תקציר⬅ דיאטות / הרזיה - למה דיאטות לא עובדות? מותר ואסור, חטא וכישלון הן מילים הלקוחות מעולם הדיאטה. כל מי שעשה דיאטה בחייו מכיר את הלקסיקון. וכשהחוויה היא של כישלון, של חטא - התגובה המיידית היא צורך בפיצוי... באוכל! גלית (שם בדוי) היא שועלת דיאטת ותיקה. "אני מכירה את כל הדיאטות, יודעת מצוין מה צריך לאכול, אבל ברגע שאני נכנסת לדיאטה מיד בא לי לאכול את כל מה שאסור", היא אומרת. כשאנחנו אומרים לעצמנו "אסור", ועל אחת כמה וכמה כשמישהו אחר אומר לנו "אסור", התודעה שלנו אינה יכולה להניח לאותו איסור. הוא מעסיק אותנו כפי שלא העסיק אותנו קודם. החלטה ש"לא לאכול שוקולד" הופכת את אכילת השוקולד למשאת נפשנו. דיאטות הבנויות על איסורים מועדות לכישלון מראש. שהרי חריגה ואפילו הקטנה ביותר מוגדרת על ידנו באופן מיידי כמשבר, נפילה ואבדן הדרך. משבר זה, האחרון, מצטרף לרצף אכזבות קודמות אשר נבעו מאותו מקום. "אכלתי קרואסון, אכלתי פחמימות בארוחה שלא הייתי אמור/ה לעשות זאת" וכד'. ולכן הכל התמוטט, כמו מגדל קלפים. נכשלתי. ומכיוון שכך, הכל נהרס. עכשיו אעניש את עצמי, או לחילופין אפצה את עצמי על עוגמת הנפש. כיצד? באוכל. ברור, לא? תשאלו כמעט כל מי שנכנס לדיאטה מה הוא רוצה, התשובה תהיה: "לשלוט באכילה שלי, בהרגלים שלי, בתשוקות שלי"... לשלוט! המרדף אחרי השליטה באכילה מוביל לקונפליקטים, לאכזבה, לתחושת כישלון, ולצורך מתמיד בפיצוי. גם השליטה באה מעולם התוכן שיש בו שחור ולבן, כמו המותר והאסור. שליטה היא מוחלטת, טוטאלית. מול השליטה עומדת אכילה מתוך בחירה מודעת. בחירה, בניגוד לשליטה, היא מפתח לשקט ולהשלמה. אם צבענו את השליטה בשחור ולבן, הרי שבבחירה נמצאים כל גווני הקשת - מגוון של אפשרויות. בחירה המבוססת על מחשבה מובילה להנאה מהאוכל, ללא תחושה של הפסד. אכילה מתוך בחירה מודעת מאפשרת ירידה במשקל ללא מאבקים פנימיים, והסתגלות לדפוסים החדשים צעד אחר צעד עד שהם הופכים לחלק מאיתנו, בלי להרגיש שעשינו מהפיכה בחיים. המהפיכה היא בראש. לרדת במשקל בלי להילחם, בלי להיאבק, בלי להתחרט ובלי להיכשל. נשמע פשוט... איך למשל משנים חשיבה האומרת: "אסור לאכול שוקולד בדיאטה כי זה משמין. אם אוכל שוקולד, הדיאטה שלי תיהרס" לחשיבה המאפשרת חופש בחירה? גלית החליטה בהתחלה לא לאכול שוקולד בכלל. המחשבה על השוקולד האסור לא הרפתה ממנה, אבל היא אספה את היכולות שלה, התאמצה והצליחה. לאחר שבוע חזרה ואמרה: "מה, אני לא אוכל שוקולד אף - פעם? וגם בשבוע הבא אצטרך לאסוף כל - כך הרבה כוחות ... את זה למחר, אולי מחר ארצה יותר.. " וכך מצאה את עצמה אוכלת פחות ממה שבחרה לאפשר לעצמה, לא עסוקה במחשבה על השוקולד, כי האפשרות לאכול אותו היתה קיימת עבורה כל העת. זו היתה דרכה של גלית, אך לכל אחד תשובה משלו. ניתן לומר: "אני מעדיפ/ה לא לאכול שוקולד, כי אם אוכל שוקולד ארד פחות במשקל. אם ארגיש צורך לאכול משהו מתוק, אבחר אולי בשוקולד, ואולי לא. " אפשרות נוספת היא: "אפנק את עצמי בקוביה / שורה אחת, אבל של שוקולד איכותי! " אלו מחשבות חלופיות המציגות חופש של אפשרויות. השוקולד הוא אפשרות לגיטימית שניתן לבחור בה. אפשר לשחק עם הכמות, עם התדירות, עם ... את היכולת שלנו לסמוך על עצמנו. כל חוויה של הצלחה, ולו הקטנה ביותר, פותחת את התיאבון לחוות הצלחות נוספות. חווית היכולת לתת לגוף ולנפש שלי את מה שעושה להם טוב היא משכרת, נעימה, מטעינה ומחזקת. כל התנהגות מתחילה בראש שלנו, בתפיסות שלנו, בקבעונות מחשבתיים שהם שלנו שנים רבות. דיאטה במקרה כזה היא כמו קוסמטיקה. נסיון ליפות את הדברים מבלי לעשות ניקוי עמוק. אם רק נצליח לשנות את הראש, במעט, תוך שמירה והעצמה של המחשבות, התפיסות וההצלחות שמשרתות אותנו, נוביל את עצמנו להצלחה אמיתית! לא עוד דיאטה, כי השינוי מתחיל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... סיבות לכך שסופן של הדיאטות ידוע מראש ומה האלטרנטיבה לפני מספר שנים ניהלתי שיחה עם חברה קרובה, שידעה לדקלם לי כמה קלוריות יש בלחמנייה, בתפוח ובפרוסות של סוגי לחמים שונים. מיותר לציין שהיא הייתה שקועה עמוק בירידה במשקל, וציפתה, ששינון כמות הקק"ל במוצרי המזון השונים יעזור לה בתהליך. על אף שלכאורה נראה שהתהליך, שהיה מלווה פעילות גופנית אינטנסיבית, נשא פרי, שנה לאחר תחילת הדיאטה היא הפכה למתוסכלת מהתהליך עצמו, ולאט לאט הפסיקה לרזות. אותה חברה בחרה בדרך הנפוצה ביותר להרזיה, מאחר שנחשפה להרבה ספרות בנושא בחנויות ובאינטרנט. חנויות הספרים גדושות בספרים שנכתבו על ידי "מיטב אנשי המקצוע" בתחום, אשר מוכרים לנו את "דיאטות הפלא" שלהם לבעית המשקל. כמות הספרים החדשים שיוצאים בכל שנה תלויה אך ורק בגורם אחד והוא כמות המדפים בחנויות הספרים, ובכך כמובן לא לוקחים בחשבון את מכירות ספרי הדיאטה המקוונים. סופן של כל אותן דיאטות ידוע מראש, מאחר שהנחת היסוד של כותבי הספרים והמאמרים היא שמה שעבד בשבילם, חייב לעבוד בשביל אחרים, והם אינם מתחשבים בגורמים נוספים שיכולים להשפיע על התהליך עצמו. כמו כן, הכותבים שוכחים להתייחס למספר נקודות חשובות שמונעות את הצלחת הדיאטות שלהם: 1.התמדה - דיאטות ניתן להגדיר כשינוי בדפוסי האכילה לפרק זמן מוגבל עד לקבלת התוצאות. מאחר שההגבלות בדיאטות הן קיצוניות, לא ניתן להתמיד בהן לפרקי זמן ארוכים כמו שנים, מה שמוביל לתסכול רב אצל האנשים, והם נשברים ומספיקים להתמיד. 2.הגבלות הדיאטה - חלק מהדיאטות מגבילות אכילה של מוצרים מסוימים או אפילו קבוצות מזון שלמות. מגבלה זו אינה ניתנת ליישום בטווח הארוך, ומעבר לכך גם אינה בריאה מאחר שהיא עלולה לגרום להתפתחות חסרים תזונתיים. 3.התאמת הדיאטה ליום - יום - שקילת ומדידת מוצרי המזון בהתאם למגבלות הדיאטה בהחלט יכולה לסייע לירידה במשקל, אך הכמות אינה מותאמת אישית, השקילה והמדידה גוזלות זמן רב ולכן הדיאטה אינה ישימה לטווח ארוך. 4.עלות הדיאטה - נוסף על העלות של הספר שרכשתם, בספרות עצמה תמצאו רשימות של מוצרים שיש לרכוש על מנת לרזות. חלק מהדיאטות אף מציעות מגוון רחב של "מוצרי בריאות" ייחודיים משלהן במחירים גבוהים עוד הוצאה כספית שלא כולם יכולים לעמוד בה. 5.