מהות העבודה של ביירון קייטי (לפי הבנתי)
במהלך השנים בהם נחשפתי לעבודה של קייטי, ראיתי נכון להאיר על ההבנה כי העבודה של קייטי היא לא להשתחרר ממחשבות
אלא להשתחרר מההזדהות עם המחשבות.. רוצה לומר שלאחר שתתבצע חקירה על מחשבה מלחיצה זה לא אומר שלא תפגוש את המחשבה הזו אלא
לא תזדהה איתה והיא לא תגרום לך למתח או לסבל.
כדי להבהיר זאת יותר אפשר לומר כי התהליך הוא שעולה מחשבה, ובעיקבות המחשבה הזו עולה סבל (מתח עצבים פחד וכה) כך שיש פה שני גורמים אחד זה המחשבה, והשני זה הסבל - מה שמפריע זה הסבל ולא המחשבה -
כדי להבהיר את זה ישנה את שאלה מספר (3) "כיצד אני מגיב למחשבה ש. (הצהרה)..". השאלה אינה נכונה כי זה לא אני שמגיב, אלא התגובה עולה בי.. חשוב להבהיר זאת כי זה יוצר עוד הפרדה ועוד הבנה לגבי התהליך כלומר המחשבה עולה בי מעצמה וגם התגובה עולה בי מעצמה, מה שמפריע לי זו התגובה ולא המחשבה. אז ממה אני רוצה בעצם להשתחרר מהמחשבה או מהתגובה? וובכך אני נפרד גם מהמחשבה וגם מהתגובה
ולכן שאלה שלוש היא "מה התגובה שעולה בי למחשבה.. (הצהרה)... ?"
שאלה (4) מי תהיה ללא המחשבה... (הצהרה המקורית)? גם היא שאלה לא נכונה שכן היא שאלה פרדוקסאלית ביחס לשאלה "האם אני יודע מה טוב בשבילי לטווח הארוך?" התשובה היא בוודאי אינני יודע, ומשכך אין לי מושג מי אני אהיה ללא המחשבה... מה שכן אפשר לדעת הוא
מי אהיה עם המחשבה הזו, אך ללא הסבל? כדי להדגים זאת פשוט מחליפים את הדמויות בהצהרה
לדוגמה "בעלי אמור להתייחס אלי יותר" "הכלב שלי או הבן הקטן שלי או הדג באקווריום אמור להתייחס אלי יותר"
פה מומלץ לעצור ולבצע חקירה נפרדת של הסבל עצמו - עוצרים ומבקשים מהאדם שינסה לתאר את הסבל שעולה בו ולמה הוא קורא לזה סבל?
מניסיוני אנשים עוצרים וקשה להם להמשיך בהסבר על מהות הסבל הזה ופה מייד נכנסת השאלה האם משהו שאינני יכול להסבירו מנהל אותי, האם יש בי מוכנות לכך? (כאן אתה משתף את האגו בתהליך החקירה האגו לא מוכן לסבול מבלי לשלוט על כך (-: )
תיאור הסבל מתמצא בדרך כלל במתח באיזור הבטן העליונה דופק מואץ ומחנק קל נשימה מואצת ואז עולה השאלה
האם ישנם מצבים שאתה נהנה בהם שישנה בך את אותה תחושה? נניח בזמן אורגזמה? דבר זה מעצים את הבילבול ומרחיק עוד יותר את האדם מההצהרה המקורית ומראה לו שמה שנראה לו כהר הוא לא יותר מאשר ענן
במהלך החקירה יש לציין בכל הזדמנות ולהבהיר כי מדובר במחשבה ולא במציאות לפחות לכוון לכך שהנחקר יזהה זאת
דוגמה שעולה בי בזמן החקירות היא
אתה יושב בחוף הים, עם חברים וכוס קפה ונהנה מכל רגע. לפתע עובר מטוס קל בשמיים הגורר שלט ובשלט כתוב "ההצהרה שגורמת לסבל "
האם אתה ממשיך ליהנות? שיטה זו עוזרת להבדיל את המחשבה מהמציאות.
לאחר מכן ממשיכים להיפוכים ולחלק של הקבלה של המחשבה - המטרה של ההיפוכים ושל הקבלה זה להבהיר את ההבדל בין מחשבה למציאות
ההיפוך הנכון הוא זה שמעלה חיוך ותובנה שברור כי מדובר באשליה שלא קשורה למציאות...
