תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 5 ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 4. 24. לך שאומר שנזירים מנהלים עסק נוח זה יכול היה להיות מצחיק לו רוחות - רפאים היו רודפות בכל פעם שנזיר מקלקל טקס - קבורה [ביפן (בתקופתו של סאווקי כמו גם היום) הנזירות היא בעיקר עסק של עריכת טקסי - קבורה. המת],. אבל אפילו ... היורה כדורי סרק, מסריט זאת, מקרין את הסרט ומצלם אותו במצלמת סטילס. אפילו רדיו וטלוויזיה אינם יכולים להציג תמונה או להשמיע קול אם אינם מחוברים כראוי. עד כמה לא הוגן, מצד שני, שחייהם של נזירים כה קלים. אני לא מבחין בדבר פרט לנזירים שגלימותיהם סתורות ואינם יודעים לשבת זאזן או לקבץ נדבות. נזירים מנסים נואשות להסתדר באמצעות מס - שפתיים לתורת הבודהה. וחילוניים מנסים להשיג משהו מנזירים שמשלמים מס - שפתיים עבורם. איזה קשר יש לשינון של מס - שפתיים לתורת - הבודהה? נזירים אוהבים לדבר על האישה הזקנה ששיננו עבורה סוטרות: "הסבתא הזו מוצאת בי מקלט. " אל תאמר זאת בכזו קלות ראש - אידיוטים מוטב שישתקו! נזירים בימינו אומרים שאין דרישה לזאזן. הם אומרים שסאווקי מנותק מהתקופה. ישנו מעשה רע שנקרא "לעשות טוב". עבור אחדים "לעשות טוב" הוא רק קישוט. כאשר משהו קשור להוראת התורה, ובו - בזמן קשור להרחבת העסק, מישהו זה או אחר בלבל מאד את היוצרות. כשקהל של נזירים במקדשים המרכזיים מקריא מחצית מן ה - שודוקה [שיר החופש] ... מתכנסים יחדיו רק בשביל לקבל את הרישיון שלהם, והמקדשים המרכזיים הופכים את צבירת הנזירים לעסק. וזה נכון גם לגבי המקדשים בסין. כך הם עושים עסקים - מבלי לזהות עסק כעסק. בימינו הוראת התורה פוחתת שכן התרגול פוחת. אנשים פשוט לא מסוגלים לעכל שהתרגול עצמו הוא ההתעוררות. מדוע הבודהיזם ביפן כה חסר - ערך? כיון שביפן ניתן למצוא את המספר הגדול ביותר של אוצרות בודהיסטים, רק לא תרגול. ותורת - הבודהה לא שוכנת היכן שאין תרגול. גם אם זרע תורת - הבודהה נמצא, הוא לא יכול לפעול אם אינו מונבט באמצעות התרגול. אומרים שהבודהיזם בתאילנד, בורמה, ציילון וסין נצמד לחוקים ולציוויים. ובכל זאת הוראת התורה שם חלולה בדיוק כמו בבודהיזם היפני. רק המנהגים שונים. מנהגים של ההיניאנה. 25. לך שרוצה ללמוד קצת בודהיזם בשביל לשפר את עצמך "תיאוריות ריקות" הוא השם שלנו למשחקים של צופים מהצד במושגים. למשחקים שכאלה אין שום ערך. צלול פנימה גוף ונשמה. עלייך למות לחלוטין בשביל לתהות על תורת - הבודהה. אין טעם לענות את עצמך ולמות רק למחצה. תורת - הבודהה אינה לצופים. מדובר בך. דת אין פירושה לשנות את העולם סביבי. פירושה לשנות את העיניים שלי, האוזניים שלי, אופן הראייה שלי והראש שלי. תורת - הבודהה אינה נושא לעיון. השאלה האמתית היא, "מה אני עושה עם הגוף שלי? " הגוף האנושי בנוי בצורה מאד מעשית. אך באיזה אופן אנחנו משתמשים בגוף המעשי הזה? בדרך - כלל, אנחנו משתמשים בו כעבד לאשליות שלנו. תורת - הבודהה פירושה להשתמש בגוף באופן שאינו הופך אותו לעבד לאשליות שלנו. ופירוש הדבר הוא לסדר את הגוף והתודעה שלנו. תורת - הבודהה אינה רעיון. תורת - הבודהה היא אודות הבעיה, "איך אני מתמודד עם עצמי? " 26. לך שרוצה לשמוע משהו מעורר השראה בקשר לבודהיזם הם אומרים: "כשאני שומע את סאווקי מדבר אמונתי מצטננת. " עכשיו אני עומד להקפיא את אמונתם: אמונה שכזו אינה אלא אמונה - תפלה. הם אומרים: "ההרצאות של סאווקי אינן מעוררות בי שום אמונה. " הן אינן מעוררות אמונה - תפלה, זה הכל. אין דבר מצחיק יותר מאישה זקנה שמחפשת "השראה". הכל עבורם הוא "מעורר השראה" גם אם זה לא שווה יותר מחרא של יונה. בכל מקרה רעיון ההשראה הזה הוא מוטעה. האין זו אך ורק השראה אישית שהם מדברים עליה? הם מוצאים מקלט בבודהה רק כיון שהם מקווים שיצא להם מזה משהו. לא משנה איזו סוטרה תקרא, הנושא הוא תמיד הקדשה של הגוף והחיים שלך לדרך. מדוע כל העולם מאמין שפירוש הדת הוא להתפלל לבודהה לבריאות טובה או שגשוג עסקי? לא משנה כמה טוב הם עושים, כל מה שבני - אדם עושים הוא רע. אם אתה נותן, כל היום אתה חושב "נתתי! " אם אתה מתרגל את הדת שלך אתה חושב "תרגלתי, תרגלתי! " אם אתה עושה מעשה טוב אתה אף - פעם לא שוכח, "עשיתי טוב, עשיתי טוב! " האם זה אומר שעלינו לעשות רע ... עושים הם מנסים להעלות ולהוריד את המחיר. וזאת כיון שלא השילו גוף ותודעה. רק משהושלו גוף ותודעה שוב אין לעסק הזה ערך. להשיל גוף ותודעה פירושו, ללא - אמדן, ללא - גבול. "עשה טוב, הנח לרע. " ללא ספק מדובר בזה, אבל האם כל - כך ברור מה טוב ומה רע? טוב ורע הולכים יד - ביד. זאזן הוא מעבר לטוב ורע. אין מדובר בתורת - מוסר. זאזן מתרחש כשקפיטליזם וקומוניזם נגמרים. 27. לך שמתחיל לתהות בתום על העצמי האמתי שלך אינך יכול לאחוז בעצמך. ברגע בו אתה מוותר על העצמי שלך, אתה מגשים את העצמי שהוא אחד עם היקום. העצמי שלא המצאתי הוא בדיוק מי שאני באמת. שני המשפטים, "כל הדברים הם צורת האמת" (סוטרת הלוטוס) ו "כל הקיום הוא טבע הבודהה" (סוטרת הנירוונה) מתייחסים למה שמחוץ לאישי. כל היקום מקרין את אור העצמי. לכן אני ממלא את כל היקום. אני לא הטמבל הזה שמשחק בעודף שלו. הגוף הזה הוא כל היקום - אם אין לך אמונה כזו בעצמך, יש לך נקודת חולשה שאין ביכולתך להסתיר. ברגע שיתעוררו בך קנאה או דכדוך היא תתגלה. פשוט ... מאז שנולדת. כאשר טיפת מים נוגעת בים או גרגר אבק נוחת על האדמה, בו ברגע הטיפה היא הים וגרגר האבק הוא האדמה. כל הדברים שוכנים בי. לכן בפעולותיי, עלי לשים לב למה שאחרים מצפים. כיון שאנו אסירי - תודה לחברה, בבואנו להשתמש במשהו אנו חושבים על אלו שיזדקקו לו אחרינו. ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 6. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - על סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו כל מי שמגיע לאנטאיז'י ישמע במוקדם או במאוחר את צירוף המילים הבא: "You make Antaiji and you don't count at all" - "אתה יוצר את אטאיז'י ואינך נחשב כלל". יכול להיות שהדברים ייאמרו לו ישירות על - ידי אב - המנזר, מוהו, או שהוא ישמע אותם תוך כדי שיחה עם אחד מהשוהים במקום. אני רוצה לכתוב מעט על המשמעות של המילים האלו עבורי. כבר כתבתי בקצרה על הביקור הראשון שלי באנטאיז'י. סיפרתי על האופן שבו אנטאיז'י לא דמה בשום אופן למה שציפיתי ממנזר זן. בין השאר כתבתי את הדברים הבאים: "הגעתי שלושה ימים לפני טקס חשוב לאחד הנזירים בתהליך ההסמכה שלו לכהן במסורת הסוטו זן. אמנם הועסקנו בנקיון המנזר לקראת הטקס והאורחים שבאו לכבודו אבל היה מעט מאד זמן לתרגול (הלו"ז היה מאד לא שגרתי) וכל המקום נדמה לי יותר כמחנה קיץ או אכסניית נוער מכמנזר. " רק לאחר הסששין התחלתי להבין באופן חלקי את המילים האלו ששומע כל אדם חדש שמגיע. אנחנו חיים בעולם שקשה לנו להבין אותו. פעם אחר פעם ... לומר? מה באשר ל"אינך נחשב כלל"? חשוב להבין שבזן אין קידוש של אי - הפעולה או של הפעולה. זה בהחלט נכון שתפיסת - העולם שלנו היא תפיסת - המציאות שלנו וששינוי תפיסת - העולם יוביל לשינוי המציאות שלנו. אבל אם הבודהיזם היה דוגל בכך שבשביל להשתחרר כל מה שנדרש הוא החלפה של תפיסת - עולם אחת באחרת הוא לא היה שונה משיטה פסיכולוגית. זה בהחלט נכון שפעולה יכולה לשנות את המציאות שלנו. אבל אם הבודהיזם היה דוגל בפעולה בשביל להשתחרר הרי שהוא לא היה שונה מכל תאוריה חברתית / פוליטית אוטופית. אבל השחרור לא נובע מפעולה או אי פעולה. ממחשבה או אי - מחשבה. השחרור הוא הפעולה הנכונה. אם אנחנו חיים את חיי הפעולה הנכונה זה אומר שהפנמנו את "אינך נחשב כלל" - אנחנו לא יכולים לייחס לתפיסות העולם שלנו חשיבות גדולה יותר מלכל תפיסות - העולם האחרות. התוצאה של זה היא לא אי - פעולה. התוצאה היא פעולה שמכוונת לאחר. פעולה שמכוונת לבודהה. כשאנחנו פועלים פעולה שמכוונת לבודהה גם תפיסת - העולם שלנו משתנה וגם המציאות משתנה בפועל. הדרך להשתחרר מהסיפורים היא לא להפסיק לספר אותם אלא להפסיק לייחס להם חשיבות (או אולי מוטב לומר - לייחס להם את החשיבות הראויה). לשם כך יש תרגול אחד. התרגול הזה הוא החיים עצמם. השער לחיים עצמם הוא רק לשבת זאזן. איזה מן סיפור סיפרתי לעצמי כשחשבתי ש"יש מעט מאד זמן לתרגול" כי הלו"ז לא סדיר? איזה מן סיפור אתם סיפרתם לעצמכם כשקראתם ש"היה מעט מאד זמן לתרגול"? אם כל מה שיש לנו זה סיפורים אז מהי המציאות? אני לא אצליח לענות על השאלה הזו עבורכם, אבל אני אנסה במאמר הבא להציג מספר נקודות מבט. