ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 9 ✔פרק 7 מכיוון שראיתי כיצד תכניות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 9
פרק 7

מכיוון שראיתי כיצד תכניות ABA ו - VBA מקדמות מאד את הילד ולצערי לא מצאתי, מלבד ספרו הראשון של לובאס, תכנית עבודה מפורטת של גישת ABA החלטתי כי מן הראוי שיהיה בנמצא עבור ההורים דוגמאות של תכניות טיפוליות.

דוגמאות של תכניות טיפוליות

לאחר שקבענו מה היא מטרת העל, מהן המטרות המשניות, איזו שיטת טיפול מתאימה לילד (או שיטות טיפול), מצאנו תרפיסטיות להכשיר ומנחה שינחה אותן יש לגשת לבניית התכנית. את התוכנית בונה המנחה. לפני הפעלת התכנית יסביר המנחה להורים ולתרפיסטיות כיצד הוא רואה את מצבו של הילד, מה צריך הילד כרגע וכיצד נעזור לו להגיע לשם. על ההורים לזכור תמיד לשאול את השאלות הנכונות ועל פיהן לדרוש את הדרישות הנכונות - גם לגבי התכנית הטיפולית וגם בסיטואציות אחרות הקשורות בילד:

1.תמיד לשאול את עצמך כהורה ואת המנחה: למה בחרת בתכנית הספציפית הזו כרגע עבור הילד? מה המטרה של התכנית?

2.איך המטפלות יעבירו את המטרות של תכנית ספציפית? (לא מספיק לכתוב את התכנית, צריך להסביר למטפלות כיצד לעשות את הדברים בשטח כדי שלא יגרמו לנזק).

לפני שניגש לתכניות עצמן אני רוצה להזכיר ולהדגיש שבכל מקרה אין כאן המלצה ליישם את הדוגמאות לתכניות הללו לבדכם על ילדכם. רק מנחה בעל ניסיון רב המכיר את התכניות הטיפוליות השונות ומכיר את האוטיזם על מגוון הפנים שהוא מציג יכול להתאים תכנית טיפולית מלאה ואחראית לילדכם. העתקת תכנית זו או אחרת ויישומה על ילדכם עשויה לגרום לו נזק במקום תועלת. יש "לתפור" את התכנית הטיפולית כחליפה או ככפפה ליד ספציפית של כל ילד וילד.

מטרתי בהצגת תכניות לדוגמה היא שתוכלו כהורים להבין את רוח הדברים, מניין הם באים ולאן הם לוקחים את הילד בטיפול.

התנהגות - תכנית רוגע

מטרה: הילד יבין מהו מצב של היות רגוע ויוכל להיות רגוע יותר ככל שהטיפול ימשיך

1.תהליך: ספרו לילד סיפור בטון רגוע, סיפור עם מסר של רוגע ושלווה. בכל פעם שהילד יושב וגופו רגוע ונינוח (שימו לב שהגוף והבעות הפנים רגועים, אל תחזקו בטעות על גוף שנראה רגוע אבל רגליים מקפצות או ראש שזז מצד לצד) חזקו את הילד ע"י ליטוף של גבו או ידיו בעדינות ואמרו "אתה רגוע עכשיו, איזה יופי" או "אתה רגוע עכשיו, זה נעים לי לקרוא לך ככה".

2.תהליך: במידה והכנתם פינה עם כריות ופוף אפשר לשבת שם ולתרגל נשימות (עמוקות ורגועות). לבצע תרגיל נשימות רק כשהילד נראה לכם רקוע למדי יחסית ליכולתו להירגע. התרגיל אינו פשוט וצריך לוודא שמבצעים אותו נכון. במידה ואתם רואים שהילד אינו מצליח לבצעו נכון הפסיקו ונסו תכנית זו בעוד חודש. יש לשבת מול הילד כששניכם ישובים על כסא. אומרים לילד:

a.תעשה כמוני.

b.במידה האפשר יוצרים קשר עין עם הילד.