ירידה במטבוליזם - כאשר מתחילים דיאטה ומקצצים בצריכה הקלורית, הגוף מגיב בהתאם ומתרחשת ירידה במטבוליזם (ירידה בהוצאה הקלורית של הגוף). לכן, ככל שהדיאטה נמשכת זמן רב יותר, היעילות שלה יורדת, והאנשים מרגישים כישלון וירידה בערך העצמי שלהם. אחת האלטרנטיבות הקיימות היום הן ניתוחים בריאטריים בקופות החולים ובאופן פרטי. במטרה לעבור את הניתוח, חובה לעמוד במספר קריטריונים, כגון משקל, מחלות רקע, רקע פסיכולוגי וניסיונות הרזייה קודמים. יחד עם זאת, חשוב לציין שמדובר בתהליך כירורגי לכל דבר המחייב הכנה לפני הניתוח ואשפוז של מספר ימים. כמו כן, ניתוחים אלה אינם נטולי סיבוכים, ובמקרים נדירים אף יכולים לגרום למוות. חשוב לציין שהניתוח לבדו אינו פותר את בעיית המשקל, ובמטרה לשמור על התוצאות יש צורך בלווי צמוד של דיאטנית לאחר לפני ואחרי הניתוח. בשנים האחרונות (אם כי קשה לנקוב בתקופה מדויקת בה הכל החל), יותר ויותר דיאטניות מודעות לפן הנפשי והרגשי של נושא התזונה ומטפלות בו. לגישת טיפול זו ניתן שם כולל ולא רשמי בשם "נון - דיאט" (NON-DIET). מדובר בגישה ששם במרכז את המטופל ולא את האכילה שלו. הגישה העיקרית שעליה מושתת טיפול זה עוסקת בשאלה "מדוע אתה אוכל" ו - "מהי סביבת האכילה שלך", ולא "מה אתה אוכל". במטרה למצוא התשובה ל - "מדוע", הדיאטניות המטפלות בתחום חייבות לקבל הכשרות נוספות בתחום הפסיכולוגי, ואם זה לא מספיק, הטיפול אצל ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטת כסאח - דיאטות כסאח וחשיבות שתיה לרדת 10 ק"ג ביומיים אך.. לו זה היה אפשרי... ואם לא ביומיים אז בשבועיים... גם הולך.. להיות רזה, כמה שיותר מהר, כאן ועכשיו מה מאפיין אותן? את דיאטות הכסאח? ולמה מספרים לנו כל הזמן שזה לא בריא? בכלל, חשוב לדעת, שבכל תהליך הרזיה, קיצוני או מאוזן, מאבדים משקל הנובע מאיבוד שומן, מים וחלבונים שמקורם מפירוק של שרירים. מוכרת לכולנו התופעה של איבוד משקל גדול בימים הראשונים לדיאטה... משקל שאכן רובו נתרם מאיבוד של מים ושל מעט מאד שומן... אכן, בתחילת תהליך ההרזיה מאבדים יותר מים ופחות שומן, וככל שמתמידים בתהליך משתנות הפרופורציות, וכל ק"ג שעוזב את הגוף כולל יותר שומן ופחות מים וחלבונים. לא רק למשך התהליך יש השפעה על איבוד השומן, אלא גם להרכב הדיאטה. ככל שהדיאטה קיצונית יותר, קרי דלת קלוריות, מאבדים אכן יותר משקל, אך החלק היחסי של השומן קטן יותר, ואיבוד השריר והמים גדול יותר. אם המטרה היא לאבד שומן, לרזות במילים אחרות, הרי שעלינו למצוא את הדרך שבה נאבד פחות מים ויותר שומן - שכל ק"ג שעוזב את הגוף יהיה ברובו של שומן. גם להרכב של התפריט יש השפעה על איבוד השומן ולא רק לסך הקלוריות היומי. בכל מקרה, על מנת למזער גם את איבוד החלבון, שמקורו משרירים שמתפרקים בכל תהליך הרזייה, הרי שאספקה נאותה של חלבון וגם של פחמימות תצמצם את איבוד השריר. כמובן שפעילות גופנית, שתשולב בתהליך, תשמר אם השריר ותקטין את הפירוק שלו שמתרחש באופן טבעי בתהליך ההרזייה. מאפיין נוסף של דיאטות הכסאח הוא ההשפעה שלהן על קצב חילוף החמרים הבסיסי. חילוף החמרים הבסיסי כולל את כל הפעולות הבלתי רצוניות שמתקיימות בגוף כשאנחנו במצב מנוחה. הלב, הריאות, המוח, הכבד וכו' וכו'... כל אלה ממשיכים לפעול גם כשאנחנו ישנים וגם כשאיננו ... על קצב חילוף החמרים הבסיסי, ביניהם מין, גיל, הרכב הגוף (כמות השרירים). ככל שקצב חילוף החמרים הבסיסי גבוה יותר כך אנחנו "בזבזנים" גדולים יותר של אנרגיה.. במילים אחרות, משתמשים ביותר קלוריות כל יום. זה טוב או רע למשקל? זה אומר שאנחנו צריכים לאכול יותר כדי לספק לגוף את הדרוש לו, וזאת עוד לפני שהזזנו שריר אחד... כל הדיאטות מורידות את קצב חילוף החמרים. כשאנחנו מספקים לגוף פחות קלוריות ממה שהוא צריך על מנת שישרוף שומן, הוא מתחכם ונהיה "חסכן" - מסתפק לצרכיו הבסיסיים בפחות אנרגיה... ככל שהדיאטה קיצונית יותר הגוף נעשה חסכוני יותר. זו אחת הסיבות לכך שאנשים שעושים הרבה דיאטות כבר לא מצליחים לרדת במשקל כי הגוף שלהם צריך פחות ופחות קלוריות למחייתו הבסיסית. כמה מילים על מים בתהליך הרזיה... מחקרים מראים שאנשים שמקפידים על שתיה מרובה במהלך דיאטת הרזיה מאבדים יותר שומן ופחות מים. שימו לב... לא יורדים יותר במשקל, אבל כל ק"ג שמאבדים מכיל יותר שומן... והרי זה מה שאנחנו רוצים.. לרזות! הרבה מנגנונים מסבירים את ההשפעה הזו של המים על איבוד השומן. אחד מהם, ואולי המרכזי ביותר הוכח במחקרים גם כן - שתייה של מים מגבירה את קצב חילוף החמרים הבסיסי!!!! שתייה של חצי ליטר מים מגבירה את הבזבוז הקלורי של הגוף בכ - 300 קלוריות... אז... דיאטה כמה שיותר מאוזנת, יחד עם פעילות גופנית ושתיה מספקת של מים שומרת על קצב חילוף חמרים מיטבי ומייעלת את תהליך ההרזיה!!!⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטות - כרונולוגיה של השמנה דיאטות - כרונולוגיה של השמנה / איריס קעטבי נחמני ככל שאתם מקטינים את עצמכם כך אתם מגדלים "שמן פנימי" פרוע. ד"ר אלברט סטונקרד, מחלוצי המחקר בתחום ההשמנה, אמר: "מרבית האנשים המתחילים תוכנית להורדת משקל אינם מסיימים אותה. מרבית אלו שכן מסיימים אותה אינם מרזים, ומרבית האנשים שכן מרזים, אינם מצליחים לשמור על כך". אם אתם נאבקים עם דיאטות בלתי פוסקות, סימן שללא ידיעתכם תת המודע שלכם מעוניין בדרך כלשהי לשמור עליכם בעודף משקל או במילים שלכם שמנים. במצב זה אין לכם אחיזה בהגה או כיוון ללכת בו - אתם תמשיכו להאשים את השומן בכל הבעיות שיש לכם בחיים, תמשיכו להרגיש רע עם עצמכם ועם הגוף שאתם בלשון המעטה, לא אוהבים - הגוף שמונע אתכם מלהיות או לעשות את מה שיגרום לכם לאושר וסיפוק. כשאין אסטרטגיה מתאימה, האוכל ימשיך תמיד להיות "הפינה החמה" שחוזרים אליה, כי אתם נמצאים במאמץ אדיר להיות בדיאטה וכשכוח הרצון מתדלדל במצבי חולשה ומשבר אתם מרגישים מצוקה, מחסור וצורך לפצות את עצמכם. כל מי שמומחה בלעשות דיאטות, יודע שדיאטות פוגעות מאד גם בדימוי העצמי וגם ביכולת של הגוף להמשיך לשרוף ביעילות את השומנים. אתם כבר יודעים, למרות שאתם עדיין מעדיפים לעשות דיאטות, שלהיות רזה זה לא רק ענין של מה אתם אוכלים אלא מה "אוכל" אתכם. עודף משקל מעיד על אכילה רגשית ולא על אופי חלש, חזירות, תאוותנות, קושי להתאפק ועוד כינויי גנאי שאתם והסביבה מרעיפים עליכם. כל דיאטה נוספת שתעשו, תשיג עבורכם את מה שכבר אתם יודעים מניסיונות קודמים. גם כשאתם כבר במשקל הרצוי מרוצים ובטוחים בעצמכם, מהדהד בראשכם בחוזקה האיש השמן, שמתגעגע לימים של חופש לאכול את כל מה שבא. בתוך תוככם אתם יודעים שהאיש השמן הינו חזק, דומיננטי ומושרש עמוק יותר בגופכם ובנשמתכם מאשר האיש הרזה. זה שאתם שונאים אותו לא עוזר לכם