השיחה אודות דרך החניכות
Sekha Sutta
Majjhima Nikya 53, Majjhimapasapi 3, (M I 353)
כך שמעתי:
בפעם אחת הבודהה שהה במנזר נִיגְרוֹדְהַרְמָה בקַפִּילַבַטְהוּ בארץ בני השַקְיָאן. באותה עת, היה שם אולם אסיפות של השקיאנים מקפילבטהו אשר נבנה לא מזמן אך עדיין לא היה בשימוש על ידי פרוש, ברהמין או כל אדם אחר. השקיאנים מקפילבטהו ניגשו אל הבהגווה, הביעו מחוות כבוד והתיישבו במקום ראוי, לאחר שהתיישבו, פנו אל הבהגווה בדברים אלו: "אדון נכבד! הנה אולם אסיפות חדש, אשר נבנה לא מזמן, השייך לשקיאנים מקפילבטהו אך עדיין לא היה בשימוש על ידי פרוש, ברהמין או כל אדם אחר. אנא, שהבהגווה יהיה הראשון להשתמש בו, ולאחר מכן השקיאנים מקפילבטהו יחלו להשתמש בו. אם הבהגווה ישתמש בו ראשון הדבר יעניק שגשוג ועושר לבני השקיאן מקפילבטהו לעתיד לבוא. "
הבהגווה הסכים בשתיקה. לאחר שראו את הסכמת הבהגווה לבקשתם, השקיאנים מקפילבטהו קמו ממקומותיהם, הביעו מחוות כבוד, ועזבו בצורה מכובדת. לאחר מכן, הם הלכו לאולם האסיפות החדש, כיסו את הרצפה, ארגנו מקומות ישיבה, הציבו קערת מים גדולה במקום והדליקו מנורות שמן במקומות הדרושים. לאחר שסיימו, הם ניגשו אל הבהגווה, הביעו מחוות כבוד ועמדו במקום ראוי. אז פנו השקיאנים מקפילבטהו אל הבהגווה בדברים האלו: "אדון נכבד, אולם האספות מכוסה כולו ומקומות הישיבה מוכנים, קערת מים גדולה הוצבה במקום ומנורת שמן הודלקה. אדון נכבד, שהבהגווה יגיע ברגע המתאים לו. "
אז הבהגווה סידר את גלימותיו בהתאם, לקח את קערת - הנדבות ואת גלימתו העליונה, ופנה אל אולם האסיפות יחד עם קבוצת הנזירים. משהגיע לשם הוא רחץ את כפות רגליו, נכנס לאולם האסיפות והתיישב מנגד לעמוד האמצעי כשפניו פונות למזרח.
כך גם הנזירים רחצו את כפות רגליהם, נכנסו לאולם האסיפות והתיישבו לאורך הקיר המערבי, כשפניהם למזרח, והבהגווה לפניהם.
וכך גם השקיאנים מקפילבטהו רחצו את כפות רגליהם, נכנסו לאולם האסיפות והתיישבו לאורך הקיר המזרחי, כשפניהם מופנים מערבה, והבהגווה מולם.
חלק גדול של הלילה הבהגווה לימד את הדהמה לשקיאנים מקפילבטהו, תוך שהוא מגלה את התועלת שבה, מעודד אותם לתרגל אותה בעצמם, מלהיב אותם ומשמח את ליבם. אז הוא אמר לאננדה: "אַנַנְדָה! אנא הסבר לשקיאנים מקפילבטהו על הכניסה לדרך החניכות. הגב שלי כואב, אני אמתח אותו. "
"בסדר גמור, אדון נכבד, " השיב המכובד אננדה לבהגווה. הבהגווה קיפל את גלימת הטלאים לארבע ונשכב על צידו הימני בתנוחת האריה, כאשר הוא מניח את כף רגלו השמאלית מעט הלאה על גבי הימנית, מודע לגמרי וערני, כשהוא מציין בתודעתו את הזמן לקום.
אז המכובד אננדה דיבר אל מַהָאנָאמַה, נסיך השקיאן, כך: "כאן מהָאנָאמַה, תלמיד נאצל הוא בעל שליטה מלאה במוסר, בעל דלתות חושים מוגנות, אוכל במידה, מסור לעירנות, הוא בעל שבע המעלות, ומשיג על פי רצונו, ללא קושי וללא בעיה, את ארבעת הגְ'הָאנות, שהן תוצרי טוהר נעלה של התודעה ואשר מביאות ברכה בחיים האלו. "
כיצד תלמיד נאצל הוא בעל מוסר? כאן, מהאנאמה, התלמיד הנאצל משפר את המוסר שלו, הוא שומר על משמעת על פי העקרונות העיקריים של הפָּאטִימוֹקְהָה, הוא שומר על התנהגות נאותה ומקום מגורים מותר, הוא רואה סכנה גם במעידה הקטנה ביותר, והוא שומר על הכללים. כך, מהאנאמה, התלמיד הנאצל הוא בעל מוסר.