c.מדגימים נשימה עמוקה. שואפים באופן מופגן עמוק וארוך אוויר לריאות ואח"כ נושפים באופן מופגן באותה דרך.

d.תעשה כמוני.

e.אם הילד מצליח רק לשאוף ולא לנשוף רגוע מנסים שוב להראות לו מה הדרך הנכונה, "תראה, תעשה כמוני, ככה" (נסו לא לומר "לא, זה לא נכון ככה").

f.אם הילד מתחיל להתנשף מהר (היפר - וונטילציה) עצרו את התרגיל ועברו למשהו אחר.

g.במידה והילד ישב בכל אחד מהשלבים (אפילו אם לא הצליח לעשות את התרגיל עצמו של הנשיפה ושאיפה ברוגע) שבחו אותו מאד - "כל הכבוד, אתה מנסה, אתה רגוע" (בקול לוחש) או "נהדר, איך אתה רגוע, תענוג" או "נעים לי שאתה רגוע". בכל מחמאה יש להכניס את המילה רגוע, כך הילד יבין לאט מהי הכוונה במצב רוגע וידע להתכוונן לשם במהלך הזמן כשנבקש ממנו להירגע.

תכנית חיקוי מוטורי

מטרה: הילד יחקה את תנועותיו של המטפל.

תהליך:

1.אמרי לילד "עשה כמוני".

2.אמרי לילד "ידיים למעלה" והרימי את ידייך למעלה. אם הילד אינו מבצע אמרי שוב "עשה כמוני חמוד".

3.אם הילד עדיין אינו מבצע בצעי שוב את המטלה בעצמך.

4.אמרי לילד "ידיים למעלה" והרימי את ידייך למעלה.

5.אם הילד אינו מבצע סייעי לו פיזית. קחי את ידיו של הילד והרימי אותן למעלה, הכל בעדינות. ואז אמרי "הידיים למעלה, איזה יופי, כל הכבוד, עשית כמוני!". דברי באינטונציה שמחה, בקול גבוה יחסית ובהתלהבות. הביטי לעיניו של הילד.

6.את החיזוק המילולי החיובי אמרי מהר ועוד לפני שידיו של הילד ממש למעלה, כך תמנעי לעיתים קרובות מזעמו של הילד על כך שהפעלת אותו פיזית ללא רשותו ורצונו. החיזוק החיובי המיידי (שניתן עוד באמצע הדרך להשלמת משימת הרמת הידיים) עשוי לשמח את הילד ולנטרל את תגובת הנגד שלו.

תכנית חיקוי אורלי

מטרה: הילד יחקה הברות או מילים.

תהליך:

1.בתחילת העבודה בחרי הברה או מילה שהילד יודע לומר אותה.

2.למדי את הילד לומר את ההברה על פי בקשתך (ולא רק כשהיא יוצאת מפיו באופן ספונטאני ולא מתוכנן דווקא).

3.מצאת שהילד יודע לומר את ההברה "אה".

4.אימרי לילד "תגיד אה".

5.הדגישי את ההברה אה והאריכי אותה.

6.שימי לב שהילד מסתכל על פניך, או טוב יותר, על פיך כשאת מבצעת את ההברה.

7.במידה והילד אינו מבצע בקשי ממנו שוב עד שינסה לפחות.

8.אם הילד ניסה (אפילו אם לא הצליח באופן מלא לומר את ההברה) מחאי לו כפיים, דגדגי אותו (במידה והדבר נעים לו) צחקי ואמרי לו כמה הוא נפלא, "כמה יפה אמרת אה (או ניסית להגיד אה), כל הכבוד לך, אני יודעת שזה קשה".

לימוד הצבעה

מטרה: הילד ילד להצביע על עצמים.

תהליך: הוציאו 2 חפצים מעניינים (אבל לא מעניינים מידי כדי שהילד לא יחטוף אותם). הניחו על השולחן. בקשו מן הילד להצביע על אחד מהחפצים: "תצביע בבקשה על הכדור" והצביעו אתם על הכדור לשם הדגמה. אם הילד אינו מצביע סייעו לו פיזית, קחו בעדינות את ידו ועזרו לו להצביע.

