תקציר⬅ בודהיזם - מודעות וריכוז - מושגי יסוד בדהמה הדרך בעלת שמונה האיברים אותה לימד הבודהה כוללת את שני הגורמים - מודעות נכונה וריכוז נכון אשר מהווים את התרגול המדיטטיבי (bhvan) יחד עם מאמץ נכון. מודעות נכונה היא הבחנה חוזרת ונשנית בתופעות הפיזיות והמנטליות ברגע ההווה, בדיוק עכשיו, או ידיעת "מצב העניינים" העכשווי בצורה מדוייקת. מודעות זו נוצרת מתוך התבוננות שאינה דורשת מאמץ מיוחד ובפשטות היא הידיעה שהגוף הוא בתנוחה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - לא עצמי - מושגי יסוד בדהמה אנטא (anatt) - לא - עצמי או חוסר - עצמיות, הוא אחד הנושאים היותר סבוכים בתורתו של הבודהה. הסוטרה השניה אותה לימד הבודהה את חמשת תלמידיו הראשונים היתה בעניין 'לא - עצמי' ובסיומה חמשת התלמידים הפכו למוארים - ארהנטים (arahants). חוסר - עצמיות הוא גם אחד משלושת מאפייני היסוד של כל התופעות בעולם - השתנות מתמדת, סבל, וחוסר - עצמיות. מאפיין זה הנו עובדת מציאות מתוך גילוי של הבודהה ואינו נחשב השקפה או דעה תיאורתית. האמונה שרווחה בהודו בימיו של הבודהה המשותפת להרבה אמונות ברחבי העולם היא שלאדם יש פן גופני ופן מנטלי בו מתקיימת נשמה או רוח באופן קבוע מלידתו ועד מותו. על פי חלק מהאמונות גם לאחר מות האדם נשמה או רוח זו ממשיכה להתקיים בין אם בעולמות אחרים, בגן - עדן וגיהינום, בין אם מופיעה מחדש בגוף אחר, או ממתינה לימות המשיח כדי לחזור למעגל החיים. הבודהה בחן את כל התופעות הפיזיות והמנטליות המרכיבות את האדם ולא מצא כל נשמה או רוח כזו המתקיימת באופן קבוע, אלא נהפוכו, נמצא שכל התופעות משתנות, נעלמות ומופיעות מחדש ללא הרף, ואין דבר הנותר יציב וקבוע. המונח "לא - עצמי" מתייחס לחמשת המצרפים (khandha) שהם כינוי לאוסף התופעות החומריות - מנטליות המכונה 'אדם'. וכך אומר הבודהה: "נזירים, גוף (kya) הוא לא - עצמי. אם הגוף היה עצמי הוא לא היה גורם לעצמו אי נוחות. אז [במקרה והגוף היה עצמי] היה ניתן לומר 'שהגוף הזה יהיה כך, שהגוף הזה לא יהיה כך'. אך בדיוק מהסיבה שגוף הוא לא עצמי, הוא גורם לעצמו אי נוחות. ולא ניתן לומר 'שהגוף הזה יהיה ... אופן נאמר גם לגבי הרגשה (vedan), זיהוי (גם תפיסה או הזכרות, sa), על דחפים לפעולה (sankhra) ועל הכרה (via) [vi]. בכל המקרים הללו נראה כי התופעות האלו גורמות אי נוחות לעצמן, ואין שליטה אמיתית עליהן. כל התופעות האלו משתנות ללא הרף (annica) ומעיקות (dukkha) ולכן לא ניתן לומר שהן עצמי. הבודהה שואל את תלמידיו: 'והאם זה נכון להתייחס למה שאינו קבוע, מעיק, נתון לשינוי כ'זה שלי, זה עצמי, זה אני'? ' ועל כך תלמידיו משיבים בשלילה, שכן הם רואים זאת מתוך התנסותם האישית, מתוך התבוננות ערה בתופעות הפיזיות והמנטליות. אם כך, כיצד זה שאדם לכל אורך חייו חש ... השקפה מוטעית בדבר קיום עצמיות כזו מלכתחילה. התפקחות זו קורה בעקבות התנסות אישית של האדם וראייה חודרת ובהירה שאכן כל התופעות האלו אותן ייחס לעצמו, לאני, או כשלו, בעצם פועלות במסלולן על פי גורמים וסיבות שאינם בשליטתו, וכל אותן תופעות משתנות לבלי הרף ומעיקות. הראיה הנכונה מנוסחת על ידי הבודהה באופן הבא: 'לכן, נזירים, כל גוף [הרגשה, תפיסה או זיהוי, דחף לפעולה, הכרה] שהוא, אם בעבר, בעתיד או בהווה; פנימי או חיצוני; גס או מעודן; פשוט או עילאי; רחוק או קרוב: כל גוף [הרגשה, תפיסה או זיהוי, דחף לפעולה, הכרה] שהוא צריך להראות כפי שהוא באמת עם הבחנה נכונה כ'זה לא שלי, זה לא עצמי, זה לא אני'. נגסנה, נזיר בודהיסט מואר, נשאל על ידי המלך מילינדה היווני מהו אותו דבר אשר מכנים 'אדם' אם הבודהה טוען לחוסר עצמיות. נגנסה המשיל את חמשת המצרפים, למרכבה ושאל את המלך בעניין: האם האופן הוא מה שמכונה "מרכבה"? והמלך השיב שהאופן אינו המרכבה אלא מהווה רק חלק מהמרכבה. האם הגלגלים הם מה שמכונה "מרכבה"? והמלך השיב לא, הגלגלים הם רק חלק מהמרכבה. וכך שאל הנזיר ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - חמש ההפרעות - מושגי יסוד בדהמה חמשת ההפרעות (paca nvaraa) הן תופעות מנטליות מזיקות המונעות ראייה בהירה של המציאות. תורתו של הבודהה מלמדת את הדרך להסרת הזיהומים המנטליים או הזיהומים המנטליים המופיעים בתודעה. חמשת הפרעות אלו הנן גורמים מרכזיים בעיכוב ההתפתחות הרוחנית: קמאצ'הנדה (kamcchanda) - תאוות חושים ביפדה (bypda) - עוינות או איבה ... בשלב ההארה הראשון, סוטאפטי - מאגה (sotpatti-magga), ו'תאוות חושים', 'עוינות' ו - 'דאגה' נפסקות בשלב ההארה השלישי - אנאגאמי - מאגה (angmi-magga). 'עייפות ועצלות' ו'חוסר מנוחה' נפסקות רק בשלב הארהנטיות (arahatta-magga). בסוטרת 'פירות הפרישות' [viii] מתאר הבודהה נזיר הזונח את חמשת ההפרעות והופך חופשי מהן: לאחר שזנח תאווה לעולם, הוא חי עם תודעה חופשיה מתאווה; הוא מטהר את תודעתו מתאווה. לאחר שזנח עוינות ואיבה, הוא חי עם תודעה שופעת אהבה ואהדה לרווחת כל היצורים ... בהירה; הוא מטהר את תודעתו מעייפות ועצלות. לאחר שזנח חוסר מנוחה ודאגה, הוא חי בשלום עם עצמו, כשתודעתו שלווה; הוא מטהר את תודעתו מחוסר מנוחה ודאגה. לאחר שזנח ספק, הוא חי כאחד שהתעלה מעבר לספק, לא מבולבל לגבי מצבים טובים ומועילים; הוא מטהר את תודעתו מספק. הבודהה מדמה את חמשת ההפרעות לחוב, למחלה, למאסר בבית כלא, לעבדות ולדרך מדברית. לאחר שהמתרגל מתעלה מעבר להפרעות אלו הוא חש שמחה גדולה ותודעתו הופכת נינוחה ומרוכזת: כאשר הוא רואה שחמשת הפרעות אלו נזנחו בתוך עצמו, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - מטא - מושגי יסוד בדהמה מטא (mett) הוא אחד מארבעת ה'משכנים הנשגבים' או 'משכני האלים' (brahma vihara) המכונים גם 'ארבעת הלכי הרוח הנעלים', 'ארבעת המצבים הבלתי מוגבלים' (appama). בהם נאמר שהתודעה מפותחת וגבוהה כתודעת אלים. שלושת האחרים הם: קרונא (karu) - חמלה, מודיטא (mudit) - שמחה אמפטית, ואופקהא (upekkh) - איזון נפשי. מטא היא אהבה חובקת כל, ללא גבולות, כלפי כל היצורים החיים באשר הם ללא אפליה או