כיצד תלמיד נאצל שומר את דלתות החושים מוגנות? כאן, מהאנאמה, בכל פעם שהתלמיד הנאצל רואה בעיניו עצם, הוא לא נאחז בתכונותיו או במאפייניו [i]. אם חוש הראיה נשאר בלתי מוגן, מצבי תודעה קלוקלים כגון חמדנות ודיכאון עלולים להשתלט עליו, לכן הוא מתרגל ריסון, שומר על חוש הראייה שלו, ומצליח לרסן את חוש הראיה שלו. כאשר הוא שומע קול באמצעות האוזן... כאשר הוא מריח ריח באמצעות האף... כאשר הוא חש טעם באמצעות הלשון... כאשר הוא חש תחושת מגע באמצעות הגוף... כאשר הוא תופס אובייקט מנטלי באמצעות התודעה, הוא לא נאחז בתכונותיו או במאפייניו. אם התודעה נשארת בלתי מוגנת, מצבי תודעה קלוקלים כגון חמדנות ודיכאון עלולים להשתלט עליו, לכן הוא מתרגל ריסון, שומר על חוש התודעה שלו ומצליח לרסן את התודעה שלו. מהאנאמה, בדרך זו התלמיד הנאצל שומר על דלתות חושיו מוגנות.
כיצד תלמיד נאצל אוכל במידה? כאן, מהאנאמה, תלמיד נאצל זהיר בכוונתו ואוכל את המזון לא לשם השעשוע, לא מתוך הנאה לא לשם התפארות (בכוחו), לא לשם שיפור המראה של הגוף, אלא רק לשם תמיכה בגוף הפיזי, כדי שיהיה לו תזונה מספקת להמשך החיים, כדי להפיג את הרעב ולשאת את התרגול הרוחני [ii]. [הוא מהרהר בדבר כך: ] 'אסיר הרגשות ישנות מבלי לעורר הרגשות חדשות [iii], אוכל רק כמות מזון מספקת להיות בריא, חסר אשמה ולחיות בנוחות. ' כך, מהאנאמה, התלמיד הנאצל אוכל במידה.
כיצד התלמיד הנאצל מסור לעירנות? כאן, מהאנאמה, התלמיד הנאצל, תוך הליכה וישיבה במשך היום, מטהר את תודעתו מגורמים מפריעים. תוך הליכה וישיבה במהלך האשמורת הראשונה של הלילה, הוא מטהר את תודעתו מגורמים מזיקים. באשמורת האמצעית של הלילה, הוא נשכב על צידו הימני, בתנוחת האריה, כשהוא מניח את כף רגלו השמאלית מעט הלאה על גבי הימנית, מודע לגמרי ועירני, כשהוא מציין ברוחו את הזמן לקום. באשמורת האחרונה של הלילה, לאחר שהוא קם, תוך הליכה וישיבה הוא מטהר את תודעתו מגורמים מזיקים. כך מהאנאמה, התלמיד הנאצל מסור לעירנות.
כיצד התלמיד הנאצל בעל שבע מעלות? כאן, מהאנאמה, התלמיד הנאצל הוא בעל אמון בהארה של הטטהאגטה כך: "כך אכן הוא הבהגווה, ראוי להערכה מיוחדת, ער לחלוטין, מושלם בידיעותיו ומעשיו, מבורך, יודע את העולמות, בלתי ניתן להשוואה ביכולתו לאמן את אלו הראויים לאימון, המורה של האלים והאדם, המואר, הנעלה ביותר. "
התלמיד הנאצל הוא בעל חוש בושה, הוא מתבייש לעשות רע, במעשה, בדיבור או במחשבה. הוא מתבייש להיות מעורב בפעולות זדוניות ומושחתות.
הוא נרתע, הוא נרתע מלעשות רע בפעולה, דיבור או מחשבה, הוא נרתע מלהיות מעורב בפעולות זדוניות ומושחתות.
הוא הקשיב הרבה [להוראות הלימוד], הוא זוכר את מה ששמע, הוראות לימוד אלו אשר הן טובות בתחילתן, טובות באמצען, וטובות בסופן, שלמות במשמעות ובניסוח, הוראות אלו מכוננות את החיים הרוחניים המושלמים בתכליתם והטהורים, הוא הקשיב הרבה להוראות הלימוד האלו, זוכר אותן, משנן אותן ברהיטות, מהרהר בהן ומבין אותן בשכלו.
הוא עושה מאמצים אדירים להיפטר ממצבי תודעה מזיקים ולהשיג מצבי תודעה ראויים, הוא מתמיד בנחישות, הוא עושה מאמצים גדולים, הוא לא זונח טיפוח מצבי תודעה ראויים.