להכחיד אותו. להיפך, זה מנציח את קיומו. כדי לשחרר את "השמן הדומיננטי" שבתוככם לתמיד אתם תצטרכו לעשות הרבה פחות מדיאטה - תוכלו לאכול ללא התחושה שאתם מוגבלים ונתונים בסכנה מתמדת של השמנה. מצד שני תצטרכו לוותר על הנטייה הבלתי פוסקת שלכם "לרדת" על עצמכם. ככל שאתם מקטינים את עצמכם כך אתם מגדלים "שמן פנימי" פרוע. מניסיוני כמטפלת ומנחת סדנאות הרזייה, לאנשים הסובלים מעודף משקל הרבה יותר קל להחליט על דיאטות מאשר להסכים לאהוב ולכבד את את עצמם ללא תנאי וללא קשר לקילוגרמים העודפים למרות ההבנה שדווקא הביקורת, ההוקעה והזלזול העצמי הם שאחראים על חלק גדול מהמקרים של אובדן השליטה באוכל. הדרך היחידה לרזות לתמיד, בין אם אתם אוהבים את הרעיון או לא, היא לאהוב את עצמכם ולכבד את הגוף "השמן" שלכם עכשיו ולא מחר כשתהיו רזים. אחרת תמצאו את עצמכם ממתינים כל החיים לתקופה בה תהיו רזים או שתתייאשו ותאכלו את עצמכם וגופכם לדעת. הכותבת: איריס קעטבי נחמני, EFT-טיפול בטראומות והתמכרויות www.newac.co.il/articles/439-דיאטות-כרונולוגיה-של-השמנה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ לרזות מהמחשבה / טליה לביא - דיאטות / לרדת במשקל גלית היא "שועל דיאטות" ותיקה. "אני מכירה את כל הדיאטות, יודעת מצוין מה צריך לאכול, אבל ברגע שאני נכנסת לדיאטה מיד בא לי לאכול את כל מה שאסור". מחשבה המוכרת לכולנו ולעיתים גם מונעת מאיתנו להיכנס לתהליך של דיאטה. אבל גלית כן התחילה תהליך של הרזיה., והמחשבה על השוקולד האסור לא הרפתה ממנה. במהלך השבוע אספה גלית את היכולות שלה, התאמצה והצליחה. בסופו אמרה: "גם בשבוע הבא אצטרך לאסוף כל - כך הרבה כוחות כדי להצליח לא לאכול שוקולד? אני לא אעמוד בזה". לכן, ... ההצלחה בלי להרגיש מאמץ, מאבק, מלחמה??? האם קיימת דרך אחרת, שהיא מצליחה, מתגמלת ולא מתסכלת, המאפשרת לשנות את התנהגות האכילה, ולגרום לאנשים לרדת במשקל בהצלחה ובהתמדה? לא עוד המעגל המוכר של אכילה ספונטנית שבעקבותיה מפתחים ייסורי מצפון ורגשות אשם שמובילים לפיצוי בעוד אכילה... או לחילופין רשימת איסורים, אשר לא מניחים לתודעה שלנו עד ש... אנחנו אוכלים ... כולנו צריכים ורוצים לאכול. מעבר לצורך הקיומי, האוכל הוא גם מפנק, מספק, וממלא לא מעט צרכים, חסכים וחסרים. אבל לאכול יותר ממה שהגוף צריך זה משמין ולא בריא... ויש גם מי שחושב שזה פחות יפה, או פחות נעים. כולנו יודעים היטב מה רצוי לאכול, כמה כדאי לאכול, איך ומתי. הקושי הגדול שלנו הוא בהפיכת הידע הזה להרגלי אכילה בריאים ונכונים לאורך זמן. אנחנו מסוגלים להתגייס לפרויקט דיאטה ולהוריד במשקל... אבל לצערנו, הדינמיקה של השמנה, הרזיה, חזרה למשקל הקודם (במקרה הטוב) וחוזר חלילה מוכרת לרבים מאיתנו. כיצד אפשרי לרדת במשקל בלי להיות בדיאטה? בלי תפריט, בלי להישקל ובלי לספור קלוריות?! התשובה היא שהשינוי מתחיל בראש! הדרך היעילה ביותר, המבטיחה שינוי אמיתי לכל החיים היא שינוי דפוסי החשיבה. נקח לדוגמא את התפיסה "אם חרגתי ממה שתכננתי, הלך היום" ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה - חידוש ההחלטה כל 60 דקות רוב ה"נפילות" בדיאטה מתרחשות כתוצאה מאי - חידוש ההחלטה. התהליך מוכר וידוע, כמעט בלתי נמנע וברור שיקרה מתישהו... אנחנו מחליטים על דיאטה מיום ראשון, בוחרים שיטה ומתכון, מתחילים במלוא המרץ יש שבועיים קשים, אחר - כך מתרגלים ואז קורה דבר מוזר... להמשך קריאה לחץ על הכותרת... מערכת הסכמים בלתי מוגדרת, ולמה אני מתכוונת? כשאני הולכת לאירוע, מסיבה, לפעמים סתם בעבודה או בסופר מרקט, אני רואה עוגה. אני יודעת שהעוגה כרגע לא נחוצה, אני יודעת שאני "בדיאטה" אבל היא מפתה... היא עושה לי הרגשה טובה, אני מדמיינת את עצמי אוכלת אותה ופתאום אני שמחה. מייד אני תופסת את עצמי, ובנזיפה מזכירה לעצמי שאני "בדיאטה" אז אסור. החשק לעוגה נשאר לא מסופק. בו ברגע אני רוצה להשתיק את חוסר הסדר ולעשות שלום בין הצד שרוצה לבין הצד שאוסר. לכן אני נותנת פסיקה, שתקפה כמו חקיקה: בסוף "הדיאטה" אני אוכל כמה שאני רוצה. עוד כמה שבועות אני אוכל גם עוגה כזו וגם עוגה אחרת... וכך כל הצדדים מרוצים. הצד שלא מסכים לאכול את העוגה, מתרצה שהרי הוא יודע שיבוא על סיפוקו בעוד ימים מספר. הצד שאומר לי לאכול את העוגה נהנה מההקלה ויודע שניצח במערכה. וכך בתום תקופת "הדיאטה" אחרי שהתאמצנו, הזענו ונמנענו, מגיע לנו פיצוי. זה מתחיל בעוגה שהבטחתי אז במסיבה, וממשיך בבורקס שראיתי בערב שבת, ועוד ממשיך במילקשייק שהבת שלי שתתה וכן הלאה והלאה. יוצא שמרוב פיצויים, תוך זמן קצר אנחנו שוב מוצאים את עצמנו במעגל הקסמים, מחליטים שמיום ראשון ל"דיאטה" נכנסים... את ההמשך ואת הסוף אתם בוודאי מנחשים. אז מה עושים אתם שואלים? ראשית - שמים לב להסכמים. ההסכמים נעשים במצב שאנחנו חלשים, כשיש דיון ביני לבין עצמי סימן שההחלטה קצת התרופפה. בזמן התרופפות ההחלטה, זהו מצב של חוסר הרמוניה. חוסר הרמוניה ... ההסכם: אי אפשר לעשות הסכם שאף פעם לא נאכל עוגה / בורקס / מילק שייק. כי הצד שרוצה ומתפתה לא יאשר כזה הסכם. אי אפשר לעשות הסכם שעכשיו נאכל את מה שראינו כי הצד שעושה "דיאטה" זה שנאמן להחלטה שלנו, לא יסכים. לסיום - החלפת ההחלטה וחידושה. כאן טמון הפתרון לכל המאמר: בוודאי שמתם לב שתמיד כתבתי "דיאטה" במרכאות, משום שדיאטה מתפרשת בשפה העברית כסבל ואיסורים. אסור ולא, הן מילים ותחושות שיוצרות התנגדות, ההתנגדות לא מאפשרת הצלחה לאורך זמן. משום מה היא תמיד תגבה את חובה. ולכן ההצלחה תהיה זמנית. אני שומעת אנשים שאומרים לי שהצליחו לשמור על תוצאות ההרזיה 3 שנים! ומה קרה? לא יודעים, פשוט נשברנו. זו פצצה מתקתקת שיום יבוא ותקיש על הדלת... התוצאות עלולות להיות בלתי נשלטות ובוודאי לא נעימות. בואו נחליף את ההחלטה. נלמד דרך חדשה, דרך שבה ה"דיאטה" היא תזונה מאוזנת שיש מותר. שמותר לאכול חתיכה מהעוגה, טעימה מהבורקס ולגימת מילקשייק. איזון שבו אנחנו מחליטים מה העלות של הטעימה, החתיכה והלגימה. איזון שאם לקחנו עודף נדע איך ליצור חוסר. איזון שאם יש כניסה אנרגטית נדע ליצור הוצאה שווה. ההחלטה היא לחיות באיזון במקום בדיאטה. ואת זה אפשר ללמוד... בקלות. לאחר שהחלפנו את ההחלטה, נשנה את התזמון שלה. בד"כ אנחנו מחליטים: "מעכשיו עד חנוכה אני בדיאטה"... ואז בחנוכה שפג תוקף ההחלטה, אנחנו פותחים את ההסכמים האפלים ומתחילה גביית החובות. אני מציעה החלטה שתקפה לשעה הקרובה. כן, פעם בשעה נתחייב שבשעה הקרובה נהיה נאמנים לשיטת האיזון שלמדנו. כך רואים את ההצלחה מייד. ויכולים "לחזור למוטב" עכשיו. ... הקרובה. הריבית אז קטנה. וכך משעה לשעה תמצאו את עצמכם אחרי חודש, אחרי שנה הופכים את השיטה לדרך חיים. התמדה עם תמורה בצידה. לא סבל ולא מעגל קסמים, רק שקט ואורח חיים. תזונה מאוזנת זו שפת תקשורת עם הגוף שלומדים כמו שלומדים אנגלית. בהתחלה מסתכלים הרבה במילון ואח"כ עם האימון זה זורם ונהפך להיות חלק ממך... שבוע טוב והנאה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / הרזיה / ירידה במשקל - איך להתגבר על רצון להנאה מיידית? