העיניין עם בעיות משקל כמו גם עם בעיות אחרות שהן תופסות את כל תשומת ליבנו. אנחנו סוחבים איתנו את המשקל לאורך כל היום וגם בלילה, בעיקר בלילה. תשומת הלב המופרזת היא זו שלא מאפשרת לבעיה להעלם ואף גורמת להעצמה.

הארון שלנו מזכיר לנו עד כמה אנחנו לא מרוצים מהמצב הנוכחי. הוא מלא בגדים במידות קטנות כי הרי עוד מעט נחזור למשקל האידיאלי. הבגדים שאנחנו באמת משתמשים מאולתרים וזולים, כי לא נשקיע במשהו זמני. למעשה הארון מקבע את הייאוש, התסכול והמרמור שלנו מהמצב הנוכחי.

המראה, אוי המראה. בימים טובים אני אתן מבט חטוף במראה, כדי לא לקלקל את התחושה, בימים פחות טובים או סתם כשיבוא לי לסבול - אני אעמוד מול המראה ואתבונן לעומק בנבכי גופי. אני אשאל את כל השאלות שיובילו אותי ישר לרצון לטבוע באמבטיה ולהתגלגל מחדש - הפעם רזה.

אוכל, אוף אוכל. למה זה צריך להיות כל כך מורכב? לא משנה איזו דיאטה עשיתי, מה אכלתי או לא שום דבר לא קידם אותו למטרה שלי, לפחות לא באופן קבוע. מה יש בו באוכל שמשמין אותי כ"כ אבל מעצב את הישבן של החברה שלי? או למה נדפקתי עם גנים של בצק שמרים.

יצא לך פעם להיות במה שאת מכנה "המשקל האידיאלי"? אם כן, איך הרגשת? במידה והתחושה הייתה מצוינת, מה מנע ממך להשאר במקום הזה? במידה והתחושה הייתה לא כל כך טובה, שאלי את עצמך למה ומה ישתנה כשתגיעי לשם שוב?

לפעמים אנחנו יורים לאויר את השאיפות שלנו, כמו להסיר 17 ק"ג מבלי להתחשב במי שאנחנו. האם אני אוכל להתמודד עם גוף סקסי שגורר אחריו מבטים? האם בעקבות הגוף הזה אני אאבד את שמחת החיים שאני כה מתפארת בה? האם האופי שלי והאיכויות שעבדתי קשה כדי להשיג - יתאדו בצילו של הגוף החדש? האם אני באמת מוכנה להוריד מעליי את הקילוגרמים הללו?

הקדישי לצורך כך כמה דקות. עצמי עיניים במקום ללא הסחות דעת, נשמי עמוק שלוש פעמים ודמייני את עצמך בתוך שנה מהיום אחרי שהורדת את ה17 ק"ג. דמייני אותך מול המראה, עושה סקס, מנקה את הבית, הולכת לעבודה, מסתובבת בקניון. תראי את עצמך בשגרה שלך. זה חייב להרגיש לך טוב, לרגש אותך ולגרום לך לרצות להיות שם. אם התחושה היא לא שלמה, תחזרי לבדוק את מהות השאיפה שלך - אולי יהיה כדאי להתרכז בדבר אחר לפני כן.

במידה והתרגשת לראות את עצמך בשגרה חדשה שבה את מתהלכת לך קלילה ומלאת חיים המשיכי לקרוא כי ימצא חן בעינייך מאוד ההמשך שמראה לך איך להפנות את המשאבים שלך לצורך שופינג במקום עוד פגישה עם דיאטנית, עם כדורים וטבלאות אוכל או איך שאני מכנה אותן טבלאות ייאוש.

משקל עודף בשפה רוחנית <וגם בשאר השפות> מעיד על חוסר איזון. החוסר הזה יכול לבוא לידי ביטוי ישירות בנושא המשקל וההערכה העצמית הנמוכה המתלווה. ויכול להיות קשור ביחסים לא מאוזנים עם אמא, בעל, חברה טובה. המקור יכול להיות מקושר לקריירה, לאמהות ועוד הרבה דברים שאנחנו לא שלמים איתם ובכ"ז נותנים להם להתקיים בחיים שלנו. אפשר לפתור את בעיית המשקל ע"י טיפול ישיר בגורם המפריע ואפשר פשוט לרדת במשקל ולשים לב איך אנחנו מתחילים להתאזן בכל מקום בחיים שלנו ולעשות שינויים מדהימים.

את ניגשת לארון שלך ומרוקנת אותו, זו עבודה רצינית שמוכיחה לעצמך עד כמה את דרוכה למען המטרה שלך. בודקת מה יש שם ומשאירה רק בגדים שעושים לך טוב, שנראים עלייך מצויין! את כל הבגדים האיכותיים שלך שקטנים עלייך כמו שמלות ערב, חצאיות ומכנסיים שהשקעת בהם הרבה כסף ונראים עלייך מצויין פחות הק"ג שעלייך את מעבירה למדף אחר או לארגז ומתעלמת. בודקת מה נשאר לך במדף השימושי. האם יש לך מספיק מזה להראות טוב? ללכת לאירוע, לצאת לקפה עם חברות, דייט עם בן זוג, טיול רגלי, עבודה, ארוחה משפחתית. רושמת לעצמך אלו פריטים חסרים לך כדי ליהנות מבגדים נוחים ומחמיאים במצב הנוכחי. ו... יוצאת לשופינג! לא מחכה למשקל שירד, לא מחכה עד שתעמדי מול הארון מתוסכלת.

