אחד מעקרונותיה של שיטת הפשטות שבאושר הוא: מה שתיתן זה מה שתקבל בחזרה.
כל שכן אם מדובר על מישהו שקרוב אליך.
כהורים אנו נוטים לכעוס מאוד ואפילו לאבד שליטה לרגע כאשר הילדים לא מקשיבים וזה הרי הגיוני וטבעי לחלוטין.
אם נשכיל להבין שמה שאנחנו רואים אצל הילדים שלנו זה בדיוק מה שחסר אצלנו - יהיה לנו הרבה יותר קל להשלים עם הדברים ולכן גם לתקן אותם יותר ברגוע ושלווה.
הילד שלנו מושפע מהמון מסגרות: החברה, הגן או בית הספר, ההורים, האחים וכו'.
לנו כהורים כמובן ישנו את התפקיד הכי חשוב בעיצוב דמותו של הילד כי אנחנו אלו שקובעים לו את החוקים והנורמות לחיים.
ואם תת המודע שלנו ישקר לילדים אזי החוקים והנורמות יתפרשו שלא קשורה, בדיוק כמו שילד בגיל צעיר לא יודע לשקר כך גם תת המודע.
יש לו רק אמת אחת.
אומרים שהילדה תמיד תהיה דומה לאימא שלה - באיזהו שלב בחיים היא תסתכל על עצמה ותבין שהיא מתנהגת כמו אימא.
למה? כי הילדה היא מראה של האמא ואותו דבר ההיפך.
בדיוק כך גם הילדים שלנו - הם המראה שלנו.
עלינו להבין שלא רק אנחנו באנו לתקן אותם, לחנך אותם ולמצב אותם - אלא גם הם הגיעו כדי ללמד אותנו כמה וכמה דברים על החיים.
צפו בילד, בהתנהגות שלו, בתכונות האופי שלו, ביתרונות ובחסרונות שלו - כאשר תבינו שחלק ממנו נובע ממי שאתם תבינו שאם תשפרו את דרככם כך גם הוא.
ואף פעם אל תשכחו שהוא ילד - חלק מהתפקיד שלו זה להרגיז, לא להיות קשוב ובעצם דרך כך לבקש הצבת גבולות.
תת המודע שלכם הוא זה שמשדר לילדיכם את האמת שלכם - את מי שאתם באמת ואינכם יכולים להסתיר אותה.
- אמא שמתנהגת בפזיזות ובחוסר סבלנות לא יכולה לדרוש מילדיה להיות רגועים וסובלניים.
- אמא שמרבה להרים את קולה לא יכולה לבקש מילדיה לא לצעוק בחזרה.
- אבא שלא משתף את ילדיו בפועלו בבית לא יכול לצפות מהאחים שישתפו אחד את השני.
מה שתת המודע שלכם מספר לילדים זה מה שיעצב אותם.
שימו לב.
את האמת של תת המודע אי אפשר להסתיר - אל תדרשו מהילדים שלכם להיות מה שאתם לא.
שימו לב ותקנו את התנהגותכם בהתאם למה שאתם מצפים מהילדים שלכם.
ורק כאשר האמת של תת המודע תתחבר עם הרצונות שלנו במודע נצליח גם לתקן את עצמנו וגם את ילדינו.
הרבה הורים לילדים שעולים לכיתה א' או מתקדמים למסגרת חברתית שונה ממה שהיו רגילים עד כה חוששים שהילד שלהם יתקשה במסגרת החדשה.
על כן הם מנסים להכין את הקרקע מבעוד מועד - משמע שהילד יגיע מוכן.
אם הכל יהיה מושלם לילד לא תהיה התמודדות והרי אותן התמודדויות בחיים בעצם מעצבות אותנו.
הקרינו לילד ביטחון, אמונה ביכולותיו.
כאשר תרגישו פחד או חשש בתוך תוככם על הקשיים הצפויים לילד, כשהוא עדיין אינו יודע מה צפוי לו ואין שום סיבה שהוא עצמו יחשוש - אותם חששות ופחדים, שהם טבעיים לגמרי, יוצאים החוצה ממש כמו קרן אור היישר למוחו של הילד והוא סופג הכל.
ייתכן שהילד מוכן לחלוטין אך אנו, ההורים גורמים לתת המודע שלנו להקרין לו אחרת לגמרי.
חשבו על עצמכם במסגרת חברתית חדשה, עבודה חדשה - החששות בהתחלה, אתם "בוחנים" את הסביבה ואת התנהגותה אליכם - אם גם בגיל כה "מופלג" יש לנו חששות מדוע שלילד לא תהיינה חששות? זכרו - תת המודע מוציא רק את האמת לילד שלכם - ברגע שתהיו שלמים עם עצמכם לגבי ההסתגלות החדשה של הילד - כך הוא ירגיש בטוח בעצמו כי יקבל זאת מכם!
