דאגה היא חשש מפני מצב שלילי שעלול לבוא.

טענה נפוצה שנאמרה על ידי ליברט ומוריס בשנת 1967 מציעה שחרדה נגרמת כתוצאה משני מרכיבים: דאגה ורגשנות. רגשנות מיוחסת לתסמינים פסיכולוגים כמו זיעה, דופק לב מואץ ולחץ דם גבוה. דאגה מיוחסת כהפרעה שלילית שמסיחה את הדעת מפתירת הבעיה.

לדוגמה, כאשר תלמידים נהיים מודאגים בזמן מבחן, הם לעתים יחזרו ויאמרו לעצמם שהם ייכשלו, או שהם אינם זוכרים את החומר למבחן או שהמורה שלהם יכעס עליהם. מחשבות אלו משתמשות בחלק מהמוח שאמור להיות בשימוש בחלקים מהמבחן ולכן נוצר ליקוי בביצוע המבחן.

דאגה מיוחסת גם כדאגה למצבו של אדם אחר. לדוגמה, אם יכולה לומר "אני מודאגת" אם בנה לא מגיע לביתו בזמן שהוא היה צריך להגיע אליו. דאגה יכולה להיות מיוחסת גם לפעולות מסוימות או לחוסר בפעולות מסוימות. לדוגמה, "אני מודאגת כי היא לא אוכלת ירקות".