הבחנה. אהבה זו הנה חיבה אוהדת ורצון טוב כלפי היצורים החיים, הרצון באושרם ובשמחתם של כולם, המשאלה שכל היצורים יחיו בשלווה, בריאים וחופשיים מסבל וצרות. קיימים שלושה סוגים של אהבה על פי המסורת הבודהיסטית, האחד הוא אהבה עם היאחזות, כמו בין הורים לילדיהם, בין בני זוג או חברים טובים הדואגים זה לזה. בסוג זה של אהבה יש היקשרות, דאגה ופחד מאובדן. סוג שני של אהבה הוא אהבה התלויה בחושים, כמו אהבה רומנטית בין בני זוג, או אהבה למשהו שרואים, שומעים, מריחים, טועמים, חשים או חושבים. באהבה זו יש תשוקה, היקשרות, רכושנות, תחושת בעלות, ורצון לנכס את ... הוא עם לב מלא אהבה לעבר כיוון אחד, כך גם לכיוון השני, כך גם לשלישי, כך גם לרביעי, כך גם כלפי מעלה, כלפי מטה, סביב ולכל מקום, כלפי כולם בדיוק כמו כלפי עצמו. הוא עם לב מלא, מוצף, נלהב ומרומם באהבה ללא גבול, ללא שמץ עוינות שאינה מושפעת מכוונות רעות, הנשלחת לעבר כל העולם. הבודהה אומר שכמו אמא אשר מוכנה להגן על חיי בנה היחיד בחייה שלה, כך על אדם לפתח את האהבה כלפי כל היצורים החיים והוא אשר מפתח רגש זה אין לו שנאה כלפי אף אדם או חיה, אין לו כעס או איבה והוא רוצה בטובת כולם בדיוק כמו בטובתו. פעם אחת הבודהה יעץ לנזירים שנשלחו ללמד דהמה בכפר מרוחק שהיה עויין לתורתו באופן הבא: יתכן והם יפנו אליכם בחיבה או בגסות. יתכן ויפנו אליכם לשם תועלת או לשם נזק. יתכן ויפנו אליכם עם רצון טוב או עם שנאה. בכל מקרה עליכם לאמן את עצמכם: 'התודעה שלנו לא תושפע ולא נדבר רעות. אנו נשאר סימפטיים עם רצון לטובת אנשים אלו, עם לב מלא רצון טוב וללא שנאה. אנו נמשיך לחדור ולהתפשט אליהם עם מודעות ספוגה ברצון טוב, אנו נמשיך לחדור ולהתפשט אל כל העולם עם מודעות ספוגה ברצון טוב, בדומה לאדמת העולם - שופעת, רחבה, עצומה, חסרת עוינות וחסרת איבה. ' כך עליכם לאמן את עצמכם. הבודהה מונה אחד עשר הטבות למי שמפתח מטא: הוא ישן בשלווה הוא מתעורר בשלווה אין לו סיוטי לילה הוא אהוב על ידי כל בני האדם הוא אהוב על ידי כל היצורים שאינם בני אדם הוא בטוח ומוגן על ידי יצורים שמיימיים הוא אינו יכול להפגע מאש, רעל ונשקים הוא משיג מצבי ריכוז תודעה גבוהים (ג'האנה) בקלות המראה שלו הופך רגוע ושליו הוא מת חסר בלבול, בהלה או חרדה לאחר ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - מדיטציה - מושגי יסוד בדהמה מדיטציה בודהיסטית היא משני סוגים: מדיטצית סמתהה (samatha) - מדיטצית ריכוז או שלווה, ומדיטצית ויפסנא (vipassan) - מדיטצית תובנה. המטרה של מדיטצית סמתהה היא כשמה, ליצור ריכוז ושלווה, וברמות גבוהות שלה תענוגות אקסטטיים ושינוי מצבי תודעה. מדיטציית סמתהה נעשית באמצעות התרכזות באובייקט אחד (לדוגמא: נשימה או ארבעת האלמנטים ואובייקטים פיזיים ומופשטים ... אקסטטיים המכונים ג'האנה (jhna). היעד של מדיטצית סמתהה הוא השגת מצבי ריכוז גבוהים בהם יש שלווה ויציבות וכן תחושות הנאה אקסטטיות. בנוסף, על פי המסורת, מדיטציה זו יכולה להוות בסיס לפיתוח יכולות על - טבעיות. מדיטציה זו אינה ייחודית לתורת הבודהה והיא מתורגלת בצורה נרחבת בקהילות שונות. בקונטקסט הבודהיסטי היא מהווה מצד אחד דרך להשיג הנאות שאינן תלויות בחושים שאותן הבודהה מכנה 'הנאות בעולם הזה', ומצד שני סמתהה היא בסיס למדיטצית ויפסנא באופן שהיא מכינה את התודעה - מפתחת, מייצבת, מאזנת, מחדדת, הופכת אותה לנוחה ובהירה ויוצרת כלי מתאים להתבוננות בתופעות הפיזיות והמנטליות. מטרתה של מדיטצית ויפסנא היא הבנה של שלושת מאפייני התופעות - ארעיות, סבל וחוסר עצמיות (anicca, anatt,dukkha) והשגת תובנה (vipassana). ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - בודהה ובודהיסטה - מושגי יסוד בדהמה בודהה הוא תואר או כינוי שמשמעותו 'זה שהתעורר'. ההתעוררות היא מהאשליה או הבורות בה אדם או כל יצור חי שקוע מבלי להבין את טבעה האמיתי של המציאות. הבודהה ההיסטורי היה נסיך בשם סידהרתא גוטמה אשר נולד בהודו למשפחת שליטים (קשטרייה) לפני כ - 2500 שנה וידוע בשם בודהה שקיאמוני, על שם שהגיע משבט השקיאן, שבט של שליטים שהיה קיים בצפון הודו (על גבול נפאל, היום). בגיל עשרים ותשע פרש מחיי - בית אל חיי חסר - בית ובמשך כשש שנים חיפש אחר הדרך לקץ הסבל. לאחר שמצא את קץ הסבל בכוחות עצמו מתוך התנסות ותובנה עמוקה הוא נקרא 'בודהה'. בודהה הנו יצור מיוחד במינו המופיע בעולם לעיתים נדירות ומטרתו היא ללמד את כלל היצורים החיים את הדרך המובילה לשחרור מסבל. הוא אינו אלוהים או אל מכל סוג שהוא. הבודהה היה אדם שהפך לבודהה וכאשר נשאל אם הוא בן - אדם שלל זאת ואמר שאין הוא אדם אלא 'בודהה'. הכינוי בו הבודהה משתמש כאשר הוא מתייחס אל עצמו הוא טטהאגטה (tathgata). פירוש הכנוי על פי המסורת הוא 'זה שכך בא', או 'זה שכך הלך' אבל ככל הנראה המשמעות המקורית היתה 'זה שטבעו ככה (tath) ', כלומר זה שאי אפשר להגדירו. הבודהה הוא מורה האדם והאלים, היצורים השמיימיים, הדוות, הברהמות וכל שאר היצורים החיים. בתקופת חייו הגיעו כל אלו אשר היה ביכולתם כדי לשמוע את דבריו ורבים מהם הפכו משוחררים לאחר שהלכו בדרך שלימד. תיאור השבחים לבודהה חוזר בכתבים בנוסח הבא: כך הוא הבהגווה, הארהנט, המואר בשלמות. הוא שהשיג את האמת, הראוי להערכה, המואר בשלמות בזכות עצמו, בעל הידע והמוסר. הוא שהלך בדרך הטובה, יודע את העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והיצורים השמימיים, השדים והברהמות, הדור הזה על כל הפרושים, הברהמינים, השליטים ושאר בני האדם. הוא שמלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצעה וטובה בסופה. המציג את החיים הרוחניים על מאפיינם ומהותם, שלם לחלוטין, טהור מעבר לכל ספק. הבודהה מצהיר על עצמו כבעל עשר ידיעות מובחנות וייחודיות לו, יכולות על - טבעיות שרכש עם התעוררותו המלאה. חלקן ברות השגה לתלמידיו ואף לפרושים מזרמים אחרים וחלקם בלעדיות לו. הבודהה בעל יכולת לדעת מה אפשרי ומה לא אפשרי, לדעת את התוצאות והשלכות של מעשים שנעשו בעבר, הבודהה מכיר את הדרכים