תקציר⬅ הורים וילדים - חרדה של הורים שלא יקרה דבר רע לילדים לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על הורים וילדים - חרדה של הורים שלא יקרה דבר רע לילדים. כיצד להגיע למצב תודעתי טוב כשאר יש דאגה לשלומם של הילדים? האדם מוכן להיות רגוע עם עצמו אך כיצד יכול להגיע למצב שבו הוא יכיל מצב שאינו טוב לילדים. ונקדים שעל האדם לדאוג שלא יקרה לו דבר ... האדם לא לפחד משום דבר, זה אינו עניין של אמונה. ולא עניין של שכנוע. וגם אם הוא מוכן לסבול ואינו מוכן שלילדים שלו יהיה סבל, הרי שאינו באמת יודע שאין מה לפחוד. אם להורה נדמה שהוא פוחד כי הוא דואג לילד, הרי זה שקר. כי באמת ההורה דואג לעצמו. כי הרי לא יטריד אותו מה שיקרה לילד שאינו שלו. דהיינו שהאדם אינו מסוגל לראות שמכאיבים לו. ההורה מזדהה עם הילד שלו. האדם מחליף את זהותו עם זהות הילד. הילד הוא הופך להיות ההורה. הההורה נותן הכל עבור הילד. הוא מרגיש שהסבל של הילד הופך לסבל של עצמו. ונכון שההורה חושב שהוא אוהב את הילד, אך זהו דבר עצמי. אהבה עצמית. הרחבת הזהות העצמית. זהו שקר מוחלט. כלפי חוץ נראה שהוא באמת דואג לילדים שלו משאר לילדיםא חרים, אך זה פשוט כי הם מייצגים את האגו שלך. ופגיעה בהם זו פגיעה באגו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... של אימון: אימון אישי / אימון ADHD / אימון ילדים / אימון נוער / אימון סטודנטים / אימון הורים / סדנאות הורים / אימון מבוגרים / אימון תעסוקתי אימון אישי מהו אימון? האימון הוא תהליך המתמקד בהשגת יעדים. מטרתו להעצים תחומים שהמתאמן בוחר לעשות בהם שינוי. המאמן מאפשר למתאמן התבוננות חדשה במציאות הקיימת ע"י בדיקת התנהגויות אוטומטיות ודפוסים שאינם משרתים ומקדמים אותו ומונעים ממנו הצלחה בעתיד. במהלך האימון, ... לניהול זמן והתארגנות. בניית תוכנית שמסייעת לטפל בדחיינות. אימון "בגירוש" מחשבות שליליות ("שדונים") ומצבי רוח משתנים. עידוד ופיתוח הכישורים הייחודיים של הילד במטרה להובילו לחוויות של הצלחה. פיתוח כישוריים חברתיים ושיפור היחסים עם הורים, אחים, מורים וחברים. חיזוק הביטחון והדימוי העצמי של הילד. שיפור התפקוד היומיומי של הילד. הקניית כלים להתמודדות עם מעברים ושינויים המתרחשים בחייו של הילד. אימון נוער מהו אימון נוער לקשב וריכוז? האם ילדך מתקשה להתרכז? האם דעתו מוסחת בקלות? האם ילדך מתקשה ליצור קשרים חברתיים? האם ילדך מתקשה לסיים ... והביטחון העצמי. גילוי סגנון הלמידה האישי. שילוב נכון בין לימודים, עבודה, משפחה ובלויים. יצירת הרגלי למידה. "ישנם שלושה מעמדות של בני אדם: אלו שרואים, אלו שאינם רואים כשמראים להם ואלו שאינם רואים בכלל" לאונרדו דה וינצ'י אימון הורים אימון הורים לילדים עם קשיי קשב וריכוז האם ילדך מתקשה להתרכז? האם דעתו מוסחת בקלות? האם ילדך מתקשה ליצור קשרים חברתיים? האם ילדך מתקשה לסיים משימה שהתחיל בה? האם קשה לילדך להתארגן ולעמוד בזמנים? האם אתם מחפשים פתרון, מותאם אישית לילדכם ולכם, שיאפשר לו ולכם להתמודד עם הפרעת הקשב והריכוז שלו? משפחות שבהן ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מתמודדות עם מצבים שלא קיימים בדרך כלל בבתים אחרים. הקשיים נובעים מהפרעות הקשב והריכוז המשפיעים על כל התא המשפחתי. האימון, במקרה זה, עוזר להורים לפתח מיומנויות שיאפשרו להם להתמודד עם קשיי הילד מצד אחד, ומצד שני לאפשר להם לטפח את ילדם בפיתוח הכישורים הדרושים לו, מתוך ההבנה שההורה מכיר את ילדו בצורה הטובה ביותר, ויכול לתמוך בילד בחיי היום יום לאורך זמן. הנושאים המרכזים באימון להורים לילד עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז: הכרת מאפייני לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז והשפעתם בחיי היום יום. הגדרת מטרות וזיהוי הערכים החשובים למשפחה. הקניית כלים המסייעים להתמודד עם ילד בעל לקויות למידה ו/או קשיי קשב וריכוז בבית ובביה"ס. העמקת הקשר עם הילד. העצמת המנהיגות והסמכות ההורית. הקניית ... של הילד. זיהוי, ניתוח ויישום הצלחות. ניהול זמן - בניית תוכנית מעשית עם לוחות זמנים ותכנית מעקב אחר ביצוע המשימות, קביעת סדר יום ועדיפויות, מניעת דחיינות, שיפור יכולת ההתארגנות ורכישת כלים ומיומנויות לשיפור ההתנהלות. סדנאות הורים סדנאות להורים לילדים ומתבגרים בעלי לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז בסדנאות הורים, ההורים לומדים להבין את הקשיים של ילדם וכן את הקשיים שלהם עצמם בהתמודדות עם הילד. ההכרה כי הורים נוספים מתמודדים עם קשיים דומים, נותנת תמיכה הדדית וחשיפה לדרכי חשיבה אחרות. מטרת הסדנה היא לשנות את האקלים המשפחתי ונתינת כלים להורים שיאפשרו להם לעזור לילדם ע"י יצירת מרחב תומך להורים. הנושאים המרכזיים בסדנאות: מאפייני לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז, והשפעתם בחיי היום יום ניהול עצמי: ניהול זמן, קביעת סדר יום, מניעת דחיינות ושיפור יכולת ההתארגנות ארגון הלמידה גילוי יכולות, כישורים ו"נכסים" קביעת מטרות ויעדים ברורים ומציאותיים. ארגון סדרי עדיפויות על מנת להתמקד בעיקר ולהתעלם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... המחנך עם הורים - כתה ה עד ח שם המאמר מרמז שהוא מיועד למורים שהם מחנכי כתה. אני ממליצה גם להורים לקרוא אותו, כך כהורים יוכלו להבין מה היא משימתו של המחנך ועד כמה לא פשוט ליצור קשר עם הורים ולשמר אותו לאורך שנים. ההורה הוא הדמות שמתוכה שואב הילד את יראת הכבוד הנכונה למורה, את אהבתו למחנך שלו. במידה וההורה אינו רוצה או אינו מאפשר למורה להתקרב אליו ולהראות לו עד כמה הוא אוהב את ילדו אז לא יוכל המורה לקבל את יראת הכבוד שחש אליו ההורה, את היחס החם שיכול לחיות ביניהם - ואז לא יוכל המחנך גם לעבוד עם ילדי הכתה. שכן הילד מגיע לכתה ובליבו מה שחי בלב הוריו ומה שחשים הוריו למחנך. במידה וההורים חשים את יראת הכבוד, את האהבה שמביא המחנך לילדם אז גם הילד חש זאת כלפי המחנך שלו ומשם המחנך יכול לעבוד ולבנות עולם שלם של יחסי אהבה וכבוד בינו לבין הילד. על ההורה להבין כי ליבו, מחשבותיו ומעשיו כלפי המורה, בין אם הילד רואה אותם ישירות או לא, הם אלו המניחים את הבסיס והשורש ליחסי המחנך והילד שלהם. לכן מאמר זה מיועד להורים ומורים כאחד. כמחנך, יש הורים שהיחסים שלהם עם המחנך נשארים יציבים וטובים מכתה ד, וכאשר עולים לכתה ה היחסים ממשיכים להיות חמים ותומכים בילד. אך שמתי לב, שיש הורים שלפתע נעלמים, יש להם פתאום תגובות שאינן מובנות לי, הם פחות משתפים פעולה ולא מגלים את שעל ליבם לגבי יחסי המחנך והילד שלהם. הם עשויים לצבור בתוכם כעסים ותסכולים ולא לשתף את המחנך בהם. הסיבות לאי השיתוף יכולות להיות רבות, אך לעיתים קרובות הן נובעות ממקום של חוסר אמון בדרכו החינוכית של המחנך, ביקורתיות, הגנת יתר על הילד, מעורבות יתר בחיי בית הספר והכתה (כן יש כזה דבר) בהתבוננות זהירה ניתן לשים לב שההורים נוטים לדבר יותר בינם לבין עצמם פתאום, הם מנסים ללבן "בעיות" שהם חווים בכתה או עם ילדם דרך שיחות עם הורים אחרים ולא ישירות מול המחנך. מדוע? משום שזוהי תכונה אנושית כללית של קושי בפתיחת נושאים רגישים מול אדם אחר, במקרה שלנו מחנך, לעיתים דווקא משום שמעריכים אותו ולעיתים משום שיש לפתע קונפליטה עקב חוסר הסכמה חינוכי, קשיים בהערכה למורה ולדרכו, כפי שציינתי קודם לכן. התקשורת בין הורה למחנך זקוקה לטיפוח מתמיד. לכן כאשר אני שומעת ... סמינר למורים והם מסרבים להפוך להיות מחנכים ולקחת כיתה אני מבינה מניין מגיעים הפחדים, ואני יודעת כיצד להתגבר עליהם בהכוונה וליווי נכון של מורה וותיק. אם כן, סביב כתה ה' נראה כי אצל חלק מההורים יש קושי ביחסים עם המחנך. מנסיונות שונים, מוצלחים יותר או פחות, נכון להביא אוביקטיביזציה של הדברים. כלומר, מצד אחד על המחנך לנסות בכל ישותו להביא אווירה של רכות ויחס אישי נעים ומכבד להורה ומצד שני בשיחה להביא כל עניין שהוא רוצה לדון בו עם ההורה על ילדו באופן אובייקטיבי כמה שיותר. על המורה וההורה לעבוד על אחד על שלא לקחת את הדברים הנאמרים באופן אישי. את רוב עבודה של המחנך בשיקום ופיתוח יחסים ראויים ונכונים עם ההורה עליו לעשות באופן עקיף, בדומה לדרך שבה הוא עובד עם הילד. כלומר, ליצור קשר חם עם ההורה לא כאשר מתגלים קשיים אצל ילדו אלא להתחיל ברקימת המרקם העדין הזה לפני כן. אני מצאתי כמה דרכים עקיפות כאלה. דרך ראשונה היא להרים טלפון להורים אחת לחודש, לשוחח עם כל אחד מהם. נכון, זה נשמע קשה ועוד דבר מה שאנו המחנכים צרכים להוסיף לסל המשימות העצום שלנו, אבל עשיה כזו מבססת אפשרות ליחסים בריאים. בכל ערב יש להתקשר ל - 2 -3 משפחות, לעשות רוטציה. רק כדי לומר שלום, להתעדכן. ניתן