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על דיאטה / הרזיה / ירידה במשקל - איך להתגבר על רצון להנאה מיידית?. הרצאה על דיאטה תזונה נכונה הרזיה וירידה במשקל. מהו שורש הקושי של האדם לאכול בצורה נכונה? מדוע בעצם להתמודד עם הקושי הזה? מה הפסיכולוגיה האמיתית שמאחורי האכילה הלא פרופורציונאלית? למה בעצם לא ליהנות בהנאה מיידית? ואיך להיות מאושר באמת? ועוד. והתבאר כי בעצם השאלה הרחבה יותר, היא למה בכלל שהאדם יתמודד עם קשיים? ... וגם מטרת כיבוש הרצון המיידי, הוא רק כדי ליצור הנאה גדולה יותר. והתבאר שתמורת טוב גדול, האדם מוכן לוותר על טוב קטן מיידי. והתבאר שהשיקולים של האדם לפני שהוא יורד במשקל, הם נחלשים אחרי שהאדם כבר ירד במשקל. והתבאר שלכל אדם יש את סך כל הרצונות. וכאשר יש רצונות מנוגדים, אז הרצון החזק ביותר, הוא זה שבא לידי ביטוי. והתבאר שבעצם האכילה משלמת לאדם את התשלום במזומן, כי ההנאה היא מיידית. ושמצד האמת מי שחי את הרגע, לא מעניין אותו טוב רחוק, אלא טוב מיידי. וסוף האדם למות, ולכן לא אכפת לאדם מהבריאות של עצמו, אלא רק מההנאה. ושההנאה, חשובה יותר מהחיים. ולכן האדם מוכן להשמין ולהיות חולה, תמורת ההנאה המיידית. והתבאר שכולם נמצאים כל הזמן ברמה כלשהי של דיכאון. והאדם תמיד רוצה להרגיש יותר טוב. והאדם תמיד מפחד שיהיה לו פחות טוב. ואף אחד אף פעם לא מאושר באמת. והאכילה הרגשית, היא סוג של נחמה. כי האדם בדיכאון קיומי, והוא אוכל כדי לנחם את עצמו מהדיכאון. והאדם תמורת החופש שלו, מוכן גם לסבול. כי להתגבר על הנאה מיידית, זה לקיחת החופש של האדם. ותמורת החופש, האדם מוכן להיות חולה וכיו"ב. והתשובה היא, שהאושר האמיתי הוא האיזון של ההנאה ... לפחד מהתמודדות עם קשיים?. התמודדות / קשיים - מה טוב בקושי? איך להתמודד עם קשיים?. קשיים / אתגרים / התמודדות - מה טוב בקשיים ובאתגרים? איך להתמודד עם קשיים?. אכילה רגשית - איך צורת האכילה משפיעה על הרגשות של האדם?. התמכרויות - מה טוב בהתמכרויות? מה טוב יותר מהן? איך להיגמל מהן?. קונפליקטים פנימיים - כיצד להימנע מקונפליקט פנימי בין הרצונות שלך?. איזון / חוסר איזון - מה טוב / רע באיזון ובחוסר איזון? איך להגיע לאיזון אמיתי?. איזון ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - דיאטה ועץ הדעת - התפוח לא נופל רחוק כשאלוהים אמר לאדם וחוה שאסור לאכול מעץ הדעת... יכול להיות שהוא בעצם התכוון לכך שהם יאכלו ממנו. כי לא ייתכן שאלוהים לא יודע שכשאומרים אסור... זה רק מעורר את הרצון התשוקה והתאווה. הנחש המפתה, המשכנע והמסית הוא סמל ל"קול" הזה שלנו, לאותו יצר סקרן והרסן שנמצא בתוכנו. כך גם ובמיוחד - כשאומרים אסור בדיאטה זה בדיוק מה שקורה. דיאטות מבוססות על איסורים ועל "לאוים". המחשבה המובילה איננה מה אוכל, אלא מה אסיר מהתפריט שלי. לרוב כבר ברגע שבו אנחנו מקבלים את ההחלטה, אנחנו יודעים שהענין הוא זמני... והגעגוע... לפיתה, לשוקולד או לדברים האחרים שבחרנו להיפרד מהם, ולו רק באופן זמני, הגעגוע כבר מתחיל לדגדג. רגע קטן של חולשה והגעגוע משתלט עלינו. רגע קטן שבו האמביציה המובילה להיות רזה נדחקת הצידה ואת מקומה תופס משהו אחר, מנחם, מפנק. משם הדרך למה שאסור מאד מהירה וקצרה. אם נחזור לסיפור גם העדן, הרי שנגלה שגם החרטה, האשמה והעונש פוגשים אותנו כשאנחנו אוכלים את מה שאסרנו על עצמנו. כל מי שעשה דיאטה בחייו מכיר את החוויה הזו: אכלתי - התחרטתי - הרגשתי אשמ / ה... רק שבמקרה הזה לא אלוהים הוא זה שנמצא שם כדי להעניש אותנו אלא אנחנו עצמנו. והעונש לעתים קרובות הוא הרס הדיאטה כולה, מלווה בתחושה של כישלון. שינוי חשיבתי עיקרו בנקודה הזו הוא לבחור מה כן לאכול. והכוונה איננה לירקות, יוגורט ולחם קל. אם באמת הכל מותר? בהחלט - אין אסור כלל. אז מה עושים למשל בענין של ה... שוקולד? להחליט שלא לאכול בכלל - אופציה מכשילה מלכתחילה. אז מה כן? אולי פעם בשבוע? אולי פעם ביום? אולי רק בשבת? ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה - הדרך הבטוחה להשמנה גלית (שם בדוי) היא שועלת דיאטת ותיקה. "אני מכירה את כל הדיאטות, יודעת מצוין מהצריך לאכול, אבל ברגע שאני נכנסת לדיאטה מיד בא לי לאכול את כל מה שאסור", היאאומרת. מותר ואסור, חטא וכישלון הן מילים הלקוחות מעולם הדיאטה. כל מי שעשה דיאטה בחייו מכיר את הלקסיקון. וכשהחוויה היא של כישלון, של חטא - התגובה המיידית היא צורך בפיצוי... באוכל! כשאנחנו אומרים לעצמנו "אסור", ועל אחת כמה וכמה כשמישהו אחר אומר לנו "אסור", התודעה שלנו אינה יכולה להניח לאותו איסור. הוא מעסיק אותנו כפי שלא העסיק אותנו קודם. החלטה ש"לא לאכול שוקולד" הופכת את אכילת השוקולד למשאת נפשנו. דיאטות הבנויות על איסורים מועדות לכישלון מראש. שהרי חריגה ואפילו הקטנה ביותר מוגדרת על ידנו באופן מיידי כמשבר, נפילה ואבדן הדרך. משבר זה, האחרון, מצטרף לרצף אכזבות קודמות אשר נבעו מאותו מקום. "אכלתי קרואסון, אכלתי פחמימות בארוחה שלא הייתי אמור/ה ... זאת" וכד'. ולכן הכל התמוטט, כמו מגדל קלפים. נכשלתי. ומכיוון שכך, הכל נהרס. עכשיו אעניש את עצמי, או לחילופין אפצה את עצמי על עוגמת הנפש. כיצד? באוכל. ברור, לא? תשאלו כמעט כל מי שנכנס לדיאטה מה הוא רוצה, התשובה תהיה: "לשלוט באכילה שלי, בהרגלים שלי, בתשוקות שלי"... לשלוט! המרדף אחרי השליטה באכילה מוביל לקונפליקטים, לאכזבה, לתחושת כישלון, ולצורך מתמיד בפיצוי. גם השליטה באה מעולם התוכן שיש בו שחור ולבן, כמו המותר והאסור. שליטה היא ... אם צבענו את השליטה בשחור ולבן, הרי שבבחירה נמצאים כל גווני הקשת - מגוון של אפשרויות. בחירה המבוססת על מחשבה מובילה להנאה מהאוכל, ללא תחושה של הפסד. אכילה מתוך בחירה מודעת מאפשרת ירידה במשקל ללא מאבקים פנימיים, והסתגלות