הבורא יצר עבורנו תכנית הכשרה שמלמדת אותנו לנטוש את הרצון האגואיסטי לטובת אהבת הזולת. כשזה יקרה נוכל לאהוב באמת.

אין ספור שירים ופיוטים נכתבו על האהבה, אבל מי יודע מהי אהבת אמת? כולנו רוצים להיות אהובים, להרגיש רצויים, ובטוחים. אם ניזכר ברגעים המאושרים ביותר בחיינו, נגלה שהיו אלו הרגעים שבהם אהבנו. אנחנו רוצים לאהוב ולהעניק מכל הלב: לבן הזוג, לילדים ולהורים, אולם לא תמיד יודעים כיצד לעשות זאת. ולשם כך צריך לפתח את המודעות עצמית לכך.

הרצון הוא לאהוב

המקור של כולנו הוא בנשמה אחת שנבראה על ידי הבורא. נשמה זו מכונה "נשמת אדם הראשון". כתבי הקבלה מסבירים לנו שהטבע של הבורא הוא אהבה ונתינה מוחלטת, ואילו הטבע של נשמת אדם הראשון הוא הרצון לקבל הנאה ותענוג.

הבורא ברא את הנשמה מתוך אהבתו אליה, ולכן הרצון הפנימי שטבוע בנשמה הוא לאהוב. כתוצאה מכך, התענוג הגדול ביותר שהנשמה יכולה להרגיש הוא תענוג מאהבה. אך כיצד תוכל הנשמה לממש את ההשתוקקות שבה ולאהוב באמת את כולם?

תוכנית ההכשרה

כדי לאפשר לנשמה לאהוב את העולם כולו, תכנן הבורא "תוכנית הכשרה" מיוחדת עבורה, שתפתח בה את הרצון לאהוב. בתחילה חילק הבורא את הנשמה לחלקים רבים הנקראים נשמות פרטיות, והסתיר את עצמו מפניהן. כל הנשמות קיבלו רצון לקבל אהבה, ואז התלבשו בגופיהם של בני אדם.

תוכנית ההכשרה שתכנן הבורא עבורנו כוללת מספר שלבים, שבאמצעותם נלמד כיצד להתחבר מחדש עם שאר חלקי נשמת אדם הראשון. ניתן להמשיל את התפתחות הרצון לאהוב לתהליך גדילתו של תינוק. בתחילת דרכו מרגיש האדם את רצונו הפרטי בלבד ורואה את עצמו כמרכז המציאות. הוא זקוק לאהבה ודורש תשומת לב, בדיוק כמו תינוק.

עם גדילתו והתפתחותו של הרצון לאהוב, האדם לומד שכדאי לו לשתף פעולה ולקשור קשרי אהבה עם הסביבה, מכיוון שכך הוא מרוויח את מה שלא יוכל להשיג בעצמו.

ככל שרצונו של האדם גדל, הוא מתחיל להרגיש שיוכל ליהנות אם ינצל את הזולת לטובתו. האדם חי באשליה שהוא יוכל להיות מאושרים אם יצליח לשלוט על שאר האנשים ולהשתמש בהם לטובתו האישית, אך עם הגיעו לשלב ההתפתחות הסופי, הוא מגלה שמה שחסר לו יותר מכל היא היכולת לאהוב ולתת ללא הגבלה, כמו הבורא.

כמו שהורים אוהבים את ילדיהם

אחת ההנאות הגדולות ביותר המוכרות לנו היא גידול ילדים. לא פעם אנו שומעים משפט כמו: "הילדים הם כל החיים שלי" או "למען הילדים שלי אני מוכן/ה לעשות הכל". ואכן, למרות הקושי וההקרבה הכרוכים בכך, רוב בני האדם מעוניינים להביא לעולם ילדים ולהעניק להם ממיטב זמנם ומרצם. דווקא האהבה והנתינה לילדים נותנת להורים סיפוק הרבה יותר גדול מכל דבר אחר.

אילו אהבנו את כל האנושות כפי שאוהבים ההורים את ילדיהם, היו חיינו פשוטים הרבה יותר, אבל המצב הקיים שונה בתכלית. אז מה עושים? איך מפתחים בליבנו אהבה לאחרים, כאילו היו ילדינו? מי שבאמת מחפש ולא מוותר, יכול ללמוד לאהוב באמת.

להגיע לטבע הבורא

בתקופתנו, נחשפת חכמת הקבלה לרבים, וכל הנשמות מקבלות את ההזדמנות ללמוד כיצד להגיע לאהבת הזולת. כל אדם שבוחר להיענות לקריאה הפנימית שבליבו יכול ללמוד את לחוות אהבה.

באמצעות לימוד חכמת הקבלה לומד האדם להכיר את הרצון של שאר הנשמות ולאהוב אותן ללא תנאי, ממש כמו שהבורא אוהב את נשמת אדם הראשון. כך, ביחד עם שאר האנשים, מצליח האדם להגיע לטבע הבורא ולאהוב כפי שהוא אוהב.

כאשר נלמד כולנו לאהוב זה את זה, נוכל להתאחד ולהיות כנשמה אחת, ונזכה בתענוג העילאי שרצה הבורא להעניק לנו, תענוג מאהבה ונתינה. אחרי שנלמד לאהוב אשי את רעהו ישוב הבורא ויתגלה בינינו ונהיה מסוגלים להחזיר לו אהבה.