להתחיל זאת גם בכתה ד. הכוונה היא לא להיות חברים של ההורים או לספר להם את ענייני האישיים, את זה לא נכון לעשות. הכוונה היא לטפח קשר אחד על אחד. אם עושים זאת בהתמדה שנה או שנתיים מגלים שהקשר האישי הנכון נוצר. ולפתע באחת השיחות אני מגלה או שומעת דבר מה חשוב שעבר על הילד ומשפחתו ומבינה מדוע הוא מתנהג בכתה כפי שמתנהג ואז יודעת גם כיצד לתמוך בו. גישה נוספת ליצירת קשר חם עם הורים היא דרך וועד הכתה. אין מילים לבטא את עוצמת וחשיבות הוועד הכתתי. יש דברים שלא נכון שהמחנך יעסוק בהם, משום שמדובר בבקשות מההורים שלא תמיד נעים לבקש וזה אינו מקומו של המחנך לבקש - כמו ארגון ארוחות כתתיות, טיולים וכו'. הוועד הכתתי הוא הלב הפועם של הכתה. ממש כפי שקולגיום המורים (המקום בו נפגשים כל המורים לשיחות) הוא הלב הפועם של בית הספר. מחנך בעל תושיה ישכיל לבקש מהורים מסויימים בכתתו לשמש כוועד הכתתי, הורים שהוא מוצא שקל לו ליצור עמם קשר, שהם קשובים לרחשי ליבם של שאר ההורים בכתה ומכירים היטב את הצרכים והרגשות של כל אחד מהם, הורים שיש להם כוחות עשיה ורצון להעניק. מהורים כאלה שמעתי לא אחת בוועדי הכתה שלי שיש סבתא של אחד הילדים בכתה החולה בסרטן, שאחד מזוגות ההורים נמצאים במשבר זוגי, שילדים בכתה ניראו מעשנים וכו'. ההורים שבוועד הכתה הם הקרובים ביותר למחנך ובאופן מסויים הם אף נושאים אותו ואת הכתה. יש לטפח את הקשר עמם ולהיות אסירי תודה על הנתינה העצומה שלהם לבריאות הכתה והמחנך. סביב כתה ו', במידה וטיפחת כמחנך את הקשרים האישיים עם ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ליחסי הורים וילדים לפני שנציג אלטרנטיבה כלשהי לקיים, נחדד כי קשה להבין השלכות של רעיונות חדשים כשמתבוננים עליהם מתוך פרדיגמה קיימת. מתוך הרגלי חשיבה הנטועים עמוק בהכרתנו. הרבה מהמבנה התפיסתי שלנו, נשען על הרגלים חברתיים מוכרים למשל סביב עניין הגיל ... הגיל בו מביאים ילדים לעולם. חברה בה אנשים בוגרים בוחרים להשקיע 20 שנה מחייהם במשימת גידול ילדים. חברה בה לאנשים יש ילדים לא כי כך יצא וזה במקרה גם מה שמקובל. כדי שאנשים יוכלו לתמוך בקיומם של אחרים, עליהם להבין קודם את הסיבה לקיומם שלהם. הורים שברורה להם מטרת קיומם הייחודית, שעושים קודם כדי להגשים את עצמם, וגם בוחרים לגדל ילדים (ולא בוחרים 'להביא ילדים' או 'לעשות ילדים' כי פעולת עשיית הילדים מסמנת רק את התחלת התהליך).., כדאי באמת שיעסקו בכך. אם התפתחנו לכדי עצמאות רגשית, אם הבאנו ... מוצהרות להבאת ילדים), הבאת ילד לעולם, יכולה להיעשות מטעמים חדשים, הקשורים בהתפתחות גבוהה יותר. איך מפתחים עצמאות רגשית? איך מרחיבים את המודעות לאופן בו אנו מתנהלים ביחסים? אולי נפרט עוד בהמשך. מאמר זה, פרס באופן מפורט מחשבות הקשורות ביחסי הורים וילדים, במושג ההורות, בשימוש הנפשי שעושים באופן לא מודע רוב ההורים בילדיהם, ובתנאים הנכונים להתפתחות אנשים בכל גיל. מתוך הבנות אלו עשויות לצמוח הבנות או מוסכמות שונות לגבי האופן בו בני אדם גדלים, וגדלים להיות הורים. מעבר לכך, הרחבה נוספת, פתוחה לדמיונו הער של כל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... להורים - זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר שלום וברוכים הבאים לאתר מדריך להורים - זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר. המדריך נמצא כולו כאן באתר וניתן להורדה ללא תשלום. הוא מתמקד בדרכי ההתערבות, השיקום והחינוך שדרכם יוכל הורה לעזור ולקדם את ילדו בעל עיכוב התפתחותי או שאובחן על הקשת האוטיסטית. המדריך אינו מגדיר את האוטיזם או מביא את המחקרים והגישות השונות הגורסות כי מצאו את הגורם לאוטיזם. אנסה לפרוש את דרכי ההתערבות לקידום הילד וכיצד המטפלים, ובעיקר ההורים, יכולים לכוון ולעיתים לשנות את מסלול חייו של הילד על ידי התבוננות עמוקה בילד, לימוד שיטות טיפול שונות, חקר הנושא ולמידה של דרכים שעשויות לעזור לילד ללכת בדרך שאנו מקווים להתוות עבורו. אחד הנושאים שהעסיקו אותי ביותר היה כיצד אני ובעלי נוכל להתקרב לילד שלנו, ליצור איתו תקשורת ולעזור לו בדרכנו הצנועה כהורים רגילים שאינם טרפיסטים או מומחים בהתפתחות הילד. המסע שלי בתחום זה החל כאשר בני הבכור, אייל, אובחן עם רגישות סנסורית. עם אייל היינו צרכים ללמוד כיצד לשחק באופן כזה שהמוטיבציה שלו תגדל ושהוא ייהנה מלמידה. עם אדם, בני הקטן שאובחן כאוטיסט, היה זה עוד יותר קשה משום שהוא התעלם מאיתנו הרבה ... הניסיון שרכשתי במהלך השנים ולקחים שהפקתי מסיטואציות שונות הבאתי לתוך הכתיבה כאן. דרך המדריך אני מקווה להביא שורה של משחקים ועצות מעשיות בכדי להעצים את ההורים ולהעניק להם כח, תקווה וכלים לעבודה עם ילדם שלהם. בנוסף ערכתי מחקר (שאינו מעמיק) בנושא שיטות הטיפול המוצעות לילדים אוטיסטים וניסיתי להביאם כאן בקצרה לידיעתכם, אך מחקר זה אינו מספיק (בכל תקופה יוצאים טיפולים חדשים לשוק) ומוטלת עליכם האחריות כהורים ומטפלים להעמיק בשיטות הטיפול השונות ולהבינן לפני שאתם מיישמים אותן עם ילדכם. המדריך מיועד להורים (וכן למטפלים) שלילדיהם עיכובים התפתחותיים שונים או אוטיזם. בני אדם אובחן כאוטיסט. הפרק הראשון בספר מביא את הסיפור האישי של משפחתנו ואני מאמינה שתוכלו להזדהות עימו וללמוד מהדרך אותה עברנו, גם אם ילדכם סובל מליקויים אחרים ולא דווקא אוטיזם. הפרק השני עוסק בשאלות שהורה צריך לשאול את עצמו במידה והוא חושד שהתפתחות ילדו אינה תקינה וכן על איזה כיוון של בעיות התפתחות עשויות להצביע התשובות לשאלות. שאלות אלה יעזרו לכם כהורים להבין קצת יותר מה הן נקודות החוזק והחולשה של הילד וכך תוכלו להתכוונן לאיש מקצוע המתאים ביותר לאבחן את הילד. הפרק השלישי עוסק בדרך לבניית תכנית טיפולית. הפרק הרביעי מציג חלק מהטיפולים לילדים אוטיסטים המצויים בשוק הישראלי. הפרק החמישי מביא מספר רב של טיפים דרכם אתה, כהורה, עשוי לתקשר טוב יותר עם ילדך ולעזור לו להתקדם. הפרק השישי מביא הצעות למשחקים ופעילויות ילד - הורה, פעילויות המתאימות לילדים המצויים במקומות שונים על הרצף האוטיסטי. בפרק השביעי תמצאו דוגמאות לתכניות ABA. הפרק השמיני הוא חלק אחרון של לימוד והכללה של תכניות העבודה אל תוך חיי היום יום של הילד ומשפחתו. המדריך כולו נמצא בקבצים הבאים. אני שמחה שאני יכולה לחלוק אתכם את ניסיוני. החלטתי להוציא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 9 פרק 7 מכיוון שראיתי כיצד תכניות ABA ו - VBA מקדמות מאד את הילד ולצערי לא מצאתי, מלבד ספרו הראשון של לובאס, תכנית עבודה מפורטת של גישת ABA החלטתי כי מן הראוי שיהיה בנמצא עבור ההורים דוגמאות של תכניות טיפוליות. דוגמאות של תכניות טיפוליות לאחר שקבענו מה היא מטרת העל, מהן המטרות המשניות, איזו שיטת טיפול מתאימה לילד (או שיטות טיפול), מצאנו תרפיסטיות להכשיר ומנחה שינחה אותן יש לגשת לבניית התכנית. את התוכנית בונה המנחה. לפני הפעלת התכנית יסביר המנחה להורים ולתרפיסטיות כיצד הוא רואה את מצבו של הילד, מה צריך הילד כרגע וכיצד נעזור לו להגיע לשם. על ההורים לזכור תמיד לשאול את השאלות הנכונות ועל פיהן לדרוש את הדרישות הנכונות - גם לגבי התכנית הטיפולית וגם בסיטואציות אחרות הקשורות בילד: 1.תמיד לשאול את עצמך כהורה ואת המנחה: למה בחרת בתכנית הספציפית הזו כרגע עבור הילד? מה המטרה של התכנית? 2.איך המטפלות יעבירו את המטרות של תכנית ספציפית? (לא מספיק לכתוב את התכנית, צריך להסביר למטפלות כיצד לעשות את הדברים בשטח כדי שלא יגרמו לנזק). לפני שניגש לתכניות עצמן אני רוצה להזכיר ולהדגיש שבכל מקרה אין כאן המלצה ליישם את הדוגמאות לתכניות הללו לבדכם על ... הפנים שהוא מציג יכול להתאים תכנית טיפולית מלאה ואחראית לילדכם. העתקת תכנית זו או אחרת ויישומה על ילדכם עשויה לגרום לו נזק במקום תועלת. יש "לתפור" את התכנית הטיפולית כחליפה או ככפפה ליד ספציפית של כל ילד וילד. מטרתי בהצגת תכניות לדוגמא היא שתוכלו כהורים להבין את רוח הדברים, מניין הם באים ולאן הם לוקחים את הילד בטיפול. התנהגות - תכנית רוגע מטרה: הילד יבין מהו מצב של היות רגוע ויוכל להיות רגוע יותר ככל שהטיפול ימשיך 1.