פה אני חייבת להשחיל המלצה. כשאני התחלתי את התהליך שלי, נסעתי לcotton. לא רציתי להוציא את כל ממוני על "בגדי מעבר" אבל זה היה נדרש. Cotton עושים בגדים לנשים מבדים איכותיים וגזרות מחמיאות ואפילו עם אג'נדה סביבתית שתורמת לחוויה. ליד המפעל שלהם במושב כפר הרי"ף יש חנות עודפים מקסימה. כל השאריות מהקולקציות הקודמות שלהם במחירים שווים, ממה שאני זוכרת בין 79 - 250 ש"ח. רכשתי לי שלוש זוגות מכנסיים, חצאית, שרוולון ושתי חולצות בפחות מ700 ש"ח. שווה! באותה מידה, כל חנות שמיועדת לנשים מלאות ומעריכה את הצורך בנוחות ובמראה.

דאגי בדחיפות למלאי של ארונך <וותרי על תירוצים כלכליים או שוותרי על התהליך בכלל> ותתחילי ליהנות מלהתלבש ולהראות. תדגישי את הבגדים החדשים עם תכשיטים יפים ותדאגי באופן כללי להראות זוהרת. אם את מקבלת מחמאות כבר בשלב הזה, זכרי להגיד "תודה" ולחייך <במקום: אה, זה כלום.. קניתי בעודפים.. לא רזיתי.. במקרה אני נראית.. >

בגדים זה הרבה והם בהחלט צעד ענק למימוש שאיפותינו שכן, אנחנו ניראות טוב ומזמנות לעצמינו עוד מזה. אבל זה רק מתחיל פה. את התחושה הטובה שקיבלנו מהצעד הזה אנחנו צריכות לרתום להמשך.

כשאנחנו עסוקות כל היום בארון, במקרר, בתזונה הארורה שלנו ובוחרות לקבע את הרע אנחנו לא מאפשרות לשינוי להתרחש. אנחנו צריכות להפסיק עם המודעות למה שנכנס לנו לפה ולהתחיל לאכול לפי מה שבא לנו וטוב לנו באותו רגע. אחרי שתיישמי את השלב הבא את תראי שמה שאת רוצה ומה שעושה לך טוב משתנה לבד מבצקים כבדים לפשטידות מזינות, אני זוכרת את הבורקס שנפלט מפי בגועל והוחלף בסלט - כי ככה רציתי, בלי שום תפריט.

לקבל שתי החלטות ולהצהיר עליהן. בחרי פעולה אחת קטנה מתחום התזונה שלפי דעתך תעשה שינוי. דוגמאות: אני מפסיקה לאכול לחם <לעומת אני מפסיקה לאכול פחמימות> אני מפסיקה לאכול שוקולד <לעומת אני מפסיקה לאכול מתוק> ופעולה נוספת מתחום ההתעמלות. דוגמאות: אני הולכת למכולת \ להורים \ לחברה רק ברגל. כל זמן שאני יושבת מול המחשב אני עושה תרגיל קטן שלא מפריע לי לעבוד וכו' ההחלטה צריכה להיות קטנה, ריאלית, מנוסחת בלשון חיובית <לעומת אני לא אוכלת... > והכי חשוב, החלטה שיכולה להכנס לשגרה שלכן בקלות. שלב ההצהרה הוא משמעותי ונותן לכן מוטיבציה להשאר בהחלטות שלכן. הצהירו למשפחה, בן זוג, חברים, ילדים על ההחלטות שלכם <מבלי לבקש שישמרו עליכן, רק ברמת השיתוף>.

תאפשרי לתהליך להתחיל. מרגע ההחלטה ועוד לפני שמצאתם מישהו להצהיר בפניו ההחלטות שלך הן חלק ממך. השגרה החדשה שלך מעוררת את סקרנותם של אחרים לגבייך אם זה במראה ואם זה בגישה. יש משהו בבנאדם שלוקח את עצמו בידיים שמקרין החוצה ומאיר את הסביבה שלו, ככה את פותחת לך דלתות ופותרת לך עוד כמה בעיות על הדרך. את דרוכה בנושא אחד ומתחילה להיות ערנית לכל מה שמיותר בחיים שלך ולחילופין, פתאום את רואה בבהירות את כל מה שטוב ומזמנת עוד מזה.

השלב הבא הוא שלך. ככל שתחיי בהרמוניה גדולה יותר עם המצב החדש ותרשי לעצמך לחיות כרגיל ללא רגשות אשם עם השגרה החדשה, ככה את תגיעי ליעד שלך מהר יותר.

בהצלחה ובהרבה אהבה!