שאלה: בעלי חוזר הביתה עצבני מהעבודה. הוא מרבה לכעוס ומכניס מתח בכל הבית. מה אני יכולה לעשות?

רבותינו למדו אותנו - "דאגה בלב איש ישיחנה", זאת אומרת, אם לאדם יש דאגה, לחץ, צער, מתח וכו' - עליו לא לשתוק, אלא עליו לפרוק זאת החוצה, לשחרר את הלחץ שקיים בו ע"י שישתף מישהו בצערו.

למה הדבר דומה? לסיר לחץ - בסיר לחץ האוכל מתבשל במהירות זאת לעומת סיר רגיל שלוקח זמן לאוכל להתבשל. ולמה? אלא שבסיר רגיל יש כל הזמן שחרור לחצים זאת לעומת סיר לחץ שאין בו שחרור לחצים והאוכל נימוח מהחום הגבוה. אדם שלא משחרר לחצים דומה לסיר לחץ שאין בו שחרור לחצים ולכן החום בו גבוה מאוד. דבר זה לא בריא, לא לאדם עצמו ולא לסביבתו, שהרי הוא יפרוק כעסים על סביבתו.

מה תועיל השיחה עם אדם נוסף?

אלא שזו עובדה קיימת בטבעו של האדם - שכאשר הוא משתף אדם נוסף בצערו ופורק החוצה את המתח העצור בתוכו, הוא נרגע.

מה את בתור אשתו, יכולה לעשות?

את יכולה לעזור לו לפרוק את המתח, על ידי הקשבה אקטיבית וע"י שתדובבי אותו שידבר ויפרוק את תסכולו.

איך עושים זאת? ע"י הקשבה בלי הערות ובלי עצות. תני לו תחושה שאת איתו בספורו על ידי שתהנהני בראשך תגיבי במלות הזדהות כגון ווי' ותחזרי על משפטים חשובים שהוא אומר.

אז מה, אסור לי לאמר את דעתי? מותר לך לאמר וחשוב שתאמרי את דעתך. אך אם תתני עצות בשלב הראשון, בפעם הבאה הוא לא יספר לך ולא יפתח את לבו. לכן חשוב לא לתת עצות בשלב הראשון אלא להקשיב בלבד.

מתי אני כן יכולה להעיר הערות ולתת עצות?

תוכלי להעיר הערות ולתת עצות רק בשלב השני, לאחר שאת רואה שהוא הוציא את מה שעל ליבו, והוא נרגע.

גם בשלב הזה רצוי לא "לשטוף אותו" בהערות ובתלונות - "למה לא עשית כך וכך? למה לא אמרת כך וכך? וכו' כדי לא להרתיע אותו מלספר בפעם הבאה, אלא לעשות זאת בדרך של שאלה - "לא היה רצוי שתעשה כך וכך? שתאמר כך וכך? וכו'.