כמובן שאלו תובנות שעלו בי ואין בהם נכון או לא נכון לגבי האחר כל אחד עם החוויה שלו...
בהצלחה
הקרבת קורבנות
יש עם אחד שחושב שהוא עם סגולה. הוא כל כך עם סגולה ומיוחד, שהוא חושב אפילו שאלוהים שלו מטומטם.
הוא חושב שאם יקח חיה מסכנה שלא חטאה וישחט אותה לא סתם, אלא על פי כללים מיוחדים, ולא סתם כללים אלא כללים שכביכול אלוהים שלו אמר לו
אז באותו רגע יכפר האלוהים שלו על חטאיו? ואז אם אלוהים יכפר לו על עונותיו אז הוא יהיה טהור ויוכל בבוא היום להיכנס לגם עדן...
אולי זה יעזור לו לעסקיו ולילדיו ומשפחתו... רצח של חיה אחרת שנבראה ע"י אותו האל תרצה את האל הזה שיכפר לו ויאהב אותו יותר בגללשהוא
שחט חיה אחרת...
זה שקר מתועב!!!!!
האמת של הקרבת הקורבנות היא אחרת
הקורב שעל האדם להקריב זה את נוחותו עכשיו!
האדם תמיד מוכן לעזור למישהו אחר לעשות למען... עצמו ואחרים רק אחר כך להתחיל מחר או בעוד שבוע
אבל עכשיו???? עכשיו זה לא מתאים אף פעם לא מתאים תמיד אחר כך דיאטה? מחר להפסיק לעשן? מחר
לעזור לאישה לבעל לילדים? מחר לנקות את החדר להתקשר לדודה בודדה? מחר בעוד שעה
הקרבן שעל אדם להקריב ואליו התכוון האל זו נוחותו הרגע עכשיו התשלום הוא במזומן עכשיו ולא על חשבון החיים של ייצור אחר.
מהי משמעות החיים?
כל אדם רוצה לדעת מה המשמעות של חייו. חיים ללא משמעות פרושם חוסר עיניין ושיעמום.
חיים עם משמעות הם מלאי עיניין ועשירים במיוחד ומלאים באושר.
על שאלה קשה זו אנסה לענותת בצורה פשוטה.
איך אדם ידע שיש משמעות בחייו?
הוא פשוט ירגיש או יחוש זאת (כן ממש פיסית)
איפה הוא ירגיש זאת?
בגופו= נעים לא נעים, מאושר לא מאושר
לוגית=ללא התחושה הגופנית לא יוכל אדם לזהות את משמעות חייו.
ומכאן משמעות חייו של אדם היא להרגיש או לחוש = להיות בנוכחות / עובדות / מציאות ולא במחשבות דמיונות=זיכרון / מסקנות / תהליך שיכלימסקנות
חוסר תחושה או חוסר הרגשה = מוות. לא משנה עם הרגש / תחושה הוא טוב או רע כל זה = תחושת הקיום
הידיעה על היותי היא לא ניחוש אלא תחושת הקיום והחיות הם עובדה שמשהו מתרחש דרכי ולא בזכותי
וכדי לאפשר זאת עלי להיות מודע לקיומי רגע ברגע...
ההבנה הזו והמימוש של זה = משמעות החיים.
מאמין באלוהים?
אם אתה מאמין באלוהים
אל תדבר בשמו.
אל תלחם בשבילו.
אל תגן עליו.
אל תלמד את משנתו.
כי אחרת אתה לא מאמין שהוא יכול לעשות זאת לבד ואז אתה עובד אלילים!
תלמד לסתום את הפה להתאפק ולסמוך עליו באמת שהוא יודע את עבודתו.
זה לכל הדתיים מכל הדתות!!!!!!
בשר ומודעות
לפני שבוע הייתי אצל האורטופד, ושם פגשתי אדם שחיפש אחר שיחה כדי להעביר את הזמן.
"הייתה מאמין שאני בן 85?" ובכן כך החלה השיחה והתברר שהאיש עלה בזמנו מרומניה
מהעיר בה אימי גרה... ואז החל להעלות את סיפורי השואה..