שבחו אותו בכל דרך אפשרית. נסו את התרגיל הזה מספר פעמים בכל טיפול, עם אותם חפצים בהתחלה, אח"כ שנו חפצים, אח"כ הרחיבו את ההצבעה לדברים מעט יותר רחוקים (על המדף למשל).

ברגע שההצבעה מופיעה ספונטנית (ללא בבקשה או עזרה של המטפל) יש לחזק מאד את הילד, בחיבוקים, קפיצות שמחה ועידוד מילולי.

תכנית התחלתית לחיזוק קשר עין

הכירי את הילד היטב ודעי אילו צעצועים הוא אוהב ורוצה.

הניחי לידך בקופסא סגורה את הצעצועים האהובים עליו.

שחקי עם הילד במשחקים אחרים כאשר המשחק נעים לשניכם.

הוציאי בשקט צעצוע אהוב על הילד מתוך הקופסא. אם הילד מבחין בכך ומנסה לקחת ממך את הקופסא או את הצעצוע אמרי: "רק אני יכולה לגעת בקופסא עכשיו, תחכה בסבלנות".

אחזי בצעצוע ביד אחת והניחי אותו מעל אפך, בין עיניך.

אמרי "תראה, הנה הברווז!" אם הילד עדיין אינו מביט בך הכניסי את ראשך עם הצעצוע מוחזק בין עיניך למרחב הפרטי של הילד והתקרבי אל ראשו מאד. (אם אפשר אז רצוי ליישם תכנית טיפולית זו על השטיח).

כאשר הילד מבקש את הצעצוע במילים, תנועות או מחוות אל תתני לו את הצעצוע עד שהוא יוצר קשר עין איתך.

אם הילד לא מצליח ליצור קשר עין לבדו סייעי לו ע"י אמירה: "תסתכל בעיניים שלי בבקשה".

ברגע שהילד מסתכל לעיניך אפילו לשבריר שנייה אמרי "הסתכלת לי בעיניים! כל הכבוד, נעים לי לשחק איתך" ותני לו את הצעצוע בחיוך.

התנהגות - תכנית לויתורים

מטרה: הילד יוותר על צעצועים, רצון לקום מהשולחן וכו'.

תהליך:

שחקי עם הילד בצעצוע שאינו אהוב עליו באופן מיוחד, לדוגמה דובון.

בקשי מהילד לשחק במשהו אחר, שאהוב עליו מעט יותר. "בוא נשחק ברכבת עכשיו".

כשהילד מוותר על הצעצוע הקודם (הדובון) כדי לשחק בדבר מה אחר אמרי "אתה מוותר על הדובון, כל הכבוד לך, איזה בוגר!".

עברי כך ממשחק למשחק. וודאי שעל הילד לוותר בתחילה על צעצועים שאינם משאת נפשו ולאט מאד במהלך מספר פגישות בקשי ממנו לוותר על צעצועים שהוא אוהב יותר. תני חיזוק מילולי קונקרטי לכל וויתור ושבחי אותו מאד.

התנהגות - תכנית סבלנות

מטרה: הילד ימתין בסבלנות לדבר מה שהוא רוצה.

תהליך: כשמתחילים בתכנית טיפולית עובדים בקצב של הילד מבחינת יכולת הסבלנות שלו. אם הוא רוצה דבר מה ואינו מסוגל לחכות אפילו רגע בסבלנות, נותנים לו את מה שהוא רוצה באותו רגע. במהלך הפגישות מאריכים את הזמן שעל הילד להמתין כדי לקבל את מה שהוא רוצה, בתחילה לכמה שניות ואח"כ אפשר להגיע לכמה דקות ספורות. תלוי בגיל הילד. כך מלמדים את הילד שאי אפשר לקבל סיפוק מיידי ברוב תחומי החיים (כשילדי מתלוננים על כך אני נוהגת לומר "רק חיבוק אפשר לקבל עכשיו, כל השאר לוקח זמן" ואז מחבקים אותם כמובן).

