תקציר⬅ אמונה + אתאיזם + אלוהים - למה אמונה = כפירה באלוהים ובאמת? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על אמונה + אתיאיזם + אלוהים - למה אמונה = כפירה באלוהים ובאמת?. הפעם אני הולך לדבר ולהסביר על אמונה אתיאיסטית וברור כי גם האתיאיסטים הם אנשים מאמינים, מאמינים שמה שהשכל שלהם אומר זה נכון ומישהו יכול להוכיח שמה שהלוגיקה אומרת זה נכון? אי אפשר להוכיח, אתה יכול להאמין שמה שהלוגיקה אומרת זה נכון, ולכן גם האנשים האתיאיסטיים הם אנשים מאמינים. אבל הפעם אני רוצה להסביר בכלל מה אלו הנקראים מאמינים הם אתאיסטים וכופרים באלוהים, ועצם האמונה היא כפירה באלוהים אלוהים פירושו מחויב המציאות, והישות שקיומה מחויב לפי הדת, הישות המהווה את הכל והדבר האמיתי היחיד בעולם, הוא מחויב המציאות, ורק האמת מחויבת, והמהות של האמונה פירושו חוסר ידיעה, ומי שיודע את אלוהים, באותה רמת ידיעה שאלוהים יודע את עצמו הוא לא מאמין, הוא יודע, הוא חווה את האלוהות, ידיעת הבורא, זו היא אי כפירה באלוהים לחוות את אלוהים ללא נפרדות אבל ברגע שאדם מאמין הוא נאחז בשקר, נאחז בשכל, כי מי שאומר שהוא מאמין בלי שכל אז למה אתה מאמין דווקא בזה ולא במשהו אחר, ואדם אומר, " לא אני יכול להוכיח לך שבזה צריך להאמין", וזה עדיין הישענות על השכל. הרעיון שאדם לא נולד מאמין, לא נולדת והאמנת שיש משהו בחלל, אמונה מתפתחת על ידי התבוננות, ואז זה אומר שזה נשען על שכל, זו לא אמונה, ואין פה תרתי משמע ומה שאנשים קוראים אמונה, זה בכלל שכל. ואם אין סיבה למה אתה מאמין בדבר, משוגע מוחלט, זו אמונה אבל לכל אחד יש סיבה למה הוא מאמין באלוהים, כי הוא חושב שהתורה נכונה שהוא שמע שקרה משהו שגרם לו לחשוב שיש אלוהים וזה נשען על שכל ולכן זו כפירה כי אלוהים זה מחויב, ושלמות הידיעה היא שהאדם ידע את האלוהים בשלמות ופירושו להבין בשכל האנושי מה זה אלוהים. ומהותו של השכל נוגדת את הבנת האלוהים, כי אלוהים, מהותו זה ההפכים והשכל לא קולט את ההפכים, ומי שמשתמש בשכל שלו עד הסוף, יגיע לידיעה לא לוגית, הוא משתמש בחוקי הלוגיקה להבין את מה שאינו לוגי, מעל השכל. וכל אמונה פירושו כפירה באלוהים, וידיעת אלוהים זו השלמות, ומהותה של האמונה זו אחיזה בשקר, האמת לא צריכה שתאמין בה, אתה יודע אותה, בדבר שיקרי אתה יכול להאמין. כל עניין האמונה זה לצורך השקר, השקר שיש טוב ורע, כדי לחיות פה בעולם הזה האמונה היא בשביל שתהיה חיות לשקר, שיהיה קיום לעולם זה. ואילו לא היתה יכולה להיות אמונה, האדם היה רק כמבין את הבורא, את האחדות ולכן יש אמונה שהאדם יחיה בעולם, שיהיה צמצום השכל, אבל יחד עם זאת האדם צריך להבין. מי שמאמין מפחד לאבד את האמונה, זה ספק, כי אם היית יודע לא היית ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד? מה השקר של אמונה + חרדה ופחד? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד? מה השקר של אמונה + חרדה ופחד?. עכשיו אני רוצה לספר בדיחה, והיא הולכת ככה: יש אותה בשיר: " מי שמאמין לא מפחד, את האמונה לאבד" כלומר מי שמאמין לא מפחד משום דבר, לא מפחד לאבד כלום וזו הבדיחה הטובה שנוצרה אי פעם, כי מי שמאמין, כן מפחד את האמונה לאבד. וכל דבר הוא מפחד לאבד מפחד לאבד את האמונה שלא יקרה לו שום דבר רע, זאת אומרת שכל האושר של האדם תלוי באמונה שלו אמונה שהכל לטובה, אמונה שמישהו שומר עליו, נכון שהוא לא מפחד שיקרה לו דבר רע או שלא יקרה לו דבר כזה או אחר, אבל הוא מפחד לאבד את האמונה. ואם אדם יתבונן כל הפחדים שבעולם שורשם באמונה, ל האמונה נובעים מהאמונה ואם אדם ידע משהו בוודאות מוחלטת, הוא לא יפחד לעולם, אם אדם יודע משהו באופן מושלם גם אם זה קשה, הוא לא יפחד. ברגע שאדם מאמין שיהיה טוב, הוא יפחד מההפך, כל עוד הוא מאמין בדבר מסוים יהיה לו פחד וזו טיפשות גדולה להאמין במשהו, כי כל האושר שלו תלוי באמונה שלו, וכל האושר שלו בעצם זו אחיזה בפחד שהאמונה תאבד. ומי שיודע, לא יפחד. וגם מי שאומר אני ראלי, אני לא מאמין בשום דבר, הם כן מאמינים, הם מאמינים בשכל שלהם ואין שום אפשרות לאדם להיות בטוח באמצעות השכל שלו, זה דמיוני כמו כל אמונה אחרת. ובן אדם שיודע שהוא קיים, חווה שהוא קיים, חושב משמע אני קיים, לכאורה משפט לוגי אבל זה משפט שמבוסס על אמונה, כי כל דבר שהוא לוגי הוא אמונה, כי הוא חושב שכל דבר שהוא לא מבין זו אמונה. הכח שקיים זה מכך שאני קיים, זה נובע מההבנה שאני קיים, זו ידיעה שנובעת מדבר אחר. וברמה האחרת, יכול להיות שאתה חושב, אבל אתה לא קיים. זה לא מחויב המציאות שאהיה קיים, זה רק אפשרי. אני קיים תלוי באני חושב, וזה תהליך ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ אמונה = סבל - מי אמר ש... - כל אמונה = סבל נצחי? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על אמונה = סבל - מי אמר ש... - כל אמונה = סבל נצחי?. אמונה = סבל - מי אמר ש... כל אמונה = סבל נצחי: הפעם אשיב לשאלה הבאה, מי אמר ש... ועכשיו אפשר להכניס כל טיעון שהוא, כל מיני רעיונות, שאני אומר, ומי אמר שזה נכון? ואכן, אף לא אחד אמר שאני צודק, אין מה להאמין לי, ואפילו הוא יסבול אם הוא יאמין לי. והוא יסבול לא בגלל מה שאני אומר, אלא בגלל שהוא מאמין למה שאני אומר. וכל מי שמאמין בכלל למישהו, או למשהו, ואפילו לעצמו, מן הסתם יסבול וזה אומר מי שמאמין במשיח, מי שמאמין בחייזרים, או אמונה בבורא, או כל אמונה שהיא הוא יסבול לנצח. ואדם יכול להגיד עד מחר שהוא מאמין שככה ומאמין שככה, הוא יכול לשקר לעצמו כי כל עוד יש באדם אמונה כלשהי אפילו הקטנה ביותר, יסבול! ולמה יסבול? כי בתוכו יחשוב תמיד, אבל תמיד, שאולי היה יכול להיות לו באמת יותר טוב. אתה יכול להגיד שאתה מאמין שהכל טוב לך, ובכלל הכל טוב, גם אם תשב בגן עדן ותאמין שאתה בגן עדן, ויצאו שלטים מהשמים: "גן עדן גן עדן"! אתה עדיין תמשיך לסבול. כי אתה עדיין תגיד לעצמך, "אולי אני יכול להרגיש יותר טוב"? כי כל עוד אתה מתבסס על אמונה, אתה עדיין תחשוב, שיש אפשרות להרגיש יותר טוב. וגם מה שאני אומר, מי אמר שזה נכון, אל תאמין למה שאומרים. ומי אמר שזה נכון שמי שיאמין לנצח יסבול? אולי גם זה לא נכון? אבל אני אומר, שלא משנה, מי שמאמין, לעצמו, לאחרים, מאמין לכל דבר שהוא, יסבול. ועכשיו נשאלת השאלה, מי בכלל אמר שאתה צודק? וזה נכון, מי אמר באמת? על כן, כל אחד מחויב לבדוק את האמת באופן אישי! ולמי מחויב, לעצמו, ואם לא רוצה לחפש, גם טוב, רק שלא יגיד שהוא מחפש את האמת. ומי שכן אומר שמחפש את האמת, שילך עם זה עד הסוף, ויבדוק כל דבר בברור לא להאמין לכלום, אלא לבדוק בעצמך, מה נכון מה לא נכון ומה אמת. ואתן דוגמא קצת מוזרה: אדם מאמין שיד ימין נמצאת במקום אחד ויד שמאל נמצאת במקום אחר. הוא לא מעלה אפילו על דעתו שהן נמצאות באותו המקום ממש. הוא פשוט מאמין לכך שהן נמצאות בשני מקומות נפרדים, זה אומר שגם לשכל העצמי אסור להאמין! ולמה הוא מאמין שזה שני מקומות שונים? כי הוא החכם הגדול, לא מצליח לחשוב על כך שהן בכלל נמצאות באותו המקום ושהן אחד. והאדם ממשיך להאמין לנצח באמונות שקריות, ולנצח הוא יסבול מהאמונות השקריות שלו כי האמונה היא דבר היא לא אובייקטיבית, היא תמיד סובייקטיבית, והאדם שמאמין תמיד יהיה לו ספק, ותמיד היה לו ספק, ומה ההוכחה שיש ספק, כי אדם יכול להגיד שאף פעם לא היה לו ספק, אבל אם עכשיו אתם מבינים אותי, את מה שאני מסביר, זה אומר שהספק היה בפנים תמיד. והסיבה שרע באמת לבן אדם בחיים, זה בגלל שהוא לא מאמת את תפישת המציאות שלו עד הסוף. ומי שרוצה לחפש את האמת, צריך לחפש עד הסוף. ... בכלל טוב לחפש את השקר וללכת לפי השקר? מי אמר מה צריך ומה רצוי? וכבר אמרתי כמה פעמים שהאליל הגדול ביותר של האדם הוא השכל שלו, אליו הוא משתחווה לא רק שלוש פעמים ביום, אלא כל היום, כי הוא מאמין שכל מה שנדמה לו, שאם הו אלא מצליח להבין משהו, אז זה לא יכול להיות שזה ככה. אבל הוא רק מאמין שהדברים הם כמו שהם, כי אי אפשר להוכיח את הלוגיקה, כי הלוגיקה לא יכולה להוכיח את עצמה, כי הכל זה