"יום אחד באו הרומנים ולקחו כמה יהודים לבית מטבחיים, שחטו אותם ותלו חלקי בשר אדם
מחוץ לבית מטבחיים, והדביקו עליו שלט כשר." הקשבתי בעיניין לשיחה עד שהגיע תורי להיכנס לרופא
ונפרדנו לשלום... המחשבה שהיא עצמאית עלתה והיכתה בי גלים לאחר שיחה זו.
תראה כמה שזה אכזרי הסיפור הזה, ותאר לעצמך שאתה כבש, שא, פר, עגל תרנגול???
עומדים מעליך אנשים שבעוד רגע ישחטו אותך... חייך הם כלום בשבילם וכל שחשוב להם
זה הצורה בה הסכין תשחט אותך... את הסכין הם מחזיקים אם הם הצליחו אתה כשר, ואם לא אתה טרף.
לא רק זה אתה חייב להיות בהכרה כדי שישחטו אותך אחרת אסור להם לאכול אותך ועוד הם נחשבים הומניים?
למעשה אתה כחייה שלא עוללה דבר לאף אחד תוכרז ככשרה או טרפה בגלל השוחטים.
זה שהם יוציאו אותך להורג זה מותר!!! אבל אם הם ישחטו אותך לא נכון ויאכלו את בשרך
יש סכנה לכך שלא יגיעו לגן עדן כי עברו על חוקי התורה??? ואת זה הם ילמדו את ילדיהם
יגידו שהם עם סגולה??? מה עם החייה המסכנה??? דמה מותר? ההתיחסות אליה מה איתה?
מה האטימות הזו והעיוורון הזה של בני האדם כלפי החיות? ומה עם מעט מודעות לגבי האכזריות
המטורפת של יצורים תבוניים לעומת יצורים בעלי מוח נחות??? האם מותר האדם על הבהמה זה
יכולת ההשמדה והשחיטה של חיות אחרות?
קרישנמורטי באחד מהכתיבות שלו שואל שאלה "האם אדם שהורג כלבי ים לפרנסתו חוזר בערב לביתו לאישתו
ואומר לה אני אוהב אותך, האם הוא יודע מה היא אהבה?
אני גם אוכל בשר מהסיבה הפשוטה שאני תאוותן ועבד לתאבוני שאינו יודע גבול ובשם כך אני מצדיק את
כל אותן תופעות שעליהן הצבעתי פה בכתוב והלוואי ויהיה לי כוח להפסיק להיות שותף לטבח הנוראי הזה.
המונומנט
הורים מולידים ילדים כדי להנציח את עצמם משפחתם מורשתם וכה.
מהיום שהילד נולד מלמדים אותו איך לתפקד בתור מונומנט, מה מותר ומה אסור..
איך לייצג את ההורים ואת המשפחה, וכביכול דואגים לילד לבריאותו ולאושרו...
על הדרך גם "אוהבים " אותו לא סתם אהבה, אלא "אהבה ללא תנאי".
כמובן שבתור מונומנט על הילד ללמוד להגן על עצמו, וכך מלמדים את הילד
הגנה שזה למעשה "הצעד הראשון במלחמה" הילד לומד נפרדות לומד מהו פחד
שזה מושג נלווה להגנה (אחרת למושג הגנה אין שום משמעות). וכך הילד הופך השק חבטות המשפחתי כאשר כל הפחדים והתקוות מוטלים עליו..
הילד לא מודע לכך וההורה גם אינו מודע למעשיו זה כבר עיניין שורשי..
המרחק מכיסא הפסיכיאטר הולך ומצטמצם עם חלוף השנים בהם המשא הנפשי הולך וגדל...
למה מולידים ילדים חשבתם?
האם לילד יש קשר לעיניין הזה?
האם אתה מודע לאיזה מסע אתה שולח את ה"יצירה" שלך?
האם ילד צריך להיות אקט של..
מונומנט?
אהבה?
תאווה?
משהו להשען עליו לעת זיקנה?
האם מישהו הצליח להנציח את עצמו בעזרת ילדיו?
כמה זמן זה להנציח? חמש שנים? מאה שנים? אלף שנים?
האם אתה יודע מה טוב לילדך בטווח הארוך?
למה אנחנו לא שואלים את עצמינו שאלות השקר נראה כל כך מובן מאיליו שהוא אמת...
אולי נגלה שמה שמשותף בין כולנו שאנחנו כלום (גם זה משהו משותף)
ואולי בעולם שבו הסובייקטיביות תעבור תהליך של אינקרינציה נבין שהכלום
הוא הרבה.