תהליך: ספרו לילד סיפור בטון רגוע, סיפור עם מסר של רוגע ושלווה. בכל פעם שהילד יושב וגופו רגוע ונינוח (שימו לב שהגוף והבעות הפנים רגועים, אל תחזקו בטעות על גוף שנראה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הורים וילדים - "לי זה קשה יותר" לשלוח לגן, להפסיק להניק או כל "השלטת משמעת" אחרת לפני כמה ימים קראתי פוסט שאמא בשם "אום נטע" כתבה בפורום, כאשר הפסיקה להיניק את ביתה, ולדעתי אפשר לקרוא את זה באותה מידה כאילו ששלחה ילד לגן. היא כתבה כך: "אני לא מקילה ראש באובדן שלך. צפיתי את הרגע הזה וחששתי ממנו מאוד, היום בו אקח ממך סופית את מה שהיה חלק כל כך משמעותי בחייך, בחיי... בניגוד גמור לרצונך... הרי זה אובדן עבורי, לא רק עבורך... מה שהיה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 1 הקדמה ספר זה מתמקד בדרכי ההתערבות, השיקום והחינוך שדרכם יוכל הורה לעזור ולקדם את ילדו בעל עיכוב התפתחותי או שאובחן על הקשת האוטיסטית. הספר אינו מגדיר את האוטיזם או מביא את המחקרים והגישות השונות הגורסות כי מצאו את הגורם לאוטיזם. אנסה לפרוש את דרכי ההתערבות לקידום הילד וכיצד המטפלים, ובעיקר ההורים, יכולים לכוון ולעיתים לשנות את מסלול חייו של הילד על ידי התבוננות עמוקה בילד, לימוד שיטות טיפול שונות, חקר הנושא ולמידה של דרכים שעשויות לעזור לילד ללכת בדרך שאנו מקווים להתוות עבורו. אחד הנושאים שהעסיקו אותי ביותר היה כיצד אני ובעלי נוכל להתקרב לילד שלנו, ליצור איתו תקשורת ולעזור לו בדרכנו הצנועה כהורים רגילים שאינם טרפיסטים או מומחים בהתפתחות הילד. המסע שלי בתחום זה החל כאשר בני הבכור, אייל, אובחן עם רגישות סנסורית. עם אייל היינו צרכים ללמוד כיצד לשחק באופן כזה שהמוטיבציה שלו תגדל ושהוא ייהנה מלמידה. עם אדם, בני הקטן שאובחן כאוטיסט, היה זה עוד יותר קשה משום שהוא התעלם מאיתנו הרבה מאד מהזמן ודחה בצרחות והיסטריה כל ... כדורים בעלי זיזים רכים למסג', כריות פוף שהוא יכול לקפוץ עליהן ולהתחכך, בריכה להתפלשות במים ובוץ, ארגז חול ועוד. כמובן שנעזרתי בבעלי מקצוע והקשבתי לדעתם. בכל מקרה שאתם מגיעים, דרך האינטרנט או בדרכים אחרות, לבעל מקצוע שטוען לידע בתחום אנא בקשו המלצות של הורים ובדקו בפורומי הורים באינטרנט האם אדם זה באמת מומלץ. אני שמחה לחלוק אתכם את נסיוני והידע שרכשתי. לקח לי זמן רב לאסוף ולשכלל את הידע ואני מודה בעיקר לאנשי המקצוע שצפיתי בהם והרעיונות שעלו בי בעקבות זאת. הספר מאחד את כל מה שלמדתי מאנשי מקצוע ומהתבוננות אישית שלי בילד שלי ובילדים אחרים עם בעיות התפתחות ותקשורת. כל מה שעזר לבני וכן הניסיון שרכשתי במהלך השנים ולקחים שהפקתי מסיטואציות שונות הבאתי לתוך הכתיבה כאן. דרך הספר אני מקווה להביא שורה של משחקים ועצות מעשיות בכדי להעצים את ההורים ולהעניק להם כח, תקווה וכלים לעבודה עם ילדם שלהם. בנוסף ערכתי מחקר (שאינו מעמיק) בנושא שיטות הטיפול המוצעות לילדים אוטיסטים וניסיתי להביאם כאן בקצרה לידיעתכם, אך מחקר זה אינו מספיק (בכל תקופה יוצאים טיפולים חדשים לשוק) ומוטלת עליכם האחריות כהורים ומטפלים להעמיק בשיטות הטיפול השונות ולהבינן לפני שאתם מיישמים אותן עם ילדכם. הספר מיועד להורים שלילדיהם עיכובים התפתחותיים שונים או אוטיזם. בני אדם אובחן כאוטיסט. הפרק הראשון בספר מביא את הסיפור האישי של משפחתנו ואני מאמינה שתוכלו להזדהות עימו וללמוד מהדרך אותה עברנו, גם אם ילדכם סובל מבעיות אחרות ולא דווקא אוטיזם. הפרק השני עוסק בשאלות שהורה צריך לשאול את עצמו במידה והוא חושד שהתפתחות ילדו אינה תקינה וכן על איזה כיוון של בעיות התפתחות עשויות להצביע התשובות לשאלות. שאלות אלה יעזרו לכם כהורים להבין קצת יותר מה הן נקודות החוזק והחולשה של הילד וכך תוכלו להתכוונן לאיש מקצוע המתאים ביותר לאבחן את הילד. הפרק השלישי עוסק בדרך לבניית תכנית טיפולית. הפרק הרביעי מציג חלק מהטיפולים לילדים אוטיסטים המצויים בשוק הישראלי. הפרק החמישי מביא מספר רב של טיפים דרכם אתה, כהורה, יכול לעזור לילד להתקדם. הפרק השישי מביא הצעות למשחקים ופעילויות ילד - הורה, פעילויות המתאימות לילדים המצויים במקומות שונים על הרצף האוטיסטי. בפרק 7 תמצאו דוגמאות לתכניות ABA. פרק 8 הוא החלק האחרון של הלימוד, ההכללה של תכניות העבודה אל תוך חיי היום יום של הילד ומשפחתו. פרק 1 סיפור אישי כאשר החלטתי לכתוב את הספר הזה חשבתי להשאיר את הסיפור אישי של ילדי ושלי מחוץ לעניין. אך ככל שהתקדמתי בקריאת חומר המחקר ... כל צעד שעשתה מוריס עם ילדתה האוטיסטית והתקווה שהדבר הפיח בי כאדם וכאם הנאבקת על התפתחותו התקינה של בנה הביאה למקום בו הסיפור האישי שלי נראה רלוונטי ברמה של היותו מתרחש כאן, בישראל במשפחה די ממוצעת שלא היו בה ילדים אוטיסטים בדורות האחרונים. חשבתי שאם הורים יקראו את הסיפור ויוכלו, אולי, לשאוב ממנו חלקיק מהתקווה שסיפורה של קת'רין מוריס עורר בי אז כדאי שאעלה אותו על הכתב. הסיפור שלנו החל כשאדם נולד בשבוע השלושים ושישה להריון, בניתוח קיסרי ושקל 3.700 גרם. אחד הרופאים התבדח שאם היה נולד בשבוע ארבעים ושתיים בוודאי היה מגיע לקרוב לחמישה קילו. הוא היה תינוק נפלא, ינק מיד, היה שקט ... מדבר כמעט בכלל (אמר לעיתים רחוקות אמא או אבא אבל אז קרא לבעלי אמא ולי אבא) התחלתי להתבונן היטב באדם ולנסות לצאת מתוך העמדה האימהית המאוהבת שלי בו כדי לראות מה הוא עושה ומה הוא לא עושה. שמתי לב שאדם לא מתעניין בלרצות אותנו. כל הילדים שהכרתי אהבו לשמח את הוריהם מידי פעם, אך אדם לא התעניין בכך, גם לא במידה הקטנה ביותר. הוא היה עסוק בתכנים הפנימיים שלו שכללו חיבה מיוחדת לשערים, פחי זבל, מספרים, אותיות ותמרורים (אותם סידר בשורות). אדם לא הביט בנו כמעט בכלל. קשר העין הטוב ביותר שהיה לו היה איתי ולכן לקח לי זמן רב עד שהבחנתי שהגננת צודקת, אדם אינו מביט בעיניהם של בני אדם. אדם זכר כבישים ... שכאן נקבל את התשובה הנכונה למצבו של הילד ודרכים כיצד לעזור לו. האבחון התחלק לשלושה חלקים. בפעם הראשונה הגענו בעלי ואני בכדי לענות על שאלון מפורט הנוגע לילד (וכמה מפתיע - אף שאלה לא הייתה, אף לא במרומז, מפנה אצבע מאשימה - פסיכולוגיסטית פרוידיאנית ליחסי הורה - ילד!). לענות על השאלון לקח לנו כשעתיים. אנה ליה רבינוביץ שהעבירה את השאלון הייתה נעימה, לא שופטת, מכילה, עניינית ואף עזרה לנו להבין כמה מהשאלות שהיו לא לגמרי ברורות. למפגש השני, שנערך שבוע אח"כ הוזמנו עם אדם. הוכנסנו לחדר משחקים, שרוב המשחקים בו הוסתרו בארונות. אנה ליה שחקה עם אדם וניסתה לגרות אותו בכל מיני דרכים. תוך כדי ... (שתוכלו למצוא את כולם בחיפוש באינטרנט) אך ההופעה שלהם שונה אצל כל ילד וילד. לכל ילד יש דגשים מסויימים, חולשות בתחומי התפתחות מסויימים לעומת חוזקים בתחומי התפתחות אחרים. אוטיזם הוא קצת כמו גבינה שוויצרית. הוא גורם לילד להיות עם המון "חורים" התפתחותיים. כהורים אנחנו מנסים לראות את הילד כשלם ובה בעת מתעקשים לעבוד על החורים ולצמצמם. עוזרים לילד להתקדם במקומות בהם הוא תקוע או שאין לו את המנגנונים הקוגנטיביים שיש באופן טבעי לילדים בעלי מח נוירוטיפיקלי (רגיל, נורמאלי). אוטיזם הוא קשת של תופעות שיכולות להיות שונות מאד זו מזו בהופעה אצל כל ילד וילד. הקשת היא מילדים בתפקוד נמוך ... התחושה שלהם אז תמצאו אותם אוכלים חול, לועסים צינורות השקיה או כל דבר אחר שנראה לנו לא הגיוני. חלק מהילדים בתפקוד גבוה יכולים לתקשר חלקית עם מבוגרים (בעיקר תקשורת פונקציונאלית להשיג דבר מה שהם צרכים ולעיתים קרובות ראיתי שהתקשורת הטובה ביותר היא עם אחד מההורים, בעיקר האם) אבל לא יתקשרו כלל עם ילדים או עם אנשים אחרים. בין הילדים בתפקוד גבוה לילדים בתפקוד נמוך יש עוד קשת של תפקודים. החלוקה שעשיתי כאן נעשתה רק משום שנהוג לעשות כך ורק משום שאנו חיים בעולם שבו אנו זקוקים להגדרות כדי להבין זה את זה. כאשר יצאנו מהשיחה עם הפסיכולוגית בשניידר הרגשתי כאילו נתנו לי אגרוף בבטן, מעבר לזה ... היה עשוי להשתמע שהסימפטומים של הילד תלויים בי ובאחריותי ד"ר צחור מיד אמרה "אין כאן אשמים, אין טעם לרגשות אשם, לילד בעיה נוירולוגית שמביאה איתה את כל הסימפטומים שאנו רואים היום". המשפט הזה הוריד מכתפי כל כך הרבה רגשות אשם (שהיו חבויים בי, כי ברור שבתור הורה אני חושבת באופן אוטומטי מתוך רגשות אשם ופחד - מה עשיתי לא נכון, אולי אני אשמה, וכו'). הפסיכולוגית בשניידר סמכה על רגשות האשם והפחד שהם מובנים אל תוך האימהות באופן אוניברסלי והפנתה חץ מורעל ישר לשם, מבלי לחשוב פעמיים. בנוסף, חשתי שהפסיכולוגית בשניידר כועסת עלי משום שערערתי על האבחנה שלה לגבי אדם ובאמצעים הכשרים שלה היא מנסה ... לפסיכולוגים בחברה המערבית והם משתמשים בו היטב). אט אט הבנתי שבעולם הטיפולי יש מלחמה על הגדרת הבעיה של הילדים ומתן הפתרון בעקבות זאת. עובדה מצערת היא שאנשים רוצים בכל מחיר שהגישה שלהם תהיה בעלת הכוח והסמכות ושהמטפלים בגישה שלהם ירוויחו את הכסף (הרב מאד) שההורים מוציאים בתקווה לשפר את מצב ילדם. החלטתי לבחור בצד שנראה לי פחות מניפולטיבי, יותר אמיתי וחסר פניות שהאבחון שלו היה הרציני ביותר ומוכח מדעית. עד היום אינני מוכנה ללכת לפסיכולוגים בעניין האוטיזם. אני יודעת כמובן שקיימים פסיכולוגים שהם אנשים ומטפלים טובים ואמינים