🖨שאלות ודילמות מוסריות בעקבות משפט דמיאניוק המחודשהבוקר התבשרנו כולנו כי נפתח משפט דמיאניוק:
'ניצול - שרק מילא פקודות' כמעט 16 שנה לאחר שעזב את ישראל בעקבות זיכויו
הובל ג'ון דמיאניוק בכיסא גלגלים אל ספסל הנאשמים במינכן שבגרמניה...
הידיעה הזאת עוררה אצלי תהיות לא מעטות, אבל גם תובנות.
האומנם אפשר לשפוט אותו על פשעים נגד האנושיות, על אותה אדמה שלפני זה היה החוק האלמנטארי שלה?
הרי אם לא היה נשמע לחוק באותם שנים הרי היה נשפט על כך ובודאי נענש על כך, כי כך קבוע בחוק, חוקי הרייך.
והרי הוא קיים את החוק?
ומה יקרה אם החוק העכשוי ישתנה בעוד 50 שנה, האם יוכלו לשפוט את השוםטים ששפטו את דמיאניוק?
אם כן מה היא מוסריות בכלל?
מי קובע נורמות מוסריות?
האם התפיסה המוסרית יכולה להתבסס על משחקי רוב ומיעוט?
האם מושגי הטוב והרע נקבעים בבחירות דמוקרטיות?
הלוא כשם שהיחיד עלול להשחית את דרכו, גם הרוב עלול להידרדר להתנהגות בלתי - מוסרית.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם.
אני בטוח כי נגיע ביחד לתובנות חדשות ומדהימות!
החברה האנושית נוהגת לגנות התנהגות בלתי - מוסרית, ואף להעניש את מי שמפרים את ערכי המוסר. כלל זה נכון כל עוד החריגה מהנורמות המוסריות היא נחלתו של היחיד. ברגע שהחריגה נעשית על - ידי ציבור גדול ועל - אחת - כמה - וכמה על - ידי הרוב, לא זו בלבד שאין היא זוכה לגינוי, אלא החריגה עצמה נהפכת לנורמה המוסרית הנכונה, כביכול.
בפרשת ה'מבול' (פרשת נח בספר בראשית) מסופר על האנושות שידרדרה לשפל מוסרי שלא היה כמותו - "ותימלא הארץ חמס... כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ". ההשחתה הייתה חמורה כל - כך, עד שלקב"ה לא נותרה כביכול ברירה אלא לכלות את כל העולם ולהצמיח מנח אנושות חדשה, מוסרית יותר. אבל סביר להניח שהחברה האנושית של דור המבול לא ראתה את עצמה בלתי - מוסרית. להפך, השחיתות נתפסה התנהגות מוסרית נכונה, ואילו העזרה לחלשים נחשבה חריגה מערכי המוסר. כך עלולה חברה אנושית שלמה להידרדר לשפל מוסרי איום, עד כדי היפוך גמור של מושגי הטוב והרע.
מקור יציב אחד - זו השאלה האמיתית העומדת לפנינו בבואנו לדון על ערכי המוסר - מי קובע אותם? האם התפיסה המוסרית יכולה להתבסס על משחקי רוב ומיעוט? האם מושגי הטוב והרע נקבעים בבחירות דמוקרטיות? הלוא כשם שהיחיד עלול להשחית את דרכו, גם הרוב עלול להידרדר להתנהגות בלתי - מוסרית, וכדי להצדיק את התנהגותו יהפוך את החושך לאור ואת ההידרדרות לנאורות.
האמת היא, שהאדם אינו יכול לשמש מקור לערכי מוסר אמיתיים. אם הנורמות המוסריות נתונות בידי האדם, קיימת תמיד הסכנה שהן יתעוותו וישתנו על - פי הצרכים והאופנות המתחלפות. יש בסיס איתן אחד ויחיד לתפיסה מוסרית מוצקה - האמונה כי בורא העולם הוא שקבע את ערכי המוסר והגדיר את מושגי הטוב והרע. כאשר יהודים שבים לארץ - ישראל, אין להם שום בעיה מוסרית מן העובדה שערבים חיו כאן בעבר.