מהלך העבודה:

שחקי עם הילד עד שהוא בעצמו יבקש דבר מה.

למרות שאת יכולה להביא לילד את מה שהוא מבקש באותו רגע, הימנעי מכך והביאי לו את מה שביקש לאחר כ - 10 שניות.

העבירי את 10 השניות הללו בשאלות שתשאלי את הילד.

לדוגמה: הילד אומר "משאית". או רק "אית" ואת יודעת שזו דרכו לבקש את המשאית הכחולה שנמצאת על המדף העליון. למרות כל זאת עשי את עצמך שאינך מבינה. אמרי "מה אתה רוצה, תסביר לי".

הילד ינסה לומר שוב משאית או "את זה". שאלי אותו "אתה מתכוון למשאית?"

הילד יענה כן, או ינדנד בראשו, או יביט לעבר המיקום בו המשאית נמצאת.

שאלי את הילד, "יש כאן הרבה משאיות, איזו מהן אתה רוצה? תראה לי"

הילד יצביע על המשאית שהוא רוצה, יאמר את צבעה וכו'.

נסי לא למתוח את סבלנותו של הילד יותר מידי. כשאת רואה ששאלותיך מתחילות להביא אותו למצב שהוא כבר לא יכול להכיל אותן ואותך אמרי "אה, אתה רוצה את המשאית הכחולה שעל המדף? איזו מבולבלת אני, הבנתי!"

"בוא, נלך להביא אתה משאית". גשי עם הילד למדף והושיטי לו את המשאית שביקש, השתדלי שהילד יצור קשר עין איתך (לא עם המשאית) לפני שאת מגישה לו אותה. ואמרי "חיכית כל כך בסבלנות, אתה נהדר!" (הדגישי את המילה בסבלנות והאריכי אותה מעט שהילד יבין שזה הדבר שאת מבקשת ממנו).

יש עוד תכניות רבות להארכת סבלנותו של הילד וללמדו מהי סבלנות. את התכנית הנ"ל אפשרות לבצע גם במהלך היום יום כאשר הילד מבקש דבר מה, אוכל למשל. בכל התכניות הללו חשוב מאד לא לשכוח לחזק את הילד בחיזוק חיובי מילולי, ואם החלטתם עם המנחה, גם בחיזוקים חיוביים פיזיים (מתנות קטנות, אוכל שהילד אוהב במיוחד וכו').

קשב - מה חסר?

המטרה - להעמיק את הקשב של הילד ולהאריכו.

התהליך:

שבי ליד שולחן מול הילד. הניחי שלושה פריטים (או שני פריטים, תלוי מה הילד מסוגל, על פי הוראות המנחה) מול הילד. בחרי פריטים לא מסובכים שאת יודעת שהילד מכיר היטב ויודע לומר את שמם (או ידע להצביע על לוח תקשורת כדי להביע מה שמם).

אמרי לילד "תראה!".

הצביעי עם אצבעך על כל אחד מהחפצים ואמרי את שמם. עשי זאת לאט כשאת ממתינה 2-3 שניות בין אמירת שמו של כל אחד מהחפצים.

לאחר שאת בטוחה שהילד ראה את הצבעתך ושמע כשאת אומרת בקול את שמות החפצים העלימי לתוך כף ידך אחד מהחפצים.

אמרי לילד: "תראה! משהו חסר כאן. מה חסר ?"

אם הילד אינו מצליח לאחר שתי ניסיונות כאלה (עברי שוב את כל השלבים עד כה), נסי דרך נוספת.

בפעם השלישית, כאשר את מגיעה לשלב שבו את אמורה להצביע על החפצים סייעי לילד פיזית. קחי בעדינות את ידו של הילד, צרי מכף ידו ג'סטה של הצבעה (בעדינות)... ועם אצבעו של הילד הצביעי על כל אחד מהחפצים כאשר את אומרת את שמם.