בתחום שיכולים לעזור לילד ולמשפחה בענייני אוטיזם, אבל לא מצאתי ... שתביא אותו יכולתו, מאמציו ומאמצינו. אולי מבחינת המח (ואולי גם הגנים שלו) הוא יהיה כל חייו אוטיסט בהגדרה הביולוגית, אך מבחינות אחרות אפשר יהיה להגיע למצב בו מי שאינו מומחה לא יבחין בשוני בחיי היום יום בין הילד שלי לילדים אחרים שאינם על הטווח האוטיסטי, מה שהורים לילדים על הטווח האוטיסטי מכנים "זר לא יבחין". אפשר יהיה להביא אותו למצות את יכולותיו כך שהוא ירגיש שייך לעולם ולחברה האנושית, בעל כבוד וערך עצמי, בעל יכולת סבירה לדו שיח ועוד. לזה אני קוראת החלמה, לא ריפוי. קיוויתי שלאחר שנמצא את שיטת הטיפול המתאימה לאדם הוא ילך ויחלים. תהליך של החלמה הוא תהליך ארוך שיכול להמשך כל החיים. ... בגן רגיל. מכיוון שלאדם יש מנת משכל מעל הממוצע ובעיות תקשורת בינוניות יחסית יכולתי לנסות ולחתור לעתיד בו הוא ישולב בגן רגיל. לא הבנתי מדוע אנשי המקצוע מתנגדים מאד לשיטתו של לובאס עד שקראתי את ספרו The Me Book. בספר זה מביא לובאס את משנתו. אני ממליצה לכל הורה שחושב להתחיל תכנית ABA או שילדו נמצא בתכנית כזו לקרוא את הספר (ניתן למצוא תרגום של הספר לעברית באינטרנט). בספר זה מפרט לובאס את עקרונות השיטה ההתנהגותית ואת התוכניות הספציפיות בהם הוא השתמש במחקריו ושברובן משתמשים גם היום בתכניות הטיפול (מאז פותחו תוכניות רבות נוספות ומגוונות יותר). הבנתי מדוע הספר מקומם אנשי מקצוע רבים, וגם ... שלו ועזרה לי להבין כיצד לשנות אני את ההתנהגות שלי בכדי להקל על אדם ולתת לו מה שהוא זקוק כדי להתקדם. אחזקת צוות ABA דורש זמן רב, סבלנות ומימון גדול וצריך להיות מוכנים לכך. יש צורך להכשיר מטפלות, שהן בד"כ סטודנטיות והכי חשוב למצוא מנחה שידריך את הצוות, ההורים ובסופו של דבר גם את הסייעת והצוות בגן. במהלך הזמן למדתי שיש עוד גישות ב"שוק הטיפולים לאוטיסטים" (שוק רחב ובעייתי מאד שאין עליו פיקוח משום גורם). מנסיוני, הטיפול ההתנהגותי הוא המסגרת של הילד והמקום ממנו מתחילה כל ההתקדמות. יכולתי להסיק זאת לא רק דרך עבודת הצוות של ה - ABA אלא גם דרך אורי ורחלה שעבודתן התבססה על הגישה ... מלמד כיצד ללמוד (טרום למידה) מלמד עניינים דידקטיים, מלמד כיצד לדבר ועוד ועוד. ABA היא גישה שניתן ליישם אותה בדרכים רבות ובסיטואציות שונות. את השיפור וההתקדמות אצל הילד ניתן לראות כבר אחרי חודשיים או שלושה של טיפול אינטנסיבי, וזה נותן כל כך הרבה תקווה להורה וגם לילד לדעתי - למרות הקושי הרב שהוא חווה. אי אפשר לתאר את ההרגשה במילים. ההשתנות האיטית של הילד האוטיסט וההתגלות של מהותו היא מופלאה ואפשר להשוות אותה אולי להיפתחות הניצן לפרח. אם אתה מתבונן היטב ולאורך זמן תוכל לראות כיצד העלים נפתחים. אם לא התבוננת היטב תביט יום אחד (לאחר מספר חודשים או שנים) ואז תגלה שאין שם כבר ניצן, זהו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - זהירות סמים בדרך! מדריך להורים מודאגים! כשהילד שלכם מגיע לגיל ההתבגרות או מתקרב אליו, הדאגה בוודאי מתחילה לקנן בליבכם! נכון זהו גיל נהדר: חוויות, חבר'ה, אהבה ראשונה, טעימות ראשונות של עצמאות, ריגושים... וחשיפה לסכנות. הרבה סכנות! ... קיצוניות ונטילת סיכונים. מתבגרים נוטים להתגרות בחוק כחלק מההתמרדות כלפי סמכות וחיפוש אחר זהות עצמית. הם רוצים לסלול את חייהם בדרכם הייחודית והשונה מזו של ההורים. המבוגרים הם "פאסה", החבר'ה הם "אין". בעשורים האחרונים הפכו הסמים נפוצים יותר, מגוונים יותר וזמינים הרבה יותר. וכשהחבר'ה אומרים "בוא תנסה, זה יעשה לך ראש טוב, אין מה לפחד, הנה גם אני עושה את זה" ... לא בריא, אבל אל תקפצו למסקנה שהוא גם בטח משתמש בסמים. וכשאתם נוטים לחשוב שבגלל שהמתבגר שלכם "לא נוגע אפילו בסיגריה" אז בטוח שאינו נוגע גם בסמים, תחשבו שוב... כהורים, כל אחד מאיתנו חושב שלילד שלו זה לא יקרה. אם כך, של מי הילדים האלה? האם יש לכם סיבות לדאגה? אם שמתם לב לשינויים משמעותיים בהרגלים ובהתנהלות של המתבגר שלכם, כגון: חברים חדשים ובלתי מוכרים לכם שהוא נפגש ... ד. חגי - כינוי לחגיגת חומר - כינוי להרואין. קוק פרסי - סוג של הרואין קוק, קריסטל, שלג - כינויים לקוקאין כל המחקרים שנעשו בתחום זה מצאו שככל שהתקשורת בין מתבגרים להוריהם (או דמות הורית) קרובה ופתוחה יותר, כך פוחתת כמות ועוצמת ההתנהגויות הסיכוניות שלהם. כשנער או נערה מרגישים מרוחקים מההורים, הם נוטים להגזים בנטילת סיכונים - גם כדי להשיג תשומת לב ובעיקר כי אין מי שידריך אותם לקבל החלטות נכונות. הורים יקרים, קחו זאת כחומר למחשבה, תמצאו את הזמן ואורך הרוח הדרושים ודברו עם הילדים. לימדו להכיר את עולמם, דעותיהם, חבריהם ומעשיהם. תנו להם עצה טובה ויד מכוונת, גם אם הם לא ממש ביקשו זאת. ספרו להם עד כמה הם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 2 פרק 2 כשיש לך תחושה אינטואטיבית שהתפתחות ילדך אינה תקינה כדאי לעבור על השאלות וההצהרות בהמשך כדי לדעת פחות או יותר באיזה תחום ממוקמת בעייתו של הילד והאם כדאי לגשת לאבחון, איזה אבחון, אצל איזה מומחה. לגשת עם הילד לאבחון זוהי סיטואציה קשה ומלחיצה (בעיקר עבור ההורים). מניסיוני אני ממליצה בחום לאבחן את הילד (את אייל לא אבחנתי בגלל פחדים שונים והכחשה ולכן לא קיבל תמיד טיפולים מתאימים ואילו את אדם אבחנתי בגיל צעיר מאד ולכן גם הטיפולים התאימו והתוצאות בהתאם). הבנתי, לאחר שנים של קשיים עם אייל, שאבחון חשוב מאד בכדי שנוכל להעניק לילד את מה שהוא צריך בזמן הטוב ביותר, שהוא חלון ההזדמנויות בגיל הצעיר, ע"י הטיפולים הטובים ביותר. שימו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 6 פרק 4 הטיפולים המוצעים בשוק גרינספן השיטה פותחה ע"י סטנלי גרינספן ועמיתיו. שיטת גרינספן מנסה להתבונן מעבר לתוויות שניתנו לילד. הטיפול בילד מתחיל בתצפית שמתוכה נבנית תכנית עבודה אישית. ילדים מגיעים עם אבחון מפסיכולוג, ... "טוב לי איתך, תודה שאתה כאן, אנחנו משתפים פעולה ומבינים זה את זה". רגעים כאלה ואחרים שמתפתחים ומשתכללים לאורך גדילת הילד בונים יסוד חזק של אינטימיות ואהבה המעניקים יכולת למידה בסיסית ומתקדמת. ג. תקשורת דו כיוונית - הילד לומד שהוא יכול באמצעות עשייה בעולם לגרום לאחרים להגיב. הילד צוחק וההורה מגיב אליו בחיבה, הילד מגרגר ומשמיע הברות וההורה מחקה אותו ואילו הילד בתורו שוב מחקה אותו בחזרה. הילד לומד שג'סטות (מחוות) הן בעלות כוח במציאות, הוא מצביע על דבר מה שהוא רוצה וההורה מביא לו אותו. הילד לומד שלשפה יש כוח ושמילים משרתות אותו בעולם. הילד לומד מהאינטראקציה הדו כיוונית הזו שאם הוא בוכה ינחמו אותו, אם יכה ילד אחר אז יכו אותו בחזרה. כאן זו לא רק ההשפעה על העולם אלא בניה של מי אני ויש תחילתה של עשייה ... נפרדת. בכל שלב שהילד מצליח, אפילו הצלחה חלקית שבחי אותו על סבלנות, הצלחה, כמה הוא נהדר ומקשיב. לימוד כזה מבוסס על פירוק כל המיומנויות שהילד צריך לרכוש בכל התחומים השונים (כולל השפתיים והתקשורתיים). התכנית הטיפולית צריכה להיבנות ע"י מנחה מנוסה ובעל ידע רב. את התכנית מעבירים מטפלים וההורים, במידה והם יכולים. הילד מתוגמל ע"י חיזוקים שונים (ממילים טובות והתפעלות המטפל ועד לצעצועים קטנים ואוכל שהילד אוהב, צריך כמובן למצוא מה מניע את הילד, מהי המוטיבציה שלו ולתת לו חיזוקים שקשורים למוטיבציה ומחזקים אותה). הילד לומד את ... ואין עליהן מחקרים או שהמחקרים העלו תוצאות שאינן חד משמעיות. המחקרים כולם, ללא יוצא מן הכלל, מצביעים על כך שכשמתחילים את התכנית ההתנהגותית בגיל צעיר מספיק (עדיף מתחת לגיל שלוש, אך אפשר גם אח"כ), באינטנסיביות גבוהה מספיק (כ - 40 שעות בשבוע אך אפשר גם מינימום של 25) ובהכנה מוקדמת של המנחה, ההורים ושאר בעלי המקצוע המעורבים בטיפול בילד, התכנית מצליחה לקדם את הילד באופן יוצא מן הכלל. ההתקדמות תלויה בהכנת תכנית עבודה רצינית ובעלת מטרות לטווח קצר ומטרות לטווח ארוך המפורקות לאבני דרך שהם צעדים קטנים אותם הילד יכול להכיל וללמוד, ... ביותר בכל טיפול לילד האוטיסט היא לעזור לילד לשלוט או לשנות את התנהגותו כדי שיוכל להיכנס לעולם ולתפקד בו באופן סביר לפחות. בעיות התנהגות נובעות מהשוני הנוירולוגי במח שממנו נובע הליקוי התקשורתי, חוסר הבנה של תהליכים במציאות וכן - חשוב לא פחות - מבעיות סנסוריות שרבים מהילדים חווים. עלינו כהורים לזכור תמיד, להזכיר לכל מי שנמצא בסביבת הילד, שהתנהגותו אינה תוצאה של חוסר חינוך, רשעות או עשיית "דווקא". הגישה ההתנהגותית מתייחסת לליקוי התקשורתי ולחוסר ההבנה של הילד. במקרים רבים ראיתי שאין יחס מספיק של הגישה התנהגותית לבעיות הסנסוריות. לכן כדאי לפנות למרפאת בעיסוק מוסמכת שמתמחה בבעיות סנסוריות. גם