הוא מודע, הוא בעל מודעות קורנת ומושלמת, הוא זוכר מה נעשה או נאמר לפני זמן רב ויכול להיזכר בכך שוב ושוב.
יש [לו] חכמה, הוא בעל חכמה המבינה את ההופעה והעלמות, אשר מובילה להכחדה מוחלטת של הסבל. כך, מהאנאמה, התלמיד הנאצל הוא בעל שבע המעלות.
וכיצד התלמיד הנאצל משיג על פי רצון, ללא קושי וללא בעיה, את ארבע הג'האנות שהן תוצרי טוהר נעלה של התודעה ואשר מביאות ברכה בחיים אלו? כאן, מהאנאמה, התלמיד הנאצל, מנותק מתאוות חושים, מנותק ממצבים מנטליים מזיקים, נכנס ושוהה בג'האנה הראשונה, בה יש חשיבה (vitakka) והרהור (vicra), הנולדת מניתוק, בה יש התעלות (pti) ושמחה (sukkha). ועם הדממת החשיבה וההרהור, בהשגת שלווה פנימית ואחדות התודעה, הוא נכנס ושוהה בג'האנה השנייה, בה אין חשיבה והרהור, הנולדת מריכוז, בה יש בתחושת התעלות ושמחה. ועם התפוגגות תחושות ההתעלות והתשוקות הוא שוהה באיזון נפשי, מודע וערני הוא חווה בגופו את השמחה אשר עליה מספרים הנאצלים: "מאושר הוא זה אשר חי באיזון נפשי ומודע", וכך הוא נכנס ושוהה בג'האנה השלישית. ולאחר שויתר על הנאה וכאב ועם העלמות שמחה ועצבות קודמת, הוא נכנס ושוהה בג'האנה הרביעית, אשר מעבר להנאה וכאב, מטוהרת באיזון נפשי ומודעות. כך, מהאנאמה, התלמיד הנאצל משיג על פי רצון, ללא קושי וללא בעיה את ארבעת הג'האנות שהן תוצרי טוהר נעלה של תודעה ואשר מביאות ברכה בחיים אלו.
מהאנאמה, תלמיד נאצל שכך הוא בעל שליטה מלאה במוסר, בעל דלתות חושים מוגנות, אוכל במידה, מסור לעירנות, בעל שבע המעלות, אשר משיג על פי רצונו ללא קושי וללא בעיה את ארבעת הג'הנות שהן תוצרי טוהר נעלה של התודעה ואשר מביאות ברכה בחיים האלו - [עליו], מהאנאמה, נאמר שהוא תלמיד נאצל אשר נכנס לדרך החניכות (sekha). הוא אינו סרוח ומסוגל לבקוע [את קליפת הבורות]. יש בו את היכולת להתעוררות מושלמת, והוא מסוגל להשיג את הביטחון המושלם משיעבוד.
לדוגמה, מהאנאמה, תרנגולת מטילה שמונה או עשר ביצים, דוגרת עליהן היטב, מחממת אותן ומכסה אותן. גם מבלי שהתרנגולת תבקש משאלה: "הלוואי שהאפרוחים האלו ישברו את הקליפה בעזרת המקורים והציפורניים שלהם ויבקעו בבטחה" האפרוחים האלו לבטח יוכלו לבקוע בבטחה באמצעות שבירת הקליפה בעזרת המקורים והציפורניים שלהם. באותו אופן, מהאנאמה, תלמיד נאצל שכך הוא בעל שליטה מלאה במוסר, בעל דלתות חושים מוגנות, אוכל במידה, מסור לעירנות, בעל שבע המעלות, אשר משיג על פי רצונו ללא קושי וללא בעיה את ארבעת הג'הנות שהן תוצרי טוהר נעלה של התודעה ואשר מביאות ברכה בחיים האלו - [עליו], מהאנאמה, נאמר שהוא תלמיד נאצל אשר נכנס לדרך החניכות. הוא אינו סרוח ומסוגל לבקוע [את קליפת הבורות]. יש בו את היכולת להתעוררות מושלמת, והוא מסוגל להשיג את הביטחון המושלם משיעבוד.
מהאנאמה, באמצעות המודעות בעלת טוהר המבוסס על איזון נפשי, התלמיד הנאצל הזה יכול להיזכר במספר גדול של חיים קודמים שלו. ובמה הוא נזכר?
הוא נזכר בחיים קודמים, בחיים הקודמים להם... וכך הוא נזכר בחיים קודמים רבים ושונים שלו יחד עם האירועים, התנאים והעובדות השונות. וזו היא הבקיעה הראשונה שלו. כמו אפרוח ששובר את קליפת הביצה ויוצא ממנה.