תהליך לוגי, ואם זה לוגי, אז זה לא יכול להוכיח את עצמו צריך משהו אובייקטיבי להוכיח את הלוגיקה עצמה. וכל אחד יודע לגבי הספק, של לגבי מי אמר שהשכל צודק? והתשובה היא שנכון, אף אחד לא אמר, ועל כן על האדם לחפש, ולשאול שאלות, לבדוק. אבל לא להאמין, ובגלל שאתה מאמין לחשוב שזה כך ולא אחרת. אם אתה לא יודע ולא בטוח, אז תגיד שאתה לא יודע. אבל אל תשקר ותגיד שזה כך ולא אחרת בגלל שאתה לא מבין או לא יודע. אולי ימין ושמאל הם בכלל ישות אחת, אבל תגיד שאתה מאמין שיש ימין ויש שמאל וימין זה טוב ושמאל זה רע, אז תגיד שאתה ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ אמונה - כוחה של אמונה! כילדים, בחרנו להאמין בכל; כל דבר וכל אדם קיבל מאיתנו הזדמנות שווה בשווה. אך מיכוון שלכל אחד ואחת מאיתנו יש שיעורים אותם עלינו ללמוד ולפגוש בחיים, ומיכוון שאנו שונים אחד מהשני, כל אחד ואחת מאיתנו בוחר להאמין באמת שלו! אמת זו משרתת אותנו ויוצרת את מציאות חיינו אך אם נבחר לזהות אמת זו, בזכותה, נוכל לגדול ולצמוח. אמונה על פי הגדרת הויקיפדיה ; קביעת עמדה ביחס לנושא כלשהו באופן סובייקטיבי, ולא אך ורק על סמך עובדות אובייקטיביות. במובן הרחב ניתן להגדיר אמונה כוודאות לגבי דבר מה אשר ניתן להטיל בו ספק. בעולם הפסיכולוגיה קיים מושג שנקרא: אמת נרטיבית ; אמת שנבנית כשבבסיס שלה יש גרעין של אמת. אבל - הלב שלה הוא הסיפור שהאדם בנה בהתאם לצרכים כאלה ואחרים. אוסף הזכרונות שמשתלבים בסיפור החיים של האדםיהיה מורכב באופן סלקטיבי מיותר זכרונות שיוכיחו את הסיפור שלו ויאשרו את הכותרת שהוא נתן לו. אין פה שקר - אלא גיוס הזיכרון כדי לאשר גרעין של אמת חיה. בעולם האימון האישי אנו קוראים לזה אמונת יסוד! בילדות אנו כמו אדמה פוריה. בסביבות גיל 5, אנו מתחילים לטמון כל שביב מידע, כל חוויה באדמה הפוריה. כיום אנו יודעים כי אלו האמונות שמנהלות את חייינו. דוגמא: כשהייתי בת 4 הודיעו לי שאוטוטו יוולד לי אח נוסף. עד אז פונקתי וקיבלתי המון תשומת לב. ביני לבין אחותי הגדולה 7 וחצי שנים, ביני ובין אחי הגדול 5 שנים, ואני, הקטנה, האחת והיחידה! מי צריך יותר מזה! בגיל 5 נולד לי אח. בד בבד עם הולדתו כילדה, נשתל אצלי זרע האמונה שאם הורי החליטו להביא עוד ילד לעולם ולוותר עלי, זה אומר שאני לא מספיק טובה. עובדה - הם בחרו במישהו אחר על פני... נולדה אצלי הרכושנות, כי האמנתי שאי אפשר לאהוב שניים והבנתי שאני חייבת להיות ילדה טובה על מנת ... איזה משמעות יש למשפט כזה בחייו של ילד? ; ביטול עצמי, אני לא קיים ואם אני קיים זה כדי לרצות אחרים!!! עם זרעים אלו התנהלתי כל חיי ולא הבנתי למה אני לא מאושרת. אני אדם שמאוד אוהב לעזור אבל כל עוד הנתינה שלי באה מתוך אמונת היסוד, נתינה זו נבעה מתוך ביטול עצמי! על מנת שיאהבו אותי, שיבחרו בי... הרכושנות שמה אותי במקום שאם אין אני לי, מי לי. עוד בילדות, לא הסכמתי שלחברתי הטובה תהיה עוד חברה. או אני, או כלום. ביום האם כששרו את השיר: ... נכנס לתמונה, זזתי הצידה במקום להראות את הנוכחות ולזכות בתשומת הלב המגיעה לי בזכות מי שאני. על פי דוגמא זו ניתן להבין, כי הזרעים הללו שנשתלים בילדות שלנו, יצרו, ולא בכדי, את מציאות חיי. כל עוד לא הבנתי את כוחה של האמונה (אמונת היסוד), התנהלתי מתוכה, מתוך אמונה שזאת האמת לאמיתה. הוכחתי לעצמי פעם אחר פעם, שמה שאני מאמינה בו, הוא, הוא נכון. וזאת האמת לאמיתה! אך ברגע שהבנתי שאני מתנהלת מתוך אמונה זו בדיוק בצד שמעכב אותי וראיתי מתוך הסיפור, מתוך הזכרונות, את גרעין האמת האמיתי שנוצר שם, הסכמתי לנסות להתנהל ממקום אחר. להשתמש בכח האמונה והפעם ממקום שיקדם אותי קדימה במקום לחיות את העבר. האמת היא שנישארתי אותו אדם; מלאת אהבה ושמחה ומלאת נתינה. הדבר היחיד שהשתנה זו זווית הראיה שלי ובעקבותיה גם ההתנהלות. ממקום מעכב למקום מקדם. אני ממשיכה לתת אך מתוך בחירה ולא מתוך פחד. למדתי שאפשר לאהוב שניים במקביל, למדתי לשתף ולמדתי לסמוך. למדתי להאמין ולבחור חברים שכיף לי איתם ואני מאמינה בהם ויש ביניינו שיתופי פעולה של תן וקח מדהימים. למדתי לשתף אנשים ברגשות שלי והכי חשוב, למדתי להגיד מה אני רוצה ולהתנהל מתוך האני האמיתי שלי ללא מסכות! אמונות יסוד פעולות בצורה מאוד מתוחכמת ויוצרות סיטואציות חוזרות ונישנות שיוכיחו לנו פעם אחר פעם שמה שאנו מאמינים בו מילדות, הוא האמת לאמיתה ואין אמת אחרת מלבד האמת הזו. אך לא כך הדבר. אמונות יסוד אלו יוצרות מציאות לא נוחה ובעקבות כך, אנו נופלים לאותם בורות ולא מתמודדים עם השיעורים בחיינו. אם נדע לתפעל אותן לתועלתינו, נוכל למצוא בכל אמונה שכזו, את גרעין האמת, ומתוכה נלמד למצוא את איכויות הנשמה שקיימות בנו. ברגע שנתנהל מתוך האיכויות שקיימות בנו (אמונות הנשמה), חיינו ישתנו לטובה, דלתות יפתחו בפנינו נצמח בהתמדה והכי חשוב, נהיה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ אמונה / הצלחה - אמונה - לא רק לדתיים מה הקשר בין אמונה לבין הצלחה? ואיזה תפקיד יש לאמונה בכלל בחיים שלך? אלו הן בדיוק השאלות שהמענה הראשון והמהיר לגביהן הוא: "שאלה מצוינת". אמונה היא מרכיב בסיסי וחיוני בחיים שלך, ולא רק ברגעים הקשים, אלא בכל רגע ורגע. שום דבר גדול בחייך לא יקרה אם לא באמת תאמין בו, אבל אל תנסה לבדוק את זה, חבל על הזמן והמאמץ שלך. במקום זה - עדיף שתנסה את הצד השני של המטבע, אם יש לך חלום להיות מישהו, לעשות משהו, להשיג משהו, אם יש לך חלום של הצלחה, תתחיל בכך שתאמין בו בלב שלם. לאמונה הרבה פנים, החל מאמונה באלוהים ועד לאמונות שונות שיש לנו לגבי כל דבר כמעט, בין אם אנו מודעים לכך ובין אם אין לנו מושג שהאמונה הזו שייכת לנו. אנחנו קמים כל בוקר ויוצאים מהבית עם שק גדול וכבד על כתפינו. לשק הזה קוראים מערכת האמונות שלנו והוא זה שאחראי לעיצוב הגישה שלנו לחיים ובהמשך לכך לעיצוב התוצאות הפיזיות שאנחנו ממשיכים לקבל בכל תחום ותחום בחיינו. מערכת האמונות שלנו היא הכרחית אבל עלינו לברור באופן מתמיד את מלאי האמונות ולבדוק האם האמונות האלה שאנחנו עכשיו הופכים מודעים אליהן, מקדמות אותנו לאן שאנו רוצים להגיע? או שאנו כבר לא זקוקים להן? המון פעמים בעת ספירת המלאי הזו, סביר להניח שנמצא אמונות ישנות שמלאות באבק וכבר לא משרתות אותנו, להיפך הן מגבילות אותנו ועושות לנו זנק רב, הן כבר לא תואמות למי שאנחנו ובעיקר למי שאנחנו רוצים להיות. עלינו להפטר מהן ומהר! מרביתנו נותנים פירוש מוטעה לנושא של אמונה. רובנו לא מאמינים במשהו עד שלא נראה או נחווה אותו פיזית בחיינו. אבל זה לא נקרא להאמין. אברהם לינקולן אמר: "להאמין בדברים שאתה יכול לראות אותם ולגעת בהם, זה לא נקרא להאמין. אבל להאמין בבלתי נראה, זה הניצחון האמיתי וזה מבורך". אם יש לך חלום או מטרה, לעתים הדרך אליהם עלולה להיות ארוכה ולא תמיד קלה, אבל אם יש דבר אחד שאסור לך לזנוח בשום אופן בדרך לשם, זו האמונה שלך. הצלחה אינה מגיעה ברוב המקרים (אם לא בכולם) לאלה שאינם מאמינים בה. אם לא תאמין במי שאתה הולך להיות, לא תוכל להיות כזה. בספרו המפורסם "חשוב והתעשר", מדבר נפוליון היל על אמונה כאחד מ - 13 העקרונות של הצלחה וכצעד השני בדרך אל העושר (הצעד הראשון הוא שאיפה). אמונה חייבת להיצמד חזק לכל שאיפה על מנת שהשאיפה הזו תוכל להפוך למציאות. אמונה היא הלך הרוח שלך שניתן להשרותו בעזרת שכנוע עצמי. אמונה מאפשרת לנו להמשיך לנוע, גם כאשר איננו רואים תוצאות או פירות בתמורה למעשינו. אמונה מאפשרת לנו להמשיך לחתור אל החלום, גם כשאנחנו לא מקבלים את הנסיבות הרצויות. אמונה מעצבת את הגישה שלנו, הגישה שלנו מעצבת את המציאות שלנו והיא מרכיב קריטי של הצלחה. בהקשר של דת, זה כלל לא משנה מי האלוהים שלך ובמה אתה מאמין, העיקר שתאמין במשהו. כל המלחמות שאי פעם היו ויהיו בעולם מבוססות על עצם העובדה שאחד הצדדים חושב שהדבר בו הוא מאמין הוא הדבר היחידי שיש להאמין בו. אם אתה פוסע במסע שלך לעבר הצלחה, אמונה היא אביזר חובה בתרמיל שלך. האמונה היא הרוקח הראשי של המוח. כאשר