השנה (2011) נחגג ט' באב ביום שלישי ה 9 באוגוסט.. פעמיים 9 - גם מהצד העברי (ט'=9) וגם מהלועזי. בספרה 9 בנומרולוגיה טמון כוח רב, היא מסמלת יכולת התחדשות, ואת היכולת ליצור ולהרוס מתוך בחירה. בשל 9 ירחי לידה, הספרה 9 שהיא גם בעלת הערך המספרי הגבוה ביותר, מסמלת את הענקת החיים. השנה באופן חריג ומשמעותי ביותר, נכנס הציבור הישראלי למהלך של יצירת קירבה ואחדות בין אדם לאדם דרך מאבקים חברתיים שלהם כותרות שונות. היציאה ההמונית לרחובות היא קודם כל יציאה מהבועות הנפרדות בהן כל אחד קיים את עצמו עד כה. התחושה המלווה את האנשים היא של אחדות נפלאה וכוח. הכוח של הביחד.
ע"פ המסורת הדתית, בשל שנחרב בית המקדש ביום זה, נקבע כי יש לנהוג ביום זה מנהגי אבלות, צום ותענית. מנהגים אלו, באם הם נשמרים, ממקדים את ההכרה המודעת, דווקא ברעיון החורבן, ובגורם לו - ב 'שנאת החינם'. בגני הילדים מסופר שוב ושוב הסיפור על קמצא ובר - קמצא, עשיר העיר שזרק בבושת פנים יריב שהגיע לארוע מפואר שקיים. אך שימו לב, ככל שנמקד את הכרתנו ברעיון השנאה, (ועובדה שהביטוי שמגדיר את סיבת היום הזה הוא 'שינאת חינם'), כך תלך ותתבסס השפעתה. מיקוד התודעה צריך להיות באותם רעיונות או תחושות שברצוננו לקדם, לחוות ולא בדברים שליליים מהם נרצה להימנע.
על כן, ברצוני להציע, כי יום זה של ט' באב יוקדש - ל 'אהבת חינם'. להשתמש בכוח ה 9, שביום הזה ליצירת מנהג חדש של בניה ע"י: פגישות עם עמיתים (שאיתם יש לנו עימות). בעיקר כדי להשיג חיבור חי ומחודש בתוך יחסים אישיים שיש בהם קושי. ליצור מ 'בר - פלוגתא' - 'בן שיח'.
התמקדות ביצירת חיבור
את הדבר בו אנו מעוניינים נגביר ובו נתמקד. לא חורבן כי אם בניה. לא שנאת חינם, אלא קירוב לבבות. ביחד. ולמה כדאי להשקיע בשיפור יחסים המכילים יותר כעס / שנאה / עויינות? כי יחסים אלו דווקא מחלישים אותנו יותר, ולכן כל שיפור שנשיג ישחרר אותנו יותר ויעמיד לרשותנו מאגר מחודש של כוחות שיסייעו לנו בכל שאר היחסים גם יחד.
ריבים קיימים, בתוך משפחות, בתוך קבוצות, בין קבוצות מסוגים שונים. ככל שנתמקד ביצירת שינוי ביחסים בין אדם לאדם, נחווה אחרת גם יחסים שלנו מול הקבוצות אליהן אנו משוייכים. יחסים בתוך המשפחה (למשל בין האח שנצרב בו הרעיון שהיה הכבשה השחורה ובין האח הקטן שנדמה שהיה אהוב ביותר ע"י האם). האם אפשר לוותר על הכעס? על הצורך לפגוע בזה שקיבל יותר ממני? בין חברים (למשל מול אותו אדם שאיכזב כי לא עמד לצידי בשעת צרה), האם אפשר לוותר על העויינות, האכזבה ולנסות לראות את הנסיבות אחרת? כדאי לנסות. כי ככל שנשיג הרמוניה רבה יותר ביחסינו הקרובים כך יושפעו גם תחושותנו בתוך המעגלים הרחבים יותר של קיומנו.
אהבה היא המצב הפתוח ללא מחיצות או מסיכות, שבו אנו חשים בטוחים, שלמים, ומתוך כך גם קרובים ומעניקים. מצב שמאפשר לנו להתאחד עם האחר, להרגיש במכנה המשותף שלנו איתו ולגשר על פערים אפשריים.
