תקציר⬅ תכלית החיים - למה אף אחד לא יכול לדעת מהי תכלית החיים? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על תכלית החיים - למה אף אחד לא יכול לדעת מהי תכלית החיים?. תכלית החיים - למה אף אחד לא יכול לדעת מהי תכלית החיים? הפעם אני רוצה לדבר על תכלית החיים, ואני אומר שאף אחד בעולם, לא יודע מהי תכלית החיים ושאני אומר אף אחד לא יודע אני מתכוון ממש לאף אחד. ויש שיתווכחו ויגידו שיש כן שיודעים מהי תכלית החיים אך ניתן להוכיח את אי הידיעה את תכלית החיים, ולכל שאלה יש תשובה. ואסביר כעת למה אי אפשר למצוא תשובה לתכלית החיים. כי כל תכלית שניתן לחיים, תמיד תישאל השאלה, מה היא התכלית של התכלית, וכן הלאה עד אינסוף. וכל תכלית בעולם, היא תת תכלית של דבר אחר פנימי יותר. ונגיד שהעולם כולו הוא אקראי לגמרי, אז אין תכלית לשום דבר. ואפשר להגיד שאין כל תכלית, והכל משחק. ונאמר שיש תכלית למציאות כולה, ואם יש סיבה, זה אומר שאתה אמור להיות באינטראקציה עם כל המציאות. ואם תבין למה המציאות קיימת, ותגלה שאין שום משמעות למה היא קיימת המציאות, אז אין תכלית ואין משמעות לכלום. זה כמו שמישהו יקשקש על נייר סתם קשקוש, והוא ישאל, איך לקשקש? ככה? או ככה?? מה המשמעות איך תקשקש?? אין לזה כל משמעות. זאת אומרת אם כל המציאות כולה חסרת משמעות אין כל עניין אם תחיה ככה או אחרת. ואדם קם בבוקר ושואל, למה אני מתאמץ? למה אני קם בבוקר לעבוד? מה מטרת החברה? ואם אתה עובד באיזה מקום ואין לך מושג לאן פני החברה שאתה עובד בה, ואתה מנסה לפתח אותה, אבל אולי בכלל מתכוונים לסגור את החברה בקרוב?? תבדוק, איך תדע מה התכלית שלך אם אתה לא יודע מה התכלית של החברה כולה שהיא גדולה יותר ממך. וכך לבדוק לגבי כל דבר ודבר. ומי שמתבונן בדבר הזה יגלה שאין לו מושג מה תכלית החיים, כי אין שום תשובה רגילה למה היא תכלית החיים, כי תמיד כל תכלית תהיה שאלה מה התכלית של התכלית. וצריך לבדוק את שורש הדברים, את הבנת השורש למה בכלל המציאות קיימת, לפני שבודקים למה השמש זורחת, ומה התהליכים של הכוכבים או כל דבר אחר שהוא תת תהליך של משהו גדול יותר. קודם על האדם לבדוק את השורש מדוע בכלל המציאות קיימת? ואם תהיה הבנת המציאות, תהיה הבנה למה השמש בכלל זורחת וכו'. ויש מצב פרדוקסאלי, כי אם המציאות קיימת תמיד, ומאחד שהיא תמיד קיימת ואתה אומר מה התכלית של המציאות? אז אין מה להגיד או לשאול מה התכלית? כי אין שום⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אמיתית - מהי תכלית העשייה? אדם עושה דברים בחיי היום יום כמו טייס אוטומטי, אומרים לו העיקר תעשה והוא מצידו עושה. אבל, לא תמיד ברור לאדם אם הוא בכלל מתקרב לתכלית הסופית שלו והוא עושה את הדברים מתוך חוסר הבנה למה מעשיו מובילים אותו. אדם שעושה מעשים בלי לשפוט לאן זה יוביל אותו וחי בתוך דמיונות שווא שזה יוביל אותו והוא אפילו לא יודע לאן, חי בתוך בועה שקרית שעתידה להתנפץ לו בפניו. זה לא חכמה לשמוע מה אנשים אחרים חושבים, הם לא חיים את האדם, הם חיים את עצמם. האדם צריך להיות עצמאי במחשבה של חייו, לבדוק דברים, לראות לאן הדברים מובילים ולא לסמוך על מה שאמר פלוני אלמוני כי הוא אמר את זה וזה סוף פסוק מבחינתו. אדם יכול ללכת נניח כמה שנים טובות על דרך מסויימת אבל אם הוא מתבונן הוא רואה שהוא רחוק מהתכלית הסופית עשרות אלפי ק"מ, ורק עשה מעשים מתוך חשש סתמי, ומתוך חוסר הקשבה לקול הפנימי שלו שהנחה אותו כי הוא התרגל להקשיב לאנשים במקום לעצמו. החשיבה הזו לא מוגדרת, האדם לא מגדיר מה המטרה הסופית הוא עושה דברים אבל לא יודע מה המטרה הסופית שלו, והוא לא יכול לדעת אם הוא מתקרב או מתרחק מהמטרה. הוא רק עושה דברים מחשש שאם לא יעשה אותם יקרה לו משהו והוא חי מחשש לחשש. אבל במטרה הסופית הוא לא נוגע, עבורו הוא מחכה למשהו אבל במציאות הוא לא יודע אם הדבר הזה יגיע או לא. ולכן, הוא חי מהחשש מהבאות תמיד, ולא יודע אם הדבר הזה יגיע או לא, והוא רוצה שהוא יגיע ולכן הוא כל הזמן מנסה להשיג דבר שהוא לא יודע. הוא בעצם לא יודע מה הוא רוצה להשיג. הוא לא יודע בשביל מה הוא עושה את מה שהוא עושה. ולכן, מגיע זמן שהוא מפסיק לעשות מייאוש מסויים ורוצה עדיין שיהיה לו טוב. והוא חי בלי לדעת את המטרה שלו בחיים. וכאשר האדם הזה התבונן הוא ראה שיש דברים שלא ידע עליהם כי לא חקר אלא הקשיב לאנשים שאמרו לו כך וכך, ולא חקר את הדברים בכלל איך הם פועלים. ואז גילה שהוא צריך לעשות כל מיני דברים שחשב שאין צורך לעשות אותם, כי אמרו לו שהם לא תורמים לו, ואז הוא גילה ההיפך. הוא גילה שהוא מסוגל לעשות כל מיני דברים שחשב שלא יכל לעשות אותם, הוא הבין שיש דברים שהוא פחות טוב בהם, אבל הוא יכול להשתפר בהם, אבל לפחות כעת הוא יודע שהוא לא הפסיד שום דבר. הוא יכול להתקדם בחיים, ולגלות את המטרה הסופית של הדברים. ואז האדם יושב וחוקר, לפעמים תועה בדרך ולפעמים מגלה עוד פיסות מידע כמו חמור גרם עדיין, אבל בהמשך מגלה תרמיות וחצאי אמיתות שגרועים יותר משקר. ובסופו של דבר מגלה שהמטרה הסופית היא שהכל טוב באותה מידה, ואדם מסמן את המטרה כדי להינות מהדרך. ובעצם הכל אחד, והעניין של ההגדרות והמטרות זה לצורך ההנאה מהמשחק. כפי שהתבאר אם האדם לוקח את החיים כמו משחק, אז הוא נהנה מהם. כי כאשר אדם משחק במשחק הוא משחק בו, והוא מגדיר לעצמו שהוא רוצה לנצח במשחק, אבל גם אם הוא ניצח או לא ניצח במשחק, זה לא משנה המטרה הסופית היא להינות מהמשחק עצמו. כך בחיים, האדם מסמן לעצמו מטרות לצורך ההנאה מהמשחק, אבל המטרה הסופית היא שהכל טוב באותה מידה. ועל מנת שהדברים לא יהיו באוויר יש ליישם את הדברים על פני השטח ואז מבינים את מה שכבר יודעים יותר טוב, וגם את מה שעדיין לא מבינים. וכל הדבר הנ"ל ע"י התבוננות על התכלית של הדברים, ואדם יברר לעומק מה התכלית של הדברים שאותם הוא רוצה להשיג. וכאשר אדם מבין את התכלית של הדברים שהוא עושה, הוא יזכור את התכלית הסופית של הדברים ויפעל לפיה. כלומר, אם הדבר שהוא עושה מרחיק אותו ממנה הוא יחפש דבר אחר לעשות שכן מקרב אותו לתכלית הזאת. וכך הוא ידע לתכנן טוב יותר את חייו "כי מאחר שהאדם זוכר תמיד את התכלית הסופית, על ידי זה קל לו איך לזכור כל הזמן מה הכי טוב לעשות? יותר לקבל החלטות ולדעת טוב יותר מה לעשות בכל רגע. " וזה העיקר בחיים. והתרגול בחיים חשוב כמו במתמטיקה לתרגל את הדברים, וכך האדם כאמור לא רק מבין טוב יותר את מה שכבר הבין אלא הוא גם מבין את מה ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ תכלית החיים - מהי תכלית החיים? מהו סוד החיים? תכלית החיים משחר ההסטוריה חוקר האדם את עולמו, התקדמות הידע האנושי במשך השנים סייעה לו לחשוף עולם מופלא ומדהים. הידע העניק לנו שליטה על חיינו, סייע לנו להתקדם מהר יותר ורחוק יותר אל הפלאים שרק ממתינים לגילוי. אך כלום ... האנושות. תרבות הידע הוא חלק מתהליך הסטורי של החיפוש האנושי אחרי תשובה לשאלה "מה מניע את העולם הזה "? והחיפוש אחר אחדות בסיסית מתחת לכל התופעות שאנו עדים להם. החיפוש אחר תשובה לשאלה עתיקת יומין. מהי תכלית החיים? מהו סוד החיים? אמת פנימית נמצאת אצל כל אחד ואחד מאיתנו אם נגלה בעצמינו יכולת זו נוכל ביחד במסע אישי מרתק לעבר העתיד המצויד בכלים מכווני תוצאה להביא את "המתאמן "למצב האושר וההצלחה" המתאימים לו ביותר. ה - COACHING -ע"פ היהדות תוביל את המתאמן לגלות מתוך עצמו את חזונו ויעודו, להפיק ממכלול נתוניו את האסטרטגיה המתאימה ואת הפתרונות הנכונים, לקחת אחריות על חייו, ליצור מחויבות לשאיפותיו ולממשם. שורש התבונה היא זו שמודעת לחופש פעולותיה. לבחירה אין שום סיבה שקדמה לה. יכולת האדם במדרגת הבחירה ... ליכולותינו ולכוח העצום שטבע בנו, לאתגר ולהוביל אותנו בצורה נכונה ומתאימה בדרך למסע חיינו. את היכולת לקיים ולממש את התובנות, מסר בידנו, בכוח המחשבה, ובכוח הבחירה מקומו של יכולת הבחירה נמצא מעל השכל לאדם יש יכולות פיזיות כמו בעלי החיים ויכולות רוחניות כמו בורא עולם, האדם הוא כביכול יצור כלאיים בין בעל חי ולהבדיל לבין בורא העולם. לבע"ח אין בחירה ולהבדיל הבורא אינו נדרש לבחור מעצם היותו בורא. ואילו האדם ... וחיוניות במובן הרוחני והחומרי כאחד. התפיסה המתודולוגית העתיקה סוברת שהאדם הינו סוג של בע"ח, רק מפותח יותר ומושלם יותר משאר הברואים. התפיסה היהודית סוברת שהאדם הינו בריאה ייחודית בפני עצמה בכוח השכל - ובכוח הבחירה. האדם קובע את עצמו בסולם המציאות, יחודו של האדם הוא, יכולת החשיבה וכוח הבחירה. השכל מכיר את מגבלותיו מעצם היותו מופשט.. ו בחמשת החושים ובדמיון קשור האדם תמיד לעולם המציאות, אבל בכוח המחשבה יכול אדם להגיע למסקנות מופשטות שאינן תלויות במציאות ואף כאלה הנראות כסותרות, ולכן יכול השכל להגיע להכרת כוח הבחירה, מפני היותו רוחני ובלתי תלוי, מטעם זה ראוי שהשכל ישלוט בשאר החושים ובכלים של האדם מפני שכולם תלויים במציאות ואילו הוא בלתי תלוי. עצם הבחירה הוא שיכול האדם לאחוז בבחירה ויכול גם להסיח דעתו מהאמת האבסולוטית, כלומר זה תלוי בו, ואין סיבה שתסובב את עצם הבחירה, אלא הוא עצמו הסיבה הראשונית, {בדומה לבורא} שלצד הטוב הבחירה היא פעולה חיובית, ופועל יוצא של אחיזה באמת שהוא עצמו יודע ולצד הרע הבחירה היא פסיבית - כי ברגע הבחירה שלא לאחוז באמת, ממילא מוסחת דעתו מן האמת וכיון שהיצר כבר מוכן בלב, {"לפתח חטאת רובץ"} אז ממילא עושה את טעותו. העין רואה - הלב חומד - והגוף עושה את העבירה. ולצד הטוב האדם עצמו הוא הבוחר, והוא גם המצווה