האמונה מעורבבת ברטט המחשבה, לוקחת מיד תת ההכרה את הרטט, מתרגמת אותו למקבילו הרוחני ומעבירה אותו לתבונה האינסופית, כמו למשל, בתפילה. תפילה מהווה את התנועה שמתרחשת בין הרוח לחומר על ידי ודרך האינדיבידואל. כאשר אתה מאמין במשהו ולא משנה במה אתה ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... או חיסרון, חיפוש השלמות יוצר חיסרון, האם יש שלמות, האם הגעת לשלמות, אמונה או שכל, אולי השכל טועה לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: שלמות או חיסרון, חיפוש השלמות יוצר חיסרון, האם יש שלמות, האם הגעת לשלמות, אמונה או שכל, אולי השכל טועה. שאלה: האם אמונה זה טוב או לא טוב? אליעד: זה טוב, בתנאי שאתה הולך עם זה עד הסוף. זה לא טוב, אם אתה לא הולך עם זה עד הסוף. לגבי שכל, זה טוב אם אתה הולך איתו עד בסוף, זה לא טוב אם אתה לא הולך איתו עד הסוף. אין הבדל בין אמונה לשכל, השאלה אם אתה הולך עם זה עד הסוף. שאלה: אני באתי לכאן כי אני מאמין שיש כאן משהו, אני לא רוצה ללכת על אמונה. אליעד: תבדוק, תחקור. שאלה: מי אמר שזה נכון? אליעד: אף אחד, רק אני אומר. תבדוק, תיקח את מה שאני אומר, ותשאל האם מה שאליעד אומר נכון או לא נכון? שאלה: אני מדבר על חווית המציאות שלך, שאתה אומר שאתה חווה שלמות. אליעד: עזוב אותי, אני לא חווה ... אתה בא לפה כי אתה חושב שאני מושלם, אז אתה בבעיה. אתה צריך לבוא לפה, כי אולי פה יש משהו שאולי יביא אותך לשלמות. שאלה: מי אמר שיש שלמות? אליעד: נכון, תבדוק. שאלה: השכל שלי אומר שאין. אליעד: אתה בטוח? שאלה: עכשיו השכל אומר לי שאין. אליעד: יפה, אז אתה חושב שאולי יש שלמות. שאלה: כרגע האמונה שלי, שיש דואליות. מבחינה שכלית יש דואליות. מצד השכל, זה מה שהשכל אומר שיש דואליות. אליעד: שים לב שאתה אומר את האמת, "מצד השכל תמיד יש דואליות", ומכאן יש לך ספק בשכל, שאולי השכל לא צודק. אתה לא אומר, תמיד יש דואליות, אלא אתה אומר שמצד ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אמונה, שכל, אמת - אליעד כהן אתאיסט, מאמין, יודע או דובר אמת? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: אתיאיזם, אמונה, שכל, אמת - אליעד כהן אתיאיסט, מאמין, יודע או דובר אמת. אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי, האם אני בעצם אליעד כהן האם אני אתיאיסט? והשאלה הזו היא שאלה של ליצנות, אבל אני אענה עליה ברצינות, ותכף אסביר למה היא שאלה של ליצנות. העניין הוא די פשוט. אם אנחנו שואלים אם אני בעניין של להאמין באלוהים, אין לי שום קשר בשום צורה בלהאמין באלוהים. להאמין, אין בזה שום שכל, אם אתה יודע, אז אתה לא צריך להאמין. אם הדבר הוא ידוע, אז למה אתה צריך להאמין. כי אם אתה משוגע, אז לך לבית משוגעים. אנשים מאמינים בדברים שונים, כמו הדתיים בלי סיבה. אני נגד אמונה בלי שכל, אדם צריך לברר את השכל באופן מוחלט. אני נגד האמונה בלי שכל. אני אומר אדם צריך לדעת לא להאמין. ובהמשך לשאלה אם אני אתיאיסט, אני בשכל שלי כופר, דהיינו מתכחש שהאלוהים של היהודים, שנתן את התורה ועשה להם ניסים אני כופר באמונה שלהם שהיא האמונה שהוא האלוהים האמיתי. אני שאלתי וחקרתי, מי ברא את האלוהים של היהודים, שהם מספרים שהוא ראשון וכו'. אבל הם לא חוקרים למה הוא תמיד קיים? למה הוא רצה לברא את העולם? הרי הוא כל יכול, ואם הוא כל כך טוב, למה הוא מעביר אותך מסלול מכשולים? והדתיים לא חוקרים את הדברים האלו, מי ברא את אלוהים? מי ברא את הרצון של אלוהים? ... ומשה לא הגיע. והרעיון הוא, והאבסורד, שאני האדם היודע את אלוהיו. וכל אחד ואחד יכול לבדוק, עד שיגלה, לי אין קרדיט בסיפור, כל אחד שיחקור יכול. והאתאיסטים, הם היהודים המאמינים, כי הם מאמינים באליל, גם משה רק האמין, ולא ידע, כי לא ראה אותו. אתה מאמין שדיבר איתך, אבל אתה לא יודע. משה לא ראה, לכן זה מעשה שטן מי שדיבר איתו. בסיפור, שמשה ביקש לראות את אלוהים, אמר לו אלוהים: לא יראני האדם וחי, אתה לא יכול לראות אותי ולהישאר בחיים, כי האלוהים של היהודים הוא ישות מצומצמת, הוא לא כל יכול. אבל אלוהים האמיתי הוא כן כל יכול, והוא יכול לעשות שתראה אותו ושכן תישאר בחיים. ... שכולם טעו. בדת לעומת זאת, מוחאים כפיים שאומרים שהספר צודק, ולעומת זאת ירגמו אותך באבנים אם תפקפק בצדקת הספר. שם יש טאבו מוחלט לא לשאול מי ברא את אלוהים. הם רק מאמינים, הם לא יודעים, הם לא חוקרים ואסור להם לחקור מה היה לפני, והם חרדים, ולמה חרדים? כי הם חרדים לאבד את השלטון. ורבי נחמן אמר, שצריך להחזיר בתשובה את כל הגויים וכל הרבנים, אין הבדל בין גוי, לבין רב, לבין בהמה, הם אתיאיסטים כולם, הם כופרים, הם כופרים בשכל של האדם שיש אפשרות להבין את הכל. בשורה תחתונה שכל אחד יחפש את האמת ויגיע לאמת ללא שום אמונה וללא שום שיגעון כלל ושיהיה יום אמיתי וטוב ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ אמונות טפלות - אמונה טפלה - מבוא אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית. מושג זה משמש גם כשם גנאי לאמונותיו של הזולת. ישנן אמונות טפלות מקובלות המכונות גם "אמונות עממיות". חלקן, כגון הפחד מיום שישי ה - 13 או מחתול שחור ניתנות למעקב ולהסבר היסטורי. ישנן גם אמונות טפלות שאדם, או יצור חושב אחר, מגבש בעצמו בשל הסקה לא נכונה ממאורעות חייו. לדוגמה, בניסויים בתחום הפסיכולוגיה של הלמידה, בהם חיית מעבדה אמורה ללמוד בניסוי וטעייה ללחוץ על דוושה כדי לקבל מזון, יש חיות שלומדות להסתובב סביב עצמן וללחוץ על הדוושה, להנהן בראשן וללחוץ על הדוושה וכיוצא באלו. זאת למרות שדי בלחיצה על הדוושה בלבד כדי לקבל מזון. יש הטוענים כי הקביעה מהי אמונה טפלה היא קביעה סובייקטיבית. כך, למשל, יכול אתיאיסט לטעון שהאמונה בכל דת באשר היא, היא אמונה טפלה. אחרים טוענים שאמונה הנשענת על מערכת עקרונות מנחים מגובשת, אינה אמונה טפלה, גם אם היא שגויה. על פי טענה זו, אמונה באסטרולוגיה, למשל, היא אמונה טפלה בשנות האלפיים, אך בזמנים בהם האסטרולוגיה הייתה מקובלת על מרבית המלומדים ומנומקת לפי מיטב יכולתם, היא לא הייתה אמונה טפלה. שלט הומוריסטי בכניסה לתערוכה "לכל הרוחות והשדים", מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, ינואר 2011 - אמונה טפלה מקור השם הצירוף "אמונה טפלה" מקורו בתקופת ההשכלה, כנראה חידוש של ר' נחמן קרוכמל (רנ"ק) על פי המילה הגרמנית Aberglaube, שפירושה אמונה נוספת, או נספחת. בגלל הדמיון בין המילים "טפל" ו"תפל" התקבלה בעברית גם הצורה "אמונה תפלה", במובן של אמונה ללא טעם (ראו אטימולוגיה עממית). באיוב (יג ד): "אתם טפלי - שקר; רפאי אלל כלכם" מקורות במקביל להתפתחות הדת במשך השנים, נוצרו גם אמונות בכוחות משונים, ואלה הן האמונות הטפלות. עם הפצת הכתב יכלה החברה האנושית לגבש מערכת אמונות מנומקת באופן מעמיק ודלת סתירות פנימיות. סוג אחד של מערכת אמונות כזו היא הדת המודרנית הנעזרת בכתובים ובתעוד של מקרים שהאדם רואה כנסים. סוג אחר הוא המדע. הן המדע והן הדת המודרנית מאמינים כי לכל תופעה יש הסבר. הבדל מרכזי אחד בין המדע לבין הדת המודרנית הוא שהמדע מאמין כי כל ההסברים ניתנים לגילוי (או שלפחות הסבר מקורב להסבר האמיתי ניתן לגילוי) על ידי תצפיות, ניסויים והישענות על מודלים מתמטיים. ההבדל המרכזי השני הוא דחית רעיון הנס. ההבדל המרכזי השלישי הוא חשיבותה של הביקורת. במדע, כל רעיון אמור לעמוד בביקורת מתמידה. החשיבה הביקורתית המדעית מבטלת את האמונות הטפלות. כיום יודעים אנשים רבים את ערכה של החשיבה המדעית. למרות זאת, עדיין שורדות להן ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הקשר בין אמונה לבין הצלחה? חלק א' אומרים שאתה לא באמת מבין משהו, עד שאתה לא מסוגל להסביר אותו למישהו אחר, כך שהוא יבין אותו. אם אני אקח דגימה של 100 אנשים ואשאל כל אחד מהם מה הקשר בין אמונה לבין הצלחה, סביר להניח שלפחות מחצית מהם או אולי יותר, יגידו לי את הדבר הבא: "בשביל להצליח אתה חייב להאמין בעצמך". והאמת היא