לכל היעדים, את הנטיות והיכולות המנטליות של היצורים החיים, יודע את כל העולמות, יודע את החיים הקודמים שלו כמו גם של אחרים, ויודע את הניבאנה. הבודהה אינו כל - יודע, ומה שהוא יודע נתון לו על דרך החקירה, כלומר, הידיעה מושגת באמצעות התבוננות וחקירה פעילה של המציאות. הבודהה הקים את קהילת הנזירים המכונה סנגהה, אשר הלכו בעקבותיו, למדו ותרגלו את דרכו ורבים מהם הפכו לארהנטים. נזירים אלו הפיצו את התורה ולימדו אותה ברחבי הודו ולאחר מכן ברחבי העולם. לאחר מות הבודהה, קהילת הנזירים קיימה את תורתו והדרך לשחרור בדרך לימוד, שינון ותרגול והביאה להפצתה בכל העולם. קיום התורה הוא הודות לקהילת נזירים אלו שביניהם נמצאים יצורים מוארים המלמדים את הדרך לשחרור כפי שעשה זאת הבודהה בזמנו. קיימים שני סוגים של בודהה, האחד הוא 'בודהה עצמאי' - פצ'קה בודהה (pacceka buddha) והשני הוא 'בודהה מושלם' - סמסמבודהה (sammsambuddha). הבודהה העצמאי מגיע להארה בזכות עצמו אך אין לו את היכולת ללמד את הדרך ולכן אינו מסוגל להניע את 'גלגל הדהמה'. בודהה מושלם, לעומת זאת, מגיע להארה שלמה בזכות עצמו ובעל היכולת והתבונה המתאימה ללמד ולהפיץ את הדרך בכל העולמות ולהניע את גלגל הדהמה לטובת כל היצורים החיים. על פי מסורת התהרוואדה שני סוגים אלו של בודהות נדירים במערכת הקיום - יתכן קיום של מספר בודהות עצמאיים במקביל אך יכול להיות רק בודהה מושלם אחד ביקום בזמן מסויים, הוא נדיר יותר ותרומתו לעולם גדולה לאין שעור. בודהיסטה (bodhisattaסנסקריט: בודהיסטווה) הוא יצור הלוקח על עצמו יעוד או נדר להפוך ל⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - דרך האמצע - מושגי יסוד בדהמה דרך האמצע, מג'הימא פטיפדא (majjhim paipad), היא הדרך אותה גילה הבודהה במהלך חיפוש ממושך אחר דרך להפסקת הסבל הקיומי. דרך זו מובילה לשלווה, להארה, לניבאנה - היעד המוחלט. סידהרתא גוטמה היה פרוש משוטט ביער יחד עם המוני פרושים אחרים בהודו של אותה תקופה בה היו רבים שניסו והתנסו בחוויות מיסטיות שונות ומשונות. רובם ככולם ביקשו הנאות גופניות שונות, הנאות ... מהתאוות הגופניות והמנטליות הם יביאו להן קץ, והיו כאלו שהאמינו שדרך מילוי אחר משאלות תשוקותיהם הבלתי פוסקות הם יביאו אותן לכדי מיצוי והכחדה. לעומתם בעלי הבתים, הסוחרים וכהני הדת שאפו לסיפוק המאוויים הגשמיים ובקשו עושר חומרי ואושר 'ארצי'. סידהרתא גוטמה, הבודהה לעתיד, התנסה בשתי הדרכים הקיצוניות - הן בהתענגות על הנאות החושים בארמונו עוד כשהיה נסיך והן בעינויים קיצוניים כגון הרעבה עצמית עד כדי אובדן הכרה ופרקטיקות אחרות במשך שש שנים בהן היה פרוש חסר - כל ביערות. אך כאשר השיג הארה מושלמת והפך לבודהה, הוא הבין ששתי דרכים אלו אינן מובילות לשלווה המיוחלת, לקץ הסבל - לניבאנה. הוא פנה אל חמשת תלמידיו הראשונים והסביר להם כיצד על פרוש העוזב את ביתו, משפחתו ורכושו, לפעול כדי להשיג את אותה ניבאנה: נזירים, על היוצא מחיי - בית לא לעסוק בשתי דרכים קיצוניות אלו. מהן השתיים? ישנה ההשתוקקות והדבקות בחיפוש אחר הנאות חושים, שהן נחותות, נמוכות, המוניות, לא נאצלות וחסרות מטרה. וישנה ההשתוקקות והדבקות בעינויים עצמיים, שהן מכאיבות, לא נאצלות וחסרות מטרה. הבודהה ראה שתי דרכים אלו כלא נאצלות וחסרות מטרה, הן אינן מובילות ליעד המבוקש ולכן על הנזיר להמנע מהן. בהמנעות משתי דרכים קיצוניות אלו ניתן להשיג את ההבנה העמוקה, ההתפקחות והידיעה של הניבאנה: בהמנעו משתי דרכים קיצוניות אלו הטטהאגטה השיג הבנה עמוקה של דרך האמצע אשר פוקחת עיניים, מביאה ידיעה, ומובילה לשלווה, לידיעה ישירה, להתעוררות, לניבאנה. הבודהה הציג את דרך האמצע כדרך בעלת שמונה היבטים, כדרך הטוהר, אשר בעקבותיה יוכל הנזיר להשיג את המטרה הנעלה - את הניבאנה: ומהי דרך אמצע זו? זוהי הדרך הנאצלת בעלת שמונה האיברים, כלומר: הבנה נכונה, כוונה נכונה (או 'מחשבה נכונה'), דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון, מודעות ... אלא המנעות מפרקטיקות קיצוניות ומזיקות או לא מועילות והתמקדות בפרקטיקות מועילות, פיתוח התנהגות מועילה ותורמת לאדם המתרגל אותה ולסביבתו והמנעות מפגיעה בעצמו ובסובבים אותו. דרך זו, המכונה דרך האמצע, או הדרך בעלת שמונה האיברים, מוצגת בפירוט בשיחות רבות של הבודהה וזו הדרך אותה לימד לאחר שהתעורר ועד מותו. זוהי דרך ההטהרות המובילה לשלווה ואין היא מוגבלת לקבוצה מסויימת של בני אדם, אלא מתאימה לכל יצור חי באשר ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - ארבע אמיתות הנאצלים - מושגי יסוד בדהמה השיחה הראשונה של הבודהה היתה אודות ארבע האמיתות האלו המכונות אריסצ'ה (Ariya-sacca). התרגום הנפוץ הוא 'ארבעת האמיתות הנאצלות' (באנגלית: Noble Truths) אך כיוון שהאמיתות האלו מצביעות על ארבע עובדות של מציאות הקיום, לא מתאים לומר כי יש בהן משהו נאצל או אצילי. לכן התרגום המועדף הוא 'ארבעת אמיתות הנאצלים' - עובדות המציאות כפי שרואים אותן הנאצלים - המוארים. אפשרות נוספת היא לתרגם את המונח 'ארבעת אמיתות הנאצל' כלומר האמיתות אותן גילה הבודהה. האמת הראשונה היא בדבר הסבל (dukkha), וכך מתאר אותה הבודהה: להיוולד זה סבל, להזדקן זה סבל, לחלות זה סבל, למות זה סבל, עצב ומרירות, כאב, מועקה ויאוש גם הם סבל, להיות במגע עם השנוא זה סבל, להיות מופרד מהאהוב זה סבל, לא לקבל מה שרוצים זה גם סבל. בקצרה, חמשת מצרפי האחיזה [i] הם סבל [ii]. הבודהה לא טען שהחיים הם סבל אלא שהסבל הוא כורח המציאות בחיים. מאחר ונולדנו אנו מועדים למות, מאחר ויש לנו גוף כזה, אנו נתונים למחלות, לזקנה, ולכאבים שונים. מאחר וטבעה של התודעה הוא כזה, אנו נתונים לצער ועצב, יגון ומועקה. מאחר ויש בנו תשוקה להנאות כאלו ואחרות ולא כל משאלותינו מתממשות, אנו נחווה אכזבות שגם הן סוג של סבל. כך גם לגבי הפרדה שלנו ממה ומי שאהוב עלינו, וכמו כן כאשר אנו במצב או בחברה שאנחנו לא אוהבים, גם זה סבל. מעבר לכל זה, הבודהה אומר שהגוף והתודעה הם לכשעצמם סבל ומייצרים סבל בלי