במהלך השנים בהם נחשפתי לעבודה של קייטי, ראיתי נכון להאיר על ההבנה כי העבודה של קייטי היא לא להשתחרר ממחשבות
אלא להשתחרר מההזדהות עם המחשבות.. רוצה לומר שלאחר שתתבצע חקירה על מחשבה מלחיצה זה לא אומר שלא תפגוש את המחשבה הזו אלא
לא תזדהה איתה והיא לא תגרום לך למתח או לסבל.
כדי להבהיר זאת יותר אפשר לומר כי התהליך הוא שעולה מחשבה, ובעיקבות המחשבה הזו עולה סבל (מתח עצבים פחד וכה) כך שיש פה שני גורמים אחד זה המחשבה, והשני זה הסבל - מה שמפריע זה הסבל ולא המחשבה -
כדי להבהיר את זה ישנה את שאלה מספר (3) "כיצד אני מגיב למחשבה ש. (הצהרה)..". השאלה אינה נכונה כי זה לא אני שמגיב, אלא התגובה עולה בי.. חשוב להבהיר זאת כי זה יוצר עוד הפרדה ועוד הבנה לגבי התהליך כלומר המחשבה עולה בי מעצמה וגם התגובה עולה בי מעצמה, מה שמפריע לי זו התגובה ולא המחשבה. אז ממה אני רוצה בעצם להשתחרר מהמחשבה או מהתגובה? וובכך אני נפרד גם מהמחשבה וגם מהתגובה
ולכן שאלה שלוש היא "מה התגובה שעולה בי למחשבה.. (הצהרה)... ?"
שאלה (4) מי תהיה ללא המחשבה... (הצהרה המקורית)? גם היא שאלה לא נכונה שכן היא שאלה פרדוקסאלית ביחס לשאלה "האם אני יודע מה טוב בשבילי לטווח הארוך?" התשובה היא בוודאי אינני יודע, ומשכך אין לי מושג מי אני אהיה ללא המחשבה... מה שכן אפשר לדעת הוא
מי אהיה עם המחשבה הזו, אך ללא הסבל? כדי להדגים זאת פשוט מחליפים את הדמויות בהצהרה
לדוגמה "בעלי אמור להתייחס אלי יותר" "הכלב שלי או הבן הקטן שלי או הדג באקווריום אמור להתייחס אלי יותר"
פה מומלץ לעצור ולבצע חקירה נפרדת של הסבל עצמו - עוצרים ומבקשים מהאדם שינסה לתאר את הסבל שעולה בו ולמה הוא קורא לזה סבל?
מניסיוני אנשים עוצרים וקשה להם להמשיך בהסבר על מהות הסבל הזה ופה מייד נכנסת השאלה האם משהו שאינני יכול להסבירו מנהל אותי, האם יש בי מוכנות לכך? (כאן אתה משתף את האגו בתהליך החקירה האגו לא מוכן לסבול מבלי לשלוט על כך (-: )
תיאור הסבל מתמצא בדרך כלל במתח באיזור הבטן העליונה דופק מואץ ומחנק קל נשימה מואצת ואז עולה השאלה
האם ישנם מצבים שאתה נהנה בהם שישנה בך את אותה תחושה? נניח בזמן אורגזמה? דבר זה מעצים את הבילבול ומרחיק עוד יותר את האדם מההצהרה המקורית ומראה לו שמה שנראה לו כהר הוא לא יותר מאשר ענן
במהלך החקירה יש לציין בכל הזדמנות ולהבהיר כי מדובר במחשבה ולא במציאות לפחות לכוון לכך שהנחקר יזהה זאת
דוגמה שעולה בי בזמן החקירות היא
אתה יושב בחוף הים, עם חברים וכוס קפה ונהנה מכל רגע. לפתע עובר מטוס קל בשמיים הגורר שלט ובשלט כתוב "ההצהרה שגורמת לסבל "
האם אתה ממשיך ליהנות? שיטה זו עוזרת להבדיל את המחשבה מהמציאות.
לאחר מכן ממשיכים להיפוכים ולחלק של הקבלה של המחשבה - המטרה של ההיפוכים ושל הקבלה זה להבהיר את ההבדל בין מחשבה למציאות
ההיפוך הנכון הוא זה שמעלה חיוך ותובנה שברור כי מדובר באשליה שלא קשורה למציאות...
