ישנו סיפור שאני מרבה לתת כדוגמה אודות אדם שהגיע לגן חיות וראה התקהלות אדירה של אנשים סביב כלוב אחד.
כאשר נדחף וניסה לברר מדוע ישנה התקהלות אמר לו אחד האנשים שבתוך כלוב זה נמצאת החיה הכי מסוכנת עלי אדמות.
אותו איש נדחף והגיע לקדמת הכלוב וראה משהו מפתיע - בתוך הכלוב הייתה מראה - משמע - מחד האדם יכול להיות חיה מאוד מוסכנת, ומאידך האדם יוצר בעצמו את מה שהוא רואה במראה.
עשו לעצמכם ניסוי בימים הקרובים בכל בוקר והתבוננו במראה במשך כמה שניות ספורות.
הריצו במוחכם את השאלה: "מה אני רואה? מי הוא זה שעומד מולי? ".
זהו ניסוי לא קל שלעיתים מוביל לתוצאה ידועה מראש שהרי אני אעניק לעצמי את התשובות המתאימות או הנוחות לי כדוגמת: "אני רואה אדם שאוהב לעזור, אדם שאכפת לו מאחרים, אדם נטול אגו וכדומה ".
אבל זוהי הרי קלישאה כי אינני יכול לשפוט את עצמי בעצמי.
אני הרי משוחד ככזה שרוצה לראות רק את הטוב ולא את מה שדרוש תיקון.
כעת אסביר ואתן כלים לדעת מה באמת מסתתר שם במראה.
מי הוא אני באמת! אני הוא מה שאני רואה, מרגיש ומתמודד איתו בכל יום.
כלומר מה שאני רואה אצל האחר הוא האני האמיתי שלי.
לעיתים אנו תופסים את עצמנו מלאי כעס וחוסר הסכמה עם קולגות לעבודה, בני זוג או חברים.
הם כמעט אף עם לא מבינים אותנו, חושבים אחרת מאיתנו, ובעיקר לא מקשיבים לנו - אולי אנו בעצמנו כאלה על כן זה הדבר היחיד שאנו מסוגלים להבחין בו? אנו שופטים אותם, כועסים מאוד על התנהגותם ונשארים מתוסכלים שנפל בחלקנו להתמודד עם אנשים שהרבה פחות דומים לנו.
הרי מה שאנחנו רואים וחווים הוא בעינינו, הוא מה שאנחנו.
אמשיל זאת בעזרת דוגמה פשוטה: שני אנשים נכנסו לתוך אולם והמתינו לתחילת הרצאה.
על השולחן הייתה מונחת קערת פירות.
לפתע נכנס איש זר ולקח את קערת הפירות מחוץ לאולם.
אחד מאותם שני אנשים קבע שזהו גנב - הרי איך ייתכן שהוא לקח את הקערה שהוכנה מראש ללא רשות? הוא אוכל את מה שהכינו עבור המרצה? ואילו השני קבע שזהו אב הבית שלקח את הקערה על מנת לסדרה ולהכינה בצורה טובה יותר.
מי מהם צודק? אז זהו שזה לא רלוונטי מי צודק אלא דוגמה זו מספרת על כל אחד מהם.
מה שאתה רואה זה מי שאתה: זה שהחליט שאותו אחד הוא גנב - קיימת בתודעתו ובמחשבתו תודעה של גניבה.
הוא לא סומך על אנשים והרבה יותר חשדן וסקפטי לגבי אמונם של אנשים.
זה שהחליט שאותו אחד הוא בעצם אב הבית הוא שירותי מאין כמוהו, מאמין כמעט בכולם ללא דופי, אפשר להתל בו בקלות וכו'.
על כן עצם העניין הוא - מה שאתה רואה הוא מי שאתה באמת! נסה לבחון אילו חוויות ורגשות אתה עובר בחי היומיום ולמד מכך על עצמך.
כי הרי אינך יכול לספר לעצמך מי אתה - יש לך מראה! המראה היא מה שאתה חווה, מרגיש ונתקל בו בכל רגע.
הראייה לכך היא שאינך יכול לראות מה שאינך יכול לראות - אם הבחנת באדם אגואיסט, מתנשא, שתמיד חושב שהוא הכי חכם כנראה שגם בך יש מעט מזה - אחרת לא היית מבחין בזה מלכתחילה.
אם אתה שוב ושוב מרגיש שסמכת על האדם הלא מתאים כנראה שבך יש חלק מזה - אינך סומך על עצמך? השתמש במראה הזו ולמד על עצמך ועל מי אתה באמת.
מה שאתה רואה ממול, האנשים בהם אתה פוגש בחיי היומיום משקפים לך את תפיסת עולמך.