אין צורך בכל הדיונים בשאלה, כמה זמן באמת יושבים כאן אותם ערבים. גם לו ישבו כאן באמת אלפיים שנה, לא הייתה לנו בעיה מוסרית בעובדה שאנחנו יושבים בבתיהם. משום שעל - פי ערכי המוסר האמיתיים, שנקבעו על - ידי הקב"ה בתורתו, ארץ - ישראל שייכת לעם - ישראל, וכל רגע שעם זר יושב בה, זה עוול מוסרי כלפי העם היהודי וכלפי הקב"ה.
של מי החיים - מכאן נגזרות גם ההתייחסויות לשאלות ערכיות אחרות. על - פי המוסר האנושי המקובל בימינו, אין לחברה רשות להרוג רוצח, ועם זה אין פסול ב'המתת חסד' או בהתאבדות. ואילו על - פי המוסר האמיתי, שנקבע על - ידי הקב"ה בתורתו, המתת רוצח (על - ידי הסנהדרין, לאחר כל הנהלים הקבועים בהלכה) היא מצווה, והקדמת מוות של אדם גוסס היא פשע מדרגה ראשונה - רצח. כך גם התאבדות נחשבת אחד הפשעים החמורים ביותר. על - פי ה'מוסר' של ימינו, 'זכותה' של אשה על גופה גוברת על זכותו של העובר לחיים.
לכן, כאשר האם אינה רוצה בעוברה, היא רשאית להפילו. ואילו על - פי המוסר האלוקי, אכן, זכות נפלאה היא שניתנה לאישה, ליצור בתוכה חיים חדשים, אך בשום אופן אין זו זכות במובן של בעלות, והמתת עובר חי - היא רצח ממש. המושג 'צלם אנוש', שמרבים לדבר בו כל - כך, הוא עיוות של המושג 'צלם אלוקים' המוזכר בתורה. איזה 'צלם אנוש' יכול להיות ביצור שהתפתח מקוף קדמון כלשהו? איזו 'קדושת האדם' יש בנו, אם לא נבראנו כיצירי - כפיו של הקב"ה?
ואם אכן קדושת החיים נובעת מעובדת בריאתנו 'בצלם אלוקים', הרי האלוקים הוא גם הקובע את כללי המוסר ואת גבולותיהם. זה המוסר האמיתי, ובזה מותר האדם מן הבהמה.
מוסריות וערכיות, מהו מוסר? האם מעשה הוא מוסרי? ייסורי מצפון, איך לדעת אם משהו מוסרי או לא מוסרי? האם זה מוסרי? מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? מוסר אוניברסאלי, מוסריות יחסית, אתיקה, מוסר אובייקטיבימוסריות וערכיות, מהו מוסר? האם מעשה הוא מוסרי? ייסורי מצפון, איך לדעת אם משהו מוסרי או לא מוסרי? האם זה מוסרי? מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? מוסר אוניברסאלי, מוסריות יחסית, אתיקה, מוסר אובייקטיבימוסריות וערכיות, מהו מוסר? האם מעשה הוא מוסרי? ייסורי מצפון, איך לדעת אם משהו מוסרי או לא מוסרי? האם זה מוסרי? מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? מוסר אוניברסאלי, מוסריות יחסית, אתיקה, מוסר אובייקטיבי איך אפשר לדעת האם מעשה הוא מוסרי או לא מוסרי? אליעד כהן מדבר על השאלה מהו מוסר?, ומדגים באופן מפורט כיצד אפשר להבין האם פעולה מסוימת היא מוסרית או לא. המפתח להבנת מושג המוסריות לפי אליעד נמצא במשפט הבסיסי: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. אליעד מסביר שבאופן כללי, המוסר הוא עניין יחסי ואישי, המשתנה לפי הזמן, המקום והאדם. הוא נותן דוגמה לכך שפעולה שהייתה מוסרית בגרמניה הנאצית לא תהיה מוסרית בעיני אחרים, ובאופן דומה, פעולת טרור מצד פלסטיני לא תיחשב למוסרית בעיני ישראלי, אך כן בעיני הפלסטיני עצמו. אליעד מציין