שהם בהחלט צודקים, אבל השאלה היא האם הם באמת מבינים מה זה אומר להאמין בעצמך. יתרה מכך, האם הם באמת מבינים מהי "אמונה" ומה זאת אומרת "להאמין". חברים יקרים, אני מכיר אתכם, אני יודע שאתם רוצים ליצור הצלחה בחיים שלכם. המאמר הזה, על שלושת חלקיו, יכול להפיל לכם את האסימון שאתם מחכים לו כבר הרבה זמן... האסימון הגדול! על מנת להיכנס לעומקם של דברים ולהפנים את הקשר בין אמונה לבין הצלחה מיסודו, ראשית בואו נגדיר כל אחד מהמושגים האלה: הצלחה ואמונה. מהי הצלחה? הבעיה מתחילה כאן, למרבית האנשים אין בכלל מושג מהי הצלחה. ברור לחלוטין כי הצלחה היא מה שכל אחד מגדיר לעצמו כ - הצלחה, אך מעטים הם האנשים שבאמת מגדירים מהי הצלחה עבורם. לרצות הצלחה מבלי להגדיר מהי הצלחה, זה קצת כמו לחפש ילד שהלך לאיבוד מבלי לדעת את שמו ואיך הוא נראה... הסיכויים למצוא אותו קלושים. מעבר להגדרת הצלחה כפי ... כל מה שקורה לנו, הצלחה כפי שהיא נראית לעין היא רק ההשתקפות של מה שקורה בתוכנו, במחשבות שלנו, ברגשות שלנו, בגוף שלנו, בלב שלנו, בנשמה לנו וכמובן - באמונות שלנו! צד ההצלחה שלנו בחיים, הצד הזה שנראה לעין, הוא נגזרת ישירה ומדודה של צד האמונה שלנו. האמונה שלנו בעצמנו, האמונה שלנו ב - הצלחה שאותה אנחנו רוצים והאמונה שלנו ביכולתנו להשיג את ה - הצלחה הזו - זאת האמונה שתקבע את מידת ה - הצלחה שלנו בחיים. כגודל האמונה, כך גודל ה - הצלחה... מהי אמונה אם כך? הנה לכם, הגדרה פשוטה של אמונה, אך עם זאת מאוד ברורה: אמונה היא קביעת עמדה ביחס לנושא כלשהו באופן סובייקטיבי, ולא אך ורק על סמך עובדות אובייקטיביות. פירושן של עובדות אובייקטיביות הוא שהן מבוססות על חוויה ישירה של המציאות, דרך החושים והשפה או דרך התחושות (כאב, עצבות, אהבה וכו'). אמונה סובייקטיבית מערבת היסקים שאינם נגזרים ישירות מההתנסות, אלא מהשלכה של עולמו הפנימי (היגיון, רגש, אינטואיציה וכו') של האדם על המציאות. במובן הרחב, ניתן להגדיר אמונה כוודאות לגבי דבר מה אשר ניתן להטיל בו ספק. (ויקיפדיה) מה זה אומר להאמין? לראות משהו ואז להאמין בו זה לא נקרא להאמין. להאמין זה אומר להיות בטוח בתוך עצמך בדבר מסוים וכתוצאה מכך לראות אותו במציאות. או במילים אחרות, לראות את זה בעיני רוחך לפני שתראה זאת על פני השטח. 80% מכל הצלחה נמצאים בפסיכולוגיה, רק 20% נמצאים בטכניקה. הצלחה היא בהלך הרוח של האדם. המסקנה היא שהצעד הראשון ביצירת הצלחה, הוא אמונה או יותר נכון ביסוס מערכת של אמונות שמתאימות להצלחה שאותה אתה רוצה. ראינו קודם שהצלחה משמעותה הגדרת מטרה משמעותית ועשייה עקבית לעברה. לפני שנצא לדרך עלינו לוודא שיש לנו אמונות שמקדמות אותנו לאן שברצוננו להגיע. העץ של הצלחה ואמונה ניתן לדמות זאת באנלוגיה פשוטה לעץ. דמיין עץ גדול עם שורשים, ענפים, עלים ופירות. הפירות והעלים הם התוצאות שאנחנו רואים בחיים, הצלחה מוחשית, הצלחה שנראית לעין. רובנו מנסים לשנות את כמות הפירות, איכות הפירות או את יופיים של העלים על ידי שינוי ישיר בכיוון של אותם פירות ועלים. זה לא עובד ככה... השינוי מתחיל מהשורשים והענפים, הם משקפים את מערכת האמונות שלנו. כדי ליהנות מיופים של העלים ומטעמם של הפירות, עלינו לייצר קודם שורשים וענפים יציבים וחזקים. להרבה מאיתנו יש אמונות מגבילות שחוסמות את דרכנו לפרוץ החוצה וליהנות מאותה הצלחה לה אנחנו מחיילים. במקרים כאלה, להתאמץ יותר זה לא עובד, הבעיה האמיתית היא לא במאמצים שלנו. אנחנו חייבים לשנות את האמונות המגבילות האלה, אבל זה לא כל כך פשוט. לחץ כאן לצפייה בסרטון קצר שהכנתי עבורך בנושא רוצה לדעת למה זה לא כל כך פשוט? ואיך בכל זאת זה אפשרי? לחץ כאן לקרוא את חלק ב' של המאמר "מה הקשר בין אמונה לבין ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ האמונה כתחליף לרציונל בספר 1984 נאמרו מספר רעיונות מאד מעניינים שלאחר קריאה מדוקדקת בספר הבנתי עד כמה הספר הזה מנתח את המציאות החברתית באופן מדהים. אנו רואים איך מכניסים אנשים אל תוך קו מחשבה מאד לא הגיוני שכל צופה מיד אומר שלו אי אפשר לעשות שטיפת מוח אבל למעשה בספר יש דמות מרכזית בשם וינסטון סמית שהוא לוקח על עצמו להיות רציונל ואומר לעצמו כל הזמן שהוא יותר מהשטיפות מוח שעושים לו והוא לא רוצה לקבל את קו המחשבה האי רציונלי שמכתיבים לו לחשוב נחזור לדמות הזאת עוד 1 + 1 כי ברור לו = בהמשך המאמר... אדם חושב שהוא בעל רציונל חזק והוא לא יקבל את האמונה ש 3 שזה משפט שקרי אבל עובדה שלא הרבה יודעים היא שהרציונל שלנו הוא לא דבר מושלם ויש לו הרבה מאד נקודות תורפה למעשה גם החלק הראלי במוח משולב באופן עמוק בחלקים לא רציונליים שבמוח יש לזה הרבה יתרונות אבל גם סכנות בעיקר ידוע לנו היום שיש מחלות נפש שיכולות לשבש את דרך המחשבה הרציונלית ולהרחיק אותה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 9 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 8. ואת הדברים הללו משמיע באזני העם דווקא הנביא עליו נאמר (במדבר י"ב 3) והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. לפיכך אין זה מפליא לגלות כי בתקופה שלפני ההתגלות הדתית או קבלת האמונה מופיעות בשכיחות גבוהה פגיעות נרקיסיסטיות: מחלות קשות, תאונות, הכרה פתאומית בכובד הגיל שהוכחש זמן רב, וכן מקרי האובדן שתיארנו בפרקים הקודמים, הנחווים אף הם כפגיעה ב"עצמי" (ר' הכרזת האבל המסורתית "נפלה עטרת ראשנו! " במודעות האבל ... בודהא הוא מאלף מבחינה זו: הוא גודל בארמון שבו לא ניתן היה לדעת על קיומו של סבל בעולם. התעוררותו הרוחנית באה אחרי שיצא באקראי מארמונו שלוש פעמים וראה אדם זקן, אדם חולה ואדם מת. דומה כי לא אחת, כשמקבל - אמונה מספר על חייו שלפני המהפך, יכולים אנו לזהות בו את הנסיך המוגן בארמונו, שלא היה מסוגל עדיין להתמודד עם קיומם של סבל ומוות בעולם. אולמן52 הרחיבה את הדיבור על ההפרעות ביכולת הנורמלית של האדם לבטא אפקטים חיוביים כלפי עצמו, כגון ... במצבים אלה, לדברי אולמן, ניתן לצפות לקושי מצד האדם לחוות את עצמו כבעל רצון משלו השולט בגורלו, ולעומת זאת מופיעה נטייה להערכה שגויה של אחרים, שלעתים תתבטא באידיאליזציה שלהם. הכמיהה הנואשת של מקבלי - אמונה רבים להתמזגות עם מושא נערץ היא אחת מתוצאותיו של מצב זה. "האדם החווה עצמו כ'שבב על הגאות של היקום' נוטה יותר לקשור עצמו לאלילים הנראים כל - יכולים או בלתי - טועים" (52, ע' 166). המחשה בולטת לקשר סימביוטי כזה מצאתי באביב 2000, ... את עצמו בראי קרא: "מה טוב שמעולם לא ראיתי דמות זו! כי למרות שדמותי היא, מנסה אני, כמו רדראני [אשתו], לחבקה וליהנות מאושר שמימי" (, ע' 193). מול נרקיסיסט קוסמי זה בולטת שורת האיסורים שקיבלו על עצמם מאמיניו: לדידם, כל הנאה של החושים, ובעיקר ההנאה המינית, מדרדרת את האדם במורד הגלגולים לצורות חיים נמוכות יותר. התקווה היחידה להיגאל ממחזור זה היא לוותר על הנאות הגוף ועל כל התקשרות רגשית להורים, אחים, צאצאים ובעיקר נשים, ולדבוק בקרישנה. ... שנחוותה כבר בהתקשרות הראשונית עומדת ביסוד הפחד מפני כל התקשרות בעתיד (ר' השערתו של קורץ על הקשר בין ריבוי ה"אמהות" בהודו לבין אופיין של האלות ההודיות). גם כאן, למרבה העניין, נהנה קרישנה בדיוק ממה שמאמיניו מתנזרים ממנו, דהיינו, אינספור קשרי משפחה: פעמים רבות נולד לאבות, אמהות, אחים ואחיות במקומות ובזמנים שונים, שלא לדבר על מאה וששים אלף נשים ופילגשים! ספירו61 מצא בין מצטרפים לכתות דתיות נטייה להגנה מאנית מפני דיכאון, עדות לקושי של ה"עצמי" להכיר בפגיעותו. כן הצביע על בעיית החלפת הזהות של מקבל - האמונה: 97 צעירים רבים כאילו מוחקים את עברם האישי לטובת העבר הקולקטיבי, המופשט, של קהילתם החדשה. עקב ההתכחשות לעברם הטרום - דתי, והעריכה - מחדש של זיכרונותיהם מתקופה זו, מוצאים אנשים אלה את עצמם מנותקים מה"עצמי" האמיתי שלהם. במחקרם של בית - הלחמי ונבו65 נמצאו אצל מקבלי - האמונה שיעורים נמוכים מן הרגיל של הערכה עצמית ושל שאפתנות. ברור כי מצב זה קל יותר למי שקושר