ביום ט' באב המוקדש לאהבה אפשר למסד טכסים שונים הקשורים באירוח (דלת פתוחה וכד'), או כיוזמה הקרויה "יום מעשים טובים". אך מיקוד המאמץ בגישור - יהיה אפקטיבי הרבה יותר. הבדל משמעותי נשיג אם נתמקד ב ט' באב - בעניין אמיתי מבית: לא בעזרה לאנשים זרים שאין לנו איתם עבר טעון, לא באירוח של אנשים אהובים, שקל לנו מאוד להיות בחברתם, אלא באותם אנשים ספציפיים, שיש לנו כעס, איבה, עניין לא פתור מולם. אם נוכל ליזום מפגש מחבר איתם, נאפשר התגברות שתוביל אל שינוי משמעותי בחיינו.
התקרבות
הביטוי 'אהבת חינם' בא להדגש אהבה ללא תמורה (בחינם). אך עצם המושג אהבה מכיל בתוכו את העדר התמורה. להבדיל, 'אהבה התלויה בדבר' יכולה להיות הרבה דברים אך לא לגמרי אהבה... אפשר להבחין בין אהבה בוגרת (אהבת חינם) ואהבה ילדית ופחות מפותחת (התלויה בדבר). היכולת לאהוב אדם אחר, למרות שאינו מספק את הצרכים והרצונות שלנו באופן הרצוי לנו, מעידה על אהבה בוגרת (אהבת חינם). פעמים, כשקיימת עויינות רבה קשה לדבר במונחים של 'אהבת חינם'. נכון יותר יהיה לנסות בשלב ראשון ליצור התקרבות בין שניים.
רצוי להתחיל מאדם אחד שמהווה אתגר לקירבה. ומהי הדרך להתקרבות? לעיונכם, 3 שלבים פרקטיים להתקרבות.
האומץ לאהוב
נדרש אומץ לומר דברים של אמת. להישיר מבט בעיניים, להתקרב עד כדי מבט ישיר בעיניים. נדרש אומץ לשתוק מול היריב ולהרגיש. נדרש אומץ לאהבה. במקרים מסוימים כדאי להעזר בליווי מקצועי מתאים. זה משתלם. הצלחה מסוג כזה, תשפיע לא רק על הקשר עצמו שישתפר, אלא גם על הבטים נוספים בחייו של הפועל לתיקון. זכרו כי יצירת אחדות ושלום פנימיים ע"י התגברות והתנקות מכאב, משפיעה בכל מישורי החיים.
ע"פ המסורת הדתית, בשל שנחרב בית המקדש ביום זה, נקבע כי יש לנהוג ביום זה מנהגי אבלות, צום ותענית. מנהגים אלו, באם הם נשמרים, ממקדים את ההכרה המודעת, דווקא ברעיון החורבן, ובגורם לו - ב 'שנאת החינם'. בגני הילדים מסופר שוב ושוב הסיפור על קמצא ובר - קמצא, עשיר העיר שזרק בבושת פנים יריב שהגיע לארוע מפואר שקיים. אך שימו לב, ככל שנמקד את הכרתנו ברעיון השנאה, (ועובדה שהביטוי שמגדיר את סיבת היום הזה הוא 'שינאת חינם'), כך תלך ותתבסס השפעתה. מיקוד התודעה צריך להיות באותם רעיונות או תחושות שברצוננו לקדם, לחוות ולא בדברים שליליים מהם נרצה להימנע.
על כן, ברצוני להציע, כי יום זה של ט' באב יוקדש - ל 'אהבת חינם'. להשתמש בכוח ה 9, שביום הזה ליצירת מנהג חדש של בניה ע"י: פגישות עם עמיתים (שאיתם יש לנו עימות). בעיקר כדי להשיג חיבור חי ומחודש בתוך יחסים אישיים שיש בהם קושי. ליצור מ 'בר - פלוגתא' - 'בן שיח'.