כמובן שאלו תובנות שעלו בי ואין בהם נכון או לא נכון לגבי האחר כל אחד עם החוויה שלו...
בהצלחה
הקרבת קורבנות
יש עם אחד שחושב שהוא עם סגולה. הוא כל כך עם סגולה ומיוחד, שהוא חושב אפילו שאלוהים שלו מטומטם.
הוא חושב שאם יקח חיה מסכנה שלא חטאה וישחט אותה לא סתם, אלא על פי כללים מיוחדים, ולא סתם כללים אלא כללים שכביכול אלוהים שלו אמר לו
אז באותו רגע יכפר האלוהים שלו על חטאיו? ואז אם אלוהים יכפר לו על עונותיו אז הוא יהיה טהור ויוכל בבוא היום להיכנס לגם עדן...
אולי זה יעזור לו לעסקיו ולילדיו ומשפחתו... רצח של חיה אחרת שנבראה ע"י אותו האל תרצה את האל הזה שיכפר לו ויאהב אותו יותר בגללשהוא
שחט חיה אחרת...
זה שקר מתועב!!!!!
האמת של הקרבת הקורבנות היא אחרת
הקורב שעל האדם להקריב זה את נוחותו עכשיו!
האדם תמיד מוכן לעזור למישהו אחר לעשות למען... עצמו ואחרים רק אחר כך להתחיל מחר או בעוד שבוע
אבל עכשיו???? עכשיו זה לא מתאים אף פעם לא מתאים תמיד אחר כך דיאטה? מחר להפסיק לעשן? מחר
לעזור לאישה לבעל לילדים? מחר לנקות את החדר להתקשר לדודה בודדה? מחר בעוד שעה
הקרבן שעל אדם להקריב ואליו התכוון האל זו נוחותו הרגע עכשיו התשלום הוא במזומן עכשיו ולא על חשבון החיים של ייצור אחר.
מהי משמעות החיים?
כל אדם רוצה לדעת מה המשמעות של חייו. חיים ללא משמעות פרושם חוסר עיניין ושיעמום.
חיים עם משמעות הם מלאי עיניין ועשירים במיוחד ומלאים באושר.
על שאלה קשה זו אנסה לענותת בצורה פשוטה.
איך אדם ידע שיש משמעות בחייו?
הוא פשוט ירגיש או יחוש זאת (כן ממש פיסית)
איפה הוא ירגיש זאת?
בגופו= נעים לא נעים, מאושר לא מאושר
לוגית=ללא התחושה הגופנית לא יוכל אדם לזהות את משמעות חייו.
ומכאן משמעות חייו של אדם היא להרגיש או לחוש = להיות בנוכחות / עובדות / מציאות ולא במחשבות דמיונות=זיכרון / מסקנות / תהליך שיכלימסקנות
חוסר תחושה או חוסר הרגשה = מוות. לא משנה עם הרגש / תחושה הוא טוב או רע כל זה = תחושת הקיום
הידיעה על היותי היא לא ניחוש אלא תחושת הקיום והחיות הם עובדה שמשהו מתרחש דרכי ולא בזכותי
וכדי לאפשר זאת עלי להיות מודע לקיומי רגע ברגע...
ההבנה הזו והמימוש של זה = משמעות החיים.
מאמין באלוהים?
אם אתה מאמין באלוהים
אל תדבר בשמו.
אל תלחם בשבילו.
אל תגן עליו.
אל תלמד את משנתו.
כי אחרת אתה לא מאמין שהוא יכול לעשות זאת לבד ואז אתה עובד אלילים!
תלמד לסתום את הפה להתאפק ולסמוך עליו באמת שהוא יודע את עבודתו.
זה לכל הדתיים מכל הדתות!!!!!!
בשר ומודעות
לפני שבוע הייתי אצל האורטופד, ושם פגשתי אדם שחיפש אחר שיחה כדי להעביר את הזמן.
"הייתה מאמין שאני בן 85?" ובכן כך החלה השיחה והתברר שהאיש עלה בזמנו מרומניה
מהעיר בה אימי גרה... ואז החל להעלות את סיפורי השואה..
"יום אחד באו הרומנים ולקחו כמה יהודים לבית מטבחיים, שחטו אותם ותלו חלקי בשר אדם
מחוץ לבית מטבחיים, והדביקו עליו שלט כשר." הקשבתי בעיניין לשיחה עד שהגיע תורי להיכנס לרופא
ונפרדנו לשלום... המחשבה שהיא עצמאית עלתה והיכתה בי גלים לאחר שיחה זו.
