבחין בחיים אלו, קרי, מנטליות - חומריות יחד עם הכרה.

הסברים לגבי טבע העצמי

(attapaatti)

I.אָנַנְדַה, באילו דרכים, אנשים מסבירים את טבע העצמי? ישנם כאלו שאומרים שהעצמי חומרי ומוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי חומרי ומוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי חומרי ובלתי מוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי חומרי ובלתי מוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי אל - חומרי ומוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אל - חומרי ומוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי אל - חומרי ובלתי מוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אל - חומרי ובלתי מוגבל. '

II.כך, אָנַנְדַה, מי שמכריז שהעצמי חומרי ומוגבל, מחשיב אותו ככזה בהווה או בעולם הבא, במחשבה: 'למרות שהעצמי אינו כזה כעת, אני אעשה מאמץ להשיגו שם. ' מאחר וכך, זה כל מה שניתן לומר על השקפת העצמי כבעל צורה חומרית ומוגבל, וכך גם ביחס לשאר ההשקפות. בדרכים אלו, אָנַנְדַה, מי שמציע הסבר לעצמי מתאר אותו.

הסברים לגבי אי - טבע העצמי

(nttapaatti)

I.באילו דרכים, אָנַנְדַה, מסבירים את אי - טבע העצמי? ישנם כאלו שאומרים שהעצמי אינו חומרי ומוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אינו חומרי ומוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי אינו חומרי ובלתי מוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אינו חומרי ובלתי מוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי אינו אל - חומרי ומוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אינו אל - חומרי ומוגבל. ' אחרים אומרים שהעצמי אינו אל - חומרי ובלתי מוגבל באופן הבא: 'העצמי שלי אינו אל - חומרי ובלתי מוגבל. '

II.כך, אָנַנְדַה, מי שמכריז שהעצמי אינו חומרי ומוגבל, מחשיב אותו ככזה בהווה או בעולם הבא, במחשבה: 'למרות שהעצמי אינו כזה כעת, אני אעשה מאמץ להשיגו שם. ' מאחר וכך, זה כל מה שניתן לומר על השקפת העצמי כחסר צורה חומרית ומוגבל, וכך גם ביחס לשאר ההשקפות. בדרכים אלו, אָנַנְדַה, מי שמציע הסבר לאי - טבע העצמי מתאר אותו.

התייחסויות לעצמי

(attasamanupassan)

I.אָנַנְדַה, באילו דרכים אנשים מתייחסים לעצמי? הם משווים את את העצמי עם הרגשה, באמירה: 'הרגשה היא העצמי שלי. ' [19] או 'הרגשה היא אינה העצמי שלי, העצמי שלי חסר חווית הרגשה. ' [20] או 'הרגשה היא אינה העצמי שלי, אך העצמי שלי אינו חסר - תפיסה. העצמי שלי בעל יכולת תפיסה. ' [21]

II.כעת, אָנַנְדַה, זה שאומר 'הרגשה היא העצמי שלי. ' צריך להישאל: 'חבר, קיימים שלושה סוגים אלו של הרגשות - הרגשה נעימה, הרגשה לא - נעימה, והרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה. מבין שלושה אלו, איזו מהן אתה מחשיב כעצמי? '

אָנַנְדַה, ברגע בו מישהו חווה הרגשה נעימה הוא אינו חווה באותו רגע הרגשה לא נעימה או הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה, באותו רגע הוא חווה רק הרגשה נעימה. ברגע בו מישהו חווה הרגשה לא - נעימה הוא אינו חווה באותו רגע הרגשה נעימה או הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה, באותו רגע הוא חווה רק הרגשה לא - נעימה. ברגע בו מישהו חווה הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה, הוא אינו חווה באותו רגע הרגשה נעימה או הרגשה לא - נעימה, באותו רגע הוא חווה רק הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה.