לדפוסים החדשים צעד אחר צעד עד שהם הופכים לחלק מאיתנו, בלי להרגיש שעשינו מהפיכה בחיים. המהפיכה היא בראש. לרדת במשקל בלי להילחם, בלי להיאבק, בלי להתחרט ובלי להיכשל. נשמע פשוט... איך למשל משנים חשיבה האומרת: "אסור לאכול שוקולד בדיאטה כי זה משמין. אם אוכל שוקולד, הדיאטה שלי תיהרס" לחשיבההמאפשרת חופש בחירה? גלית החליטה בהתחלה לא לאכול שוקולד בכלל. המחשבה על השוקולד האסור לא הרפתה ממנה, אבל היא אספה את היכולות שלה, התאמצה והצליחה. לאחר שבוע חזרה ואמרה: "מה, אני לא אוכל שוקולד אף - פעם? וגם בשבוע הבא אצטרך ... במחשבה על השוקולד, כי האפשרות לאכול אותו היתה קיימת עבורה כל העת. זו היתה דרכה של גלית, אך לכל אחד תשובה משלו. ניתן לומר: "אני מעדיפ/ה לא לאכול שוקולד, כי אם אוכל שוקולד ארד פחות במשקל. אם ארגיש צורך לאכול משהו מתוק, אבחר אולי בשוקולד, ואולי לא." אפשרות נוספת היא: "אפנק את עצמי בקוביה / שורה אחת, אבל רק של שוקולד איכותי!" אלו מחשבות חלופיות המציגות חופש של אפשרויות. השוקולד הוא אפשרות לגיטימית שניתן לבחור בה. אפשר לשחק עם ... הצלחות נוספות. חווית היכולת לתת לגוף ולנפש שלי את מה שעושה להם טוב היא משכרת, נעימה, מטעינה ומחזקת. כל התנהגות מתחילה בראש שלנו, בתפיסות שלנו, בקבעונות מחשבתיים שהם שלנו שנים רבות. דיאטה במקרה כזה היא כמו קוסמטיקה. נסיון ליפות את הדברים מבלי לעשות ניקוי עמוק. אם רק נצליח לשנות את הראש, במעט, תוך שמירה והעצמה של המחשבות, התפיסות וההצלחות שמשרתות אותנו, נוביל את עצמנולהצלחה אמיתית! לא עוד דיאטה, כי השינוי מתחיל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ משקל התלונה - על דיאטה / ירידה במשקל העיניין עם בעיות משקל כמו גם עם בעיות אחרות שהן תופסות את כל תשומת ליבנו. אנחנו סוחבים איתנו את המשקל לאורך כל היום וגם בלילה, בעיקר בלילה. תשומת הלב המופרזת היא זו שלא מאפשרת לבעיה להעלם ואף גורמת להעצמה. הארון שלנו מזכיר לנו עד כמה אנחנו לא מרוצים מהמצב הנוכחי. הוא מלא בגדים במידות קטנות כי הרי עוד מעט נחזור למשקל האידיאלי. הבגדים שאנחנו באמת משתמשים מאולתרים וזולים, כי לא נשקיע במשהו זמני. למעשה הארון מקבע את הייאוש, התסכול והמרמור שלנו מהמצב הנוכחי. המראה, אוי המראה. בימים טובים אני אתן מבט חטוף במראה, כדי לא לקלקל את התחושה, בימים פחות טובים או סתם כשיבוא לי לסבול - אני אעמוד מול המראה ואתבונן לעומק בנבכי גופי. אני אשאל את כל השאלות שיובילו אותי ישר לרצון לטבוע באמבטיה ולהתגלגל מחדש - הפעם רזה. אוכל, אוף אוכל. למה זה צריך להיות כל כך מורכב? לא משנה איזו דיאטה עשיתי, מה אכלתי או לא שום דבר לא קידם אותו למטרה שלי, לפחות לא באופן קבוע. מה יש בו באוכל שמשמין אותי כ"כ אבל מעצב את הישבן של החברה שלי? או למה נדפקתי עם גנים של בצק שמרים. יצא לך פעם להיות במה שאת מכנה "המשקל האידיאלי"? אם כן, איך הרגשת? במידה והתחושה הייתה מצוינת, מה מנע ממך להשאר במקום הזה? במידה והתחושה הייתה לא כל כך טובה, שאלי את עצמך למה ומה ישתנה כשתגיעי לשם שוב? לפעמים אנחנו יורים לאויר את השאיפות שלנו, כמו להסיר 17 ק"ג מבלי להתחשב במי שאנחנו. האם אני אוכל להתמודד עם גוף סקסי שגורר אחריו מבטים? האם ... לראות את עצמך בשגרה חדשה שבה את מתהלכת לך קלילה ומלאת חיים המשיכי לקרוא כי ימצא חן בעינייך מאוד ההמשך שמראה לך איך להפנות את המשאבים שלך לצורך שופינג במקום עוד פגישה עם דיאטנית, עם כדורים וטבלאות אוכל או איך שאני מכנה אותן טבלאות ייאוש. משקל עודף בשפה רוחנית מעיד על חוסר איזון. החוסר הזה יכול לבוא לידי ביטוי ישירות בנושא המשקל וההערכה העצמית הנמוכה המתלווה. ויכול להיות קשור ביחסים לא מאוזנים עם אמא, בעל, חברה טובה. המקור יכול להיות מקושר לקריירה, לאמהות ועוד הרבה דברים שאנחנו לא שלמים איתם ובכ"ז נותנים להם להתקיים בחיים שלנו. אפשר לפתור את בעיית המשקל ע"י טיפול ישיר בגורם המפריע ואפשר פשוט לרדת במשקל ולשים לב איך אנחנו מתחילים להתאזן בכל מקום בחיים שלנו ולעשות שינויים מדהימים. את ניגשת לארון שלך ומרוקנת אותו, זו עבודה רצינית שמוכיחה לעצמך עד כמה את דרוכה למען המטרה שלך. בודקת מה יש שם ומשאירה רק בגדים שעושים לך טוב, שנראים עלייך מצויין! את כל הבגדים האיכותיים שלך שקטנים עלייך כמו שמלות ערב, חצאיות ... לקפה עם חברות, דייט עם בן זוג, טיול רגלי, עבודה, ארוחה משפחתית. רושמת לעצמך אלו פריטים חסרים לך כדי ליהנות מבגדים נוחים ומחמיאים במצב הנוכחי. ו... יוצאת לשופינג! לא מחכה למשקל שירד, לא מחכה עד שתעמדי מול הארון מתוסכלת. פה אני חייבת להשחיל המלצה. כשאני התחלתי את התהליך שלי, נסעתי לcotton. לא רציתי להוציא את כל ממוני על "בגדי מעבר" אבל זה היה נדרש. Cotton עושים בגדים לנשים מבדים איכותיים וגזרות מחמיאות ואפילו עם אג'נדה סביבתית שתורמת לחוויה. ליד המפעל שלהם במושב כפר הרי"ף יש חנות ... שכן, אנחנו ניראות טוב ומזמנות לעצמינו עוד מזה. אבל זה רק מתחיל פה. את התחושה הטובה שקיבלנו מהצעד הזה אנחנו צריכות לרתום להמשך. כשאנחנו עסוקות כל היום בארון, במקרר, בתזונה הארורה שלנו ובוחרות לקבע את הרע אנחנו לא מאפשרות לשינוי להתרחש. אנחנו צריכות להפסיק עם המודעות למה שנכנס לנו לפה ולהתחיל לאכול לפי מה שבא לנו וטוב לנו באותו רגע. אחרי שתיישמי את השלב הבא את תראי שמה שאת רוצה ומה שעושה לך טוב משתנה לבד מבצקים כבדים לפשטידות מזינות, אני זוכרת את הבורקס שנפלט מפי בגועל והוחלף בסלט - כי ככה רציתי, בלי שום תפריט. לקבל שתי החלטות ולהצהיר עליהן. בחרי פעולה אחת קטנה מתחום התזונה שלפי דעתך תעשה שינוי. דוגמאות: אני מפסיקה לאכול לחם אני מפסיקה לאכול שוקולד ופעולה נוספת מתחום ההתעמלות. דוגמאות: אני הולכת למכולת \ להורים \ לחברה רק ברגל. כל זמן שאני יושבת מול המחשב אני עושה תרגיל קטן שלא מפריע לי לעבוד וכו' ההחלטה צריכה להיות קטנה, ריאלית, מנוסחת בלשון חיובית והכי חשוב, החלטה שיכולה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - לסלוח לעצמי מה לדעתך הכי מכשיל אותך? אני אגלה לך - הביקורתיות העצמית. רגע, אבל ביקורת עצמית זה לא משהו בונה? אם אני ביקורתי כלפי עצמי הרי שאני עושה בדק בית, מחפש מה לשפר... ביקורת בונה, לא? אז כנראה שביקורת וביקורתיות זה לא אותו דבר. לבדוק את עצמי, איפה אני טועה, במה וכיצד אני יכול להשתפר, זה לא להיות ביקורתי. אם האדם אכן משנה את "אכילתו