פחד במהותו הוא דבר חיובי, תמרור אזהרה לחשיבה נוספת, להסתכל על צדדים נוספים של העניין כדי לא להיות על טייס אוטומטי, הבעיה נוצרת כאשר הפחד במקום לשרת אותנו הופך להיות ה"בוס" עלינו, וזה בגלל שאנחנו בלי לשים לב נתנו לו את האפשרות הזו, ובמקום לעשות את שאנחנו רוצים, מונעים מעצמנו דברים רק בגלל שהפחד "אמר".

כיצד הפחד מדבר אלינו?

הוא מתחכם, הוא התחנחן, הוא מציג עצמו כדואג לנו, כחבר טוב שלנו, הוא נותן לנו לחשוב שבעצם זה משהו שאנחנו רוצים ולא ש"הוא" רוצה, ובעצם מונע מאיתנו לפעמים להצליח וגם להיכשל (האומנם כישלון - אולי הזדמנות ללמוד משהו) הרי אחרי כל הצלחה יש מס' ניסיונות לא מוצלחים ואיך נצליח אם לא ניכשל?

הפחד נטוע עמוק בתוכנו, לפעמים הדברים שייכים לנו ולפעמים אלו דברים שייכים למישהו אחר, ואנחנו אספנו בדרך (שיהיה), אבל האם בכלל מדבר אלינו, רלוונטי, מדוע למנוע מאיתנו דברים שבכלל לא קשורים אלינו ויכולים לקחת אותנו למקומות מופלאים.

הצעד הראשון כדי להתמודד עם הפחד הוא להכיר בו, לזהות אותו - לתת לו שם ולהודות שהוא נמצא שם, לא להתעלם ממנו, כי יחזור ויצוץ כל הזמן, עד שנתייחס אליו.

הצעד השני הוא לדבר איתו, להקשיב למה שהוא אומר, לחשוב על כך ולנהל איתו דיאלוג, לשכנע את הפחד בצדקתך, להיות הסנגור של עצמך.

הצעד השלישי הוא לקחת החלטה להיות ה"בוס" ושהפחד עובד בשבילך ולא ההיפך, ולעשות התמרה למה שמפחיד אותך כלומר, להפוך את הפחד למשהו שלא מפחיד, לדוגמה: אני פוחד להיות לבד, בהתמרה אני אומר: אני נהנה להיות לבד.

הצעד הרביעי הוא לעשות צעד מעשי להביא לידי ביטוי את המחשבה (מחשבה יוצרת מציאות), כלומר אם אני אומר שאני נהנה להיות לבד, אמצא דברים מהנים לעשות עם עצמי לבד (מתוך בחירה), מתוך העשייה יבוא השינוי, כאשר אני אתחיל ליהנות לעשות דברים לבד, השינוי קרה - והפחד נעלם.