באמצעות המודעות בעלת טוהר המבוסס על איזון נפשי, התלמיד הנאצל רואה באמצעות העין השמימית, הטהורה והעולה על העין האנושית את היצורים העוברים ממצב למצב (בתהליך מותם והיוולדם), יצורים נחותים ועליונים, יצורים יפים ומכוערים, יצורים ברי מזל וחסרי מזל. הוא מבין כיצד יצורים עוברים על פי הפעולות (קרמה) שלהם. זו היא הבקיעה השנייה שלו. כמו האפרוח השובר את קליפת הביצה ויוצא ממנה.
באמצעות המודעות בעלת טוהר המבוסס על איזון נפשי הזיהומים נהרסים, ועל ידי ידיעה עליונה כאן ועכשיו התלמיד הנאצל משיג בעצמו ושוהה בשחרור התודעה (cetovimmuti[iv] ) ובשחרור חוכמה (pavimmuti), הנקיים מזיהומים. זו היא הבקיעה השלישית, כמו האפרוח השובר את קליפת הביצה ויוצא ממנה.
מהאנאמה, כשתלמיד נאצל הוא בעל שליטה מלאה במוסר, זהו חלק מתהליך האימון שלו (caraa). כשתלמיד נאצל בעל דלתות חושים מוגנות, גם זה חלק מתהליך האימון שלו. כשתלמיד נאצל אוכל במידה, גם זה חלק מתהליך האימון שלו. כשתלמיד נאצל מסור לעירנות, גם זה חלק מתהליך האימון שלו. כשתלמיד נאצל הוא בעל שבע המעלות, גם זה חלק מתהליך האימון שלו. כשהתלמיד הנאצל משיג על פי רצונו, ללא קושי וללא בעיה, את ארבעת הג'האנות שהן תוצרי טוהר נעלה של התודעה ואשר מביאות ברכה בחיים האלו, גם זה חלק מתהליך האימון שלו.
התלמיד הנאצל נזכר בחיים קודמים רבים ושונים. הוא נזכר בחיים קודמים, ובחיים הקודמים להם... וכך הוא נזכר בחיים קודמים רבים ושונים שלו יחד עם המאורעות התנאים והעובדות השונות, גם זה חלק מהידיעה שלו.
מנאנאמה, כשתלמיד נאצל רואה באמצעות העין השמימית, הטהורה והעולה על העין האנושית את היצורים העוברים ממצב למצב, יצורים נחותים ועליונים, יצורים יפים ומכוערים, יצורים ברי מזל וחסרי מזל. הוא מבין כיצד יצורים עוברים על פי הפעולות (קרמה) שלהם - גם זה חלק מהידיעה שלו.
כאשר הזיהומים של תלמיד נאצל נהרסים, ועל ידי ידיעה עליונה כאן ועכשיו הוא משיג בעצמו ושוהה בשחרור התודעה ובשחרור באמצעות חוכמה שהם נקיים מזיהומים - גם זה חלק מהידיעה שלו.
מהאנאמה, על תלמיד נאצל כזה נאמר שהידיעה שלו מושלמת, שהתרגול שלו מושלם, שהן הידיעה והן התרגול שלו מושלמים.
מהאנאמה, הברהמה סַנַנְקוּמָארַה הוסיף ואמר את שורות השיר הבאות:
בין אלו המסתמכים על שושלת
מעמד השליטים הוא המצוין ביותר.
אך המושלם בידיעה ובתרגול
הוא המצוין ביותר בין בני אדם ואלים.
מהאנאמה, הברהמה סננקומארה ביטא את הפסקה כהלכה ובצורה הולמת. הוא אמר דבר נכון ולא בלתי נכון. הדברים בעלי משמעות ולא חסרי משמעות. והבהגווה מאשר זאת.
אז הבהגווה קם ואמר למכובד אננדה: "כל הכבוד, אננדה! כל הכבוד! הסברת היטב לשקיאנים מקפילבטהו על הכניסה לדרך החניכות. "
כך המכובד אננדה העביר את השיחה הזו, והמורה אישר אותה בכללותה. ובני השקיאן מקפילבטהו היו שמחים ומאושרים מדבריו של המכובד אננדה.
[i] 'תכונותיו' - לדוגמה, זכר או נקבה. 'מאפייניו' - לדוגמה, הבעה או צורת התנהגות.
[ii] התרגול הרוחני - brahmacariya.
[iii] הנזיר נפטר מחוסר הנוחות הקיים של הרעב ומונע הופעה של אי נוחות נוספת כתוצאה מאכילה מופרזת.
[iv] שחרור התודעה - cetovimutti: כלומר, אַרַהַטָה פְּהַלַה סַמָאדְהִי (arahatta phala samadhi) - ריכוז התודעה, חופשי מהשתוקקות, החודר לשלב הרביעי של 'פרי הידיעה'.