התמקדות ביצירת חיבור
את הדבר בו אנו מעוניינים נגביר ובו נתמקד. לא חורבן כי אם בניה. לא שנאת חינם, אלא קירוב לבבות. ביחד. ולמה כדאי להשקיע בשיפור יחסים המכילים יותר כעס / שנאה / עויינות? כי יחסים אלו דווקא מחלישים אותנו יותר, ולכן כל שיפור שנשיג ישחרר אותנו יותר ויעמיד לרשותנו מאגר מחודש של כוחות שיסייעו לנו בכל שאר היחסים גם יחד.
ריבים קיימים, בתוך משפחות, בתוך קבוצות, בין קבוצות מסוגים שונים. ככל שנתמקד ביצירת שינוי ביחסים בין אדם לאדם, נחווה אחרת גם יחסים שלנו מול הקבוצות אליהן אנו משוייכים. יחסים בתוך המשפחה (למשל בין האח שנצרב בו הרעיון שהיה הכבשה השחורה ובין האח הקטן שנדמה שהיה אהוב ביותר ע"י האם). האם אפשר לוותר על הכעס? על הצורך לפגוע בזה שקיבל יותר ממני? בין חברים (למשל מול אותו אדם שאיכזב כי לא עמד לצידי בשעת צרה), האם אפשר לוותר על העויינות, האכזבה ולנסות לראות את הנסיבות אחרת? כדאי לנסות. כי ככל שנשיג הרמוניה רבה יותר ביחסינו הקרובים כך יושפעו גם תחושותנו בתוך המעגלים הרחבים יותר של קיומנו.
אהבה היא המצב הפתוח ללא מחיצות או מסיכות, שבו אנו חשים בטוחים, שלמים, ומתוך כך גם קרובים ומעניקים. מצב שמאפשר לנו להתאחד עם האחר, להרגיש במכנה המשותף שלנו איתו ולגשר על פערים אפשריים.
ביום ט' באב המוקדש לאהבה אפשר למסד טכסים שונים הקשורים באירוח (דלת פתוחה וכד'), או כיוזמה הקרויה "יום מעשים טובים". אך מיקוד המאמץ בגישור - יהיה אפקטיבי הרבה יותר. הבדל משמעותי נשיג אם נתמקד ב ט' באב - בעניין אמיתי מבית: לא בעזרה לאנשים זרים שאין לנו איתם עבר טעון, לא באירוח של אנשים אהובים, שקל לנו מאוד להיות בחברתם, אלא באותם אנשים ספציפיים, שיש לנו כעס, איבה, עניין לא פתור מולם. אם נוכל ליזום מפגש מחבר איתם, נאפשר התגברות שתוביל אל שינוי משמעותי בחיינו.
התקרבות
הביטוי 'אהבת חינם' בא להדגש אהבה ללא תמורה (בחינם). אך עצם המושג אהבה מכיל בתוכו את העדר התמורה. להבדיל, 'אהבה התלויה בדבר' יכולה להיות הרבה דברים אך לא לגמרי אהבה... אפשר להבחין בין אהבה בוגרת (אהבת חינם) ואהבה ילדית ופחות מפותחת (התלויה בדבר). היכולת לאהוב אדם אחר, למרות שאינו מספק את הצרכים והרצונות שלנו באופן הרצוי לנו, מעידה על אהבה בוגרת (אהבת חינם). פעמים, כשקיימת עויינות רבה קשה לדבר במונחים של 'אהבת חינם'. נכון יותר יהיה לנסות בשלב ראשון ליצור התקרבות בין שניים.
רצוי להתחיל מאדם אחד שמהווה אתגר לקירבה. ומהי הדרך להתקרבות? לעיונכם, 3 שלבים פרקטיים להתקרבות.
האומץ לאהוב
נדרש אומץ לומר דברים של אמת. להישיר מבט בעיניים, להתקרב עד כדי מבט ישיר בעיניים. נדרש אומץ לשתוק מול היריב ולהרגיש. נדרש אומץ לאהבה. במקרים מסוימים כדאי להעזר בליווי מקצועי מתאים. זה משתלם. הצלחה מסוג כזה, תשפיע לא רק על הקשר עצמו שישתפר, אלא גם על הבטים נוספים בחייו של הפועל לתיקון. זכרו כי יצירת אחדות ושלום פנימיים ע"י התגברות והתנקות מכאב, משפיעה בכל מישורי החיים.
050-3331-331