I.אָנַנְדַה, הרגשה נעימה הינה ארעית, מותנית, [22] מתהווה בתלות, נתונה לדעיכה, להעלמות, להתפוגגות, לחידלון. הרגשה לא - נעימה הינה ארעית, מותנית, מתהווה בתלות, נתונה לדעיכה, להעלמות, להתפוגגות, לחידלון. הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה הינה ארעית, מותנית, מתהווה בתלות, נתונה לדעיכה, להעלמות, להתפוגגות, לחידלון.

כך, אם, בזמן חווית הרגשה נעימה, מישהו חושב: 'זה העצמי שלי. ' אז בהפסקת ההרגשה הנעימה הזו יחשוב: 'העצמי שלי נעלם! ' אם, בזמן חווית הרגשה לא - נעימה, מישהו חושב: 'זה העצמי שלי. ' אז בהפסקת ההרגשה הלא - נעימה הזו יחשוב: 'העצמי שלי נעלם. ' אם בזמן חווית הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה, מישהו חושב: 'זה העצמי שלי. ' אז בהפסקת ההרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה הזו יחשוב: 'העצמי שלי נעלם. '

כך מי שאומר: 'הרגשה היא העצמי שלי' מאמין בעצמי כדבר שאפילו כאן ועכשיו בחיים אלו הינו ארעי, עירוב של אושר וסבל, ונתון להופעה והיעלמות. לכן אָנַנְדַה, אין זה נכון להאמין ש'הרגשה היא העצמי שלי. '

I.אך אָנַנְדַה, את מי שאומר 'הרגשה היא אינה העצמי שלי, העצמי שלי חסר חוויה של הרגשה. ' - יש לשאול: 'חבר, אם לא הייתה נחווית אף הרגשה, האם היתה יכולה להופיע המחשבה 'אני'?".

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, אין זה נכון להאמין ש'הרגשה היא אינה העצמי שלי, העצמי שלי חסר חוויה של הרגשה. '

I.אָנַנְדַה, ואת מי שאומר 'הרגשה היא אינה העצמי שלי, אך העצמי שלי אינו חסר חוויה של הרגשה. העצמי שלי מרגיש. ' - יש לשאול: 'חבר, אם כל ההרגשות היו נפסקות לחלוטין ללא שארית, אז, בהיעדרות מוחלטת של כל ההרגשות, עם ההפסקה של הרגשות, האם היתה יכולה להופיע המחשבה 'אני כך'?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"לכן, אָנַנְדַה, אין זה נכון להאמין ש'הרגשה היא אינה העצמי שלי, אך העצמי שלי אינו חסר חוויה של הרגשה. העצמי שלי מרגיש. '

I.אָנַנְדַה, כאשר נזיר לא מאמין עוד שהרגשה היא העצמי, או שהעצמי חסר חווית הרגשה או כבעל יכולת תפיסה וחווית הרגשה - אז, כאשר הוא נטול אמונות מעין אלו, הוא לא נקשר לדבר בעולם. ללא היקשרות, הוא אינו מרוגש מדבר. כאשר אינו מרוגש, הוא מגשים ניבאנה בעצמו. [23] והוא מבין: 'הלידה מוצתה, החיים הרוחניים הושלמו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך. '

אָנַנְדַה, ואם מישהו יאמר על נזיר שתודעתו השתחררה כך שהוא מאמין 'הטַטְהָאגַטַה קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי, או שהוא מאמין 'הטַטְהָאגַטַה אינו קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי, או שהוא מאמין 'הטַטְהָאגַטַה גם קיים וגם לא קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי, או שהוא מאמין 'הטַטְהָאגַטַה לא קיים ולא אינו קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי. מדוע? מאחר ונזיר זה משוחרר בידיעה ישירה של טווח התיאור ומידת יכולת התיאור, טווח השפה ומידת יכולת לשפה, טווח ההמשגה ומידת יכולת ההמשגה, טווח ההבנה ומידת יכולת ההבנה, עד היכן שהמעגל מגיע וסובב. נזיר זה משוחרר מכל זה דרך תבונת - על, ולחשוב שנזיר משוחרר שכזה אינו יודע ואינו רואה - תהיה השקפה שגויה ולא ראויה.