שיטת ורדי וחדרי סנזולן מטפלים בבעיות סנסוריות וצריך לראות לאיזו גישה הילד מגיב טוב ואיזו מטפלת מצליחה לחדור לעולמו של הילד ולצעוד איתו הלאה. לגבי חששם של הורים מתכנית התנהגותית. בארץ לא פגשתי מנחות של תכניות ABA שהמליצו על עונש פיזי לילד. התכניות עובדות על בסיס תגמול. במידה והילד מבצע מה שאנו מבקשים ללמד אותו נעניק לו חיזוק - תגמול. אם הילד אינו מבצע לא נעניק לו תגמול. התגמול יכול להיות גם חיוך וחיבוק שלנו או של המטפל. המטרה היא להפוך את ביקור המטפל והמשחק עימו לתגמול. לעיתים קרובות נראה להורים אכזרי להכניס את ילדם למסגרת טיפולים שגבולותיה וחוקיה ברורים וזה כשלעצמו נראה להם לא מוסרי. מנסיוני, הכל תלוי כיצד אתה עושה את הדברים. פילוסופיות חינוכיות יכולות להיות נפלאות או מרתיעות על הנייר. מה שחשוב הוא כיצד מורידים אותן לרמת השטח ומי מטפל בילד ביום יום ואיפה הוא שם את הגבול למנחה ולמטפלים. צריך להיזהר מלהתנגד באופן כללי ונחרץ לתכנית התנהגותית או כל תכנית אחרת מתוך חוסר ידע, ניסיון דל, שמועות או אידיאולוגיות ואמונות בתכניות אחרות. מצחיק ומעציב אותי כאחד כשאני שומעת הורה אומר שהוא "מאמין" בתכנית מסוימת ולכן לא ינסה תכנית שונה. אני חושבת שאת האמונה כדאי להשאיר בבקשה למערכת היחסים שלכם עם אלוהים. אין קשר בין אמונה לבין תכנית טיפולית. הפרמטר היחיד שצריך לעמוד לנגד עיניכם הוא האם הילד מתקדם, האם הילד מרגיש ... מרגיש פחות טוב לגבי משהו לעיתים וזה לגיטימי) האם הילד חוצה את גבולותיו שלו ומצליח לעשות דברים קצת אחרת מאשר ביצע אותם לפני הטיפול. האם הילד מפתח יחסים טובים ומקדמים עם המטפל? למרות החששות, נסו לשמור על מחשבה פתוחה ולבחון דברים לעומק ובעיקר ע"י מחקרים מוכחים ובעיקר ניסיון אישי שלכם ושל הורים אחרים לילדים אוטיסטים הקרובים לכם, כך תוכלו להחליט איזו תכנית טיפולית מתאימה לילדכם. מומלץ לעצור כל מספר חודשים ולחשוב כיצד הילד מרגיש, האם הוא התקדם בכיוון שציפיתי, מה צריך לשנות בתכנית באופן מהותי וכיצד. חשוב מאד להתייעץ עם בעלי מקצוע, אך לא לתת בידם את ההחלטה האחרונה לגבי מה מתאים לילד. כהורים עלינו לפתח מצפן כלפי הילד ולדעת מה הכיוון הנכון עבורו. אין אנו יכולים להשאיר את קבלת ההחלטות בידי אדם מקצועי זה או אחר שבאופן אנושי ביותר יכול להיות בעל דעות מגובשות ונחרצות עקב ניסיון חיים מסויים שאינו דווקא תואם את צרכי הילד, או במקרה החמור יותר, יכול להיות בעל אג'נדה אישית ואינטרסים שאינם תואמים את צרכי הילד והמשפחה. תכנית טיפולית, לאחר דיונים ושיחות עם אנשי המקצוע, צריכה להיות כתובה וברורה. במהלך התכנית יש לדרוש מהמטפלים לכתוב בסיום כל מפגש עם הילד מידע ספציפי שיעזור למנחה ולהורים לראות האם התכנית שכתבנו מתאימה למצבו של הילד כרגע או שיש לשנות אותה. יש לבקש מהמנחה לכתוב סיכום לכל ישיבת צוות (ישיבת נערכות בין פעם בשבוע לפעם בשבועיים עם המטפלים השונים). המנחה צריכה לכתוב גם סיכום עבודת תכנית בכל כמה חודשים ... מה הילד מביא איתו עכשיו ואיך כדאי להתייחס לזה. מצאתי שהזמן הטוב ביותר לחשוב על הילד (מבלי להגיע דווקא לפתרונות) הוא לפני השינה. אני מחזיקה בתוכי לפני השינה תמונה של הילד כפי שהתבוננתי בו היום, כך לעיתים קרובות אני קמה בבוקר כשהתשובה או מענה חלקי לבעיה שעלתה במהלך היום הופכת ברורה יותר. כהורה מצאתי שעל הילד שלי להיות עסוק כל שעות היום. במידה והילד אינו עסוק הוא חוזר להתעסק בתחומי העניין האוטיסטיים שלו (קבעון סביב רכבות, תמרורים, שערים, פחי זבל וחרקים) או מביא התנהגויות לא רצויות. ברגע שהילד עסוק בטיפולים ובמטלות שנקבעו מראש ... תקשורת מאת עדנה מישורי (הוצאת אלו"ט). בכדי להכיר את סיפור הצלחתה של ילדה שטופלה בגישה ההתנהגותית כדאי מאד לקרוא את הספר "השמיעי קולך" מאת קת'רין מוריס (הוצאת ספרית פועלים). 3. DIR -שיטה שנכתבה ע"י סטיבן גוטסטיין. השיטה מפרקת מיומנויות שונות, בעיקר תקשורתיות וחברתיות ומצריכה התמסרות של הורה והכשרה של מטפל או שניים. על ההורה ללמוד את השיטה היטב ואז לנסות ולהכשיר מטפלים. השיטה עדיין אינה מפותחת בארץ. גוטסטיין מפרט בספרו "Relationship Development Intervention" כיצד ליישם את שיטתו צעד אחר צעד ומפרט את המשחקים השונים והדרכים לחדור לעולמו של הילד. השיטה כוללת 24 שלבים הבנויים באופן היררכי. בכל שלב מפורטים לפרטי פרטים הפעילויות שצריך לבצע עם הילד, האביזרים הנחוצים לכך והדרך הנכונה לעשות זאת, כולל טיפים להורה המתחיל. 4. רכיבה טיפולית - דרך התקרבות לבעל חיים והרכיבה עליו הילד מקבל ביטחון, נהנה ונפתח לעולם.. הטיפול עובד יכול לעבוד על אלמנטים טיפוליים שונים כמו שיווי משקל, מוטוריקה גסה ועדינה, קשב, תקשורת (עם המדריך ועם ילדים אחרים כשמדובר ... לגעת בפחדים, בשמחה, בעצב ובכל רגש אחר שעולה אצל הילד ואינו מאוזן. דרך הטיפול לומד הילד להכיר את עצמו טוב יותר ולהתמודד עם רגשותיו. 7. טיפולים אלטרנטיביים שונים (הילינג, שיאצו, מסג', טיפולים בתוספי מזון, שיטת אמנה, שינוי תזונה, מח אחד, וכו') - ישם טיפולים אלטרנטיביים מסוגים שונים בשוק. הורים רבים מדווחים על שיפור אצל הילד בתחומים שונים ואילו הורים אחרים מדווחים שאין שינוי אצל הילד. כל ילד יגיב בדרך שונה לכל אחד מהטיפולים המוצעים בשוק, והם רבים. הצעתי לכם היא לבחור בזהירות את המטפל, שצריך להיות מטפל מוסמך שלמד אצל אדם או מוסד מוסמך, כן עליו להיות בעל ניסיון בעבודה עם ילדים אוטיסטים. אל תהססו לבקש המלצות מהורים אחרים. אל תהססו להיות במפגשים של המטפל עם הילד. אל תהססו לשאול למה הוא עושה את מה שהוא עושה בטיפול. קראו על השיטה, היו חוקרים. במידה והילד חווה שינוי עקב הטיפול יהיה זה נבון להמשיך אותו. במידה ואין תוצאות לאחר כ - 3 חודשים באופן ... לא תמיד הדבר נכון. הכל תלוי בצרכיו של הילד ועד כמה הוא מסוגל להכיל שונות בטיפול ובסוגי המטפלים. נושא חשוב מאד הוא לשים לב שהמנחה אכן רגיש מספיק והוא מתאים את התכנית הטיפולית לילד ולא את הילד לתכנית הטיפולית. יש מנחים העובדים "לפי הספר", עבודה כזו יכולה לפגוע בילד ולגרום לו למצוקה. כהורים אני מאמינה שתפקידנו לשמוע את כל הרופאים, המנחים והמטפלים, דעותיהם ואמונותיהם, אך בסופו של דבר התפקיד שלנו בקביעת המסגרת הטיפולית הוא לדעת למה באמת הילד שלנו זקוק ולהתאים את כל הטיפולים כך שתהיה הרמוניה מבחינת הילד באופן כזה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הורים וילדים - להרגיל ילדים לגן הם נכנסים לגן ואתם מוזמנים לצאת מהקופסה להרגיל ילדים. מילה מעניינת. הבנין "הפעיל" בעברית מתיחס בד"כ לפעולה שנעשית על מישהו אחר. להפעיל מישהו או משהו. להזמין - לגרום לו להיות מוזמן. להקסים - לגרום לו להיות מוקסם. להקשיב - ... תפיסה מעניינת של הנושא. אנחנו מרגילים את הילד, לא הוא מתרגל. זו פעולה שלנו. הלאה. לענייני כניסה לגן הרלוונטיים בימים אלה. בגנים עירוניים (בחיפה לפחות) מותר להורים להשאר בגן עד השעה 8: 30 בבוקר. הגן נפתח ב - 7: 30, כך שבעצם יש שעה שבה מותר להורים לשהות בגן. אח"כ אסור, החל מהיום השלישי. לא אכנס כרגע לסוגיה אם סביר או לא סביר שילד בן 3 או 4 ישאר ביום השלישי במקום לא מוכר, 5 שעות. מי שבחר בגן עירוני בחר בבחירה הזו, שמוצהרת מראש. יש הורים שמביאים את הילדים בשעה 7: 30 לגן ואצים טסים לעבודתם שאי אפשר לאחר אליה. אחרים מגיעים בשעות מאוחרות יותר, וממהרים לעבודה, ואחרים מגיעים מאוחר, ולא ממהרים לשום מקום. אבל הם ממהרים לצאת מהגן, להפרד מהילד הכי קצר שאפשר. נכנסים לגן, מושיבים את הילד באיזשהו מקום, ושלום. אני שואלת הורים בגן: למה אתם עוזבים מהר כל כך? או למה לא מגיעים מוקדם יותר ונשארים קצת? הרי זה רק השבוע השני בגן. אנשים מסבירים לי שהם רוצים להרגיל את הילד לפרידה קצרה. גם הגננת ממליצה על כך. בכל יום השבוע קמתי בשעה מוקדמת באופן אכזרי (במיוחד לציפור לילה שכמותי), כדי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ילדים / מערכת החינוך / הורים וילדים לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על חינוך ילדים / מערכת החינוך / הורים וילדים. הרצאה על חינוך ילדים ומערכת החינוך. איך לגרום לילד לאהוב את הלימודים? מי ראוי להיות מחנך? מיהו ומהו מחנך טוב? איך לפתח ביטחון עצמי / הערכה עצמית אצל ילדים? איך בן אדם יכול לגלות את הפוטנציאל העצמי שלו? איך מורה ומחנך יכול לפתור את הבעיות של התלמידים באמצעות שיקוף עצמי? איך המורה יכול להבין את התלמידים באמצעות התבוננות פנימית שלו על עצמו? ... ? למה פרגון לילדים, יוצר אצל הילד חוסר אהבה עצמית? למה אפשר וצריך להסתכל על חצי הכוס הריקה ? למה אנשים משקרים את עצמם להסתכל רק על חצי הכוס המלאה? למה