הרף - מתוך ההשתנות, חוסר היציבות והארעיות של כל התופעות החומריות והמנטליות. אין זו אמירה בנוגע לחיים כדבר מופשט. הסבל לא נמצא בטבע - לא בנהרות, בעצים, בשמים או באדמה, אלא בטבעו של אדם וכל יצור חי אחר מוטבע הפוטנציאל של הסבל בטבע קיומו. קונדה, אחד מחמשת הנזירים הראשונים, שמע את השיחה הראשונה בבאנרס מפי הבודהה ומייד עלתה בתודעתו 'עין הדהמה' - ההבנה שכל דבר שנוצר סופו להעלם. כל מי ומה שנולד סופו למות. הצבעה זו על הקץ ההכרחי לחיים לא שוללת או מתכחשת לאושר, לשמחה ולהנאות החיים, אלא מציינת את העובדה שכל האושר והשמחה מסתיימים תמיד מוקדם מהרצוי ושרוב רובם של החיים רצופים תלאות, כאבים ואכזבות למורת רוחנו. עובדת המציאות הזו של הסבל על פי הבודהה אינה דבר שיש להתעלם ממנה או לקבל אותה כפי שהיא. זו אמת שיש לחקור. התרגול או הפרקטיקה אותה לימד הבודהה היא החקירה העקבית, העמוקה והמדוייקת להבנה מלאה של הסבל באמצעות התבוננות חודרת אל תוך מציאות זו: 'יש לחקור במלואה את אמת הנאצלים של הסבל': כך היתה ההתפקחות, הידיעה, התובנה, התגלית, האור שעלו בי בנוגע לדברים אשר לא נשמעו קודם. האמת השניה היא בדבר מקור הסבל שתואר באמת הראשונה, וכך היא מתוארת: זוהי ... פיזיולוגית שסופה מגיע עם התפרקות הגוף. צורה אחרת של אמונה זו היא ההשקפה שלאדם אמנם יש מרכיב תודעתי הקיים כאישיותו לאורך כל חייו אך במותו נפסק הקיום שלו לאלתר. הבודהה אומר שהשתוקקות זו על שלושת פניה היא הגורם לסבל ועל מי שחפץ בשחרור לזנוח אותה: 'יש לזנוח את אמת הנאצלים של מקור הסבל': כך היתה ההתפקחות... בנוגע לדברים אשר לא נשמעו קודם. הזניחה של מקור הסבל נעשית רק בעקבות חקירה והבנה מלאה של הסבל. אדם לא יכול לזנוח את ההשתוקקות הזו על פי רצונו החופשי מאחר והיא טבועה ... ההעלמות המוחלטת וחידלון של השתוקקות זו, עזיבה וזניחה שלה, שחרור ממנה, ניתוק ממנה. אמת זו היא מציאות הניבאנה והיא תוצאה של זניחת מקור הסבל. מציאות זו נחוותה על ידי הבודהה ועל ידי תלמידיו שהשיגו הארה: 'יש לחוות את אמת הנאצלים של קץ הסבל': כך היתה ההתפקחות... בנוגע לדברים אשר לא נשמעו קודם. קץ הסבל, ניבאנה, הוא המטרה המוחלטת לאלו ההולכים בדרכו של הבודהה. ההגשמה שלה מביאה לשלווה, לשקט ולאושר, לחופש ולשחרור מכל הסבל. שלוש האמיתות הראשונות הן הסבל, המקור לסבל והקץ לסבל. לבסוף מוצג האופן לביצוע החקירה של הסבל והזניחה של מקור הסבל על מנת לממש ולהגשים את קץ הסבל: הדרך המובילה לקץ הסבל: זוהי הדרך הנאצלת בעלת שמונה האיברים, כלומר: הבנה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון, מודעות נכונה, ריכוז נכון. דרך זו, אותה לימד הבודהה, היא הדרך המובילה לחקירה נכונה של הסבל, ולזניחת ההשתוקקות הגורמת לסבל. זוהי דרך הנאצלים אשר הלכו בה תלמידיו של הבודהה שקיאמוני וכל הבודהות שלפניו בעבר, זו הדרך בה הולכים תלמידיו של הבודהה היום וזו הדרך שילכו בה תלמידיו של הבודהה שקיאמוני והבודהות לעתיד. 'יש לממש את אמת הנאצלים של הדרך הזו המובילה לקץ הסבל': כך היתה ההתפקחות... בנוגע לדברים אשר לא נשמעו קודם. הבודהה אמר שיש לממש את הדרך הזו - לתרגל אותה על כל פניה השונות. כל אדם חייב ללכת בה בעצמו, הבודהה הוא המורה המצביע על הדרך ומלמד אותה אך אין הוא יכול לעזור מעבר לכך, כל אחד חייב לשחרר את עצמו בכוחות עצמו מן הבורות והסבל. באמצעות מימוש הדרך מציאות הסבל מתבהרת ומובנת. באמצעות הבנת הסבל ההשתוקקות דועכת וכאשר היא מסתיימת ונמוגה ניבאנה נחוות. באופן זה ארבע האמיתות קשורות זו בזו ומציגות את עיקר תורת הבודהה. אמיתות אלו נלמדות ומתורגלות מאז שלימד אותן הבודהה בשיחתו הראשונה דהמהצ'קהפוואטנה (dhammacakkapavattana) עם חמשת תלמידיו ועד היום ומהוות את תמצית ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - חמש היכולות - מושגי יסוד בדהמה חמשת היכולות (paca indriya) הן תכונות מנטליות המתפתחות באמצעות התרגול והן: סדהה (saddha) - אמון, בטחון או שכנוע בדרך המבוסס על הבנה נכונה. וויריה (viriya) - מאמץ איתן בתרגול ובדרך מתוך נחישות. סטי (sati) - מודעות רצופה. סמאדהי (samdhi) - ריכוז עמוק ומפוקח. פניא (pa) - חוכמה ותבונה חודרת אל טבע הדברים. קיימים שלושה סוגים של חוכמה: חוכמה מתוך ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - התהוות מותנית - מושגי יסוד בדהמה בבסיס תורתו של הבודהה נמצא עקרון התהוות מתוך תנאים. העקרון הזה מעמיד את הקיום עצמו כהתהוות מתמשכת של תהליכים שהקשר ביניהם הוא סיבתי. שרשרת ההתהוות או מה שמכונה "הופעה מותנית" או "התהוות מותנית" מציגה את תהליך הסיבות והתוצאות של הקיום: "נזירים, מה היא הופעה מותנית? עם בורות כתנאי, מופיעים דחפים ... מוחלטת של דחפים לפעולה, הכרה נפסקת... עם העלמות והפסקה מוחלטת של לידה, הזדקנות ומוות נפסקים, עצב ומרירות, כאב, מועקה ויאוש נפסקים; כך קיים קץ לכל מסת הסבל הזו. " הבודהה מציג את הופעת הדברים כמותנים - ברגע שיש את התנאים הנכונים התוצאה מתקבלת, כאשר אין את התנאים התוצאה לא מתקבלת. עם זאת, הבודהה לא מעמיד סיבה מול תוצאה יחידה אלא אומר שתמיד מספר סיבות מובילות למספר תוצאות - אין גורם יחיד לתופעות אלא מספר תנאים. קביעות אלו של הבודהה נובעות מתוך ידע תבוני אישי ואינן מסתמכות על לוגיקה או פילוסופיה. אלו קביעות רציונאליות אשר מבוססות בחוויה וניסיון ולא על חשיבה אינטלקטואלית גרידא. הבודהה מצהיר על עצמו כבעל ידע מובחן וייחודי שרכש בעת התעוררותו המלאה, שלוש ידיעון מתייחסות ליחסי הסיבה והתוצאה: הידיעה מה אפשרי ומה לא אפשרי; הידיעה של תוצאות הפעולות בעבר, בעתיד ובהווה, בכלל זה האפשרויות והגורמים השונים; הידיעה של הדרכים המובילות לכל היעדים. מכאן שלא ניתן לראות בהתניות היסודיות עליהן מבוססת תורת הבודהה בסיס למערכת פילוסופית מתוך התוקף האונטולוגי שלהם. הבודהה מדבר על אפשרויות, נסיבות ותוצאות, ועל התועלת או החוסר התועלת שבכל אחת מהאפשרויות. כך הוא מדריך את תלמידיו לבחור בדרך הנכונה מתוך התועלת שבה בעוד