ללב, כלומר הוא הסיבה הראשונה והיחידה, והיוצר " יש מאין ". בדומה לבורא, {משכתוב במדרש "דומים לבוראיו " כי בצלם אלוקים עשה את האדם} כפי שהבורא יתברך הוא הסיבה הראשונית לכל ומרצונו משתלשל כל עולם המעשה}. וכך יכולת האדם בכוח הבחירה" באמת " הוא עצמו ממש הסיבה הראשונה בגדר " יש מאין " התודעה והתבונה האנושית יוצרות את התוצאה לקיום הרצון החופשי "חופש הבחירה". אך מאידך האדם אינו יכול לנהל את התנאים בעולמו, הוא לא אחראי על התרחשויות וסבל הנקראים לעולמו, ... הסופית. לאדם יש חופש פעולה לבחור ולהכריע ע"פ רצונו פעולות האדם תלויות בו ויגזרו אלא ע"פ רצון האדם בלבד תודעה, רצון, וכוח בחירה, אינם מונעים עיי' סיבה בשום מצב ועניין מעצם היותם לא משוחדים ואמיתיים במהותם. כאשר אדם רוצה באמת, שום סיבה ככל שתהיה אינה יכולה להוות משקל בכוח הרצון, משום שאם הרצון משוחד עיי' גורם כלשהו זה כבר אינו רצון שלי נטו. אלא נתערבב בו אלמנט נוסף שהופך את הרצון למומנט אחר כלומר הרצון החופשי שלי כאדם אינו רצון. רצון ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... לפתח ולהעצים את את עיני השכל של האדם? כיצד להבין דברים לעומק? חלק 1 כיצד לפתח ולהעצים את את עיני השכל של האדם? כיצד להבין דברים לעומק? השכל של האדם הוא העיניים האמיתיות שלו. על ידי השכל אדם מבין מה לעשות בכל מצב, על ידי השכל אדם מבדיל בין טוב לרע. העיניים של האדם רואות עד למרחק מסוים ומוגבל, השכל של האדם לעומת זאת יכול לדמיין דברים רבים מעבר למה שהעיניים של האדם יכולות לראות. האדם ממציא כל הזמן אמצעים כדי לשפר את יכולת הראיה שלו, כגון אמצעים לראיית לילה, משקפות, טלסקופים ועוד. אך כיצד ניתן לשפר את יכולות הראיה של השכל? כשאנו נתקלים בבעיה כל שהיא, השכל שלנו מציע לנו מה לעשות על סמך המידע שכבר קיים אצלנו, השכל שלנו מוגבל ויכול להסיק מסקנות והחלטות שמבוססות רק על המידע שקיים בידיו. מנהל טוב הוא לא בהכרח זה שיודע יותר מהקולגה שלו אלא זה שיודע להתנהל טוב יותר כאשר הוא אינו יודע משהו, מנהל טוב יודע לנהל טוב יותר את חוסר הידע שלו. אך כיצד נוכל לקבל החלטות גם במקומות שאין לנו ידע בהם, כיצד נצליח לגרום לשכל שלנו לדעת להסיק מסקנות נכונות גם כשחסר לו ידע, כיצד נצליח לכפר על חוסר ידע שקיים אצלנו? התשובה לכך היא כי על ידי הבנה ניתן לכפר על מידע. ז"א הבנה טובה יותר של המידע שקיים ברשותנו פעמים רבות טוב יותר מאשר קבלת מידע נוסף. רוב ככל הדברים בחיים מתנהגים בצורה זהה ועל פי דפוסי התנהגות זהים. החוכמה היא לגלות ולהבין את דפוס ההתנהגות שעל פיו הדברים קורים כפי שהם קורים ועל ידי זה לא נצטרך ידע נוסף ברמת כל מקרה בודד, כי אם אנו יודעים את דפוס ההתנהגות האמיתי שגורם לדבר לקרות, ממילא קיים בידינו הידע כיצד הדברים קורים בכל מקרה דומה למרות שלא נחשפנו לאותו המקרה בצורה ישירה. ז"א על ידי הבנה אמיתית לעומק של מנגנון של מוצר בצורה מלאה, על ידי זה נוכל טוב יותר לדעת כיצד לפעול בכל מצב שבו אין לנו ידע על רכיב בודד כל שהוא במוצר השלם. הדוגמא הפשוטה ביותר היא ילד שלומד את לוח הכפל. רוב ככל הילדים לפחות בשלב הראשון לומדים את לוח הכפל בעל פה בלי להבין מדוע התוצאה היא כזו או אחרת. ילדים כאלו יודעים לבצע פעולות של כפל רק עד 100, כי לא קיים בידם ... המתמטיקה ואתה הבסיס העמוק שלה יותר ויותר, כך הוא יכול טוב יותר להתמודד עם דברים רבים יותר גם כאלו שהוא לא למד אותם מעולם. נמצא אם כן שהבנה אמיתית לעומק של הידע פותרת את האדם מהצורך לקבל מידע נוסף, כי הוא מבין את השורש של המידע וממנו הוא יכול לגזור את התשובות לכל השאלות והמקרים שאותם ניתן לגזור מאותו המידע. אם ניקח רכיב אקראי ממוצר שלם כלשהו ולא נדע להסביר מדוע הוא פותח דווקא ככה ולא אחרת, אז בעצם אנחנו לא באמת מבינים את כל השיקולים שעמדו מאחורי הפיתוח של אותו המוצר. זה שפיתח את המוצר ושאצלו קיים כל הידע שעל בסיסו פותח המוצר, הוא יודע למה כל רכיב הוא בצורה כזו או אחרת. רק למי שיש את הידע שלו של מפתח המוצר, רק הוא יכול לדעת למה כל רכיב נוצר בצורה מסוימת. אדם שמצליח להבין את הידע של הממציא ובצורה מושלמת, אדם כזה יוכל לדעת איזה חלק יהיה בכל מקום, גם אם ... לדעת כיצד המוצר יראה בכל חלק גם אם הוא לא ראה את אותו החלק, כי יש לו את כל המידע שעל פיו נוצר המוצר בכללותו. נמצא שכנ"ל על ידי הבנה לעומק ואמיתית של X רכיבים בודדים מהמוצר, ניתן בעצם להבין את מהות שאר הרכיבים מעצמם, דהיינו שהבנה עמוקה עדיפה על ידע (כי היא חסכה זמן רב של רכישת כל המידע). לכן כשמלמדים ילד מתמטיקה מבקשים ממנו להבין את הדרך ולא רק את התוצאה, כי על ידי שיבין את הדרך הוא יוכל לפתור עוד אין סוף מקרים אחרים גם בלי שהוא ילמד את הפתרון הספציפי שמתאים לכל אחד מהם, כי הבנה אמיתית לעומק של נושא עדיפה על קבלת מידע נוסף באותו הנושא. בפועל, מידע נוסף על הנושא אמור להביא להבנה טובה יותר של המידע הקיים על אותו הנושא ולא רק לספק עליו מידע נוסף. מידע נוסף על נושא אמור לגרום להבנה טובה יותר של כל שאר האירועים באותו נושא, להבין למה הם כך או אחרת. הילד שמתרגל עוד תרגיל במתמטיקה, זה כדי לגרום לו להבין את המנגנון של המתמטיקה טוב ... כיצד לגרום לעובדים שלך לעבוד טוב יותר, בצורה הפשוטה ביותר? שגם בניהול עובדים צריך ליישם את הכללים האלו. נמצא אם כן שמי שמבין את הבסיס האמיתי של המידע, לא צריך ללמוד בצורה ספציפית כיצד לנהוג בכל מקרה, כי הוא ברגע שאתה מבין את הפרנציפ שעומד מאחורה ובבסיס של הדברים, אתה יודע מה לעשות בכל מקרה שהוא פועל יוצא של התובנה שיש לך. כיצד לפתח ולהעצים את את עיני השכל של האדם ? כיצד להבין דברים לעומק ? חלק 2. ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... לפתח ולהעצים את את עיני השכל של האדם? כיצד להבין דברים לעומק? חלק 2 המשך מ: כיצד לפתח ולהעצים את את עיני השכל של האדם ? כיצד להבין דברים לעומק ? חלק 1. דוגמא נוספת מהחיים. כולנו לדוגמא יודעים שניתן לבקש הנחה כספית מבעל מקצוע שמבצע עבורנו עבודה מסוימת. כולנו יודעים גם כי ככל שמתח הרווחים של בל המקצוע גדול יותר, כך ניתן להתווכח איתו ולקבל ממנו הנחה גדולה יותר. ... לוקח את המקרה שבו בעל מקצוע פשוט נותן לו הנחה ומנתח אותו לעומק בצורה כלכלית ואז הוא יכול להסיק מכך שגם בבנק הוא יכול לקבל הנחה. נמצא אם כן שהבנה נכונה לעומק של המידע הקיים ברשות האדם, על כך שבעלי מקצוע ועסקים נותנים הנחה, ההבנה העמוקה של המידע הזה בעצם יצרה אצל האדם החכם המון מידע חדש, כי הוא יודע כיצד המון עסקים דומים נוהגים גם בלי שהוא יחווה זאת על בשרו וגם בלי שאנשים אחרים יספרו לו על כך. אם כן אנו רואים כי ככל שהאדם מבין טוב יותר ולעומק יותר את המידע שקיים בידיו כך הוא יודע לפעול נכון ביותר מקרים אחרים גם אם אין לו מידע ... המקרה הספציפי. התשובה על כך היא בדיוק כנ"ל, על ידי הבנת המכנה המשותף הרחב ביותר של דפוסי ההתנהגות שאותם האדם כן מבין, על ידי זה האדם מסוגל לגזור מהמכנה המשותף הזה גם דפוסי התנהגות שמהם ניתן לגזור גם ידע, שעל פיו ניתן לנהוג בכל מקרה. הרעיון הוא כי קיימות אצלנו בראשנו ובשכלנו ידיעות מידיעות שונות, יש לנו כל מיני פיסות מידע על כל מיני נושאים שונים. הבנו כבר שמי שמצליח למצוא מכנים משותפים בין כל פיסות המידע, אדם כזה ברגע שהוא מגיע לשורש ולמכנה המשותף של הידיעות וברגע שהוא מבין למה הדברים קורים כך או אחרת, באותו הרגע ממש הוא רוכש ... של סכום נוסף. ז"א שעל ידי מיקוד של המוכר בחלק החיובי של הרווח שלו הוא בעצם מוכן "להפסיד" רווח נוסף. אותו הדבר גם קורה בתהליך של חינוך הילד. ילד רוצה לעשות משהו לא חיובי, ההורה ממקד אותו בחיובי ואז הילד במקום להתמקד במה הוא "לא" יכול לעשות, הוא מתמקד באיזה דבר חיובי שבאמת שווה לו יותר. כך גם כאשר נוצר איזה ויכוח עם מישהו, במקום להתווכח על "מה קרה לא טוב בעבר" שזה סתם גורם נזק נוסף בגלל העלות של הויכוח, הכותרת של הדיון אמורה להיות "כיצד עושים טוב יותר בעתיד". בעצם אנחנו מתמקדים במה "כן" לעשות ובאלו תועלות יצמחו לנו במקום להתמקד ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ חכמה וטפשות והחכמים כל כך חכמים שהם לא מצליחים להבין את הטיפש. והטיפשים הגדולים, כל כך טפשים, שהם לא מבינים דבר, ובכך גם מבינים את החכמים. ואלה הכלואים בתוך חכמתם, עבדים לה. עבדים להגדרות ולגדרות ולחוקים שהם הציבו וחוקקו בעצמם. והחכמים, חכמתם קלה כנוצה הנידפת ברוח, שכל טיפש קטן, כל כך קטן, שיכול בחכמתו להדיף אותה בנקל. והאדם, שכל חכמתו היא חיצונית, שהיא כקליפת הפרי, רוצה ללמוד אך לא מנסה להבין את עצמו באמת.⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... חכמה ואחראית מתוך רצון טוב קבלת ההחלטות של האדם, איך לפרוץ מחסומים פסיכולוגיים למימוש העצמי ואיך לשנות גישה להתמודדות בריאה יותר. ראשי פרקים: פרק ראשון: עליות וירידות 1.1. להבין את התנודות 2.1. לנתח את הבנת התנודות 3.1. לנתח את ניתוח התנודות עצמו פרק שני: החלטות בזמן אי החלטה 1.2 להבין את דרך ... 2.2 להבין את ההבנה של ההחלטות פרק ראשון: עליות וירידות. 