את חייו בכוחות שלמעלה ממנו, אם כי קשה להכריע מה כאן הסיבה ומה המסובב: האם א) ההתמסרות לדמות נשגבת הביאה להפחתה בדימויו העצמי של מקבל - האמונה, או שמא ב) דווקא דימוי עצמי נמוך מלכתחילה הביא לקבלת האמונה? הנתונים, לדעתי, תומכים באפשרות השנייה, לומר, שהמאפיינים הנרקיסיסטיים של האל או המנהיג הדתי מושכים אליהם אנשים הסובלים מלכתחילה מהנטייה ההפוכה. זה, מן הסתם, מקור הדוגמאטיות הטוטאלית הנפוצה בקרב מקבלי - האמונה ונטייתם הידועה להיות לעתים "קתוליים יותר מהאפיפיור" (קשה שלא להיזכר בהקשר זה באירוניות היסטוריות ידועות, כגון מוצאם היהודי של טורקמדה, היידריך ולנין, או המספר הרב של גרים ב"מחתרת היהודית" בישראל). היבט זה של קבלת האמונה - דהיינו, התקשרות עם "זולתעצמי" אומניפוטנטי ונרקיסי - מצוי ביסוד כל מערכת אמונה טוטליטארית. הוא מונח ביסוד הפאשיזם, הפנאטיות, הגזענות וגם מכונים פסיכואנליטיים לא ניקו ממנו. המחקר בתופעת קבלת האמונה הוא אפוא רלוואנטי גם לאותן אידיאולוגיות סגורות שאינן "דתות" במובן הצר של המילה. הייחוד הבולט שמצאו בית - הלחמי ונבו65 במקבלי - האמונה מבחינת דירוגם במבחן האישיות האוטוריטארית - 3. 68 לעומת 2. 69 בקבוצת הביקורת - הוא רב - משמעות מבחינה זו. בית - הלחמי גזר כמה ניבויים מהמודל המרקסיסטי של הדת, הרואה בדת תוצאה של אומללות האדם וקיפוחו. ממודל זה, לדברי בית - הלחמי, משתמעים החיזויים הבאים: א) אנשים הסובלים מחסך ממשי נוטים יותר אל הדת. ב) אמונה דתית צריכה לגלות קורלאציה חיובית משמעותית לדעות פוליטיות וחברתיות שמרניות, וקורלאציה שלילית לדעות פוליטיות רדיקאליות. ג) אמונות דתיות צריכות לגלות קורלאציה שלילית למידע אובייקטיבי אודות העולם החברתי והפוליטי. ד) אמונות דתיות צריכות לגלות קורלאציה שלילית לפעולות של שינוי תנאים חברתיים. ה) אמונות דתיות צריכות לגלות קורלאציה חיובית לפעולות של שמירת הסדר החברתי. בית - הלחמי מצטט תימוכין אמפיריים לניבויים אלה, אולם מחקר ספציפי יותר, שיתמקד במקבלי - האמונה, עשוי לדעתי לגלות ממצאים שונים מאלה שנמצאו באנשים שהיו תמיד דתיים. בעוד שניבוי א' קרוב לוודאי שיתקיים במקבלי - האמונה, ייתכן שלגבי הניבויים האחרים תתגלה תמונה הפוכה, לומר, רגישות חברתית מוגברת וחתירה לשינוי המצב הקיים. קבלת האמונה, ראוי לשוב ולהזכיר, נבדלת מהתופעות המוכרות מתחום הדת הממסדית, ועובדה שאפילו בתוך מקבלי האמונה מצאו מחקרים שצוטטו לעיל56 הבדלים פסיכולוגיים משמעותיים בין הצורה הפתאומית וההדרגתית של קבלת האמונה. לצד הנטייה להשליך את מאוויי האומניפוטנציה הינקותיים על מושא הסגידה, נוהגת הדת להציע חלק מהם כגמול למאמין עצמו. כל הדתות, בצורה זו או אחרת, מבטיחות למצטרף אליהן אושר, שלמות, ולפעמים צורות קיצוניות של כוח, הבטחות המסגירות על דרך ההיפוך את החסר הקיים בנפשו של מקבל - האמונה. כזאת היא, לדוגמא, הטענה הנפוצה בדבר הערך הפונקציונאלי של קיום המצוות, ההופכת את היהדות לאוסף מרשמים מדעיים לתזונה נכונה, לשלווה ואפילו לחיי מין מענגים. הפן המאגי של הדת מסייע למקבל - ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 7 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 6. ו. "ובפשעיכם שלחה אמכם" (ישעיהו נ' 1) : צמצום האם והאשה בהיסטוריה הדתית ההערות בפרקים הקודמים על תפקיד האב בהתגלות ובחוויה הדתית מעוררות באופן טבעי את השאלה: מה מקומה של דמות האם בכל אלה? על ... האימהי בהצלחה רבה בדת הגדולה בעולם. ודאי אין זה מקרה שלבתולה קדושה זו נלווית במיתוס הנוצרי אשה אחרת באותו שם, הזונה לשעבר מרים המגדלית. בעוד האלות - האמהות סיפקו מוצא גם לרגשות הארוטיים של המאמינים בימי קדם, נגזר על היבט זה צמצום חמור בדת העברית. כשהאל היחיד הוא זכר, קשה לתת ביטוי ישיר למיניות הגברית ביחסי המאמין כלפיו. לפעמים זוהה המאמין עם האשה, כמו בהמשלה של שיר השירים ליחסי האהבה בין הקדוש ברוך הוא לבין כנסת ישראל, ולא נעדרו גם נימות הומוסקסואליות מתיאורי ההידבקות המיסטית של המאמין באל. 5086, התלמוד העז לעתים להתייחס לאלוהים בכינוי הנקבי "שכינה, " אבל כינוי זה היה בבירור רק צורת דיבור ואיש לא העז לייחס לו משמעות תיאולוגית מפורשת. בכל זאת, גם בתלמוד (קידושין ל"א 1) היו כאלה שחשו באופן בלתי ... נפטרה זמן קצר אחרי שנישאה לו. כמוהו התייתם האר"י (ר' יצחק לוריא, 1534 - 1572) בנערותו (מאביו? מאמו?). שבתאי צבי (1626 - 1676) התייתם מאמו לפני הגיעו לגיל עשרים והפך את קברה למקום עלייה לרגל למאמיניו. אביו נפטר ב - 1663, שנתיים לפני פרוץ התנועה השבתאית. אולם מחוץ למיסטיקה, בתחום שג'יימס5 מכנה "הדת הממסדית, " בולטת העובדה שדמות האם ביהדות היא, על פי רוב, בלתי - אישית. זאת בניגוד לאלוהים, המתואר בקווים ... בחברה המודרנית. מי יודע כיצד היו נראות כיום הדתות הגדולות, מזרח ומערב, לו ניתן היה לשמוע לפעמים, בתוך רעם מקהלות - הגברים הלוחמניות שלהן, גם קול אשה? התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אמונה, אתאיזם, אלוהים - למה תפילה היא כפירה באלוהים? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: תפילה, אמונה, אתאיזם, אלוהים - למה תפילה היא כפירה באלוהים?. הפעם אני רוצה לספר בדיחה, אני לא אקח את הקרדיט אלי, זה איזה רבי אחד סיפר אותה ולא אומר את שמו כי הבדיחה הולכת על חשבונו, והבדיחה היא ששאלו אותו איך אפשר לדעת עד כמה אדם מאמין באלוהים? והתשובה שהוא נתן: " ע"פ התפילה שלך אפשר לדעת! על פי כמה אתה מתפלל ומדבר עם אלוהים. כי אם אתה צריך משהו ולא מתפלל, אלא הולך ועושה משהו, עושה השתדלות ושוכח את אלוהים, זה אומר שאתה לא מספיק מאמין. " וזאת הבדיחה הטובה ביותר, יש הרבה בדיחות טובות, אבל זו אחת הטובות ביותר בעולם ולמה. כי האמת אומרת בדיוק את ההפך של אותו דבר שהרבי ענה. כי הטיפשות של האדם אומרת שכאשר יש לו בעיה הוא צריך לפנות לאלוהים, ואילו החכמה אומרת שאילו יש לך בעיה אתה צריך ... אין בבקשה. תודה סליחה ובבקשה זה ביטויים של נפרדות של טוב ורע, וכל האינטראקציה הדתית של תודה וסליחה ובבקשה מאלוהים, זה נובע מכפירה באלוהים האמיתי, שוב פעם אני לא מתווכח עם זה שהדתיים מאמינים באלוהים, אני לא מתווכח עם זה תמשיך לעבוד אותו, תתפלל, ואולי גם בסוף הוא יתן לך שכר, אבל זה מדובר על האלוהים היהודי. אבל אלוהים היהודי הזה יש מישהו שברא אותו, מישהו ברא את הרצון שלו ומי שיתבונן מי רצה את הרצון של אלוהים זה אלוהים אחר, זה אלוהים של אחדות, והכל טוב אצלו, וזה המזל. כי אדם שחווה אחדות אז הוא בביטול הרצון, לכן זה טוב. והבדיחה האם אתה רוצה לדעת מי מאמין באלוהים, איך לדעת? תסתכל מי שמתפלל לאלוהים הוא אתיאיסט שכופר באלוהים שעושה רק טוב. וכך גם אם הוא מבקש סליחה. במקום שתבין שהכל טוב, והכל אחד, ואתה כופר בו, ומתחנן שיסלח לך על דבר טוב שהוא בכלל עשה, שאתה חושב שזה רע. ואם אתה רוצה לדעת מי באמת מאמין באלוהים? אם אתה מתפלל, סימן שאתה מאמין באלוהים!! כי אם היית יודע שיש אלוהים "כי אם הייתיו ידעתיו ", לא היית מתפלל אליו, כי הכל טוב תמיד אז בשביל מה להתפלל אליו? מה אתה מדבר איתו בכלל? מה? אתה מדבר עם עצמך? ואם אתה רוצה לדעת האם בן אדם יודע האם יש אלוהים, או שהוא שקרן, ספקן אתיאיסט, כופר, שיש לו ספקות והרהורי כפירה, והוא מפקפק בכל שהכל טוב והכל אחד, ואם אתה רוצה לדעת עד כמה הוא מפקפק באחדותו של הבורא! תבדוק האם הוא הולך ומתפלל. האם הוא מאמין באיזה אלוהים ומדבר איתו. אם כן זה סימן שהוא לא קולט שהכל טוב והכל אחד. ואגב, בדיחה זה מאד טוב, אמנם צחקתי, אבל בזכות הבדיחה, בזכות הטיפשות העולם שלנו קיים כי אם היתה רק הבנה קדושה למציאות, לא היתה קיימת מציאות בזכות הטיפשות נברא עכשיו דיבור, ולכן ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אישי - האמונה והצעידה בדרך כהתפתחות אישית האמונה והצעידה בדרך כהתפתחות אישית מובילות אל תחושת השלמות ליצור ולשכפל את הקסם התארחתי אתמול בערב שאנטי שאפשר לקהל