הוא מציג את הנזק שיגרם בלקיחת דרך שגויה. הבודהה מצביע על הדרך ויעדה אך אין הוא יכול להכריח איש ללכת בה, הוא מנסה לעודד ולשכנע תוך הבהרת הכדאיות שבכך, אך משאיר לשומע לעשות כרצונו ולבחור ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - קרמה - מושגי יסוד בדהמה משמעות המילה קרמה בסנסקריט היא 'פעולה' (פאלי: קמה). כאשר מדברים על קרמה בקונטקסט בודהיסטי הכוונה היא לפעולה רצונית, או פעולה מכוונת. הבודהה מוסיף ואומר כי הכוונה היא עצמה הקרמה - באמצעות הכוונה אדם פועל בגוף, במילים ובמחשבה. יש אדם עם רכוש רב ויש אדם שאין לו כלל רכוש. הבודהה אמר כי הרכוש היחיד של אדם הוא הקרמה שלו כי הוא נושא אותה איתו לכל מקום בכל זמן: "אני הבעלים של הקרמה שלי (הפעולות שלי), היורש של הקרמה שלי, נולד מהקרמה שלי. הקרמה שלי מתפקדת כבוררת - כל מה שאני עושה, לטוב ולרע, לזה אהיה יורש. " [x] הקרמה היא אישית ולא עוברת בירושה מהורים או מכל אדם אחר, אין ... באחד מהחיים הבאים. התוצאה של קרמה יכולה להופיע במגוון יעדים בין אם בגיהנום, בממלכת החיות, בממלכת הרוחות הרעבות, בעולם האנושי או בעולמות האלים. קץ הקרמה מושג באמצעות הדרך בעלת שמונה האיברים, ומהות החיים הרוחניים של הנזיר היא לשים קץ לקרמה. אין במושג הזה במובנו הבודהיסטי התייחסות לגורל, או לאופי דטרמיניסטי ופטאליסטי. הקרמה היא פעולה בהווה שיש לה השלכות על העתיד הקרוב והרחוק. אדם לא יכול לשנות את פעולות העבר שלו אלא רק את הפעולות העכשוויות ברגע הנוכחי, וברגע זה הכוונות שלו מייצרות קרמה מסוגים שונים בין אם מועילות או מזיקות עם תוצאות עתידיות טובות או רעות, או ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - שלושת מאפייני התופעות - מושגי יסוד בדהמה כל התופעות הן בעלות שלושה מאפיינים (tilakkhaa): אניצ'ה (anicca) - השתנות מתמדת; דוקהה (dukkha) - סבל; אנטא (anatt) - חוסר עצמיות. ההסתייגות היחידה היא אלמנט הניבאנה שאינו מותנה, אינו משתנה, וחסר סבל. ההשתנות המתמדת היא טבען של ... נולדים ומתים כך גם צמחים ודוממים נוצרים ונכחדים. אפילו מכשיר חשמלי נוצר, מתקלקל ולבסוף מושלך כאשר המרכיבים מהם הוא עשויים נהרסים ולבסוף הופכים לאוסף חומרים ואבק. הבודהה אומר שכל דבר שנוצר סופו לההרס, כל דבר שמורכב סופו להתפרק. גם הר בסופו של דבר יהפוך לאבק, וכל אש תדעך. הפעילות המחזורית הזו לא חסה על דבר ומתוך ההשתנות, הארעיות וחוסר היציבות, נגזר למעשה הסבל המובנה בכל תופעה. מאחר ואין יציבות, אין ... בסיסו של הסבל הוא בהתהוות המתמדת של חמשת המצרפים, כלומר, בתופעות המנטליות והפיזיות. האחיזה בתופעות האלו מובילה לסבל. מתוך שני מאפיינים אלו של השתנות מתמדת וסבל הבודהה מסביר לנזירים שלא יתכן שהתופעות יראו כבעלות עצמיות: '... והאם מה שמשתנה נעים או מעיק? ' 'מעיק, אדוני. ' 'והאם זה נכון להתייחס למה שאינו קבוע, מעיק, נתון לשינוי כ'זה שלי, זה עצמי, זה אני'? ' 'לא, אדוני. ' 'לכן, נזירים, כל גוף שהוא, אם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - לידה מחדש - מושגי יסוד בדהמה על פי הלימוד של הבודהה בתום החיים הנוכחיים של כל יצור חי מתרחשת לידה מחדש (מלבד יצור מואר - בודהה או ארהנט). לידה נקראת בפאלי ג'אטי (jti) והתהליך של הלידה מחדש נקרא פונבהווה (punabbhava) - מילולית 'התהוות מחדש' או בפשטות בהווה (bhava) - 'התהוות'. התהליך של לידה ולידה של כל היצורים החיים מכונה סמסרה (sasra), מעגל הלידות והמיתות. בהודו של אותה תקופה היתה רווחת ההשקפה של לידות מחדש באופנים שונים אך הבודהה הטעין את העניין במשמעות חדשה באופן בו הסביר אותו. בכתבי האבהידהמה, מתואר התהליך ביתר פירוט. היעד של הלידה נקבע על פי מאזן קרמתי המכונה פארמי (pram) המורכב מפעולות בחיים הנוכחיים, פעולות בחיים קודמים ומותנה במצב התודעה האחרון לפני רגע המוות. יעד זה יכול להיות בעולם האנושי, בעולם החיות, בעולמות שמיימיים למיניהם ... המתמדת של כל התופעות ומאחר ואין דבר קבוע בין כה וכה במהלך חייו של יצור חי (אנטא), גם תהליך הלידה מחדש מותנה בחיים הקודמים ומהווה המשך ישיר שלהם אך אין ביניהם זהות. הבודהה מספר על חייו הקודמים בסוטרות ובסיפורי הג'אטקה (jtaka) וגם נזירים אחרים שניחנו ביכולת לראות חיים קודמים שלהם מתארים אפיזודות מחייהם הקודמים. על פי הכתבים, יכולת זו של ראיית חיים קודמים ניתנת לפיתוח כאחד מהכוחות העל - טבעיים (abhi) באמצעות ריכוז גבוה: "כאשר תודעתו כך מרוכזת, טהורה ובהירה, חסרת דופי, חופשיה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ מושגי יסוד בקבלה - מבוא הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית אשר לפי המסורת הועברה ממורה לתלמידיו למן האדם הראשון. מאחר שהקבלה עוסקת בעניינים רוחניים, אלוקיים, מופשטים מזמן מקום ותנועה, נדרשו המקובלים לשפה ייחודית, שבאמצעותה יעבירו הלאה את חכמת הנסתר שהשכל הפשוט אינו יכול להשיגה. השפה בה משתמשים המקובלים מכונה ... שבתוכו חבויה פנימיות התורה, היא תורת הנסתר. מאחר שהמושגים המשמשים בשפת הקבלה, מייצגים את החוקים, הכוחות והמבנים הפועלים ומרכיבים את המציאות הכוללת, הם קשורים זה בזה בהתאמה למבנה אותו הם מבקשים לחשוף ולבאר. המושגים המובאים להלן הם מושגי יסוד בקבלה. חלקם שימשו בידי ראשוני המקובלים, חלקם הופיעו לראשונה בספר הזוהר, וחלקם הם תוספת דורות מאוחרים יותר. אלוקות אלוקות הוא שם מופשט למחשבת או תורת האל, סוד השם יתברך (הוא הטוב המוחלט), ותכונתו, תכונת ההשפעה המנהיגה את כלל המציאות, שהיא מקור כלל החוקים הפרטיים הפועלים בעולם העליון ובעולמות התחתונים. ... את הכוחות המנהיגים את עולמו ובתוך כך מגלה בהדרגה את עצמו - חירותו לפעול לתיקון עצמו ולרכוש את תכונות ההשפעה -, ואת בוראו. עבודה זו מאפשרת לו לטפס בסולם העולמות ולהתקרב לבוראו מתוך השגתו בפנימיותו. הספירות תרשים של עשר הספירות - מושגי יסוד בקבלה ספירה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתקשר למושג ההאצלה והצמצום ומתאר