להודות על הדברים הטובים שיש בחיים, למה זה יוצר רע ? כיצד ההורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? למה הלימודים מאמללים את הילד? מהי מהות החינוך, ומדוע הוא רע, ואיך הוא צריך להיות? למה הילדים חווים את הלימודים כסבל? מה יקרה אם לא יפרגנו לילד בכלל? איך נוצרת חוסר הערכה עצמית אצל ילדים? מדוע הורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? האם את/ה באמת אוהב את הילדים שלך? למה את/ה אוהב את הילדים שלך? מהי המטרה האמיתית של הלימודים? למה האדם לא נהנה מהחיים? מהי מחנך טוב? מי ראוי לחנך? איך להסתכל למציאות בעיניים ולהיות מרוצה ממנה? איך ילדים אמורים לחוות את הלימודים? איך לדוגמא לגרום לילד לאהוב את לימודי היסטוריה וכיו"ב? איך לגרום לילד ליהנות ... הלימודים? ועוד. הראיון ע"י ארז סנדובסקי, מנהל התוכנית "הצעד הבא" לפיתוח מצוינות אישית ולימודית של תלמידים בבתי ספר. ראה גם: אימון אישי / חינוך ילדים / יכולת הכלה - מהו אימון אישי וחינוך ילדים עם יכולת הכלה?. הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת?. חינוך ילדים / הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? חלק 1. חינוך ילדים / הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? חלק 2. חינוך ילדים / הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? חלק 3. חינוך ילדים / הפרעות קשב וריכוז אצל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / הורים / ילדים - שינה ילדים וכל מה שבינהם המילה תינוק מכוונת גם לילדים. שינה היא מצרך חשוב מאד בהתפתחות התינוק... בזמן שינה התינוק מעבד את כל מה שלמד ראה ושמע בזמן עירות. המוח שלו מעבד את הנתונים ומכניס אותם למאגר הזיכרון בתת מודע שלו. כל המידע שנכנס למאגר עוזר לתינוק להתפתח ולגדול. בזמן עירות הוא לומד להשתמש במידע הזה ולומד לשלוף את הידע הנחוץ לו, לומד לבנות היקשרים ... האישי של התינוק לגדול ולהתפתח. 5. התינוק לומד על יכולת השליטה שלו. הרגל זה מאפשר לתינוק להיות פעיל דבר המעניק לו תחושה של מסוגלות, של יכולת, של ביטחון ושליטה בתהליך הכניסה לשינה. ומתוך כך הוא לומד להרפות מה שעוזר לו לגלוש לשינה מתוקה ושקטה. זהו גם זמן של חום וקירבה להורה או לאדם שמרדים את התינוק. זמן של יצירת אינטימיות ומגע עדין. ישנם טכניקות שלמות ליצרת הרגל לתינוק. החל ממוזיקה החוזרת על עצמה מידי ערב. מסז' עם שמן נעים. דיבור רך ועוטף המסכם את היום והנלמד בו, את העשיה, את האנשים שפגש התינוק וכו'... אפשרות לנגיעה בכל איבר בגוף ובהוספה של לילה טוב לכל איבר. שליחה של אהבה לכל איבר. דברים אלו מחברים את התינוק לגופו ועוזרים לו מאד ביצירת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אישי להורים - טיפים בהורות דו שיח יעיל עם הילדים הורים יכולים וצרכים להיות כנים עם ילדיהם, אפשר לעשות זאת ע"י ביטוי רגשות וצרכים אישיים של ההורים, כדי שהילדים יכירו אותם גם כאנשים ולא רק כהורים. כדי לנהל דו שיח יעיל עם הילד, השתדלו לדבר בגוף ראשון יחיד, "אני" ולא "אתה". למשל, "אני מאוכזב מכך שאמרת שתסדר את החדר ולא עשית זאת" עדיף על "אתה לא אחראי משום שלא סידרת את החדר, הבטחת ולא קיימת". העבירו מסרים ברורים ושלבו במסרים אמפתיה. במקום לומר: "כל הבית מבולגן עם המשחקים שלך, אני כבר לא יודעת איפה לדרוך וכמעט נפלתי ", עדיף ... את התנהגותו הלא רצויה. לכן, במקום לומר "אתה עקשן / שובב " עדיף לומר "אתה מתנהג בצורה עקשנית / שובבה". במקום "אתה מעצבן אותי" עדיף לומר "אני כועסת כאשר אתה מתנהג כך". ובעצם נתייחס למעשה / להתנהגות הלא רצויה ולא נדביק תווית לילד. זמן איכות כל ילד זקוק לזמן איכות עם ההורה שלו, זמן שבו ההורה קשוב אליו, ללא טלפונים וללא הפרעות, 20-30 דקות ביום אשר בהם ההורה נמצא איתו נטו. כדאי לתכנן עם הילד את זמן האיכות מראש, לקבוע מועד ותוכנית. בזמן זה מומלץ על פעילות משותפת עם הילד כגון משחק, יצירה, חידות, סיפור, הכנת תבשיל, אפיית עוגה, טיול, שיחה. טיפים בניהול זמן ניהול זמן הוא אחד הנושאים הבעייתים ביותר ובעיקר לאנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז. שליטה בזמן דורשת ניהול עצמי, מיומנות שיש צורך ללמוד. ע"פ ד"ר ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... התמכרות בגיל ההתבגרות ומניעתה - מדריך להורים מתבגרים מתחילים לשתות אלכוהול בכמויות גדולות יותר ובגיל צעיר יותר מבעבר, משתמשים בגראס ובסמי פיצוציות באופן שכיח יותר ומעשנים סיגריות ונרגילות מגיל צעיר. תופעה נפוצה לא פחות היא גלישה באינטרנט שעות רבות ביממה - לעתים קרובות למטרת הימורים, פורנו או משחקי רשת אלימים. התנהגויות כאלו עלולות להוביל להתמכרות מסוכנת והרסנית, במיוחד כשמתחילים אותן בגיל צעיר. התמודדות הורית נכונה במצב בו המתבגר שלכם מתנהג באופן שמסכן אותו, היא קריטית ועשויה לקבוע אם ההתנהגות המסכנת תהפוך להתמכרות שיהיו לה השלכות הרסניות על הנער ועל המשפחה כולה. איך לזהות התמכרות? באופן כללי - התמכרות היא הקצנה של הרגל שגורם לאדם לעונג, ... החלטות חוזרות ונשנות שיפחית וישלוט על ההתנהגות המתמכרת, אינו מצליח להפחית לאורך זמן ומפתח חרדה מהפסקה מוחלטת. 10.תגובות של רגרסיה גופנית ורגשית (כאבים בגוף, עצבנות, דיכאון ועוד) כאשר נעשה ניסיון להפסיק את ההתנהגות המתמכרת. הורים - אם זיהיתם חלק מהסימנים האלו בהקשר להתנהגותו של הבן או הבת שלכם, יש לכם סיבה להיות מודאגים ולצאת לפעולה של הצלת חיים. אתם נלחמים לא רק על חייו של ילדכם אלא גם על איכות חייכם שלכם. כי משפחתו של מכור וסביבתו הקרובה סובלות מההתמכרות לא פחות ואולי אף יותר מהמכור עצמו. הורים יכולים לסייע במניעת התמכרות של ילדיהם כשהורים מגלים שילדם האהוב מפתח התמכרות הם מודאגים ונסערים ונחושים בדעתם להציל אותו מלהזיק לעצמו ולהרוס את בריאותו ועתידו. תגובה טבעית למצב המפחיד והמסוכן היא "לקחת את המושכות לידיים" ולנסות לתקן בעצמנו את חייו תוך הצבת גבולות נוקשים והטחה של תוכחה וכעס כלפיו. תגובה נפוצה אחרת היא להיכנע לדחף הטבעי ההורי - לתמוך בילד כשהוא בצרות ו"לעטוף" אותו יותר מהרגיל. דרכי התמודדות אלו אינן יעילות ברוב המקרים. למרות הקושי, עליכם להכיר בכך שאינכם יכולים לשלוט על הילד ולנהל את חייו במקומו ועליכם להעביר אליו את האחריות למעשיו. עם זאת - יש לכם את הזכות ואפילו את החובה לשלוט על חייכם ולהגן על עצמכם ועל שאר בני המשפחה מפני הנזקים שבהתמכרות. זוהי נקודת המפתח לשינוי. שינוי אצל ההורים יביא בהכרח לשינוי אצל הילד. ברוח זו מומלץ לנקוט באסטרטגיה בעלת מס' שלבים: בשלב ראשון - שקפו לילד את המצב כפי שאתם תופסים אותו. סביר להניח שהוא ינסה להפחית מחומרת מצבו ואף יגיב בתוקפנות ובהגנתיות כלפי כוונתכם למנוע ממנו את ... להיות בכל המישורים: הגנה פיזית - מפני אלימות או גניבה או סכנה של פשיטת משטרה על ביתנו וכדומה. הגנה נפשית - התרחקות ממצבים שעלולים לגרום לאכזבה ודאגה, הרחקת אחים קטנים מהשפעה שלילית. הגנה כספית - התמכרות עולה כסף שבדרך כלל מגיע מההורים. אין לממן דבר שאתם מתנגדים לו. הגנה חברתית - להגן על המוניטין האישי והמשפחתי שלנו. הורים - כאן עליכם להיות אמיצים ויצירתיים כדי למנוע או לפחות לצמצם את ההשלכות לטווח קצר וארוך שעלולות להיגרם לכם אם תסכימו לחיות עם ההתמכרות בביתכם ובסביבתכם. זכותכם לשקול מחדש אם לתת לילד תמיכה כספית, לאפשר לו לגור בביתכם או אפילו אם ... והחלטיים ולתת לו להתמודד לבד עם תוצאות מעשיו. גם אם מדובר במתבגר צעיר ושביר - אם הוא מרשה לעצמו להיחשף לסכנות הוא צריך לקחת בחשבון שלא יהיה מי שיגן עליו. בשלב שלישי - למרות האווירה המתוחה בבית ותחושה של ריחוק וכעס מהילד, עליכם ההורים להתעלות על עצמכם ולהעביר לו מסרים של חיזוק והבעת אמון ביכולתו להפסיק את ההתנהגות ההרסנית, ובתבונתו וכישוריו להיות אדם חיובי ומצליח בחיים. חשוב להציע לו לפנות לטיפול, ואם יסכים - לסייע באופן פעיל במציאת מטפל מתאים ובמימון הטיפול אם יש צורך. תמיכה בשבילכם גם אתם ההורים זקוקים לתמיכה, הכלה והדרכה. ההכרה בכך שהילד שלכם נמצא במצב מסוכן שעלול לסחוף אותו למסע של הרס עצמי, יוצרת אצל כל הורה תחושות קשות של דאגה, אשמה, כעס וחוסר אונים. השאלה: "איפה טעינו?" מרחפת באוויר ואינה מניחה. הורים רבים "חוטאים" בתגובה ראשונית של הכחשה ובריחה מהתמודדות, אולם המציאות הקשה מחייבת בסופו של דבר לפעול. גם אם קיבלתם את ההחלטות הנכונות ונקטתם בשיטות המומלצות ע"י המומחים, עדיין ההתמודדות קשה. יישום נכון של שלב הצבת הכללים החדשים, ... שקבעתם הם נכונים ומוצדקים ולעמוד בלחץ המופעל מהילד להגמיש עמדות ולוותר. כדי להצליח במשימה, חייבים בני המשפחה