שבע תחנות ההכרה

(satta viahiti)

I.אָנַנְדַה, קיימות שבע תחנות להכרה ושני מצבים, [24] מהן השבע? אָנַנְדַה, ישנם יצורים השונים בגוף ושונים בתפיסה, כגון יצורי אנוש, חלק מהישויות השמימיות, וכמה יצורים מהעולמות התחתונים. זוהי התחנה הראשונה של ההכרה.

ישנם יצורים השונים בגוף אך זהים בתפיסה, כגון הישויות של פמליית - הבְּרַהְמָא הנולדים שם באמצעות השגת [הג'האנה] הראשונה. זוהי התחנה השניה של ההכרה.

ישנם יצורים הזהים בגוף אך שונים בתפיסה, כגון ישויות האָבְּהַסַּרַה. זוהי התחנה השלישית של ההכרה.

ישנם יצורים הזהים בגוף וזהים בתפיסה, כגון ישויות הסוּבְּהַקִינַּה. זוהי התחנה הרביעית של ההכרה.

ישנם יצורים אשר דרך התעלות מעבר לכל תפיסה של צורה חומרית, בהעלמות של תפיסות רשמי - חושים, ואי - תשומת - לב לתפיסת המגוון, במחשבה 'המרחב אינסופי' משיגים את בסיס אינסופיות המרחב. זוהי התחנה החמישית של ההכרה.

ישנם יצורים אשר דרך התעלות מעבר לבסיס אינסופיות המרחב, במחשבה 'ההכרה אינסופית' משיגים את בסיס אינסופיות ההכרה. זוהי התחנה השישית של ההכרה.

ישנם יצורים אשר דרך התעלות מעבר לבסיס אינסופיות ההכרה, במחשבה 'אין דבר' מגיעים לבסיס האפסות. זוהי התחנה השביעית של ההכרה.

שתי הספירות הן הספירה של היצורים חסרי התפיסה, [25] והספירה של לא - תפיסה - ולא - חוסר - תפיסה.

I.כעת, אָנַנְדַה, בנוגע לתחנה הראשונה של ההכרה, של היצורים השונים בגוף ושונים בתפיסה, כמו במקרה של יצורי אנוש, אם מישהו מבין אותה, את מקורה, את קיצה, את המושך שבה, את הסכנה שבה [26] ואת המפלט ממנה, האם יהיה נכון מבחינתו למצוא בה עונג?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"אם מבינים את שאר תחנות ההכרה ואת שני המצבים באותו אופן... האם יהיה נכון מבחינתו למצוא בהן עונג?"

"כמובן שלא, אדון נכבד."

"אָנַנְדַה, כאשר נזיר - הבין כפי שהם באמת המקור, הקץ, המושך, הסכנה והמפלט בנוגע לשבע תחנות ההכרה האלו ושני המצבים - הוא משוחרר ללא היקשרות, אז הוא מכונה נזיר המשוחרר דרך חוכמה. [27]

שמונה החירויות

(aha vimokkh)

I.אָנַנְדַה, קיימות שמונה חירויות. [28] מהן השמונה?

(1) בהיותו חומרי הוא רואה צורות חומריות. [29] זוהי החירות הראשונה. (2) מבלי לתפוס צורות חומריות פנימית הוא רואה צורות חומריות חיצונית. [30] זוהי החרות השניה. (3) במחשבה: 'זה יפה', הוא הופך ממוקד בזה. [31] זוהי החירות השלישית. (4) דרך התעלות מעבר לכל תפיסות של חומר, בהעלמות התפיסות של רשמי - חושים, ובאי - תשומת - לב לתפיסת המגוון, במחשבה 'המרחב אינסופי' הוא נכנס ושוהה בבסיס המרחב האינסופי. זוהי החירות הרביעית. (5) דרך התעלות מעבר לבסיס אינסופיות המרחב, במחשבה 'ההכרה אינסופית' הוא נכנס ושוהה בבסיס אינסופיות ההכרה. זוהי החירות החמישית. (6) דרך התעלות מעבר לבסיס אינסופיות ההכרה, במחשבה 'אין דבר' הוא נכנס ושוהה בבסיס האפסות. זוהי החירות השישית. (7) דרך התעלות מעבר לבסיס האפסות, הוא נכנס ושוהה בבסיס של לא - תפיסה - ולא - חוסר - תפיסה. זוהי החירות השביעית. (8) דרך התעלות מעבר לבסיס הלא - תפיסה - ולא - חוסר - תפיסה, הוא נכנס ושוהה בחידלון - התפיסה - וההרגשה. [32] זוהי החירות השמינית.