רובד בהופעת האלוקות. אזכור הספירות הופיע כבר במדרש, כאשר פיתוח של הרעיון הוצג לראשונה בספר יצירה. הספירות הן עשר כלים ומדרגות או מידות רוחניות. הרעיון התאולוגי העומד מאחורי הספירות הוא קיומו של חיץ בלתי עביר בין עצמותו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השיחה עם לוהיצ'ה - מורים טובים ורעים השיחה עם לוהיצ'ה מורים טובים ורעים Lohicca Sutta הברהמין לוהיצה (Lohiccabrhmaavatthu) כך שמעתי. פעם אחת הבודהה נדד בקוסלה עם קבוצה גדולה של כחמש - מאות נזירים וכאשר הגיע לסאלבטיקא, הוא נשאר שם. באותה עת, הברהמין לוהיצ'ה התגורר בסאלבטיקא, מקום מאוכלס בצפיפות, עשיר בדשאים, עצים, מים ותירס, אשר הוענק לו על ידי פסנדי, מלך קוסלה, כמתנה מלכותית מתוקף המלכות. והלך המחשבה המרושע הבא ... עבור זולתו? יהיה זה כאילו אדם שחתך את כבליו הישנים, כבל את עצמו בחדשים. אני מכריז שזה מעשה רע ששורשיו בהיאחזות, שכן מה יכול לעשות אדם עבור זולתו? ' לאחר מכן לוהיצה שמע שהפרוש גוטמה הגיע לסאלבטיקא ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: 'האדון המכובד הזה הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. ואכן, טוב לראות כאלה ארהנטים. ולוהיצה אמר לבהסיקה הספר: "בהסיקה ידידי, גש אל הפרוש גוטמה, דרוש לבריאותו בשמי ואמור לו כך: 'אנא מהמכובד גוטמה שיסעד מחר יחד עם נזיריו בשולחנו של הברהמין לוהיצה'" "בסדר גמור, אדוני", אמר בהסיקה, ומילא את השליחות. והבודהה הסכים בשתיקה. לאחר שבהסיקה הבין את הסכמת המכובד בשתיקה, קם ממושבו וחלף על פני הבודהה תוך שהוא שומר את ימינו כלפיו. ולאחר מכן חזר אל לוהיצה וסיפר לו על הסכמת המכובד. ומשהתקרב הלילה לקיצו, לוהיצה דאג שיוכנו בביתו מזונות קשים ורכים. ואז שלח את בהסיקה להודיע למכובד שהארוחה מוכנה. והבודהה, לאחר שהשקים מוקדם בבוקר, לקח את גלימתו וקערתו, והלך יחד עם נזיריו לסאלבטיקא. ובהסיקה הספר הלך בקרבת הבודהה ואמר: "אדוני, הלך המחשבה המרושע הבא ארע ללוהיצה... אכן אדוני, אלו המחשבות של הברהמין לוהיצה. " "יתכן שכך הדבר, בהסיקה, יתכן שכך הדבר. " הפגישה עם הברהמין לוהיצ'ה (Lohiccabrhmanuyoga) לאחר שהבודהה הגיע למעונו של לוהיצה והתיישב על הכסא שהוכן לכבודו, לוהיצה שירת את הבודהה ומסדר הנזירים במו ידיו, והציע להם מבחר של מזונות קשים ורכים עד ששבעו. משהסיר המכובד את ידו מן הקערה, לקח לוהיצה מושב נמוך והתיישב בצד אחד. והבודהה פנה אליו ואמר: "לוהיצה, האם נכון שהלך המחשבה המרושע הבא ארע לך... (כמו בפסוק 2)? " "אכן כן, המכובד גוטמה. " "אמור לי, לוהיצה, האין אתה מתגורר בסאלבטיקא? " "אכן כן, המכובד גוטמה. " "ובכן, אם אדם מסויים יאמר: 'הברהמין לוהיצה שוכן בסאלבטיקא והוא בלבד צריך ליהנות מכל ... אדם עבור זולתו? זהו המורה השלישי הראוי לגנאי... אלו הם שלושת סוגי המורים עליהם אמרתי שהם ראויים לגנאי. " מורים שאינם ראויים לגנאי (Nacodanrahasatthu) לאחר מכן אמר לוהיצה: "גוטמה המכובד, האם יש בעולם מורים שאינם ראויים לגנאי? " - 55 'הנה לוהיצה, טטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את ... אני שנפלתי אל תוך בור ניצלתי בידי המכובד גוטמה! מצויין, אדוני, מצויין! זה בדיוק כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדהמה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבודהה, בדהמה, ובסנגהה. יקבל נא אותי גוטמה המכובד כחסיד מעתה ועד סוף חיי! " [1] Kusala dhamma: אין הכוונה לתורת הבודהה אלא לכל תורה שהיא או הבנה בקשר לטבע הדברים. [2] Niraya v tiraccna-yoni v. [3] dhamma: אך לא בהכרח תורת הלימוד של הבודהה. [4] הבודהה חוזר על האמירה של לוהיצ'ה. [5] Naraka: מילה נרדפת ל - niraya, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הארהנט הארהנט Arahantvaggaa 90 במי שסיים את המסע, חסר הצער אשר השתחרר מהכל לחלוטין והכחיד את כל הקשרים קדחת התשוקות אינה קיימת עוד. 91 המודעים מאמצים את עצמם הם אינם קשורים לאף בית כמו ברבורים שנטשו את האגם הם מותירים מאחור בית אחר בית. 92 אלו שאינם צוברים ונבונים ביחס למזון שמושאם הוא הריק החופש חסר ההתניות - דרכם היא כזו של הציפורים באוויר בלתי ניתנת לעקיבה. 93 האדם שזיהומיו מושמדים ואינו קשור למזון שמושאו הוא הריק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - וויכוח עם ספקן - 1 השיחה עם פאיאסי וויכוח עם ספקן Pysi Sutta פאיאסי סוטהI.כך שמעתי. פעם אחת המכובד קומארה - קספה [1] נדד סביב קוסלה עם קבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים, והגיע לעיירה בשם סטביא. שם נשאר להתגורר מצפון לסטביא ביער סימספא. [2] ובאותה העת הנסיך פאיאסי התגורר בסטביא, מקום מאוכלס בצפיפות, עשיר בעשב, עצים, מים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הניבאנה הסופית - 2 הצגת מראת הדהמה (dhammdsadhammapariyy) 2.8 אננדה, אין זה דבר יוצא דופן שמי שנולד כאדם גם ימות. אך אם תבוא אל הטטהאגטה לשאול את יעדם של כל אלו שמתו, זה עלול להתיש אותו. [11] לכן, אננדה, אלמד אותך דרך לדעת את הדהמה, המכונה מראת הדהמה, [12] על פיה התלמיד האצילי אם הוא חפץ בכך יכול להסיק בעצמו: ... מצערים. אני 'נכנס לזרם', חסר יכולת ליפול לעולמות אפלים, והדרך לניבאנה מובטחת. ' 2.9 ומהי מראת הדהמה באמצעותה הוא יכול לדעת זאת? הנה, אננדה, התלמיד האצילי הזה בעל אמון בלתי ניתן לערעור [13] בבודהה באופן זה: 'כך הוא המכובד - ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, בעל הבנה ומוסר, הנעלה אשר הלך מעבר, יודע את העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, ער וטהור מעבר לכל ספק. ' הוא בעל אמון בלתי ניתן לערעור בדהמה באופן זה: 'הדהמה מוצגת כראוי על ידי הבודהה, לראותה כאן ועכשיו, אל - זמנית, מזמינה לבוא ולראות, מובילה פנימה, להבנה על ידי החכם בעצמו. ' הוא בעל אמון בלתי ניתן לערעור בסנגהה באופן זה: 'הסנגהה של הבודהה מאומנים כראוי, הסנגהה של הבודהה מאומנים ביושרה, הסנגהה של הבודהה מאומנים בחריצות, הסנגהה של הבודהה מאומנים במיומנות, כך הם ארבעת הצמדים, שמונה סוגי בני - האדם, [14] הסנגהה, תלמידיו של הבודהה, ראויים למתנות, ראויים לאירוח, ראויים לנדבות, ראויים לכבוד. הם מהווים שדה חסד בלתי ניתן לשיעור בעולם. ' והוא בעל מוסר היקר לאציליים, שלם, חסר פגם, בלתי מוכתם, ללא חוסר - עקביות, [15] משחרר, חסר שחיתות, ותומך בריכוז ושלווה. זו, אננדה, היא מראת הדהמה, על פיה תלמיד אצילי, אם הוא חפץ בכך, יכול להסיק בעצמו: 'השמדתי גיהינום, לידה בממלכת החיות, ממלכת הרוחות, כל האופל, יעדים מרושעים ויעדים מצערים. אני 'נכנס לזרם', חסר יכולת ליפול לעולמות אפלים, והדרך לניבאנה מובטחת'. 