שאין באמת מוסר אובייקטיבי, ושהמוסר הוא בסופו של דבר תולדה של קונצנזוס חברתי והחלטות שרירותיות. הוא נותן כדוגמה את הגיל החוקי ליחסים מיניים, שנקבע באופן שרירותי ואינו נשען על ערך מוסרי אובייקטיבי. אף אחד לא החליט באופן מוחלט שזה מוסרי או לא מוסרי דווקא בגיל מסוים, אלא יש החלטה חברתית שרירותית לגבי מה מקובל ומה לא. האם מוסריות נקבעת רק לפי מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? אליעד מדגיש את הרעיון שלפיו המוסריות נקבעת לפי הכלל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הוא מסביר שכל פעולה שלא היית רוצה שיעשו לך, היא פעולה לא מוסרית מבחינתך. לדוגמה, אם אדם לא היה רוצה שיגנבו ממנו, אז גם אם הוא גונב מאחרים הוא מתנהג בצורה לא מוסרית. אך הוא גם מוסיף דוגמה המראה מורכבות רבה יותר: למשל, אדם עשוי להגיד שלא אכפת לו אם ירביצו לו ולכן מותר לו להרביץ לאחרים, אך אליעד מציין שזה עדיין לא מוסרי, משום שבבסיס זה פעולה שלא היית רוצה שיקרה לך מלכתחילה. לכן, לדעת האם פעולה מוסרית או לא, יש לשאול האם האדם היה מוכן באופן מלא שיבצעו כלפיו את אותה פעולה. איך מוסריות קשורה לניצול ולכוח? אליעד מתאר מצב שבו אנשים לעיתים קרובות טוענים שהם מתנגדים לניצול, אך בעצמם מנצלים אחרים, ומדגים ... שמנצל את הצרכנים, כאשר הצרכנים עצמם למעשה לכודים ללא אלטרנטיבה ממשית. אף על פי כן, רבים מקבלים את המצב כמוסרי. הוא מוסיף דוגמה נוספת, על הורים וילדים: הורים מביאים ילדים לעולם מבלי לשאול אותם, ובכך מנצלים את העובדה שהילדים תלויים בהם, אך רבים לא רואים בכך ניצול אלא פעולה מוסרית. עוד דוגמה המופיעה בהרצאה היא הרג של בעלי חיים לשם אכילה. אליעד טוען שזה ניצול, שכן מדובר ביצורים חלשים שלא יכולים להתנגד, אך החברה מקבלת זאת כנורמלי וכמוסרי. כל הדוגמאות הללו באות להמחיש שהחברה מתעלמת מניצול כל עוד הוא מקובל, ומגנה ניצול רק כשמדובר במקרים חריגים או לא מקובלים חברתית. מי קובע את המוסר ומה הגבול שלו? אליעד מבהיר באופן חד וברור שאין מי שקובע באמת את המוסר באופן מוחלט. לא התורה, לא החוק ולא החברה יכולים באמת לקבוע באופן מוחלט מה מוסרי ומה לא. המוסר תמיד יחסי ומשתנה לפי הפרספקטיבה של האדם ששופט את הפעולה. הוא נותן דוגמה הומוריסטית: למזלנו לאלוהים היה מזל שהוא נתן לנו את התורה, ובכך הוא מציין באופן אירוני שהתורה עצמה היא קביעה שרירותית של מה שנחשב מוסרי ומה שלא. המוסר, כך לפי אליעד, הוא בסך הכל השתקפות של מה שהאדם רוצה או לא רוצה שיעשו לו. כל אחד קובע לעצמו את המוסר על פי התפיסות האישיות שלו, ואין באמת אפשרות אובייקטיבית או אוניברסלית לקבוע האם מעשה מסוים הוא מוסרי או לא. בסופו של דבר, המוסר תלוי לחלוטין בהעדפות האישיות ובתפיסה של האדם ששופט את הפעולה. מהו מוסר אובייקטיבי? איך להגדיר מה מוסרי? מוסריות יחסית מול מוסריות אוניברסלית מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? איך לזהות ניצול מוסרי? האם אפשר לקבוע גבולות למוסריות?