1.1 להבין את התנודות בחייו של האדם קיימות תנודות של עליות וירידות בחיים והשאלה הנשאלת היא האם הדברים הם גזירת הגורל או שאפשר לשנות ולהוביל את התהליך? האם האדם יכול באמת לשנות את הטבעים שפחות תורמים לו ולהפוך את הקערה על פיה? ספרים כמו כוחו של תת המודע, אל דאגה, להעיר את הענק שבפנים, ה"סוד" וכו' מנסים לעורר את כוחו של האדם לעשות פעולות שונות כדי שיצליח בחייו בתחומים איתם נתקע ואין לו מענה הולם לכך. הספרים מדברים על כוחו של האדם לשנות, לתקן, חוויות מתקנות וכו'. ... שלו וכו'. אבל לומר שהאדם לא יכול טוטאלית זוהי אי הבנה של הדברים מיסודם. אחד הטיעונים הם שהאדם יכול לעשות כל מה שרוצה. אבל גם כאן ההשקפה הזו יכולה להחליש אדם שפחות טוב בתחומים מסויימים ובעצם מובטחות לו הבטחות שווא וחסרות תכלית ממשית. האדם מתחיל ליצור ערך עצמי לפי תבנית מסויימת ליכולות מסויימות וכאשר אינו מצליח הוא מתחיל להאשים את עצמו ושלב ההלקאה העצמית יכול להוביל אותו לנקודה שבה יוותר ולא ינסה עוד. שלב זה מכונה שלב למידת החוסר אונים ולכן, בגיל הרך יש לתת לילד הרך בטחון עצמי גבוה ודימוי עצמי גבוה כדי שהאדם יתפתח להיות אדם בוגר והחלטי. בנוסף לכך, על ההורה ללמד את ילדו לפתח ביטחון עצמי לפי הבנה אמיתית של הדברים וקבלה עצמית אמיתית ללא תנאי ודרך הקבלה העצמית לקבל ביטחון עצמי דרך הניסיון שהוא רוכש. 2.1 לנתח את הבנת התנודות בבורסה קיימות כל מיני מגמות ותנודות בשוק, המנייה או שהיא במגמת עלייה או מגמת ירידה או דריכה במקום. את התנודות מנתחים מומחים ומנסים להבין מה התחזית לתנודות הבאות עפ"י ניסיונם בשוק ועפ"י מה שלמדו בתחומם. התנודות הללו חשובות שכן אנשים הולכים אחרי יועצי ההשקעות ודי בטעות כדי שכספם ילך לטימיון. כאמור יש עליות וירידות והמגמה משתנה והרצון הוא כמה שיותר להרוויח לשרוד את השוק ולהעלות את ערכם של המניות לערך שיא. שם האנשים החכמים בודקים מתי יוכלו למכור את הניירות שלהם כדי שלא יאבדו את הערך הכספי שלהם ולאיזה מניות כדאי לתת את תשומת לבם וזאת ע"מ שכספם לא ייתלה על "קרן הצבי" וכן, הרווחים יהיו מקסימליים. קיים גם סחר בכספים והמרות כספים מדולרים לשקלים ולשאר המטבעות המוכרים בעולם. ויש לדעת על כל התנודות בשוק כדי ... החשיבה של האדם יכולה להתקצר. 3.1 לנתח את ניתוח התנודות עצמו יש דעות רבות בעולם על כל נושא אפשרי ואחד הביטויים להגנה על דעה היא שהאדם מגן על הדעה באמצעות הדעה עצמה כפי שהיטיב לתאר זאת המשפט "האדם מטבע ברייתו מה שהוא תופס בשכל הטהור הוא מגן עליו בשכל הטהור ובתבונה בלבד; ואילו מה שהוא סובר מתוך הפעלויות הנפש הוא מגן עליו בהן עצמן" (ברוך שפינוזה). למעשה, בחלק הזה האדם נגוע בעצמו שכן הוא רוצה להצדיק את עצמו לפעילויות שהוא עושה ולכל תירוציו להפוך אותם להגיוניים ולכן הוא בא בטיעונים מעגליים. כלומר, האדם רוצה לעשות משהו, ולמה? כי הוא רוצה לעשות ... לבד ללא מענה וללא מחסה לדבר יציב ואובייקטיבי. הדעה יכולה להיות מופרכת לאדם כל רגע ורגע בחייו וזהו סוג של עיוורון שהאדם מבקש אליו הסברים. את ההסברים האדם מביא לעצמו בדיעבד ולא מלכתחילה וזאת רק לאחר שהנזק נעשה כפי שאמר פתגם חכם האדם יודע להעריך דבר רק לאחר שאיבד אותו. חוסר הערכה מעין זה למעשה מסביר את זה שהאדם לא העריך את עצמו כראוי כאשר האדם לא העריך דבר מה שיכל לעשות הוא אינו מעריך את עצמו וניתן לראות בדיעבד את קיטונות הבוז שהאדם רוכש לעצמו לאחר מעשה. ובעצם השורש של חוסר ההערכה העצמית נובע כתוצאה מכך שהאדם לא העריך את עצמו מלכתחילה והדבר משתקף רק מהביקורת העצמית אבל שום דבר לא השתנה מאז. ולכן, אם האדם מתבונן הוא מגלה שיש אפשרות לשנות את הדברים ולהיות מודע במצב שהאדם לא מודע ומכאן הוא מתחיל לשאול: מה האמת? מה האמת של הדברים? מהיכן נובעת כל ההתנהגות? מה הסיבה שהדברים הם כך ולא אחרת? מדוע ההתנהלות היא כך ולא אחרת? מדוע החשיבה היא כך ולא אחרת? מה השורש של הדברים? מה האפשרויות? האם החשיבה הזו נכונה? האם הדעה שאלו פני הדברים נכונה? אולי היא נגועה? 2.2 להבין את ההבנה של ההחלטות שאלות זה הדבר היחיד הכי חשוב ... וברור כאמצעי רטורי ובכוונה תחילה. אם האדם לא ידע, כיצד יאשים את עצמו? אם האדם ידע, אז מדוע לא נקט בדרך כלשהי למנוע את הדבר? מסקנה: האדם חי בהכחשה עצמית. מתוך מסקנה זו ניתן להסיק כי כאשר האדם נמצאה בחשיבה צרה, עליו להיות אמיתי עם עצמו ולהיות מודע לכך שהוא בחשיבה צרה ואז עם מודעות עצמית הוא יכול להטות את הכף לכיוון שהוא באמת רוצה ולא מתוך רמאות עצמית. וכאן נשאלת השאלה, כיצד האדם יכול להתמודד עם הבעיה? עליו להתחיל לעשות, כפי שמורה מומחה בתחומו אמר לי בעבר: צריך להסתכל על הדברים ולהבין מה שאנחנו יכולים להבין ואז ממילא גם ה"איך" מתגלה בהמשך. כפי שאמרה לי קרובת משפחה "להתחיל לעשות" כי זהו המפלט הנכון לתרגיל זה שהאדם ... ובעצם כפי שנאמר כבר האדם חושב שהפתרון הוא בלהפסיק לעשות דברים וכאן מקור הטעות. הוא מייחס חשיבות למחשבה במקומה הלא נכון. למעשה מה שקורה זה שהוא נותן את המשקל למחשבה במקומה הלא נכון וכך היא מאבדת מחשיבותה והן מערכה האמיתי. כדי שהאדם יחזור להעריך את דרך המחשבה שלו עליו להבדיל בין הדברים ולעשות כשצריך לעשות ולחשוב מתי שצריך לחשוב. לעשות אין הכוונה לעשות ללא מחשבה אך, כאשר הדברים מובנים ובהירים ומובן שיש צורך לנקוט בפעולה אין צורך לחשוב פעמיים ואפשר להתחיל בפעולה ואין צורך לחשוב על "איך" פשוט להתחיל לעשות וה"איך" ... מקצה שיפורים. לעתים האדם מודאג והדבר מאט את החשיבה שלו לעשות את הדברים באופן הטוב ביותר. ואיך הוא מצליח לנווט למרות זאת על הצד הטוב ביותר? התשובה נמצאת בסיכום. לסיכום: על האדם לקבל את המציאות ואת עצמו ללא תנאים וכן, להיות אמיתי עם עצמו. סדר האופן שבו האדם יכול לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר הוא: להגיע להחלטה מה הוא רוצה, לעשות ללא דיחוי ולזרום עם ההבנה של אותו הרגע, בין היתר, אפשר לנתח את הדברים אבל להמשיך לזרום ולא להיתקע עם הדברים. כאשר האדם מסתכל על הדברים כפי שהם, הוא מבין את ה"למה" ומבין את ה"איך" ובעצם מקבל ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הגאונים שהעולם הזה ידע יכלים להסביר לנו איך להבין את מה שהם מבינים. איך להגיע לחכמה שלהם איינשטיין יכול להסביר לנו איך עובדת תורת היחסות שלו ולעזור לך להגיע לחכמה וההבנה שהוא מצוי בה. אבל למה הוא לא יכול להסביר לעצמו ולנו איך הוא הגיע לחכמה שבהבנת תורת היחסות? למה הם (הגאונים) לא מסוגלים להסביר לנו (ולעצמם) איך הם הגיעו לחכמה שלהם עצמם? מנין הגיע החכמה של הגאונים להבין משהו שאף אחד עדיין לא הבין ולא היה מי שילמד אותם? ולמה אף גאון שידע להסביר לאחרים איך להגיע לחכמתו... מעולם לא ידע להסביר איך הוא הגיע לחכמה הזאת? הרי אם הגאון פיתח שיטה לחקור את האמת והשיטה עבדה... אז הוא ילמד אותך את השיטה. אבל בשביל לפתח שיטה גאונית צריך קודם שתהיה לך יכולת גאונית לפתח את השיטה הזאת מלכתחילה. ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... החכמה הגדולה ביותר? ועד כמה פשוט ליישם אותה? עיקר החכמה הוא להיות מסוגל להיות אדם פשוט. החכמה היא לדעת ליהנות מהדברים הפשוטים שבחיים, הדברים שהחיים מספקים לנו בחינם שהם כמובן החשובים ביותר (אויר / מים הכי נצרכים והכי זולים / זמינים). החכמה היא לדעת ליהנות ממה שיש לך AS IS. להיות עשיר ששמח בחלקו. זאת החכמה שאליה צריך לשאוף, לדעת לשמוח במה שיש לך. לדעת לרצות את מה שיש לך, לדעת איך לגרום לכך שכל מה שיש לך אתה רוצה ושכל מה שאתה רוצה יש לך. זה אולי נשמע פשוט, אבל רוב האנשים לא מיישמים זאת. ולכן החכמה הגדולה היא להיות מאושר מהדברים כפי שהם. וכמו בכל תחום החכמה האמיתית, היא לדעת להיות גם וגם. ז"א גם לרצות הכל וגם להיות מאושר מהכל, להיות 2 הפכים בבת אחת. ובהקשר של זה אוסיף כי קיימת דרך לדעת האם הדבר שאותו אתה רוצה האם הוא יביא לך את האושר או לא לפי היכולת של הרצון להיות "גם וגם". ז"א, רוב ככל הדברים שאדם רוצה לא קיימת דרך להיות באותו הרצון ... מצד שני הוא תמיד רוצה עוד כי זה ממש כיף לחשוב בצורה חיובית. בנוסף חשיבה חיובית זה הדבר היחיד בעולם שלא משנה כמה שיהיה לך ממנו, לעולם לא ימאס לך ממנו אלא תרצה עוד. וזהו כמובן הרצון האמיתי לאושר, הרצון להיות כמה שיותר בגישה חיובית לחיים, זהו הרצון שככל שיהיה לך אותו יותר, כך תרצה אותו יותר ולעולם לא ימאס לך ממנו, אלא בכל פעם תהנה ממנו יותר ויותר עד אין סוף. בהצלחה. ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אתה חכם? האם אתה חושב ולומד כמו אדם חכם? חכם. האם אתה חכם? האם דפוסי החשיבה שלך הם של אדם חכם? האם אתה לומד מכל דבר? עד כמה אתה לומד מניסיונם של אחרים? עד כמה אתה לומד מהניסיון של עצמך? עד כמה אתה נמצא במצב של למידה כל הזמן? עד כמה אתה מבין דבר מתוך דבר? עד כמה אתה מצליח ללמוד גם מדברים שלא קשורים אליך ישירות? האם יש לך חשיבה מעשית? עד כמה אתה חכם, כיצד תדע זאת? כיצד חכם מגיב כאשר הוא רואה מישהו שעושה טעות? כיצד טיפש מגיב כאשר הוא עצמו טועה? האם אתה מחכים מכל דבר או רק מדברים ספציפיים? עד כמה יש לך ראש פתוח ללמוד מכל דבר? עד כמה אתה מצליח ללמוד מכל אחד? עד כמה אתה מצליח להוציא רעיונות חיוביים מכל דבר? למה שיטת הלימוד של החכם מקדמת אותו מהר יותר להצלחה? חכם לומד מכל אדם ומכל דבר, הטיפש לעומתו לא לומד גם לא מדברים שקשורים אליו ישירות. חכם לומד מניסיונם של אחרים, הטיפש אינו לומד גם לא מהנסיון שלו עצמו. החכם מבין ולומד דבר מתוך דבר אבל הטיפש לא מבין גם את הדבר שמדברים אליו. אדם חכם נמצא כל הזמן במצב של למידה. אדם חכם לומד ומחכים לגבי עצמו מכל ידע חדש שהוא מקבל, גם ידע שלא נראה קשור ישירות לתחום שלו. החכם מבין את הקשר שבין כל דבר לכל דבר ולכן הוא יכול ללמוד מכל דבר על כל דבר. הטיפש כמובן לא לומד גם לא ממידע שקשור אליו ישירות. לצורך הדוגמא, מנהל מכירות של נעליים שלומד משהו חדש לגבי איך מוכרים צעצועים בצורה טובה יותר. מנהל חכם עם ניהול נכון, ילמד לגבי התחום שלו (נעליים) מהידע שהוא קיבל על מכירות בתחום אחר (צעצועים). החכם יבין לעומק את החשיבה שעומדת מאחורי שיטת המכירות של הצעצועים וידע איך ליישם את התובנות מתחום אחר על התחום שלו. לחכם יש חשיבה מעשית, תמיד הוא בודק כיצד הוא יכול ללמוד לתחום שלו גם מתחומים אחרים. הטיפש לעומתו גם אם הוא יחשף למידע שקשור לתחום העיסוק העיקרי שלו, גם אז אם לא יאכילו אותו בכפית הוא לא ידע להסיק מסקנות לגבי מה שהוא עושה. הטיפש לא יודע להסיק מסקנות ולהבין דבר מתוך דבר, לעומת החכם שיודע להבין דבר מתוך דבר. המנהל החכם בגלל שהוא מצליח לרדת לעומקם של דברים ולהבין לעומק את הרעיון שעומד מאחורי שיטת השיווק של הצעצועים, בזכות זה הוא יוכל להסיק מסקנות לגבי המחלקה שלו. בהמשך לדוגמא הנ"ל, מנהל מכירות חכם יותר גם אם הוא יקבל מידע לגבי תהליך היצור, גם משם הוא יסיק מסקנות לגבי מחלקת המכירות שלו ולגבי הארגון כולו, למרות שזו מחלקה אחרת, למרות שהוא אחראי על מכירות והוא קיבל מידע על יצור. הרי קיים קשר בין כל פונקציה בארגון לכל פונקציה אחרת. המנהל החכם מבין כיצד תהליך המכירות קשור ומושפע מתהליך היצור. הרעיון הוא שככל שאתה חכם יותר וככל שהניהול שלך טוב יותר, כך אתה מצליח ללמוד הרבה יותר מדברים רבים יותר ומדברים רחוקים יותר מתחומי העיסוק שלך. ככל שאתה חכם יותר כך יש לך יותר יצירתיות וכך תצליח ללמוד מדברים שעל פני השטח לא קשורים אליך ותדע להשליך מהם גם על דברים שקשורים אליך. הטיפש כמובן הוא ההפך, לא רק שהוא לא מבין דבר מתוך דבר, גם מה שמסבירים לו הוא לא ממש מבין. כאשר אדם חכם יראה מישהו שעושה טעות בחיים, סתם טעות, החכם ינתח בראש שלו מהם דפוסי ההתנהגות שגרמו לאותו אדם לטעות וישליך מהם על עצמו וימנע מהם. כאשר החכם יראה מישהו מצליח בכל תחום, החכם ילמד ויחקור את דפוסי ההתנהגות של ההצלחה של האחר ויאמץ את דפוס ההצלחה אליו, כי החכם לומד מניסיונם של אחרים. הטיפש כמובן לא לומד גם לא מהנסיון של עצמו, הטיפש יחזור על טעויות של עצמו פעמיים ובנוסף הוא לא ידע כיצד לשחזר הצלחות שלו פעם נוספת. החכם לומד מכל דבר, החכם מנסה בכל דבר שהוא רואה בעולם לגלות ולהבין מה עומד מאחוריו, מדוע הוא כך או אחרת, החכם לומד ומבין טוב יותר לעומק את המציאות והדברים שעוברים מול עיניו. לכן ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... היועץ הטוב ביותר בעולם? מי הכי חכם בעולם? איך תהיה חכם יותר? ועוד כל אדם רוצה לשפר את חייו. מי לא היה רוצה שהחיים שלו יהיו טובים יותר. והנה כפי שכבר התבאר דפוסי החשיבה / התנהגות של האדם, הם אלו שאחראים על איך החיים של האדם יראו, גם ברמה החיצונית (כספית / חברתית) ובעיקר ברמה הפנימית (אושר) וכולי. אז מה עושה אדם שרוצה לדעת מה הכי טוב לעשות וכיצד לעשות זאת? אחת מהאלטרנטיבות היא לפנות למאמן אישי ... ונשאלת השאלה מיהו היועץ הטוב ביותר בעולם? מה הכתובת שלו? כמה עולה אצלו שעת יעוץ? וכולי. והתשובה לשאלה הזאת היא פשוטה, היועץ הטוב ביותר שקיים בעולם הוא השכל האישי שלך. יש לך מוח כמו לכל בני האדם. במוח שלך יש שכל. השכל הזה שיש לך במוח, הוא היועץ הטוב ביותר שקיים. הוא הכי חכם בעולם, הוא יודע הכל, הוא זמין עבורך בכל מקום, פגישה איתו היא בחינם והוא יתן לך את העצות הטובות ביותר, אם רק תפנה אליו. בסופו של דבר כל אדם צריך לקחת אחריות על החיים שלו. נכון, מותר להתייעץ עם בני אדם אחרים, מותר להיעזר באחרים, רצוי אפילו ללמוד מניסיונם של אחרים, טוב מאוד לקרוא ולהחכים וכולי, טוב בכלל ללמוד כל הזמן דברים חדשים בכל צורה אפשרית. אבל לעולם אסור לו לאדם לשכוח את המצפן שלו בחיים, שהוא השכל הישר שיש לו החל מהרגע שהוא נולד. תשאל אלף אנשים, אבל תעשה את מה שאתה מבין! קח אחריות ותפעל ע"פ שכלך. גם כאשר נדמה לאדם שהוא פועל על פי הרגש, את ההחלטה מקבל כמובן השכל. ז"א הרגש הוא חלק ממערכת השיקולים שלפיה מחליט השכל מה לעשות. האדם חושב משהו מצד אחד, מרגיש משהו מהצד השני והשכל הוא זה שמחליט כיצד לפעול, האם לשמוע למחשבות או לרגש. ואז משיקולים שונים האדם בוחר האם להקשיב למחשבות או לרגש. אבל השכל הוא זה שאומר לאדם מה לעשות. גם מה שנקרא אצל האדם אינטואיציה ותחושת בטן, גם כאן מתבצע תהליך שכלי וכפי שכבר התבאר בהרחבה. גם אם מישהו יגיד לך לא להקשיב לשכל שלך, אלא לזרוק את השכל וכולי. גם את המשפט הזה עצמו הוא אומר לך מהשכל שלו. ז"א מי אמר לו לזרוק את השכל אם לא השכל. ואם לא השכל אמר לו את זה אלא הדמיון שלו, אז ברור כמובן שזה לא מעניין אף אחד. השכל של האדם חזק גם יותר מהחושים! כאשר מראים לאדם אשליה אופטית, כיצד הוא יודע שזאת אשליה ולא המציאות? הרי החושים משדרים לו שזאת המציאות, אז מה עוזר לאדם להבין שזו אשליה ולא המציאות? השכל כמובן. יש חושים, אבל השכל חזק יותר ואמין יותר. את החושים ניתן לנטרל, את השכל לא. ז"א טכנית ניתן לנטרל את חוש הראיה / שמיעה וכולי, אבל את המחשבה והשכל אין דרך לנטרל. הם עובדים ללא הפסקה כל הזמן. נוסיף ונאמר כי השכל שלך לא רק שהוא יודע מה הכי טוב לך, הוא גם יודע אפילו מה הכי טוב עבור כל האנשים שבעולם. כי מאחר שהשכל שלך הוא הכי חכם בעולם, אז ממילא יש לו גם פתרון לבעיות העולם. שכל מושלם, יש לו פתרונות מושלמים עבורך ועבור כל שאר העולם. אלא שלזה תוכל להגיע רק אחרי שתשתמש בשכל שלך כדי לעשות טוב לעצמך. ואחרי שתוציא את הפוטנציאל של השכל שלך מכוח אל הפועל כדלקמן. ואם תשאל, אם כל אחד יכול לדעת מה הכי טוב עבור האנושות, אז האם לא יכול להיות מצב של התנגשות? תשובה: אילו כולם היו משתמשים ב⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מוטיבציה בעבודה, חוסר חשק לעבוד, חוסר מוטיבציה, לעבוד או לא לעבוד, טיפש או חכם לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: עבודה, מוטיבציה בעבודה, חוסר חשק לעבוד, חוסר מוטיבציה, לעבוד או לא לעבוד, טיפש או חכם. שאלה: בקשר לעבודה, לפעמים אני מרגיש שאין לי חשק לעבוד, ואם אני אגיד לעצמי ללכת לעבוד, אני אולי כן ייהנה בעבודה, אבל אין לי חשק לעבוד, אז מה עושים עם זה? אליעד: קודם כל האדם צריך להגיד את האמת, האמת היא שלעבוד זה טוב מהיבט מסוים ורע מהיבט מסוים, וגם לא לעבוד, זה טוב מהיבט מסוים ורע מהיבט מסוים. לכל צד יש חיסרון ויתרון. קודם כל דע את שורש הבעיה. הבעיה היא שכול דבר שאתה עושה, תמיד יש בו חיסרון. והסיבה שלאדם לפעמים אין חשק ללכת לעבודה, זוהי סיבה אמיתית, כי באמת לעבוד זה רע. למה? כי זה צמצום. ומצד שני רע לו גם לא לעבוד, קודם כל תבין שזה לא באג במערכת, זה שאתה חושב שלעבוד זה רע, זה לא בגלל שמשהו דפוק אצלך, אלא בגלל שבכל דבר יש חיסרון. ולא יעזור אם תעשה לעצמך שטיפת ... עצם זה שאני צריכה את העבודה בגלל הכסף, זה כבר רע עבורי, אבל המשכתי להתבונן בזה, וזה כבר כשבוע שאני הולכת בכיף לעבודה. אליעד: אבל למה? כי היא ניסתה להדחיק את המקום אצלה שאומר שעבודה זה רע. אבל האמת היא, שיש בזה דבר רע, והיא הודתה בזה. אבל אני אומר משהו אחר, הדרך היחידה לצאת מחוויית הצמצום זה על ידי האחד. אתה בתוכך אמור להגיע למצב ששניהם שווים לך. הדרך היחידה לצאת מהלופ שבכל דבר יש חיסרון, היא רק דרך ... לך בבית, יהיה לך רע בעבודה. שאת כל היתרונות והחסרונות שיש לך בבית תראה אותם גם בעבודה. וכאשר זה שווה בעיניך, אז תבחר מה אתה רוצה. שאלה: האם זה תהליך? אליעד: זה תהליך של התבוננות. ככול שיש לך יותר שכל, כך זה בא יותר מהר. למשל בבוקר שיש לאדם התלבטות, אם לקום לעבודה או לא, איך הוא יוצא מזה מיד? הוא שואל למה אני רוצה לעבוד? ולמה אני לא רוצה לעבוד? עולות לו שתי סיבות מנוגדות. אבל אם הוא מתחיל לחפור פנימה ... מה הבעיה? האם להיות ג'וק זה פחות טוב? תנסי להסתכל על זה מנקודת מבט אובייקטיבית, למשל מישהו אומר לך שאת טיפשה ולא מבינה, זה מישהו שנותן לך נקודת מבט שאת לא בסדר. אבל תחשבי לרגע, האם לקיר אכפת אם את חכמה או טיפשה? האם לשמש, לירח, או לאוויר אכפת? לא, לרוב לא אכפת, אבל יש מישהו אחד שכן אכפת לו, השאלה היא, אם מי את מזדהה? האם את מזדהה אם זה שאומר לך שלהיות טיפש זה רע ולהיות חכם זה טוב? או שאת אומרת רגע, הרי רוב העולם חושב אחרת. רוב העולם, הדומם, הצומח, והחי חושבים שזה בכלל לא משנה אם אתה חכם או טיפש. השאלה היא, אם מי את מזדהה. אם את מזדהה אם זה שאמר לך שלהיות טיפש זה רע, את מרגישה רע, אבל אז תגידי לעצמך, הרי זה אחד, זה לא משנה. את פשוט צריכה להתחיל להסתכל בראייה רחבה, תסתכלי בעוד פרספקטיבה. את נתפסת באדם אחד שאומר שזה טוב וזה רע, ואת מסכימה ומזדהה איתו. אבל את יכולה לקחת צעד אחורה ולהגיד, אני רוצה להזדהות עם האין שכל, עם האחד, להזדהות עם המקום שבו הטיפשות והחכמה זה אותו הדבר. זה צורה וזה צורה, זה הכל. שאלה: יש עוד דרך, אם את מבינה שגם בלהיות חכמה וגם בלהיות טיפשה יש את אותן החסרונות ואת אותן היתרונות. אליעד: הוא אומר, שאם אומרים לך שאת טיפשה, תשאלי את עצמך, מה רע בלהיות טיפשה? ומה טוב בלהיות חכמה? אבל יש גם יתרונות לטיפשה, נכון? לפעמים זה שאומר לך שאת טיפשה, הוא בגלל החוכמה שלו סובל. אז הוא יכול לקנא בך שאת טיפשה. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. אך אני לקחתי את זה לשורש של האחד, כי לשמש לא אכפת אם האדם חכם או טיפש. אני הוצאתי אותה מהיתרונות והחסרונות ואמרתי לה שזה אחד. זה צורה וזה צורה, אין הבדל ביניהם, זה אחד לגמרי. שאלה: אני התכוונתי להגיד, שאם היא תראה שהיא חכמה, זה גם לא יעזור לה להרגיש יותר טוב. אליעד: או קי, הוא אומר שתנסי לראות שלהיות חכמה, זה לא נותן שום דבר. שכמה שאתה חכם או טיפש בסוף אתה סובל אותו הדבר. שאלה: אני חושב שלא צריך להגיע לסיטואציה של סבל, אלא שהאדם יעשה רשימה של כל הדברים השליליים שהוא חושב שיש לו, וירשום אותם, ואז יעבוד עליהם. אליעד: הוא מוסיף ואומר, שאל תחכה ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אתה כסיל טיפש או חכם? וכיצד תייעל דיונים שבהם אתה משתתף? חכם / טיפש, ניהול דיונים וישיבות עבודה. כיצד חכם מנהל ישיבת עבודה? מה הכי חשוב לטיפש בישיבת עבודה? כיצד תדע האם אתה טיפש או חכם? מה כ"כ רע בהתנהגות של הטיפש? כיצד תהפוך את הדיונים שבהם אתה משתתף לפרודוקטיביים יותר? כיצד תזהה אדם חכם / טיפש מהצורה שבה הוא מתנהל בתוך דיון? כבר התבאר כי הטעויות והשגיאות של האדם נובעות מכך שהוא לא מקשר בין התכלית של מעשיו למעשיו. דהיינו שהוא עושה מהאמצעי מטרה. נביא דוגמא מנושא של ניהול דיונים. נאמר בתנ"ך (משלי יח 2) "לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו". הפירוש הוא כי הכסיל שאינו חכם אינו חפץ בתבונה דהיינו אינו רוצה להבין ולהשכיל אלא הוא חפץ בהתגלות ליבו, היינו בלבטא את עצמו. הטיפש יותר מאשר חשוב לו להבין מה נכון חשוב לו לומר מה הוא חושב ושישמעו את דעתו. כאשר מנהלים דיון ומטרת הדיון היא להגיע למסקנה מסוימת, הטיפש הופך את האמצעי למטרה. זה שהוא צריך להביע את דעתו זה רק אמצעי כדי להגיע למטרה שהיא להבין מה הדבר הנכון ביותר לעשות. הטיפש אינו יעיל והוא הופך את האמצעי דהיינו את הזכות שלו להביע את דעתו למטרה של הדיון, הוא מתנהג כאילו הדיון נועד לשמוע מה הוא חושב. הטיפש אינו חפץ בתבונה הוא אינו חפץ ורוצה להבין מה המסקנה המעשית הוא חפץ ורוצה בהתגלות ליבו ולהתבטא. להלן מספר שאלות שתוכל לשאול את עצמך כדי לדעת האם ועד כמה אתה טיפש או חכם. כאשר מתנהל דיון, האם לאורך כל הדיון אתה זוכר את מטרת הדיון? האם כל השאלות והתשובות שלך קשורות לתכלית הדיון? האם התועלת של הסקת המסקנה הנכונה מהדיון חשובה לך יותר מהתועלת האישית שלך? האם אתה מבין שהמטרה שלשמה אתה משתתף בדיון אינה כתחליף לטיפול פסיכולוגי שבו אתה מבטא את עצמך, אלא לצורך הסקת מסקנות מעשיות? אם במהלך הדיון מתברר שדעתך מוטעית האם אתה שמח על כך שלמדת משהו חדש, או עצוב על כך שדעתך מוטעית? אם טענת טיעון מסוים והפריכו לך אותו, האם אתה אובייקטיבי לגבי הרצון שלך להצדיק את דבריך ואתה באמת מתייחס לדברים בצורה אובייקטיבית או שאתה אינסטינקטיבית מנסה להגן על דבריך? אם מישהו במהלך הדיון העלה טיעון שסותר את דבריך, האם תרגיש את הצורך לסיים ולומר מה שחשבת למרות שאתה מבין שזה מוטעה או לא רלוונטי לתכלית של הדיון? אם תוך כדי שאתה מעלה טיעון מסוים ומביע את דעתך, אם תוך כדי זה אתה פתאום רואה שיש בעיתיות בדברים שלך, האם אתה חושף את הבעייתיות בדבריך או שאתה מנסה לחפות עליה? אם אתה קולט שטעית האם אתה שמח שהבנת שטעית או שאתה עצוב כי חשוב לך להיות צודק? אם מתברר לך שאתה טועה ... האם זה משמח אותך שאתה משכיל כל פעם מחדש, או שאתה מנסה לגונן על עצמך כי לא נעים לך לטעות כל הזמן? עד כמה אתה משוחד כדי להצדיק את הטענות שלך ולא להצדיק את האמת גם אם מישהו אחר אמר אותה? אם התחלת לומר משהו שמבוסס על הנחת יסוד כל שהיא וכבר בהתחלה מישהו מעיר לך שהנחת היסוד שלך מוטעית, האם אתה מתעקש לסיים את דבריך, או שאתה מתמודד עם הטיעון על הנחת היסוד שלך? מה מפריע לך יותר, לטעות או לא לדעת מה האמת? האם אתה תמיד מגיב עניינית למה ששאלו אותך, או שאתה עונה תשובות אישיות שאינן מן העניין? אם התחלת לומר משהו ולא סיימת. האם זה יפריע לך שלא סיימת לדבר למרות שאתה מבין שהבינו את דבריך גם בלי שתסיים אותם? עד כמה חשוב לך להתבטא? האם בכלל חשוב לך שישמעו את דעתך או שאתה רוצה רק לדעת מה התובנה הנכונה? האם אתה זוכר שמטרת הדיבור שלך היא אך ורק התכלית ולא למטרת זה שישמעו מה אתה חושב? לטיפש כמובן חשוב להתבטא, הוא שוכח שהתכלית היא להגיע למסקנות ולא שהוא יתבטא. לכן הכסיל יגן על דבריו, יאמר גם דברים שהוא מבין שאינם מן העניין ואינם קשורים לתכלית הדיון או מייעלים את הדיון. הכסיל יכעס אם יקטעו את דבריו ולא משנה לו עד כמה דבריו משרתים את נושא הדיון ועד כמה הדברים שאמרו לו נכונים. הכסיל צריך להתבטא, הוא חפץ בהתגלות ליבו, הוא צריך שיכבדו אותו, הוא צריך לומר את דברו, כדי להרגיש שגם הוא שווה משהו. הטיפש מתעצב כאשר הוא טועה, החכם לעומתו שמח כאשר מעמידים אותו על טעותו. החכם שמח שהוא לומד משהו חדש אך הכסיל עצוב וכועס כי פגעו לו באגו ובכבוד שלו. החכם יהיה מאושר כאשר הוא מחכים, הטיפש לעומתו יפגע מכך שהוא לא מספיק חכם. החכם אם ישללו את כל דבריו בדברי טעם הוא ישמח, אך הכסיל כמובן ינסה לגונן על דבריו, כי מה פתאום שישללו את כל דבריו מיסודם. זאת משום הנ"ל כי החכם חפץ בתבונה ולהבין את מה שהוא לא מבין כי זאת הרי⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... יישום עקרון הביזור בארגונים - מחשבות מקריאת הספר "חכמת ההמונים" של ג'יימס סורוביצקי האם ביזור הנו דבר מועיל? מדוע קשה לנו כל כך לבזר פעולות בארגונים? מה היא חשיבות הביזור בארגונים פורמאליים ובלתי פורמאליים? מקריאת הספר "חכמת ההמונים" של ג'יימס סורוביצקי, ולאחר מחשבות ויישום של עקרון הביזור, הבנתי כי יש משמעויות רבות לעקרון זה. ניתן ליישם עקרון זה בפעולות כמו קבלת החלטות, יישום החלטות, פעולות של תחזוקת הארגון, פעולות פיתוח והרחבת הארגון, חשיבה משותפת לפני קבלת החלטות, ניתוח בעיה והעלאת פתרונות לבעיה ועוד. מה זה ביזור? ... ביצועי בלבד. משמעות הביזור עצמו היא שמשאבים שנעזרים בהם לטובת פעילות מסוימת נמצאים בקרב מספר רב יותר של משתתפים שהנם לאו דווקא בתפקידי הובלה. ביזור יכול להתרחש גם בין מספר ארגונים למטרה משותפת. ביזור יכול לייצר חלוקת תפקידים גם בקרב משרדי הממשלה לגבי טיפול באנשים המתמודדים עם מוגבלות, לדוגמא. כל משרד עשוי לטפל בפן אחר ולספק שירות בתחום התמחותה לאותה אוכלוסייה. ביזור יוצר התמחות, כפי שנטען בספרו של סורוביצקי. כך לדוגמא בחברה המייצרת מוצר מסוים, מחלקה אחת עובדת על שיווק, מחלקה אחת ... החלטות עצמאית לחלוטין, ללא התחשבות בעובדים או במתנדבים האחרים; קבלת החלטות לאחר ששמעו את העובדים או המתנדבים תוך אי התחשבות בדבריהם אלא על מנת "לצאת ידי חובה"; קבלת החלטות תוך התחשבות אמתית בדבריהם של העובדים או המתנדבים; קבלת החלטות יחד עם העובדים או המתנדבים. לכל אחת מהאופציות יש יתרונות וחסרונות ונכנסת פה סוגיה הקשורה למידת העצמאות של הפרטים שהארגון מורכב מהם לעומת מידת העצמאות של צוות ההובלה של הארגון. ככל שצוות ההובלה יותר עצמאי כך הפרטים המרכיבים את הארגון ובסיסו פחות עצמאיים ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ידיעת החכמים בעינייני החלומות ופתרונן "רבא רמי [מצא סתירה בין הכתובים]: כתיב 'בחלום אדבר בו' (במדבר יב, ו) וכתיב 'וחלמות השוא ידברו' (זכריה י, ב). לא קשיא: כאן - על ידי מלאך, כאן - על ידי שד" (מסכת ברכות דף נה עמוד ב). במאמר זה נציג בפניך, התלמיד מבקש האמת, את דברי רבותינו בענייני החלומות. נראה היטב כי כל מה שנאמר רק מדעתם הוא וגחמתם, כיצד סותרים עצמם ואומרים דבר והיפוכו וגם היפוך היפוכו. בעיניך תראה איך כל עניין פשרי החלומות ו"אמיתותן" הבל הוא. אין להבין כלום על החלומות ופשרן מדברי רבותינו. ובכן, עפ"י הגמרא דלעיל שני סוגי חלומות הם: חלום על ידי מלאך - כלומר חלום אמיתי, שיתקיים. ועליו אמר הכתוב: "בחלום אדבר בו". חלום על ידי שד - כלומר שלא יתקיים. ועליו אמר הכתוב: "וחלמות השוא ידברו". בוא וראה דבר נפלא. כבר כתבנו במאמר על הנבואה שאי אפשר לבחון אם הנביא נביא אמת והנה, הוא הדין בחולם החלומות. כתוב (בראשית כח, יא - כ) "וישכב במקום ההוא ויחלום... והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלהי אברהם... ושמרתיך בכל אשר תלך... וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך" - ראינו שיעקב אבינו ממש מפקפק בהבטחת ה' שבא בחלומו, והוא אומר "אם ישמרני אלהים" ואיננו בטוח בהבטחת ה' כלל. במאמר הנבואה כתבנו ... עמדי' וגו'? אלא אמר יעקב: 'חלמא חלמנא, וחלמין מנייהו קשוט ומנייהו לא קשוט, ואם יתקיים הא ידענא דחלמא קשוט הוא' " (ותרגומו: אמר רבי יהודה: כיון שהקב"ה הבטיח ליעקב שישמרנו, מדוע לא האמין, עד שאמר "אם יהיה אלהים עמדי"? אלא שידע יעקב שיש חלומות אמיתיים ויש חלומות שאינם אמיתיים, ולכן אמר: "אם יתקיים החלום אדע שהיה זה חלום אמיתי"). הפלא ופלא! יעקב אבינו, נגלה לו אלהים בחלום עד שהצהיר נחרצות, מיד לאחר שניעור משנתו: "וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" (בראשית כח, טז). אף על פי כן הטיל ספק בדבר כל החלום שחלם שם, שמא הטעה אותו השד. פשיטא שאם אבותינו הקדושים לא ידעו להבדיל בין חלום אלוהים לחלום שדים, חכמי התלמוד ודאי שאינם יכולים. אלא, כדרכם של כל התיאולוגים אינם בוחלים לומר דברים - גם אם אינם מבינים בהם. ראה מה עוד אומרים רבותינו על החלומות: חלום מתקיים לפי פתרונו - ברכות דף נה עמוד ב: "עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה". כאן