2.10 לאחר מכן הבודהה, בעת ששהה בנאדיקא בבית הלבנים, נשא דרשה מקיפה: 'זהו מוסר, זהו ריכוז, זוהי חוכמה. כאשר מוטמע מוסר בריכוז, הוא מביא תועלת ופירות רבים. כאשר מוטמע ריכוז בחוכמה, היא מביאה תועלת ופירות רבים. תודעה בה מוטמעת חוכמה הופכת חופשיה לחלוטין מהנגעים המנטליים, כלומר, מזיהומי החושים, התהוות, השקפות מוטעות ובורות. ' 2.11 ולאחר שהבודהה שהה בנאדיקא בבית הלבנים ככל שחפץ... הלך מלווה בקבוצה גדולה של נזירים אל וסאלי והתגורר שם בחורשת אמבפאלי. 2.12 אז הבודהה פנה אל הנזירים ואמר: "נזירים, על נזיר להיות בעל קשב והבנה מלאה, זהו דברנו אליכם! וכיצד על נזיר להיות קשוב? [16] הנה, נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה ... עת אמבפאלי היצאנית [17] שמעה כי המכובד הגיע לוסאלי והוא מתגורר בחורשתה. היא דאגה שיכינו את מיטב הכרכרות ונסעה מוסאלי אל הפארק. לאחר שנסעה כמה רחוק שניתן, היא המשיכה ברגל עד מקום המצאו של הבודהה. שם ברכה אותו בכבוד והתיישבה במקום ראוי. כאשר התיישבה, המכובד הדריך, עורר השראה, עודד ושימח אותה בשיחת דהמה. וכאשר הייתה כך שמחה, אמבפאלי אמרה: "אדוני, אנא מהמכובד שיקבל ממני ארוחה מחר יחד עם קהילת הנזירים שלו." והבודהה הסכים בשתיקה, ומשראתה את הסכמתו, אמבפאלי קמה ממקומה, ברכה אותו בכבוד, ועזבה תוך שהיא שומרת את ימינה כלפיו. 2.15 בני הליצ'הבים מוסאלי שמעו שהבודהה הגיע לוסאלי והתגורר בחורשתה של אמבפאלי. הם הכינו את מיטב הכרכרות ויצאו מוסאלי. וחלק מצעירי וסאלי היו בכחול, [18] עם איפור כחול, בגדים כחולים, וקישוטים כחולים, בעוד אחרים היו בצהוב, ואחרים בלבן, עם איפור לבן, בגדים לבנים, וקישוטים לבנים. 2.16 ואמבפאלי פגשה את צעירי הליצ'הבים ציר לציר, גלגל לגלגל, אסל לאסל. והם אמרו ... על כל הכנסותיה, [19] לא הייתי מוותרת על ארוחה חשובה שכזו!" אז הליצ'הבים נקשו באצבעותיהם ואמרו "הוכשנו על ידי אשת המנגו, [20] אשת המנגו הונתה אותנו!" והמשיכו אל חורשת אמבפאלי. 2.17 משראה הבודהה את הליצ'הבים ממרחק, אמר: "נזירים, מי מביניכם שלא ראה את ישויות השלושים - ושלוש, שיביט על להקת הליצ'הבים! הביטו היטב עליהם ותקבלו מושג לגבי ישויות השלושים - ושלוש!" 2.18 כך הליצ'הבים נסעו בכרכרותיהם כמה רחוק שניתן והמשיכו ברגל עד מקום המצאו של הבודהה, ברכו אותו בכבוד והתיישבו במקום ראוי. כאשר התיישבו, המכובד הדריך, עורר השראה, עודד ושימח אותם בשיחת דהמה. וכאשר היו כך שמחים, הם אמרו: "אדוני, אנא מהמכובד שיקבל מאתנו ארוחה מחר יחד עם קהילת הנזירים שלו!" "אך, ליצ'הבים, כבר הסכמתי לקבל ארוחה מחר מהיצאנית אמבפאלי!" והליצ'הבים נקשו באצבעותיהם באומרם "הוכשנו על ידי אשת ... ממקומם, ברכו את המכובד בכבוד, ועזבו תוך ששמרו את ימינם כלפיו. 2.19 כאשר הלילה כבר כמעט והסתיים, אמבפאלי, לאחר שדאגה להכנת ארוחה ממזון מובחר קשה ורך בביתה, בישרה למכובד שהארוחה מוכנה. לאחר שהבודהה התלבש בבוקר, הוא לקח את גלימתו וקערתו והלך עם קהל נזיריו אל משכנה של אמבפאלי שם התיישבו במקומות ישיבה שהוכנו לכבודם. והיא שרתה את הבודהה ואת קהל נזיריו עם מזון מובחר קשה ורך עד שהיו מרוצים. כאשר הבודהה הרחיק את ידו מהקערה, אמבפאלי התיישבה על מושב נמוך במקום ראוי. בעודה יישובה, אמרה: "אדוני, אני מעניקה את הפארק הזה לקהילת הנזירים עם הבודהה בראשם." הבודהה קיבל את הפארק, ואז הוא הדריך, עורר השראה, עודד ושימח אותה בשיחת דהמה, ולאחר מכן הוא קם ממקומו ועזב. 2.20 ובעת ששהה בוסאלי, הבודהה נשא דרשה מקיפה בפני הנזירים. 'זהו מוסר, זהו ריכוז, זוהי חוכמה. כאשר מוטמע מוסר בריכוז, הוא מביא תועלת ופירות רבים. כאשר מוטמע ריכוז בחוכמה, היא מביאה תועלת ופירות רבים. תודעה בה מוטמעת חוכמה הופכת חופשיה לחלוטין מהנגעים המנטליים, כלומר, מזיהומי החושים, התהוות, השקפות מוטעות ובורות. ' השהייה בכפר בלובה בתקופת הגשמים (veuvagmavasspagamana) 2.21 ולאחר שהבודהה שהה בחורשת אמבפאלי ככל שחפץ, הוא אמר למכובד אננדה: "בוא אננדה, הבה נלך אל בלובה!" "טוב, אדוני", אמר אננדה, והבודהה הלך מלווה בקבוצה גדולה של נזירים אל כפר קטן בשם בלובה, וחנה שם. 2.22 שם הבודהה אמר לנזירים: "נזירים, לכו לוסאלי למקום בו יש לכם חברים, מכרים או תומכים, והישארו שם בתקופת הגשמים. אני אשהה כאן בבלובה בתקופת הגשמים." "טוב, אדוני", השיבו הנזירים ועשו כך, והמכובד נותר בתקופת הגשמים בבלובה. 2.23 ובתקופת הגשמים הבודהה נתקף במחלה קשה וסבל מכאבים חדים כאילו עמד למות. אך הוא עמד בכל אלו בקשב והבנה מלאה ומבלי להתלונן. הוא חשב: 'אין זה הולם שאגשים ניבאנה סופית מבלי לפנות אל חסידיי ולהפרד מקהילת הנזירים שלי. עלי לעמוד במחלה זו באמצעות מאמץ ולשמור את עצמי בחיים', הוא עשה כך והמחלה התפוגגה. 2.24 לאחר שהמכובד השתקם ממחלתו, ברגע שחש בטוב, ... מבטח בעצמו, ללא אף מבטח אחר. ואלו כעת בתקופתי או לאחר מכן אשר ינהגו כך, אם הם חפצים בלמידה, יהפכו לנעלים מכל." [28] [סוף קטע דקלום שני] החלק על הסימנים והרמזים (nimittobhsakath) I. 3.1 והבודהה, לאחר שהתעורר מוקדם, התלבש ולקח את גלימתו וקערת הנדבות שלו, נכנס אל וסאלי לסבב נדבות. לאחר שסיים לאכול בשובו מסבב הנדבות, אמר למכובד אננדה: "הבא מחצלת, אננדה. נלך אל מקדש קאפאלה למנוחת הצהרים." "טוב, אדוני", השיב אננדה, ולאחר שהשיג מחצלת הלך בעקבותיו. 