Sekha Sutta
Majjhima Nikya 53, Majjhimapasapi 3, (M I 353)
כך שמעתי:
בפעם אחת הבודהה שהה במנזר נִיגְרוֹדְהַרְמָה בקַפִּילַבַטְהוּ בארץ בני השַקְיָאן. באותה עת, היה שם אולם אסיפות של השקיאנים מקפילבטהו אשר נבנה לא מזמן אך עדיין לא היה בשימוש על ידי פרוש, ברהמין או כל אדם אחר. השקיאנים מקפילבטהו ניגשו אל הבהגווה, הביעו מחוות כבוד והתיישבו במקום ראוי, לאחר שהתיישבו, פנו אל הבהגווה בדברים אלו: "אדון נכבד! הנה אולם אסיפות חדש, אשר נבנה לא מזמן, השייך לשקיאנים מקפילבטהו אך עדיין לא היה בשימוש על ידי פרוש, ברהמין או כל אדם אחר. אנא, שהבהגווה יהיה הראשון להשתמש בו, ולאחר מכן השקיאנים מקפילבטהו יחלו להשתמש בו. אם הבהגווה ישתמש בו ראשון הדבר יעניק שגשוג ועושר לבני השקיאן מקפילבטהו לעתיד לבוא. "
הבהגווה הסכים בשתיקה. לאחר שראו את הסכמת הבהגווה לבקשתם, השקיאנים מקפילבטהו קמו ממקומותיהם, הביעו מחוות כבוד, ועזבו בצורה מכובדת. לאחר מכן, הם הלכו לאולם האסיפות החדש, כיסו את הרצפה, ארגנו מקומות ישיבה, הציבו קערת מים גדולה במקום והדליקו מנורות שמן במקומות הדרושים. לאחר שסיימו, הם ניגשו אל הבהגווה, הביעו מחוות כבוד ועמדו במקום ראוי. אז פנו השקיאנים מקפילבטהו אל הבהגווה בדברים האלו: "אדון נכבד, אולם האספות מכוסה כולו ומקומות הישיבה מוכנים, קערת מים גדולה הוצבה במקום ומנורת שמן הודלקה. אדון נכבד, שהבהגווה יגיע ברגע המתאים לו. "
אז הבהגווה סידר את גלימותיו בהתאם, לקח את קערת - הנדבות ואת גלימתו העליונה, ופנה אל אולם האסיפות יחד עם קבוצת הנזירים. משהגיע לשם הוא רחץ את כפות רגליו, נכנס לאולם האסיפות והתיישב מנגד לעמוד האמצעי כשפניו פונות למזרח.
כך גם הנזירים רחצו את כפות רגליהם, נכנסו לאולם האסיפות והתיישבו לאורך הקיר המערבי, כשפניהם למזרח, והבהגווה לפניהם.
וכך גם השקיאנים מקפילבטהו רחצו את כפות רגליהם, נכנסו לאולם האסיפות והתיישבו לאורך הקיר המזרחי, כשפניהם מופנים מערבה, והבהגווה מולם.
חלק גדול של הלילה הבהגווה לימד את הדהמה לשקיאנים מקפילבטהו, תוך שהוא מגלה את התועלת שבה, מעודד אותם לתרגל אותה בעצמם, מלהיב אותם ומשמח את ליבם. אז הוא אמר לאננדה: "אַנַנְדָה! אנא הסבר לשקיאנים מקפילבטהו על הכניסה לדרך החניכות. הגב שלי כואב, אני אמתח אותו. "
"בסדר גמור, אדון נכבד, " השיב המכובד אננדה לבהגווה. הבהגווה קיפל את גלימת הטלאים לארבע ונשכב על צידו הימני בתנוחת האריה, כאשר הוא מניח את כף רגלו השמאלית מעט הלאה על גבי הימנית, מודע לגמרי וערני, כשהוא מציין בתודעתו את הזמן לקום.
אז המכובד אננדה דיבר אל מַהָאנָאמַה, נסיך השקיאן, כך: "כאן מהָאנָאמַה, תלמיד נאצל הוא בעל שליטה מלאה במוסר, בעל דלתות חושים מוגנות, אוכל במידה, מסור לעירנות, הוא בעל שבע המעלות, ומשיג על פי רצונו, ללא קושי וללא בעיה, את ארבעת הגְ'הָאנות, שהן תוצרי טוהר נעלה של התודעה ואשר מביאות ברכה בחיים האלו. "
כיצד תלמיד נאצל הוא בעל מוסר? כאן, מהאנאמה, התלמיד הנאצל משפר את המוסר שלו, הוא שומר על משמעת על פי העקרונות העיקריים של הפָּאטִימוֹקְהָה, הוא שומר על התנהגות נאותה ומקום מגורים מותר, הוא רואה סכנה גם במעידה הקטנה ביותר, והוא שומר על הכללים. כך, מהאנאמה, התלמיד הנאצל הוא בעל מוסר.