הרחב לחוות מגוון טיפולים וכמובן להריח את הרוחניות. הגעתי לשם כמאסטר באימון אישי, במטרה להציג את הקוד המגנטי ואת ... זה הלאה. המסר שקיבלתי ממנה לא משתמע לשתי פנים משהו שידעתי אותו מתוך התהליך ההתפתחותי שלי: זה אומנם נראה כמו קסם אבל זה לא. זה תהליך. הרעיון הוא ללמוד ליצור את הקסם על מנת שתוכל לשכפל אותו. אבל תחילה, עלינו ללמוד ליצור את ה"קסם ". האנרגיות והאור שנבע ממנה המחישו לי ושמו לי מראה אמיתית לאמונה מאוד חזקה שיש לי בנוגע להתפתחות אישית. אמונה שאומרת שאת הקסם ניצן ליצור ע"י תהליך והתפתחות אישית. ורק ע"י התפתחות אישית ותובנות אישיות, ניתן אח"כ לשכפל אותו ולהעביר אותו הלאה. אז תודה לך אישה מקסימה. את עבורי הוכחה שהאמונה והצעידה בדרך מובילות אל תחושת השלמות והשלווה בכל תחומי החיים. מומלץ בחום. מאמרים נוספים בנושא האימון האישי ניתן למצוא באתר מאמרים בסיווג: אימון אישי או אימון ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 2 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 1. א. "עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד" (קוהלת ג' 4) : האבל, סיבוכיו ותרומתו לתרבות ההשערה הראשונה שאציע היא כי הרבה חוויות דתיות נולדו מתוך חוויה נפשית כלל - אנושית, הנראית שונה לגמרי: האבל. ידוע לנו הקשר הפשוט ... הלב לדבר האחרון שהאבל היה רוצה לחשוב עליו: ככל שהיה הנפטר אהוב ויקר, בהכרח היו כלפיו גם רגשות אחרים. אמביוולנציה היא מרכיב בלתי - נמנע בכל קשר אנושי עמוק. לא ייתכן, אם כן, שלא היו גם רגשות שליליים שחש האבל כלפי יקירו בימי חייו. רגשות אלה אינם מעזים עתה להגיע לתודעה, והריהם מקשים על מהלך האבל. כתוצאה מכך יוצרים מנגנוני ההגנה כמה תופעות מרחיקות - לכת, שיקל עלינו להבינן אם ניזכר תחילה בביטוייהן הנורמאליים: בשעות הראשונות מגיב האבל בהכחשה טוטאלית, כשהלב ממש מסרב להאמין למה שהמציאות מראה לחושים, ותקופה ארוכה אחר כך חוזר המת בחלומותיו חי. עוד עדים אנו להימנעות מהזכרת הצדדים השליליים של הנפטר ("אחרי מות קדושים אמור"), ולכך שקשה להמרות את רצונו דווקא אחרי שכבר איננו. כן בולט הקושי לקחת את חפציו. המשותף לכל דפוסי ההתנהגות הללו, לדברי פרויד, 11 הוא שהם באים למנוע מצב שבו יחוש אדם סיפוק ממות יקירו, מצב שיגרור אשמה קשה ... של הנפטר: אם היה הנפטר, בימי חייו, כועס על האבל, עלול האחרון לחוש מעתה כעס זה מציק לו מבפנים. כל אלה הן תופעות המאפיינות גם את האבל התקין; האבל הלא - תקין, על פי פרויד, מתאפיין בכך שהרגשות השליליים כלפי הנפטר אינם יכולים עתה להיות מעובדים, כנראה מפני שהיו חריפים מדי, והאבל נותר "תקוע. " הפסיכואנליזה שאחרי פרויד הקפידה פחות על ההבחנה בין אבל תקין ולא - תקין. אברהם העיר כי הירידה בהערכה העצמית והאמביוולנציה כלפי הנפטר אינם מוגבלים ... 57% דיברו אליו במהלך השנה הראשונה לאובדן, והצעירים שבהם אף הרגישו כי הוא משיב, 81% חשו כי הוא צופה בהם, ומתוכם הייתה זו חוויה מפחידה ל - 57%, אך הפחד פחת לקראת סוף השנה הראשונה. שלא במפתיע, אמונה דתית נמצאה כאחד האמצעים השכיחים והיעילים בהתמודדות עם האבל. חוקרים אחדים הצביעו על קווי הדמיון המתבקשים מאליהם בין האבל הלא - תקין לסוגיו לבין התסמונת הפוסט טראומטית. 14 שלושה חלוצים בתחום זה, רובין, מלקינסון ו - ויצטום, במסגרת ... שלנו נחשב גם לאחד משמות האלוהים. הנפרד מבקש, בפשטות, מאלוהים שיהיה במקומו עם יקירו הנותר או יוצא לדרך בלעדיו. ואם כך בפרידה הזמנית, מה לגבי האובדן? התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 1 אבשלום אליצור מבשרי אחזה אלוה התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית מהדורה שלישית, אוגוסט 2009 חוויית ההתגלות הדתית כוללת מגוון נרחב של תופעות, החל מ"חזרה בתשובה" ממוסדת עקב מהפך פנימי הדרגתי, דרך הצטרפות לכת אזוטרית בהשפעת שיטות שיכנוע רבות - עוצמה, וכלה בהזיות ורעיונות - שוא מוזרים בעליל. בשל האינטנסיביות שלה היא מאפשרת הצצה אל המנגנונים הנפשיים העומדים ביסוד האמונה הדתית ככלל. חוויה קודמת של אובדן, בדרך - כלל של הורה או בן משפחה, חוזרת ומופיעה בתדירות מפתיעה הן בחיי נביאי הדתות מימי קדם והן בחיי מקבלי - אמונה בימינו. נראה שאבל בלתי - פתור, עקב יחסי - אובייקט לא - תקינים עם הנפטר, הוא המוביל במקרים אלה מהאובדן אל ההתגלות או האמונה הדתית. לא ייפלא, על כן, כי ברבות מההתגלויות דמות האל היא זועפת ולעתים מופיע גם השטן, לצדו או אפילו במקומו. גורם אחר של החוויה הדתית הוא מהלומות נרקיסיסטיות שלא עובדו היטב והצורך לשקם את ה"עצמי" הפגוע. החוויה הדתית, לצד יניקתה ממצבים של סבל קיצוני ואפילו פתולוגיה נפשית, נוסכת כוח מרפא, אומץ וכוחות יצירה מחודשים הן בבעל החוויה עצמו והן בנוהים אחריו. כפל - פנים זה מציב שאלות ערכיות בפני הטיפול באדם החווה שינוי דתי, כמו גם בפני כל דיאלוג עם אמונה דתית. המאמר סוקר ומשלב מחקרים קליניים, אמפיריים ועיוניים רבים בנושאים אלה מהארץ ומהעולם. לסיום מועלות כמה השערות על היבטיה המהפכניים והחתרניים של היהדות. תוכן מבוא א. "עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד" (קוהלת ג' 4) : האבל, סיבוכיו ותרומתו לתרבות ב. "אלהים ראיתי עלים מן הארץ" (שמואל - א' כ"ח 13) : חוויית האובדן בחיי מבשרים ומנהיגי דתות ג. "אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן" (מל"ב ב' 10) : אבות ונביאי המונותיאיזם העברי ד. "כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני" (תהילים כ"ז 10) : בעלי התגלות ומקבלי - אמונה בימינו ה. "תהפך לאכזר לי, בעצם ידך תשטמני" (איוב ל 21) : חוויות ההתגלות השטניות ו. "ובפשעיכם שלחה אמכם" (ישעיהו נ' 1) : צמצום האם והאשה בהיסטוריה הדתית ז. "אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי" (שמואל - ב י"ב 23) : האבל על מות צאצא ח. "זה אלי ואנוהו" (שמות ט"ו 2) : ה"עצמי" הינקותי ואידיאל הסגידה הדתית ט. "בשלי הסער הגדול הזה עליכם" (יונה א' 12) : מקבל - האמונה, החברה החילונית והמטפל י. "כי - שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" (בראשית ל"ב 29) : ההיבט הרדיקאלי ביהדות נוסח ראשון של מאמר זה פורסם לראשונה ב"שיחות: כתב - עת ישראלי לפסיכותרפיה. " י"ד 122 - 134, ט"ו 133 - 143. תודתי לנועם אורדן, פרופ' ג'ייקוב ארלוו ז"ל, ד"ר עפרה אשל, פרופ' ... ויצטום, ד"ר יעקב מרגולין, פרופ' משה הלוי ספירו, ד"ר אילן קוץ, חיה שטיינפלד ושלושה מבקרים מטעם "שיחות" על הערותיהם. מבוא הסכמה מוזרה שוררת בין זיגמונד פרויד, ממתנגדיה החריפים של הדת, לבין הגר"א, הוא הגאון ר' אליהו מווילנה (1797 - 1720), בנוגע להתמודדותו של האדם המאמין עם תביעות החיים. הגר"א, שבילה את חייו בחדר שתריסיו היו תמיד מוגפים, מיעט לבוא במגע עם עולם החוץ ורדף בשנאה חסרת - פשרות את היהודים החסידים, לא הותיר ספק בטוטאליות בה חייב אדם, לדעתו, לאהוב את האל: ואנשי חיל הם אבירי הלב בשלמות הבטחון כולו לעשות מצוות תמיד ולהגות בתורה יום ולילה ... לקואליציה מוזרה זו מצטרף שותף שלישי, בלתי - סביר אף יותר: ישעיהו ליבוביץ (1903 - 1994), מדען, פילוסוף ומגדולי הוגי - הדעות ביהדות המודרנית. כמו הגר"א, לא הכיר ליבוביץ במוסר כגורם אוטונומי אלא רק במצוות הדת, אפילו כשהן מתנגשות עם המוסר. הוא פיתח גרסה קיצונית של האמונה היהודית, אותה יכול אני לתמצת כך: "לית דין ואית דיין. " אין דין כי אין שכר ועונש ואין עולם הבא, ובכל זאת יש דיין, הגם שאינו מעניש ואינו גומל. הא כיצד? כי אמונה, עונה ליבוביץ, אינה צריכה הוכחה ולא צידוק. עולם כמנהגו נוהג, ללא סימן להשגחה אלוהית, וגם אם יוכח מדעית שמעמד הר - סיני וכל סיפורי התורה לא היו ולא נבראו, גם אז יש להאמין ולקיים מצוות כאקט של בחירה. קיים יסוד חשוב בהשקפת עולמו של ליבוביץ נראה קונטינגנטי לאמונתו הדתית אך למעשה הוא הכרחי לה: פסילה גורפת של הפסיכואנליזה. רק דחיית הלא - מודע ושאר המושגים הפרוידיאניים