מוסר של פושעים, פושעים מוסריים, בכלא שונאים אנסים, עבריינים שונאים אנסים, מוסר של גנביםמוסר של פושעים, פושעים מוסריים, בכלא שונאים אנסים, עבריינים שונאים אנסים, מוסר של גנביםמוסר של פושעים, פושעים מוסריים, בכלא שונאים אנסים, עבריינים שונאים אנסים, מוסר של גנבים מהו ההיגיון שמאחורי מוסר של פושעים? אליעד כהן מסביר תופעה מוכרת בחברות של עבריינים, בעיקר בבתי כלא, שבהם קיימת היררכיה מוסרית בין סוגי עבריינות. לדוגמה, אנסים נחשבים בתחתית הסולם המוסרי, גם בעיני עבריינים אחרים שרצחו, גנבו או ביצעו פשעים חמורים אחרים. נשאלת השאלה: מדוע פושע ששדד, רצח או הרג, חש מוסרי מספיק כדי לשפוט אנס? מהו מקור השנאה הזאת? התשובה טמונה בצורך של האדם להרגיש טוב עם עצמו. אפילו פושע רוצה לראות את עצמו כצדיק, או לפחות כפחות רע. כדי לבנות לעצמו תחושת ערך עצמי ולשמר איזשהו דימוי מוסרי, הוא חייב למצוא מישהו שנחשב גרוע ממנו. הפושע מחפש השוואה כלפי מטה - אם יש מישהו שהוא פחות מוסרי ממנו, הוא יכול להצדיק את מעשיו ולהרגיש עליונות מוסרית מסוימת. איך נוצרת היררכיה מוסרית בין פושעים? בתוך עולם הפשיעה, כדי לשמר זהות אישית ותחושת ערך עצמי, מתהווה קונצנזוס פנימי בין פושעים על כך ... כך למשל, אפשר לשמוע פושע שאומר: אמנם הרגתי, אבל לפחות לא אנסתי. כלומר, יש ניסיון לתחום גבולות ולהציב קווים מוסריים שכביכול לא עוברים אותם. זה יוצר סולם ערכים פנימי, שלרוב לא מבוסס על היגיון מוסרי אמיתי, אלא נובע מצורך רגשי של הפושעים להצדיק את עצמם בעיני עצמם ובעיני החברה שסביבם. לכן, הם שונאים פושעים ... להרגיש טוב יותר עם עצמם. האם יש היגיון אובייקטיבי בשנאה של פושעים כלפי אנסים? השנאה הזאת אינה נובעת מהיגיון מוסרי טהור או מרצון אמיתי להגן על הקורבן, אלא מאינטרס אישי רגשי. אליעד מסביר שהסיבה שפושע שונא פושע אחר נובעת ... שיוגדר כרע ממנו, כדי להרגיש טוב. הוא שופט אותו כדי להצדיק את עצמו. מדובר למעשה במנגנון פסיכולוגי של שיפוט מוסרי מגמתי. האדם ממציא לעצמו אמת מוסרית שבה הוא יוצא טוב יותר מאחרים, גם אם הוא עצמו עשה מעשים חמורים מאוד. הוא בונה לעצמו מציאות סובייקטיבית מוסרית שבה יש לו עליונות מסוימת על האחרים, גם אם במציאות כולם פושעים. האם המוסר של פושעים נובע ממוסר אמיתי או מהצורך להצדיק את עצמם? התשובה היא ברורה: המוסר הזה אינו נובע מהבנה או הכרה אמיתית במוסר, אלא מהצורך הנפשי להצדיק את מעשיהם. פושעים מנסים להגדיר לעצמם פרשה ... בעצמו רע, ואולי לא טוב יותר מאף אחד אחר. לכן הוא חייב לייצר לעצמו היררכיה שבה הוא נמצא בעמדה מוסרית גבוהה יותר. איך מנגנון ההצדקה הזה פועל גם אצל אנשים רגילים? אליעד מרחיב את ההבנה הזאת גם מעבר לעולם הפשיעה. גם אנשים רגילים נוהגים לשפוט אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם. כל אדם יוצר לעצמו דימוי עצמי מוסרי, ובונה סביבו תפיסת עולם שבה הוא נמצא במקום חיובי לעומת אחרים. למשל, אדם יכול לשפוט מישהו אחר שמעשן, כדי להרגיש שהוא עצמו בריא יותר או מוסרי יותר, אף על פי שהוא בעצמו עושה טעויות אחרות. השיפוט כלפי אחרים משמש לו כהצדקה פנימית למעשיו ולחסרונותיו. איך ... האמת הפנימית על עצמך, אתה בונה לעצמך היררכיה מזויפת שבה אתה נראה טוב יותר מאחרים. אך הדרך האמיתית לשיפור מוסרי היא לא דרך השוואה לאחרים, אלא דרך בירור פנימי אמיתי של מי אתה ומהם הערכים שלך. למה פושעים שונאים אנסים? איך פושעים מצדיקים את עצמם? מה ההבדל בין מוסר אמיתי למוסר סובייקטיבי? איך נוצרת היררכיה מוסרית בקרב עבריינים? איך להרגיש טוב עם עצמך בלי לשפוט אחרים? מה הקשר בין שיפוט מוסרי להצדקה עצמית?