הזללנית" ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה זאת לא שיטת הרזיה! כולנו רוצים להראות טוב ולהיות בריאים, הרבה מאוד אנשים נמצאים שנים רבות מחייהם בניסיונות של שיטות דיאטה שונות ומגוונות. ברוב המקרים גם אם יורדים במשקל לאחר זמן לא רב חוזרים אליו ולעיתים אף עולים מעבר למשקל הקודם. למה? איך זה קורה? אנו אומרים לעצמנו: "אם כבר אז כבר... ", "סבלנו כ"כ הרבה אז לפחות עכשיו נהנה", "נפצה את עצמינו על הסבל שעברנו.. " כמו ילד שאומרים לו לא והוא עושה דווקא. דיאטה אינה הדרך לרזות כי, הדיאטה לא משרתת את הצורך של האדם! למה הכוונה? הדיאטה מבוססת על אמונה כי לאדם אין את היכולת לבטוח בעצמו וביכולות שלו. דיאטות לא מלמדות הקשבה לחוכמתו הטבעית של הגוף, למנגנוני הרעב והשובע, לכן, הדיאטה מעבירה לאדם מסר כי לגוף אין חוכמה משלו וכי הוא צריך לשלוט בו. אצל הרבה אנשים דיאטה מובילה דווקא לאכילה מוגברת ולבולמוסים ובנוסף לכך בעקבות דיאטות מרובות, חילוף החומרים נהפך למואט באופן משמעותי והדבר יוצר קושי בירידה במשקל בעתיד. מחקרים מראים כי רוב הפרעות האכילה נובעות ממצב רגשי. זה יכול להיות פיצוי "גם ככה אין לי מה להפסיד אז לפחות משהו אחד טוב... " הענשה עצמית "מגיע לי... " או בריחה מהתמודדות דרך מחשבות העוסקות כל הזמן באוכל. ישנן גם הפרעות אכילה הנובעות משעמום, בדידות או לחץ. הפרעות אכילה יכולות לנבוע מקשיים בהתמודדות בתחום המיני וכך האדם בעצם שומר על עצמו באופן לא מודע ממיניות. השמנה יכולה לשמש סיבה להימנעות מאירועים הומי אדם המאיימים ומעוררים פחד. משקל נותן תחושה של נוכחות וכוח לעומת רזון שנותן תחושה של חולשה. אנשים עם הפרעות אכילה חשים שהם חלשים ולכן רב האכלנים הכפייתיים מחכים ליום שיהיו רזים על מנת להגשים את ייעודם בחיים, אם זה על מנת לחיות חיים של קבלה ואהבה או להיות בזוגיות, או אם על מנת ללמוד או למצוא את העבודה שהם באמת רוצים. אלא שהחיים מתקיימים כאן ועכשיו! כל מה שאנו יודעים בוודאות הוא הרגע הזה! לחכות לרגע בו "אני אהיה רזה" על מנת "להיות מאושרת" משמעו חיים של סבל. לכן יותר ויותר אנשים פונים לתהליכים קוגניטיביים, על מנת ליצור שינוי בתפיסה ולהשתחרר מהפרעות אכילה. הדרך הנכונה והבריאה לרזות היא דרך חיזוקים חיוביים, דרך העצמה של יכולות וחיזוק של משאבים. גם אם אתם מרגישים נטולי כל יכולת או כוחות אין הדבר אומר שאין לכם יכולות! הרי היו רגעים בהם הייתם מאושרים, היו רגעים שעשיתם דברים שהחלטתם ורציתם למרות הקשיים שעמדו לפניכם, הריי ידעתם בתור ילדים לומר דיי כששבעתם ולבקש אוכל כשחשתם רעב. NLP ודמיון מודרך הן שילוב של שתי שיטות המאפשרות למצוא את נקודות הכוח הטמונות בנו והיכולות לאפשר לכל אדם שרוצה לרזות ולהיות מאושר תוך כדיי התהליך. דרך לימוד מחדש של מנגנון הרעב והשובע תוך יצירת חיים בריאים המאפשרים לאכול כל מה שחפץ ליבנו בכמויות הנכונות וליהנות מכל ביס בקצב איטי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / הרזיה - האם את מוכנה? דיאטות... שוב ושוב מתחילים, מצליחים, מפסיקים, נכשלים... למה את נכשלת? האם לא חבל להתאמץ ולהתאכזב? אולי עדיף לא להתחיל בכלל? הסוד הוא במעגל! - מעגל המוכנות לשינוי ודאי לא פעם שאלת את עצמך: מדוע אחרים מצליחים? האם אין לי אופי? למה לפני הבר - מצוה של הבן היה לי קל? למה בקיץ אני מצליחה יותר? ובכן, התשובה היא שהכל ענין של טיימינג, של המוכנות שלך. כל תהליך של שינוי, במיוחד קשה ותובעני כמו ירידה במשקל, דורש מוכנות - מוכנות נפשית, ממש כך. היכולת להיכנס לתהליך של שינוי אכן משתנה בין אדם לאדם, אך משתנה אצל כל אחד גם מזמן לזמן. אם תדעי לאתר את מידת היכולת שלך להיכנס ל"משמעת", וודאי תוכלי לחסוך את התיסכול שבכישלון. נשמע כמו תירוץ טוב... אבל אם תדעי לאתר את מידת היכולת שלך להיכנס לתהליך של הרזיה, תוכלי לפסוע צעד אחר צעד ולהתקדם בקצב שבאמת מתאים עכשיו לך. להתחיל ביום ראשון, אחרי החגים, לחפש קיצורי דרך, ללכת על דיאטות רעב, כל אלה נסיונות שאינם מבחינים בין מי שמוכן להיכנס לפעולה לבין מי שעוד בודק כמה הוא מוכן עכשיו להתאמץ... שינוי הרגלי אכילה, כמוהו כמו כל שינוי אחר בהתנהגות. זהו תהליך ויש לו כמה שלבים קבועים. השלבים הם אוניברסליים. כלומר כל אחת עוברת אותם בדרכה אל השינוי. ההבדלים יכולים להיות באופן ובמשך ההתנהלות בכל שלב. כלל חשוב ... ניתן לדלג על אף שלב. היכולת לזהות באיזה שלב אני נמצאת מאפשרת "תיאום ציפיות" והבנה מה נדרש ממני על מנת להתקדם ולהצליח. מבחינים בחמישה שלבים מרכזיים בתהליך השינוי: נתחיל דווקא משלב הפעולה, השלב שבו ממש מתחילים דיאטה, ספורט וכו'. זהו איננו השלב הראשון בתהליך אבל אנחנו נוטים לפצוח בדיאטה בשלב זה. כשאת מודיעה לעצמך או לקרובים לך "מיום ראשון אני מתחילה" את קופצת לשלב הפעולה מבלי שעברת אולי את השלבים ההכרחיים הקודמים לפעולה. לכן כשנכנסים לפעולה בעודנו מצויים מבחינה מחשבתית ונפשית בשלבים מוקדמים יותר בתהליך... במילים אחרות - כשאיננו מוכנים עדיין לשלב "הפעולה"... אין סיכוי להצליח! השלבים המקדימים את שלב הפעולה הם שלב ההחלטה, שלב מאד קריטי, עליו אנו נוטים לדלג, או לא נותנים לו את כובד המשקל הראוי לקבלת החלטה באמת. אך עוד לפני ההחלטה - שלבים בהם נמצאים רוב האנשים רוב הזמן... שלבי ההרהור. אנשים רבים נמצאים הרבה מאד שנים (!) בשלב ההרהור, מתחבטים האם להיכנס לתהליך השינוי, אך אינם מגיעים לכדי החלטה. מחר, אחרי החגים, יום ראשון, כשאסיים ללמוד, אחרי ההיריון, לפני ההיריון הבא, כשאחליף מקום עבודה, כשיהיו לי אנרגיות, ... פחד מכישלון, פחד מהצלחה, סף תסכול נמוך או היסטוריה של ניסיונות כושלים. הרבה שאלות מודעות יותר או פחות פוגשות אותנו בשלב ההרהור: מה יהיה אם אכשל? ומה יהיה אם אצליח? האם אשאר אותה אחת? איך אצליח לשמר את הירידה במשקל, ואם בכלל? אולי עכשיו אין לי מספיק כוחות בשביל לעשות את זה? למה שהפעם זה יעבוד, כשנכשלתי כ"כ הרבה פעמים בעבר? עיבוד השאלות וההתחבטות (הרהור!) חשובים מאד. דילוג מעל שלב חיוני זה יחזיר אותנו אליו שוב ושוב בכל פעם שניתקל בקושי או בספק. גם הנפילה היא חלק ממעגל השינוילפעמים די לנו בכך שנכיר מראש בזה שהדרך איננה חלקה. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - אין לי אופי "הייתי בשבת אצל אחותי. לפני כמה חודשים היא החליטה לא לאכול יותר מאכלים מסוימים והיא עדיין עומדת בהחלטה שלה. היא אחותי... איזה אופי יש לה, איך היא עומדת בכל החלטה בקטע של האוכל, ואני... אין לי אופי..." את הסיפור הזה אפשר לקחת לכמה כיוונים: 1.