פּירומאניה (מיוונית פּירו - "אש" ומאניה - "שיגעון") היא הפרעה נפשית שסממנה הוא דחף להצית אש ולחולל שריפות. הפירומאן (מַצִּיתָן על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית) אינו עושה זאת על מנת לגרום נזק או לשם רווח כלשהו אלא כדי להפיק הנאה מעצם מעשה ההצתה.
הפרעת הפירומניה נפוצה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים ומופיעה לראשונה בטווח הגילאים 6-8.
משערים כי הפירומניה היא ביטוי ליצרים מיניים מודחקים הפורצים החוצה ומוצאים את ביטויים באש, המסמלת עבור המצית הנאה מינית, חום ותשוקה. ההצתה יכולה לסמל גם מרד נגד המוסכמות ורצון לביטוי עצמי או מחאה שאינם מוצאים דרך אחרת אל התודעה.
נזק שנגרם לפח אשפה שהוצת
הדחף הפירומני יכול להופיע כ"התנהגות אימפולסיבית", כזו הגורמת לפעולה מיידית בלתי מתוכננת מראש, או כ"התנהגות כפייתית", שהיא ביטוי לקונפליקט פנימי ממושך הגורם לחולה לבצע פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם המוסכמות, החוק והמוסר המקובלים, ואז ייתכן מעשה הצתה שתוכנן בקפידה ובכובד ראש.
הלוקים בפירומניה נמנים עם חולי הנפש המהווים סכנה לציבור, והם עלולים לגרום נזק בנפש וברכוש, ועל כן לעתים נשלחים לאשפוז כפוי.
הטיפול בפירומניה מנסה להתחקות אחרי הרגשות המודחקים ולהבין את מקורם. ככל הנראה אין יסוד תורשתי להפרעה נפשית זו.
בשנים האחרונות בוצעו מחקרים המוכיחים כי הפירומניה קשורה בהפרעה באזור במוח הקשור בדחפים ובהתמכרויות. איתור מדויק של אזור ההפרעה במוחו של החולה עשוי לסייע במציאת טיפול ספציפי המתאים לו.
050-3331-331