מאת ד"ר יגאל גליקסמן
מאז הובנה תופעת השעמום ולאחר מחקרים רבים באוכלוסיות שונות עם תפישת עולם ומנטליות שונה ניתן היה לנסות להגדיר שעמום כמצב רגשי ונפשי לא נעים כשהחלק הדומיננטי בו הוא מורת רוח וחוסר עניין.
יצר הסקרנות היא תכונה מולדת בבני האדם ואפילו בבעלי חיים אינטליגנטיים כמו חולדות שאזורי המבוך בו הן נמצאות גורמים להן לחקור ולחפש את הקירות עם הפסים המסומנים במאונך. את אותו הדבר נמצא גם אצל קופי האדם, הדובים ועוד. לתנינים ולנחשים לדוגמה, אין בעיית שעמום.
ניתן לדעתי להשוות את יצר הסקרנות ליצר הרעב שניהם באים על סיפוקם על ידי שינוי גרייה עצמי. כשיצר הסקרנות מוזנח או מקופח מופיע השעמום.
כיצד ניתן להסביר סיבות לשעמום
חוקר ידוע בשנות השלושים טען בצדק כי " העיניים מבקשות לראות והאוזניים מבקשות לשמוע"
אחד הגורמים המשמעותיים והחשובים לשעמום הוא העדר גיוון מכאן ניתן להבין כי האדם זקוק
לגירויים רבים ומגוונים.
אדם שאין בחייו גירויים משתנים ומאפיינת אותם חדגוניות מועד לשעמום.
אחד הדברים המפתיעים הוא כי השעמום נובע במקרים לא מעטים דווקא מרוב עושר ושפע.
גורם נוסף לשעמום הוא התופעה של " יותר והרבה מדי, מהר מדי וללא מאמץ" לאלה שנולדו למסגרת בה הכל היה אפשרי, לאדם יש כמעט הכל והוא ראה הכל פשוט נולד עם כפית זהב בפיו. כולם עשו הכל עבורו, פינקו אותו והוא לא היה צריך להתאמץ כלל. במצב כזה יתכן והשעמום השתלט עליו בגיל צעיר מאד
חשוב ביותר כי האדם ידע כיצד להפוך את חייו מעניינים ובלתי שיגרתים.
נושא הסביבה המעניינת והמגוונת הוא סובייקטיבי ואישי לחלוטין מדובר בתפיסת העולם של הפרט.
ניתן לראות בשעמום גם סוג של הענשה עצמית שהרי בדרך כלל האדם לא מדווח כי הוא נהנה מהשעמום.
בעקבות המחקרים ניתן לומר היום בודאות כי קיימים שני סוגי שיעמום.
1.שעמום נסיבתי.
2.שעמום כרוני..
השעמום הנסיבתי נובע מחשיפה לגורם מסוים במציאות עכשווית, סוג זה מוכר וידוע וכמעט כל אדם חווה אותו בשלב מסוים של חייו (שעמום בחברת אדם, שעמום בהרצאה לא מעניינת, שעמום בהצגה או סרט, בקריאת ספר, בנסיעה עם נוף מונוטוני או דל, בביצוע מטלה שגרתית החוזרת על עצמה - שטיפת כלים, ריצפה וכד')
השעמום הכרוני הוא יותר כללי, ממושך יש בו פתולוגיה והרסניות. לדעתי ניתן להשוות סוג זה של שעמום למעין מחלת "סרטן נפשית" המכרסמת ומכלה כל חלקה טובה באישיותו של האדם ובעצם קיומו של האדם.
אדם הסובל מסוג זה של שעמום יגרום לו להשתעמם אפילו מאנשים הקרובים אליהם, הורים, ילדים, בני משפחה.
הסובל משעמום כרוני משוכנע כי הוא נובע מגורמים חיצוניים (היא משעממת אותי... העבודה משעממת)... ולדעתו עם יכול היה להימנע מלפגוש באותו גורם חיצוני אזי תיפתר בעייתו והשעמום יחלוף.
מהם הסמפטומים המופיעים בשעמום כרוני?
* ישנוניות לעיתים תכופות וצורך בשינה המהווה לעיתים את אחת הדרכים להמלטות ממצב משעמם.
* לאות וחוסר חיוניות - האדם חושב כי הוא חולה מאד (רצוי להיבדק אצל רופא).
* מורת רוח לא ברורה.
* דיכאון מינורי ההולך ומחמיר. למרות שדיכאון ושעמום עלולים לגור יחד ובכך גם עוצמת ההשפעה שלהם הם אינם זהים לכן יש צורך באבחנה מדויקת ומבדלת שכן השעמום מהווה תופעה חמורה בפני עצמה היכולה להוביל לדיכאון משני.
* נטייה להימנע ממחויבות למטלות, לתוכניות ויעדים שונים.
* איטיות בפעולות פשוטות מריחת זמן.
* הסגרות עצמית.
* חשיבה לא רציונלית, עיסוק בפנטזיות על אהבה, מעשי גבורה וכד'.