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - אודות המושג "תרגול" אני משתמש הרבה במילה תרגול בשביל לתאר את העבודה הבודהיסטית. אחרים משתמשים במילה אימון. הסימנייה הסינית שהמילה הזו מתרגמת היא שנקראת Syu או Shu. הסימנייה שבכתביו של דוגן בדרך כלל צמודה לסימנייה הזו היא שנקראת Syo או Sho. הפירוש של הוא טיפוח וגם תרגול שחוזר על עצמו והפירוש של הוא מימוש או הגשמה. את הצירוף הזה תרגמתי עד כה כתרגול / התעוררות. לאחר מחשבה ארוכה ובחינה נוספת של המשמעות של הסימניות ... הזה לתרגול והגשמה - במובן העמוק קל יותר להבין באמצעות המילים האלה את הכוונה של דוגן זנג, י כשהוא אומר ש - תרגול והגשמה הם אחד. הפירוש של זה הוא שהגשמה של דרך הבודהה היא בעצמה תרגול של דרך הבודהה ותרגול של דרך הבודהה הוא כבר הגשמה של דרך הבודהה. ההפרדה בין הגשמה והתעוררות מאפשרת לנו ביתר קלות להבין משפטים כמו המשפט הבא שמופיע בפוקאנזאזנגי: הזאזן הזה אינו שיטת מדיטציה. זהו רק שער הדהרמה הקל והמשמח, זהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה. בתרגום הקודם המשפט הזה תורגם כך: הזאזן הזה אינו שיטת מדיטציה. זהו רק השער הקל והמשמח לדהרמה, זהו התרגול / התעוררות של דרך הדהרמה חסרת הגבולות אני חושב שניתן לראות שהתרגום החדש מאפשר להבין ביתר קלות את היחס שדוגן זנג, י רואה בין תרגול להתעוררות - וניתן לנסח אותו כך: ההגשמה של הדרך בתרגול היא כבר ההתעוררות כולה. התרגול וההגשמה (שאינם נפרדים) של דרך הבודהה הוא זאזן. אנשים שואלים את עצמם פעמים רבות באיזה אופן על התרגול הבודהיסטי לבוא לידי ביטוי בחייהם? האם די בזאזן? האם צריך לתרגל דבר - מה נוסף? התשובה שלי היא שראשית ואחרית התרגול הבודהיסטי הוא זאזן. אבל בכל פעם שאנחנו פועלים מבלי להפריד בין הפועל לפעולה, בין מטרת הפעולה לפעולה עצמה, בין הפעולה לתוצאות הפעולה ובין הפעולה למושא הפעולה - אזי באותו רגע אנחנו מתרגלים את הממשות ומגשימים את הממשות. כשאנחנו מתרגלים בלב - שלם מבלי להיאחז בדבר הרי שזהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה. וזה אינו שונה מזאזן. ובסופו של דבר אם נכוון את כל פעולותינו הרחק מעצמנו ואל בודהה (ולא במובן של מה בודהה היה אומר על זה?), קרי אל הזולת במובנו הרחב קרי כל היקום - הרי שנמצאנו מתרגלים ומגשימים את ההתעוררות הגדולה של הבודהה. בסופו של יום לא כל האנשים יכולים לשבת בזאזן מסיבות פיזיות - זו טעות לחשוב שהבודהה מרחיק אותם מדרכו בשל כך. הסוד הגלוי הוא להביא את איכויות הזאזן לכל פעולה. התבחין של הזאזן הוא שיקן - פשוט, רק, אין צורך לחשוב על, בכל האמצעים - זהו הזאזן שלנו שיקנטזה - פשוט לשבת, רק לשבת, אין צורך לחשוב על ישיבה (או על כל דבר אחר), לשבת בכל האמצעים. הישיבה החד מימדית הזו, התודעה שאינה מתפזרת, הגוף היושב זקוף הוא תרגול והגשמה. באותו אופן כשאנחנו עושים כל דבר אחר אם פשוט נעשה אותו הרי שהוא עומד בתבחין הזאזן. הדרך הכי פשוטה לממש את תבחין הזאזן הוא לשכוח את האגואיזם שלנו משנייה לשנייה, מנשימה לנשימה. אנחנו לא מתרגלים משהו ולא מתאמנים לקראת משהו - אנחנו מגשימים בו במקום את ההתעוררות, את בודהה. www.bendowa.net/zenblog1/בלוג/שלושה-נושאים/⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מה אתה "מתרגל"? / מוהו נולקה הרשו לי להתקדם בהרהורי אודות "תרגול למבוגרים". ייקח לי ודאי עוד חודשיים או אולי יותר להשלים את הסדרה הזו, אבל אראה בזה כבוד גדול אם תצטרפו אלי לזמן מה. הפעם הזו ארצה להתחיל בראשית הדברים שמופיעים ב - "מדריך לאנטאיז, י", חוברת שאנו מחלקים למבקרים כאן, שהיא גם חלק מהאתר הזה [האתר של אנטאיז, י המ], : "מדוע אתה בא לכאן? אנטאיז, י הוא מנזר המוקדש לתרגול זן כביטוי טבעי של החיים. זאזן ועבודה אינם מתורגלים רק כחלק מהחיים, על כל 24 השעות של חיי היום - יום שלנו להיות ביטוי של זן. לאנטאיז, י אין תרגולים מיוחדים, תורות מיוחדות, שיטות מדיטציה מיוחדות, תובנות מיוחדות או הדרכה רוחנית להציע לך. אין גם זה המקום להתחבר למסתורין של המזרח, לחוות חוויות מגיות או לטעום מתרבותה של יפן. זהו מקום בו אתה יכול ליצור את חייך כתרגול הבודהיסאטוה. ולמרות שמצופה ממך לחיות בהרמוניה אם המתרגלים האחרים באנטאיז, י, בסופו - של - דבר האחריות לתרגול שלך מוטלת עליך בלבד. אין מי שיחיה את חייך עבורך. אין מי שינגב לך את התחת. הדבר החשוב הוא לא להשתמש בדרך הבודהה למטרותיך שלך, כי אם להניח לרעיונות שלך ולהטיל את עצמך לחלוטין לתרגול הדרך. לשם כך צריכים להיות נהירים לך מקור התרגול שלך והמניעים לבואך לכאן. אם אתה מצפה משהותך למשהו אחר ממה שיש לחיים ברגע זה להציע לך, אתה צפוי להתאכזב. הייה בטוח שאתה יודע מדוע אתה רוצה לבוא לכאן - אל תעבוד על עצמך ועל ... לנזיר באנטאיז, י תרגמתי אותו ליפנית והוא משמש עד היום מבקרים יפנים וזרים כאחד. מה שכתבתי הוא מעט יומרני בהתחשב בעובדה שאפילו לא הייתי נזיר זן. בגיל 22 שהיתי באנטאיז, י במשך שישה חודשים, אבל הייתי יותר "צופה" בחיי הזן, הבנתי את תרגול הבודהיסאטוה באופן שכלתני, מבלי באמת לדעת מהו המאמץ הנדרש למימוש התרגול באופן יומיומי 365 ימים בשנה לאורך כל החיים. לאחר שהפכתי לנזיר באנטאיזי היה לי המזל לזכות בהזדמנות לגשר על הפער שבין הרעיון למציאות, כשהיה עלי ליישם את מה שקודם רק כתבתי עליו. על - כל - פנים, מה היה זה שגרם לי לכתוב את הציטוט לעיל כסטודנט זר? נראה לי שהסיבה הראשית הייתה שהבנתי שעשר השנים הראשונות של תרגול הזאזן שלי (אליו נחשפתי לראשונה בגיל 16) נעו בכיוון שגוי לחלוטין. חיפשתי אחר איזו חכמה מזרחית, או אולי בעצם חכמה שמתעלה על מזרח ומערב ושמתכחשת להיגיון הרגיל. אנשים קוראים לזה הארה או סטורי או העצמי האמתי או משמעות החיים. מחפשי האמת מחפשים אחריה זה עידנים. גם אני חשבתי שאני מחפש אחריה, אבל ככל ... בהם שהיתי באנטאיז, י בגיל 22. הרגשתי שמצאתי מקום בו אוכל להיות נזיר, למרות שעדיין חשבתי שעליי לסיים תחילה את האוניברסיטה, לפני שאכנס בדרך הבודהה. באנטאיז, י מצאתי מנזר במיקום כמעט מושלם, עם מורה שאוכל לבטוח בו ומספר נזירים בכירים אותם אוכל לכבד. מצד שני היו נזירים אחרים שגרמו לי לתהות מדוע הם בכלל באו לאנטאיז, י, מה הם "תרגלו" כאן? נראה שהם לא עושים דבר מלבד לישון, לאכול ולהתעמר בזוטרים מהם כשאני חושב על זה כעת, כנראה שלא הייתה זו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - איך ולמה התחלתי לתרגל זן? לפני שהתגייסתי חייתי בעולם אידאלי בו הטוב והרע היו ברורים, הנכון והלא נכון מוחלטים. לא ידעתי מה אעשה בחיי אבל היה לי ברור שמה שלא אעשה מדובר יהיה בדבר הנכון. וכיון שאעשה את הדבר הנכון לא יהיה מה שיעמוד בדרכי. ... אחד או אירועים בכלל שאחראים לשינוי הזה אך תוך כדי השירות הצבאי הלכה והתערערה האמונה שלי במוסר רציונלי אוניברסלי. את האל זנחתי עוד כילד כך שלא יכולתי להיתלות בו כאמת מידה מוסרית. במובנים רבים החיפוש האינטלקטואלי שבסופו מצאתי את הזן התחיל בזמן הצבא כשהרציו נכשל. אבל האינטלקט הוא רק צד אחד בסיפור ותהיה זו טעות לא לספר על הצד השני - הוא הצד הרגשי. כשהייתי בן חמש קרו שני דברים. הראשון הוא שנולד אחי והשני הוא שעברנו לחיות בקיבוץ. כילד יחיד ... כושלות גרם לי להיזהר אפילו יותר ביחסי. בעצם לא היה דבר שהייתי מוכן להתמסר לו, שכן התמסרות נתפסה אצלי כאבדן העצמאות שהייתה כל - כך יקרה לי. כך קרה שבתקופת הצבא הבשילו הדברים לכדי דיכאון עמוק שנמשך מספר שנים עד שהתחלתי לתרגל זן. באותה תקופה לא ידעתי מה לעשות עם חיי. כל פעולה נראתה לי חסרת ערך, שכן היה לי ברור שרק אני יכול להעניק לה ערך ואני לא הייתי חשוב מספיק בעיני. הייתי בוחר ועושה דברים רק בשביל לספק צורך בשינוי המצב הנוכחי. כל אותם ... המוסרי שלי אך לא היה בו די. לאחר מספר שנים כאלה נואשתי לחלוטין מיכולתו של האינטלקט למצוא תשובה אך האינטלקט הוא כל שהיה לי אז לא זנחתי אותו. באותה תקופה קראתי את הספר "עיוור בעזה" מאת אלדוס האקסלי. בספר הזה נתקלתי לראשונה בבודהיזם. הבודהיזם של האקסלי לא היה מגובש דיו אבל לראשונה נפתחתי לאפשרות שתהיה אמת שמקורה חוויתי שיהיה לה תוקף גדול יותר מהאמת האינטלקטואלית. לא ידעתי עדיין דבר וחצי דבר על בודהיזם. אבל הנה כמו נדלק אור קטן בחשכה גדולה. במשך מספר חודשים התגלית הזו (שנדמית אולי טריויאלית), הגם שלא ידעתי מה לעשות אתה, גרמה לי אושר גדול. במסגרת הלימודים נחשפתי למאמר "אני אתה" מאת מרטין בובר. היה נדמה לי שהוא ... קרי אלוהים. ואני לא הייתי יכול לקבל את הרעיון שצריך אלוהים בתמונה. האם המפגש בין שני אנשים אין בו די בכדי להוליד ציווי מוסרי? כיוון שלא חוויתי מן מפגש מיסטי שכזה לא יכולתי לענות על השאלה הזו. בערך באותו זמן נתקלתי בשני ספרים על בודהיזם. האחד היה "הנזיר והפילוסוף" מאת מאתייה ריקאר והשני היה "מה שלימד הבודהה" מאת ראהולה ואלפולה. כשקראתי את הספרים האלה חשתי שהנה התשובה נמצאת בהישג יד. הנה סוף סוף שיטת מחשבה שמאפשרת קיום של מוסר ללא אלוהים וללא האדם כאמת מידה מוסרית (כך לפחות היה נדמה לי). אבל היו לי הרבה שאלות והשגות. למה היוולדות מחדש? למה האלטרואיזם לו נדרש הבודהיסט? מה זאת אומרת הכל ריק? מהי החוויה הזו שעלי לעבור בכדי להוליד את הציווי המוסרי? איך מתעוררים? מה אני צריך לעשות כדי להגיע לנירוונה? במצב הרגשי בו הייתי שרוי הויתור על על כל הרגשות, הרצונות והתשוקות (כך היה נדמה לי שעלי לעשות בכדי להגיע לנירוונה) נראה לי כמו פתרון גדול. אולי רציתי למות