תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - רגשות האשמה שומרים עלי "אני מרגישה אשמה. אשמה כשאני אוכלת מתוקים, אשמה כשאני נהנית מאוכל טעים ומשמין..." לכאורה האשמה היא מכשלה למה אנחנו אוחזים בה ולא משחררים? גם אחרי שהגענו לתובנה שאכילה שפויה ונורמלית היא אכילה שיש בה הקשבה, סיפוק והנאה? כי אם אני אפסיק להרגיש אשמה אני ארשה לעצמי... האשמה הופכת להיות הגארד האישי שלי אם אני ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ לרדת במשקל / דיאטה - "אני רעבה"... לפני מספר שנים, במסגרת הניסיונות שלי לרדת במשקל, פניתי לסיוע קבוצתי, אשר בכל שבוע קיבלנו במסגרתו תפריט, והוצגו לנו אפשרויות חליפיות מגוונות. בסיום אחד מהמפגשים המנחה אפשרה לנו להעלות שאלות. שמחתי על ההזדמנות, ושאלתי "מה אני עושה במקרה שהתפריט הרשום כאן אינו מספיק לי, ואני רעבה? ". התשובה שקיבלתי הייתה: "תאכלי עוד סלט ירקות". כמובן ... של הסדנא: "אני כל הזמן חושבת על אוכל, אוכלת ועדיין רעבה, מה לעשות? ". עליי לציין כי בשבוע הראשון שרה ויתר המשתתפות התבקשו לערוך מעקב צמוד אחר התזונה השבועית שלהן. כאשר פנית ליתר המשתתפות לתיאור השבוע האחרון עלו תשובות, שאפשר לחלקן לשניים. הסוג הראשון בעיקרו היה דומה לתשובתה של שרה, והשני: "אכלתי פחות, כי כשראיתי את הכמויות נבהלתי... אבל גם הייתי רעבה". ההבדל בין רזים טבעית לאלו שלא, הוא העיסוק המתמיד עם אוכל. רזים אוכלים כי הגוף שלהם מבקש אוכל, האכילה אצלם קשורה בהקשבה לגוף. הם יודעים באופן טבעי מתי הם רעבים כך שהגיע הזמן לאכול, ומתי הם שבעים. ההבנה הזו קשורה למודעות ל"סולם הרעב והשובע". משמעותו סולם מדורג מרעב קיצוני ועד שובע קיצוני. חזרתי לשרה בבקשה לתאר לנו את "סולם הרעב והשובע" שלה, ונעזרנו במעקב התזונה שערכה במהלך השבוע. בדקנו מתי היא חשה רעבה? ומתי היא אכלה? שרה הודתה "אני לא זוכרת מתי הייתי באמת רעבה... ". הכוונה הייתה לרעב, שמשמעותו תחושת כאב פיזית בבטנה: בטן מקרקרת, חלל בקיבה, סחרחורות, כאב ראש, בחילה ועוד. בתהליך אישי בקבוצה כל אחת מהמשתתפות בחנה את המקום שלה ב"סולם הרעב והשובע", בדרך בו ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / הרזיה - לגייס את המוח למען ירידה במשקל! ההשמנה היא מחלת המאה יותר ויותר אנשים בעולם סובלים מאכילה כפייתית ומעודף משקל. מדוע קשה לנו לרדת במשקל? איך מגייסים את המוח למען ירידה במשקל? מה מסתתר מאחורי ההשמנה? מהם דפוסי האכילה שלנו? מאמר זה עוסק בדפוסים המנהלים את חיינו בנוגע לאוכל ובטכניקות לשינוי דפוסים אלו באמצעות דמיון מודרך ו N. L. P על השימוש בטכניקת N. L. P. ודמיון מודרך לירידה במשקל ולשיפור דימוי הגוף מבוא פעם הכל היה פשוט. כשאנשים היו רעבים הם אכלו את מה שהיה. היום, השתבש מנגנון הרעב והשובע. אוכלים באמצעות העיניים, באמצעות חוש הריח או חוש השמיעה. גם המאכלים נעשו יותר מתוחכמים ויותר זמינים. האדם הפסיק להקשיב לגופו. הוא מקשיב לקולות ולמראות (הפרסומות), הוא מפתח חוש ריח וטעם (כל אניני הטעם למיניהם) והתוצאה היא השמנה. השמנת יתר נובעת מצריכה עודפת של קלוריות