כי אתה יכול לראות רק מה שהמוח שלך מאפשר לך לראות!!! נסו ללמוד בכל רגע במה נתקלתם ומה זה לימד אתכם על עצמכם - כך תתקדמו בחיים הרבה יותר מהר
כאשר נדחף וניסה לברר מדוע ישנה התקהלות אמר לו אחד האנשים שבתוך כלוב זה נמצאת החיה הכי מסוכנת עלי אדמות.
אותו איש נדחף והגיע לקדמת הכלוב וראה משהו מפתיע - בתוך הכלוב הייתה מראה - משמע - מחד האדם יכול להיות חיה מאוד מוסכנת, ומאידך האדם יוצר בעצמו את מה שהוא רואה במראה.
עשו לעצמכם ניסוי בימים הקרובים בכל בוקר והתבוננו במראה במשך כמה שניות ספורות.
הריצו במוחכם את השאלה: "מה אני רואה? מי הוא זה שעומד מולי? ".
זהו ניסוי לא קל שלעיתים מוביל לתוצאה ידועה מראש שהרי אני אעניק לעצמי את התשובות המתאימות או הנוחות לי כדוגמת: "אני רואה אדם שאוהב לעזור, אדם שאכפת לו מאחרים, אדם נטול אגו וכדומה ".
אבל זוהי הרי קלישאה כי אינני יכול לשפוט את עצמי בעצמי.
אני הרי משוחד ככזה שרוצה לראות רק את הטוב ולא את מה שדרוש תיקון.
כעת אסביר ואתן כלים לדעת מה באמת מסתתר שם במראה.
מי הוא אני באמת! אני הוא מה שאני רואה, מרגיש ומתמודד איתו בכל יום.
כלומר מה שאני רואה אצל האחר הוא האני האמיתי שלי.
לעיתים אנו תופסים את עצמנו מלאי כעס וחוסר הסכמה עם קולגות לעבודה, בני זוג או חברים.
הם כמעט אף עם לא מבינים אותנו, חושבים אחרת מאיתנו, ובעיקר לא מקשיבים לנו - אולי אנו בעצמנו כאלה על כן זה הדבר היחיד שאנו מסוגלים להבחין בו? אנו שופטים אותם, כועסים מאוד על התנהגותם ונשארים מתוסכלים שנפל בחלקנו להתמודד עם אנשים שהרבה פחות דומים לנו.
הרי מה שאנחנו רואים וחווים הוא בעינינו, הוא מה שאנחנו.
אמשיל זאת בעזרת דוגמה פשוטה: שני אנשים נכנסו לתוך אולם והמתינו לתחילת הרצאה.
על השולחן הייתה מונחת קערת פירות.
לפתע נכנס איש זר ולקח את קערת הפירות מחוץ לאולם.
אחד מאותם שני אנשים קבע שזהו גנב - הרי איך ייתכן שהוא לקח את הקערה שהוכנה מראש ללא רשות? הוא אוכל את מה שהכינו עבור המרצה? ואילו השני קבע שזהו אב הבית שלקח את הקערה על מנת לסדרה ולהכינה בצורה טובה יותר.
מי מהם צודק? אז זהו שזה לא רלוונטי מי צודק אלא דוגמה זו מספרת על כל אחד מהם.
מה שאתה רואה זה מי שאתה: זה שהחליט שאותו אחד הוא גנב - קיימת בתודעתו ובמחשבתו תודעה של גניבה.
הוא לא סומך על אנשים והרבה יותר חשדן וסקפטי לגבי אמונם של אנשים.
זה שהחליט שאותו אחד הוא בעצם אב הבית הוא שירותי מאין כמוהו, מאמין כמעט בכולם ללא דופי, אפשר להתל בו בקלות וכו'.
על כן עצם העניין הוא - מה שאתה רואה הוא מי שאתה באמת! נסה לבחון אילו חוויות ורגשות אתה עובר בחי היומיום ולמד מכך על עצמך.
כי הרי אינך יכול לספר לעצמך מי אתה - יש לך מראה! המראה היא מה שאתה חווה, מרגיש ונתקל בו בכל רגע.
הראייה לכך היא שאינך יכול לראות מה שאינך יכול לראות - אם הבחנת באדם אגואיסט, מתנשא, שתמיד חושב שהוא הכי חכם כנראה שגם בך יש מעט מזה - אחרת לא היית מבחין בזה מלכתחילה.
אם אתה שוב ושוב מרגיש שסמכת על האדם הלא מתאים כנראה שבך יש חלק מזה - אינך סומך על עצמך? השתמש במראה הזו ולמד על עצמך ועל מי אתה באמת.
מה שאתה רואה ממול, האנשים בהם אתה פוגש בחיי היומיום משקפים לך את תפיסת עולמך.
כי אתה יכול לראות רק מה שהמוח שלך מאפשר לך לראות!!! נסו ללמוד בכל רגע במה נתקלתם ומה זה לימד אתכם על עצמכם - כך תתקדמו בחיים הרבה יותר מהר
050-3331-331