האם להרוג מחבל? האם צהל הוא צבא מוסרי? צהל צבא מוסרי, צהל צבא לא מוסרי, מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, להרוג מחבל מנוטרל, שאלות מוסריות, מוסריות צהל, צמחונים, הוצאה להורג של מחבלהאם להרוג מחבל? האם צהל הוא צבא מוסרי? צהל צבא מוסרי, צהל צבא לא מוסרי, מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, להרוג מחבל מנוטרל, שאלות מוסריות, מוסריות צהל, צמחונים, הוצאה להורג של מחבלהאם להרוג מחבל? האם צהל הוא צבא מוסרי? צהל צבא מוסרי, צהל צבא לא מוסרי, מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, להרוג מחבל מנוטרל, שאלות מוסריות, מוסריות צהל, צמחונים, הוצאה להורג של מחבל האם צהל הוא צבא מוסרי, ולמה בכלל זה חשוב? הסוגיה המרכזית שעליה מדבר אליעד כהן עוסקת בשאלת המוסר של צהל, ובפרט בסיטואציה בה הורגים מחבל שכבר מנוטרל. לדבריו, עצם הדיון על מוסריות של צבא בכלל ושל צהל בפרט נובע מהרצון של אנשים להרגיש טוב עם עצמם, להרגיש מוסריים, ולקבל לגיטימציה בינלאומית ופנימית. אליעד מסביר כי אנשים רוצים להאמין שהם מוסריים כדי להרגיש שהם נעלים יותר מבעלי חיים או מיריביהם, ולהצדיק את הקיום שלהם במקום שבו הם נמצאים. לדוגמה, אדם חושב שאם הוא יהיה מוסרי ויתייחס למחבל בכבוד, אולי גם ינהגו כך כלפיו בעתיד, אף שזה לא עובד בפועל. אדם עלול לדמיין שאם ייתפס על ידי טרוריסטים הוא יוכל להוכיח להם שהנהגתו הייתה מוסרית, וכתוצאה מכך ירחמו עליו, אך זו ציפייה לא מציאותית. מדוע אנשים מתעקשים להיות מוסריים אפילו כלפי אויביהם? אליעד מדגים כיצד אנשים מתעקשים להיות מוסריים גם כלפי אלו שמנסים להרוג אותם, מתוך תחושה של הצדקה מוסרית. לדוגמה, ישנם אנשים שמרגישים שהם חייבים להיות טובים מהאויבים שלהם כדי שתהיה להם זכות לגור במקום מסוים. כשמישהו מנסה לגנוב מאדם ארנק, והאדם מגיב בכוח, הגנב טוען לפתע שהוא מוסרי כי הוא הפסיק לתקוף ברגע שקיבל את מה שרצה. בכך מנסה הגנב להצדיק את עצמו מוסרית, בדיוק כפי שמדינות או אנשים מצדיקים את עצמם בכך שהם כביכול נמנעים מפעולות קיצוניות, כגון להרוג מחבל מנוטרל. האם להרוג מחבל מנוטרל זו פעולה מוסרית או לא? אליעד מסביר את ההיגיון שאומר כי הריגת מחבל מנוטרל נחשבת לפעולה לא מוסרית בעיני אנשים מסוימים, משום שהוא כביכול כבר לא מהווה איום. מצד שני, הוא מציג טענה הפוכה, שלפיה המחבל עדיין מהווה איום פוטנציאלי בעתיד, במיוחד אם ישוחרר. המחבל לא הפסיק לרצות להרוג, אלא רק הפסיק בפועל, ולכן יש היגיון מוסרי דווקא להרוג אותו כדי למנוע סיכון עתידי. הוא נותן דוגמה ברורה שבה המחבל רק שוכב על הרצפה ומעמיד פנים שהוא לא מזיק, אך עדיין רוצה להרוג