I.אָנַנְדַה, כאשר נזיר משיג את שמונה החירויות האלו בסדר עולה, בסדר יורד, ובשניהם - בסדר עולה ויורד, וכאשר הוא נכנס אליהם ויוצא מהם כל אימת שהוא רוצה, ושוהה בהם כל אורך זמן שהוא רוצה, והוא הגשים באמצעות תבונת - העל שלו כאן ועכשיו גם את הרס הנגעים המנטליים, וגם את שחרור הלב חסר - הפגמים דרך חוכמה, [33] אז נזירים, הוא מכונה 'משוחרר בשתי הדרכים' [34] ואָנַנְדַה, אין שחרור אחר בשתי דרכים שגבוה או נעלה מזה.

כך אמר הבודהה והמכובד אָנַנְדַה נהנה ושמח מדבריו.

---

[1] קיים תרגום נוסף לשיחה זו מאת בהיקהו בודהי הכולל גם את הפרשנות. The Great Discourse on Causation: The Mahnidna Sutta and its Commentaries, translated from the Pli by Bhikkhu Bodhi (BPS, 1984).

[2] על פי הפרשנות לא היה מקום בעיר בו הבודהה יכל להתאכסן, לכן הוא התגורר מחוצה לה בג'ונגל: ומכאן הביטוי 'היכן שהיתה עיר בשם... '

[3] סבוך כמו קן של ציפור: גוּלָאגוּטְהִיקַה - גָ'אטַה, Guguhika-jta.

[4] מילולית: 'עם א' כתנאי, ב' מתהווה. ' מתורגם לעיתים גם - ב' מותנה ב - א'.

[5] מנטליות - חומריות: נָאמַה - רוּפַּה, nma-rpa.

[6] ששת בסיסי החושים המהווים חלק משרשרת ההתהוות המותנית מושמטים משום מה בסוטה הזו.

[7] רוחות: בְּהוּטָאנַם, bhtnam. מילולית 'יצורים' אך המונח הזה מיוחס לעיתים במובן של 'רוחות'. הפרשנות משנה מזהה אותם עם קוּמְבְּהַנְדוֹת (Kumbha) המוזכרים בסוטה 32 שבקובץ השיחות הארוכות.

[8] חיפוש: פַּרִיֶסַנָא, Pariyesan. פסקאות 9-18 מהוות הרחבה נוספת.

[9] רצון להשיג: לָאבְּהַה, Lbha.

[10] לקיחת החלטה: וִינִיצְּ'הַיַיה, vinicchaya.

[11] משאלת - תשוקה: צְ'הַנְדַה - רָאגַה, Chanda-rga.

[12] הימשכות: אַגְּ'הוֹסָאנַה, ajjhosna (=adhi-ava-sna, 'לנטות לעבר משהו').

[13] לקיחת בעלות: פַּרִיגַהַה, pariggaha.

[14] תאוות בצע: מַצְּ'הַרִייַה, Macchariya.

[15] רצון להגן על הרכוש: אָרַקְּהַה, rakkha.

[16] שני ההיבטים של השתוקקות: (1) השתוקקות ראשית, כבסיס ללידה מחדש (2) והשתוקקות כחלק מהפעולה (samudcratah).

[17] הגוף - המנטלי: נָאמַה - קָאיַה, nma-kya. המרכיב המנטלי מהצמד נָאמַה - רוּפַּה (nma-rpa) מנטליות - חומריות, או גוף ותודעה.

