פרשת "שְׁלַח לְךָ": הנתון הוא רק נקודת מוצא, לא יעד...לא יעד העולם קיים, תופעות מתרחשות בו, בעלי - חיים מתהלכים בו, רצים, משייטים במים ומעופפים וגם הצמחים צומחים על פניו. והאדם רואה בעיניו, מתרגש בליבו, ומגיב, הוא פועל בעולם. והנה נצטווינו לא לפעול, לא להגיב בהתאם למראה עיניים וריגוש הלב: ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (1). משונה, לא? הלב, מרכז הרצונות והרגשות מעורר התנהגות ופעילות בהתאם (2), מכאן, האם יש אופן אחר לפעול בעולם, להגיב לקורה ולתור בו? אם לא נגיב, אם לא נפעל בהתאם למה שהעין רואה ומה שהלב...