מאת ד"ר יגאל גליקסמן

אורלי (שם בדוי) בחורה בת 26, אחות מוסמכת במקצועה, הופנתה לטיפולי באמצעות רופא המשפחה שלה. סיבת ההפניה הייתה קשיים בבליעת מזון מוצק. בדיקות רפואיות מקיפות של מומחי אף אוזן וגרון לא הצביעו על כל ממצא פתולוגי. השאלה הייתה האם מדובר בסוג של תגובה היסטרית Globus Hystericus

כשהגיעה אורלי לפגישה הראשונה התנצלה על העובדה שהיא מבזבזת זמן על בעייה כל כך טיפשית.. מתוצאות הפרופיל הפסיכופיזיולוגי בשילוב מכשור שיטת הביופידבק התרשמתי כי מדובר באדם היפרטנסיבי והיפרסנסטיבי, עם רמת פגיעות וביישנות גבוהה. היא החלה לעבוד כאחות במחלקה הפנימית באחד מבתי החולים לפני כשנה. באותה תקופה הופסק קשר אינטימי בן 4 שנים עם בן זוגה. הניתוק בקשר היה בלתי צפוי וגרם לה למצבי רוח משתנים עם גוון דיכאוני. באחת הפעמים בה אכלה את ארוחת הצהרים שלה בחדר האוכל של הפרסונל בבית החולים, חוותה חוויה של קושי בבליעה. חברותיה לעבודה שמו לב לעובדה כי היא משאירה חלק ניכר מהאוכל בצלחת והעירו לה על כך. מאז הלך המצב והחמיר, היא לא יכלה לבלוע מזון מוצק ודיווחה על תחושה שהמזון נשאר "תקוע בגרונה". התופעה החמירה יותר במצבים בהם הייתה בחברת אנשים נוספים ופחתה כשהייתה לבד. כתוצאה מהחמרת המצב הפסיקה אורלי לאכול בחדר האוכל של הפרסונל וסירבה לצאת עם חברים לאכול במסעדות. היא הרגילה עצמה לאכול מזון נוזלי בלבד. מניתוח תוצאות הפרופיל הפסיכופיזיולוגי היה מאד ברור כי ניתוק הקשר הרומנטי היווה גירוי בלתי צפוי בעל עוצמה רגשית עם היבט טראומטי שגרם לתגובת למערכת האוטונומית והתבטא בקשיים בבליעה " היה לה קשה לבלוע את העובדה שהקשר נותק" הוסבר לאורלי כי הימנעות מאכילה במקומות ציבוריים כמו אכילת מזון בלתי מוצק מחמירה ומגבירה את רמת החרדה שלה ממצבים בהם חששה שהסימפטום של קושי בבליעה עם תחושת החנק יופיע שוב.

בפגישה השניה הוסברו לאורלי העקרונות והרציונאל של הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי ויתרונות השילוב של שיטת הביופידבק המאפשרת פיתוח יכול שליטה רצונית על תגובות בלתי רצוניות תוך קבלת משוב מידי, אמין וברור וניתור התהליך הודגש ההיבט הלימודי והתרגול העצמי. נקבעה לה תכנית טיפולית שהתבססה על טכניקות הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בשילוב שיטת הביופידבק. מטרת התוכנית הטיפולית הייתה חשיפה הדרגתית ומבוקרת לאכילה במקומות ציבוריים. בוצעו סימולציות מתוכננות ומבוקרות בקליניקה תוך הדגשת הצורך ביישום הנלמד לחיי היומיום עם רישום ותיעוד יומיומי של תחושותיה בעת החשיפה למצבים דומים. בתחילה נבחרו מצבים בהם אכלה מזון חצי מוצק כגון: בשר טחון, תפוחי אדמה מעוכים וכד' בחברת חברה קרובה ובצורה הדרגתית החלה לאכול מזון מוצק כשהייתה לבד ועם חברים.

לאחר 8 מפגשים טיפוליים חד שבועיים הייתה רמת מתאם גבוהה בין יכולתה של אורלי להשיג תוצאות טובות במכשור הביופידבק בעת ביצוע סימולציות בקליניקה לבין יכולה לחזור ולאכול מזון מוצק בחברת חברים ללא קשיי בליעה ותחושת החנק.

לסיכום על המטפל בטיפול התנהגותי קוגניטיבי בכלל והמשלב ביופידבק בפרט ללמד ולהנחות את המטופל לעקוב אחר התכנית הטיפולית ולבצעה בהתאם.

אשמח לקבל תגובותיכם 0546670570

בברכה ד"ר יגאל גליקסמן www.gliksman.co.il

* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=90309