בלי למות. כל השאלות האלה אינן שאלות רעות. הן נובעות באופן ישיר מהתפיסה ההינאיאנית של הבודהיזם ומהבנה שהיא אינטלקטואלית בלבד. באותו זמן לזן הייתה קונוטציה שלילית עבורי שכן הייתי שבוי של הדעות הקדומות שלי. אבל בחיפוש אחר חומר קריאה על בודהיזם בעברית נתקלתי גם בזן. קשה לי לומר מה היה הדבר שגרם לי להחליט שמכל המסורות הבודהיסטיות אני אתרגל דווקא זן, אבל בו בחרתי. החלטתי לתרגל בשביל להתעורר ולהיות מואר. לחוות קנשו (הצצה אל טבע המציאות כפי שהוא) וסאטורי (התעוררות פתאומית, הארה). החלטתי לתרגל זן בשביל להפוך לבודהה. כך נפלתי ללא ידיעתי למלכודת אליה נפלו רבים לפני ועתידים ליפול רבים אחרי. זו הסכנה בלימוד מספרים וללא מורה. כיון שלא ידעתי דבר על המסורות השונות בזן ועל ההבדלים ביניהן החלטתי פשוט למצוא מקום לתרגל בו מבלי לדעת מה הוא התרגול הזה כלל. לא הצלחתי למצוא מקום בארץ ולכן החלטתי לטוס ליפן ולתרגל שם. התחלתי לחפש מנזרים באינטרנט וראיתי שרובם גובים כסף עבור השהייה בהם. בשל ההבנה שלי באותה תקופה את תורת הבודהה לא הצלחתי לקבל את הרעיון שניתן לגבות כסף עבור ההוראה שלה. בחיפושי אחר מנזר שלא גובה כסף מצאתי את אנטאיז'י. כיון שלא ידעתי הרבה על זן או על בודהיזם היה נראה לי שאורח החיים באנטאיז'י מתיישב עם זה שדימיתי להיות אורח החיים במנזר. תירגול, עבודה חקלאית והסתפקות במועט. באותה תקופה הייתי במערכת יחסים עם האישה שהיום היא אשתי. אבל הפחד שלי להקשר לא אפשר לי להתמסר ולהיות באמת במערכת היחסים הזו. כשטסתי ליפן עוד דימיתי לעצמי שייתכן שאחליט להפוך לנזיר. לפני הטיסה התחלתי לתרגל זאזן (מדיטציית ישיבה) או לפחות חשבתי שמדובר בזאזן. המטרה שלי הייתה לחוות קנשו. כשהגעתי לאנטאיז'י המשכתי בתחילה לתרגל במטרה זו. למציאות יש דרכים משלה ללמד אותנו אם אנחנו פתוחים ללמוד. כשהגעתי למנזר הכל היה הפוך ממה שציפיתי. הגעתי שלושה ימים לפני טקס חשוב לאחד הנזירים בתהליך ההסמכה שלו לכהן במסורת הסוטו זן. אמנם הועסקנו בניקיון המנזר לקראת הטקס והאורחים שבאו לכבודו אבל היה מעט מאד זמן לתרגול (הלו"ז היה מאד לא שגרתי) וכל המקום נדמה לי יותר כמחנה קיץ או אכסניית נוער מכמנזר. היינו עשרים אנשים צעירים מלאומים שונים. בשני ... היה אלכוהול והיה גם בשר ולא רק בשר שנתקבל מתרומות אלא בשר שנקנה לכבוד האירוע. השקפת העולם שלי התערערה, הדעות הקדומות שלי החלו לנשור. לא מייד. בהתחלה פשוט חשבתי שהגעתי למקום הלא נכון - מה בין מה שהתרחש שם לבין מנזר או נזירות או זן? נוסף על כך הגעתי חולה והמחלה רק החמירה. בערב הטקס הייתי כל כך אומלל שבקושי הבאתי עצמי להישאר עד סוף ארוחת הערב של אחרי הטקס. כל מה שרציתי היה לזחול למיטה. במעט הזמן שכן תרגלנו גיליתי שאני לא יודע לשבת. התנוחה שלי ... הסששין היו גיהנום של כאב עבורי. כבר אחרי תקופת הישיבה הראשונה ביום השני החלטתי לעזוב. עד היום אני לא ממש יודע מדוע לא עזבתי. תוך כדי החמישה ימים האלה כשכבר כאב לי מכדי לנסות ולהשיג קנשו התחוור לי לפתע שכל הנסיעה אל המנזר, שכל הבודהיזם שלי אינו אלא בריחה מהחיים שלי כאן ועכשיו. שבעצם החיים שלי הם בארץ, במערכת היחסים שלי ושכל מה שאני צריך לעשות זה להפסיק להתאמץ ולהפסיק לברוח. אני לא חושב שהגעתי לתובנות האלה רק בזכות עצמי. באנטאיז'י יש מורה. באנטאיז'י נחשפתי לראשונה לדוגן זנז'י ולהוראתו הייחודית את הבודהיזם. פתאום במספר קטן של ימים עברתי מהפך של התודעה. אבל זה היה מהפך חלקי וקטן. מדוע אני אומר חלקי וקטן? שכן בתוך הכאב של הסששין כמעט כל דבר נראה טוב יותר מהכאן והעכשיו של הסששין. כשהסתיים הסששין כבר הייתי מוכל לקום וללכת. וכבר התחלתי בתהליך של שינוי כרטיס הטיסה שלי. אבל אז סייקאן, נזיר באנטאיז'י, אמר לי, "כבר החלטת ללכת, לאן אתה ממהר? תישאר עוד קצת, תראה מה יקרה". הרגע בו החלטתי להישאר עוד קצת היה הרגע בו הושלם המהפך. הבודהיזם הפך מבודהיזם של בריחה לבודהיזם של שחרור. התקופה הקצרה בה נשארתי באנטאיז'י אחר - כך הייתה מאושרת מאד ונטולת מאמץ. חזרתי לארץ מבלי לשכוח את ההחלטה שקיבלתי תוך כדי הסששין. גלית ואני עברנו לגור ביחד. אני המשכתי לתרגל יום - יום. לא באותה ... מערכת היחסים מחדש. לקח לי עוד שמונה חודשים להבין ששוב איני פוחד, ששוב אין מקום אחר בו אני מעדיף להיות. גיליתי מחדש את היכולת להתמסר. כמובן שזו תהיה טעות לחשוב שמערכת יחסים מצליחה רק בגלל דבר אחד. יש גם סיבות טובות לחשוב שתרגול הזן בחיי מתקיים בזכות מערכת היחסים הזו. גלית עברה את התהליכים שלה שאפשרו את קיום מערכת היחסים הזו ואני עברתי את שלי. וביחד עברנו משהו גם כן. כל מה שאני רוצה לומר הוא שהתרגול הזה החזיר לי שליטה על חיי. אז התחתנו ועומדת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מתוך הספר "לפתוח את האגרוף הקמוץ של המחשבה" / קושו אוצ'יאמה מהו אותו דבר שאנו קוראים לו "אני"? נראה כאילו "האני" מתבלט רק אל מול או במפגש עם איזשהו "אחר". לדוגמה, גבר יכול לראות את עצמו כמשהו בשם "בעל" שקיים ביחס "לאשתו" "והורה" ביחס "לילדו". בעבודה ייתכן שירגיש שזהותו היא ... לא נצליח למצוא שלוות - נפש אמתית עד שלא נתחיל לחיות את המציאות של החיים של העצמי, כיון שהבסיס של העצמי הוא אך ורק העצמי. זהו העצמי חובק - הכל אחריו אני תר כל חיי. www.bendowa.net/zenblog1/מומלצים/מתוך-הספר-לפתוח-את-האגרוף-הקמוץ-של-המח/⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - יותר מדי זה לא מספיק?! / מוהו נולקה "אין סיבה שגם אתה תתנהג כמו תינוק! " מוגומי, הבת שלי, נולדה ביוני ומאז שמעתי מאשתי את ההערה הזו כמה וכמה פעמים. כשתינוק נולד, קורה לעתים שאחיו הבוגרים מתחילים להתנהג בצורה תינוקית כדי למשוך את תשומת ליבה של אמם, שמופנית כעת לרך הנולד. כאשר האב, שאמור אף הוא לטפל בתינוק, מתחיל לנהוג בצורה תינוקית ומדמה עצמו ... רק כדי להחביא את העובדה שהוא בעצם תינוק?! האם האנשים הילדותיים סביבו מפריעים לו כלכך כיון שהוא עדיין רק תינוק? על - כל - פנים נדמה ש"תרגול למבוגרים" צריך להתחיל בבחינה עצמית. בחודש שעבר כתבתי על "אימון" ו - "תרגול". וסיכמתי בכך ש"תרגול למבוגרים" פירושו לחיות כבודהה ובודהיסטווה - "תרגול" פירושו לחיות ו - "מבוגר" פירושו "בודהה ובודהיסטווה". ביפנית המילה "מבוגר" נכתבת באמצעות שתי סימניות סיניות שפירושן המילולי הוא "אדם דגול". בדרך - כלל הן מבוטאות ביפנית "אוטונה". אבל כמושג בודהיסטי הן מבוטאות "דאינין". "דאינין" הוא בעצם התרגום למילה הסנסקריטית "מהאסאטווה" שפירושה לא אחר מאשר "בודהה ובודהיסטווה". ברוב הארצות אדם נחשב למבוגר כשהוא מגיע לגיל 18, 20 או 21, אבל כמה מאיתנו יכולים באמת לטעון שהם מבוגרים, קרי מהאסאטווה, רק כיון שהגענו לגיל הקבוע בחוק? גם אם אנחנו טוענים שאנחנו מתרגלים את "דרך הבודהה", לרוב אנחנו מבוגרים רק על - פי גילנו בעוד התרגול שלנו ילדותי כתמיד. אז מה זאת אומרת באמת להיות מבוגר? בפרק מהשובוגנזו, "שמונה ההכרות של מבוגר אמתי", דוגן זנז'י מפרט שמונה מאפיינים למבוגר אמתי. השניים הראשונים הם "תשוקה מועטה" ו - "הידיעה שדי במה שיש". יום אחד בעת שתרגלתי כנזיר במקדש השייך לזרם הרינזאי בקיוטו, יצאה קבוצה מאיתנו לקבץ - נדבות כבכל ... "האם מעולם לא שמעתם על שני המאפיינים הראשונים של מבוגר אמתי? " "של מה?! ", שאל ראש הקבוצה שלנו. "אני מתכוון לאמת בכך שתמיד יהיה לך מספיק אם לא תדרוש מהחיים יותר משהם מציעים לך ברגע זה. ככל שתנסה להשיג יותר, כך תסבול יותר. " - לרוב נהגי מונית בקיוטו יודעים יותר אודות בודהיזם מהנזירים שמתאמנים שם כדי לקבל רישיון להיות "כהני זן". "אתה מדבר יותר מדי", היה כל מה שיכל ראש הקבוצה שלנו לומר, כנראה שלא השתווה לאותו נהג מונית. קל מאד לומר "שתמיד יהיה לך מספיק אם לא תדרוש מהחיים יותר משהם מציעים לך ברגע זה". אבל לא כל - כך קל באמת להבין זאת ולהגשים זאת בחיינו. נדמה כאילו אנחנו אף - פעם לא מסופקים. אנחנו לעולם לא מצליחים להשיג את מה שאנחנו רוצים, ואנחנו גם לא מצליחים להשיג אפילו את מה שאנחנו צריכים - כך לפחות זה נראה לנו. האם "סיפוק" הוא לא לכל - הפחות מה שאנחנו צריכים בחיינו? כך בדיוק אנחנו מוצאים עצמנו בשורה אחת עם הילד המגודל שעדיין רוצה "ממתקים, צעצועים וסטורי", אנחנו נוהים אחר אושר וסיפוק כמו תינוק אחר חלב - אמו. זאזן באנטאיז'י אינו טוב לדבר. אתה לא מרוויח מבחינה רוחנית ואתה גם לא מקבל דמי - כיס. בסופו של דבר אתה מפסיד - אתה מפסיד רעיונות ואידאולוגיות, ובסופו של יום אתה מוצא שאתה מוציא את כספך כדי לקנות דברים עבור המקדש. כאוסואי (נזיר המתרגל בהנחיתו של מורה), לא הייתי מאד מוטרד מכך. הייתי בטוח שתרגול זאזן עוסק בהפסד ולא ברווח, ומי בעצם מצפה שישלמו לו עבור זאזן? כשקיבצתי נדבות בזמן חופשת - החורף יכולתי לאסוף מספיק כסף כדי לשלם את הביטוח הרפואי (כ 150 דולר בשנה) שכיסה 70% מהטיפולים הרפואיים, אך לא מספיק כדי לכסות את התשלומים לביטוח הלאומי (כ 120 דולר בחודש), שהבטיחו חיסכון לגיל זקנה. אבל האין עוני דרך חיים לנזיר זן, וכיצד נדאג לעת זקנה אם עלינו לתרגל כאילו נמות היום? כיום כאב המנזר של אנטאיז'י, אני עדיין נטול הכנסה משל עצמי, ונקודת המבט שלי השתנתה: כעת עלי לדאוג לאשתי ולבתי, כיצד אוכל לפרנס אותן? כאוסואי יכולתי למצוא זמן לקיבוץ נדבות בזמן החורף, אבל כעת מישהו צריך לטפל במקדש - מה שמותיר מעט מאד זמן לקיבוץ - נדבות לצרכים אישיים. כאוסואי מברשת - שיניים ... לפתח את הגישה שתאפשר לך להקשיב ולקבל את כל מה שהמורה האמתי שלך מציע לך. " תרגול למבוגרים מתחיל בזניחת האגו שלנו. ללא גישה זו לעולם לא נשיג מה שאנחנו רוצים, כיון שאין ביכולתנו להקשיב, אין ביכולתנו לקבל את התורה, ואין ביכולתנו לראות את ההנחיות, אנחנו לא מבססים אמונה בזאזן, ולאחר מספר שנים של "תרגול" אנחנו נוכחים לדעת שאנחנו מבזבזים את זמננו - ואנחנו מאשימים אחרים או את הזאזן, מבלי שאנחנו רואים שזו רק "כוס המים שבתודעתנו" שעולה על גדותיה ברעיונות שמרכזם האגו. "יותר - מדי" זו הסיבה שבשלה אנחנו לא מקבלים מספיק. כדי למצוא סיפוק אמתי למבוגרים, אנחנו לא זקוקים ליותר - עלינו להפסיד יותר, עלינו לוותר על עצמנו. אולי זה מספיק לכם, ובכל זאת אני רוצה להמשיך ולחקור מעט את עולם המבוגרים גם בחודש הבא. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - אודות החשיבות שבמציאת מורה בכל ההיסטוריה של הבודהיזם יש רק אדם אחד שהגשים את הדרך ללא מורה והוא שאקיאמוני. לכל האחרים היה מורה. העובדה שכולם נזקקו למורה לא מפחיתה מערך ההגשמה שלהם. האינדיבידואליזם הקיצוני שלנו גורם לנו לעתים קרובות לחשוב שאיננו זקוקים לאיש בכדי להשיג דבר מה. אבל אני מעריך שמעטים האנשים שהיו חושבים ללמוד אפילו מתמטיקה או שפה זרה ללא מורה או מורים. על - אחת - כמה - וכמה צריך הדבר להיות נכון עבור לימוד תורת - הבודהה. ובכל זאת לא דומה מורה לתורת - הבודהה למורה למתמטיקה. מורה לתורת - הבודהה הוא מורה לחיים. הוא לא מלמד דבר ובכל זאת אנחנו לומדים. הוא לא מוסר דבר ובכל זאת תורת - הבודהה נמסרת ללא מילים. כיצד זה ייתכן? זהו הפלא של מורה אמת, זהו הפלא של תורת - הבודהה. מורה אמת חי את חייו מבלי ללמד. כיון שהוא מתרגל ומגשים את הדרך בכל מעשיו אנחנו יכולים ללמוד. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שמעוניין בפרשנויות ופלפולים על כוונותיהם של פסוקים בכתבים הבודהיסטים. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שאין צורך ללמוד את ארבע האמיתות. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שהוא מלמד מישהו משהו. מורה לתורת - הבודהה לא מטריד עצמו בהבחנות בין בודהה ללא בודהה, בין רגיל למיוחד, בין מצבי תודעה גבוהים לנמוכים, בין התעוררות לאשליה, בין חיים למוות. כיצד נוכל למצוא לנו מורה? ראשית אל - לנו לחפש מישהו שהוא יותר מאדם. מורה אינו מיוחד כלל וכלל. הוא הכי פשוט שאפשר. ובכל זאת אם נצפה למצוא בודהה נמצא רק גיהינום. אין מורה שיכול להשתוות לבודהה שבדמיוננו. לסוגים שונים של תלמידים יש סוגים שונים של מורים ובכל זאת יש להם תבחינים. בסוטרת אודאי (Anguttara Nikaya AN 5. 159) הבודהה אומר לאנאנדה מה הן חמש המעלות שעל מי שרוצה להורות את תורת - הבודהה להשיג: 1. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר צעד אחר צעד. 2. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר בשביל להסביר את התהליך [של סיבה ותוצאה]. 3. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר מתוך חמלה. 4. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני לא אדבר לשם ... אדבר מבלי לפגוע בעצמי או בזולת., (הפרשנות למשפט הזה גורסת כי לפגוע בעצמי פירושו להתנשא או להעמיד עצמי מעל הזולת, ולפגוע בזולת פירושו להשפילו או להקטין אותו). אנחנו יכולים לראות שהבודהה מכוון לכך שבשביל להורות את תורתו יש לחשוב בראש ובראשונה על הזולת. ואנחנו יכולים להסיק מדבריו מספר שאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני שאנחנו בוחרים במורה: 1. האם המורה מבקש כסף תמורת הוראת תורת - הבודהה או שלא? האם הוא מבקש תמורה חומרית אחרת או שלא? (יכול להיות כל דבר, החל ביחסי מין וכלה בשליחויות ושיפוצים בבית) 2. האם המורה מאדיר עצמו ואת השגתו על חשבון התלמיד והשגת התלמיד או שלא? 3. האם המורה מסביר את תורת - הבודהה מבלי לייחס אותה לעצמו ומבלי להסתיר דבר באגרופו הקמוץ או שלא? האם הוא מנסה לסובב את תלמידיו במילים יפות ובביטויים מעוררי השראה או שהוא פשוט מורה את הדהרמה? 4. האם המורה מעודד את הערצתו או שלא? האם המורה מנסה לנהל את חיי תלמידיו או שלא? ... לעורר את חשדכם מיד. יש מורים וקבוצות שמבקשים כסף לא באופן ישיר עבור עצמם אלא עבור השכרת מבנה או מגוון הוצאות אחרות שיש לקבוצה. מורה כזה וקבוצה כזו חסרים אמונה אמיתית בתורת - הבודהה והשגתם חלקית. ללכת בדרך הבודהה זה כמו להשליך את עצמך מצוק בכל נשימה מחדש מבלי לחפש במה להיאחז. מי שחושב שתורת - הבודהה או הוראתה חשובים מספיק בשביל לקחת מכם כסף מכפיש את תורת - הבודהה. היזהרו ממי שמציג את תורת - הבודהה כאילו הייתה מוצר לסחור בו. יש בחוגי הניו - אייג, מעין מחשבה או רעיון שמי שאינו "מואר" לא יכול לשפוט או להבין את כוונותיו ומעשיו של "מורה מואר". האצטלה הזו של "מורה מואר" מאפשרת לאנשים לעשות כרצונם באנשים אחרים. זו שטות גמורה מכמה סיבות. ... עם האדם שלצדך". כך שהטיעון הזה מאפשר בעצם לכל אחד מואר או לא לנהוג בזולת כבחפץ. הסיבה השנייה היא שעל - אף מה שהיו רוצים שנאמין אנשים מסוימים, אין אף - אחד שהוא "מואר" תמיד, גם לא בודהה. הסיבה השלישית היא שבבודהיזם על - כל - פנים, אדם צריך לקחת אחריות מוחלטת על חייו. אין איש שיגיד לנו מה - נכון ומה לא - נכון - כל מה שאנחנו יכולים לדעת הוא האם אנחנו פועלים לאור הדרך המתומנת או לא. לגבי האחרים אנחנו לא יכולים לדעת הרבה מלכתחילה, אבל יש לנו שכל ואנחנו בהחלט יכולים לשפוט האם שהייה במחיצתם עוזרת לנו לכוון את מעשינו כלפי בודהה או לא. אף אחד לא מבקש מאיתנו להיות בוחן לב וכליות אבל מורה שלא חי על - פי הציוויים ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - תרגול למבוגרים / מוהו נולקה חלפה שנה מאז הפכתי לאב - המנזר של אנטאיז, י. עד אז לא הייתי צריך לדאוג לדברים רבים מלבד התרגול הפרטי שלי, אבל כעת השתנו תחומי האחריות שלי: לא עוד נזיר המתרגל בהנחייתו של מורה כי אם מדריך למתרגלים ... וחמישים אנשים שבאו לתרגל באנטאיז, י, הייתי צריך להתעמת עם הספקות שלהם ולענות על שאלותיהם. נדמה לי שלמדתי מהם יותר משהם למדו ממני. השנה זו גם השנה העשרים לתרגול הזאזן שלי. אני עצמי נתקלתי בלא מעט שאלות בשני העשורים שחלפו, ולעתים ספקות וקשיים נערמו לפניי כקירות. איני יכול לספור את הפעמים שבהם נתקעתי בתרגול. אבל החל מהחודש אנסה להרהר אודות הניסיונות והקשיים שלי, בניסיון להבהיר לעצמי ולאחרים מה זאת אומרת לתרגל את דרך - הבודהה. ניתן להבין מדבריי כאילו אני מדבר במשהו קשה מנשוא. כמובן שזהו לא המקרה. בפועל אין דבר קל יותר מזאזן או מתרגול דרך - הבודהה. "מהו זאזן, מהו תרגול? " "פשוט לשבת, פשוט לעשות. " "לשם מה? " "ללא מטרה. פשוט עשו זאת. תרגלו את את הדהרמה לשם הדהרמה. אין מטרה, אין למה לשאוף ואין מה להשיג. פשוט לכו בעקבות החיים ברגע יחידי זה, כאן ועכשיו - החיים שאתם חיים בהווה. הייה אחד עם הממשות, זה הכל. " התאוריה ממש פשוטה. הבעיה היחידה היא שתאוריה לא תעזור לנו להיות מרוצים מהתרגול שלנו. למרות שתרגול דרך - הבודהה אמור להיות הדבר הפשוט ביותר עלי אדמות, אני חושב שהעובדה היא שאנחנו אף - פעם לא לגמרי מרוצים מהתרגול שלנו, מדוע? זאת ועוד, למרות שאנחנו יודעים שאנחנו לא צריכים לשאוף לדבר, לא לנסות להגיע למטרה או להשיג דבר - מה - האם לא כולנו ... לאנטאיז, י בשביל "פשוט לשבת"? אנשים באים כיון שיש להם מטרה והם מקווים שהתרגול שלהם יעזור להשיג את המטרה הזו. לכן הם מתאמצים להשיג את מה שהם חושבים שהיא דרך - הבודהה. זה טבעי לחלוטין, אבל זה שגוי מיסודו. לכן אך טבעי שאנשים נתקעים בתרגול ולא משיגים את מטרותיהם גם לאחר שנים של תרגול בלב - שלם. אין שום בעיה להיתקע - כך או כך אנחנו צפויים להיתקע באיזשהו אופן במוקדם או במאוחר. הבעיה היא מה לעשות ... רבים של דתות. יש כמה כתות חדשות שהן כמו גן - הילדים של הדתות, בעוד שדתות שמלמדות אותנו שלמעשה טוב יש שכר ולמעשה רע עונש הן כמו בית - ספר יסודי. זרם המהיאנה בבודהיזם הוא כמו האוניברסיטה של הדתות, וזן הוא כמו תואר - שני ודוקטורט. " המורה שלי, הרושי מיאורה שיניו ז"ל, הוסיף עוד ואמר: "אנטאיזי הוא לא בית - ספר, זוהי סנגהה למבוגרים! " גן ובית - ספר יסודי הם הכרחיים לילדים. אין להם מה ללמוד ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - סוטרת הלב (סוטרת לב החכמה השלמה) גרסה להדפסה (PDF) הבודהיסטווה אוואלוקיטשווארה שקוע בתרגול שלמות החכמה מבחין בברור בטבע הריק של חמשת המצרפים ובכך מתעלה על כל סבל שאריפוטרה! צורה אינה שונה מריקות, ריקות אינה שונה מצורה; צורה היא ריקות, ריקות היא צורה; הדבר נכון גם לרגשות, תפיסות, דחפים והכרה; שאריפוטרה! כל התופעות ריקות בטבען; הן אינן ... אין ראייה וכן הלאה, עד אין מחשבה; אין בורות ואין הכחדת הבורות וכיוצא באלה עד אין זקנה ומוות וגם אין הפסקת הזקנה והמוות. אין סבל, מקור הסבל, הכחדה [של הסבל], דרך; אין חכמה, אין הישג, שכן אין מה להשיג; הבודהיסטווה מתקיים על החכמה השלמה כך אין מכשולים בתודעתו; ללא מכשולים אין פחד; משוחרר ממחשבות שווא וטעויות שוכן בנירוונה. כל הבודהות של שלושת העולמות [עבר, הווה ועתיד] מתקיימים על החכמה השלמה וכך משיגים מודעות שאין לאמדה [אננוטרה סמיאק סמבודהי]. על כן דע את החכמה השלמה כמנטרה הנשגבת, המנטרה הזוהרת המנטרה שאין שנייה לה, המנטרה הנעלה שמעלימה כל סבל זוהי ללא כל ספק האמת. על כן הכרז על החכמה השלמה הכרז על המנטרה הזו: הלך, הלך, הלך מעבר, הלך לגמרי מעבר, הללו ההתעוררות [גאטה, גאטה, פארהגאטה פאראסמגאטה, בודהי סבה]! ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - הבעיה שלך / מוהו נולקה על מה בעצם כל העניין ב - "תרגול למבוגרים"? ראשית תרגול למבוגרים פירושו לנגב את התחת שלך בעצמך. מי הוא זה שרוצה לתרגל? האם אנחנו לא אלו שבוחרים לבוא למקום כמו אנטאיז, י? אם כך, אנחנו אלו ... עם האנשים, זה בגלל שלא הצליחו לבסס אמונה איתנה בתרגול שם. המורה שלי עדיין חי באנטאיז, י אז אני מבקר אותו מפעם לפעם, אבל בכל פעם שאני מדבר אם אחיי הדהרמה שלי, אנחנו שואלים את עצמנו מדוע לא הצלחנו לבסס אמונה בזאזן. וזה כולל גם אותי. אז התחלתי לדאוג ולשאול את עצמי כמה שנים יעברו באופן הזה - כמה זמן מתבזבז?! וזה נכון לגבי כל מסורת הסוטו. אם לתרגול שלך אין נקודת מיקוד ברורה אין אפשרות "פשוט לשבת". אם אתה נאחז בצורה מבלי להיות נוכח ברגע, אין לזה שום משמעות כלל. ובכן, רק עתה משהבנתי את עצמי אני יכול לאמר זאת. הסיבה שבשלה לא יכולתי לבסס אמונה בזאזן ולתרגל לאורך זמן היא שזה לא הובהר לי כהלכה - לא הייתה שום הדרכה! " "הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה זה פשוט לשבת (שיקנטאזה). אני חושב שמי שבעיקר צריך לעזור לנו לדעת הוא המורה. " "הלכתי לדוג, ו ס, לשמונה ימים וקיבלתי ... חקרתי את עצמי לעומק ושאלתי: מדוע זה כל - כך שונה, מה עושה את זה שונה מהתרגול שלי עד כה? התשובה היא פשוטה: עד אז לא הייתי אחד עם עצמי בכל רגע ורגע. הבעיה הייתה שלא הבנתי עד - כמה חשוב הרגע הנוכחי. פשוט לעשות זאזן, פשוט לאכול, מה המשמעות של ה - "פשוט" הזה בכלל? בכדי שיהיה ברור מהו ה - "פשוט" צריך להיות ברור לגבי כל רגע ורגע. ואני חושב שהבעיה הבסיסית שלי הייתה שאיש לא לימד אותי את האמצעים הממשיים לעשות זאת. מעולם לא שמעתי על ... אחרות "פשוט" פירושו הרגע הזה, המצב לפני שהתודעה מתחילה. אני חושב שזה ממש טוב לתרגול שלי ולחיים שלי, שכעת אני מבין זאת בבהירות. כעת הבעיה שלי היא פשוט להמשיך עם זה. זה מה שאני צריך לעשות כעת וזה יהיה התוכן של הזאזן היומי שלי מעתה. אני אזהר שמה יהיו אי - אילו זיהומים במעשי. אני אמרק את תודעתי ו - "פשוט" אעשה דברים. זה הכל, לבד מזה אין מה לתרגל. אני מאמין שהגעתי לסוף, ופשוט אמשיך ואתרגל. " וכך מבלי לחשוב על האחריות שלו לתרגול ... ולפתוח את עיניו העצומות בחוזקה. בכל זאת אני שמח לשמוע שהוא מצא לבסוף את גן - הילדים הרוחני שלו ושתודעתו שלווה. כפי שאמרתי, הוא אינו היחידי שיש לו הספקות האלו - לכולנו יש אותם: "מדוע תודעתי אינה שלווה בזמן זאזן? " "מדוע עלי לסבול את הכאב הזה? וכשהכאב שוכח, אני או ישן או חולם! " "אחרי כל הזמן הזה איך זה שאני עדיין לא מבין מה זה שיקנטאזה? למה מישהו לא מבסס את אמונתי? " "האין התרגול הזה כולו צורה וטקס ללא משמעות או תוכן? " "מדוע נדמה שאני לא יכול לקבל קצת הדרכה ברורה?! " "והכביכול מורה הזה כאן, האם הוא לא ישן בעצמו בזמן זאזן? " "כמה שנים אני צריך להמשיך כך? האם זה לא פשוט בזבוז של זמן? " כל זמן שאנחנו חושבים כך, אנחנו באמת מבזבזים את זמננו. המהירים שבינינו חשים את הלבטים האלה ביום הראשון לסששין ומוצאים עצמם על האוטובוס הקרוב חזרה. ... ללא כל בעיות. אם לא אזהר אני עוד עלול לומר לעצמי "אולי יתכן שפשוט כך הוא התרגול" למותר לומר שהתרגול לעולם אינו "פשוט כך או כך". אנחנו לעולם לא יכולים לאחוז בו, שכן הוא עצם חיינו ברגע זה ממש. וכך במקום לפקפק בזאזן כתרגול אני מוצא שהזאזן מפקפק בי בכל רגע ורגע. כשאתה מבין לבסוף שזהו התרגול שלך שמעמיד אותך בסימן שאלה ולא ליהפך אין לך ברירה אלא לסיים את גן הילדים הרוחני שלך. הפכת למתרגל מבוגר. מילים כמו "זאזן הוא צורתך האמתית" או "זאזן הוא המורה האמתי", נאמרו לאוזניהם של מבוגרים. אני רוצה להמשיך ולבחון את נושא התרגול למבוגרים במשך מספר חודשים נוספים. הנושאים שאעסוק בהם כוללים: מהי המשמעות האמתית של המילה "מבוגר" בה אני משתמש תדיר? כיצד אנחנו יכולים להתמודד עם ישנוניות או מחשבות אקראיות כבעיה שלנו, כחלק מהתרגול שלנו? ומה עם כאב, סחרחורות, שעמום, תשוקות והיאחזויות, כעס, חרטה - עוד כהנה תחושות, אשליות ובורות? כיצד לתרגל לא רק זאזן כי אם את כל היבטי החיים? המלכודות שבתרגול, ההסתכלות על זאזן מבחוץ. הטלת האשם בזולת על תרגולינו הגרוע. מדוע באתי לכאן וכיצד חוויתי את קשיי התרגול. הוראתו של המורה שלי, הרושי מיאורה שיניו ז"ל. המשך בחודש הבא. 1. "אבות" הוא תרגום של patriarchs - זהו המושג שמוהו משתמש בו כאן בכדי לתאר את ראשי שושלת המורים שייסדו ומסרו את זרמי הזן השונים. למיטב ידיעתי ברשימה הקנונית יש רק שתיים או שלוש נשים ולצערי המושג "אבות" הוא התרגום הנכון. אני מקווה ומצפה שבעתיד יהיו יותר נשים ברשימה הזו. למי שבכל זאת יש עניין לראות רשימה מלאה של נשים שנחשבות "אבות זן" במובנים מסוימים או נשים בודהות ניתן למצוא אחת כאן: www.upaya.org/teachings/women-ancestors.php ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 2 ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 1. 7. לך שהיה רוצה להותיר את יריביך מתפלשים באבק פעמים רבות אנחנו תוהים מי כאן באמת טוב יותר? אבל האם לא כולנו עשויים מאותו גוש עפר? על כולם לשבת מעוגנים היטב למקום בו אין טוב יותר וטוב פחות. כל חייך אתה יוצא מדעתך כיון שאתה חושב שיש "אותך" ושיש "אחרים". אתה לובש תחפושת בכדי לבלוט בקהל, אבל במציאות אין לא "אותך" ולא "אחרים". כשתמות תבין. במערב יש אמרה: "אדם לאדם זאב". הצעד הראשון בכל דת צריך להיות שזאבים יפסיקו לנשוך זה את זה. בתורת - הבודהה ["בודהה דהרמה"] לא מדובר בניצחון או הפסד, אהבה או שנאה. יש כאלו שרוצים להשוויץ ב"סטורי" שלהם. אבל ברור לחלוטין שמשהו שאפשר להשוויץ בו אין לא שום קשר לסטורי. 8. לך שבוכה כי מישהו עבד עלייך באיזושהי נקודה אתה חייב לסטור לעצמך בפנים ולשאול את עצמך: האם הרווח האישי שלך באמת שווה את כל האושר והצער העצומים האלה? במוקדם או במאוחר כולם מפסיקים לחשוב על דבר מלבד עצמם. אתה אומר, "זה היה טוב! " אבל מה היה טוב? זה היה טוב לך בלבד. זה הכל. המשמעות של בודהיזם היא לא אני, אין מה להשיג. עלייך להיות אחד עם היקום ועם כל בעלי החיים. כל הישויות טועות - אנחנו מחשיבים אושר את זה שמוביל לצער, ואנחנו בוכים על סבל שאינו סבל כלל. כולנו מכירים את הילד שדמעותיו הופכות פתאום ... מהשיגך ביום הדין. אתה תמות עירום. בסוף לא תוכל לעשות דבר אלא לשחרר. האין זה ברור שהאושר הגדול ביותר הוא לעשות את שחובה עלייך לעשות? אינך יכול לסמוך על דבר. הערך של דברים משתנה. תובנה זו היא שגרמה לשאקיאמוני לוותר על תואר המלכות, לעזוב את אשתו ובנו ולהפוך לנזיר. 10. לך שרוצה להתחיל עם זאזן פעם היו חמש - מאות קופים בשרות חמש - מאות קדושים בודהיסטים. יום אחד החליטו הקופים לחקות כל מה שהקדושים עושים, אז הם עשו זאזן כשהם מחקים את הקדושים בעיניהם, באפם, בפיהם ובכל גופם. אומרים שבאופן הזה אלף קדושים תרגלו זאזן והשיגו סטורי. על - כן זוהי משאלתי לשמר את הזרע של הזאזן גם אם באמצעות חיקוי בלבד. כאשר אתה מתרגל זן, זה צריך להיות כאן ועכשיו, זה צריך להיות מדובר בך. אל תתן לזן להפוך לשמועה שאינה נוגעת אליך. זאזן הוא הבודהה שאנו יוצרים מבשרנו הנע. זאזן פירושו לתרגל את שלא ניתן לחשוב עליו. זאזן הוא מתג - הדהרמה שמדליק את כל היקום. פשוט לעשות דבר מה [שיקאן] פירושו לעשות זאת עכשיו במקום. פירושו לא לבזבז את מעט הזמן שיש לך בחייך. כאשר שואלים אותי מה התועלת בזאזן. אני אומר שזאזן אין בו תועלת לדבר. יש כאלה שאומרים שבמקרה כזה הם מעדיפים להפסיק לעשות זאזן. אבל מה התועלת במירוץ לסיפוק התשוקות שלך? מה התועלת בהימורים? מה התועלת בריקודים? מה התועלת בלהתעצבן מניצחון או הפסד בכדורגל? לא - כלום! זו הסיבה בשלה לא - כלום הגיוני בדיוק כמו לשבת זאזן בדממה. בעולם "ללא - תועלת" פירושו שאין באפשרותך לעשות מזה כסף. פעמים רבות אנשים שואלים כמה שנים יצטרכו לתרגל זאזן בטרם יראו תוצאות. לזאזן אין תוצאות. לא תשיג דבר מזאזן. 