ושריפה מועטה של הקלוריות. גורמים רבים מביאים להשמנה וביניהם: גורמים גנטיים, גורמים הורמונלים, גורמים סביבתיים, גורמים חברתיים, תרבותיים וכן חוסר פעילות גופנית. גם לפסיכולוגיה יש תפקיד מפתח בהשמנה. נשים וגברים בגילאים שונים ובכל שכבות האוכלוסייה, סובלים ממשקל עודף. נמצא כי מצבי לחץ שהם תולדה של חוסר איזון בחיינו, תורמים בצורה ישירה להשמנה, במקרים רבים אף להשמנה קיצונית, הן אצל נשים והן אצל גברים. הפחד מההשמנה אינו פוסח על ילדות צעירות, החוששות להיות שמנות ועקב כך עסוקות בדיאטה, הולכות לחדרי כושר, לוקחות מאמן כושר פרטי, שיעורי פילאטיס, רק כדי להיראות כמו "ההיא" בפרסומת, או כמו הדמות התורנית הנערצת עליהן. דימוי גוף כדי לטפל בבעיות האכילה חשוב לפתח דימוי גוף חיובי. דימוי הגוף לא עוסק רק בחיצוניות ובתכונות האובייקטיביות, אלא גם בייצוג סובייקטיבי של המראה החיצוני, האמונות, הרגשות, התחושות והאופן שבו היחיד תופס את הגוף הפרטי. ברוב הארצות המפותחות, הלחץ החברתי לגבי דימוי הגוף קשור קשר ישיר למשקל וצורת הגוף. אידיאל היופי עבור הנשים הוא רזה באופן בלתי אפשרי. אידיאל היופי עבור גברים הוא המבנה השרירי החטוב. כולנו רוצים להיראות ולהרגיש במיטבנו, אבל המראה החיצוני שלנו לא תמיד קשור למשקל. כדי להיות בריאים עלינו לחנך את עצמנו, לרכוש ולפתח דימוי גוף חיובי. לואיז היי (מחברת הספר "אתה יכול לרפא את חייך") מאמינה כי הגוף מדבר אלינו ללא הרף וכי אנו יוצרים כל "מחלה" בגוף. הגוף, לדבריה, משקף את אמונותינו ומחשבותינו הפנימיות. לטענתה: אנורקסיה ובולימיה מהוות שלילת חיים מן העצמי, צורה קיצונית של שנאה עצמית. ושנאה עצמית היא בעצם שנאה של מחשבה אשר יש לנו לגבי עצמנו. משקל יתר לפי לואיז היי מייצג את הצורך בהגנה. אנו מחפשים הגנה מפגיעות, עלבונות וביקורות. הטיפול הנכון בהשמנת יתר, עפ"י לואיז היי, הוא אהבה עצמית הערכה עצמית ותחושת ביטחון הנובעת מידיעת כוחן של המחשבות. איך לגייס את המוח למען הדיאטה? למוח שלנו יש יכולות מעבר לכל דמיון ו ניתן לגייס אותו למטרות רבות. באמצעות טכניקות של - N. L. P. נוכל לחדש את הקשר עם הגוף שלנו, להתחבר אליו ולהאמין בו. רובנו חושבים שכדי לרדת במשקל אנחנו חייבים לשלוט בעצמנו להילחם כדי להצליח לספור קלוריות ולהוריד את כמות האוכל עד כדי רעב. זה הזמן לערוך שינוי וליצור מציאות חדשה עבור הגוף שלנו ועבור עצמנו. איך מתחילים? ראשית חשוב להתייחס לתהליך כרצון להקשיב לגוף, ... בונים פרופיל המתאים למונחה, שבחר להקשיב לגופו. בודקים את דפוסי האכילה בילדות בבית ההורים. (ש חשיבות לדפוסים אלו בבניה של מערך אמונות וערכים בנוגע לאוכל) וכן דפוסי האכילה העכשוויים. מתייחסים לכל המידע שמתקבל מהמונחה: מה מניע אותו לרזות, מה הרווח המשני בהיותו שמן וכן מהן האמונות והערכים שיש למונחה בנושא האוכל. מוצאים מהם המשאבים והיכולות החסרים כדי להצליח בתהליך ומהם המשאבים שיש למונחה ויכולים לעזור בתהליך. לאחר בדיקה של דפוסי אכילה ויצירת פרופיל אישי מתאימים את אופי ההנחיה ואת ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - המשקל לא חשוב לבריאות (???) אם להיות שמן זה יפה או לא, אפשר בהחלט להתווכח. אם זה בריא או לא... אין ויכוח. להיות שמן זה לא בריא, נקודה. חד משמעי, אך לא כל - כך פשטני, כי מיהו שמן? מי שיש לו עודף משקל? כמה? ואיפה?! מסתבר, כי המשקל אינו תמיד מדד מהימן להערכת השומן בגוף. שמן הוא מי שיש לו עודף של שומן בגוף, שבדרך כלל אכן בא לידי ביטוי במשקל עודף, אבל לא תמיד. מכירים את זו שיש לה "עצמות כבדות"? זה נכון! עצמות ושרירים שוקלים הרבה, והם כבדים יותר משומן. גם אנשים שיש להם שרירים מפותחים שוקלים יותר, אבל הם לא שמנים! אם התחלת לעשות ספורט ואינך רואה ירידה במשקל, חבל להיות מתוסכל, כי מה שקורה לך בגוף הוא שינוי ההרכב: יותר רקמת שריר נבנית ורקמת שומן מתפרקת. למה לא רואים את זה במשקל? כי השרירים הם כבדים! נכון, זה כיף לראות את השינוי במשקל, אבל בינינו, מה שבאמת משנה וחשוב זה כמה שומן יש לנו בגוף. נקודה שניה מאד משמעותית היא היכן מרוכז השומן. מההיבט הבריאותי, יש הבדל מהותי בין שומן המרוכז בבטן לבין זה הנמצא בישבן, רגלים, ירכיים ובכל מקום אחר... השומן בבטן הוא זה המסוכן מבחינה בריאותית, הוא אשר מגביר את הסיכון לסוכרת, לחץ - דם גבוה, מחלות לב ועוד... מעניין שיש הבדלים ברורים בפיזור השומן בגוף בין גברים לנשים. גברים משמינים קודם כל בבטן, מגדלים כרס קטנה, ואח"כ פחות ופחות קטנה... אצל נשים לעומת זאת, העניין מעט יותר מורכב. יש ענין של גיל ויש ענין של מבנה גוף. מי שמתהדרת רגליים חטובות וארוכות, תשמין בעיקר בפלג הגוף העליון, ומי שצרת מתניים ומתעגלת באיזור האגן, תשמין יותר בישבן ובירכיים. את ההשמנה באיזור האגן מכנים מבנה "אגס", ואת ההשמנה באיזור הבטן מכנים מבנה "תפוח". ואיך משפיע הגיל? נשים בגיל הפוריות משמינות פחות בבטן, מכיוון שהורמוני המין הנשיים מפנים את השומן לאיזור האגן. לאחר שהשחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן ("גיל המעבר") ניכרת נטייה מוגברת יותר להשמין בכלל ובאיזור הבטן בפרט. איך נדע אם הצמיג שיש לנו בבטן הוא כזה אשר מסכן אותנו? נמדוד את היקף הבטן! בעזרת סרט מדידה פשוט, כמו זה שהשתמשה בו התופרת פעם, נקיף אץ המותנים באזור הפופיק. היקף מתנים תקין לגברים: מתחת ל - 102 ס"מ היקף מתנים תקין לנשים: מתחת ל - 88 ס"מ אם היקף המתנים שלך גדול מהנורמלי, כדאי מאד לעשות משהו בנידון, גם אם המשקל אינו מאד עודף. ומנגד... אם המשקל עודף, אך היקף המתניים תקין, אפשר להיות מעט יותר סובלניים כלפי עצמנו. היעד שלך הוא מעתה שונה - לא עוד לרדת 10 ק"ג, לא עוד להגיע ל"משקל התקין", אלא להוריד את היקף המתנים לתחום שאינו מסכן את הבריאות. לצמצם את החגורה! האם קיימת דרך יעילה להיפטר דווקא מהשומן בבטן? החדשות הטובות הן שהשומן בבטן נוטה להתפרק יותר מהר. זה לא אומר שבקלות נוכל להשיג לעצמנו בטן שטוחה, אבל להגיע להיקף המתניים הרצוי, אשר אינו מסכן ... גם אפשר. תרגילי בטן לא גורמים לאיבוד ממוקד של שומן באיזור זה, אבל הם תורמים לחיזוק שרירי הבטן ולחיטוב האיזור כולו (וד"א גם לחיזוק שרירי הגב התחתון!) פעילות גופנית ככלל משפרת את הרכב הגוף, כך שאחוז השומן בגוף יורד, למרות שלא נראה שינוי כלשהו במשקל. שורה תחתונה? פחות קלוריות ויותר ספורט? מה שוב אותו פתרון? כנראה שאין דרך טובה יותר!!! ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - האומץ להיות אישה אחרת זהו סיפור על שתי נשים - אדוה ונורית נורית קלה וערנית יש בה משהו מאד שקט, בטוח, נינוח היא סומכת על עצמה, משוחררת מפחדים וחרדות, אך גם איננה זחוחה או שאננה, ודאי לא יהירה. היא משתדלת לא להיות ביקורתית לסובבים אותה, ולחלוטין משוחררת מלהיות שיפוטית כלפי עצמה היא מקבלת את ... מגיעה למצב שהיא ממש "מתפוצצת" כל הזמן "מתעסקת" עם האוכל. בדרך הביתה מהעבודה היא חושבת מה תאכל כשתגיע הביתה, וכשהיא מגיעה היא אוכלת את מה שזמין, מוכן, או מנשנשת עד שהאוכל יהיה מוכן. פחמימות בעיקר. לחם. תפו"א. פתיתים. "מתנפלת" היא קוראת לזה. היא שוקלת 85 ק"ג ורמות הסוכר שלה גבוהות היא פוחדת לרזות היא פוחדת להשתנות היא פוחדת להיפרד מהרגלים והיא מעדיפה לעשות דברים פרפקט, או לא לעשות אותם בכלל, כי אם זה לא מושלם זה לא שווה. היא רגישה מאד לביקורתיות של הסביבה, מה שגורם לה לשאוף לפרפקציוניזם ולתסכול מתמשך על כך שאיננה. "יש לי פחד בלתי נשלט מביקורת של אחרים, אני מנסה לרצות אבל מרגישה שאני נכשלת" והיא לא מאמינה שאי פעם תהיה רזה!! תוכלו להאמין שזו אותה אישה? אותה אישה אשר סיימה את תהליך הליווי והשינוי במילים: " יש לי היום גם את האומץ להיות מישהי אחרת!" כל מה שנכתב מצוטט מפיה היא עשתה לא רק שינוי, אלא טרנספורמציה שינתה לא רק את ההתנהגות, ההרגלים והמשקל, אלא את מערכת היחסים שלה עם האוכל, עם הגוף שלה ועם עצמה. שינוי אמיתי, עמוק, מהותי "אני ממש התחברתי לדרך הזו של החשיבה. עובדה שזה הדבר היחידי שהוכיח את עצמו עד היום" זכיתי להיות איתה בדרך הזו ועל כך אני מוקירה תודה ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / הרזיה - האם את מוכנה? דיאטות... שוב ושוב מתחילים, מצליחים, מפסיקים, נכשלים... למה את נכשלת? האם לא חבל להתאמץ ולהתאכזב? אולי עדיף לא להתחיל בכלל? הסוד הוא במעגל! - מעגל המוכנות לשינוי ודאי לא פעם שאלת את עצמך: מדוע אחרים מצליחים? האם אין לי אופי? למה לפני הבר - מצוה של הבן היה לי קל? למה בקיץ אני מצליחה יותר? ובכן, התשובה היא שהכל ענין של טיימינג, של המוכנות שלך. כל תהליך של שינוי, במיוחד קשה ותובעני כמו ירידה במשקל, דורש מוכנות - מוכנות נפשית, ממש כך. היכולת להיכנס לתהליך של שינוי אכן משתנה בין אדם לאדם, אך משתנה אצל כל אחד גם מזמן לזמן. אם תדעי לאתר את מידת היכולת שלך להיכנס ל"משמעת", וודאי תוכלי לחסוך את התיסכול שבכישלון. נשמע כמו תירוץ טוב... אבל אם תדעי לאתר את מידת היכולת שלך להיכנס לתהליך של הרזיה, תוכלי לפסוע צעד אחר צעד ולהתקדם בקצב שבאמת מתאים עכשיו לך. להתחיל ביום ראשון, אחרי החגים, לחפש קיצורי דרך, ללכת על דיאטות רעב, כל אלה נסיונות שאינם מבחינים בין מי שמוכן להיכנס לפעולה לבין מי שעוד בודק כמה הוא מוכן עכשיו להתאמץ... שינוי הרגלי אכילה, כמוהו כמו כל שינוי אחר בהתנהגות. זהו תהליך ויש לו כמה שלבים קבועים. השלבים הם