וימשיך לנסות להרוג ברגע שתהיה לו הזדמנות. לכן, לטענתו, זה מוסרי להרוג אותו, גם אם כרגע נראה שהוא מנוטרל. מהי מוסריות מנקודת מבטו של המחבל? אליעד גם מבהיר נקודה נוספת - מנקודת מבטו של המחבל, ההחלטה שלו להרוג אזרחים היא פעולה מוסרית ואופטימלית. הטרוריסט בוחר לפגוע דווקא בחלשים, באזרחים, נשים וילדים, כי הם מטרה קלה שיכולה להפעיל לחץ אפקטיבי על השלטון. ... שהוא נעלה על בעלי החיים כי הוא שומר מצוות, והאדם שמאמין במוסר חושב שהוא נעלה כי הוא מתנהג באופן מוסרי. שני האנשים ממציאים לעצמם סיפור שנותן להם תחושה של עליונות ומשמעות לחייהם. מדוע אנשים אומרים לא נרד לרמה שלהם? ... כיצד הביטוי הזה נועד בעצם להצדיק את זכותו של האדם על הקרקע או הבית שלו. האדם אומר לעצמו: אני מוסרי, ולכן הזכות שלי לגור פה גדולה יותר, גם אם בפועל הוא עושה דברים דומים לאויביו. הוא פשוט מעדיף לראות ... נוספת של אדם שגנבו ממנו משהו, והוא מנסה לקחת אותו חזרה. ברגע שהוא מפסיק להיאבק, הגנב אומר לו שהוא מוסרי כי הפסיק להיאבק ראשון. הוא משתמש בטענה זו כדי להצדיק את עצמו ולטעון שהצד השני לא מוסרי, אף שהתחיל את המעשה הלא מוסרי בעצמו. האם מוסר יכול להיות תירוץ לאכזריות אחרת? אליעד טוען שאנשים או מדינות לפעמים נאחזים במוסר כהצדקה לאכזריות או לפשעים אחרים שהם מבצעים. למשל, צבא או מדינה עשויים להתעקש לא להרוג מחבל מנוטרל כדי להוכיח שהם מוסריים, אפילו אם בפועל הם עושים דברים אכזריים יותר במקום אחר. זה מעין כיסוי או כפרה על פעולות לא מוסריות שהם מבצעים. הוא מסכם את הנקודה הזו ואומר שבסופו של דבר אין קשר בין הדיון על מוסר לבין המציאות. ... כי הוא רוצה את מה שיש לך, ואתה הורג אותו כי אתה רוצה להמשיך לחיות איפה שאתה נמצא. הטענה למוסריות היא רק הצדקה בדיעבד שאנשים מספרים לעצמם. לסיכום, מה באמת מניע את הקונפליקט? בסיכומו של דבר, אליעד טוען שהקונפליקט ... מנצח. המאבק איננו על מוסר או צדק, אלא על כוח ואינטרסים בלבד. האם להרוג מחבל מנוטרל? האם צהל צבא מוסרי? למה אנשים מתעקשים להיות מוסריים? מוסריות במלחמה בטרור מדוע לא נרד לרמה שלהם? האם טרוריסטים פועלים בצורה מוסרית?
מאת:
הרב יוסף ויצמן -
הנחיה וייעוץ בתחומים החשובים לנו בחיים, זוגיות, יחסים, חינוך, ילדים, מודעות עצמית התקדמות צעד אחרי צעד בשינוי הדרוש, בהכרה וקבלה של מציאות. הרצאות מול קהלים שונים ומגוונים נתנו לי להתמודד עם דילמות וספקות שונות.
לקביעת תור לקליניקת ייעוץ וכן להרצאות 052-8144488
yosefweizman@gmail.com
לחץ כאן לעוד
מאמרים של הרב יוסף ויצמן - הנחיה וייעוץ רוחני.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...
050-3331-331