כיצד תלמיד נאצל שומר את דלתות החושים מוגנות? כאן, מהאנאמה, בכל פעם שהתלמיד הנאצל רואה בעיניו עצם, הוא לא נאחז בתכונותיו או במאפייניו [i]. אם חוש הראיה נשאר בלתי מוגן, מצבי תודעה קלוקלים כגון חמדנות ודיכאון עלולים להשתלט עליו, לכן הוא מתרגל ריסון, שומר על חוש הראייה שלו, ומצליח לרסן את חוש הראיה שלו. כאשר הוא שומע קול באמצעות האוזן... כאשר הוא מריח ריח באמצעות האף... כאשר הוא חש טעם באמצעות הלשון... כאשר הוא חש תחושת מגע באמצעות הגוף... כאשר הוא תופס אובייקט מנטלי באמצעות התודעה, הוא לא נאחז בתכונותיו או במאפייניו. אם התודעה נשארת בלתי מוגנת, מצבי תודעה קלוקלים כגון חמדנות ודיכאון עלולים להשתלט עליו, לכן הוא מתרגל ריסון, שומר על חוש התודעה שלו ומצליח לרסן את התודעה שלו. מהאנאמה, בדרך זו התלמיד הנאצל שומר על דלתות חושיו מוגנות.
כיצד תלמיד נאצל אוכל במידה? כאן, מהאנאמה, תלמיד נאצל זהיר בכוונתו ואוכל את המזון לא לשם השעשוע, לא מתוך הנאה לא לשם התפארות (בכוחו), לא לשם שיפור המראה של הגוף, אלא רק לשם תמיכה בגוף הפיזי, כדי שיהיה לו תזונה מספקת להמשך החיים, כדי להפיג את הרעב ולשאת את התרגול הרוחני [ii]. [הוא מהרהר בדבר כך: ] 'אסיר הרגשות ישנות מבלי לעורר הרגשות חדשות [iii], אוכל רק כמות מזון מספקת להיות בריא, חסר אשמה ולחיות בנוחות. ' כך, מהאנאמה, התלמיד הנאצל אוכל במידה.
כיצד התלמיד הנאצל מסור לעירנות? כאן, מהאנאמה, התלמיד הנאצל, תוך הליכה וישיבה במשך היום, מטהר את תודעתו מגורמים מפריעים. תוך הליכה וישיבה במהלך האשמורת הראשונה של הלילה, הוא מטהר את תודעתו מגורמים מזיקים. באשמורת האמצעית של הלילה, הוא נשכב על צידו הימני, בתנוחת האריה, כשהוא מניח את כף רגלו השמאלית מעט הלאה על גבי הימנית, מודע לגמרי ועירני, כשהוא מציין ברוחו את הזמן לקום. באשמורת האחרונה של הלילה, לאחר שהוא קם, תוך הליכה וישיבה הוא מטהר את תודעתו מגורמים מזיקים. כך מהאנאמה, התלמיד הנאצל מסור לעירנות.
כיצד התלמיד הנאצל בעל שבע מעלות? כאן, מהאנאמה, התלמיד הנאצל הוא בעל אמון בהארה של הטטהאגטה כך: "כך אכן הוא הבהגווה, ראוי להערכה מיוחדת, ער לחלוטין, מושלם בידיעותיו ומעשיו, מבורך, יודע את העולמות, בלתי ניתן להשוואה ביכולתו לאמן את אלו הראויים לאימון, המורה של האלים והאדם, המואר, הנעלה ביותר. "
התלמיד הנאצל הוא בעל חוש בושה, הוא מתבייש לעשות רע, במעשה, בדיבור או במחשבה. הוא מתבייש להיות מעורב בפעולות זדוניות ומושחתות.
הוא נרתע, הוא נרתע מלעשות רע בפעולה, דיבור או מחשבה, הוא נרתע מלהיות מעורב בפעולות זדוניות ומושחתות.
הוא הקשיב הרבה [להוראות הלימוד], הוא זוכר את מה ששמע, הוראות לימוד אלו אשר הן טובות בתחילתן, טובות באמצען, וטובות בסופן, שלמות במשמעות ובניסוח, הוראות אלו מכוננות את החיים הרוחניים המושלמים בתכליתם והטהורים, הוא הקשיב הרבה להוראות הלימוד האלו, זוכר אותן, משנן אותן ברהיטות, מהרהר בהן ומבין אותן בשכלו.
הוא עושה מאמצים אדירים להיפטר ממצבי תודעה מזיקים ולהשיג מצבי תודעה ראויים, הוא מתמיד בנחישות, הוא עושה מאמצים גדולים, הוא לא זונח טיפוח מצבי תודעה ראויים.