לפעול בשיתוף פעולה ואחידות. עליכם לתמוך זה בזה ולהתעלות מעל חילוקי דעות, כעסים והאשמות הדדיות. לכן מומלץ גם לכם ההורים, לפנות למטפל מוסמך ומנוסה שידע להדריך ולכוון אתכם במאבקכם להצלת בנכם או בתכם מהידרדרות להתמכרות ולהרס עצמי. מומלצת גם השתתפות בקבוצה / סדנה להורים שתספק לכם את התמיכה וההכוונה המקצועית בצד תחושת השיתוף וההכלה הנגזרת מהמפגש הקבוצתי עם הורים נוספים המתמודדים עם בעיה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 5 יעדים אפשריים בתכניות ילדים אוטיסטים יכולים להיות כל כך שונים בסימפוטים שהם מראים עד שלעיתים נדמה לאדם בעל העין הלא מיומנת שמדובר בסינדרומים שונים. לכן הדימוי של "קשת" אוטיסטית או טווח אוטיסטי כל כך מתאים בנוגע לתחום זה. הקשת נפרשת מילדים בתפקוד נמוך שיכולים להראות סימפטומים כמו חוסר דיבור, המהום מתמיד, תנועות חוזרות על עצמן (סטימולציות כמו ... יחס, קשר ותקשורת לילדים או מבוגרים, התעניינות מקובעת ואובססיבית בתחומי עניין מצומצמים (רכבות, תמרורים, קלפים, חרקים, דגלים, ארצות וכו'). אפשר להסיק מכך שכל ילד זקוק לטיפול מדויק ונכון כדי לקרבו לאפשרות של תפקוד כמה שיותר טוב בעולם. כדי לתת להורים ומטפלים שונים מידע על סוגי היעדים ותכניות הטיפול המובילים אליהם תוכלו לקרוא את הרשימה הבאה, אך יש להתייחס אליה כרשימה בלבד ולא לנסות להרכיב ממנה לבדכם כהורים (שאין להם מספיק ניסיון וידע מקצועי רב שנים עם ילדים אוטיסטים) תכנית טיפולית. גם אם בחרתם, מסיבות שונות, להיות המטפלים של ילדכם ולבנות תכנית טיפולית (למשל דרך אתר האינטרנט הנ"ל) כדאי להעזר, לפחות לתקופת מה, במנחה. אינני ממליצה על עריכת תכנית לבד, לכל הפחות יש לשכור את שירותיו של מנחה. אפשר לחסוך בעלויות המטפלים במידה ואתם מוכנים להיות המטפלים של ילדכם - ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... עם מתבגרים - הגבול הדק בין "חפירה" להתעניינות - מדריך להורים חסרי אונים קשיים בהשתלבות בחברה בגיל ההתבגרות, נוצרים עקב קשיים בתקשורת עם אחרים, בעיקר עם מבוגרים. כך עולה מממצאי המחקרים המקצועיים שנעשו בארץ ובעולם בשנים האחרונות. ממצאי המחקרים גם מצביעים באופן חד משמעי שככל שמתבגר מדווח על תקשורת קרובה ופתוחה יותר עם הוריו או עם דמות הורית משמעותית, כך פוחתת כמות ועוצמת ההתנהגויות הסיכוניות שהוא חושף את עצמו אליהן. אגב, תקשורת קרובה עם חברים לא נמצאה כמשפיעה. כמו הרבה דברים אחרים, גם תקשורת נכונה אנחנו לומדים קודם כל במשפחה ואח"כ מרחיבים את ההתמודדות אל הסביבה שבחוץ. כשנער או נערה מרגישים מרוחקים מההורים הם עלולים להגזים בנטילת סיכונים - גם כדי להשיג תשומת לב וגם מפני שכשהם לא משתפים במה שעובר עליהם - אין מי שידריך אותם לקבל החלטות נכונות. בסקר שנעשה בארץ ע"י הרשות למלחמה בסמים לפני כ - 3 שנים, נשאלו בני הנוער באיזו תכיפות הם מדברים עם הוריהם על בעיות אישיות. רבע מהם ענו ש: "אף פעם, או כמעט אף פעם לא" רבע מהילדים שלכם, הורים יקרים, לא משתפים אתכם כלל! איך תשמרו עליהם, תדריכו אותם ותזהירו אותם מסכנות, אם אין לכם מושג עם מה הם בכלל מתמודדים? כדי להיות מעודכנים יותר במה שקורה למתבגרים שלכם, עליכם ליצור איתם תקשורת פתוחה! מה זאת תקשורת פתוחה עם מתבגר??? הרי כולנו יודעים כמה קשה ... היחסים עם המתבגר בבית הם בד"כ יחסים אינסטרומנטאליים - כאלו שממוקדים בפעולות עשה ואל תעשה: תקנה לי, תסיע אותי, אל תיכנסי לי לחדר, יש משהו לאכול? הם לא מדברים איתנו על רגשות, לא נכנסים לפרטים, לא מבקשים את עצתנו. מאיפה הם למדו את זה? אז זהו, שכנראה מאיתנו - ההורים. בואו נחזור לתקופה שהם היו ילדים, כי תקשורת מתחילה בילדות. בואו נבדוק איזה מודל תקשורתי אנחנו מציגים לילדים שלנו כבר מגיל צעיר. מכיוון שאני לא מכירה אתכם באופן אישי, אספר לכם סיפור אופייני על עצמי: סתם יום של חול, השעה 13: 30, יום לחוץ בעבודה - אני לא רק ... השיעורים! " "אל תאכלי את כל העוגה, תשאירי קצת לאחותך! " "תנמיכי את הטלוויזיה! " "את חוזרת עד 12. 00 בלילה ולא יותר! " זו תקשורת של פקודות, שמועברת באינטונציה מיוחדת ששמורה רק לילדים (ולפעמים גם לבעל). כמה מקום היא משאירה לשיחה משמעותית?? גם דפוסי התקשורת שבין ההורים כבני זוג, הם מודל לחיקוי אצל המתבגרים והחיקוי הזה הוא לא תמיד משאת נפשנו. המתבגרים שלנו נוטים "להחזיר" לנו באותה הדרך שבה הם רואים שאנחנו מתנהלים בינינו כבני זוג ולהתנהג עימנו באותה דרך בה אנחנו התנהגנו כלפי בני זוגנו. היום הבת שלי בת 15, כשאני מתקשרת ... בבימ"ש. וכשאנחנו מתפנים לרגע קט מעיסוקינו ומבקשים להוציא את המתבגר שלנו מכל ערוצי התקשורת שבהם הוא משוטט ולנהל איתנו שיחת נפש, הוא לא ממש משתף פעולה. למרות זאת, חשוב שנשאל, שנתעניין. כשאנחנו שואלים אנחנו מעבירים מסר של אכפתיות. ההתנגדות של המתבגרים לשתף את ההורים, מתקיימת במקביל לכך שהם דווקא כן רוצים שיהיה אפשר לספר, אבל משהו בתקשורת היומיומית והשוטפת לא מספיק מקרב. כשהילדים עוד קטנים הם מעריצים אותנו ההורים, אנחנו בעיניהם: החזקים, היודעים, השולטים והמגנים עליהם. אנחנו האידיאל שלהם. בגיל ההתבגרות נשבר האידיאל הזה. הם מתחילים לראות אותנו באור אחר, ביקורתי יותר. יש להם ביקורת על האישיות שלנו, הסתייגויות מההתנהגות שלנו, הם כבר פחות תלויים בנו ונראה להם שאינם ... 1, 000 ש"ח, אבל לעתים קרובות זה נגמר הרבה יותר גרוע. בשביל להשתייך ולהיות מקובל הנער או הנערה יהיו מוכנים במקרים רבים להתנסות בסמים, לשתות כמויות גדולות של אלכוהול, להשתתף במין קבוצתי, לנהוג בלי רישיון, ועוד מגוון של התנהגויות סיכוניות. כשהייתי נערה ולחצתי על הורי שירשו לי לחזור מאוחר ממסיבה "כי לכולם מרשים" אמא שלי תמיד ענתה לי בקלישאה הזו "ואם כולם יקפצו מהגג, גם את תקפצי? " למיטב זכרוני לא עניתי לה, אבל האמת היא ש - כן, הייתי קופצת! כשעושים שטויות בחבורה האחריות מתפזרת וזה יוצר תחושה מדומה של לגיטימיות - אם כולם ... - איך עבר עליהם היום ולשתף אותם במה שעובר עלינו - הם כבר מספיק גדולים כדי להקשיב גם לנו וחשוב שהתקשורת תהיה הדדית. אם נצליח ליצור עם המתבגרים שלנו קשר שמאפשר לדבר על רגשות ומחשבות ולשתף בפתיחות בקשיים והתלבטויות, יחד עם הקפדה על גבולות ושמירה על מעמדנו הסמכותי כהורים, יש סיכוי טוב שנצליח למנוע מהם להיסחף להתנהגויות שמסכנות אותם ומכניסות אותם לצרות, ולעבור את הגיל הזה בשלום. ולשאלת מליון ה - $: איך עושים זאת נכון? כדי שתקשורת פתוחה וטובה תוכל להתקיים ביניכם ובין המתבגרים שלכם, צריך שיהיו בה מס' אלמנטים בסיסיים: כבוד הדדי והערכה - שנאמרים בצורה מפורשת קבלת השוני ביניכם וחוסר שיפוטיות כנות ואמון הדדי תקשורת טובה בין ההורים שהיא מודל לחיקוי (גם אם הם גרושים) הבנה שהמתבגר שואף להיות מבוגר עצמאי ואוטונומי, אבל הוא עדיין לא כזה. מאמרים רבים נכתבו על נושא זה ובהם הצעות מגוונות ומעניינות. לדוגמא; גישה הממליצה על תקשורת "גישורית" - אשר מכוונת לזהות ולהתייחס לצרכים ולא לעמדות. גישת ה - Coaching המתייחסת לתפקיד ההורה כ - "מאמן" לחיים של ילדיו. אתם כהורים, יודעים עד כמה הגיל הזה מסוכן, גם אתם הייתם מתבגרים. אתם מבינים כמה קל, במיוחד בגיל הזה, להיסחף לפיתויים ולעשות שטויות וטעויות. אתם מבינים עד כמה חשוב ומשמעותי התפקיד שלכם בסיפור הזה, ואני מאמינה שכל אחד מכם יבחר את הסגנון המיוחד והנכון ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 3 פרק 3 בנית תכנית טיפולית כיצד תוכלו לדעת אם ילדכם נמצא על הקשת האוטיסטית? באופן כללי מאד ניתן לאמר שכאשר יש לילד עיכוב בהתפתחות השפה כמו דיספרקציה או אפרקציה הוא יפצה על כך תקשורתית דרך ג'סטות ותנועות גוף, מבטים והבעות פנים. לעומת זאת, ילד על הקשת האוטיסטית הוא בעל פגיעה נרחבת יותר והליקויים שלו הם ... צעיר עוזרת לילד להגיע לתפקוד ברמה גבוהה יותר מרמתו ההתחלתית. כדאי לעשות אבחון מקיף אצל בעל מקצוע עם ניסיון של שנים רבות ולא לחסוך בעניין זה. המלצתי היא לא להסתפק באבחונים של המכון להתפתחות הילד בלבד ואם ניתן לגשת לאבחון פרטי אצל איש מקצוע המומלץ ע"י הורים שילדם כבר אובחן אצלו. אפשר גם להתייעץ עם אלו"ט או לקבל מידע מבית לורן. אבחון רציני ואמין כולל תצפית על הילד כשהוא משחק לבדו, משחק של המאבחן עם הילד וצילומו בוידיאו כדי שיוכל לצפות בו אח"כ אם יש לו ספק לגבי דבר מה, כדאי גם לצלם את הילד בסיטואציות חברתיות או בגן (אם הוא הולך לגן). שאלון התפתחות מובנה שממלא המאבחן יחד עם ההורים, שאלון לגננת, ראיון עם ההורים המספרים כיצד הם רואים את הילד והתפתחותו (חשוב בראיון שלא להגזים בבעיות הילד ובאותה מידה לא להפחית מעוצמת החומרה שלהם ולכן חשוב שיגיעו