כולנו מאחלים חג חרות שמח. כולם רוצים חרות.

חרות מתקשרת לחופש, לשמחה ובעצם לאושר.

בסופו של דבר כולנו שואפים להיות מאושרים.

כשאנו מאחלים חרות, רובנו מתכוונים לחרות מכל מה שמונע מאיתנו להיות מאושרים.

אם כך, מה מונע מאיתנו להיות מאושרים?

לכל אחד מאיתנו התשובה קיימת בתוכו. אנחנו יודעים בדיוק מה עושה אותנו מאושרים.

מה שבכל זאת מונע מאיתנו להיות מאושרים הוא הפחד.

הפחד הוא זה אשר משעבד אותנו. אנו משועבדים לו. אנו עבדים של הפחד שלנו.

אנו יודעים היטב מה אנחנו רוצים בחיינו, אולם פחד כלשהו מונע מאיתנו לנוע.

הוא אשר יוצר אצלנו את התקיעות.

חוסר תנועה פירושו תקיעות.

מים עומדים הופכים להיות מים מעופשים.

החיים הם אנרגיה בתנועה. כל דבר סביבנו נע. כל חי, צומח ודומם כולל גוף האדם

הוא בעצם אנרגיה בתנועה, אטומים שנעים במהירות ויוצרים גוף תלת מימדי.

כשהפחד שולט בנו, הוא מונע מאיתנו את התנועה וחוסר תנועה הוא מוות.

הפחד יכול להיות גלוי או סמוי. לפעמים אנו מכירים בפחד שלנו ויודעים איך הוא פועל

עלינו, ואיך הוא עוצר אותנו, ולפעמים אנו לא ערים כלל לפחד שקיים בתוכנו, רק חווים תקיעות וחוסר שביעות רצון.

איך לאתר את הפחד?

את הפחד נוכל לאתר אם נתבונן. בכל מקום בחיינו, בכל תחום בו אנו רוצים משהו, כמהים למשהו והמשהו הזה לא קורה, לא מתממש, לא מוגשם, סביר להניח שבמקום הזה מסתתר לו פחד. אנו רוצים עבודה מספקת אך זה לא קורה. אנו רוצים להיכנס לזוגיות, אך זה לא מתממש

אנחנו רוצים להירשם ללימודים, אך משהו לא מאפשר זאת.

יודעים שאנו בעבודה לא נכונה אך לא מסוגלים לקבל החלטה לשינוי.

אם נסכים להעמיק, נגלה שהמשהו הזה שמונע את השינוי הוא פחד כלשהו.

פחד הוא הפוטנציאל שלנו לצמיחה.

בתוך תוכנו אנו יודעים מה גורם לנו עונג, גם אם לפעמים צריך לקלף מעט קליפות

כדי לגלות זאת.

הפחד הוא זה אשר אחראי לכך שלא ננוע לעבר העונג.

לפעמים הפחד הוא כה חזק עד שהוא דואג שאפילו לא נהיה מחוברים למה

שגורם לנו עונג.

חירות בעיני היא היכולת לראות בפחד ידיד, חבר שבא לשאת אותנו אל המעבר.

מעבר לעצמנו, מעבר לגבולותנו, מעבר לתקיעותנו, מעבר למגבלותינו.

כשהפחד הופך לדחף, הוא מאפשר לנו לגדול, להתעלות, להתעצם, לבטא את עצמנו במקסימום שלנו.

אין זה משנה אם מדובר בפחד חדש שגילינו לאחרונה או בפחד שמלווה אותנו כבר שנים

הפחד הזה הוא הזדמנות עבורנו להתעלות.

החרות, אם כך בעיני, היא לא השחרור מהפחד, אלא מן התפיסה שלנו את הפחד כאויב.

השחרור הוא בהכרה בכך שהפחד הוא בסה"כ אפשרות, פוטנציאל לצמיחה.

כשמוכנים להתבונן באמת במה שמפחיד, הפחד יכול לעבור היפוך אותיות, טנספורמציה ל"דחף", שמקדם אותנו לעבר ההגשמה שלנו, של חיים כמו שאנו רוצים אותם.