* שקועים בהרהורי לב ומרה שחורה.
כיצד ניתן להתמודד להתמודדות עם שעמום
ראשית יש לזכור כי אין תרופה נוגדת שעמום! אולם מאחר והשעמום והדיכאון נוהגים להופיע לעיתים קרובות יחד, במידה והדיכאון הוא ראשוני יתכן והרופאים ירשמו תרופה נוגדת דיכאון העשויה לעזור גם לבעיית השעמום.
1.נסו לחשוב ולפעול בצורה שיטתית במגמה לשלב שינויים בחיי היומיום שלכם.
2.התייחסו לשעמום כאל תופעה שמקורה באני העצמי הילדי שבכם. חישבו כיצד הייתם מגיבים ומה
הייתם אומרים לילדכם המתלונן " אוף אין לי מה לעשות משעמם לי" אמצו לעצמכם את הפתרון
שהצעתם לילדכם.
3.מיצאו דבר שחשוב ומתחשק לכם לעשות ועשו זאת!!!
4.השתדלו לשבור שיגרה בכל תחום בחיי היומיום שלכם. (סעו לעבודה בדרכים שונות, שנו את
מיקום הרהיטים בבית, שנו את התפריט היומי, השתמשו מידי פעם במדרגות במקום במעלית
שנו את סביבת העבודה שלכם וכד')
5.נסו ללמוד דברים חדשים, חשיפה למידע ולרעיונות שונים מהווה גירוי לפוטנציאל השכלי שלכם
ומונעים שעמום.
6.זיכרו כי המערכת הרגשית נמצאת בפעולה מתמדת, רגשות באים, מתחלפים ונעלמים כך גם
השעמום במידה מסוימת מופיע ונעלם - השלימו עם עובדה זו ואל תכנסו ללחץ.
7.ברגע שקלטתם את איתות המנורה האדומה של השעמום החלו בפעילות פיזית (תרגילי כושר בבית
או יציאה להליכה או ריצה בחוץ וכד') חשוב לזכור כי כל פעילות תנועתית מהווה " תרופה נוגדת "
שעמום.
לסיכום:
אין דרך אחת שתרפא את השעמום חשוב כי תנצלו יותר את האני העצמי היוצר שבכם, חפשו את הדרכים לצמיחה אישית וגלו שוב ושוב עניין בחייכם ופרגנו לעצמכם להתרגש ממה שעיניכן רואות אוזניכן שומעות, אפכם מריח, פיכם טועם וגופכם חש...
בהצלחה
* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=90311
מאז הובנה תופעת השעמום ולאחר מחקרים רבים באוכלוסיות שונות עם תפישת עולם ומנטליות שונה ניתן היה לנסות להגדיר שעמום כמצב רגשי ונפשי לא נעים כשהחלק הדומיננטי בו הוא מורת רוח וחוסר עניין.
יצר הסקרנות היא תכונה מולדת בבני האדם ואפילו בבעלי חיים אינטליגנטיים כמו חולדות שאזורי המבוך בו הן נמצאות גורמים להן לחקור ולחפש את הקירות עם הפסים המסומנים במאונך. את אותו הדבר נמצא גם אצל קופי האדם, הדובים ועוד. לתנינים ולנחשים לדוגמה, אין בעיית שעמום.
ניתן לדעתי להשוות את יצר הסקרנות ליצר הרעב שניהם באים על סיפוקם על ידי שינוי גרייה עצמי. כשיצר הסקרנות מוזנח או מקופח מופיע השעמום.
כיצד ניתן להסביר סיבות לשעמום
חוקר ידוע בשנות השלושים טען בצדק כי " העיניים מבקשות לראות והאוזניים מבקשות לשמוע"
אחד הגורמים המשמעותיים והחשובים לשעמום הוא העדר גיוון מכאן ניתן להבין כי האדם זקוק
לגירויים רבים ומגוונים.
אדם שאין בחייו גירויים משתנים ומאפיינת אותם חדגוניות מועד לשעמום.
אחד הדברים המפתיעים הוא כי השעמום נובע במקרים לא מעטים דווקא מרוב עושר ושפע.
גורם נוסף לשעמום הוא התופעה של " יותר והרבה מדי, מהר מדי וללא מאמץ" לאלה שנולדו למסגרת בה הכל היה אפשרי, לאדם יש כמעט הכל והוא ראה הכל פשוט נולד עם כפית זהב בפיו. כולם עשו הכל עבורו, פינקו אותו והוא לא היה צריך להתאמץ כלל. במצב כזה יתכן והשעמום השתלט עליו בגיל צעיר מאד
חשוב ביותר כי האדם ידע כיצד להפוך את חייו מעניינים ובלתי שיגרתים.
נושא הסביבה המעניינת והמגוונת הוא סובייקטיבי ואישי לחלוטין מדובר בתפיסת העולם של הפרט.
ניתן לראות בשעמום גם סוג של הענשה עצמית שהרי בדרך כלל האדם לא מדווח כי הוא נהנה מהשעמום.