13 תגובות סבסטיאן ב 19 ביולי 2008 אודות סאוואקי קודו 13 תגובות לפוסט "לך (חלק 1 מ 3) " מאת אסף: ספטמבר 5, 2008 בשעה 22: 17 הי הראיתי לחבר (לא ממש בודהיסט ובלי רקע בזן - אם גם עם כמות מזערית של תרגול בקבוצה) חומר של קודו מהאתר (הגרמני?) וכל זה בהקשר של שיחה, על עבודה לשמה, ולייבוביץ' ובכלל בהקשר המתמיד של השיחות שלנו בעבודה אממה, הבחור הופתע לגלות לפני כמה זמן גם את התפקיד שמילא הקונטקסט של הבודהיזם היפני בהצדקת המלחמה ביפן לי היה מפתיע (ברמה האנקדוטית) לגלות שקודו היה בין המצדיקים ("הדיבר האוסר על הרג הוא המשליך את הפצצה" וכו').. אני תוהה האם ידוע לך משהו על התפתחות מחשבתו של קודו ברצף כרונולוגי. זה ... על השאלה. בכל זאת רציתי להיות בטוח שזכרוני לא מטעה אותי ובצעתי חיפוש קצר באינטרנט לגבי ההתייחסויות של סאוואקי קודו לנושא. אני מביא לפנייך ולפני הקוראים האחרים סיכום קצר של מסקנותיי. ראשית מספר מילות הסתייגות - אני לא תלמיד ישיר של סאוואקי ולכן כל מה שאומר הוא פרשנות בלבד. במוסורת הבודהיסטית היפנית מוטמע באופן עמוק מאד המושג של "הארה מקורית" - "הונגאקו שיסו". התפיסה הזו מצביעה על כך שכיון שבבסיסם לכל הדברים יש טבע הבודהה שאינו ניתן לחלוקה או להריסה, הרי שאין באמת טוב או רע בשום תופעה או התנהגות. בעת המודרנית ביפן אנחנו מוצאים מספר חוקרים שהעמדה שלהם מוגדרת כ "בודהיזם ביקורתי" - התמה המרכזית של הטיעונים שלהם היא שעל - אף שדוגן זנז'י ניסה לצאת נגד התפיסה הזאת, המחשבה שלו התגבשה לאורך זמן וכן ניתן למצוא לה הדים גם בעבודתו, ושההדים האלה המשיכו וחילחלו אל הממסד הבודהיסטי ביפן ואל התפיסה הסוציאלית והצבאית של יפן. כשאנחנו בוחנים את ההתפתחות של המחשבה של סאוואקי קודו קשה שלא להבחין בהשפעות של התפיסה הזו על דעותיו. אם זאת נראה לי מרחיק לכת לומר שסאוואקי קודו תמך במלחמה או באלימות לשמם. הוא בהחלט חשב שחייל שהוא בודהיסט צריך להפוך את החיילות לתרגול האולטימטיבי שלו - קרי להתעלם מכל חשש לגופו וחייו, לזנוח את דעותיו האישיות ופשוט להלחם לפי רצון מפקדיו - מבלי לשאוב מכך הנאה כלשהי, ללא שנאה ומתוך אהבת האויב. כך הוא גם עשה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - הדרך שלי לאנטאיז'י / מוהו נולקה הגעתי לאנטאיז'י לראשונה בגיל 22. תרגלתי זאזן במשך שש שנים במספר דוג'ואים שונים, וכשלא תרגלתי בדוג'ו, ישבתי יום - יום לבד. בכל - זאת הישיבה היומיומית במשך שעה או שעתיים לא הספיקה לי והתרגול בדוג'ו נראה לי יותר תחביב מדרך - חיים. הזאזן נקרה בדרכי לראשונה בגיל 16, ובגיל 17 כבר הייתי כמעט בטוח לחלוטין שזהו הדבר אותו אני רוצה לעשות בחיי. היה נדמה לי שזהו הדבר אותו חיפשתי תמיד, מבלי לדעת היכן יימצא. התכנית המקורית שלי הייתה לנסוע ליפן ולהפוך לנזיר מיד בתום התיכון. מדוע לטרוח וללכת לאוניברסיטה כדי ללמוד מה שנדמה היה כמשעמם? מתמטיקה ופיזיקה הקסימו אותי עד אותה עת, אך לא יכולתי לראות כיצד נושאים אלה היו קשורים לחיי. הדבר היחידי שהיה לו היגיון היה זן. כולם ניסו לשכנע אותי לוותר על הרעיון, אבל אף - אחד לא הצליח בכך, עד שאותו מורה עצמו שהכיר לי את תרגול הזאזן המליץ שאמתין מעט, שאלמד יפנית ושאכשיר את עצמי לאיזו עבודה שאוכל להתפרנס ממנה כשאחזור לגרמניה. עד אותו רגע לא חשבתי כלל על פרנסה, אבל הזהירו אותי שיש מקרים רבים של אנשים שחיו במנזרי - זן כל חייהם רק מכיון שלא הייתה להם ברירה. הם לא יכלו לחזור לחברה, כיון שלא היו להם הכלים לחיות בתוכה. לא יכולתי לדמיין שדבר כזה אפשרי: האין אותם נזירי זן אנשי - על, שמבינים הכל? דבר לא צריך לעמוד בפני מי שהגשים את הזן - מדוע אם - כן לדאוג בקשר לעבודה? כך - או - כך, החלטתי ללמוד יפנית בטרם אסע ליפן ואהיה לנזיר. באותה עת היה אפנתי לחשוב שחלקיקים אלמנטריים, כמו גם גלקסיות והיקום כולו מתנהגים על - פי החוקים שלימדו שאקיאמוני ולאו - טסה, אז החלטתי ללמוד גם פילוסופיה ופיזיקה באוניברסיטה. חשבתי לעצמי שבסופו של דבר לא רק שאהיה נזיר זן כי - אם אזכה גם בפרס נובל. אבל אחרי שנתיים - וחצי הבנתי שהתעמקות בפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים היא עצמה שליחות של חיים שלמים ולכן הפסקתי. בגרמניה אין תואר - ראשון ולכן לא ניתן לסיים אוניברסיטה לפני השלמת התואר השני. בגיל 22 הרגשתי שאני לא יכול להמתין עוד כדי להתקרב אל מה שחשבתי שהוא "זן אמתי", והחלטתי לקחת שנת - שבתון וללמוד באוניברסיטת קיוטו. במשך שלושת החודשים הראשונים השתתפתי במפגשי הזאזן השבועיים במרכז לזן סוטו בקיוטו ובסששינים החודשיים בסונובה, מחוץ לקיוטו. חיי האוניברסיטה ביפן התגלו כמשעממים ממש כמו חיי האוניברסיטה בגרמניה, וזן לא היה למציאות החיים בקיוטו. זן התקיים רק עבור תיירים, לא היו אפילו דוג'ואים שבהם התקיים תרגול יומי. כהני זן היו אנשי עסקים ללא כל עניין בתרגול, ומנזרים פעלו רק כבתי - קברות ולא כמקומות תרגול. אחרי מספר חדשים באוניברסיטה גיליתי שאפילו המורה שלי היה כהן זן - הוא בהחלט לא דמה לכזה, ובאוניברסיטה הוא לימד קאנט. המרכז לזן סוטו היה המפלט היחידי שלי, ובקיץ החלטתי לבלות חודשיים בשורינז'י, מקדש הסששינים בסונובה. באותם שני חודשים, יולי ואוגוסט, זכיתי להתנסות לראשונה "בתרגול למבוגרים". חשבתי שהאנשים במקדש ... ולבשל עבור הסנגהה כשאני לא יודע דבר וחצי - דבר אודות המלאכה. האם לא כדאי שמישהו מוכשר ילמד אותי תחילה? תשובתו הייתה: "זהו מה שדוגן זנז'י קורא לו 'סמאדהי של הגשמת העצמי'. עליך לקרוא את השובוגנזו! "1 חודש אוגוסט הביא אתו שיעורים נוספים "בסמאדהי של הגשמת העצמי". באוגוסט המקדשים הבודהיסטים ביפן עסוקים מאד בטקסים לכבוד המתים של חברי הקהילה של המקדש. הכהן של המקדש בו שהיתן היה עסוק מאד בעזרה למקדש גדול בקיוטו, ובמשך שבועיים היה יוצא מוקדם בבוקר לקיוטו וחוזר לשורינז'י מאוחר בלילה רק בשביל לישון. כל האחרים עזבו לחופשת הקיץ שלהם, וכך מצאתי עצמי עוקב אחר הלו"ז היומי לגמרי לבד. בחמש בבוקר רץ ברחבי המקדש עם פעמון, הגם שלא היה את מי להעיר. יושב זאזן במשך שעתיים, מכין את ארוחת הבוקר, מנקה, יוצא לסאמו [עבודה בודהיסטית (סב)], מחמם את האמבט ואחרי ארוחת - הערב עוד שעתיים של זאזן לגמרי לבד. אכן שיעור מאלף למי שהלך למקדש זן כדי שיורו לו "זן". "סמאדהי של הגשמת העצמי", או כפי שאני קורא לו כיום: תרגול למבוגרים. על אנטאיז'י שמעתי לראשונה בתחילת השהות שלי בשורינז'י ממתרגל בשם ג'ורג'. ג'ורג' שהה באנטאיז'י שבועיים בזמן האביב, ולמרות שלא עלה בידו לתקשר עם הנזירים שכולם היו ... כך, זכיתי להכיר את אנטאיז'י והחלטתי להפסיק את לימודי באוניברסיטת קיוטו כדי לתרגל באנטאיז'י במשך חצי שנה. הגעתי ב30 בספטמבר 1990 - שבועיים בלבד אחרי שטייפון סחף את את הכביש בן ארבעת הקילומטרים שהוביל למקדש. כמה מהנזירים נראו עדיין בהלם, אבל לא הבנתי מדוע: האין זה רגיל לחלוטין "שמקדש זן אמתי" ישכון בדד בין ההרים, היכן שאנשים מן השורה לא יכולים להגיע אליו, ואפילו ללא דואר? אפילו הופתעתי מעט מכך שהיו להם חשמל וטלפון - האין זה טבעם של נזירי זן אמתיים שיוכלו להסתדר בלעדיהם? אתם יכולים לתאר לעצמכם מה עוד רבתה הפתעתי בסששין שהתחיל למחרת: שמעתי שבאנטאיז'י מתרגלים "זן טהור" במסורת של דוגן זנז'י, שיקאנטזה ללא תוספות, סששין ללא משחקים. מה מצאתי? הזנדו נרעד מקולות הנזירים הנוחרים, מהם היו שנפלו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 1 (חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו) תורגם מיפנית לאנגלית על ידי ג'ס הסש ומוהו - ניתן למצוא את התרגום הזה כאן. גרסה להדפסה (של כל שלושת החלקים בפורמט PDF) כמה מילות הקדמה: סאוואקי קודו רוצה לפנות ישירות אליך הקורא. התרגום מיפנית ואנגלית לעברית ... עכשיו מתפתל מכאבים במלכודת. הם נהנים לצפות בו כשהוא מגרד את אפו עד זוב דם נושך את זנבו בסוף הם ישליכו אותו אל החתול למאכל. לו הייתי אני במקומו של העכבר הייתי אומר לעצמי, "בני - אדם ארורים, לא אתך לכם לשחק בי! " ופשוט יושב זאזן. 2. לך שחושב שיש משהו בלהיות "אין" אתה תמיד נתלה באחרים. אם מישהו אוכל צ'יפס אתה רוצה צ'יפס גם כן. אם מישהו מוצץ סוכריה אתה רוצה סוכריה גם כן. אם מישהו שורק במשרוקית אתה צועק, "אימא, תקני לי גם משרוקית! ". לא מדובר רק בילדים. האדם מציג פנים חכמות ומדבר על להיות שליט בעולם. ובאותו זמן הוא לא יודע אפילו איך להתחיל בגופו שלו. הוא צופה בספורט בטלוויזיה ומתרץ לעצמו שכך עושים כולם. אנחנו חיים בטיפשות קבוצתית ומבלבלים את השיגעון הזה עם חוייה אמתית. אתה מוכרח להפוך שקוף לעצמך ולהתעורר מהשיגעון הזה. המשמעות של זאזן היא להיפרד מהקבוצה ולהתחיל ללכת על שתי רגליך. אחד אחד, בני אדם הם עדיין נסבלים, אך כשהם מתחילים ליצור קבוצות, הם הופכים לטיפשים. הם נופלים לטיפשות קבוצתית. הם כל - כך נחושים להפוך לטיפשים שהם מקימים מועדונים ומשלמים דמי חבר. זאזן פירושו להיפרד מטיפשות קבוצתית. 