הוא מודע, הוא בעל מודעות קורנת ומושלמת, הוא זוכר מה נעשה או נאמר לפני זמן רב ויכול להיזכר בכך שוב ושוב.
יש [לו] חכמה, הוא בעל חכמה המבינה את ההופעה והעלמות, אשר מובילה להכחדה מוחלטת של הסבל. כך, מהאנאמה, התלמיד הנאצל הוא בעל שבע המעלות.
וכיצד התלמיד הנאצל משיג על פי רצון, ללא קושי וללא בעיה, את ארבע הג'האנות שהן תוצרי טוהר נעלה של התודעה ואשר מביאות ברכה בחיים אלו? כאן, מהאנאמה, התלמיד הנאצל, מנותק מתאוות חושים, מנותק ממצבים מנטליים מזיקים, נכנס ושוהה בג'האנה הראשונה, בה יש חשיבה (vitakka) והרהור (vicra), הנולדת מניתוק, בה יש התעלות (pti) ושמחה (sukkha). ועם הדממת החשיבה וההרהור, בהשגת שלווה פנימית ואחדות התודעה, הוא נכנס ושוהה בג'האנה השנייה, בה אין חשיבה והרהור, הנולדת מריכוז, בה יש בתחושת התעלות ושמחה. ועם התפוגגות תחושות ההתעלות והתשוקות הוא שוהה באיזון נפשי, מודע וערני הוא חווה בגופו את השמחה אשר עליה מספרים הנאצלים: "מאושר הוא זה אשר חי באיזון נפשי ומודע", וכך הוא נכנס ושוהה בג'האנה השלישית. ולאחר שויתר על הנאה וכאב ועם העלמות שמחה ועצבות קודמת, הוא נכנס ושוהה בג'האנה הרביעית, אשר מעבר להנאה וכאב, מטוהרת באיזון נפשי ומודעות. כך, מהאנאמה, התלמיד הנאצל משיג על פי רצון, ללא קושי וללא בעיה את ארבעת הג'האנות שהן תוצרי טוהר נעלה של תודעה ואשר מביאות ברכה בחיים אלו.
מהאנאמה, תלמיד נאצל שכך הוא בעל שליטה מלאה במוסר, בעל דלתות חושים מוגנות, אוכל במידה, מסור לעירנות, בעל שבע המעלות, אשר משיג על פי רצונו ללא קושי וללא בעיה את ארבעת הג'הנות שהן תוצרי טוהר נעלה של התודעה ואשר מביאות ברכה בחיים האלו - [עליו], מהאנאמה, נאמר שהוא תלמיד נאצל אשר נכנס לדרך החניכות (sekha). הוא אינו סרוח ומסוגל לבקוע [את קליפת הבורות]. יש בו את היכולת להתעוררות מושלמת, והוא מסוגל להשיג את הביטחון המושלם משיעבוד.
לדוגמה, מהאנאמה, תרנגולת מטילה שמונה או עשר ביצים, דוגרת עליהן היטב, מחממת אותן ומכסה אותן. גם מבלי שהתרנגולת תבקש משאלה: "הלוואי שהאפרוחים האלו ישברו את הקליפה בעזרת המקורים והציפורניים שלהם ויבקעו בבטחה" האפרוחים האלו לבטח יוכלו לבקוע בבטחה באמצעות שבירת הקליפה בעזרת המקורים והציפורניים שלהם. באותו אופן, מהאנאמה, תלמיד נאצל שכך הוא בעל שליטה מלאה במוסר, בעל דלתות חושים מוגנות, אוכל במידה, מסור לעירנות, בעל שבע המעלות, אשר משיג על פי רצונו ללא קושי וללא בעיה את ארבעת הג'הנות שהן תוצרי טוהר נעלה של התודעה ואשר מביאות ברכה בחיים האלו - [עליו], מהאנאמה, נאמר שהוא תלמיד נאצל אשר נכנס לדרך החניכות. הוא אינו סרוח ומסוגל לבקוע [את קליפת הבורות]. יש בו את היכולת להתעוררות מושלמת, והוא מסוגל להשיג את הביטחון המושלם משיעבוד.
מהאנאמה, באמצעות המודעות בעלת טוהר המבוסס על איזון נפשי, התלמיד הנאצל הזה יכול להיזכר במספר גדול של חיים קודמים שלו. ובמה הוא נזכר?
הוא נזכר בחיים קודמים, בחיים הקודמים להם... וכך הוא נזכר בחיים קודמים רבים ושונים שלו יחד עם האירועים, התנאים והעובדות השונות. וזו היא הבקיעה הראשונה שלו. כמו אפרוח ששובר את קליפת הביצה ויוצא ממנה.