תראה כמה שזה אכזרי הסיפור הזה, ותאר לעצמך שאתה כבש, שא, פר, עגל תרנגול???
עומדים מעליך אנשים שבעוד רגע ישחטו אותך... חייך הם כלום בשבילם וכל שחשוב להם
זה הצורה בה הסכין תשחט אותך... את הסכין הם מחזיקים אם הם הצליחו אתה כשר, ואם לא אתה טרף.
לא רק זה אתה חייב להיות בהכרה כדי שישחטו אותך אחרת אסור להם לאכול אותך ועוד הם נחשבים הומניים?
למעשה אתה כחייה שלא עוללה דבר לאף אחד תוכרז ככשרה או טרפה בגלל השוחטים.
זה שהם יוציאו אותך להורג זה מותר!!! אבל אם הם ישחטו אותך לא נכון ויאכלו את בשרך
יש סכנה לכך שלא יגיעו לגן עדן כי עברו על חוקי התורה??? ואת זה הם ילמדו את ילדיהם
יגידו שהם עם סגולה??? מה עם החייה המסכנה??? דמה מותר? ההתיחסות אליה מה איתה?
מה האטימות הזו והעיוורון הזה של בני האדם כלפי החיות? ומה עם מעט מודעות לגבי האכזריות
המטורפת של יצורים תבוניים לעומת יצורים בעלי מוח נחות??? האם מותר האדם על הבהמה זה
יכולת ההשמדה והשחיטה של חיות אחרות?
קרישנמורטי באחד מהכתיבות שלו שואל שאלה "האם אדם שהורג כלבי ים לפרנסתו חוזר בערב לביתו לאישתו
ואומר לה אני אוהב אותך, האם הוא יודע מה היא אהבה?
אני גם אוכל בשר מהסיבה הפשוטה שאני תאוותן ועבד לתאבוני שאינו יודע גבול ובשם כך אני מצדיק את
כל אותן תופעות שעליהן הצבעתי פה בכתוב והלוואי ויהיה לי כוח להפסיק להיות שותף לטבח הנוראי הזה.
המונומנט
הורים מולידים ילדים כדי להנציח את עצמם משפחתם מורשתם וכה.
מהיום שהילד נולד מלמדים אותו איך לתפקד בתור מונומנט, מה מותר ומה אסור..
איך לייצג את ההורים ואת המשפחה, וכביכול דואגים לילד לבריאותו ולאושרו...
על הדרך גם "אוהבים " אותו לא סתם אהבה, אלא "אהבה ללא תנאי".
כמובן שבתור מונומנט על הילד ללמוד להגן על עצמו, וכך מלמדים את הילד
הגנה שזה למעשה "הצעד הראשון במלחמה" הילד לומד נפרדות לומד מהו פחד
שזה מושג נלווה להגנה (אחרת למושג הגנה אין שום משמעות). וכך הילד הופך השק חבטות המשפחתי כאשר כל הפחדים והתקוות מוטלים עליו..
הילד לא מודע לכך וההורה גם אינו מודע למעשיו זה כבר עיניין שורשי..
המרחק מכיסא הפסיכיאטר הולך ומצטמצם עם חלוף השנים בהם המשא הנפשי הולך וגדל...
למה מולידים ילדים חשבתם?
האם לילד יש קשר לעיניין הזה?
האם אתה מודע לאיזה מסע אתה שולח את ה"יצירה" שלך?
האם ילד צריך להיות אקט של..
מונומנט?
אהבה?
תאווה?
משהו להשען עליו לעת זיקנה?
האם מישהו הצליח להנציח את עצמו בעזרת ילדיו?
כמה זמן זה להנציח? חמש שנים? מאה שנים? אלף שנים?
האם אתה יודע מה טוב לילדך בטווח הארוך?
למה אנחנו לא שואלים את עצמינו שאלות השקר נראה כל כך מובן מאיליו שהוא אמת...
אולי נגלה שמה שמשותף בין כולנו שאנחנו כלום (גם זה משהו משותף)
ואולי בעולם שבו הסובייקטיביות תעבור תהליך של אינקרינציה נבין שהכלום
הוא הרבה.
רותם
050-3331-331