שני ההורים ויתנו שתי נקודות מבט המשלימות זו את זו ומציירות תמונת ילד שלמה יותר). בנוסף מבחן פסיכולוגי לילד, הערכה תפקודית ומילוי שאלון סנסו - מוטורי ע"י ההורים. לעיתים קרובות תימצאו בסיטואציה שנוירולוג מאבחן את הילד דרך כלי אבחון שונים מפסיכולוג או ממרפא בעיסוק וקשה למצוא מאבחן אחד שיאבחן בדרכי הערכה שונות הקשורות לליקויים השונים של הילד. ישנם אבחונים שונים דרכם מקובל להחליט האם ילדך נמצא על הספקטרום האוטיסטי אול לא, אולם אבחון מעמיק ונכון כולל בתוכו התייחסות ל - DSM, ... כל מחלות הנפש והלקויות הידועים לנו כיום, ביניהם אוטיזם. לעיתים קרובות בכדי להקיף את כל יכולות הילד וצרכיו האישיים יש לגשת למספר בעלי מקצוע. לעיתים קרובות מי שיאבחן את ילדכם לא יאמר לכם לגשת לאבחון נוסף הקשור לתחום התפתחותי אחר שאותו הוא לא איבחן. עליכם כהורים לקחת את היוזמה לשאול, לחקור ולדרוש אבחונים נוספים הקשורים לתחומי הליקוי השונים הקשורים באוטיזם. לאחר כל תוצאת אבחון תוכלו לדעת האם ילדכם זקוק לעזרה בתחום זה. לדוגמא, נוירולוג לא יאבחן את ילדכם בד"כ דרך שאלון סנסו - מוטורי מפורט (יתכן שהוא ישאל שאלות כלליות על התפקוד הסנסורי שלו) ולכן יש לגשת למרפאת בעיסוק מקצועית ... ולאבחן את הילד אצלה ולבנות לו תכנית סנסורית המתאימה לו, זאת בנוסף לתכניות נוספות שימליץ עליהן הנוירולוג, הפסיכולוג, קלינאית התקשורת, טיפולי ABA ומטפל בשיטת גריספן, טיפול בשיטת ורדי ועוד. יש מאבחנים המשתמשים בחלק מהכלים שהזכרתי כדי לאבחן. חשוב מאד שההורים יחושו שנעשתה מבחינתם ומבחינת המאבחן עבודה רצינית ושהאבחון מלא ומשקף את מצב הילד. כאשר הילד מאובחן כנמצא על הקשת (טווח) אוטיסטית כדאי לבנות תכנית טיפולית ביתית כמה שיותר מהר ובמידת הצורך והמלצת המומחים לשלוח את הילד לגן תקשורתי או טיפולי. במידה והילד הולך לגן רגיל כדאי להתייעץ ולשקול צירוף סייעת שתהיה צמודה לילד ... לילד ללטף אותו. ילדים רבים חווים רגעים כאלה כרגעי מפתח בהיפתחות שלהם לעולם ולטוב שבו. כל חוויה חדשה, כשמביאים אותה לילד בזמן הנכון ובאופן הנכון יכולה להעשיר אותו ולהעיר אותו לבני אדם אחרים ולעולם. לאחר האבחון חפשו וראיינו מספר מנחים. כדאי להתייעץ עם הורים שאתם מכירים, עם נוירולוג עליו אתם סומכים וגם עם הורים שאינכם מכירים שניתן למצוא דרך בית לורן או באתרי אינטרנט כמו קהילות תפוז ואחרים. על המנחה להיות אדם מקצועי, כלומר שעבר מספר קורסים המכשירים אותו לתפקידו והיה בעבר תרפיסט ואח"כ אולי מרכז צוות ולבסוף עבד בצמוד עם מנחה צוות וותיק ובעל ניסיון. אם זהו מנחה בשיטת ABA צריך לוודא שסיים קורס מטפלי ABA וכן קורס מנחי ABA ... חשוב מאד שיהיו למנחה שנות ניסיון רבות עד כמה שניתן. חשוב שהמנחה עצמו יהיה קשור לאדם נוסף שאליו הוא יכול לפנות במידת הצורך ולקבל הדרכה בעצמו במידה והוא נתקל בשאלה או בעיה שאינו מכיר מספיק טוב. אדם זה יכול להגיע אחת לכמה חודשים כדי לצפות בילד ולהחליט עם ההורים והמנחה מה ראוי לעשות בנקודה זו בטיפול. יש כמה וכמה אנשים בארץ שיכולים לשמש בתפקיד זה ולכן אינני ממליצה לממן שהות בארץ וטיסה למומחה מחו"ל, אלא אם כן אתם מרגישים שאכן הגעתם למבוי סתום מבחינת שאלות מהותיות לגבי הילד והטיפול בו. גם אז כדאי לחפור היטב באזורינו ולהפתעתכם תגלו שבישראל ישנם לא מעט מומחים שיכולים לעזור לכם בשאלות ספציפיות. כדאי לוודא עם הורים אחרים שהמנחה עבד בעבר עם ילדיהם שאכן הילדים התקדמו ושהמנחה מסוגל להדריך את הצוות, ולעקוב אחריו, מסוגל לתת הנחיה להורים ולצוות הגן ומסוגל אף לגייס ולהכשיר תראפיסטיות. כדאי לסכם מראש את תנאי העבודה, כפי שהזכרתי קודם לכן, כל הקשור במה כרוך בתשלום ומה כלול בתשלום. מנחים רבים אינם טורחים לעבוד עם הילד עצמו ומשאירים את כל העבודה הטיפולית למטפלים בלבד ולעיתים לרכזת הצוות. אינני יכולה להמעיט בחשיבות הצורך שהמנחה עצמו יעבוד עם הילד שעה ... שלו נכון ומתחבר לילד ושהוא לא מטפל בילד "לפי הספר" בלבד אלא מתאים את התכנית לצרכיו, אופיו ויכולותיו של הילד הספציפי. רצוי שאותו מנחה, במידה והוא מוכשר לכך, ינחה גם את הצוות הטיפולי בבית וגם את הסייעת המטפלת בילד בגן ובמידת הצורך גם את צוות הגננות וההורים כמובן. במידה ונראה לכם שהמנחה לתכנית הטיפולית בבית אינו מתאים להיות גם המנחה של צוות הגננות והסייעת בגן חפשו אדם אחר שמתמחה בתחום הזה. לפני בנית התכנית הטיפולית על המנחה לערוך שיחה מקיפה עם ההורים בה הם יספרו על עברו של הילד ועל ההווה ויציינו מהם הנושאים המדאיגים אותם. ראיון רציני לוקח בין שעה לשעתיים. בנוסף יבצע המנחה תצפית על הילד, התצפית כוללת צפייה בילד כשהוא משחק עם מבוגר אחר או ילד נוסף, ובנוסף הילד בסיטואציה הביתית והילד בגן. כן כוללת התצפית טיפול אחד לפחות של המנחה בילד, המנחה מטפל בילד ומשחק איתו כדי להכיר אותו ואת צרכיו. מקובל כיום בשוק שהמפגש הראשוני עם הילד והוריו האורך כשעתיים, בנית התכנית ע"י המנחה, הנחיית הורים טלפונית, שיחות טלפוניות כלליות ואי מיילים עימו לא נכללים בעלות המנחה. לעומת זאת, טיפול אישי בילד, הנחיה אקטיבית של צוות, צפייה בילד בגן והנחיית הסייעת וההורים במפגש נכללים בשקלול השכר של המנחה. שוק המנחים והמטפלים בארץ כיום פרוץ מאד ואינו מקצועי מספיק ברוב המקרים. מעט מאד מנחים משתלמים בחו"ל וחלקם דורשים מההורים להטיס לארץ ולממן את לימודיהם בארץ ע"י מומחה מחו"ל, לעיתים באמתלה שהמומחה מחו"ל בא כדי להעריך את בעיותיו של הילד ולתת להם פתרון וזאת כאשר ישנם כיום בארץ מומחים שכאלה. הצעתי לכם היא, יחד עם הדאגה הגדולה לילד והעמדת שלומו והתפתחותו במקום הראשון, שלא להיכנע לדרישות לא סבירות; כלכליות ואחרות, של המנחה או של תרפיסטים (פגשתי גם תרפיסטים שלא התביישו לדרוש סכומים לשעה בגובה שלוקח מנחה בכיר כאשר לא הייתה לכך שום הצדקה). ברגע שהורים לא יתנו ידם לפעולות ודרישות שאינן נחוצות או נכונות עבור ציבור המשפחות לילדים האוטיסטים אז השוק לא יהיה פרוץ כל כך ויהיה אפשר למצוא מנחים ומטפלים מקצועיים במחיר כלכלי הגיוני. תפקידו של המנחה הוא לכתוב את תכנית העבודה הטיפולית ולהיות אחראי שהיא מיושמת כראוי, חלק נוסף של תפקיד המנחה הוא למצוא תרפיסטים ולהכשירם, להיות בקשר עם כל הגורמים המטפלים בילד וכמובן להיות לרשות ההורים בזמנים סבירים. התכנית מחולקת לכמה חלקים: מטרות לטווח רחוק, יעדים מעשיים, הדרך בה יפעל הצוות להשגת היעדים - כלומר פירוט התכניות העכשוויות והעתידיות שהילד זקוק להם. כמובן שזוהי תכנית תיאורטית בלבד ונתונה לשינויים בכל מפגש שבועי של הצוות וההורים עם המנחה. התכנית התיאורטית - כללית מהווה מסגרת לטיפול ומאפשרת להורים ולמנחה לעקוב אחר התקדמות הילד לקראת המטרות שהוצבו. בנוסף, טוב יהיה אם המנחה יהיה בקשר טלפוני וכן אחת לכמה חודשים יזום מפגש גדול ורחב יותר עם מטפלים אחרים שאינם תחת אחריותו, כמו מטפלים ברכיבה טיפולית, מרפא בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג, מטפל באומנות ומוסיקה, מטפל בהידרו - טראפיה וכו'. חשוב מאד שהמנחה ידע בדיוק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 11 פרק 8 הכללה עידוד התפתחות חברתית והפנמת חוקים חברתיים לילדים אוטיסטים, גם אם הם מגיעים להישגים אקדמיים ודידקטיים טובים, קשה מאד להבין חוקים חברתיים כתובים ו"לא כתובים". זה לא מובן מאליו שהם יבינו ויפנימו את הדרך הנכונה לתקשר בחברת אדם נוסף או קבוצה. השיטה המקובלת ביותר ללמד ילד את החוקים החברתיים היא דרך אדם שמתווך בינו ... המקובל הסייעת (שהיא האדם המתווך) עוזרת לו לעשות זאת. כשאתם בוחרים סייעת לגן או לבית הספר וודאו שיש לה נסיון, ואם אין לה נסיון הצמידו לה מנחה בעל נסיון בשילוב. להלן מספר הצעות להורים שעשויות לעזור לילד לפתח את "המצפן" החברתי שלו בגילאים שונים. ביקורי חברים הקפידי, למרות הטיפולים הרבים שהילד מקבל במהלך השבוע, להשאיר אחר הצהריים אחד פנוי לביקור של חבר/ה מהגן או מביה"ס. כדאי מאד שביקור זה יהיה מלווה ע"י מבוגר שמכיר את ילדך ועובד איתו, אחד מהמטפלים או את עצמך (במידה ואת מרגישה שאת טובה בתיווך בין שני הילדים). כאשר המשחקים שכדאי לשחק בהם הם בדיוק אותם משחקים מפרק 5. אל תתביישי לשחק עם שני הילדים כאשר גם ההורה של הילד המבקר נמצא. את נמצאת שם כדי לתווך בין הילדים ולעזור לילדך ולא כדי לשעשע את המבוגר הנוסף. כדאי לערוך את הביקור הראשון של חבר אצלכם בבית כדי שילדך ירגיש במקום מוגן ומוכר וכך הדבר היחידי שהוא יהיה צריך להתמודד עימו תהיה האינטראקציה עם החבר. נסי להקפיד על משחקים בתורות, חוקים כמו "לא חוטפים צעצוע", אכילה משותפת ליד שולחן, פנייה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...