אוניברסליים. כלומר כל ... השינוי. ההבדלים יכולים להיות באופן ובמשך ההתנהלות בכל שלב. כלל חשוב הוא שלא ניתן לדלג על אף שלב. היכולת לזהות באיזה שלב אני נמצאת מאפשרת "תיאום ציפיות" והבנה מה נדרש ממני על מנת להתקדם ולהצליח. מבחינים בחמישה שלבים מרכזיים בתהליך השינוי: נתחיל דווקא משלב הפעולה, השלב שבו ממש מתחילים דיאטה, ספורט וכו'. זהו איננו השלב הראשון בתהליך אבל אנחנו נוטים לפצוח בדיאטה בשלב זה. כשאת מודיעה לעצמך או לקרובים לך "מיום ראשון אני מתחילה" את קופצת לשלב הפעולה מבלי שעברת אולי את השלבים ההכרחיים הקודמים לפעולה. לכן כשנכנסים לפעולה בעודנו מצויים מבחינה מחשבתית ונפשית בשלבים מוקדמים יותר בתהליך... במילים אחרות - כשאיננו מוכנים עדיין לשלב "הפעולה"... אין סיכוי להצליח! השלבים המקדימים את שלב הפעולה הם שלב ההחלטה, שלב מאד קריטי, עליו אנו נוטים לדלג, או לא נותנים לו את כובד המשקל הראוי לקבלת החלטה באמת. אך עוד לפני ההחלטה - שלבים בהם נמצאים רוב האנשים רוב הזמן... שלבי ההרהור. אנשים רבים נמצאים הרבה מאד שנים (!) בשלב ההרהור, מתחבטים האם להיכנס לתהליך השינוי, אך אינם מגיעים לכדי החלטה. מחר, אחרי החגים, יום ... כשאחליט שאני באמת רוצה... ומאחרי חוסר ההחלטיות המאפיין את שלב ההרהור יכולים להתחבא פחד מכישלון, פחד מהצלחה, סף תסכול נמוך או היסטוריה של ניסיונות כושלים. הרבה שאלות מודעות יותר או פחות פוגשות אותנו בשלב ההרהור: מה יהיה אם אכשל? ומה יהיה אם אצליח? האם אשאר אותה אחת? איך אצליח לשמר את הירידה במשקל, ואם בכלל? אולי עכשיו אין לי מספיק כוחות בשביל לעשות את זה? למה שהפעם זה יעבוד, כשנכשלתי כ"כ הרבה פעמים בעבר? עיבוד השאלות וההתחבטות (הרהור!) חשובים מאד. דילוג מעל שלב חיוני זה יחזיר אותנו אליו שוב ושוב בכל פעם שניתקל בקושי ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ משקל התלונה - על דיאטה / ירידה במשקל העיניין עם בעיות משקל כמו גם עם בעיות אחרות שהן תופסות את כל תשומת ליבנו. אנחנו סוחבים איתנו את המשקל לאורך כל היום וגם בלילה, בעיקר בלילה. תשומת הלב המופרזת היא זו שלא מאפשרת לבעיה להעלם ואף גורמת להעצמה. הארון שלנו מזכיר לנו עד כמה אנחנו לא מרוצים מהמצב הנוכחי. הוא מלא בגדים במידות קטנות כי הרי עוד מעט נחזור למשקל האידיאלי. הבגדים שאנחנו באמת משתמשים מאולתרים וזולים, כי לא נשקיע במשהו זמני. למעשה הארון מקבע את הייאוש, התסכול והמרמור שלנו מהמצב הנוכחי. המראה, אוי המראה. בימים טובים אני אתן מבט חטוף במראה, כדי לא לקלקל את התחושה, בימים פחות טובים או סתם כשיבוא לי לסבול - אני אעמוד מול המראה ואתבונן לעומק בנבכי גופי. אני אשאל את כל השאלות שיובילו אותי ישר לרצון לטבוע באמבטיה ולהתגלגל מחדש - הפעם רזה. אוכל, אוף אוכל. למה זה צריך להיות כל כך מורכב? לא משנה איזו דיאטה עשיתי, מה אכלתי או לא שום דבר לא קידם אותו למטרה שלי, לפחות לא באופן קבוע. מה יש בו באוכל שמשמין אותי כ"כ אבל מעצב את הישבן של החברה שלי? או למה נדפקתי עם גנים של בצק שמרים. יצא לך פעם להיות במה שאת מכנה "המשקל האידיאלי"? אם כן, איך הרגשת? במידה