בעקבות המחקרים ניתן לומר היום בודאות כי קיימים שני סוגי שיעמום.
1.שעמום נסיבתי.
2.שעמום כרוני..
השעמום הנסיבתי נובע מחשיפה לגורם מסוים במציאות עכשווית, סוג זה מוכר וידוע וכמעט כל אדם חווה אותו בשלב מסוים של חייו (שעמום בחברת אדם, שעמום בהרצאה לא מעניינת, שעמום בהצגה או סרט, בקריאת ספר, בנסיעה עם נוף מונוטוני או דל, בביצוע מטלה שגרתית החוזרת על עצמה - שטיפת כלים, ריצפה וכד')
השעמום הכרוני הוא יותר כללי, ממושך יש בו פתולוגיה והרסניות. לדעתי ניתן להשוות סוג זה של שעמום למעין מחלת "סרטן נפשית" המכרסמת ומכלה כל חלקה טובה באישיותו של האדם ובעצם קיומו של האדם.
אדם הסובל מסוג זה של שעמום יגרום לו להשתעמם אפילו מאנשים הקרובים אליהם, הורים, ילדים, בני משפחה.
הסובל משעמום כרוני משוכנע כי הוא נובע מגורמים חיצוניים (היא משעממת אותי... העבודה משעממת)... ולדעתו עם יכול היה להימנע מלפגוש באותו גורם חיצוני אזי תיפתר בעייתו והשעמום יחלוף.
מהם הסמפטומים המופיעים בשעמום כרוני?
* ישנוניות לעיתים תכופות וצורך בשינה המהווה לעיתים את אחת הדרכים להמלטות ממצב משעמם.
* לאות וחוסר חיוניות - האדם חושב כי הוא חולה מאד (רצוי להיבדק אצל רופא).
* מורת רוח לא ברורה.
* דיכאון מינורי ההולך ומחמיר. למרות שדיכאון ושעמום עלולים לגור יחד ובכך גם עוצמת ההשפעה שלהם הם אינם זהים לכן יש צורך באבחנה מדויקת ומבדלת שכן השעמום מהווה תופעה חמורה בפני עצמה היכולה להוביל לדיכאון משני.
* נטייה להימנע ממחויבות למטלות, לתוכניות ויעדים שונים.
* איטיות בפעולות פשוטות מריחת זמן.
* הסגרות עצמית.
* חשיבה לא רציונלית, עיסוק בפנטזיות על אהבה, מעשי גבורה וכד'.
* שקועים בהרהורי לב ומרה שחורה.
כיצד ניתן להתמודד להתמודדות עם שעמום
ראשית יש לזכור כי אין תרופה נוגדת שעמום! אולם מאחר והשעמום והדיכאון נוהגים להופיע לעיתים קרובות יחד, במידה והדיכאון הוא ראשוני יתכן והרופאים ירשמו תרופה נוגדת דיכאון העשויה לעזור גם לבעיית השעמום.
1.נסו לחשוב ולפעול בצורה שיטתית במגמה לשלב שינויים בחיי היומיום שלכם.
2.התייחסו לשעמום כאל תופעה שמקורה באני העצמי הילדי שבכם. חישבו כיצד הייתם מגיבים ומה
הייתם אומרים לילדכם המתלונן " אוף אין לי מה לעשות משעמם לי" אמצו לעצמכם את הפתרון
שהצעתם לילדכם.
3.מיצאו דבר שחשוב ומתחשק לכם לעשות ועשו זאת!!!
4.השתדלו לשבור שיגרה בכל תחום בחיי היומיום שלכם. (סעו לעבודה בדרכים שונות, שנו את
מיקום הרהיטים בבית, שנו את התפריט היומי, השתמשו מידי פעם במדרגות במקום במעלית
שנו את סביבת העבודה שלכם וכד')
5.נסו ללמוד דברים חדשים, חשיפה למידע ולרעיונות שונים מהווה גירוי לפוטנציאל השכלי שלכם
ומונעים שעמום.
6.זיכרו כי המערכת הרגשית נמצאת בפעולה מתמדת, רגשות באים, מתחלפים ונעלמים כך גם
השעמום במידה מסוימת מופיע ונעלם - השלימו עם עובדה זו ואל תכנסו ללחץ.
7.ברגע שקלטתם את איתות המנורה האדומה של השעמום החלו בפעילות פיזית (תרגילי כושר בבית
או יציאה להליכה או ריצה בחוץ וכד') חשוב לזכור כי כל פעילות תנועתית מהווה " תרופה נוגדת "
שעמום.
לסיכום:
אין דרך אחת שתרפא את השעמום חשוב כי תנצלו יותר את האני העצמי היוצר שבכם, חפשו את הדרכים לצמיחה אישית וגלו שוב ושוב עניין בחייכם ופרגנו לעצמכם להתרגש ממה שעיניכן רואות אוזניכן שומעות, אפכם מריח, פיכם טועם וגופכם חש...
בהצלחה
* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=90311
עידן
050-3331-331