איך ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - המשקל לא חשוב לבריאות (???) אם להיות שמן זה יפה או לא, אפשר בהחלט להתווכח. אם זה בריא או לא... אין ויכוח. להיות שמן זה לא בריא, נקודה. חד משמעי, אך לא כל - כך פשטני, כי מיהו שמן? מי שיש לו עודף משקל? כמה? ואיפה?! מסתבר, כי המשקל אינו תמיד מדד מהימן להערכת השומן בגוף. שמן הוא מי שיש לו עודף של שומן בגוף, שבדרך כלל אכן בא לידי ביטוי במשקל עודף, אבל לא תמיד. מכירים את זו שיש לה "עצמות כבדות"? זה נכון! עצמות ושרירים שוקלים הרבה, והם כבדים יותר משומן. גם אנשים שיש להם שרירים מפותחים שוקלים יותר, אבל הם לא שמנים! אם התחלת לעשות ספורט ואינך רואה ירידה במשקל, חבל להיות מתוסכל, כי מה שקורה לך בגוף הוא שינוי ההרכב: יותר רקמת שריר נבנית ורקמת שומן מתפרקת. למה לא רואים את זה במשקל? כי השרירים הם כבדים! נכון, זה כיף לראות את השינוי במשקל, אבל בינינו, מה שבאמת משנה וחשוב זה כמה שומן יש לנו בגוף. נקודה שניה מאד משמעותית היא היכן מרוכז השומן. מההיבט הבריאותי, יש הבדל מהותי בין שומן המרוכז בבטן לבין זה הנמצא בישבן, רגלים, ירכיים ובכל מקום אחר... השומן בבטן הוא זה המסוכן מבחינה בריאותית, הוא אשר מגביר את הסיכון לסוכרת, לחץ - דם גבוה, מחלות לב ועוד... מעניין שיש הבדלים ברורים בפיזור השומן בגוף בין גברים לנשים. גברים משמינים קודם כל בבטן, מגדלים כרס קטנה, ואח"כ פחות ופחות קטנה... אצל נשים לעומת זאת, העניין מעט יותר מורכב. יש ענין של גיל ויש ענין של מבנה גוף. מי שמתהדרת רגליים חטובות וארוכות, תשמין בעיקר בפלג הגוף העליון, ומי שצרת מתניים ומתעגלת באיזור האגן, תשמין יותר בישבן ובירכיים. את ההשמנה באיזור האגן מכנים מבנה "אגס", ואת ההשמנה באיזור הבטן מכנים מבנה "תפוח". ואיך משפיע הגיל? נשים בגיל הפוריות משמינות פחות בבטן, מכיוון שהורמוני המין הנשיים מפנים את השומן לאיזור האגן. לאחר שהשחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן ("גיל המעבר") ניכרת נטייה מוגברת יותר להשמין בכלל ובאיזור הבטן בפרט. איך נדע אם הצמיג שיש לנו בבטן הוא כזה אשר מסכן אותנו? נמדוד את היקף הבטן! בעזרת סרט מדידה פשוט, כמו זה שהשתמשה בו התופרת פעם, נקיף אץ המותנים באזור הפופיק. היקף מתנים תקין לגברים: מתחת ל - 102 ס"מ היקף מתנים תקין לנשים: מתחת ל - 88 ס"מ אם היקף המתנים שלך גדול מהנורמלי, כדאי מאד לעשות משהו בנידון, גם אם המשקל אינו מאד עודף. ומנגד... אם המשקל עודף, אך היקף המתניים תקין, אפשר להיות מעט יותר סובלניים כלפי עצמנו. היעד שלך הוא מעתה שונה - לא עוד לרדת 10 ק"ג, לא עוד להגיע ל"משקל התקין", אלא להוריד את היקף המתנים לתחום שאינו מסכן את הבריאות. לצמצם את החגורה! האם קיימת דרך יעילה להיפטר דווקא מהשומן בבטן? החדשות הטובות הן שהשומן בבטן נוטה להתפרק יותר מהר. זה לא אומר שבקלות נוכל להשיג לעצמנו בטן שטוחה, אבל להגיע ... אבל הם תורמים לחיזוק שרירי הבטן ולחיטוב האיזור כולו (וד"א גם לחיזוק שרירי הגב התחתון!) פעילות גופנית ככלל משפרת את הרכב הגוף, כך שאחוז השומן בגוף יורד, למרות שלא נראה שינוי כלשהו במשקל. שורה תחתונה? פחות קלוריות ויותר ספורט? מה שוב אותו פתרון? כנראה שאין דרך טובה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה ועץ הדעת - התפוח לא נופל רחוק כשאלוהים אמר לאדם וחוה שאסור לאכול מעץ הדעת... יכול להיות שהוא בעצם התכוון לכך שהם יאכלו ממנו. כי לא ייתכן שאלוהים לא יודע שכשאומרים אסור... זה רק מעורר את הרצון התשוקה והתאווה. הנחש המפתה, המשכנע והמסית הוא סמל ל"קול" הזה שלנו, לאותו יצר סקרן והרסן שנמצא בתוכנו. כך גם ובמיוחד - כשאומרים אסור בדיאטה זה בדיוק מה שקורה. דיאטות מבוססות על איסורים ועל "לאוים". המחשבה המובילה איננה מה אוכל, אלא מה אסיר מהתפריט שלי. לרוב כבר ברגע שבו אנחנו מקבלים את ההחלטה, אנחנו יודעים שהענין הוא זמני... והגעגוע... לפיתה, לשוקולד או לדברים האחרים שבחרנו להיפרד מהם, ולו רק באופן זמני, הגעגוע כבר מתחיל לדגדג. רגע קטן של חולשה והגעגוע משתלט עלינו. רגע קטן שבו האמביציה המובילה להיות רזה נדחקת הצידה ואת מקומה תופס משהו אחר, מנחם, מפנק. משם הדרך למה שאסור מאד מהירה וקצרה. אם נחזור לסיפור גם העדן, הרי שנגלה שגם החרטה, האשמה והעונש פוגשים אותנו כשאנחנו אוכלים את מה שאסרנו על עצמנו. כל מי שעשה דיאטה בחייו מכיר את החוויה הזו: אכלתי - התחרטתי - הרגשתי אשמ / ה... רק שבמקרה הזה לא אלוהים הוא זה שנמצא שם כדי להעניש אותנו אלא אנחנו עצמנו. והעונש לעתים קרובות הוא הרס הדיאטה כולה, מלווה בתחושה של כישלון. שינוי חשיבתי עיקרו בנקודה הזו הוא לבחור מה כן לאכול. והכוונה איננה לירקות, יוגורט ולחם קל. אם באמת הכל מותר? בהחלט - אין אסור כלל. אז מה עושים למשל בענין של ה... שוקולד? ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - מקשיבים לגוף וגם לנפש בא לך, אבל ממשששש בא לך, משהו מתוק... את ממש מרגישה את זה בגוף. צריכה את הטעם בפה, צריכה את הסוכר בדם, צריכה את האנרגיה זורמת לרקמות. זה לא שרק בא לך, את באמת ממש צריכה. חשק בלתי נשלט למתוק שכיח בעיקר ... עושה את עבודתו נאמנה ומכניס את הסוכר לרקמות. לפעמים זה קורה מהר מאד עד כדי כך שעלול להיווצר מצב הפוך, בו רמת הסוכר בדם ירדה יתר על המידה. זה מסביר את הצורך בעוד ועוד מתוק. אצל אנשים שמנים, רמות האינסולין הגבוהות נשארות לאורך זמן. לעיתים מופרש אינסולין בעודף, ולעיתים איננו מתפנה מהדם מספיק ביעילות. הימצאותו של האינסולין לאורך זמן בדם גורמת גם כן לאותו צורך באכילת מתוק. מבלבל... כשלא אוכלים - מרגישים צורך. כשאוכלים יותר מדי - ... "זה מנחם", "מפנק", "מגיע לי" ועוד ועוד. אם נדע להפריד בין צורך אמיתי לשיחות הרגשיות, נוכל להיות קשובים באמת לצרכים שלנו, ולא להיכנס למעגלים של הימנעות ואיסורים. לכולנו יש "שיחה" על מתוק. "זה משמין", "זה אסור", "עדיף לא לגעת כי אם מתחילים לא מפסיקים..." ועוד... שיחות פנימיות יכולות להוביל אותנו למצב שבו אנחנו לא לומדים לאכול מתוק במידה הנכונה לנו או לחילופין לנסיון להימנע מאכילת מתוק. "לברוח" מאכילת מתוק, להימנע, לחשוב שזה אסור... זו