באמצעות המודעות בעלת טוהר המבוסס על איזון נפשי, התלמיד הנאצל רואה באמצעות העין השמימית, הטהורה והעולה על העין האנושית את היצורים העוברים ממצב למצב (בתהליך מותם והיוולדם), יצורים נחותים ועליונים, יצורים יפים ומכוערים, יצורים ברי מזל וחסרי מזל. הוא מבין כיצד יצורים עוברים על פי הפעולות (קרמה) שלהם. זו היא הבקיעה השנייה שלו. כמו האפרוח השובר את קליפת הביצה ויוצא ממנה.
באמצעות המודעות בעלת טוהר המבוסס על איזון נפשי הזיהומים נהרסים, ועל ידי ידיעה עליונה כאן ועכשיו התלמיד הנאצל משיג בעצמו ושוהה בשחרור התודעה (cetovimmuti[iv] ) ובשחרור חוכמה (pavimmuti), הנקיים מזיהומים. זו היא הבקיעה השלישית, כמו האפרוח השובר את קליפת הביצה ויוצא ממנה.
מהאנאמה, כשתלמיד נאצל הוא בעל שליטה מלאה במוסר, זהו חלק מתהליך האימון שלו (caraa). כשתלמיד נאצל בעל דלתות חושים מוגנות, גם זה חלק מתהליך האימון שלו. כשתלמיד נאצל אוכל במידה, גם זה חלק מתהליך האימון שלו. כשתלמיד נאצל מסור לעירנות, גם זה חלק מתהליך האימון שלו. כשתלמיד נאצל הוא בעל שבע המעלות, גם זה חלק מתהליך האימון שלו. כשהתלמיד הנאצל משיג על פי רצונו, ללא קושי וללא בעיה, את ארבעת הג'האנות שהן תוצרי טוהר נעלה של התודעה ואשר מביאות ברכה בחיים האלו, גם זה חלק מתהליך האימון שלו.
התלמיד הנאצל נזכר בחיים קודמים רבים ושונים. הוא נזכר בחיים קודמים, ובחיים הקודמים להם... וכך הוא נזכר בחיים קודמים רבים ושונים שלו יחד עם המאורעות התנאים והעובדות השונות, גם זה חלק מהידיעה שלו.
מנאנאמה, כשתלמיד נאצל רואה באמצעות העין השמימית, הטהורה והעולה על העין האנושית את היצורים העוברים ממצב למצב, יצורים נחותים ועליונים, יצורים יפים ומכוערים, יצורים ברי מזל וחסרי מזל. הוא מבין כיצד יצורים עוברים על פי הפעולות (קרמה) שלהם - גם זה חלק מהידיעה שלו.
כאשר הזיהומים של תלמיד נאצל נהרסים, ועל ידי ידיעה עליונה כאן ועכשיו הוא משיג בעצמו ושוהה בשחרור התודעה ובשחרור באמצעות חוכמה שהם נקיים מזיהומים - גם זה חלק מהידיעה שלו.
מהאנאמה, על תלמיד נאצל כזה נאמר שהידיעה שלו מושלמת, שהתרגול שלו מושלם, שהן הידיעה והן התרגול שלו מושלמים.
מהאנאמה, הברהמה סַנַנְקוּמָארַה הוסיף ואמר את שורות השיר הבאות:
בין אלו המסתמכים על שושלת
מעמד השליטים הוא המצוין ביותר.
אך המושלם בידיעה ובתרגול
הוא המצוין ביותר בין בני אדם ואלים.
מהאנאמה, הברהמה סננקומארה ביטא את הפסקה כהלכה ובצורה הולמת. הוא אמר דבר נכון ולא בלתי נכון. הדברים בעלי משמעות ולא חסרי משמעות. והבהגווה מאשר זאת.
אז הבהגווה קם ואמר למכובד אננדה: "כל הכבוד, אננדה! כל הכבוד! הסברת היטב לשקיאנים מקפילבטהו על הכניסה לדרך החניכות. "
כך המכובד אננדה העביר את השיחה הזו, והמורה אישר אותה בכללותה. ובני השקיאן מקפילבטהו היו שמחים ומאושרים מדבריו של המכובד אננדה.
[i] 'תכונותיו' - לדוגמה, זכר או נקבה. 'מאפייניו' - לדוגמה, הבעה או צורת התנהגות.
[ii] התרגול הרוחני - brahmacariya.
[iii] הנזיר נפטר מחוסר הנוחות הקיים של הרעב ומונע הופעה של אי נוחות נוספת כתוצאה מאכילה מופרזת.
[iv] שחרור התודעה - cetovimutti: כלומר, אַרַהַטָה פְּהַלַה סַמָאדְהִי (arahatta phala samadhi) - ריכוז התודעה, חופשי מהשתוקקות, החודר לשלב הרביעי של 'פרי הידיעה'.
050-3331-331