3.2 והבודהה הגיע למקדש קאפאלה והתיישב במושב המוכן. אננדה ברך את הבודהה בכבוד והתיישב במקום ראוי, ואז המכובד אמר: "אננדה, העיר וסאלי היא מקום נעים, מקדש אודנה נעים, מקדש גוטמקה נעים, מקדש סטמבקה [29] נעים, מקדש בהופוטה [30] נעים, מקדש קאפאלה נעים. 3.3 אננדה, כל מי שמפתח את ארבעת הנתיבים לעוצמה, [31] מתרגל אותם בתדירות, הופך אותם לריכבו, עושה אותם בסיסו, מכונן אותם, מתוודע להם, ולוקח ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הצדיק הצדיק Dhammatthavagga 256 אדם אינו צודק כאשר הוא שוקל דברים בחופזה אדם חכם חוקר הן את הנכון והן את המוטעה. 257 מי ששופט אחרים ללא שימוש בכח בהגינות ובהתאם לדהמה מכונה 'שומר הדהמה' הוא נקרא 'צדיק'. 258 אדם אינו חכם רק משום שהוא מדבר הרבה. אדם בעל שלווה עצמית חסר שנאה וחסר פחד, מכונה 'חכם'. 259 אדם אינו 'תומך הדהמה' רק משום שהוא מדבר הרבה. אם אדם, למרות ששמע מעט דהמה אינו מקל ראש בעניין אלא רואה בעצמו את האמת שבכך הוא אכן תומך הדהמה. 260 ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - רשימת שמות אינדרה (Indra): ישות, מנהיג הדוות. אראבנה (Ervana): ישות, מנהיג הנאגות האדיר. אבהיבהו (Abhibh): אחד מצמד התלמידים האציליים הנבחרים של הבודהה סיקהי. אג'יטה קסקמבלי (Ajita Kesakambal): מנהיג רוחני מפורסם שהיה חי בתקופת הבודהה. אגידטה (Aggidatta): ברהמין, אביו של הבודהה קקוסנדהה. אג'אטסטו ודהיפוטה (Ajtasatth Vedehiputta): מלך מגדהה. אמבטהה (Ambaha): ברהמין צעיר, תלמידו של הברהמין פוקהרסאטי. אמבפאלי (Ambapl): יצאנית עשירה אשר בחורשתה התגורר הבודהה. אנגקה (Angaka): ברהמין צעיר ויפה תואר, אחיינו של הברהמין סונדנדה. אנג'קא (Anejak): ישות, ואסונסה. אנאטהפינדיקה (Anthapidika): מלך ונדבן גדול. אנורודהה (Anuruddha): נזיר שנכח בעת מותו של הבודהה. אסוקה (Asoka): נזיר, המלווה האישי של הבודהה ויפסי. אצ'וטא (Accut): ישות, ואסונסה. ארונה (Arua): מלך, אביו של הבודהה סיקהי. אלארה קאלאמה (ra Klma): מורו הרוחני הראשון של הבודהה טרום התעוררותו בהיותו סגפן ביער. אננדה (nanda): המלווה האישי של הבודהה גוטמה. אוטהדהה (Ohaddha): בן שבט הליצ'ווים ממשפחת מהאלי. אופמנייה (Opamaa): ישות, גנדהבה. אוקאמוקהה (Okkmukha): נסיך, בנו של המלך אוקאקה. אוקאקה (Okkka): מלך, אביהם הקדמון של בני השקיה. אודאייבהדה (Udyabhadda): נסיך, בנו של המלך אג'אטסטו. הרג את אביו ולאחר מכן נרצח על ידי בנו שלו. אוטרא (Uttar): אימו של של הבודהה קונאגמנה. אוטרה (Uttara): ברהמין צעיר שמונה כאחראי על החלוקה במוסד צדקה מטעם הנסיך פאיאסי. אופבאנה (Upavna): נזיר שהיה בקירבתו של הבודהה בסמוך למותו. אופסנקה (Upasannaka): המלווה האישי של הבודהה וסבהו. אופוסטהה (Uposatha): שמו של פיל זכר מלכותי ולבן לגמרי, בעל יכולות מופלאות. בהיוסה (Bhiyyosa): אחד מצמד התלמידים האציליים הנבחרים של הבודהה המכובד קונאגמנה. בהסיקה (Bhesika): ספר במקצועו, התגורר בסאלבטיקא, ידידו של הברהמין לוהיצ'ה. בהדה (Bhadda): חסיד הבודהה, 'לא - חוזר' נפטר בנאדיקא. בהדא (Bhadd): ביתו של טימברו. שמה המלא הוא בהדא סורייבצ'סא ומשמעותו 'זריחה בהירה'. בהרטה (Bharata): אחד מששת האצילים שהפך למלך ממלכי הבהארט. בהארדבאג'ה (Bhradvja): (1) אחד מצמד התלמידים האציליים הנבחרים של הבודהה המכובד קספה (2) ברהמין צעיר מארץ קוסלה, חברו של ואסטהה. בהונג'טי (Bhujat): אישתו של המלך וסבנה. ברהמדטה (Brahmadatta): (1) ברהמין, אביו של הבודהה קספה (2) אחד מששת האצילים שהפך למלך ממלכי הבהארט (3) תלמידו הצעיר של הנווד סופיה. ברהמא (Brahm): ישות, תואר לישות מסדר גבוה מעולמות הברהמא, לעיתים זהו קיצור שמו של מהא - ברהמא - ברהמא הגדול, הישות הגבוהה ביותר במערך הישויות. בלי (Bali): ישות, קאלקנג'ה, היו לו אלף בנים שכולם נקראו ורוצ'ה. בנדהומטי (Bandhumat): מלכה, אימו של הבודהה ויפסי. בנדהומא (Bandhum): מלך, אביו של הבודהה ויפסי. ג'וטיפאלה (Jotipla): ברהמין, כונה 'הכלכל הגדול'. עבד בשרותו של המלך דיסמפטי. ג'יבקה קומארבהצ'ה (Jvaka Komrabhcca): חסיד עשיר של הבודהה בעל חורשת מנגו מפורסמת. ג'נסבהה (Janesabha): ישות שמיימית, גנדהבה. ג'נבסבהה (Janavasabha): יקהה שהיה באחד מחייו הקודמים המלך בימביסארה. גבמפטי (Gavampati): נזיר, אחד הנזירים הראשונים במסדרו של הבודהה. גגרא (Gaggar): בעל בריכת לוטוסים בעיר קמפא. ג'אלייה (Jliya): נווד, תלמידו של הפרוש בעל - קערת - העץ, אשר שוחח עם הבודהה בקוסמבי, בפארק גהוסיטה. ג'אנוסוני (Jussoni): ברהמין מפורסם. גוטמה (Gotama): הבודהה היסטורי, נקרא על שם שיבטו. גופיקא (Gopik): בחורה מבני השקייאן שגרה בקפילבטהו ונולדה בין ישויות השלושים - ושלוש בשם גופקה בן - הדוות. גופקה (Gopaka): כונה 'בן - הדוות' (devaputta). בחייו הקודמים היה בחורה בשם גופיקא. דהטרטהה (Dhataraha): ישות, אחד המלכים מגני העדן הנמוכים המכונה 'שליט המזרח'. דהנבטי (Dhanavat): אימו של הבודהה קספה. דיסמפטי (Disampat): מלך שהופיע באחד מסיפורי החיים של הבודהה. דיסא (Dis): נערה משרתת של המלך אוקאקה אשר ילדה לו תינוק שחור עור. דיפנקרה (Dpankara): הבודהה אשר ניבא לצעיר סומדהו את יעודו כבודהה גוטמה. דאנבגהסס (Dnaveghasas): ישות, קאלקנג'ה. דונה (Doa): הברהמין שדאג לחלוקה הוגנת של שרידי הבודהה. הטהיניה (Hatthinya): נסיך, בנו של המלך אוקאקה. האריטה (Hrita): ישות, מושל במאה אלף עולמות ברהמא. וידהורה (Vidhra): אחד מצמד התלמידים האציליים של הבודהה קקוסנדהה. ויטו (Viu): ישות, מצמיתיהם הערמומיים של ארבעת המלכים הגדולים. ויטוצ'ה (Viucca): ישות, מצמיתיהם הערמומיים של ארבעת המלכים הגדולים. ויסאקהא (Viskh): אימו של הבודהה קקוסנדהה. ויסקמה (Vissakamma): מילולית: 'עושה - כל'. ישות שמיימית המכונה 'הארכיטקט הגדול של היקום. ויפסי (Vipass): ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...