כאוסף הבלים פסאודו - מדעיים יכולה להתיישב עם "הכרעה אמונית" האמורה להיות כולה חופשית, ללא מניעים לא - מודעים. לפיכך, לכל מי שסבור שחיי נפש לא - מודעים אכן קיימים, העובדה שתיתכן אמונה שלמה גם בהיעדר ראיות לה, כמוה כהזמנה להסבר הפסיכואנליטי להבנת הדת. ושמא, אין הניגוד בין השלושה כה גדול? אולי, בתגובת הגר"א לאחוז ה"דיבוק, " היה פרויד רואה דווקא רמיזה רציונליסטית מצד הרב כי לא גורם על - טבעי הוא שהשתלט על האיש הצועק אליו? והאין ההתרחקות הקנאית של ליבוביץ מכל שריד להאנשת האל תואמת את אידיאל האמונה של משה אותו העריץ פרויד? כי ככל שהיה פרויד עוין לדת, תמיד היה אמביוולנטי כלפי היהדות: בעוד שב"אשליה" התייחס אל הדת כאל תופעה נסגנית, הנה ב"משה האיש ואמונת הייחוד" ראה ביהדות דת המחזקת את התבונה. האיסור לעשות פסל, לדבריו, פיתח ביהודים את יכולת ההפשטה ואת אי - התלות ברשמי החושים, ומכאן הישגיהם האינטלקטואליים הכבירים. האמונה הדתית השגורה, אם כן, היא תופעה המבקשת הסבר. אבל הורתה ולידתה של אמונה זו היא באותם מקרים מפליאים, המופיעים עד היום, בהן משתלטת האמונה על נפש האדם כמו יש מאין, עקב חוויית התגלות. מגוון צורות לחוויה זו, החל בחיזיון על - טבעי או קולות הנושאים בשורה גדולה, וכלה בתמורה האינטלקטואלית ההדרגתית יותר שבעקבותיה מתמלא אדם אמונה חזקה במציאותו של משהו שלמעלה ממנו., היבט זה של הדת מציב אתגר קשה יותר בפני הפסיכולוגיה. מצד אחד קשה להכחיש את הדימיון בין חוויות ההתגלות לבין החוויות המאפיינות את מחלת הנפש. מצד שני, חוויות כאלה הן שהולידו את הרעיונות שפעלו פעולה כבירה על ההיסטוריה. עד היום, פוקדות הן ... משפט שהיה שגור בפי מורי יהודה פריד המנוח, דווקא בהקשר הקליני, עולה בזיכרון בהקשר זה. "מחלת - הנפש, " היה אומר, "היא היגד בר - משמעות על העולם. " ואם לאמירה של חולה - נפש על הסובב אותו ראוי להקשיב בכבוד, קל - וחומר לגבי אמירתה של דת, גם אם איננו נמנים על מאמיניה ואפילו מתנגדים לה. במובן זה זכה יהודה לממשיכים רבים בתחום ההשקה בין הפסיכותרפיה והדת, שבו מתבלטים בשנים האחרונות חוקרים ישראליים במספר רב של עבודות קליניות, אמפיריות ועיוניות, אותן אסקור להלן. ברוח זו תידון גם החוויה הדתית: יצירה מיוחדת של נפש האדם, שצריך גם להעבירה תחת שבט הניתוח הפסיכולוגי וגם להעניק לה את מירב האמפאתיה והכבוד. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... תצא - אמת ואמונה "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה" הבגד הינו לבוש, כיסוי למהות. הבגד יוצר צמצום והגבלה לעינינו ולמהותו של הלובש. או' ר' נתן "איש ואשה זה בחינת אמת ואמונה. וצריך להזהר שלא להחליף כליהם ובגדיהם, שלא יהא נכשל באשה זרה, שהוא בחינת כפירות ואמונות כוזביות". אמת, או' ר' נתן, הינה בחינת הדעת. אמונה הוא הדבר שאין בו טעם, אך עיקר האמונה ע"י האמת. אומרת התורה גבר לא ילבש בגדי אשה, הבגד, מורה למהותו של האדם, מהות זו בגין היותה גדולה ורחבה, צריך שתוגבל. מהות שתהיה בכלי המכיל אותה. ללא יכולת ההכלה יש ויבוא האדם לידי טרוף דעתו, (ראה מאמר, הטיפול הנפשי בעיני חז"ל) לכל מהות הבגד הנכון לה. לאמת, אשה, בגד שלה. לאמונה, גבר, הבגד שלו. בספר בראשית אומרת שרה לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה. אברהם מתקשה להענות לבקשתה. הקב"ה או' לאברהם, כל אשר תאמר אליך שרה שמה בקולה. למרות הקושי בגירושו של ישמעאל בנך, עליך לגרש כדברי שרה שכן "כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק". כרגע נכונים דברי שרה, אין מקום ליצחק עם בן האמה הזאת. אברהם מתקשה בגרוש ישמעאל, אברהם ראייתו רחוקה, אברהם ראייתו אמונה. קודם לברית בין הבתרים או' הקב"ה לאברהם,... לא יירשך זה כי אם אשר ייצא ממעיך הוא יירשך... והאמין בה' ויחשבה לו צדקה". אברהם הינו מאמין, לא אמת, האמונה ענינה גם דבר אשר אינו נראה הגיוני, יתקיים. אברהם רואה לרחוק גם את חזרת ישמעאל בתשובה, כפי שאו' המדרש על הפסוק "ויקברו אותו ישמעאל ויצחק בניו, מכאן שעשה ישמעאל תשובה. לבושו של אברהם הינו אמונה, לבושה של שרה, אמת. הבית היהודי, האמון על האיסור לא ילבש. אמון שגבר ואישה לא יחליפו בגדיהם וכליהם, זהו בית של אמת ואמונה. ה' אלקיכם אמת, ואמונה. (משפט זה נא' לי ע"י הרב ידידיה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ אמונה - מבוא אמונה היא המצב הפסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה כלשהי הינה נכונה. במקרים רבים חווית האמונה מעורבת בשכנוע פנימי הקשור באופן עמוק לתפיסת המציאות של המאמין, ולכן פעמים רבות לא די בהוכחה סותרת כדי להניא אדם מלהאמין בדבר מה. כל אדם ממציא מספר אמונות מדי - יום ביומו, בהקשרים שונים, בין אם אלו נכונות או שגויות. תיאור כללי אפשר שאמונה תכלול באופן מלא או חלקי ממד לא רציונלי של חשיבה. לדוגמה, הקביעה "המקרר של אמא לבן" אינה אמונה, מפני שהמידע על צבע המקרר נקלט על ידי חוש הראייה, הועבר למוח, והושווה למידע החושי והלשוני הקודם לגבי צבעים עד קבלת הקביעה כי צבעו לבן. קביעה זו נחשבת למוכחת אמפירית (באופן ניסויי). הקביעה "סובלנות מביאה לפתרון הטוב ביותר של בעיות", מלבד התבססות על מידע חושי ולשוני ותחושתי קודם (מקרים בעבר שנפתרו בדרכים שונות, חלקן סובלניות וחלקן לא), מתבססת גם על השלכה סובייקטיבית של בעל הקביעה על המציאות (הוא מסיק בהגיונו האישי כי הדבר נכון, או מרגיש כי חוסר - סובלנות היא גורם שלילי, וכו'). חלק מהאמונות אינן ניתנות להוכחה אמפירית. אמונה בערך מסוים (שוויון, חופש, ערך הקרקע וכדומה) אף היא אינה ניתנת להוכחה אמפירית, אף כי יישום הערך במציאות (שגם לגביו מתקיימות לרוב אמונות כלשהן) ניתן למידה מסוימת של בדיקה. אמונה הניתנת להוכחה אמפירית היא, לדוגמה, האמונה כי אכילת מזון בריא מביאה להארכת החיים. למרות שכל אמונה ביסודה היא השלכה של העולם הסובייקטיבי על המציאות, היא מכילה ממד של התנסות חושית, לשונית או תחושתית, בדומה לקביעות אובייקטיביות לחלוטין. למשל, האמונה כי סובלנות היא דרך הפתרון הטובה ביותר, מתבססת (בנוסף להיגיון, רגש וכדומה) על מכלול קודם של חוויות המתייחסות לפתרונות סובלניים או לא - סובלניים, והשתלשלות האירועים והתחושות הנלוות בכל מקרה. אמונה דתית אף היא מושפעת מחוויות קודמות (מסורות ומנהגים דתיים בסביבה הקרובה). קיומו של מדע (מערבי מודרני או אחר) הופך את יחס האמונה והאדם למורכב, שכן הוא מרחיב את תחום ההתנסות החושית - לשונית. התפתחות המדע מאפשרת יצירת עולם אובייקטיבי הולך וגדל (שאלות כגון "כיצד פועל הגוף" ו"ממה מורכב העולם" ניתנות למדידה חושית אובייקטיבית באמצעות כלים מדעיים שונים, והופכות להיות זהות מהותית לשאלה "איזה צבע יש למקרר?"). עם קבלת המדע בתודעתו של האדם, עוסקת האמונה בשאלות יותר כלליות ("האם לקבל את דרך החקירה המדעית ולהאמין למדענים?" "האם שיטת הרפואה המערבית נכונה?" וכו'), ומשקלן של השאלות הערכיות ("מה חשוב בחיים?" "מהי הצורה הנכונה ביותר לקיים חברה?" וכו') בתוך תחום האמונה עולה. אידאלים של האמונה אמונה באמת לאמונה קשר למושג ה"אמת" וה"נכון". אמונת האדם מגדירה את המתודה לקביעת האמת על ידי האדם. במובן זה קיים הבדל בין גישה ישירה, לבין גישה עקיפה. על - פי הגישה הישירה (אשר לרוב תואמת אמונות דתיות), האמונה קובעת ישירות את האמת. על - פי האמונה העקיפה (אשר מאפיינת, בין היתר, את המדע המודרני), האמונה מגדירה רק את הכלים למציאת האמת (לדוגמה: אמונה בתוקף של התנסות חושית כקובעת אמת), ואילו האמת עצמה נקבעת תוך שימוש בכלים הללו. אמונה בטוב לאמונה גם קשר הדוק למושגים "מוסר" ו"טוב", וזאת מכיוון שהם מחייבים השלכה של העולם הסובייקטיבי על החוץ. קיומו של טוב או מוסרי מותנה ב⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הקשר בין אמונה לבין הצלחה? חלק ג' הגענו לחלק האחרון של המאמר "מה הקשר בין אמונה לבין הצלחה? ". החלק שבו נבדוק מהן הדרכים שבאמצעותן ניתן לשנות אמונות. אילו פעולות ביכולתנו לעשות על מנת לשנות את האמונה המגבילה שלנו באמונה חיובית שתקדם אותנו למחוז חפצנו? חלק זה מציע כמה רעיונות טובים שהוכיחו את עצמם כעובדים: 6 דרכים עיקריות לשינוי אמונה בדרך אל הצלחה גדולה יותר: איך משנים אמונה בדרך אל הצלחה? 