והתחושה הייתה מצוינת, מה מנע ממך להשאר במקום הזה? במידה והתחושה הייתה לא כל כך טובה, שאלי את עצמך למה ומה ישתנה כשתגיעי לשם שוב? לפעמים אנחנו יורים לאויר את השאיפות שלנו, כמו להסיר 17 ק"ג מבלי להתחשב במי שאנחנו. האם אני אוכל להתמודד עם גוף סקסי שגורר ... אם התחושה היא לא שלמה, תחזרי לבדוק את מהות השאיפה שלך - אולי יהיה כדאי להתרכז בדבר אחר לפני כן. במידה והתרגשת לראות את עצמך בשגרה חדשה שבה את מתהלכת לך קלילה ומלאת חיים המשיכי לקרוא כי ימצא חן בעינייך מאוד ההמשך שמראה לך איך להפנות את המשאבים שלך לצורך שופינג במקום עוד פגישה עם דיאטנית, עם כדורים וטבלאות אוכל או איך שאני מכנה אותן טבלאות ייאוש. משקל עודף בשפה רוחנית מעיד על חוסר איזון. החוסר הזה יכול לבוא לידי ביטוי ישירות בנושא המשקל וההערכה העצמית הנמוכה המתלווה. ויכול להיות קשור ביחסים לא מאוזנים עם אמא, בעל, חברה טובה. המקור יכול להיות מקושר לקריירה, לאמהות ועוד הרבה דברים שאנחנו לא שלמים איתם ובכ"ז נותנים להם להתקיים בחיים שלנו. אפשר לפתור את בעיית המשקל ע"י טיפול ישיר בגורם המפריע ואפשר פשוט לרדת במשקל ולשים לב איך אנחנו מתחילים להתאזן בכל מקום בחיים שלנו ולעשות שינויים מדהימים. את ניגשת לארון שלך ומרוקנת אותו, זו עבודה רצינית שמוכיחה לעצמך עד כמה את דרוכה למען המטרה שלך. בודקת מה יש שם ומשאירה רק בגדים שעושים לך טוב, שנראים עלייך מצויין! את כל הבגדים האיכותיים שלך שקטנים עלייך כמו ... למדף אחר או לארגז ומתעלמת. בודקת מה נשאר לך במדף השימושי. האם יש לך מספיק מזה להראות טוב? ללכת לאירוע, לצאת לקפה עם חברות, דייט עם בן זוג, טיול רגלי, עבודה, ארוחה משפחתית. רושמת לעצמך אלו פריטים חסרים לך כדי ליהנות מבגדים נוחים ומחמיאים במצב הנוכחי. ו... יוצאת לשופינג! לא מחכה למשקל שירד, לא מחכה עד שתעמדי מול הארון מתוסכלת. פה אני חייבת להשחיל המלצה. כשאני התחלתי את התהליך שלי, נסעתי לcotton. לא רציתי להוציא את כל ממוני על "בגדי מעבר" אבל זה היה נדרש. Cotton עושים בגדים לנשים מבדים איכותיים וגזרות מחמיאות ואפילו עם אג'נדה סביבתית שתורמת לחוויה. ליד המפעל שלהם במושב ... זוהרת. אם את מקבלת מחמאות כבר בשלב הזה, זכרי להגיד "תודה" ולחייך בגדים זה הרבה והם בהחלט צעד ענק למימוש שאיפותינו שכן, אנחנו ניראות טוב ומזמנות לעצמינו עוד מזה. אבל זה רק מתחיל פה. את התחושה הטובה שקיבלנו מהצעד הזה אנחנו צריכות לרתום להמשך. כשאנחנו עסוקות כל היום בארון, במקרר, בתזונה הארורה שלנו ובוחרות לקבע את הרע אנחנו לא מאפשרות לשינוי להתרחש. אנחנו צריכות להפסיק עם המודעות למה שנכנס לנו לפה ולהתחיל לאכול לפי מה שבא לנו וטוב לנו באותו רגע. אחרי שתיישמי את השלב הבא את תראי שמה שאת רוצה ומה שעושה לך טוב משתנה לבד מבצקים כבדים לפשטידות מזינות, אני זוכרת את הבורקס שנפלט מפי בגועל והוחלף בסלט - כי ככה רציתי, בלי שום תפריט. לקבל שתי החלטות ולהצהיר עליהן. בחרי פעולה אחת קטנה מתחום התזונה שלפי דעתך תעשה שינוי. דוגמאות: אני מפסיקה לאכול לחם אני מפסיקה לאכול שוקולד ופעולה נוספת מתחום ההתעמלות. דוגמאות: אני