3. לך שמותש לחלוטין ממריבות עם בת - הזוג שלך השאלה אינה מי צודק ומי טועה. אתם פשוט רואים את הדברים מנקודות מבט שונות. חדל לנסות להיות משהו מיוחד - פשוט היה מה שאתה. חדל אש. פשוט שב. הכל מתחיל כשאנחנו אומרים "אני". כל מה שבא אחר - כך הוא אשליה. כולם ... שהם חשובים כי ש להם כסף. יש שחושבים שהם חשובים כי יש להם "סטורי". אבל לא משנה כמה תנפח את שק הבשר שלך, לא תהפוך את עצמך לדבר פרט לשד. זה שאינו שייך לך ממלא את כל היקום. המקום שבו מחשבות אישיות מסתיימות הוא המקום בו תורת הבודהה ["בודהה - דהרמה"] מתחילה. בעולם מדובר תמיד ברווח או הפסד, עודף או חסר. לעומת זאת בזאזן אין מדובר בכלום. הוא אינו טוב לדבר. לכן זהו הדבר הגדול והמכיל - כל ביותר שיש. דוגן אומר: הפרחים שמעטרים את שמי לבבי הם מנחה לבודהות של שלושת העולמות [עבר, הווה ועתיד] 6. לך שחושב שראש הממשלה הוא ממש אדם מיוחד זה אשר מחפש אחר תכליתו האמתית לא ירצה לעשות קריירה. אדם שרוצה להיעשות ראש ... על נאמנות למולדת. השאלה הפשוטה היא לאן תוביל אותנו הנאמנות הזו. גם אני הייתי משוכנע לחלוטין כשיצאתי להלחם ברוסים, אך לאחר התבוסה שלנו, הבנתי שלא היינו צריכים לעשות את אשר עשינו. בכל מקרה מוטב לא לצאת למלחמה כלל. ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 2. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 4 ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 3. 17. לך שאומר שאינך מסתדר עם אחרים כולם מדברים על נקודת המבט שלהם, אבל למי אכפת? עדיף שתסתום את הפה. יש שאומרים, "מי בעצם אתה חושב שאני? " אדם רגיל, אלא מה. יש שגאים בעושר שלהם, יש שגאים בשמם או במעמדם, ... לך זמן אנשים מעסיקים את עצמם רק בכדי להתחמק משעמום. כולם מתלוננים שהם כל - כך עסוקים עד שאין להם זמן כלל וכלל. אבל למה הם כל - כך עסוקים? אלו רק האשליות שלהם שמעסיקות אותם. לאדם שמתרגל זאזן יש זמן. כשאתה מתרגל זאזן יש לך יותר זמן מלכל אחד אחר בעולם. אם לא תזהר עוד תעשה מהומה גדולה רק בשביל להאכיל את עצמך. אתה כל הזמן ממהר, אבל למה? רק בשביל להאכיל את עצמך. תרנגולות גם ממהרות כשהן מנקרות אחר האוכל שלהן, אבל למה? רק בשביל להיאכל על - ידי בני - אדם. התפתחות ... לא משנה מה נדמה שמתרחש - זה המצב הטבעי. אשליה פירושה לאבד את המצב הטבעי. בדרך - כלל אנחנו לא מזהים את המצב הטבעי הזה. בדרך - כלל אנחנו מכסים אותו במשהו אחר, כך ששוב אינו טבעי. תורת - הבודהה פירושה הוא המצב הטבעי. אך בעולם הכל לא - טבעי. שתלטנות; כניעה ודיון בכל עד מוות אינם טבעיים. כל מקום ממלא את כל השמיים והארץ, כל רגע הוא נצחי. לתרגל את דרך הבודהה פירושו לחיות לחלוטין את הרגע הנוכחי - שהוא כל חיינו - כאן ועכשיו. אל תדחק את דרך - הבודהה לשום מסגרת. 23. לך שאומר שלרופאים ונזירים יש חיים קלים קינקאקו - ג, י כמו גם ההיכל המוזהב ב הוריו - ג, י לא נועדו לתרגולם של נזירים. במקומות כאלה נזירים יכולים להרוויח את לחמם רק מלהיות בסביבה. בשנה הראשונה של תקופת המייג, י הפגודה בת חמש הקומות ... עם זה! " זו הסיבה היחידה שהפגודה שרדה עד ימינו. ערך השוק של דברים כגון אלו משתנה. אין שום דבר כביר בדברים שערך השוק שלהם משתנה. אנחנו יכולים להסתדר בלעדיהם. ישנם דברים חשובים יותר. זאזן זה מה שחשוב. לאחרונה יש מקדשים בקיוטו שמנהלים בתי - מלון ואכסניות. זה מוזר איך אנשים מסוימים לא יכולים לחשוב על דבר פרט לכסף ואוכל. להיות נזיר שעוזב את ביתו משמעותו להיות מישהו שמשחרר את הכל. פירושו להשתחרר מטיפשות קבוצתית. הנזירים היום רק רוצים להיצמד לדברים. לכן אין בהם תועלת לדבר. כשאתה מאכיל חתול הוא מפסיק לצוד עכברים. כלב מפונק לא שומר. אפילו בני - אדם אינם מועילים לעבודה אם יש להם כסף והם חיים חיים קלים. ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 5. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 6 ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 5. 28. לך שחושב שבודהיזם הוא הרעיון הגדול ביותר בתולדות האנושות רעיונות מתבססים על האופן שבו יהיו פני הדברים כשהכל ינוח על מקומו. תורת - הבודהה נוגעת למה שטרם נח על מקומו. דברים הם עדיין בתהליך. דת אינה רעיון - היא תרגול. תרגול דתי יכול להיקרא "יישום". פירוש הדבר שמדובר בעניין יישומי. אין מדובר בתרופה שמבטיחה מזור. עבורנו תרגול אמתי הוא מה שניסוי הוא למדען. כשם שמדע הוא חסר משמעות ללא ניסויים כך בודהיזם הוא חסר משמעות ללא תרגול. אל נא תלך לאיבוד במחשבות על תורת - הבודהה. היה זהיר לבל תנהג בתורת - הבודהה כאילו הייתה מוצר משומר שאין לו קשר למציאות. ההסברים והמעשיות שלך טיפשיים כמו כל דבר אחר שאתה אומר. ההבעה על פנייך כבר סיפרה מהם פני הדברים באמת. אתה יכול לבטא את המציאות באופן חופשי לחלוטין באמצעות מילים. אבל המילים האלו אינן ... ישנו סוג של שכרון - חושים שדומה ליראת - כבוד, שאינו אלא אשליה. המשמעות של אמונה, לעומת זאת, היא הפוכה בדיוק - פיכחון מוחלט מכל סוג של שכרון - חושים. רוב האנשים המדברים על תודעת - המאמין, אינם חושבים על דבר מעבר ללקק לבודהה. "עשה כרצונך באחרים אבל לפחות תן לי כרטיס במחלקה ראשונה לגן - עדן! " לתפילות מסוג זה אין דבר וחצי דבר עם תודעת - המאמין. אמונה פירושה צלילות וטוהר. תודעה פירושה, התודעה האחת שחובקת את שלושת העולמות. לכן להיות בעל אמונה פירושו לטהר ... את מספר החברים הגדול ביותר? לא, בעצם יש הרבה יותר חיידקים. האם לא נזרקת עלינו בני - האדם ערימה של רעיונות מטורפים - רעיונות בשם "אמונה" או "סטורי" וכו, ? 30. לך שאומר שהשובוגנזו קשה להבנה כיון שאתה מנסה לבין את תורת - הבודהה מנקודת מבט אנושית אתה מתקדם 180 מעלות בכיוון ההפוך. רבי דוגן לא דורש מאיתנו דבר שאינו ביכולת אנוש. מדובר פשוט בלהיות טבעי, ללא מחשבות ריקות ומוזרויות. ככלל הבודהיזם אינו דורש מאיתנו שום דבר מיוחד, רק להיות טבעיים. ייתכן שמשפטים מסוימים מסוטרות יראו לנו מיוחדים, לדוגמה, "השיער הלבן שבין גבותיו מאיר את שלושת - אלפים העולמות. " אבל זהו רק סמל ספרותי לסמדהי שהוא מלך - מלכי הסמדהי. כל החיים של רבי דוגן היו חקירה חודרת ובלתי מתפשרת של עצמו. אין בודהה מחוץ לתרגול ואין תורה מלבד "באין - מחשבה" [ניתן אולי גם לתרגם "מעבר למחשבה". המת'] - אלו הם העקרונות היסודיים של רבי דוגן. אחד הדברים המרתקים בדוגן זנז, י הוא האופן בו הוא ראה את תורת - הבודהה כעצמי, במקום פשוט לספר מעשיות לאנשים רגילים. הוא מדבר, לדוגמה, על הרכב של הבודהה האחד: אמיטהבה, שקיאמוני ואנחנו כבודהה אחד. ועבורו, תרגול זאזן הוא הפצת תורת - הבודהה - לא בניה של מקדשים או פגודות. הזאזן של דוגן זנז, י הוא זאזן שקוף לחלוטין. אין בו תועלת לאנשים רגילים. "אל תתרגל את תורת - הבודהה למענך. אל תתרגל כדי לקנות לך שם. אל תתרגל לשם עשיית רווח. אל תתרגל כדי לחוות חוויות - רוחניות. תרגל את תורת - הבודהה אך ורק לשם תורת - הבודהה. " [דוגן זנז, י: גאוקודויוג, ינשו - נקודות לשים לב אליהן בתרגול הדרך] זוהי תורת - הבודהה שלו. דוגן זנז, י "חזר בידיים ריקות" [אייהי קורוקו - הרשומות של דוגן]. כשהוא חזר מסין הוא לא השוויץ בסטורי שלו כמו שאחרים משוויצים בקעקועים שלהם. הסיפור שלו על חזרתו בידיים ריקות משחרר לחלוטין את אחיזתנו ברעיונות מקובעים של השגת סטורי באמצעות זאזן. נוצרי אחד שאל אותי פעם, "הכומר שלי אמר שלא הייתה דת שהפיצה שקרים כה רבים כמו הבודהיזם. האם זה באמת נכון? " עניתי לו, "ידידי, קלעת בול למטרה! " סוטרת הלוטוס כמו גם סוטרת העטרה והשובוגנזו אינם אלא שקרים - כשאין מתרגלים אותם. ללא זאזן בודהיזם הוא שקר מוחלט. 