כל שכן אם מדובר על מישהו שקרוב אליך.
כהורים אנו נוטים לכעוס מאוד ואפילו לאבד שליטה לרגע כאשר הילדים לא מקשיבים וזה הרי הגיוני וטבעי לחלוטין.
אם נשכיל להבין שמה שאנחנו רואים אצל הילדים שלנו זה בדיוק מה שחסר אצלנו - יהיה לנו הרבה יותר קל להשלים עם הדברים ולכן גם לתקן אותם יותר ברגוע ושלווה.
הילד שלנו מושפע מהמון מסגרות: החברה, הגן או בית הספר, ההורים, האחים וכו'.
לנו כהורים כמובן ישנו את התפקיד הכי חשוב בעיצוב דמותו של הילד כי אנחנו אלו שקובעים לו את החוקים והנורמות לחיים.
ואם תת המודע שלנו ישקר לילדים אזי החוקים והנורמות יתפרשו שלא קשורה, בדיוק כמו שילד בגיל צעיר לא יודע לשקר כך גם תת המודע.
יש לו רק אמת אחת.
אומרים שהילדה תמיד תהיה דומה לאימא שלה - באיזהו שלב בחיים היא תסתכל על עצמה ותבין שהיא מתנהגת כמו אימא.
למה? כי הילדה היא מראה של האמא ואותו דבר ההיפך.
בדיוק כך גם הילדים שלנו - הם המראה שלנו.
עלינו להבין שלא רק אנחנו באנו לתקן אותם, לחנך אותם ולמצב אותם - אלא גם הם הגיעו כדי ללמד אותנו כמה וכמה דברים על החיים.
צפו בילד, בהתנהגות שלו, בתכונות האופי שלו, ביתרונות ובחסרונות שלו - כאשר תבינו שחלק ממנו נובע ממי שאתם תבינו שאם תשפרו את דרככם כך גם הוא.
ואף פעם אל תשכחו שהוא ילד - חלק מהתפקיד שלו זה להרגיז, לא להיות קשוב ובעצם דרך כך לבקש הצבת גבולות.
תת המודע שלכם הוא זה שמשדר לילדיכם את האמת שלכם - את מי שאתם באמת ואינכם יכולים להסתיר אותה.
- אמא שמתנהגת בפזיזות ובחוסר סבלנות לא יכולה לדרוש מילדיה להיות רגועים וסובלניים.
- אמא שמרבה להרים את קולה לא יכולה לבקש מילדיה לא לצעוק בחזרה.
- אבא שלא משתף את ילדיו בפועלו בבית לא יכול לצפות מהאחים שישתפו אחד את השני.
מה שתת המודע שלכם מספר לילדים זה מה שיעצב אותם.
שימו לב.
את האמת של תת המודע אי אפשר להסתיר - אל תדרשו מהילדים שלכם להיות מה שאתם לא.
שימו לב ותקנו את התנהגותכם בהתאם למה שאתם מצפים מהילדים שלכם.
ורק כאשר האמת של תת המודע תתחבר עם הרצונות שלנו במודע נצליח גם לתקן את עצמנו וגם את ילדינו.
הרבה הורים לילדים שעולים לכיתה א' או מתקדמים למסגרת חברתית שונה ממה שהיו רגילים עד כה חוששים שהילד שלהם יתקשה במסגרת החדשה.
על כן הם מנסים להכין את הקרקע מבעוד מועד - משמע שהילד יגיע מוכן.
אם הכל יהיה מושלם לילד לא תהיה התמודדות והרי אותן התמודדויות בחיים בעצם מעצבות אותנו.
הקרינו לילד ביטחון, אמונה ביכולותיו.
כאשר תרגישו פחד או חשש בתוך תוככם על הקשיים הצפויים לילד, כשהוא עדיין אינו יודע מה צפוי לו ואין שום סיבה שהוא עצמו יחשוש - אותם חששות ופחדים, שהם טבעיים לגמרי, יוצאים החוצה ממש כמו קרן אור היישר למוחו של הילד והוא סופג הכל.
ייתכן שהילד מוכן לחלוטין אך אנו, ההורים גורמים לתת המודע שלנו להקרין לו אחרת לגמרי.
חשבו על עצמכם במסגרת חברתית חדשה, עבודה חדשה - החששות בהתחלה, אתם "בוחנים" את הסביבה ואת התנהגותה אליכם - אם גם בגיל כה "מופלג" יש לנו חששות מדוע שלילד לא תהיינה חששות? זכרו - תת המודע מוציא רק את האמת לילד שלכם - ברגע שתהיו שלמים עם עצמכם לגבי ההסתגלות החדשה של הילד - כך הוא ירגיש בטוח בעצמו כי יקבל זאת מכם!
050-3331-331