הולכת למכולת \ להורים \ לחברה רק ברגל. כל זמן שאני יושבת מול המחשב אני עושה תרגיל קטן שלא מפריע לי לעבוד וכו' ההחלטה צריכה להיות קטנה, ריאלית, מנוסחת בלשון חיובית והכי ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / ירידה במשקל - "נפלתי"... מירי (שם בדוי) נכנסה לסטודיו בפנים נפולות. היא ניגשה להכין לעצמה כוס קפה, ובדממה התיישבה במקומה. עליי לציין, שהתנהגות זו לא הייתה כלל וכלל אופיינית לה. בפעמים הקודמות כניסתה לוותה בחיוך גדול, ובהליכה קופצנית מלאת אנרגיה. בחרתי להתחיל את המפגש בברור עם מירי, בדרך עוקפת. פניתי לקבוצה בשאלה: "כיצד עבר עליכן השבוע האחרון? ". התחלנו ... מביקורת למשוב. הוצאת המילים השליליות מהשיח היומיומי שלי, והפיכתו למקור ללמידה משנה לא רק את המילה אלא גם את החשיבה, וכמובן את הרגשות שלנו לכל קושי. ביקשתי ממירי לספר על הלמידה שהייתה לה השבוע על עצמה בהקשר של שינוי אורח חייה לירידה במשקל. היא שיתפה אותנו בארוחת השבת אצל משפחתה, בה חשה שאינה יכולה לעמוד בפני הפיתוי הגדול "עוגת הגבינה". היא סיפרה על המחשבות שעלו בראשה לפני החלטתה לאכול מהעוגה, על התחושות בעת האכילה, והמחשבות שהגיעו בסיומה. מרגע שנכנעה לפיתוי עלו רגשות האשם והתסכול. הם ליוו אותה מספר ימים, בהם התייסרה עד כדי מחשבות ורגשות של "אני לא שווה כלום... אני לא אצליח ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... יתרה / דיאטה - אני לא סולח/ת לעצמי סולח/ת לאחרים אבל קשה לך לסלוח לעצמך? לקראת יום הכיפורים הזה (ואחריו) אני מזמינה אותך לנסות. "הכנתי סלט גדול, עם גבינה ולחם. שבעתי ואפילו היה לי טעים, אבל אז פתאום היה לי צורך במשהו מתוק. לקחתי עוגיה אחת, ואחריה עוד אחת ולא הפסקתי עד שהשקית נגמרה. הרגשתי נורא, כעסתי על עצמי כל כך שאחרי כמה דקות אכלתי עוד!" זה מתחיל מציפיות או חוקים שלא עומדים בהם. ממשיך באכזבה, מתפתח לתיסכול, מתגבר לכעס ולרגשות אשמה... זה נכון בכל תחום, כשמדובר בציפיות וכללים בעולם ה"דיאטה" הרי שאכזבה, תיסכול, כעס ורגשות אשמה מגיעים בסופו של דבר לא רק לתחושה כבדה מבחינה נפשית, אלא גם לאכילת יתר ולכבדות גופנית. וזה מעגל כי גם אותה אכילת יתר מלווה ברגשות אשם, וכך סובב לו גלגל התיסכול וההשמנה עד אין קץ. מישהי אמרה לי פעם: "כשאני אוכל כמו שצריך אז אני לא ארגיש אשמה" ואני עניתי: "כשלא תרגישי אשמה אז תאכלי כמו שצריך" "אני חושבת הפוך, הא?" דמעות זלגו מעיניה. לא של צער אלא של פריצת דרך, של תובנה, של סדק קטן בחומה גדולה שנפרץ ואיפשר להתחיל דרך אחרת, חדשה, שמתחילה קודם כל במחשבה. למי שרגיל/ה לחוש אשמה על כל חריגה מנקודות / קלוריות / מסגרת / תפריט / כללים, צפויה דרך מאתגרת. זוהי היפרדות משפת הדיאטה, ולמידה של דרך חשיבה שונה ומתגמלת. למה אני לא מצליח/ה לסלוח לעצמי כשאני לא מצליח / ה? מפני שרגשות האשמה שומרים עלי "אני מרגישה אשמה. אשמה כשאני אוכלת מתוקים, אשמה כשאני נהנית מאוכל טעים ומשמין..." לכאורה האשמה היא מכשלה, אז מדוע אנחנו אוחזים בה ולא משחררים? גם אחרי שהגענו לתובנה שאכילה שפויה ונורמלית היא אכילה שיש בה הקשבה (לעצמי), הבנה (של עצמי), סליחה (לעצמי)? שהאשמה רק גורמת לנו לאכול יותר? "כי אם אני אפסיק להרגיש אשמ/ה אני ארשה ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה זאת לא שיטת הרזיה! כולנו רוצים להראות טוב ולהיות בריאים, הרבה מאוד אנשים נמצאים שנים רבות מחייהם בניסיונות של שיטות דיאטה שונות ומגוונות. ברוב המקרים גם אם יורדים במשקל לאחר זמן לא רב חוזרים אליו ולעיתים אף עולים מעבר למשקל הקודם. למה? איך זה קורה? אנו אומרים לעצמנו: "אם כבר אז כבר... ", "סבלנו כ"כ הרבה אז לפחות עכשיו נהנה", "נפצה את עצמינו על הסבל שעברנו.. " כמו ילד שאומרים לו לא והוא עושה דווקא. דיאטה אינה הדרך לרזות כי, הדיאטה לא משרתת את הצורך של האדם! למה הכוונה? הדיאטה מבוססת על אמונה כי לאדם אין את היכולת לבטוח בעצמו וביכולות שלו. דיאטות לא מלמדות הקשבה לחוכמתו הטבעית של הגוף, למנגנוני הרעב והשובע, לכן, הדיאטה מעבירה לאדם מסר כי לגוף אין חוכמה משלו וכי הוא צריך לשלוט בו. אצל הרבה אנשים דיאטה מובילה דווקא לאכילה מוגברת ולבולמוסים ובנוסף לכך בעקבות דיאטות מרובות, חילוף החומרים נהפך למואט באופן משמעותי והדבר יוצר קושי בירידה במשקל בעתיד. מחקרים מראים כי רוב הפרעות האכילה נובעות ממצב רגשי. זה יכול להיות פיצוי "גם ככה אין לי מה להפסיד אז לפחות משהו אחד טוב... " הענשה עצמית "מגיע לי... " או בריחה מהתמודדות דרך מחשבות העוסקות כל הזמן באוכל. ישנן גם הפרעות אכילה הנובעות משעמום, בדידות או לחץ. הפרעות אכילה יכולות לנבוע מקשיים בהתמודדות בתחום המיני וכך האדם בעצם שומר על עצמו באופן לא מודע ממיניות. השמנה יכולה לשמש סיבה להימנעות מאירועים הומי אדם המאיימים ומעוררים פחד. משקל נותן תחושה של נוכחות וכוח לעומת רזון שנותן תחושה של חולשה. אנשים עם הפרעות אכילה חשים שהם חלשים ולכן רב האכלנים הכפייתיים מחכים ליום שיהיו רזים על מנת להגשים את ייעודם בחיים, אם זה על מנת לחיות חיים של קבלה ואהבה או להיות בזוגיות, או אם על מנת ללמוד או למצוא את העבודה שהם באמת רוצים. אלא שהחיים מתקיימים כאן ועכשיו! כל מה שאנו יודעים בוודאות הוא הרגע הזה! לחכות לרגע בו "אני אהיה רזה" על מנת "להיות מאושרת" משמעו חיים של סבל. לכן יותר ויותר אנשים פונים לתהליכים קוגניטיביים, על מנת ליצור שינוי בתפיסה ולהשתחרר מהפרעות אכילה. הדרך הנכונה והבריאה לרזות היא דרך חיזוקים חיוביים, דרך העצמה של יכולות וחיזוק של משאבים. גם אם אתם מרגישים נטולי כל יכולת או כוחות אין הדבר אומר שאין לכם יכולות! הרי היו רגעים בהם הייתם מאושרים, היו רגעים שעשיתם דברים שהחלטתם ורציתם למרות הקשיים שעמדו לפניכם, הריי ידעתם בתור ילדים לומר דיי כששבעתם ולבקש אוכל כשחשתם רעב. NLP ודמיון מודרך הן שילוב של שתי שיטות המאפשרות למצוא את נקודות הכוח הטמונות בנו והיכולות לאפשר לכל אדם שרוצה לרזות ולהיות מאושר תוך כדיי התהליך. דרך לימוד מחדש של מנגנון הרעב והשובע תוך יצירת חיים בריאים המאפשרים לאכול כל מה שחפץ ליבנו בכמויות הנכונות וליהנות מכל ביס בקצב איטי ומרגיע. ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...