31. לך שאומר שבודהיזם לא נוגע לך בכלא האסירים מתנפחים מול הסוהרים ואומרים להם, "תסתכלו טוב טוב על עצמכם. בלעדינו לא היה לכם מה לאכול! " כך בדיוק הדבר איתנו, האנשים הרגילים. כיון שאנחנו קיימים הבודהות קיימים. בלעדינו, האנשים הרגילים, הבודהות היו מזמן מחוסרי - עבודה. במובן מסוים אנשים רגילים ובודהות אינם ישויות נפרדות, אלא נמצאים בקשר - גומלין. בודהיסטווה הוא אדם שמעורר ישויות סובלות. הוא אדם רגיל, שרואה את היעד "⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מה זאת אומרת לתרגל זן? חלק 1 למן היום בו התחלתי לתרגל זן אנשים שואלים אותי מה זה אומר? העובדה שאנשים שמעולם לא שמעו על זן שואלים זאת אינה מפתיעה. אבל במהלך החודשים האחרונים הופתעתי לגלות שיש אנשים שמתרגלים זן וביניהם אפילו נזירים, שאין להם מושג מהו התרגול הזה. בעולם המערבי זן מתקשר בתודעתם של אנשים רבים לעולם הניו - איג', לנגני מוזיקה ניידים ולספרים בסגנון "זן ועסקים", "זן וסקס" או "זן ואסתטיקה" - בסופו של דבר בעולם המערבי שלנו בו אנחנו מחפשים תמיד אחר התועלת שבדברים מדובר תמיד בזן ועוד משהו. מיותר אולי לציין שמקריאת ספרים כאלה או מהאזנה ללהיט האחרון של בריטני ספירס בנגן המוזיקה הזני החדש שלנו לא ניתן לדעת מהו זן. יש אנשים ששמעו על זן והם יודעים שיש סוגים שונים של זן שנקראים בשמות שונים. יש זן סיני, זן יפני, זן קוריאני, זן ויאטנמי, זן סוטו וזן רינזאי ובטח יש עוד זנים של זן שאני אפילו לא מכיר והם מכירים. אפילו אושו טען שהוא מלמד זן. אני בטוח שיש עניין אקדמי מסוים בהבדלים בין ה"זנים" השונים. אני לא אכנס אליהם. אותי מעניין לדבר על התרגול שלי. מהו הזן שאני מתרגל מבלי לתת לו שם? אז מה זאת אומרת לתרגל זן? ראשית יש להבין שזן הוא בודהיזם. לא סוג של בודהיזם אלא בודהיזם. אין זה אומר שאין מסורות אחרות שגם הן בודהיזם. אז מה זה אומר ש"זן הוא בודהיזם? " המשמעות המידית היא שזן הוא דת שמאפשרת לכל מי שמתרגל אותה להשתחרר מכבלי הסבל. במשפט האחרון יש שלוש מילות מפתח: "דת", "לכל" ו"להשתחרר". הזן הוא דת אוניברסלית שמאפשרת לכל המתרגלים אותה גאולה בחיים האלה. יכול להיות שהמילה "דת" מרתיעה אתכם. אם כן הניחו לה לעת עתה. אני אתמקד ראשית בצירוף המילים "להשתחרר מהסבל". מהו אותו סבל שמובטח לנו שחרור ממנו? ... ולכן השמחה מהולה בסבל. אנחנו דואגים לגבי העתיד שטרם הגיע ומצטערים על העבר שכבר חלף. גם זהו סבל. על - אף שאנחנו מנסים להתעלם מכך אנחנו יכולים לראות בבירור, שאין בעולמנו דבר שהוא קבוע, הכל משתנה. עלומינו עתידים לחלוף. ההיווכחות הזו גורמת לנו סבל. הזן מציע לנו לראות בסבל הזה את זרע השחרור ממנו. כעת שאלו את עצמכם, "האם סבלתי מספיק? " כיצד אם כן אנחנו יכולים להשתחרר? לשם כך לימד אותנו הבודהה שקיאמוני את הדרך הנאצלת כפולת השמונה. הדרך הנאצלת כפולת השמונה היא הדרך לשחרור ובו בזמן היא השחרור עצמו. הדרך הנאצלת כפולת השמונה היא התעוררות השלמה של הבודהה. לכן דוגן זנז'י חוזר מדגיש שוב ושוב שהתרגול וההגשמה (של הדרך) הם אחד. אני אחזור לנקודה הזו בהמשך. אז מה היא בעצם הדרך הנאצלת כפולת השמונה? הדרך הנאצלת כפולת השמונה מורכבת מתרגול בו זמני של שמונה הנקודות הבאות: ... ארחיב בנקודה החשובה הזו בהמשך. זוהי החכמה הנכונה. המוסר הנכון הוא הפעולה הנעשית מתוך שכחת האני. דיבור נכון הוא הדיבור שבו השומע חשוב מהמשמיע. דיבור שמתכוון כל - כולו לשמש ככלי בידי השומע ולא ככלי בידי המשמיע. פעולה נכונה היא הפעולה שמכוונת כלפי בודהה. פעולה שבה אנחנו שמים באופן מוחלט את טובת האחר לפני טובתנו היא פעולה שמכוונת כלפי בודהה. יש לשים לב שב⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מתוך סוטרת הבמה קטע קצר (מאד) מתוך סוטרת הבמה בה הואי - ננג (האב השישי) מעביר את הדהרמה על ערש דווי. "כאשר בודהה שוגה במחשבות שווא הוא ישות חשה. כאשר ישות חשה מתעוררת היא בודהה. בבורותו, בודהה הוא ישות חשה. מלאה חכמה, ישות חשה היא בודהה. אם התודעה מסולפת, בודהה הוא ישות חשה. אם התודעה נטולת פניות, ישות חשה היא בודהה. כאשר תודעה מסולפת מתהווה הבודהה נחבא בישות החשה. אם ברגע אחד של מחשבה אנו הופכים נטולי פניות אזי ישויות חשות הן בעצמן בודהה. בתודעתנו שלנו מתקיים הבודהה הבודהה הפרטי שלנו הוא הבודהה האמיתי. אם בנו לא שוכנת תודעת הבודהה היכן נחפש אחר בודהה? " מי שמבין מהקטע הקצר הזה שתרגמתי שאין צורך בתרגול, לעולם לא יהיה לבודהה. מי שמבין מהמשפט שלי, שתרגול יהפוך אותו לבודהה, לעולם לא יהיה לבודהה. בכלל עדיף לדעתי לא להתאמץ כלכך להשיג בודהיות. פשוט לשבת. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - על צמחונות וטבעונות הציווי הבודהיסטי הראשון הוא "לא ליטול חיים" ובניסוח יותר רחב, "לא להרוס חיים". לא מדובר רק בחיי אדם אלא בחיים בכלל. בשביל להבין את הציווי הזה כהלכה יש להבין את המשמעות של חיים ואת המשמעות של מוות. ויש להבין את המשמעות של ... אני לא רוצה לדון בכל המשמעויות האלה כאן, שכן אני בטוח שגם אם אנסה ואזהר בכל מילה, יהיו שיבינו אותי לא כהלכה ויצא שכרנו בהפסדנו. אבל אני כן רוצה לומר מספר מילים על האופן שבו צמחונות ככלל וטבעונות בפרט הם תרגול והגשמה של דרך הבודהה. אנחנו לא יכולים לחיות את חיינו מבלי להרוס חיים כלל. אפילו כשאנחנו מצחצחים שיניים אנחנו הורגים כמה חיידקים. על - אחת - כמה וכמה כשאנחנו עושים פעולות גדולות יותר בעולם. אפילו אם אנחנו רק נוסעים ממקום למקום אנחנו תורמים לזיהום האוויר שהורג אנשים ובעלי - חיים. קשה ללכת ברחוב בלי לדרוך על איזו נמלה. ואם אנחנו דואגים לבריאות הציבור אנחנו מרססים בתי גידול של יתושים. ובכל זאת עלינו לנסות. תרגול והגשמה של הדרך הבודהיסטית הם זריעת זרע ההתעוררות. אם אנחנו מוותרים על ראיית העולם האגוצנטרית שלנו אנחנו יכולים לחמול על כל היקום. ההבנה שלא ניתן לקיים את הציוויים הבודהיסטיים במלואם אין פירושה ויתור על הניסיון לקיימם. ברגע שאדם אומר לעצמו זה הכל או כלום, אם אני לא יכול לקיים את הציווי במלואו זה כאילו שאני לא מקיימו כלל - הרי שזו השתלטות של תפיסת - עולם מדומיינת על התודעה. במציאות כל מה שאנחנו עושים וחושבים נחשב. עלינו לקיים את הציוויים הבודהיסטים מתוך תחושת הענווה שבידיעה שלעולם לא נהיה מושלמים דיינו לקיימם במלואם. הדרך המתומנת היא הדרך שלנו להשתחרר. מי שמוותר על הציוויים מוותר על השחרור ובאותו רגע זורע את זרע הסבל ואי - הנחת. מי שמעמיד עצמו במרכז עד שבכל פעולה ופעולה שלו הוא בוחר את נוחותו האישית, את חייו ואת אמונותיו על פני אלו של הזולת (במובן הרחב) באותו רגע זורע את זרע הסבל ואי - הנחת. הצמחונות ככלל והטבעונות בפרט הן תרגול והגשמה של דרך הבודהה, הן זריעת זרע החמלה והשחרור עבור עצמנו כמו גם עבור כל הישויות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - "תרגול" כמימוש או "תרגול" כאימון ["Training" and "practice"] / מוהו נולקה אז למה בדיוק אתה מתכוון ב"תרגול למבוגרים"? בטרם ארחיב על משמעות המילה "מבוגר" אני רוצה לומר משהו על "תרגול"1. ביפנית ניתן לכתוב את המילה "שוגיו" בשני אופנים שונים עם תווים שונים (בעלי הגיה ... התו שפירושו "קרמה" או "טכניקה"). למותר לציין שהשתיים שונות בתכלית. גם באנגלית המילה "practice" [תרגול] יכולה להתפרש כ"אימון" כמו ב"אימון כדורגל". אבל כשאני משתמש במושגים כמו "תרגול למבוגרים", או כשאני מדבר על "תרגול זן", "תרגול דרך הבודהה" וכו' המילה "תרגול" [practice] משמשת אותי במובן של "מימוש" [putting something into practice], "להגשים דבר מה בעצם עשייתו". זה מצער שאנשים רבים מבינים את המושג "תרגול זן" כ"אימון זן" - אימון לשם השגת דבר - מה, אימון לשם שיפור מיומנות זו או אחרת. זה ודאי נכון ל"מנזרים לאימון זן" ביפן. במנזרים האלו אנשים לומדים כיצד ללבוש את גלימותיהם הבודהיסטיות כהלכה, כיצד לקוד ולהשתחוות כהלכה, לדקלם סוטרות וכו'. הם מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטיים. הם ודאי לא מתרגלים בודהיזם. עבורם בודהיזם הוא מקצוע ולא ייעוד, אבל ברור מאליו שללימוד הדרך להרוויח כסף מעריכת לוויות אין דבר וחצי דבר עם מה שלימד הבודהה לפני 2500 שנה - כיצד לחיות את חיינו. באנטאיז'י אנחנו לא מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטים. אנחנו מתרגלים בודהיזם ומשמעות הדבר היא לחיות את חיינו כבודהות ובודהיסטוות. אין להבין מכך שאנחנו מתאמנים כדי להיות לבודהות או בודהיסטוות. אנחנו מנסים להגשים בודהות ובודהיסטוות - את טבענו המקורי - בכל הפעולות של חיי היום - יום שלנו, כאן ועכשיו. לפעמים התרגול הבודהיסטי מובן אחרת: אנחנו כעת ישויות השוגות בחשבות שווא, אבל לאחר תרגול במשך עידנים אין - ספור כבודהיסטוות נזדכך ונהפוך לבסוף לבודהות. כך ישות השוגה במחשבות שווא מתאמנת כדי להפוך למשהו "טוב - יותר" - לבודהיסטווה. הבודהיסטווה מתאמן כדי להפוך למשהו אפילו "טוב - יותר" - לבודהה. בזן אנחנו לא קוראים לאימון מסוג זה "תרגול". אימון כדי להפוך למשהו טוב - יותר הוא בעצמו מחשבת - שווא. עידנים אין - ספור של אימון מסוג זה לא יהפכו אותנו לטובים יותר, אנחנו רק נשגה יותר ויותר במחשבות - שווא. מה שאנחנו קוראים לו תרגול בזן פירושו להפסיק ולנסות להפוך למשהו, אלא לאפשר לעצמנו להיות מה שאנחנו במקור - בודהות ובודהיסטוות. לשם כך עלינו להיכנע לכוח שמתעלה על האגו האנושי הקטן שלנו, האגו שכל הזמן אומר: "אני רוצה להיות טוב יותר, אני רוצה להיות בודהה". מדוע אפשר להיכנע ולתרגל? כיון שאנחנו כבר בודהה, לא אחרי שנכנענו כי אם עכשיו. אם כך, מדוע כה קשה להיכנע ולתרגל? כיון שאין בזה סיפוק לאגו האנושי שלנו. תרגול אינו מספק אותנו. אין הוא מבדר כלל! אבל למה אנחנו מצפים? כיצד ייתכן שתרגול תורת - הבודהה יבדר את התודעה האנושית הקטנה שלנו? דבר אינו יכול להיות מספק פחות או מבדר פחות מהתרגול שאינו מגדיל את האגו שלנו. אפילו כשאנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיות לבודהה או לחיות כבודהיסטווה, האם אנחנו לא אומרים זאת מתוך האגו שלנו במחשבה: "אני רוצה להיות בודהה, אני רוצה לחוות סטורי! " כך בודהות ובודהיסטוות הופכים להיות תוצר של תודעת האגו שלנו - וזו הסיבה שאנחנו מתאכזבים שכן בודהות ו⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...