[18] הגוף - החומרי: רוּפַּה - קָאיַה, rpa-kya. זהו המרכיב החומרי מהצמד נָאמַה - רוּפַּה (nma-rpa) מנטליות - חומריות, או גוף ותודעה. שני המונחים רוּפַּה ו - קָאיַה מתורגמים כ - 'חומר' ו - 'גוף' ויש הבדל ביניהם. רוּפַּה הוא גוף כחומר, במובן שהוא בעל צורה פיזית נראית וניתנת למגע, בעוד קָאיַה הוא גוף כאחד מחמשת המצרפים, גוף של יצור חי, גוף של אדם.

[19] מזהה את העצמי לכאורה עם מצרף - ההרגשה (vedan-khandha).

[20] מזהה את העצמי לכאורה עם מצרף - הגוף (kaya-khandha).

[21] מזהה את העצמי לכאורה עם מצרף - הזיהוי / תפיסה, מצרף התגובות המנטליות ומצרף ההכרה (על פי הפרשנות).

[22] מותנית: סַנְקְהַטַה, sankhata. (בניגוד ליסוד הבלתי - מותנה, שהוא ניבאנה).

[23] הוא מגשים ניבאנה בעצמו, באופן אישי: פַּצַּ'טַּם, paccattam.

[24] מצבים: אַיַטַנָאנִי, ayatanni. בדרך כלל מתורגם כ'בסיסים' כאן מתורגם כ'מצבים' כדי להמנע מבילבול עם 'בסיס' המרחב האינסופי וכדומה, הכלולים בין שבע התחנות. מפורש גם כ'משכנים' (נִיבָאסַנַטְּהָאנָאנִי, nivsanahnni), הם שונים בתכלית מהתחנות כמקומות בהם יצורים חסרי - הכרה (או לא בהכרה מלאה) נולדים.

[25] מתורגם גם כ - 'חסרי הכרה'. 'תפיסה' מתורגמת גם כ'זיהוי'.

[26] המושך שבה והסכנה שבה, כלומר, הסיפוק שבה וחוסר הסיפוק שבה.

[27] משוחרר דרך חוכמה: פַּנְּיַיה - וִימוּטּוֹ, pa-vimutto. למרות שיש המפרשים זאת כ'הבנה', וולש מדגיש שזוהי חוכמה אמיתית הנולדת מתובנה. הפרשנות מסבירה: "שחרור ללא סיוע משמונה 'החירויות' הבאות." יש לשים לב שתחנות 5-7 תואמות לחירויות 4-6. ההבדל הוא שבדרך הראשונה התחנות האלו נצפות באמצעות תובנה ונדחות, בעוד שבדרך השניה נעשה בהן שימוש כאמצעי להתקדמות לעבר שחרור.

[28] אלו בעצם שמונה חירויות יחסיות, מאחר ויש לעבור דרכן בהדרגה על מנת להשיג חופש אמיתי.

[29] בהתייחס לעולם החומר כמו בפיסקה 23. ג'האנה מושגת כאן באמצעות התבוננות של האדם בסימני גופו.

[30] כאן הקַסִינַה (kasia, דיסק צבע שנעשה בו שימוש כאובייקט מדיטציה) חיצונית לאדם.

[31] כאשר מישהו פטור מהרעיון של 'יופי'. מצב בו המודט מרוכז לחלוטין בצבע הטהור והבוהק של הקַסִינַה.

[32] חידלון - התפיסה - וההרגשה: נִירוֹדְהַה - סַמָאפַּטִּי, sa-vedayita-nirodha או nirodha-sampatti. מצב תודעה בו הפעילות המנטלית מושהה, אליו ניתן לפרוץ ממצב של 'לא - חוזר' או 'אַרַהַנְט'. מידע נוסף: Nyaponika, Abhidhamma Studies, עמוד 113.

[33] שחרור הלב דרך חוכמה: צֶ'טוֹ - וִימוּטִּי פַּנְּיַיה - וִימוּטּי, ceto-vimutti pa-vimuti. (ראה סוטה 6, פסקה 12), כלומר, בשתי הדרכים המוזכרות.

[34] כאן שוב מיוחס לשתי הדרכים המוזכרות. האופנים השונים של שחרור בדרך אחת מוזכרים בקובץ השיחות הארוכות, סוטה 28, פיסקה 8.