ממש מבטלים רבותינו את כל החלומות כבעלי מסר של אמת וקובעים שהחלום "מתגשם" על פי פתרונו (ואם כמה פתרונות לו, "יתגשם" כמה פעמים). ואיך יקבלו דבר זה הדורשים אל ה"אמת החלומית"? הסר דאגה מלבך. רבותינו המפרשים כבר יעשו הכל כדי להעמיד את דברי רבותינו הקדומים. וכך מסביר המהרש"א: "'שכל החלומות'... ולפי הסוגיא שלושה מיני חלומות הן: האחד שהולך אחר הפה ובלא פתרון אינו לא טוב ולא רע... וזה החלק מהחלומות שעל ידי שד... והמין השני שיש לו פתרון קרוב לאמתי ויתקיים בלי פתרון, ומזה המין הם חלומות של שני סריסי פרעה... וזה החלום שעל ידי מערכת השמיים; והשלישי החלום אשר אין לו פתרון כי אם אחד האמיתי ואינו משתנה כלל, כחלום של יוסף הצדיק והוא על ידי מלאך...". לא הספיקו לו, למהרש"א, שדים מחד ומלאכים מאידך, הלך והוסיף עוד סוג חלום והוא מ"מערכת השמיים". לא ידענו מה היא אותה "מערכת שמיים", ואולי שם שדים ומלאכים עושים יחד. והאבן עזרא (בראשית מ, ח) כתב בפשטות: "ו'כל החלומות הולכים אחר הפה' דברי יחיד הם" - כלומר, פשוט אינם נכונים. חלום הבא מתוך הרהורי הלב - הרי לפניך דיבור אחר מרבותינו, המראה שאין לחלום משמעות אמת כלל ושאין צריך להתייחס אליו ברצינות כי אינו בא אלא מהרהורי לבו של האדם. ברכות דף נה עמוד ב: "אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו... אמר רבא: תדע, דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא, ולא פילא דעייל בקופא דמחטא [אמר רבא: הראייה לכך היא שלא מראים לאדם בחלום דקל מזהב ולא פיל שנכנס בחור של מחט] ". אלא שכנראה לא תמיד נקוט בידי חכמים כלל זה. הבט וראה מה רב אשי מספר על עצמו (ברכות נז ע"א): "הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה... והבא עליה - הוי ראש ישיבה. אמר רב אשי: אני ראיתיה ובאתי עליה, וסלקית [עליתי] לגדולה". אכן, חלום נאה חלם רב אשי: הוא עצמו מקיים יחסי מין עם אווז! ועוד הולך הוא ותולה במעשה בעילת העוף סימן משמיים להיותו ראוי להיות ראש ישיבה. ולמה לא עלה על דעת חכמים לומר שמהרהורי לבו חלם על האווז...? (אכן, ראשי ישיבות יש בימינו שרק בכגון דא ניתן להסביר את עלייתם לגדולה). כיוצא בו ענייני זימה חלומית (ברכות נז ע"א): "הבא על אמו יצפה לבינה שנאמר (משלי ב, ג), 'כי אם לבינה תקרא' [תן דעתך שבמלה "אם" אשר בפסוק האלף דוקא בחיריק, כלומר מילת תנאי ורבותינו הפכוהו לאם בצירה כלומר "אמא"] ; הבא ... וכאן קושיה גדולה: מה הדין ברואה פילים בחלומו, מקצתם עם אוכף ומקצתם ללא אוכף? (או כדברי המתמטיקאים: מהו הביטוי הפונקציונלי לקשר בין מספר האוכפים של פיל בחלום לבין פלאי הפלאות שיתרחשו לחולם?) ואין סוף להבלים. אין חלום בלא דברים בטלים - אחרי שאמרו חכמינו כי יש חלומות שהם אמת (חלום ע"י מלאך) וחזרו ואמרו שאין אף חלום שהוא אמת (אלא הכל מהרהורי הלב), עכשיו בוא ותראה שיש חלום שרק קצתו אמת. מסכת ברכות דף נה עמוד א: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אמר רבי ברכיה: חלום, אף על פי שמקצתו מתקיים - כולו אינו מתקיים. מנא לן? - מיוסף, דכתיב (בראשית לז, ט): 'והנה השמש והירח' וגו' [נמצא שגם חלום שעל ידי מלאך יש בו דברים בטלים] ". כיון שכך, גם אין פלא ... כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים"; וכך פסק גם שולחן ערוך (יורה דעה סימן שלד סעיף לה): "נידוהו בחלום, הוי נידוי וצריך התרה, ואפילו התירו לו בחלום - אינו כלום". חלומות שלא מעלין ולא מורידין - ועדיין שערי בלבול לא ננעלו. מה יש בידינו? חלומות מלאך - אמת וחלומות שד - שקר, כל החלומות שקר (והם מהרהורי לב), כל חלום חלקו אמת וחלקו שקר, ועכשיו - חלומות שאולי הם אמת ואולי הם שקר אלא שאינם נחשבים! סנהדרין דף ל עמוד א: "הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו, ובא בעל החלום ואמר לו: כך וכך הן, במקום פלוני הן, של מעשר שני הן - זה היה מעשה, ואמרו: דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין". וכך פסק רמב"ם (הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק ו הלכה ו): "אמרו לו בחלום: 'מעשר שני של אביך שאתה מבקש הרי הוא במקום פלוני' - אף ע"פ שמצא שם מה שנאמר לו, אינו מעשר; דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין". ואם כאן תתמה, היאך מתיישב הדבר שהצריכוהו חכמים להתיר נדרו שבחלום, הדבר פשוט: אם חלם על ידי מלאך - החלום אמת, ואם על ידי שד - החלום הבל; וכך מיישב בשו"ת תשב"ץ חלק ב סימן קכח: "שהם ז"ל נתעוררו וראו, כי יש חלומות שראוי לסמוך עליהם ולחוש להם, ויש מהם שאין ראוי לסמוך ולחוש להם, כי יש מהם ע"י מלאך והמלאך לא יכזב, ויש מהם על ידי שד והם דברים כענן בקר אשר אין להם שחר". כפתור ופרח. רק שאלה קטנה נותרה: על פי מה נקבע אם "חלום הנדר" מן המלאכים ... היא מצווה גדולה, התירו לאדם לישב בתענית אם ראה חלום רע משום הסכנה שמראים לו מן השמיים; וכך כתב בשו"ת חתם סופר חלק א (או"ח) סימן קסח: "ואפילו התענית עונג אסור (אם לא תענית חלום משום סכנות נפשות) ". הנה כך מתייחסים רבותינו לחלום רע כסכנת נפשות אמיתית ממש, עד שהתירוהו אפילו להתענות בשבת כדי לבטל הגזירה שבחלום. ואילו הראבי"ה (ח"ג - הלכות תענית, סימן תתס) כתב: "ובשם רבינו קלונימוס מצאתי שאסור להתענות בזמן הזה בשבת אפילו תענית חלום, דאין אנו בקיאין לדעת פתרון חלומות, איזה טוב ואיזה רע, כאשר היו יודעין הראשונים, כדאיתא בפרק הרואה ובאיכה רבתי, ומספיקא אין מתענין. וכן נראה לי, ואף על פי דקורעין לו גזר דין של שבעים שנה ודמי לספק הצלת נפשות שמחללין עליו את השבת, כדאיתא במסכת יומא, אפילו הכי נראה לי שאין מתענין בשבת". וכי ראשונים היו באמת יודעים בחלומות? והלא אפילו יעקב אבינו לא היה בקיא, וכמו שכתב הזוהר שהבאנו לעיל. הנה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רפח סעיף ה) עשה מעין פשרה: "יש אומרים שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו תלת זימני [שלוש פעמים]. ויש אומרים שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת, שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע. ... לא מעלין ולא מורידין, ומעולם לא שמעתי להוכיח דין מבעל החלומות הזה, וחלומות שוא ידברון. ואם שרבינו אפרים ז"ל היה צדיק וחסיד גדול והיה חושש לחלומו - שנאמר לו בחלום שהתיר השרץ והיה חושש פן יש ממש בדבר והיה תולה זה על שהתיר דג ברבוטא - מ"מ אם היה מתאמת לר' אפרים שיש לדג זה קשקשים, כמו שנתאמת הדבר לבעלי התוספות, היה תולה פתרון חלומו על ענין אחר שהיה מתיר והיה חושש לו. אבל להביא ראיה מחלום יעוף - הבל הוא, אין בו ממש. ואני שואל למעלתו, למה לא בא בעל החלום הזה לשאר בעלי התוס' ולר"ת ולגדולי הפוסקים אשר התירו ברבוטא ולגלות להם להיות נראה מה יהיה חלומותיו". הרי לך שהכל הולך אחר הפירוש, מגלגלים את החלום ומשנים את פירושו עד שיסתדר הפירוש עם איזו מציאות כלשהיא. כך אומר הנודע ביהודה שאם היה מתאמת (מתברר) לרבינו אפרים שיש קשקשים לברבוט, היה פשוט הולך ומפרש את חלומו אחרת. ואין לסיים סוגיא בדברי החלומות מבלעדי עלילותיו של הרב עובדיה יוסף. וכך נכתב בעיתון מעריב מיום ה', 28.06.01, מאת שלמה צזנה: "הרב עובדיה סיפר כי 'בליל שבת ראיתי בחלום, שהמשיח מגיע לכותל המערבי ויש שם ברחבה מלא אנשים. אומר להם [המשיח]: רבותי, אני באתי ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... של אלוהים - חכמי התלמוד סברו שלאלוהים יש גוף ותכונות אנושיות. גופו של אלוהים מצינו בברכות ו ע"א: "א"ר אבין בר רב אדא א"ר יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין? שנאמר 'נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו' וכו' ובזרוע עוזו אלו תפילין וכו' הני תפילין ... כעס ורצון לא רק אפיקורס יקראוהו אלא גם משוגע. כאילו מקדמת דנא מקובל עלינו וידוע כי הקב"ה לא ישיגוהו משיגי הגוף כלל וכך גם החזיקו, למדו ולימדו חכמינו ז"ל מאז ומעולם. האמנם כך? ניתי ספר וניחזי. מגמרות רבות ומדרשי אגדה ואף מפסוקי התורה עצמם ומדברי הנביאים משתמע במפורש כי לאלוהים יש גוף, ראש וזרוע (שעליהם גם מניח הקב"ה תפילין) ויש לו אצבעות, כף יד, פנים ואחור ... "ולמה קרא לזה מין? וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות", הרי לך עדות הראב"ד שחכמים הגדולים בתורה יותר מן הרמב"ם חשבו שלאלוהים יש גוף והוא בעל תמונה (כלאמר נתפס החושים). הנה על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" ומי "גדול וטוב" ממנו? תנאים ואמוראים. אכן, כפי שראינו, במשנה ובגמרא החזיקו ... שערי הפרושים סתומים בפנינו וכו' אבל היה אפשר לפרשם כמו שעשינו בהרחקת הגשמות וכו' כמו שפירשנו הכתובים והרחקנו היותו יתברך גשם". וזאת צריך אתה לדעת שכל אלה הנקראים מינים, שאותם מנה הרמב"ם, לכולם יש מקרא מפורש חוץ מהגשמת האלוהים! ולא מצא הרמב"ם לעצמו לא מקרא ולא תנא דמסייע בעניין זה ולא רק שאינו מפורש בתורה ואינו שנוי בנביאים ולא משולש בתלמוד אלא שהכתובים מורים ... ולא ראו ומשה נסתכל באספקלריא המאירה וידע שלא ראהו בפניו", והרי אנו רואים את כולם מסכימים שגם משה וגם הנביאים ראו אלוהים גשמי, בעל צורה, ורק נחלקו חכמים בטיב הראייה ואיזה חלקים ראו. ונאמר אגב אורחא כי לפי גמרא זו לא היה צריך כלל לאסור על הדמויות של שור אריה ונשר שהרי הנביאים רק ראו דמויות דומות לאלה משום שנסתכלו דרך זכוכית שאינה נקיה... בוא וראה שלא רק לאל ... סופרים שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ, ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביב הברק ולא נמלט מהם איש וכו' וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט החרב המתהפכת". קיצורו של דבר, גן העדן הוא "מעבר להודו" כלאמר בארץ סין (על כן נקרא שמה "גן העדן הקומוניסטי" עד עצם היום הזה). כבר למדנו ... או שאלת עצה או התבוננות והעזר בדעת אחרים וכו' כי הכוחות כולם מלאכים, ומה מאד רע עורון הסכלות ומה מאד מזיק, אלו אמרת לאיש אחד מאשר יחשבו שהם חכמי ישראל, שהשם ישלח מלאכו שיכנס בבטן האישה ויצייר שם העובר ייטב לו מאוד ויקבלהו, ויראה זה עוצם יכולת בחוק השם וחכמה ממנו יתעלה, עם האמינו גם כן שהמלאך גוף מאש שורפת שעורו כשליש העולם כולו ויראה זה כולו אפשר בחק השם. אמנם אם תאמר לו שהשם יתברך שם בזרע כוח מצייר, יעשה תכונות אלו האברים ויתארם והוא המלאך או שהצורות כולם מפעולות השכל הפועל והוא המלאך והוא שרו של עולם אשר זכרוהו החכמים, תמיד יברח מזה וכו' כבר ביארו החכמים ז"ל למי שהוא חכם, כי לכל כוח מן הכוחות הגופניות מלאך כל שכן הכוחות המפוזרות בעולם וכו' הנה בארו למי שיבין וישכיל שהכח המדמה גם כן יקרא מלאך, ושהשכל יקרא כרוב, ומה מאוד הוא נאה זה למי שידע, ומה מאוד הוא נמאס לפתאים". היינו "כרוב" ו"מלאך" אינם אלא שמות אשר יקרא האדם החושב לתכונות היצורים, לכוח השכל ולתבונה היוצרת, כל אלה כוחות פנימיים (בטבע ובאדם) ולא יישויות חיצוניות. אלו דברי הרמב"ם נפלאים ומתקבלים על לב כל אדם חושב. אך אם כך, איך יסביר הרמב"ם את הכתובים המפורשים בתלמוד כגון שאין המלאך מבין בלשון ארמי, או ענייני בית הכסא? האם כאשר הרמב"ם התבטא: "יחשבו שהם מחכמי ישראל" התכוון על חלק מחז"ל ועל הרמב"ן? ואף על התוס' שאמרו במסכת נידה טז ע"ב: "מלאך הממונה על ההריון - אבל על הלידה אין שום מלאך ממונה כדאמר בריש תענית] ב' ע"א [שלושה מפתחות בידו של הקב"ה של חיה ושל גשמים ושל תחיית ... סוברים אנו כדעת האבן עזרא בדניאל א' א': "כי איך יתכן בלשון שאדם ידבר מילה ורצונו מילה אחרת והאומר בזה מהמשוגעים הוא נחשב". על כורחינו נאמר את מה שכל כך ברור מדברי השגת הראב"ד: הרבה מחכמי ישראל, תנאים, אמוראים וראשונים החזיקו בתפיסת ההגשמה והאמינו כי לאלוהים ולמלאכיו, לשדים, לגן העדן ולגיהנום יש צורות גשמיות ממש ומקום מוגדר בתוך עולמינו החושי. במלחמתו נגד הגשמת האלוהות לא הלך הרמב"ם בדרך סלולה כלל אלא יצא נגד דעתם של רבים וטובים מחכמי היהדות. מלחמת הרמב"ם בהגשמת האל לא קלה היתה כי המקרא והכתובים מלאים ביטויי גשמיות של האל ומשרתיו ונראה ברור כי הכותבים והלומדים אכן האמינו בגשמיותם של אלה. הרמב"ם עצמו מודה כי כדי לעמוד בפרץ אף סירס את הכתוב למען ... אמיתת מציאותו צריך לחקור עליו מהו ואיך הוא ולמה הוא, אך הבורא יתעלה אין אדם רשאי לשאול עליו אלא באם הוא בלבד", וזהו שכתב קצות החושן בהקדמתו: "מה לשכל אנושי להבין בתורת ה'?" אבל נראה שבלי גשמיות במעשה עליון אי אפשר. אחרי שהרחקת הגשמות נתקבלה על רוב שלומי ישראל התחילה תורת הקבלה להתפרסם ברבים. אז קמה בעייה לחכמי הקבלה: היאך ידברו על אלהים שאין לנו בו השגה כלל ולא שום תפיסה והבנה? ומה יאמרו עליו? והרי בלי לאמר דברים על האלוהים אי אפשר, שאם כך לא יוכלו לכתוב את כל המצאותיהם ופרי דמיונם. הלכו ועשו תרגיל נאה ואמרו שבורא עולם ... כלל וכו' גם זאת תדע דמה שאנחנו קורין לעשר ספירות בשם ספירות ובשם אורות אין כונתינו לחשוב אותם כאור זה שאנחנו רואין אותו בעיננו אלא מפני שקצר מצע שכלינו בעודו מלובש בחומר וכו' וגם כל העולמות וספירות הקדושים למעלה אין להם ציור ודמיון של הגופים האלה כלל ואין מי שיוכל לידע איך הוא עמידתם וסדרם וכו' כי בכל זאת אין שום שכל אנושי יוכל לדעת להבין ולהשיג כלל ועיקר". יפה כתב. והרי לכם מיד תרתי דסתרי: שום שכל אנושי לא יוכל לדעת ולא להבין ולא להשיג אבל אלה ממלאים כרכים על כרכים באותם דברים שאי אפשר לשום שכל בעולם לדעת ולהבין ולהשיג ואנו נאמר לאלה המקובלים אשר יש להם יושר פנימי: אם אינכם מבינים על מה אתם מדברים ואין לכם השגה בדברים שאתם כותבים הדירו רגליכם מלדבר בם ובהדי כבשנא דרחמנא למה לכם. כבר אמר מורנו פרופסור ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... יחסי מין, עליסה בארץ הפלאות, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: סקס, יחסי מין, עליסה בארץ הפלאות, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה. שאלה: מה המטרה של המין? אליעד: מה המטרה של כל דבר? מה זה שונה מכל דבר אחר? שאלה: למה מין מעניין? אליעד: כל דבר בעולם מעניין, בגלל החוויה שיש בו. מה שבאמת מעניין את האדם, זה ליהנות. במין יש יותר הנאה, מאשר בדברים אחרים. ולא כולם, למשל ילדים קטנים לא נהנים מזה. בגיל מסוים כשהאדם מתחיל לחוש ריקנות ותסכול, אז הוא מתחיל ליהנות ממין. למה אנשים נהנים ממין? מהרבה סיבות, תנסי לחשוב מה היא אחדות, ותמצאי דברים משיקים בין המין לאחדות. באחדות למשל, השכל והאין שכל שלך מתחברים, כי השכל הרגיל שלנו לא תופס את השכל האלוהי. ובמין למשל, אתה לא משתמש בשכל, וכן יש שם סוג של חיבור, או התמסרות, או שאוהבים אותך. אז האנשים חווים את החוויה הזאת יותר במין, אבל הם לא רוצים את המין, הם רוצים את החוויה שיש במין. המין הוא רק טריגר לעורר אצלך משהו בתודעה, אבל אם תביני את המציאות, אז החוויה תתעורר אצלך בתודעה גם בלי זה. אפילו בעוצמה יותר גדולה כי את בשורש. המין הוא רק אמצעי להשיג מטרה אחרת. אפילו אכילה למשל, אם תביני את האחדות, תוכלי להפיק את ההנאה של האכילה גם בלי לאכול. אחר כך אולי תרצי לאכול או לא, אבל לא תהיי תלויה בהנאה של האכילה. את ההנאה תוכלי להפיק גם בלי האכילה. הרעיון הוא שבתוך האדם יש מנגנון, זה כמו שמישהו מדגדג אותך ברגל ואת חשה ... לגלות את אלוהים. כל מה שאנו רואים בעולם, הוא העקבות שאומרות שהעולם ומהותו הם אחד, ואנו מחפשים דרך העקבות להגיע להבנה שהצורה והמהות הם אחד. באמצעות הצורה אנחנו מחפשים את המהות. אחדות היא שיא הנפרדות, אפשר לומר שאנחנו מחפשים את הנפרדות המושלמת כדי להגיע לאמת. רק בגלל האפקט שלא ראו את החתול, הם יכלו לעשות את העקבות משני הצדדים. רבי נחמן אומר שאדם שחושב שהוא ישות ממשית, לא יכול להיות גם באחדות וגם הנפרדות, אבל אם אתה איננו, אתה יכול להיות גם באחדות וגם הנפרדות, אתה לא מוגבל. כן רואים את החתלתול לא כמקשה אחת. למשל ... עצמו. יכול להיות שיהיה לו גוף וראש אנושי ובאמצע יהיה לו משפך. שאלה: למשל בקשר לקסמים, פעם האנשים היו כל כך בורים, שאם מישהו עשה קסם, הוא היה כמו אלוהים בשבילם. אליעד: כן, כמו מתן תורה, אלו שיצאו ממצרים, היו עבדים, בנים של עבדים, 400 שנה עבדים, עם מנת משכל מאוד נמוכה, ש - 30 יום לפני שקבלו את התורה האמינו באבן ובעץ, אנשים לגמרי בורים, אז איך אפשר להאמין לאדם שרק לפני 30 יום אמר שהאלוהים שלו הוא אבן? תקלטו את הטירוף, היום היהודים אומרים, אבות אבותינו ראו את אלוהים, אך הם היו אנשים שאי אפשר לסמוך עליהם. שאלה: בקבלה אומרים שזה כוחות אבל מרוכזים. אליעד: אז בכל סיפור אפשר למצוא משמעות ולא רק בתורה. וכן בסיפור הזה של עליסה יש שכל כל כך מרוכז שאי אפשר למצוא בספרים אחרים. מה שונה העיתון מהתורה. אדם, שאומר שהתורה קדושה הוא בן אדם טמא, כי רק אדם טמא יכול לחשוב שהספר הזה קדוש יותר מספר אחר. ולא בגלל שהספר הזה לא קדוש, אלא בגלל שהספר הזה לא יותר קדוש מספר אחר. בעיקרון כל נס שאתה רואה, זה אומר ... שזה את, אז לא תפחדי למות, מקסימום תזוזי קצת, אבל אם את חושבת שאת חתיכת הגוף הזה, אז את בבעיה חמורה ביותר. אם אתה יודע שאתה בתוך חלום, ויודע שאתה הוא זה שחולם את החלום, אז ממה יש לפחד? האדם מביא ילדים בגלל שהוא אומלל, אבל אם אתה מביא ילדים בגלל שאתה חכם, אז זה משהו אחר. אתה מביא ילדים כמו שאלוהים ברא את העולם. גם אלוהים ברא ילדים, אבל אלוהים יודע מה הוא עושה, ולכן צריך להביא ילדים כמו אלוהים. רבי נחמן אומר שלהביא ילדים זה כמו צואה, זה מיותר, זה פסולת. הוא אומר שזה כמו להשאיר ירושה לילדים שלך, ירושה, פירושו סתם ... אתה צריך להיות בחוויה שאתה תמיד חוגג, ולא משנה אם יש יום הולדת או אין יום הולדת. שאלה: אז למה יש את החיסרון של יום אחד? אליעד: זה בעצם מה ששאלת פעם קודמת, למה הוא יצר את הנפרדות? אם תביני למה המציאות הזאת קיימת, אז תקבלי תשובה לכל השאלות שלך. עדיין בשכל לא הבנת למה הכל קיים. למה אלוהים תמיד קיים? שאלה: למה אלוהים עושה את מה שהוא עושה? אליעד: תנסי לחשוב, למה הוא עושה, מנקודת המבט שלו. תחשבי שאת אלוהים, תכנסי לחוויה הזאת, ומתוכה תשאלי למה את עושה. תחשבי שאת קיימת אין סוף זמן, שאת הכל יכול, קודם כל תנסי להבין מה ... התהליכים שיש בעולם. נחזור לעליסה, העכבר חזר לקומקום, והכובען סגר עליו את המכסה. זה אולי נראה תהליך אלים, אבל הוא בסך הכל סגר את המכסה באופן שהוא סיים את המשימה שלו. מה זה אומר? שמה שנראה בעיננו אלים זה לא נכון, הכל תלוי איך נפרש את הדברים. לעליסה יש חשיבה תכליתית, אבל לכובען ולחברו לא משנה אם המשימה הסתיימה או לא הסתיימה. היא נעולה על זה שצריך לסיים משימה לפני שמתקדמים הלאה. ומה שהם אומרים הוא, שאפשר להמשיך לעשות דברים גם בלי לסיים את הדברים הקודמים. הארנב מגיע והכובען אומר לו, שהשעון שלו מפגר בדיוק ביומיים, השעון לא ... מהצד שלך, אמנם העולם לא מת, אבל אתה מת, ומהצד שלך העולם מת, והעולם רוצה