כולנו מחכים לניסים ונס פח השמן הוא דוגמא ואיתות לכך שניסים אכן קורים, אבל בדרך כלל הם קורים בסיפורים ובאגדות. חלק מאיתנו מתפללים לנסים בעקר בזמני מצוקה ותחושת חוסר אונים. אך מי שמעוניין לקחת אחריות על עצמו ועל מהלך חייו ולהגשים מטרות מוטב שלא ימתין לנס אלה יתנהל באופן פרו אקטיבי.

התנהלות פרואקטיבית הוא מונח מקובל בעולם הניהול והאימון ומשמעותו: לקיחת יוזמה והכרה באחריותנו לגרום לדברים להתרחש. סטיבן קובי מגדיר פרואקטיביות בספר "שבעה ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" - "גילוי אחריות להתנהגות שלנו בתחומי החיים השונים, התנהגות שהיא תוצאה של החלטות שאנו מקבלים ולא של התנאים בהם אנו נתונים או כתגובה להחלטות של האחרים" כלומר אנשים פרואקטיביים נמצאים "במעגל ההשפעה".

אנשים ריאקטיביים הינם "מצפי הנס" ומגיבים להשפעה הסביבתית, מחכים שמישהו יעשה עבורם את העבודה, ידאג להם. הם מעלים בעיות אך אינם מתמודדים עם פתרונם, ולמעשה הם נמצאים רוב הזמן "במעגל הדאגה"

התנהלות פרו אקטיבית באה לידי ביטוי במספר מעגלי החיים:

כשכיר - פרו אקטיביות יכולה להוביל לקידום וליחסי עבודה טובים

כעצמאי - התמודדות עם החלטות עסקיות תוך גיבוש חזון עסקי ותכנון עבודה

כהורה - חינוך פרו אקטיבי הוא חינוך המבוסס ערכים ותכנון מוקדם ולא נגרר אחר רצונות הילדים או על פי צווי אופנה

כזוג - אם אנחנו פרו אקטיביים הרי שניקח אחריות על היחסים שלנו וננקוט מראש גישה של פתיחות וריבוי חלופות לפתרון בעיות וקונפליקטים

שפת האדם הפרואקטיבי היא הנבואה המגשימה את עצמה, היא אקטיבית ונשענת על אמונה ביכולת ועל ערכים של האדם

שפה ריאקטיבית... שפה פרואקטיבית

אני לא יכול לעשות גבר... הבה נבחן חלופות

כזה אני... אני יכול לבחור גישה שונה

הוא מרגיז / מעליב אותי... אני שולט ברגשותיי

אני מוכרח / חייב לעשות... אבחר מה לעשות בהתאם למטרות שלי

אני לא יכול... אני בוחר

לו רק... אני אעשה