שוב החביאי אחד החפצים (כאשר הילד אינו מצליח כדאי להחביא כל הזמן את אותו חפץ כדי למנוע ממנו בלבול מיותר בשלב זה).

אמרי: "אוי... משהו חסר כאן. מה חסר?"

כאשר הילד יענה לך מה חסר התפעלי מאד ממנו, חייכי, הביעי בשפת גופך שמחה ואמרי "מדהים! אתה מצאת מה חסר! כל הכבוד חמוד".

בתחילת הדרך יש לבצע את התרגיל לא יותר משלוש פעמים. במידה והילד לא מצליחה לאחר שלוש פעמים (כאשר הפעם השלישית היא עם סיוע פיזי) יש לומר לילד מה חסר ולעשות זאת בעדינות ובחיוך.

אל תאמרי בשום אופן "לא הצלחת". אם הילד מנחש לא נכון ואומר שדבר מה אחר חסר אפשר לאמר "חמוד, התבלבלת. תנסה שוב. מה חסר?". בכל אחת מהתוכניות המוצגות כאן אין לתת לילד הרגשה שהוא אינו מצליח. זהו משחק עבור הילד ולכן הוא אמור ליהנות ממנו. במידה ואת נתקלת בקשיים הפסיקי את המשחק ביוזמתך לפני שהילד יכנס להתנהגות לא נאותה או יסתגר בעצמו ושאלי את המנחה כיצד לבצע זאת נכון יותר עבור הילד.
זיהוי חיוביים הרגלים טיפול בילד להרגיע צריך תקשורת תכלית שאלות נכונות ראוי לא יכול להכיל pdd אוטיזם אספרגר בעיה בעיות בעיות התנהגות בעיית התנהגות הדרכה להורים הדרכת הורים הורה הורות הורים התנהגות התפתחות זיהוי זיהוי וטיפול חינוך ילדים טיפול טיפול ב טיפול בילד טיפול בילדים טיפולים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לחנך ילדים מדריך ל מדריך להורים מטופל מטפל מטפלים עיכוב התפתחותי
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין ... שבן אדם בוחר לעשות את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב ... ירביץ. 2 - באמצעות זה שנגרום לו להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 - לגרום ... אם הוא לא ירביץ. ובפועל, צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות נגד ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
... כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים , להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם ... והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חווית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא ... כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות ... מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חווית המשחק של הילד לבין חווית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של ...
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. ... מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ... דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ... ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום ... או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו ... מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה ... שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה ... תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם ... קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ... למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו ... כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ... האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה ... במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו ... ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק ... רע יקרה לו. האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. ... יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל ...
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק בשאלה ... אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג ... על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ... לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם ... בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר ... (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ... אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב ... אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה ... רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין סיכוי שהחשש יתגשם, או שננסה לשנות את רצונו כך ... לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם לא ... פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? מה זה אומר בכלל להיקרע? האם אתה בטוח ... שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה כשאתה ער? למה לא? האם אתה יכול לעצום את ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד אינו מפחד מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר מאשר לכאב פיזי בלבד. הם ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות ... שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה ... לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא ... אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - ... היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. ... הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ילד
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילד, איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? כעס ועצבים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילד, איך למצוא זוגיות? איך לחנך ילדים? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות? איך לשנות תכונות אופי? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשפר את הזיכרון? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להצליח בראיון עבודה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם גירושין? איך ליצור אהבה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להעריך את עצמך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להיות מאושר ושמח? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש משמעות לחיים? למה יש רע בעולם? איך נוצר העולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? אולי אנחנו במטריקס? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם באמת הכל לטובה? האם המציאות היא טובה או רעה? האם הכל אפשרי? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה המשמעות של החיים? האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש או אין אלוהים? איך להנות בחיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש אמת מוחלטת? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה לא להתאבד ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצ'ר, מטפל רוחני, אימון אישי לקשב וריכוז בתחום ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 24_05_2025 השעה 01:27:01 - wesi4