1. הצהרות לאחר שהפכנו להיות מודעים לאמונתו המגבילה והחלטנו לוותר על הרווח שלנו מלהחזיק בה, עלינו להצהיר על אמונה חיובית חדשה, לרשום אותה בשפה חיובית ומלהיבה, במילים שלנו, במילים שמדליקות אותנו ויוצרות אצלנו רטט רגשי בכל הגוף. חשוב לרשום את האמונה בגוף ראשון ובזמן הווה... למשל: "אני אישה מושכת ש... " לאחר מכן עלינו לשנן את אותה הצהרת אמונה 2-3 פעמים ביום ובכל פעם שאנחנו עושים זאת, אנחנו חייבים לערב את הרגש באמירה ולא רק להגיד לעצמנו מילים רק כדי לצאת ידי חובה, זה לא עובד ככה. ניתן לכתוב את זה ולא רק לשנן ולקרוא אלא גם להקליט את עצמך מצהיר את האמונה על ידי הסלולארי או רשמקול כלשהו. כשאנחנו קוראים משהו, זה מופיע לנו בצורה לוגית, כשאנחנו שומעים משהו, זה מופיע לנו בצורה אמוציונאלית. אם אנחנו קוראים את זה ומאזינים לזה בו זמנית, הסיכויים שזה ייחרט בתת המודע שלנו גבוהים הרבה יותר. איך משנים אמונה בדרך אל הצלחה? 2. ויזואליזציה לדמיין את זה, להסתכל על ההצהרה של האמונה החדשה ופשוט להתחיל לצייר במוח את התמונות שעולות לכם. שאלו את עצמכם: "איך אני באמת ארגיש כשהאמונה הזו תגשים את עצמה? ", "מי אני אהיה? ", "איך החיים שלי ייראו כשהאמונה הזו תתגשם? ". פשוט דמיינו את זה שוב ושוב, בכל פעם הוסיפו פרט ועוד פרט, חלק ועוד חלק עד שתראו את הפאזל השלם של התמונה המדליקה הזו. אפשר גם להיעזר בדף ועט לרשום את הפרטים שעולים לכם, כך שתוכלו לחזור לזה, לקרוא ולדמיין שוב את התמונה כשהיא מלאה יותר בכל פעם. ככל שהתמונה תהיה ברורה יותר ומלאה בפרטים, כך טוב יותר. איך משנים אמונה בדרך אל הצלחה? 3. חוויה פיזית ברגע שאדם עובר חוויה פיזית יוצאת דופן שהוא מעולם לא חווה אי פעם, מערכת האמונות שלו משתנה. זה בעיקר נכון לגבי חוויות שמאלצות אותנו להתמודד עם הפחדים הכי גדולים שלנו. לדוגמא: חוויות הכרוכות בסיכון מסוים ובהגברה של רמת האדרנלין והריגוש, כגון: קפיצת בנג'י, טיפוס על קיר תלול, צלילה, צניחה חופשית ועוד. אחד מהנואמים הטובים בעולם, אנטוני רובינס מעביר סדנאות אינטנסיביות ביותר שחלקן כרוכות בשלב מסוים שבו אנשים הולכים בתוך אש. ברגע שאדם עבר בתוך אש, הוא חוזר לחיים שלו ומה שהיה נראה לו בלתי אפשרי עד כה, הופך פתאום לאפשרי. איך משנים אמונה בדרך אל הצלחה? 4. להשקות את המוח במידע חיובי, מעורר השראה ומעצים ככל שתיחשפו ליותר ויותר מידע מהסוג הטרנספורמטיבי, מהסוג של התפתחות אישית. ככל שתלמדו יותר על הדרך שבה המוח והגוף שלנו מתפקדים, כך תעלה רמת הביטחון שלכם, אתם תחוו צמיחה מנטאלית וכל מה שאפשרי עבורכם יעלה לרמה גבוהה הרבה יותר, לשדה חדש של אפשרויות, למציאות אחרת של מה שאפשרי. חשוב לשמור על ראש פתוח ולהקפיד להיחשף לרעיונות חדשים. לאדם ציני וסקפטי יהיה קשה מאוד לשנות אמונה מגבילה, בהשוואה לאדם פתוח שמוכן לקבל גישות חדשות, רעיונות חדשים, ידע חדש, נקודות מבט שונות וכדומה. המוח שלנו הוא כמו מצנח, הוא עובד רק כשהוא פתוח... איך משנים אמונה בדרך אל הצלחה? 5. הערכה מחודשת מערכת האמונות שלנו מבוססת על ההערכה (Evaluation) שלנו את המצבים או הדברים שעומדים על סדר יומנו. אנחנו יכולים ליצור שינוי במערכת האמונות שלנו, על ידי הערכה מחדש (Re-Evaluate) של עצמנו ושל יכולתנו לחולל הצלחה. מי אתם? מי אתם באמת? למה אתם מסוגלים? ערכו רשימת מלאי והעריכו את עצמכם מחדש. אתם שווים הרבה יותר ממה שאתם חושבים, תחשבו רק על העובדה שרובכם מגשימים פחות מ - 5% מהפוטנציאל שלכם. תחשבו על הדברים המובנים מאליו... כמה שווה הבריאות שלכם, היכולת לחוש, לראות, ... נדבר על החופש שאלוהים נתן לכל אחד מאיתנו לחשוב מה שהוא רוצה לחשוב, לעשות מה שהוא רוצה לעשות ולהרגיש מה שהוא רוצה להרגיש. רק הדברים האלה שווים כל כך הרבה, שאין להם אפילו מחיר. איך משנים אמונה בדרך אל הצלחה? 6. הכרת תודה למרות שהכרת תודה הינה דרך לחיזוק אמונה, יותר מאשר לשינוי אמונה, בחרתי להזכיר אותה כאן מפני שלאחר שתטמיעו אמונה חדשה במקום הישנה, אתם תצטרכו לחזק אותה בעקביות עד שתהפוך להיות חלק בלתי נפרד מהלך הרוח שלכם. על הכרת תודה כשלעצמה ניתן לכתוב ספר שלם, אך במקרה זה אתמקד רק בחשיבותה בהקשר של אמונה. הכרת תודה מובילה את האדם לקבל עוד מהדברים שעליהם הוא מכיר תודה ובעקבות כך היא מובילה לציפייה אצל אותו אדם לדברים טובים. ציפייה היא הבת ששל אמונה, ככל שהציפה גדלה היא הופכת לאמונה יציבה. הכרת תודה מחזקת מאוד את ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 6 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 5. ה. "תהפך לאכזר לי, בעצם ידך תשטמני" (איוב ל 21) : חוויות ההתגלות השטניות עד כה עסקנו בעיקר בפן היפה של ההתגלות, אבל יש גם צד אחר. חוויית ההתגלות, אם נכונה ההשערה המוצעת כאן, מקורה לעתים קרובות בקונפליקט עם ההורה. על כן, רק טבעי ... ואפילו רודפניות. ההפנמה של דמות הורה עוינת, הנחשבת כגורם להתפתחות הדיכאון, יכולה לתרום להופעת אל עוין. לעתים זה האלוהים עצמו הממיט ייסורים קשים על האדם, ובמקרים שבהם הפן השלילי הוא קיצוני יותר, יהיה זה השטן או יציר - בלהות אחר. המקרה של שרבר35 שייך בבירור לקבוצה זו. במרכז מערכת הדלוזיות שלו עומדים ד"ר פלכזיך, בעל הסגולות העל - אנושיות שהסית את האלוהים נגד שרבר, והאל עצמו שהתעלל בשרבר עד שזה הוכיח לו את חפותו. מחברים שאחרי ... היה רגש אשמה כבד בשל החשש שחברו של החולה נהרג במארב מחבלים מכדוריו שלו. רגש האשמה כלפי הנפטר פעל, מן הסתם, בצורה מודעת יותר בימי קדם. פרייזר הביא דוגמאות רבות מרחבי העולם לאמונה לפיה לא קיים מוות סתם; כל פטירה היא תוצאה של כישוף או מחשבות עוינות. התלמוד (בבא מציעא ק"ז 2) מצטט את רב (אבא אריכא), שהלך לבית הקברות ומצא שתשעים ותשעה מכל מאה מתים מתו כתוצאה מעין - הרע. זוהי ה"אומניפוטנציה של המחשבות, " השלטת על פי פרויד ... שלו, ובמכתביו הוא מכנהו "בני יקירי. " קשה שלא לראות קשר בין הופעתו הקבועה של ה"מגיד" לבין שורת האסונות הללו ששילש הגורל ברוחב - יד כזה לאיש אחד. השטן החל למלא תפקיד של ממש באמונה היהודית רק במקורות הבתר - מקראיים, באגדות ובמדרשים התלמודיים. בתנ"ך יש לו תפקיד שולי ביותר, עקב הדחייה התקיפה של כל רשות אלוהית לבד מהאלוהים עצמו. תחת זאת, ממלא האל עצמו פעמים רבות תפקיד הרסני. למעשה, מתוך כלל התגלויות האל שמתאר התנ"ך, דומה ... את זכר עמלק מתחת השמים (שמות י"ז 14). בקונפליקט הבלתי - אפשרי הזה, כשהאל נותן - החיים הוא גם זה הנתקף לעתים בחמת - רצח, הכרח שיימצא עם מקולל ושנוא שינקז אליו את כל הצדדים השליליים של עם הבחירה. התלמוד, כמו יונג, לא רק הכיר בעובדה שה"צל" הוא חלק מנפש המאמין עצמו, אלא אף הזהיר מפני התנכרות לו. "כל הגדול מחברו, " אומרת מסכת סוכה (נ"ב 1), "יצרו גדול הימנו. " לומר, ככל שאדם צדיק יותר, כך גם היצר הרע שלו גדול יותר! והתלמוד ממחיש על בשרם של שניים מגדולי חכמיו את תוצאות הניסיון להתכחש לעובדה פשוטה זו: ר' ... והמוכחשים של "האני" מושלכים על דמות חיצונית, הזויה או ממשית, כגון יצר - הרע או עמלק. בתפקיד "שטנים" מופיעים בדתות השונות גם אובייקטים אמיתיים, המשמשים מושאים להתקה של הרגשות השליליים כלפי המנהיג ה"נערץ, " העם ה"נבחר" או כל אובייקט המוכרז כעליון, והמחייב יצירת אובייקט נגדי שינקז אליו את כל הרגשות האסורים. הדתות השונות מציגות מידות שונות של פיצול, החל מההנגדה המוחלטת בין האל והשטן בנצרות וכלה בחילופי תפקידים מפתיעים ביניהם ... אחרת שקובע ה"זוהר" (פרשת כי תצא רע"ז 1) היא שהיצר הרע הוא שד יהודי. טרם, ככל הידוע לי, הוגשה הצעה לתיקון חוק השבות לאור קביעה זו. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...