גישה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - האומץ להיות אישה אחרת זהו סיפור על שתי נשים - אדוה ונורית נורית קלה וערנית יש בה משהו מאד שקט, בטוח, נינוח היא סומכת על עצמה, משוחררת מפחדים וחרדות, אך גם איננה זחוחה או שאננה, ודאי לא יהירה. היא משתדלת לא להיות ביקורתית לסובבים אותה, ולחלוטין משוחררת מלהיות שיפוטית כלפי עצמה היא מקבלת את ... בדרך הביתה מהעבודה היא חושבת מה תאכל כשתגיע הביתה, וכשהיא מגיעה היא אוכלת את מה שזמין, מוכן, או מנשנשת עד שהאוכל יהיה מוכן. פחמימות בעיקר. לחם. תפו"א. פתיתים. "מתנפלת" היא קוראת לזה. היא שוקלת 85 ק"ג ורמות הסוכר שלה גבוהות היא פוחדת לרזות היא פוחדת להשתנות היא פוחדת להיפרד מהרגלים והיא מעדיפה לעשות דברים פרפקט, או לא לעשות אותם בכלל, כי אם זה לא מושלם זה לא שווה. היא רגישה מאד לביקורתיות של הסביבה, מה שגורם לה לשאוף לפרפקציוניזם ולתסכול מתמשך על כך שאיננה. "יש לי פחד בלתי נשלט מביקורת של אחרים, אני מנסה לרצות אבל מרגישה שאני נכשלת" והיא לא ... פעם תהיה רזה!! תוכלו להאמין שזו אותה אישה? אותה אישה אשר סיימה את תהליך הליווי והשינוי במילים: " יש לי היום גם את האומץ להיות מישהי אחרת!" כל מה שנכתב מצוטט מפיה היא עשתה לא רק שינוי, אלא טרנספורמציה שינתה לא רק את ההתנהגות, ההרגלים והמשקל, אלא את מערכת היחסים שלה עם האוכל, עם הגוף שלה ועם עצמה. שינוי אמיתי, עמוק, מהותי "אני ממש התחברתי לדרך הזו של החשיבה. עובדה שזה הדבר היחידי שהוכיח את עצמו עד היום" זכיתי להיות איתה בדרך הזו ועל כך אני מוקירה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - לאכול בשביל לגדול - מה וכמה ילדים צריכים? מבלבלים אותנו... מצד אחד נושפת בעורפנו המגמה של השמנת ילדים. אם פעם בכל כתה היה ילד אחד שמן (שהיה גם המצחיק מכולם), הרי שהיום הסטטיסטיקה אחרת, ובכל כיתה יהיו לפחות 5 ילדים עם עודף משקל. מה שגורם לנו להיות מודעים לכך שהילדים לא יאכלו יותר מדי. מצד שני... ילדים צריכים לאכול, וחשוב שהאוכל יהיה מזין ומגוון ויספק את כל מה שהם זקוקים לו על מנת לגדול ולהתפתח באופן האופטימלי... אז כמה ומה... שלא יהיה הרבה מדי ולא מעט מדי... שיהיה נכון לילד, וגם כמובן, שיהיה טעים... כיצד נדע לתרגם את כמות הקלוריות, החלבון, הסיבים, המינרלים והויטמינים המומלצים לילדים ל - אוכל? טליה לביא, דיאטנית קלינית, לקחה את ההמלצות התזונתיות לפי גיל ומין ותרגמה אותן עבורנו לתפריט יומי. טבלה: ההמלצות התזונתיות לילדים לפי גיל ומין 2-3 שנים 4-8 שנים 9-13 שנים קלוריות בנות 100012001600 בנים 100014001800 חלבונים (גרם) 131934 סיבים (גרם) 192531 ברזל (מ"ג) 7108 סידן (מ"ג) 5008001300 ויטמין A (מק"ג) 300400600 ויטמין C ... / לחם 6 מנות 8 מנות 10 מנות לבנות 12 מנות לבנים מוצרי חלב 2 מנות 2 מנות 3 מנות פירות 2 מנות 2 מנות 3 מנות ירקות 2 מנות 3 מנות 4 מנות לבנות 5 מנות לבנים כפית אחת ליום של שמן קנולה / סויה / תירס / חמניות חיונית. מיותר לציין ששתייה מתוקה וחטיפים מספקים לגוף הרבה מאד קלוריות ואינם תורמים מבחינה תזונתית, לכן אינם מופיעים בטבלה המספקת את אבות המזון לילדים. ההגדרה המקובלת למנת מוצרי חלב 1 כוס חלב או שוקו 1 גביע יוגורט 100 גרם גבינה לבנה 1 פרוסה גבינה צהובה ההגדרה המקובלת למנת ירק 100 גרם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה, הדחקות ושאר ירקות. בעידן השפע של העולם המערבי נוצרות "תופעות לוואי" על בסיס חברתי ואישי שאינן מיטיבות עימנו. אחת מהתופעות הללו נקראת הפרעות אכילה. ניתן לסווג את הפרעות האכילה לשתיים: האחת בולימיה והשנייה אנורקסיה. בעוד שהבולימיה זהו בולמוס של אכילת יתר, לעיתים מלווה בהקאה והלקאה עצמית שלאחר מעשה, הרי שהאנורקסיה מצביעה על הרעבה עצמית ואובדן תיאבון עד כדי מוות. ישנם מקרים לא מעטים בהם האנורקסיה מתערבבת עם הבולימיה כך שהגבול הוא דק ומטושטש. כך או אחרת מדובר בהפרעת אכילה הנוצרת מדפוס התנהגות, חשיבה, מבנה אישיות ודימוי עצמי נמוך. ובאמת כאשר רוצים לערוך בדק בית מקיף ולטפל בהפרעות האכילה לא כ"כ חשובה הידיעה מה וכמה אוכלים כי אם למה. הלמה בא ללמדנו את שורש הבעיה האמיתית. וכל עוד לא פתרנו וירדנו לפשרה, לא נוכל להתקדם עם התהליך של הריפוי. הרעבה עצמית זהו כלי נשק המעורר תשומת לב רבה ויש בו אמירה חברתית. בעוד שאנו מקבלים מסרים כפולים בפרסומות של המדיה האלקטרונית והכתובה כי רזה זה יפה מחד, אך מייד אח"כ עולה על המרקע פרסומת למזון מהיר או דברי מתיקה מאידך, נוצרת אי בהירות לגבי איך אנו אמורים להראות ולהיות. הרי ברי וידוע לכל כי מזון זהו אמצעי קיום. אך לעיתים במקום שאנו נשלוט על צורך קיומי זה, הצורך שולט בנו ע"י דחפים מוסווים. מזון משמש לנו נחמה ופורקן. הקשר בין הזנה והגנה מאד מקושר עבורנו ולמעשה מתחיל עוד ... מתיקה. כמו כן הביטוי "ילד טוב משאיר צלחת ריקה" תואם את תסמונת האיש הבוגר אשר נשאר עדיין בשלב הילדותי שבו הוא אמור לרצות אחרים וחלק מתפישת עולמו זה גם לבלוע ולספוג את מה שאחרים משאירים אחריהם. כך שלמעשה ההשמנה מהווה פועל יוצא של סובלימציה. אנשים רבים אשר מפסיקים לעשן מתחילים באכילת יתר וזאת מאחר והם לא עבדו ולא עיבדו את סוגיית הלמה. הלמה אני מעשן או למה אני אוכל יתר על המידה, לפעמים יותר מפחיד ומאיים מאשר להתמודד עם בריאות לקויה או בידוד חברתי. דימוי עצמי נמוך נובע לא אחת מטראומות מיניות או מהציפיות של החברה שבה אנו חיים. בגדי הדור החדש מאד חושפניים ונותנים תחושה שרק לרזות מותר להתלבש אופנתי. גיבורי התרבות שעל המרקע מהווים דוגמא ומופת בעיקר בזכות הרזון שנשקף מהם. ומאחר ובגיל העשרה דימוי הגוף תופש מקום חשוב ביותר, זהו חתך גילאים המהווה קהל יעד לפרסומות אשר משדרות ללא הרף אלימות, מיניות ורזון יתר. ישנן בנות אשר חוו טראומות מיניות או ניסיון תקיפה מינית ובחרו להתנתק מן הדימוי של להיות אישה בשלה ובוגרת ע"י כך שמנעו מעצמן את הגדילה וההתפתחות דרך האנורקסיה. לעומתן ישנו זן אחר של בנות אשר בעקבות חוויה טראומתית זו הפכו לשמנות יתר על המידה וזאת מאחר והשומן מהווה עבורן מפלט ומגן. כך הן פחות מושכות ובאם הן לא מושכות, אזי מבחינת תת המודע שלהן, הרי הן מוגנות מפני התקפות חוזרות. להיות יפה זה מאיים ולכן עדיף להיות במצב של מגננה. פחות בולטת ומושכת תשומת לב. הבולטות תראה ע"י הנוכחות של הגוף אך ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...