שתקים אותו לתחייה. כשאתה מפסיק לחקור, הוא כאילו שואל: הרי הוא רצה להציל אותי, לאן הוא הלך? אם אדם נמצא בתוך חלום, והוא יודע שהוא בתוך חלום, אז הוא רוצה להתעורר. מבחינתו בחוץ יש עולם אמיתי שמחכה לו, מתי הוא יתעורר, נכון? אבל אם אתה מבין שהעולם שלנו חלום, אז אתה צריך להבין שיש עולם אמיתי שאתה כאילו מתעורר אליו, העולם האמיתי מחכה לך. תבין שיש שם מישהו שמחכה לך, ואתה יודע מי יושב שם, בעולם האמיתי לחכות לך שתתעורר? אתה. הם חברו את הברווזים לצפצפות, זה כאילו מטשטש את ההפרדה שהאדם עושה בין הדומם לבעלי החיים. שאלה: פתאום עלתה לי מחשבה, שהאדם עובר מכלא לכלא. בהתחלה היא אמרה שבעולם שלי יהיה רק שטויות, וכשהיא הגיעה לעולם של שטויות, לא טוב לה, והיא רוצה לחזור ... לאן השביל מוביל? כאשר אתה מדבר עם האנשים, תנסה להראות לו שהדרך שהוא יגיע בסוף, לא תהיה טובה יותר ממה שהוא חווה עכשיו. שאלה: אני באה משם, ואגיד לך מה קורה, שם יש מקום שאתה לא יודע מה הוא, והוא טוב יותר מכל העולם הזה שחווית ורע לך בו. הם מבטיחים לך חוויה שבשכל זה לא נתפס. אליעד: כי אומרים לך שאי אפשר לתאר, אבל כאשר את צועדת, את צועדת למקום מוגדר, את צועדת לרצון להשפיע. אולי את לא יכולה להסביר בשלמות, אבל את יכולה להסביר חלקית. את יודעת מה זה רצון, ואת יודעת מה זה להשפיע, ולכן את יכולה להבין לקראת מה את הולכת. אדם ... שני שאני רוצה להגיד לך, שאת בחיים שלך לא היית ברצון לקבל. בכל החיים שלך מגיל אפס, את קצת רוצה להשפיע וקצת רוצה לקבל, קצת מתחשבת באחרים וקצת מתחשבת בעצמך. אם היית ברצון לקבל מוחלט, אם היית הכי אגואיסטית בעולם, היה לך הכי טוב בעולם. את יודעת מה זה אגואיסט אמיתי, זה אחד שכרע לו ממשהו, הוא יגיד: אני אגואיסט ואני בשביל האגו שלי, יגיד שלא רע לי. ובגלל שהוא כל כך אגואיסט הוא מצליח לחוות את זה. למשל אכלת משהו, וחשת ריקנות, למה חשת ריקנות? כי את בחורה לא אגואיסטית, את אומרת, נכון שאני רוצה לאכול, אבל זאת לא שיא המשמעות, אז זה לא משמעותי עבורך לאכול. אבל אם היית אגואיסטית אמיתית, היית אומרת: אם אני רוצה לאכול, הדבר הכי משמעותי בשבילי זה שאני רוצה לאכול. אז היית מיחסת המון משמעות לזה שאת רוצה לאכול, וחווה סיפוק מאוד גדול מזה שאת אוכלת. את חושבת שהיית אגואיסטית, אבל לא היית, האם פעם חשבת שכול העולם כולו נברא רק בשבילך? האם חשבת פעם, ... חשיבות לרצון שלך. האדם חווה ריקנות רק בגלל שאין לו מספיק רצון לקבל. מה זה אומר? למשל הוא רוצה משהו, אבל זה לא חשוב לו במיוחד, ולכן זה מראה שאתה לא מספיק אוהב את עצמך, ולכן אין לך סיפוק. רק אדם טיפש, יגיד שהוא לא מצא דבר שכדאי לו להתאמץ להשיג אותו. אגואיסט אמיתי הוא אגואיסט על כל דבר, הוא לא צריך לחפש משהו. שאלה: נראה לי טיפשות. אליעד: הטיפשות שלך היא שאת סובלת ולא נהנית בחיים שלך. אדם שהוא אגואיסט אמיתי ואם הוא רוצה משהו, הוא ילך על זה עד בסוף. אין אפילו אחד כזה. אני לא מבין, אנשים הולכים למקום מסוים, יום אחרי יום, ורוצים להגיע למקום של רצון להשפיע, וזה שעומד בראשם אומר שהוא עצמו לא הצליח להגיע, והם צועדים. כמו היהודים שמחכים למשיח. הכל זה עבודה בעיניים, השאלה ... אני רוצה ללכת עד הסוף, אבל אתה מבלבל אותי. אליעד: כאשר תרצי ללכת עד הסוף, אחד הסימנים יהיה שאת לא מגלגלת אחריות על אחרים. אמרתי לך לחקור האם יש אלוהים. תנסי ללכת עם הרצון להשפיע עד הסוף, ואז תגיעי למצב של המורה שלך, ואז תראי אם הוא בלבל לך את המוח, או שזה באמת אמיתי עבורך. אבל עד עצם היום הזה, במשך כל השנים את לא הגעת להיות כמוהו. שאלה: אני עוד לא הגעתי לרמה שלו, אני רחוקה ממנו. אליעד: זה טוב שלא הגעת להיות כמוהו, כי תפסת פחות שיגעון. העניין הוא שאת לא התמסרת לדברים. את לא מספיק אגואיסטית. קחי משימה ולכי ... לא הולכת עד הסוף, זה הכל סיפורי אלף לילה ולילה. שאלה: מה זה ללכת עד הסוף? אליעד: ללכת עד הסוף, פירושו לא לבלבל לעצמך במוח. כאשר אתה רעב, אתה יודע מה זה ללכת עד הסוף כדי למצוא אוכל. כשאתה רעב, ללכת עד הסוף, זה שאתה מפסיק להיות רעב, זה נקרא ללכת עד הסוף, זה תכליתיות, המטרה שלי להרגיש שלמות. את הלכת שם עד הסוף? כן. אז זה אומר שזה מיצה את עצמו. את גילית שזה לא עובד עליך. וגם אם היית הולכת עד הסוף היית מגלה שאין שם כלום. שאלה: איפה יש? אליעד: בשום מקום. פה יש. (מצביע על הסרט של עליזה בארץ הפלאות) עליסה אומרת, כאשר הולכים לאיבוד, העצה הטובה ביותר היא, לא לזוז מהמקום. מה אומר השכל הזה? שאלה: בעל הסולם אמר, שכאשר אתה לא יודע מה לעשות, שב ואל תעשה. אליעד: אם בעל הסולם היה מבין את עצמו, הוא לא היה כותב את הספר שלו. למה? הוא אומר אם אתה לא יודע מה לעשות, עדיף שלא תעשה. הרי הוא עצמו יודע, שהוא לא הגיע לשלמות הסופית, אז לפי שיטתו, מה הוא ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... IPEC- אינטגרציה טיפולית מתוחכמת שיטת IPEC היא אינטגרציה טיפולית מתוחכמת ויעילה שמהווה פריצת דרך, הן בתפיסתה והן ביעילות שלה, וזוכה להתעניינות הולכת וגוברת בקרב אנשי מקצוע בתחום הרפואה הקונבנציונלית, המשלימה ובריאות הנפש. הסיבה נעוצה בפשטות הגישה הטיפולית, בתוצאות הטובות שחווים המטופלים ובעובדה שהיא מבוססת על שילוב מיטב ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - החכם החכם Panditavagga 76 כמו מישהו המכון אל אוצר הוא האדם החכם המצביע על טעויותיך. התרועע עם חכם מעין זה רעות כזו הינה לטובה, לא לרעה אם תתחבר עם אדם כזה. 77 תן לו להתריע, להדריך ולשמור אותך מהתנהגות לא נאותה. אדם כזה הנו יקר לאנשים טובים ומתועב על ידי הרעים. 78 אל תתחבר עם ידידים רעים אל תתחבר עם שפלים. התחבר עם ידידים טובים התחבר עם אנשים נעלים. 79 אדם ששמח בדהמה ישן באושר עם תודעה בהירה. החכם נהנה תמיד מהדהמה שהוצגה על ידי הנעלה. 80 חופרי תעלות מובילים מים עושי חיצים מיישרים חיצים נגרים מעצבים עץ החכמים שולטים בעצמם. 81 כשם שסלע מוצק אינו נע ברוח כך החכמים לא מושפעים משבחים והאשמות. 82 כפי שאגם עמוק צלול ושליו כך החכם הופך צלול כאשר הוא שומע את הדהמה. 83 אכן, הטובים מוותרים על הכל. הם לא משוחחים על תשוקות להנאות חושים. החכמים אינם חשים התעלות או דיכאון כאשר נוגעים בהם אושר או כאב. 84 הוא לא ישתוקק להצלחה באמצעים לא כשרים לא למען עצמו ולא למען אחר. הוא לא ישתוקק לבנים, עושר או שלטון כך הוא יהיה מוסרי, חכם והגון. 85 מעטים האנשים שחוצים אל הגדה שמעבר. רבים אחרים רק רצים מעלה ומטה בגדה הקרובה. 86 אלו הפועלים בהתאם לדהמה המוצגת בשלמות יחצו אל מעבר לממלכת המוות הקשה כל כך לצליחה. 87 משעזב את הדרכים האפלות החכם מפתח בהירות. משעזב את הבית לטובת חיים חסרי - בית ובדידות, היכן שקשה למצוא הנאה. 88 משזנח את התאווה בלי דבר - שם עליו לבקש הנאה. החכם ינקה עצמו מזיהומי התודעה. 89 אלו שתודעתם פותחה היטב לכדי שלמות בגורמי ההארה אשר לא אוחזים ובשמחה מוותרים על ההיקשרות הזוהרים, החופשיים מהזיהומים - הם הגשימו ניבאנה בעולם הזה. ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... המבוגרים - חוכמת הילדים - מהי השלמות? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על נאיביות המבוגרים - חוכמת הילדים - מהי השלמות?. נאיביות המבוגרים - חוכמת הילדים - מהי השלמות? הפעם אדבר על ה"נאיביות" של הילדים, וה"חכמה" של המבוגר. מי שיתבונן יראה שהילדים הרבה יותר שמחים, לוקחים בקלות, ואם הילד לא שמח זה כי הוא למד מהר מהמבוגר. והאדם המבוגר קיבל "שכל" והוא כבא לא נהנה. ילד הוא הרבה יותר אופטימי, ילד לא מוגבל בחשיבה שלו, הוא לא יודע שהוא מוגבל ואז הוא חולם שהוא סופרמן וכדומה. וככל שהאדם מתבגר, הוא מבין שהוא מוגבל, וחווה את חייו במוגבלות, וממילא פחות מאושר. ואחד הדברים שיש רק לילדים, זה סרטי הילדים, אגדות, סרטים מצוירים והילדים "נאיביים" מאמינים לדברים האלו, לאגדות ולדימויים ... ילד שמודחק כרגע אצל המבוגר. ואדם אמור לחוות את החיים בחיבור שתי הכוחות, הכוח של הילד והכח של המבוגר. הילד חושב שהוא יכול לעשות הכל, פשוט כי אין לו מספיק שכל, עד שהוא מגלה את המוגבלות שלו, ואז הוא מבין שהחיים הם לא צפיחית בדבש, והמבוגר כבר יש לו שכל גדול ותר, והוא מודע למוגבלות שלו, ואז אין אושר, גם הילד לא מאושר אושר פנימי אמיתי, כיוון ששכלו קטן עדיין. וצריך לחבר את שני אלו, את השכל של המבוגר עם שכל הילד לחבר את ההפכים, ואיך עושים את זה? התשובה שיש מקום אחד שהכל מתחבר, וזה השורש של המציאות, ובשורש של המציאות הכל אחד, בפרספקטיבה של האחדות הכל אפשרי, אפשר לעבור באש, לעוף, כל העולמות היפים מהאגדות אפשרי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת. לילד עם כל הסרטים היפים והאגדות, עדיין זה לא מתקרב לשורש האחדות. גם הקוסם מוגבל וחוטף מכות פה ושם, ובפרספקטיבה ל האחדות אין כל מגבלות גן העדן שיותר טוב מכל האגדות הוא העולם של האחדות. הרעיון שכל אחד ואחד יכול להגיע לעולם זה. ובעולם שלנו שתי פרספקטיבות, יש טוב ויש רעא, יש אחדות ויש נפרדות וככל שצעירים יותר יש פחות גדרות, דברים פחות מוגדרים, וככל שמתבגרים יותר גדרות זה טוב וזה רע, זה מותר וזה אסור וכו'. וככל שאדם יסתכל יותר פנימה, יחקור את עצמו עד השורש, יגלה את חוסר המוגבלות יהיה גילוי של אחדות, של כמה טוב בהבנה של האחדות ומי שיגלה את זה באמת, הוא יהיה סיפור אגדה מהלך ואם תרצו אין זו אגדה. ...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...